שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי המפה?
המַפָּה (Map) היא תרשים שטוח של כדור הארץ, המציג בדרך כלל אזורים בו, אך יכול גם להציג את כולו. המפה מסייעת להתמצא במקומות ואזורים שונים בעולם ולספק מידע גאוגרפי באופן גרפי.
המפה מציגה את האזור בקנה מידה מסוים, כלומר כל ייצוג במציאות מוקטן למפה ביחס גודל קבוע.
המפות הראשונות נולדו ככל הנראה בתקופת האבן. היסטורית הן הקדימו אפילו את השפה הכתובה ובאלפי שנים. נראה שכבר האדם הקדמון הדריך בעזרת מפות מצויירות על החול, כיצד להגיע לאזור שופע ציד, היכן להיזהר מבור גדול, ביצה טובענית, תהום או אזור שורץ טורפים וכדומה.
בהמשך ההיסטוריה צויירו מפות שהציגו את העולם שטוח, כמו המפה הבבלית שנמצאה ושהציגה את העולם שהבבלים הכירו והוא מוקף במים. מפות עתיקות צויירו אז מראייה בלבד ובהמשך ההיסטוריה מסיפוריהם של נוסעים שיצאו למסעות רחוקים יותר ולא פעם הגזימו, עובדות ובדותות שהוצגו במפות אלה בין השאר כמפלצות ימיות וכאנשים בעלי צורות שונות ומשונות, מארצות ומתרבויות רחוקות.
מעניין שמפה היא כלי שמעוות את האמת מעצם היותו כלי עבודה. בכל מפה מוצגים הנתונים והמידע הנחוץ בלבד. כדי להכינם היטב, מחויבים עושי המפות לעוות ולשטח את צורת כדור הארץ ולהדגיש את המידע הגיאוגרפי החשוב לצורך המסוים לו נועדה המפה.
כך משלבת עבודת המיפוי את מיון המידע, פישוטו והדגשת המידע החשוב לצרכי המשתמש.
אילו צרכים? - המפות לא מייצגות את כל הנתונים האפשריים, אלא רק מידע שהוחלט להציג בהן, בהתאם לסוג המפה. ישנן מפות גיאוגרפיות, פיזיות, מפות מזג אוויר, מפות ניווט, מפות כבישים, מפות צבאיות ועוד. כל סוג של מפה מתמחה בסוג המידע המיוחד לו ומציג אותו בצורה המדויקת והמסייעת ביותר לצרכיו של המשתמש.
המפה היא כלי עזר חשוב ביותר להתמצאות האדם בסביבתו. בעבר נחשבה יצירת מפות לאמנות, אך כיום היא מקצוע ותחום שנקרא "קרטוגרפיה". הקרטוגרפים של ימינו משתמשים בכלים מדעיים וטכנולוגיים משוכללים ביותר, כמו תצלומי לוויין, נתוני לוויינים וכלי מדידה מדויקים במיוחד.
בעידן המודרני מפות מוצגות גם על מחשבים וטלפונים חכמים והן מדויקות להפליא, כשטכנולוגיית ה-GPS מאפשרת להן לזהות מיקומים על פני כדור הארץ, ברמת דיוק רבה.
לסוגי מפות ופרטים - ראו בתגית "מפות".
הנה הטעויות הגדולות בתולדות המפות (מתורגם):
https://youtu.be/77hLX8jO6e4
מקבץ של מפות עתיקות:
https://youtu.be/ISrx5aPm178
הסבר קצר על מפות היסטוריות (עברית):
https://youtu.be/dbwVneDZOjM
בחיוך - מה הרומאים של חבורת לול מגלים במפה (עברית):
https://youtu.be/HS6uQ2XVvzQ
איך מיפוֹ את העולם לפני שנולדו הלוויינים?
https://youtu.be/vIoUTrSWvEE?long=yes
הצצה מוסברת במפות עתיקות:
https://youtu.be/TitHhF0e79I?long=yes
וסרט על מפת האוויר הראשונה בהיסטוריה, שצוירה בידי... לאונרדו דה וינצ'י:
https://youtu.be/E-R00gIU8-8?long=yes
מהי מפת דרכים?
מפת הדרכים היא מפה שמראה את הכבישים והדרכים לנסיעה בארץ או באזור מסוים. מפה כזו היא מפת מידע המשמשת כדי לאפשר נסיעה מהירה ונוחה ממקום למקום. מפות דרכים, או מפות כבישים, הן מפות חשובות במיוחד לנהיגה באזור בלתי מוכר. בעולם המודרני יש מגוון של דרכים ומחלפים ותכנון נסיעה בעזרת מפת דרכים מקצר ומפשט את הנסיעה באופן משמעותי.
בשנים האחרונות ועוד יותר בעתיד, יחליפו מכשירי ניווט ואפליקציות ניווט סלולאריות את מפות הכבישים והדרכים. אלו מוסיפים הדרכה קולית ושכבות מידע נוספות לאלו של המפה. חלק מהן מקבלות מידע מהמשתמשים וכך מסייעות בהכוונה הלוקחת בחשבון עומסי תנועה ופקקי תנועה בדרך אל היעד ומכוונות את הרכב לנתיבים עמוסים פחות, שיאפשרו הגעה מהירה ונעימה יותר ליעד.
עם הזמן הפכה מפת הדרכים למושג שמשתמשים בו בתחומים שונים. למשל, מפת הדרכים המדינית, שבה מציבים שלבים בדרך לביצוע תהליכים כמו הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. דוגמה אחרת היא מפת דרכים טכנולוגית שמהווה תהליך מסייע לחברות עיסקיות לזיהוי ופיתוח אסטרטגיות התמודדות עם התפתחות והשתנות השווקים שבהם הן פועלות.
לא מצאנו סרטונים ראויים על מפת הדרכים.
איך הפכה מפת הטיוב הלונדונית לאייקון?
הטיוב (Tube), הרכבת התחתית בלונדון, נחשבת לרכבת התחתית הראשונה בהיסטוריה ולמוסד של ממש בבירה הבריטית.
הרכבת התחתית של לונדון היא כלי התחבורה האהוב והמהיר להגעה ממקום למקום בעיר הגדולה הזו. 12 הקווים של הטיוב וכמעט 300 התחנות שלה נתפסים כדרך הנכונה להימנע מפקקים, צפיפות, מחסור בחנייה ותשלום אגרות המוטלות על הנהגים בכבישי לונדון.
אבל מפת הטיוב הלונדונית, שנולדה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, היא סיפור לא פחות מעניין. כמקובל עד אז, הציגה המפה הקודמת של הטיוב את המרחקים והכיוונים השונים של הקווים באופן מדויק אך מבלבל ועמוס להבנה. זה החמיר כשנוספו לה עוד ועוד קווים ותחנות והיא הפכה בלתי ניתנת לשימוש.
ככל תושבי לונדון, גם הנרי בק, עובד מדינה בתחום התחבורה, לא הסתדר עם מפת הטיוב הקודמת. המהנדס הצעיר והמהפכן שרטט בזמנו הפנוי מפה שימושית להפליא, שהפכה לחלוטין את עולם המיפוי. היא התרכזה רק בסדר התחנות. לא היו בה כיוונים ולא מרחקים! - הוא הציע את המפה שיצר למנהלי הטיוב, שהיו להם אמנם ספקות, אך הם החליטו לנסות להדפיסה ולחלקה לנוסעים. הללו התלהבו והפכו את המפה הנוחה לאגדה.
החלטותיו של בק היו גאוניות. הוא התמקד בעיקר וזנח את הפרטים שלא היו חשובים לניווט ברכבת. בהדגישו את השימושיות של המפה, הוא התרכז בסדר התחנות והקווים, במקום בגיאוגרפיה. הוא פישט מאד את הבנת הקווים, בכך שהציג קווים ישרים ואלכסוניים בלבד (בזווית של 45 מעלות). גם את המרחקים העדיף בק לזנוח, כשהגדיל את מרכז העיר, הצפוף מאד, למול האזורים הרחוקים ממנו. כך יצר מפה קריאה ונוחה להבנה, שבה, כמה משעשע, גם הכיוונים וגם המרחקים לא מייצגים דבר..
בדיעבד, הביא העיוות הפונקציונלי (שימושי) שהכניס בק לכך שאנשים החשיבו הרבה פחות את המרחקים בין שולי העיר למרכזה. כך הם החלו תושבי הפרברים להעדיף את הרכבת התחתית על רכבם הפרטי ומנגד החלו אנשי העיר לצאת יותר אל הטבע שמחוץ לעיר, כי בתחושתם הוא לא היה רחוק..
מפת הטיוב גם הפכה כה פופולרית עד שרבים בלונדון החלו להתייחס אליה כמפת העיר הכללית. במקביל, החלו לאהוד גם את האסתטיקה שלה ואת היותה תוצר של האמנות השימושית (פונקציונלית). מעניין שלא פחות מהשפעת האמנות החדישה על עיצוב מפת הטיוב, השפיעה המפה על עולם האמנות המודרנית, כמו בהשפעה שהייתה לה על מונדריאן, שהשתמש בעקרונות ממפת הטיוב ביצירותיו המופשטות.
וכך, בעידן הפופ ארט ובהשפעת עולם של צבעים ודימויים חזותיים בולטים, הפכה מפה פשוטה ושימושית לאייקון תרבותי של ממש, שמופיע על אינסוף מזכרות לתיירים, חפצים מעוצבים, לק אמנותי לציפורניים, מערכות לגו להרכבה ומה לא.
הנה סיפורה של התחתית של לונדון (מתורגם):
https://youtu.be/VdZd5zYTKAw
על מפת הטיוב המפורסמת של לונדון:
http://youtu.be/Bg3pfUqdLp4
המפה החדשה של הטיוב של לונדון:
http://youtu.be/frfKctHDulo
יצירה של מונדריאן שצייר את מפת העולם בסגנון מפת הטיוב הלונדוני:
http://youtu.be/1h487dA4-Gw
וכיום יש אפליקציה בשם tubemap שמשדרגת את מפה המיתולוגית (מתורגם):
https://youtu.be/iBErp8qvWZg
מהי קרטוגרפיה?
קרטוגרפיה (Cartography), או כרטוגרפיה, היא תורת ציור המפות. בעבודה זו עורכים, מציירים, מעבדים ומדפיסים מפות גאוגרפיות מסוגים שונים.
לפני מאות שנים היו המפות מאד לא מדויקות במונחים של היום, אך הן עוצבו כמעט כיצירות אמנות. הן היו מסוגננות ומקושטות, היו עליהן איורים יפים של ספינות, יצורי ים קסומים ועוד. בהמשך השנים הפכו המפות למסוגננות פחות ומדויקות יותר..
עוד במאה השניה הכין האסטרונום והגאוגרף היווני תלמי מאלכסנדריה ספר מפות קדום, שאבד במהלך השנים. מהיום שבו יצא האטלס המודרני הראשון, על ידי הקרטוגרף והגאוגרף הפלמי אברהם אורטליוס, הפכו המפות נפוצות הרבה יותר והחלו להגיע ליותר אנשים.
הקרטוגרפים החלו לחבר את הציבור הרחב למקומות ולהתרחשויות היסטוריות שקרו בהם והציבור גמא בשקיקה את ספרי המפות, שהיו אולי תחליף למסעות יקרים ומלאי סכנות, שרק העשירים יכולים היו לצאת אליהם אז.
כיום ציור המפות הוא מקצוע המשתמש בתצלומי אוויר, צילומי לוויין, מידע סטטיסטי ממקורות שונים ועוד. הקרטוגרף המודרני יכול לוודא היום כל פרט מבסיסי נתונים מקוונים וממקורות מידע אינספור.
בנוסף לכך, המפה שוב אינה לבד - תצלומי לוויין נגישים לציבור דרך האינטרנט. בצירוף עם מפות מקוונות, מערכות GPS מדויקות ושלל גאדג'טים, יכול כל ילד לנווט בקלות ובמהירות, לכל פינה בעולם.
הנה ההיסטוריה העתיקה של המפות (מתורגם):
https://youtu.be/77hLX8jO6e4
קרטוגרף מקצועי מספר על עבודתו (עברית):
https://youtu.be/Wn2DJU3MOwE
איך יצרו מפות עתיקות של העולם או יבשות?
https://youtu.be/AJBBVQrRwqo
האם מפה על קירות מערה בטורקיה מלמדת על הצורך הקדום למפות את הסביבה?
https://youtu.be/GObz8bgNULQ
תערוכה שמספרת את תולדות הקרטוגרפיה:
http://youtu.be/0dXvEYPaLL4
על עבודת הקרטוגרף וכיצד נולדות מפות:
http://youtu.be/PoMOjLwFje0
איך הצליח לאונרדו דה וינצ'י לצייר מהקרקע מפה עירונית מדויקת כמו זו שנעשית מתצלום לוויין?
https://youtu.be/2gEwEcYnewE
הכנת המפות כפי שעשו אותה פעם, לפני עידן הלוויינים, עם טעויות שנשארו בחלקן עד היום:
https://youtu.be/Ow9i65UsCSQ
קבלו עיון מרתק במפות עתיקות מהעבר:
https://youtu.be/TitHhF0e79I?long=yes
כך ציירו מפות בעידן שלפני הלוויינים:
https://youtu.be/vIoUTrSWvEE?long=yes
וסרטון תיעודי קצר על ההיסטוריה של הקרטוגרפיה:
https://youtu.be/fLdvInDrQ2c?long=yes
מהו הגלובוס?
הגלובוס (Globe) הוא דגם מוקטן של כדור הארץ, כלומר עגול ולא שטוח. הגלובוס משמש כמפת העולם כולו והוא מציג את העולם בצורה דומה יותר לצורתו האמיתית - צורה של כדור. הגלובוס כמפה כדורית מציג בדרך כלל את המדינות בצבעים שונים ואת קווי האורך והרוחב הדימיוניים שמחלקים את העולם.
הגלובוס מאפשר לראות בקלות את העולם כולו, אך בניגוד למפות, שיכולות להיות מפורטות מאד, קשה מאד לראות בו את המקומות הקטנים יותר. קנה המידה שלו הוא גדול מדי, כלומר כל סנטימטר משקף בו מאות קילומטרים.
הנה הגלובוס הכדורי והעגול והמפות השטוחות:
https://youtu.be/kLrxbbP31NA
וגלובוס שמרחף ומסתובב לגמרי באוויר, בזכות המגנטיות:
https://youtu.be/79yVevN317Q?t=10s
מהי מפת חשיבה?
מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.
בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.
המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.
ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.
יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.
מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.
גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.
לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.
הנה סרטון על מפות חשיבה (עברית):
https://youtu.be/0CHsDcylPrQ
כך יוצרים מפת חשיבה:
https://youtu.be/wLWV0XN7K1g
הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים (עברית):
https://youtu.be/tWEdlTr3UpU
ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט (עברית):
https://youtu.be/u_pNZdQos5c
ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:
https://youtu.be/szBb5f7zeQ0
מהי מפה פיזית?
מפה פיזית (Physical map), או מפה פיסית, היא מפה שמראה את צורתו של השטח המוצג בה.
מפה כזו מראה את ההרים באזור, את הנחלים, הנהרות, האגמים, המדבריות וכדומה. היא מראה לא פעם האם יבשת היא חמה או קרה ועוד.
צבעים במפה פיזית מייצגים פרטים חשובים בה. צהוב במפות פיזיות הוא צבעו של מדבר, ירוק הוא יער או אחו, הרים יסומנו לרוב בכחול, נהרות וים בתכלת, טורקיז או כחול.
כמובן שמפה פיסית לא מציגה ברוב המקרים את המדינות או הארצות השונות. אלה מוצגות במפה המדינית דווקא.
הנה הסברים על המפה הפיזית של העולם (פרטים על ההסבר בתגית "היטל מרקטור"):
https://youtu.be/-0sV-3o8om4?t=2m49s&end=3m50s
ודוגמה להסבר על הפיליפינים במפה פיזית:
https://youtu.be/33nVonMhfaU
מי המציא את האטלס?
כשקרטוגרף וגאוגרף פלמי (בלגיה של היום) בשם אברהם אורטליוס (Abraham Ortelius) הוציא בשנת 1570 ספר מפות שיכלול את מפות העולם, הוא קרא לו בשם הציורי "התיאטרון של העולם". זה היה האטלס הראשון בעולם.
אברהם אורטליוס, שבניגוד לשמו הפרטי לא היה יהודי, היה גאוגרף מקצועי מאד. הוא הקפיד על הפרטים ועל הדיוק, נתן קרדיטים לציירי המפות, נתן משקל רב לאירועים היסטוריים ועוד.
האטלס שלו תורגם לשפות רבות והיה בשימושם של רבים ממדעני התקופה. הוא גם היה בעל חוש אסתטי וצייר מפות מסוגננות ומוקפדות ביותר. לא פעם הכניס למפות שלו גם כל מיני איורים, כולל ספינות משייטות, מפלצות מים, לוחמים בקרבות מפורסמים ועוד.
המדהים הוא שאורטליוס היה הראשון שהעלה את הרעיון שבעבר הרחוק היו היבשות בעולם יבשת אחת בלבד. בתקופתו, המאה ה-16, זו הייתה מחשבה בלתי נתפסת והוא הקדים את וגנר עם תיאוריית "נדידת היבשות" שהגה ואת "טקטוניקת הלוחות" שתתגבש ממנה.
הנה מפות שונות משל אורטליוס. שימו לב לאיורים הרבים שיש בהן:
https://youtu.be/yZh6DaKFpyA
מפת לונדון של אורטליוס משנת 1571:
https://youtu.be/zvlNqZgCbKE
ומפת פלורידה שבארצות הברית שהוציא אורטליוס בשנת 1584:
https://youtu.be/_D3fapkxRHo
איזו מפה צוירה על קיר מערה?
ציורי מערות (Cave paintings) קדומים הם הציורים הכי עתיקים שיש והשתמרו כאלו מהפריהיסטוריה, עוד לפני תולדות האנושות.
ציורים כאלה אפשר למצוא על קירות של מערות רבות בהן התגורר האדם הקדמון בעידן הפרהיסטורי.
אבל בשנת 1963 גילו בטורקיה, במקום שנקרא קטלהויוק (Çatalhöyük), ציור קיר (mural) עתיק ושונה מהרגיל, משנות ה-6200 לפני הספירה. זה לא היה סתם ציור, אלא תמונה גדולה שמראה עיירה עם בתים, רחובות והר געש (volcano) ברקע.
אף שמדענים רבים ניסו לפענח את התעלומה, קשה היה לקבוע בוודאות אם האיור הזה הוא רק איור או מפה של ממש. ועדיין, דומה שהיו מאיתנו, בני המין האנושי, מי שכבר אז היו להוטים לייצג כך את מה שראו וזה לכשעצמו היה צעד שעתיד להוביל אותנו כמין לציור של מפות בהמשך.
אז בעצם מדובר באחת המפות או התיאורים דמויי מפה הכי עתיקים בעולם של עיר. זו דוגמה ממש נדירה מתקופה כל כך עתיקה.
הציור הזה גרם לחוקרים להבין שאנשים בתקופה ההיא כבר חיו ביישובים גדולים ומסודרים, לא רק בכפרים קטנים. ככל הנראה בשלב זה הם כבר ידעו לבנות בתים קרובים אחד לשני, ליצור רחובות, ואפילו להתייחס למה שמתרחש בטבע שמסביב, כמו הר הגעש המתפרץ. הם התקדמו יותר ממה שחלק מהחוקרים נטו לחשוב קודם.
הציור גם נותן לנו הצצה לדרך שבה הם ראו את העולם. הם לא רק צדו ואכלו, אלא ממש הסתכלו על הנוף ושמו לב לאסונות טבע ותיעדו אותם על הקירות. יתכן שהדבר היה קשור לאמונה ולפולחן שלהם, כי בציורים אחרים באתר רואים גם חיות, אנשים, ואפילו טקסים מיוחדים.
מכל מקום, התגלית הזו עזרה להבין שהאנשים בקטלהויוק היו חכמים, יצירתיים וחיו בחברה די שוויונית, תלא מעמדות ברורים בין גברים לנשים. באופן מסוים מציע הציור הזה מעין חלון הצצה קטן לחיים של אותם זמנים ומראה לנו, אנשי העולם המודרני, כיצד הכל התחיל, מהעיר, האמנות והקשר בין האדם לטבע.
אז האם נקרא לזה ציור מערות או ניסיון לקרטוגרפיה ראשונית? - יתכן שלא נדע זאת לעולם, אבל דומה שגם ציור המתעד דברים בצורה על כך ממפה הוא שלב, אפילו חלוצי, בקרטוגרפיה והיצירת המפות הראשונות.
האם זה ציור הנוף הראשון בהיסטוריה?
https://youtu.be/SgUcoQdqemE
האם ציור המערות או המפה שצוירה על קירות המערה בטורקיה מרמזים על מיפוי בן 8,000 שנה?
https://youtu.be/GObz8bgNULQ
והעיר הראשונה בהיסטוריה שתוקם באותו מקום:
https://youtu.be/jvt1BfpLH7w
המַפָּה (Map) היא תרשים שטוח של כדור הארץ, המציג בדרך כלל אזורים בו, אך יכול גם להציג את כולו. המפה מסייעת להתמצא במקומות ואזורים שונים בעולם ולספק מידע גאוגרפי באופן גרפי.
המפה מציגה את האזור בקנה מידה מסוים, כלומר כל ייצוג במציאות מוקטן למפה ביחס גודל קבוע.
המפות הראשונות נולדו ככל הנראה בתקופת האבן. היסטורית הן הקדימו אפילו את השפה הכתובה ובאלפי שנים. נראה שכבר האדם הקדמון הדריך בעזרת מפות מצויירות על החול, כיצד להגיע לאזור שופע ציד, היכן להיזהר מבור גדול, ביצה טובענית, תהום או אזור שורץ טורפים וכדומה.
בהמשך ההיסטוריה צויירו מפות שהציגו את העולם שטוח, כמו המפה הבבלית שנמצאה ושהציגה את העולם שהבבלים הכירו והוא מוקף במים. מפות עתיקות צויירו אז מראייה בלבד ובהמשך ההיסטוריה מסיפוריהם של נוסעים שיצאו למסעות רחוקים יותר ולא פעם הגזימו, עובדות ובדותות שהוצגו במפות אלה בין השאר כמפלצות ימיות וכאנשים בעלי צורות שונות ומשונות, מארצות ומתרבויות רחוקות.
מעניין שמפה היא כלי שמעוות את האמת מעצם היותו כלי עבודה. בכל מפה מוצגים הנתונים והמידע הנחוץ בלבד. כדי להכינם היטב, מחויבים עושי המפות לעוות ולשטח את צורת כדור הארץ ולהדגיש את המידע הגיאוגרפי החשוב לצורך המסוים לו נועדה המפה.
כך משלבת עבודת המיפוי את מיון המידע, פישוטו והדגשת המידע החשוב לצרכי המשתמש.
אילו צרכים? - המפות לא מייצגות את כל הנתונים האפשריים, אלא רק מידע שהוחלט להציג בהן, בהתאם לסוג המפה. ישנן מפות גיאוגרפיות, פיזיות, מפות מזג אוויר, מפות ניווט, מפות כבישים, מפות צבאיות ועוד. כל סוג של מפה מתמחה בסוג המידע המיוחד לו ומציג אותו בצורה המדויקת והמסייעת ביותר לצרכיו של המשתמש.
המפה היא כלי עזר חשוב ביותר להתמצאות האדם בסביבתו. בעבר נחשבה יצירת מפות לאמנות, אך כיום היא מקצוע ותחום שנקרא "קרטוגרפיה". הקרטוגרפים של ימינו משתמשים בכלים מדעיים וטכנולוגיים משוכללים ביותר, כמו תצלומי לוויין, נתוני לוויינים וכלי מדידה מדויקים במיוחד.
בעידן המודרני מפות מוצגות גם על מחשבים וטלפונים חכמים והן מדויקות להפליא, כשטכנולוגיית ה-GPS מאפשרת להן לזהות מיקומים על פני כדור הארץ, ברמת דיוק רבה.
לסוגי מפות ופרטים - ראו בתגית "מפות".
הנה הטעויות הגדולות בתולדות המפות (מתורגם):
https://youtu.be/77hLX8jO6e4
מקבץ של מפות עתיקות:
https://youtu.be/ISrx5aPm178
הסבר קצר על מפות היסטוריות (עברית):
https://youtu.be/dbwVneDZOjM
בחיוך - מה הרומאים של חבורת לול מגלים במפה (עברית):
https://youtu.be/HS6uQ2XVvzQ
איך מיפוֹ את העולם לפני שנולדו הלוויינים?
https://youtu.be/vIoUTrSWvEE?long=yes
הצצה מוסברת במפות עתיקות:
https://youtu.be/TitHhF0e79I?long=yes
וסרט על מפת האוויר הראשונה בהיסטוריה, שצוירה בידי... לאונרדו דה וינצ'י:
https://youtu.be/E-R00gIU8-8?long=yes
מפת הדרכים היא מפה שמראה את הכבישים והדרכים לנסיעה בארץ או באזור מסוים. מפה כזו היא מפת מידע המשמשת כדי לאפשר נסיעה מהירה ונוחה ממקום למקום. מפות דרכים, או מפות כבישים, הן מפות חשובות במיוחד לנהיגה באזור בלתי מוכר. בעולם המודרני יש מגוון של דרכים ומחלפים ותכנון נסיעה בעזרת מפת דרכים מקצר ומפשט את הנסיעה באופן משמעותי.
בשנים האחרונות ועוד יותר בעתיד, יחליפו מכשירי ניווט ואפליקציות ניווט סלולאריות את מפות הכבישים והדרכים. אלו מוסיפים הדרכה קולית ושכבות מידע נוספות לאלו של המפה. חלק מהן מקבלות מידע מהמשתמשים וכך מסייעות בהכוונה הלוקחת בחשבון עומסי תנועה ופקקי תנועה בדרך אל היעד ומכוונות את הרכב לנתיבים עמוסים פחות, שיאפשרו הגעה מהירה ונעימה יותר ליעד.
עם הזמן הפכה מפת הדרכים למושג שמשתמשים בו בתחומים שונים. למשל, מפת הדרכים המדינית, שבה מציבים שלבים בדרך לביצוע תהליכים כמו הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. דוגמה אחרת היא מפת דרכים טכנולוגית שמהווה תהליך מסייע לחברות עיסקיות לזיהוי ופיתוח אסטרטגיות התמודדות עם התפתחות והשתנות השווקים שבהם הן פועלות.
לא מצאנו סרטונים ראויים על מפת הדרכים.
הטיוב (Tube), הרכבת התחתית בלונדון, נחשבת לרכבת התחתית הראשונה בהיסטוריה ולמוסד של ממש בבירה הבריטית.
הרכבת התחתית של לונדון היא כלי התחבורה האהוב והמהיר להגעה ממקום למקום בעיר הגדולה הזו. 12 הקווים של הטיוב וכמעט 300 התחנות שלה נתפסים כדרך הנכונה להימנע מפקקים, צפיפות, מחסור בחנייה ותשלום אגרות המוטלות על הנהגים בכבישי לונדון.
אבל מפת הטיוב הלונדונית, שנולדה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, היא סיפור לא פחות מעניין. כמקובל עד אז, הציגה המפה הקודמת של הטיוב את המרחקים והכיוונים השונים של הקווים באופן מדויק אך מבלבל ועמוס להבנה. זה החמיר כשנוספו לה עוד ועוד קווים ותחנות והיא הפכה בלתי ניתנת לשימוש.
ככל תושבי לונדון, גם הנרי בק, עובד מדינה בתחום התחבורה, לא הסתדר עם מפת הטיוב הקודמת. המהנדס הצעיר והמהפכן שרטט בזמנו הפנוי מפה שימושית להפליא, שהפכה לחלוטין את עולם המיפוי. היא התרכזה רק בסדר התחנות. לא היו בה כיוונים ולא מרחקים! - הוא הציע את המפה שיצר למנהלי הטיוב, שהיו להם אמנם ספקות, אך הם החליטו לנסות להדפיסה ולחלקה לנוסעים. הללו התלהבו והפכו את המפה הנוחה לאגדה.
החלטותיו של בק היו גאוניות. הוא התמקד בעיקר וזנח את הפרטים שלא היו חשובים לניווט ברכבת. בהדגישו את השימושיות של המפה, הוא התרכז בסדר התחנות והקווים, במקום בגיאוגרפיה. הוא פישט מאד את הבנת הקווים, בכך שהציג קווים ישרים ואלכסוניים בלבד (בזווית של 45 מעלות). גם את המרחקים העדיף בק לזנוח, כשהגדיל את מרכז העיר, הצפוף מאד, למול האזורים הרחוקים ממנו. כך יצר מפה קריאה ונוחה להבנה, שבה, כמה משעשע, גם הכיוונים וגם המרחקים לא מייצגים דבר..
בדיעבד, הביא העיוות הפונקציונלי (שימושי) שהכניס בק לכך שאנשים החשיבו הרבה פחות את המרחקים בין שולי העיר למרכזה. כך הם החלו תושבי הפרברים להעדיף את הרכבת התחתית על רכבם הפרטי ומנגד החלו אנשי העיר לצאת יותר אל הטבע שמחוץ לעיר, כי בתחושתם הוא לא היה רחוק..
מפת הטיוב גם הפכה כה פופולרית עד שרבים בלונדון החלו להתייחס אליה כמפת העיר הכללית. במקביל, החלו לאהוד גם את האסתטיקה שלה ואת היותה תוצר של האמנות השימושית (פונקציונלית). מעניין שלא פחות מהשפעת האמנות החדישה על עיצוב מפת הטיוב, השפיעה המפה על עולם האמנות המודרנית, כמו בהשפעה שהייתה לה על מונדריאן, שהשתמש בעקרונות ממפת הטיוב ביצירותיו המופשטות.
וכך, בעידן הפופ ארט ובהשפעת עולם של צבעים ודימויים חזותיים בולטים, הפכה מפה פשוטה ושימושית לאייקון תרבותי של ממש, שמופיע על אינסוף מזכרות לתיירים, חפצים מעוצבים, לק אמנותי לציפורניים, מערכות לגו להרכבה ומה לא.
הנה סיפורה של התחתית של לונדון (מתורגם):
https://youtu.be/VdZd5zYTKAw
על מפת הטיוב המפורסמת של לונדון:
http://youtu.be/Bg3pfUqdLp4
המפה החדשה של הטיוב של לונדון:
http://youtu.be/frfKctHDulo
יצירה של מונדריאן שצייר את מפת העולם בסגנון מפת הטיוב הלונדוני:
http://youtu.be/1h487dA4-Gw
וכיום יש אפליקציה בשם tubemap שמשדרגת את מפה המיתולוגית (מתורגם):
https://youtu.be/iBErp8qvWZg
קרטוגרפיה (Cartography), או כרטוגרפיה, היא תורת ציור המפות. בעבודה זו עורכים, מציירים, מעבדים ומדפיסים מפות גאוגרפיות מסוגים שונים.
לפני מאות שנים היו המפות מאד לא מדויקות במונחים של היום, אך הן עוצבו כמעט כיצירות אמנות. הן היו מסוגננות ומקושטות, היו עליהן איורים יפים של ספינות, יצורי ים קסומים ועוד. בהמשך השנים הפכו המפות למסוגננות פחות ומדויקות יותר..
עוד במאה השניה הכין האסטרונום והגאוגרף היווני תלמי מאלכסנדריה ספר מפות קדום, שאבד במהלך השנים. מהיום שבו יצא האטלס המודרני הראשון, על ידי הקרטוגרף והגאוגרף הפלמי אברהם אורטליוס, הפכו המפות נפוצות הרבה יותר והחלו להגיע ליותר אנשים.
הקרטוגרפים החלו לחבר את הציבור הרחב למקומות ולהתרחשויות היסטוריות שקרו בהם והציבור גמא בשקיקה את ספרי המפות, שהיו אולי תחליף למסעות יקרים ומלאי סכנות, שרק העשירים יכולים היו לצאת אליהם אז.
כיום ציור המפות הוא מקצוע המשתמש בתצלומי אוויר, צילומי לוויין, מידע סטטיסטי ממקורות שונים ועוד. הקרטוגרף המודרני יכול לוודא היום כל פרט מבסיסי נתונים מקוונים וממקורות מידע אינספור.
בנוסף לכך, המפה שוב אינה לבד - תצלומי לוויין נגישים לציבור דרך האינטרנט. בצירוף עם מפות מקוונות, מערכות GPS מדויקות ושלל גאדג'טים, יכול כל ילד לנווט בקלות ובמהירות, לכל פינה בעולם.
הנה ההיסטוריה העתיקה של המפות (מתורגם):
https://youtu.be/77hLX8jO6e4
קרטוגרף מקצועי מספר על עבודתו (עברית):
https://youtu.be/Wn2DJU3MOwE
איך יצרו מפות עתיקות של העולם או יבשות?
https://youtu.be/AJBBVQrRwqo
האם מפה על קירות מערה בטורקיה מלמדת על הצורך הקדום למפות את הסביבה?
https://youtu.be/GObz8bgNULQ
תערוכה שמספרת את תולדות הקרטוגרפיה:
http://youtu.be/0dXvEYPaLL4
על עבודת הקרטוגרף וכיצד נולדות מפות:
http://youtu.be/PoMOjLwFje0
איך הצליח לאונרדו דה וינצ'י לצייר מהקרקע מפה עירונית מדויקת כמו זו שנעשית מתצלום לוויין?
https://youtu.be/2gEwEcYnewE
הכנת המפות כפי שעשו אותה פעם, לפני עידן הלוויינים, עם טעויות שנשארו בחלקן עד היום:
https://youtu.be/Ow9i65UsCSQ
קבלו עיון מרתק במפות עתיקות מהעבר:
https://youtu.be/TitHhF0e79I?long=yes
כך ציירו מפות בעידן שלפני הלוויינים:
https://youtu.be/vIoUTrSWvEE?long=yes
וסרטון תיעודי קצר על ההיסטוריה של הקרטוגרפיה:
https://youtu.be/fLdvInDrQ2c?long=yes
מיפוי
הגלובוס (Globe) הוא דגם מוקטן של כדור הארץ, כלומר עגול ולא שטוח. הגלובוס משמש כמפת העולם כולו והוא מציג את העולם בצורה דומה יותר לצורתו האמיתית - צורה של כדור. הגלובוס כמפה כדורית מציג בדרך כלל את המדינות בצבעים שונים ואת קווי האורך והרוחב הדימיוניים שמחלקים את העולם.
הגלובוס מאפשר לראות בקלות את העולם כולו, אך בניגוד למפות, שיכולות להיות מפורטות מאד, קשה מאד לראות בו את המקומות הקטנים יותר. קנה המידה שלו הוא גדול מדי, כלומר כל סנטימטר משקף בו מאות קילומטרים.
הנה הגלובוס הכדורי והעגול והמפות השטוחות:
https://youtu.be/kLrxbbP31NA
וגלובוס שמרחף ומסתובב לגמרי באוויר, בזכות המגנטיות:
https://youtu.be/79yVevN317Q?t=10s
מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.
בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.
המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.
ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.
יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.
מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.
גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.
לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.
הנה סרטון על מפות חשיבה (עברית):
https://youtu.be/0CHsDcylPrQ
כך יוצרים מפת חשיבה:
https://youtu.be/wLWV0XN7K1g
הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים (עברית):
https://youtu.be/tWEdlTr3UpU
ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט (עברית):
https://youtu.be/u_pNZdQos5c
ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:
https://youtu.be/szBb5f7zeQ0
מפה פיזית (Physical map), או מפה פיסית, היא מפה שמראה את צורתו של השטח המוצג בה.
מפה כזו מראה את ההרים באזור, את הנחלים, הנהרות, האגמים, המדבריות וכדומה. היא מראה לא פעם האם יבשת היא חמה או קרה ועוד.
צבעים במפה פיזית מייצגים פרטים חשובים בה. צהוב במפות פיזיות הוא צבעו של מדבר, ירוק הוא יער או אחו, הרים יסומנו לרוב בכחול, נהרות וים בתכלת, טורקיז או כחול.
כמובן שמפה פיסית לא מציגה ברוב המקרים את המדינות או הארצות השונות. אלה מוצגות במפה המדינית דווקא.
הנה הסברים על המפה הפיזית של העולם (פרטים על ההסבר בתגית "היטל מרקטור"):
https://youtu.be/-0sV-3o8om4?t=2m49s&end=3m50s
ודוגמה להסבר על הפיליפינים במפה פיזית:
https://youtu.be/33nVonMhfaU
כשקרטוגרף וגאוגרף פלמי (בלגיה של היום) בשם אברהם אורטליוס (Abraham Ortelius) הוציא בשנת 1570 ספר מפות שיכלול את מפות העולם, הוא קרא לו בשם הציורי "התיאטרון של העולם". זה היה האטלס הראשון בעולם.
אברהם אורטליוס, שבניגוד לשמו הפרטי לא היה יהודי, היה גאוגרף מקצועי מאד. הוא הקפיד על הפרטים ועל הדיוק, נתן קרדיטים לציירי המפות, נתן משקל רב לאירועים היסטוריים ועוד.
האטלס שלו תורגם לשפות רבות והיה בשימושם של רבים ממדעני התקופה. הוא גם היה בעל חוש אסתטי וצייר מפות מסוגננות ומוקפדות ביותר. לא פעם הכניס למפות שלו גם כל מיני איורים, כולל ספינות משייטות, מפלצות מים, לוחמים בקרבות מפורסמים ועוד.
המדהים הוא שאורטליוס היה הראשון שהעלה את הרעיון שבעבר הרחוק היו היבשות בעולם יבשת אחת בלבד. בתקופתו, המאה ה-16, זו הייתה מחשבה בלתי נתפסת והוא הקדים את וגנר עם תיאוריית "נדידת היבשות" שהגה ואת "טקטוניקת הלוחות" שתתגבש ממנה.
הנה מפות שונות משל אורטליוס. שימו לב לאיורים הרבים שיש בהן:
https://youtu.be/yZh6DaKFpyA
מפת לונדון של אורטליוס משנת 1571:
https://youtu.be/zvlNqZgCbKE
ומפת פלורידה שבארצות הברית שהוציא אורטליוס בשנת 1584:
https://youtu.be/_D3fapkxRHo
ציורי מערות (Cave paintings) קדומים הם הציורים הכי עתיקים שיש והשתמרו כאלו מהפריהיסטוריה, עוד לפני תולדות האנושות.
ציורים כאלה אפשר למצוא על קירות של מערות רבות בהן התגורר האדם הקדמון בעידן הפרהיסטורי.
אבל בשנת 1963 גילו בטורקיה, במקום שנקרא קטלהויוק (Çatalhöyük), ציור קיר (mural) עתיק ושונה מהרגיל, משנות ה-6200 לפני הספירה. זה לא היה סתם ציור, אלא תמונה גדולה שמראה עיירה עם בתים, רחובות והר געש (volcano) ברקע.
אף שמדענים רבים ניסו לפענח את התעלומה, קשה היה לקבוע בוודאות אם האיור הזה הוא רק איור או מפה של ממש. ועדיין, דומה שהיו מאיתנו, בני המין האנושי, מי שכבר אז היו להוטים לייצג כך את מה שראו וזה לכשעצמו היה צעד שעתיד להוביל אותנו כמין לציור של מפות בהמשך.
אז בעצם מדובר באחת המפות או התיאורים דמויי מפה הכי עתיקים בעולם של עיר. זו דוגמה ממש נדירה מתקופה כל כך עתיקה.
הציור הזה גרם לחוקרים להבין שאנשים בתקופה ההיא כבר חיו ביישובים גדולים ומסודרים, לא רק בכפרים קטנים. ככל הנראה בשלב זה הם כבר ידעו לבנות בתים קרובים אחד לשני, ליצור רחובות, ואפילו להתייחס למה שמתרחש בטבע שמסביב, כמו הר הגעש המתפרץ. הם התקדמו יותר ממה שחלק מהחוקרים נטו לחשוב קודם.
הציור גם נותן לנו הצצה לדרך שבה הם ראו את העולם. הם לא רק צדו ואכלו, אלא ממש הסתכלו על הנוף ושמו לב לאסונות טבע ותיעדו אותם על הקירות. יתכן שהדבר היה קשור לאמונה ולפולחן שלהם, כי בציורים אחרים באתר רואים גם חיות, אנשים, ואפילו טקסים מיוחדים.
מכל מקום, התגלית הזו עזרה להבין שהאנשים בקטלהויוק היו חכמים, יצירתיים וחיו בחברה די שוויונית, תלא מעמדות ברורים בין גברים לנשים. באופן מסוים מציע הציור הזה מעין חלון הצצה קטן לחיים של אותם זמנים ומראה לנו, אנשי העולם המודרני, כיצד הכל התחיל, מהעיר, האמנות והקשר בין האדם לטבע.
אז האם נקרא לזה ציור מערות או ניסיון לקרטוגרפיה ראשונית? - יתכן שלא נדע זאת לעולם, אבל דומה שגם ציור המתעד דברים בצורה על כך ממפה הוא שלב, אפילו חלוצי, בקרטוגרפיה והיצירת המפות הראשונות.
האם זה ציור הנוף הראשון בהיסטוריה?
https://youtu.be/SgUcoQdqemE
האם ציור המערות או המפה שצוירה על קירות המערה בטורקיה מרמזים על מיפוי בן 8,000 שנה?
https://youtu.be/GObz8bgNULQ
והעיר הראשונה בהיסטוריה שתוקם באותו מקום:
https://youtu.be/jvt1BfpLH7w
מהי ראייה ממוחשבת במערכות זיהוי תמונה?
ראייה ממוחשבת (Computer Vision) היא יכולת של מערכת מבוססת מחשב לעבד תמונות או וידאו. במערכות ראייה ממוחשבת עושים שימוש במגוון תחומים, מזיהוי פנים, זיהוי מבנים, מיפוי, מדידה, שיפוץ תמונות, לרוב לצרכים אסתטיים ועוד.
מערכות ראייה ממוחשבת מבוססות על יכולת זיהוי תמונה. במערכות כאלה יכולה המערכת לזהות מרכיבים בתמונה, על סמך מידע שהוזן לתוכה ולמידת מכונה, שבה היא השתכללה עם הזמן.
מכשירים סלולאריים ורובוטים נעזרים בראייה ממוחשבת כדי לראות ולהבין, ממש כמו בני אדם, את סביבתם. הם מצוידים ביכולת לנתח את המרכיבים החזותיים שנקלטו במערכת הראייה מבוססת החיישנים שלהם ולשפר את היכולות שלהם, בהתבססות על מה שלמדו בפעמים קודמות. זו כמובן "למידת מכונה".
מערכות ראייה ממוחשבת משמשות כיום גם לזיהוי פרצופים של חשודים בביצוע עבירות, מחבלים וחברים בארגוני טרור וכדומה.
זוהי טכנולוגיית הראייה הממוחשבת:
https://youtu.be/zLkz6ljKtyw
כך ניתן להשתמש בראייה ממוחשבת לשימושים שונים:
https://youtu.be/ObIjxA9vCR8?t=15s
מכשיר הקינקט הכיל שבב זיהוי תנועה עם ראייה ממוחשבת ועשה פלאים:
https://youtu.be/jGJh63sV66A
והרצאה שלמה על ראייה ממוחשבת (עברית):
https://youtu.be/hG5tRy3FEWI?t=1m14s?long=yes
ראייה ממוחשבת (Computer Vision) היא יכולת של מערכת מבוססת מחשב לעבד תמונות או וידאו. במערכות ראייה ממוחשבת עושים שימוש במגוון תחומים, מזיהוי פנים, זיהוי מבנים, מיפוי, מדידה, שיפוץ תמונות, לרוב לצרכים אסתטיים ועוד.
מערכות ראייה ממוחשבת מבוססות על יכולת זיהוי תמונה. במערכות כאלה יכולה המערכת לזהות מרכיבים בתמונה, על סמך מידע שהוזן לתוכה ולמידת מכונה, שבה היא השתכללה עם הזמן.
מכשירים סלולאריים ורובוטים נעזרים בראייה ממוחשבת כדי לראות ולהבין, ממש כמו בני אדם, את סביבתם. הם מצוידים ביכולת לנתח את המרכיבים החזותיים שנקלטו במערכת הראייה מבוססת החיישנים שלהם ולשפר את היכולות שלהם, בהתבססות על מה שלמדו בפעמים קודמות. זו כמובן "למידת מכונה".
מערכות ראייה ממוחשבת משמשות כיום גם לזיהוי פרצופים של חשודים בביצוע עבירות, מחבלים וחברים בארגוני טרור וכדומה.
זוהי טכנולוגיית הראייה הממוחשבת:
https://youtu.be/zLkz6ljKtyw
כך ניתן להשתמש בראייה ממוחשבת לשימושים שונים:
https://youtu.be/ObIjxA9vCR8?t=15s
מכשיר הקינקט הכיל שבב זיהוי תנועה עם ראייה ממוחשבת ועשה פלאים:
https://youtu.be/jGJh63sV66A
והרצאה שלמה על ראייה ממוחשבת (עברית):
https://youtu.be/hG5tRy3FEWI?t=1m14s?long=yes
האם מפות העולם שגויות?
אם נביט היטב במפת העולם, כנראה שנגלה שמפת העולם שאנו מכירים היא שגויה. מסתבר שבמפות הללו, אירופה למשל גדולה בשטחה מדרום אמריקה. בדיקה פשוטה תגלה ששטחה של אירופה במציאות הוא כמעט מחצית מהשטח של דרום אמריקה. בצורה כזו אפשר לראות שאפריקה הוקטנה גם היא משמעותית, לעומת מדינות גדולות, שבמציאות אינן כה גדולות..
החוקר החשוב שעלה על זה הוא הקרטוגרף וההיסטוריון ד"ר ארנו פיטרס, שבשנת 1974 הציג את מפת העולם שלו. מפת העולם של פיטרס (The Peters Projection) הציגה את יבשות העולם על פי השטח האמיתי שלהן, בניגוד למפות פופולאריות שבמשך שנים רבות עיוותו את הגדלים.
המפה של פיטרס הציתה מיד דיון סוער, שכן הוא הראה כיצד מפות מייצגות אינטרסים ומדגישות ערכים מסוימים על פני אחרים ואפילו על פני האמת. במפה המקובלת מדינות שבהן חיים אנשים לבנים נראות גדולות מאד, בעוד מדינות שבהן חיים אנשים בעלי צבע עור אחר נראות קטנות במפה. האם זה במקרה כך?
היו שהעמידו סימן שאלה גדול אפילו על מיקום הצפון למעלה, כשהמדינות העשירות של אירופה וצפון אמריקה נמצאות במפה מעל העניות, שנמצאות בתחתיתה. הוא הראה שניתן להפוך את המפה בקלות ולא ייגרם שום נזק להבנה, או פגיעה באמת הגאוגרפית.
כלומר, אלה רק ההרגלים שלנו שנפגעים מהיפוך כזה.
הנה הסטייה הרגילה שבמפות העולם (מתורגם):
https://youtu.be/kIID5FDi2JQ
המיפוי הזה מצוין ושימושי לניווט אך יש בו סטייה מובנית לעומת העולם האמיתי:
https://youtu.be/o1iTDxOEcpA
הסבר טלוויזיוני של הסטייה הקרטוגרפית של מרקטור, שהפכה לפגיעה חברתית, בקטע מסדרת הטלוויזיה "הבית הלבן":
https://youtu.be/LA0BLrLW0PE
ודיון מלומד על הסטייה ההכרחית במפות העולם המרובעות:
https://youtu.be/W41aZKInoK0
אם נביט היטב במפת העולם, כנראה שנגלה שמפת העולם שאנו מכירים היא שגויה. מסתבר שבמפות הללו, אירופה למשל גדולה בשטחה מדרום אמריקה. בדיקה פשוטה תגלה ששטחה של אירופה במציאות הוא כמעט מחצית מהשטח של דרום אמריקה. בצורה כזו אפשר לראות שאפריקה הוקטנה גם היא משמעותית, לעומת מדינות גדולות, שבמציאות אינן כה גדולות..
החוקר החשוב שעלה על זה הוא הקרטוגרף וההיסטוריון ד"ר ארנו פיטרס, שבשנת 1974 הציג את מפת העולם שלו. מפת העולם של פיטרס (The Peters Projection) הציגה את יבשות העולם על פי השטח האמיתי שלהן, בניגוד למפות פופולאריות שבמשך שנים רבות עיוותו את הגדלים.
המפה של פיטרס הציתה מיד דיון סוער, שכן הוא הראה כיצד מפות מייצגות אינטרסים ומדגישות ערכים מסוימים על פני אחרים ואפילו על פני האמת. במפה המקובלת מדינות שבהן חיים אנשים לבנים נראות גדולות מאד, בעוד מדינות שבהן חיים אנשים בעלי צבע עור אחר נראות קטנות במפה. האם זה במקרה כך?
היו שהעמידו סימן שאלה גדול אפילו על מיקום הצפון למעלה, כשהמדינות העשירות של אירופה וצפון אמריקה נמצאות במפה מעל העניות, שנמצאות בתחתיתה. הוא הראה שניתן להפוך את המפה בקלות ולא ייגרם שום נזק להבנה, או פגיעה באמת הגאוגרפית.
כלומר, אלה רק ההרגלים שלנו שנפגעים מהיפוך כזה.
הנה הסטייה הרגילה שבמפות העולם (מתורגם):
https://youtu.be/kIID5FDi2JQ
המיפוי הזה מצוין ושימושי לניווט אך יש בו סטייה מובנית לעומת העולם האמיתי:
https://youtu.be/o1iTDxOEcpA
הסבר טלוויזיוני של הסטייה הקרטוגרפית של מרקטור, שהפכה לפגיעה חברתית, בקטע מסדרת הטלוויזיה "הבית הלבן":
https://youtu.be/LA0BLrLW0PE
ודיון מלומד על הסטייה ההכרחית במפות העולם המרובעות:
https://youtu.be/W41aZKInoK0
מהי מפה מדינית?
מפה מדינית היא מעין תרשים שמראה את המדינות, גודלן, צורותיהן וגבולותיהן. המפה המדינית מציגה את החלוקה של האזור שמוצג בה, בין המדינות השונות. כל מדינה מקבלת צבע משלה, שנועד להבחין בינה לבין מדינות אחרות בסביבתה.
במפה המדינית מופיעים כמובן שמות המדינות, אך גם שמות הערים החשובות בהן, ימים ונהרות מרכזיים ועוד.
הנה סרטון אנימציה של מפה מדינית הנוצרת בהדרגה:
http://youtu.be/e_0B1CmTorw
והמפות השונות ביניהן המפה המדינית:
https://youtu.be/iuK10Tkn5cg
מפה מדינית היא מעין תרשים שמראה את המדינות, גודלן, צורותיהן וגבולותיהן. המפה המדינית מציגה את החלוקה של האזור שמוצג בה, בין המדינות השונות. כל מדינה מקבלת צבע משלה, שנועד להבחין בינה לבין מדינות אחרות בסביבתה.
במפה המדינית מופיעים כמובן שמות המדינות, אך גם שמות הערים החשובות בהן, ימים ונהרות מרכזיים ועוד.
הנה סרטון אנימציה של מפה מדינית הנוצרת בהדרגה:
http://youtu.be/e_0B1CmTorw
והמפות השונות ביניהן המפה המדינית:
https://youtu.be/iuK10Tkn5cg
מה היה הסקסטנט ומה ימאים עשו בו?
סקסטנט (Sextant) הוא שמו של מכשיר אופטי ששימש למדידת זוויות בין עצמים. בעבר הוא שימש בעיקר לניווט ימי אסטרונומי, תחום בו הוא הפך חיוני ביותר. בעזרתו ניתן היה למצוא את מיקום הספינה בים בצורה טובה.
בזכות הסקסטנט יכול היה האדם לצאת מסביבות החופים המוכרים, אל עבר הים הפתוח וללב ים ממש.
הניווט נעשה על ידי מדידת הזווית שבין גרמי שמיים לאופק. מבט בעינית היה מראה בצד אחד את האופק ובצד השני את השמיים.
הסקסטנט פותח במאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-20 הסקסטנט היה מכשיר הניווט החשוב ביותר לאוניות. קציני האוניות בדקו בו את מיקום הספינה, על ידי צפייה בעינית שלו. הם נהגו לכוון אותו כך שהוא יתביית על האופק, נהגו לומר "סמן" ואז היו רושמים את הזמן המדויק.
בסקסטנט ביחד עם שעון ועם כרונומטר ימי, ניתן היה לקבוע את מיקום הספינה באופן מדויק. טעות בדקה אחת בשעה תוביל לשגיאה במיקום של כמייל אחד (כ-1.6 קילומטר).
מקור שמו במילה הלטינית "שישית" (Sexstas). הסיבה היא שהקשת במכשירים הראשונים הייתה של שישית מעגל (60 מעלות). השם נשאר גם כשקשת המדידה הוכפלה פי שניים ל-120 מעלות.
כיום החליפו את המכשירים הללו אמצעי מיקום מודרניים וחדשניים, כמו ה-GPS. שיטה זו מבוססת על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד.
כך ניווטו באמצעות הסקסטנט המתמטי (מתורגם):
https://youtu.be/AGCUm_jWtt4
הניווט היה לפי השמש:
https://youtu.be/CycmCFb-6VU
כך בונים סקסטנט לבד:
https://youtu.be/dCZJUVlbEnE
תולדות אמצעי הניווט בים:
https://youtu.be/4DlNhbkPiYY
וסרטון ארוך יותר המלמד את מדידת המיקום בעזרת סקסטנט:
https://youtu.be/DrAkrgZRb9Y?long=yes
סקסטנט (Sextant) הוא שמו של מכשיר אופטי ששימש למדידת זוויות בין עצמים. בעבר הוא שימש בעיקר לניווט ימי אסטרונומי, תחום בו הוא הפך חיוני ביותר. בעזרתו ניתן היה למצוא את מיקום הספינה בים בצורה טובה.
בזכות הסקסטנט יכול היה האדם לצאת מסביבות החופים המוכרים, אל עבר הים הפתוח וללב ים ממש.
הניווט נעשה על ידי מדידת הזווית שבין גרמי שמיים לאופק. מבט בעינית היה מראה בצד אחד את האופק ובצד השני את השמיים.
הסקסטנט פותח במאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-20 הסקסטנט היה מכשיר הניווט החשוב ביותר לאוניות. קציני האוניות בדקו בו את מיקום הספינה, על ידי צפייה בעינית שלו. הם נהגו לכוון אותו כך שהוא יתביית על האופק, נהגו לומר "סמן" ואז היו רושמים את הזמן המדויק.
בסקסטנט ביחד עם שעון ועם כרונומטר ימי, ניתן היה לקבוע את מיקום הספינה באופן מדויק. טעות בדקה אחת בשעה תוביל לשגיאה במיקום של כמייל אחד (כ-1.6 קילומטר).
מקור שמו במילה הלטינית "שישית" (Sexstas). הסיבה היא שהקשת במכשירים הראשונים הייתה של שישית מעגל (60 מעלות). השם נשאר גם כשקשת המדידה הוכפלה פי שניים ל-120 מעלות.
כיום החליפו את המכשירים הללו אמצעי מיקום מודרניים וחדשניים, כמו ה-GPS. שיטה זו מבוססת על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד.
כך ניווטו באמצעות הסקסטנט המתמטי (מתורגם):
https://youtu.be/AGCUm_jWtt4
הניווט היה לפי השמש:
https://youtu.be/CycmCFb-6VU
כך בונים סקסטנט לבד:
https://youtu.be/dCZJUVlbEnE
תולדות אמצעי הניווט בים:
https://youtu.be/4DlNhbkPiYY
וסרטון ארוך יותר המלמד את מדידת המיקום בעזרת סקסטנט:
https://youtu.be/DrAkrgZRb9Y?long=yes
מיהו הקפטן קוק שגילה את אוסטרליה ואנטארקטיקה?
ג'יימס קוק (James Cook) האנגלי, הידוע בכינויו קפטן קוק, חי במאה ה-18 והיה מגדולי מגלי הארצות והחוקרים בעולם.
קפטן קוק, מגלה העולם הבריטי שעל שמו נקראת דמות הפיראט בסרט "פיטר פן", נודע כימאי וקפטן מוכשר. אך הוא היה גם סקרן ושאפתן במיוחד. על סיפון ספינת הוד מלכותה ה-"Endeavour" בפיקודו, הוא הפליג עם אנשיו בשנת 1768 לאחד המסעות הימיים המשמעותיים והמפורסמים ביותר עד אז ובהיסטוריה בכלל.
בגיל 27 יגלה הקפטן קוק את חופי ניופאונדלנד שבאמריקה. אחר כך הוא יוצא למזרח עם משלחת אסטרונומים שעוסקים במיפוי מסלולו של כוכב נוגה. בעקבות הוראות סודיות שקיבל כשביקר בניו זילנד הוא עתיד להיות הראשון שימפה את קו החוף של ארץ זו.
בהמשך משתלט הקפטן קוק על רצועת החוף המזרחי של אוסטרליה הקרוי ניו גיניאה והופך את המקום לחלק מאנגליה.
אז יוצא קוק לחיפושים אחרי "היבשת הדרומית" ששמועות עליה הגיעו מכל כיוון. כך הוא מגלה בשנת 1773 את יבשת אנטארקטיקה ויהיה הראשון שימפה את קו החוף של היבשת הקפואה בה נמצא הקוטב הדרומי.
במהלך המסע לאנטארקטיקה עובר קוק מרחק של 112,000 קילומטרים. אבל הכי חשוב - הוא היה לאדם הראשון שהפליג סביב כל כדור הארץ - מהמזרח אל המערב.
במסעו השלישי והאחרון מגלה ג'יימס קוק את איי הוואי ונותן להם את השם "איי סנדוויץ'". זה קורה ב-1776, אך 3 שנים אחר כך, בגיל 51, הוא נדקר בהוואי על ידי תושב האי מהמקומיים, בעת שניסה להשיב סירה שנגנבה.
מורשתו של ג'יימס קוק עצומה והוא האחראי הישיר להתיישבות של האנגלים באוסטרליה וניו זילנד.
במסעותיו הייתה לו תרומה גדולה גם למחקר ולמדע, כולל בתחומי האסטרונומיה, קרטוגרפיה (מיפוי) ומדעי הטבע.
הנה סיפורו של ג'יימס קוק:
https://youtu.be/imBSlINoVmQ
מצגת וידאו על תגליותיו של קוק:
https://youtu.be/UqSREQY-7sE
על דמותו מעוררת המחלוקת של קוק בהוואי:
https://youtu.be/pGGmkYLROnY
על אחד ממסעותיו של ג'יימס קוק:
http://youtu.be/5uzJv9xh2uE
כך מגלה הקפטן קוק את אוסטרליה:
https://youtu.be/fx9hyaYIKXM
ג'יימס קוק מתאר כיצד הוא מגיע לניו זילנד:
https://youtu.be/1uo3Q816hQA?long=yes
ותולדות חייו של מגלה הארצות הדגול:
https://youtu.be/2yXNrLTddME?long=yes
ג'יימס קוק (James Cook) האנגלי, הידוע בכינויו קפטן קוק, חי במאה ה-18 והיה מגדולי מגלי הארצות והחוקרים בעולם.
קפטן קוק, מגלה העולם הבריטי שעל שמו נקראת דמות הפיראט בסרט "פיטר פן", נודע כימאי וקפטן מוכשר. אך הוא היה גם סקרן ושאפתן במיוחד. על סיפון ספינת הוד מלכותה ה-"Endeavour" בפיקודו, הוא הפליג עם אנשיו בשנת 1768 לאחד המסעות הימיים המשמעותיים והמפורסמים ביותר עד אז ובהיסטוריה בכלל.
בגיל 27 יגלה הקפטן קוק את חופי ניופאונדלנד שבאמריקה. אחר כך הוא יוצא למזרח עם משלחת אסטרונומים שעוסקים במיפוי מסלולו של כוכב נוגה. בעקבות הוראות סודיות שקיבל כשביקר בניו זילנד הוא עתיד להיות הראשון שימפה את קו החוף של ארץ זו.
בהמשך משתלט הקפטן קוק על רצועת החוף המזרחי של אוסטרליה הקרוי ניו גיניאה והופך את המקום לחלק מאנגליה.
אז יוצא קוק לחיפושים אחרי "היבשת הדרומית" ששמועות עליה הגיעו מכל כיוון. כך הוא מגלה בשנת 1773 את יבשת אנטארקטיקה ויהיה הראשון שימפה את קו החוף של היבשת הקפואה בה נמצא הקוטב הדרומי.
במהלך המסע לאנטארקטיקה עובר קוק מרחק של 112,000 קילומטרים. אבל הכי חשוב - הוא היה לאדם הראשון שהפליג סביב כל כדור הארץ - מהמזרח אל המערב.
במסעו השלישי והאחרון מגלה ג'יימס קוק את איי הוואי ונותן להם את השם "איי סנדוויץ'". זה קורה ב-1776, אך 3 שנים אחר כך, בגיל 51, הוא נדקר בהוואי על ידי תושב האי מהמקומיים, בעת שניסה להשיב סירה שנגנבה.
מורשתו של ג'יימס קוק עצומה והוא האחראי הישיר להתיישבות של האנגלים באוסטרליה וניו זילנד.
במסעותיו הייתה לו תרומה גדולה גם למחקר ולמדע, כולל בתחומי האסטרונומיה, קרטוגרפיה (מיפוי) ומדעי הטבע.
הנה סיפורו של ג'יימס קוק:
https://youtu.be/imBSlINoVmQ
מצגת וידאו על תגליותיו של קוק:
https://youtu.be/UqSREQY-7sE
על דמותו מעוררת המחלוקת של קוק בהוואי:
https://youtu.be/pGGmkYLROnY
על אחד ממסעותיו של ג'יימס קוק:
http://youtu.be/5uzJv9xh2uE
כך מגלה הקפטן קוק את אוסטרליה:
https://youtu.be/fx9hyaYIKXM
ג'יימס קוק מתאר כיצד הוא מגיע לניו זילנד:
https://youtu.be/1uo3Q816hQA?long=yes
ותולדות חייו של מגלה הארצות הדגול:
https://youtu.be/2yXNrLTddME?long=yes
