שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו משקה קנה סוכר או קנה הסוף?
מיץ קנה סוכר (Sugarcane Juice), או מיץ קנה, הוא משקה טבעי, מרענן ומתוק שנעשה בארצות רבות מקנה סוכר טרי שנדחס ונסחט היטב. לתרמילאים ומטיילים בעולם שתיית המיץ הזה היא חלק בלתי נפרד מהטיול לארצות כמו מצרים, הודו, ברזיל וכדומה.
קנה הסוכר ידוע בתכולת הסוכר הגבוהה שלו. זהו עשב גבוה ורב שנתי. משום צריכת המים הגבוהה שלו, הוא גדל בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית.
בדוכנים בכל רחבי אסיה מוכרים את המשקה הקר. במדינות רבות המיץ מופק ונסחט במקום, מקני סוכר גבוהים. אלה שצומחים ליד נהרות גדולים, כמו הנילוס במצרים ונהרות דומים ברחבי אסיה, כולל בתאילנד, הודו, קמבודיה ועוד.
ההכנה פשוטה. בתחילה קוטפים את גבעולי הצמח, כלומר את קני הסוכר. מעבירים אותם למכונת ריסוק, המחלצת מהם את המיץ. לאחר מכן מוציאים מהמיץ את הלכלוך, על ידי סינון.
במקומות רבים מוסיפים למיץ קנה סוכר מעט מיצים המוסיפים לו טעם. ביניהם מיץ ליים, ג'ינג'ר או נענע שמעניקים לו טעמים ייחודיים. עוד מפיקים בעולם מקנה הסוכר משקאות אלכוהוליים כמו רום וקשאסה.
המדהים הוא מיץ קנה הסוכר הטבעי ידוע כבריא. הערכים התזונתיים שלו גבוהים, הוא עשיר בוויטמינים, נוגדי חמצון ובמינרלים כמו ברזל, סידן ואשלגן. ואם כל הטוב הזה לא מספיק, אז הוא גם משקה דל שומן בשל תכולת הסוכר הגבוהה שבו הוא גם מקור אנרגיה מצוין לגוף.
הנה הכנת משקה הקנה המצרי:
https://youtu.be/U7MrUXfkl0A
משקה קנה בתאילנד (עברית):
https://youtu.be/Q__DWRv7X3Q
על משקה הקנה בעולם:
https://youtu.be/l_Q2bFDogFM
מסחטת קנה בהודו (עברית):
https://youtu.be/AA4duXg3jaY
בהמה סוחטת קנה:
https://youtu.be/dXWAIwjQWZI
משקה קנה בסינגפור:
https://youtu.be/8JBeUx4XoS4
סוחטת קנה סוכר בקמבודיה:
https://youtu.be/hkgNAZ6HO8Y
וסוחטי קנה בתאילנד:
https://youtu.be/JfGKqkfvHZY
מהו משקה התמרינדי והפרי שממנו הוא עשוי?
תמרינדי (Tamarind או Tamr Hendi) הוא פרי שבא מעץ התמרינד ההודי (TAMARINDUS INDICA), הוא עץ גדול שממנו בא פרי ממשפחת הקטניות. נופו של העץ גדול ועליו מנוצים. מקורו בסודן וביערות מדגסקר, כמו גם בסוואנה האפריקאית. עצים רבים כאלו גדלים באיי סיישל.
מעץ התמרינד יוצרים את התמרינדי, אחד המשקאות העתיקים והפופולריים ברחובות המזרח. כי משקה התמרינדי הקר והמתוק הוא נווה מדבר בחום הקיץ המזרח תיכוני.
כבר במאה ה-4 לפני הספירה הפרי היה ידוע במצרים הפרעונית וביוון העתיקה. הוא הגיע עד הודו וממנה נפוץ אל פרס ואל חצי האי הערבי. בערב ובמזרח התיכון הוא זכה לשם המסלף את מקורו, "תמר הינדי". שם שאומץ בשאר מדינות העולם.
עצי התמרינדי מאוד נפוצים כיום בדרום הודו. הם משמשים כיום לא רק כעצי פרי אלא גם לנוי והצללה בצידי הדרך. בקליפת העץ משתמשים לרפואה עממית, מבעיות עיכול וקיבה ועד תרופה נגד מלריה.
כמשקה טעים וזול, הוא כאמור להיט עממי. לעיתים הוא נקרא ארק סוס (Erk Sous) ובמקומות אחרים קוראים לו ליקוריץ (Licorice).
הפרי הזה הוא הבסיס להכנת משקה התמרהינדי הפופולרי, אבל הוא לא רק משקה נהדר, אלא גם בסיס לרטבים ולהוספת טעמים לאוכל מוקפץ, לממולאים ולתבשילי בשר נהדרים.
לפרי עצמו תרמילים גדולים, עם זרעים גדולים, עטופים בציפה חומה, עסיסית בטעם חמוץ מתוק. מסביבם קליפה אבנית. מהציפה שמסביב לזרעים מכינים את המשקה הטעים של התמרינדי, כמו גם ממתקים עתיקים שעשויים ממנו.
הפרי הטרי והירוק מריר וחומצי. הוא אורח של קבע במאכלים מלוחים ומתובלים. הפרי הבשל, לעומת זאת,הרבה יותר מתוק אבל עדיין חמוץ מאוד. הוא משמש לקינוחים, חטיפים ולמשקאות ממותקים. בתאילנד יש מיני תמרינדי מתורבתים, עם מרירות נמוכה מאוד. את אלה אוכלים שם גם בתור פרי טרי.
#אפשר מתכון?
את התמרינדי אפשר לקנות כיום באריזת ואקום ובה התרמילים דחוסים בחתיכות.
הכנת תרכיז תמרינדי היא פשוטה: השריה של 200 גרם תמרינדי לכל הלילה, הרתחה בסיר ואז הוספה של 3 כוסות סוכר וערבוב מדי פעם. הנמכה לאש בינונית ובישול של עוד 15 דקות ואז צינון לטמפרטורת החדר. סינון מהיר במסננת והכנסה לקירור במקרר. מגישים בכוס, ביחס של 1/3 תרכיז ו-2/3 מים קרים וכמה קוביות קרח. לרוויה!
הנה דבריו של מוכר התמרינדי באילת (עברית):
https://youtu.be/2wXhQPgbdLI?t=8
מוכרי רחוב בקהיר מספרים על מכירת ה"ארק סוס":
https://youtu.be/5gyig-Z41Z0
מוכרי התמרינדי ברחוב הם לא פעם אטרקציה של ממש:
https://youtu.be/aYDQiaCkFpc?t=14
על פרי התמרינדי:
https://youtu.be/PQCjpyVHn7M
גם הטעם של הפרי עצמו הוא נפלא:
https://youtu.be/CPtEd0o_zaU
מתכון לתמרינדי ביתי:
https://youtu.be/cq7_jbHpCV8
והמתחרה - מוכר הליקוריץ ברחוב:
https://youtu.be/lrgKZdeUS0E
מה התרומה של מיצי פירות לגופנו?
כולם מכירים את הטעם המעולה של מיצי הפירות. אבל כדאי לדעת שיש במיצי הפרי גם ויטמינים בריאים, שטובים לגופנו.
במיוחד כדאי לדעת שבפרי הדר ובירקות ירוקים יש ויטמין סי, שתרומתו לגופנו רבה. ויטמין סי במיוחד שומר עלינו מהצטננות ומחזק את העצמות והשיניים שלנו.
הנה הבריאות שבמיץ סחוט (עברית):
http://youtu.be/ZCOyszn7JCA
מהו משקה הרוזטה?
רוזטה (Orgeat syrup) הוא משקה שקדים ממותק, בצבע לבן חלבי, המבוסס על רכז שקדים.
הרוזטה, הנקרא גם אורזטה או אורצטה, מוכר כמשקה רחוב פופולרי בחלק ממדינות צפון אפריקה. בארצות כמו תוניסיה ולוב, כמו גם אצלנו, נהוג להגיש אותו קר.
בארץ נמכר משקה הרוזטה בחנויות וברשתות השיווק, לצד יצרנים ואנשים פרטיים, המייצרים אותו בהכנה מסורתית בבית ומוכרים בחנויות קטנות ובשווקים.
יוצאי לוב ומי שעלו מתוניסיה נהגו לשתות את משקה הרוזטה בארצותיהם, הן בימי הקיץ החמים והן בחגים ובאירועים מיוחדים.
את הרוזטה הקלאסית יוצרים מתרכיז שמופק מתערובת של שקדים מרים ומתוקים שנסחטו יחד.
אגב, יש גם משקה דומה ומסחרי שמפיקים משקדים מתוקים בלבד, שדומה בטעמו למרציפן וכפיצוי על הטעם המעט מריר שחסר, מוסיפים לו תוספי טעם.
במקומות שונים יש גם מי שמפיקים משקה המזכיר אותו, אבל מגלעיני משמש.
הנה משקה רוזטה (עברית):
https://youtu.be/EeF3nTZlXXQ
מהו נקטר, משקה האלים?
ה"נקטר" (Nectar) מהמיתולוגיה היוונית הוא הכינוי של משקה האלים, שנותן לכל מי ששותה אותו חיי נצח. כמו שאמברוזיה הוא מזון האלים, נקטר היה שמו של משקה האלים במיתולוגיה של יוון.
פה ושם מתייחסים אליו כאל מאכל האלים. שם לא מבדילים בינו לבין אמברוסיה (Ambrosia), המאכל של האלים וזה שגם הוא העניק להם חיי נצח.
אבל במרבית המקרים במיתולוגיה הנקטר הוא המשקה שהביאו יונים אל הר האולימפוס והוא שמעניק לאלים את חיי הנצח.
גם למי שאינם אלים יש נקטר משלהם. כבר ביוון העתיקה החלו היוונים הקדמונים לייצר משקה אלכוהולי עשוי דבש, שהיה ידוע כתֶמֶד, "יין דבש". זה היה בשבילם "נקטר האלים".
גם בימינו מייצרים ומוכרים נקטר בחנויות, אבל היום מדובר במעין "חצי מיץ פרי", בריכוז מסוים. לפי החוק בישראל "מיץ פרי" יכול להיקרא רק מוצר משקה המכיל 100% פרי. בניגוד לאותו "מיץ פרי", אפשר לייצר בישראל משקה המכיל מ-50% פרי ומעלה והוא ייקרא "נקטר".
אגב, זה לא כך בכל העולם. בניו זילנד, למשל, משמש המושג "מיץ" לצורך ציון משקה ממותק, בעוד ה"נקטר" מציין פרי טהור, מה שאצלנו נקרא... "מיץ פרי".
באנגליה ובארצות הברית, לעומת זאת, יכולים היצרנים למהול מיץ פרי במים או בתוספי מזון, כולל ממתיקים וחומרים משמרים שונים, ואז הוא ייקרא... נכון, "נקטר".
הנה משקה האלים, הנקטר:
https://youtu.be/_OBiXaGO72o
בימינו המילה נקטר משמשת כינוי למשקאות טעימים ולרוב טבעיים, כמו כאן לנקטר סברס בריא וטעים (עברית):
https://youtu.be/JrGu29JQN3M
הנקטר של הברמנים:
https://youtu.be/v2Pqjvg-tP4
והנקטר המיתולוגי של יוון העתיקה:
https://youtu.be/58VQsQYGusU?long=yes
איך קוטפים את פרי הקוקוס?
את אגוזי הקוקוס (Coconut) קוטפים ילידי אפריקה והאזורים הטרופיים על ידי טיפוס על העצים הגבוהים. הילדים מחברים פיסת חבל לרגליהם ובאמצעותה הם נאחזים טוב יותר בגזע הארוך, שאורכו יכול להגיע ל־30 מטרים! - לאחר שהם מגיעים לראש העץ, הם קוטפים מהאגוזים ומשליכים אותם למטה.
את האגוז הם מקלפים באמצעות סכין ופורסים פרוסות של קוקוס לאכילה. כשהם רוצים לשתות, הם פשוט פותחים את אגוז הקוקוס ומשתמשים בו ככוס גדולה.
עץ קוקוס עצמו הוא סוג של דקל. הקליפה של פרי הקוקוס היא קשה מאד וחלב קוקוס, הנוזל שבתוך פרי קוקוס, הוא מרווה מאד וטעים להפליא.
למעשה, קטיף של קוקוס יכול להתבצע רק בטיפוס על הדקלים הגבוהים. גם באפריקה וגם בסרי לנקה, מיצרניות מקוקוס הגדולות בעולם, על 65 מיליון דקלי הקוקוס שלה.
הנה ילד מהאי זנזיבר קוטף ומקלף את פרי הקוקוס:
http://youtu.be/YLmuZvT0cZE
עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר (עברית):
https://youtu.be/cQOwWJTZnQk
הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:
https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0
קוטפי הקוקוס מראשי העצים בסרי לנקה:
https://youtu.be/K8KdW77ZIuI
קופים שאולפו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה (עברית):
https://youtu.be/ynYA983dSeY
וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:
https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
מה העיקרון הכלכלי והחינוכי של דוכן הלימונדה?
למונייד סטנד, או דוכן לימונדה (Lemonade Stand) הוא דוכן ברחוב, שהילדים יכולים להקים ולמכור בו לימונדה קרה בימות הקיץ החמים. זאת אחת הפעילויות החביבות על ילדים, אבל זו גם פעילות חווייתית, חינוכית, בריאה, מרווה, כיפית וממש נהדר להם לדעת שהיא גם מתגמלת.
כשנותנים לילדים להכין דוכן לימונדה אומרים להם בעצם שהם יכולים לעשות עסקים. מאמינים בהם ובוטחים ביכולת שלהם להיות בוגרים ועצמאים.
השלבים הגדולים החשובים מבחינת הילדים הם:
#מיקום
למצוא את המקום הטוב ביותר למכירות - למדו אותם את שלושת הדברים שעסק מצליח איתם: מיקום, מיקום ומיקום!
#הקמת הדוכן
משולחן ומפה ועד דוכן מושקע וממותג - אתם מחליטים.
#עיצוב
השקעה בקישוט ועיצוב הדוכן שווה הון. גם במכירות וגם בכיף ובידע.
#שילוט ופרסום
משלט מעל הדוכן או תלויה על מפת השולחן ועד דפי פרסום שהילדים יכינו ויחלקו, פרסום בווטסאפ או פוסט שהם ינסחו לפייסבוק השכונתי. אפילו הודעה מדלת לדלת אצל השכנים על "העסק החדש".
#תפריט
חשוב להחליט מה מוכרים. המנצחים הם שתייה קרה כמו לימונדה ביתית ודברי מאכל טעימים כמו כדורי שוקולד, בראוניז, פופקורן, בייגלה או בוטנים בתוך קונוסים מנייר עיתון (עם קופסת נעליים עם חורים כדי להעמיד לעיני "הלקוחות") או בשקית ואפילו פרוסות אבטיח קרות.
#תמחור וכלכלה
כלכלית, הילדים ילמדו תמחור (החלטה על מחיר מוצלח של המוצרים - לא לקבוע מחיר גבוה מדי, לפחות כל עוד לא גילו שהם להיט), ניהול קופה (להכין בה מראש כסף קטן לעודף), ניהול חשבונות מסודר אחרי כל יום (כמה הוצאנו על חומרים, כמה מכרנו ומה נשאר כרווח) ודחיית סיפוקים (גם בצריכת הדברים בדוכן שלהם וגם בחלוקת הרווחים, עד לתום היום האחרון של הדוכן).
#ערכים
בהפעלת הדוכן חשוב ללמד את הילדים על חשיבות הנקיון (במהלך ובקיפול הדוכן), הנחמדות ללקוחות (הם לא קונים אצל פנים חמוצות אלא רק מחייכות), איכות הסביבה (במקום פלסטיק יש כוסות וצלחות רב=פעמיות, עם גיגית מים וסבון ליד) וחשיבות שמירת הרווחים לימים הבאים (כשחלוקת הרווחים עדיפה בסיום הפרויקט).
אז יופי - היוזמה שלכם לקיץ הקרוב היא למכור לימונדה ברחוב ולהרוויח ממנו יפה. הקמת דוכן רחוב כזה מהווה שילוב של כיף, יצירה בהכנת השתייה והחטיפים, אחריות, עיצוב, עבודת צוות, תרגול חשבוני ועסקי כולל הבנת ההוצאות וההכנסות, היכרות עם עולם המכירות והשיווק והכנסה כספית נחמדה.
כהורים אפשר לעזור להם, אבל לתת להם לעשות את כל מה שהם יכולים ורוצים בעצמם.
הנה רעיון דוכן הלימונדה (עברית):
https://youtu.be/44z0Lv8PGD0
כך תכינו דוכן מושקע:
https://youtu.be/eOKlsW5hojE
אפשר גם בחינם (עברית):
https://youtu.be/IxhHsZ4Ex5g
מתיחה משעשעת באמריקה:
https://youtu.be/kCYts2xu5pw
מתכון לדוכן הלימונדה (עברית):
https://youtu.be/XZLERJdKBi4
ובחיוך - הנה אחד שגילה את זה בגיל בוגר ועם מוצרים מהאינטרנט (עברית):
https://youtu.be/_u00retGxlI
איך מייצרים מיץ תפוזים?
הכנת מיץ תפוזים בקרטון או בבקבוקים פירושה שטיפה של התפוזים, מיון שלהם כדי להשתמש רק בתפוזים הטובים, ולבסוף סחיטת התפוזים למיץ. לאחר הסחיטה מחזירים חלק מהתוכן של התפוז לתוך המיץ הסחוט.
זהו. מיץ התפוזים מוכן. מכניסים את המיץ לקרטונים או לבקבוקי המיץ, אורזים בארגזים גדולים ושולחים לשיווק לחנויות. לרוויה!
כך מייצרים מיץ תפוזים טבעי:
https://youtu.be/kvWrLXwJzck
עוד על התהליך:
http://youtu.be/T8KJGtMGMSY?t=4m12s
ההיסטוריה האמריקאית של המיץ הזה:
https://youtu.be/u2GRQ96v3J8
ואיך הפך מיץ התפוזים פופולרי כל כך?
https://youtu.be/dCLuP0ky68I?long=yes
איך דרכו על ענבים כדי לייצר יין בעבר?
הכנת יין (Wine) בימינו מתבצעת באמצעים מכניים. ישנן מכונות הסוחטות את המיץ מהענבים באמצעות לחיצה על הענבים ומעיכתם, עד שיוצא מהם המיץ.
אך בימים עברו, גם אם זה נשמע מעט מגעיל, נהגו לדרוך על הענבים ברגליים יחפות וכך להוציא את המיץ מהענבים. ודאי ששטפו את הרגליים היטב לפני דריכת הענבים (Grape Stomping).
אתם שואלים ודאי למה לא ניתן היה לדרוך בנעליים. מסתבר שאם היו דורכים על הענבים בנעליים, היו הגרעינים שלהם נשברים והיין היה הופך מר מדי.
ייצור היין בימי קדם נעשה בגת (Wine press). הגת הייתה מעין משטח סגור, קצת כמו אמבטיה, שעליו הניחו כמויות של ענבים שנקטפו מהכרם ודרכו עליהם, כדי להוציא מהם את המיץ.
הגת שימשה גם כמשטח דריכה וגם כמקום התסיסה של מיץ הענבים, הנקרא גם תירוש. לאחר ההתססה היה המיץ יורד בתעלה או בצינורות, אל עבר בור האיסוף.
גם כיום דורכים ענבים במקומות שונים בעולם. במרביתם עושים זאת כאירוע קהילתי וחקלאי, חלק מחוויית הבציר של הענבים. עם זאת, ישנם מקומות בעולם שבהם עדיין דורכים על ענבים ובשל מחסור כלכלי נאלצים לוותר על מכונות מודרניות.
הנה דריכת ענבים כמו פעם:
https://youtu.be/o6_4jN8hN4U
יש קהילות שעושות אירוע של דריכת ענבים:
https://youtu.be/d0xw3APFQpY
אפשר גם לשלב את הדריכה עם מסיבה:
https://youtu.be/2nH7jOQgHac
גת עתיקה ביוון:
https://youtu.be/0uqOHQoK-Vs
גת ביזנטית בעיר העתיקה עבדת:
https://youtu.be/MrE9cAoAQCo
הסבר על היין והכנתו ביקב ישפה בצפת (עברית):
https://youtu.be/JI929ifxzCg
כך מועכים את הענבים היום:
https://youtu.be/4UJmB3EqhU0?t=15m43s&end=16m58s
מיץ קנה סוכר (Sugarcane Juice), או מיץ קנה, הוא משקה טבעי, מרענן ומתוק שנעשה בארצות רבות מקנה סוכר טרי שנדחס ונסחט היטב. לתרמילאים ומטיילים בעולם שתיית המיץ הזה היא חלק בלתי נפרד מהטיול לארצות כמו מצרים, הודו, ברזיל וכדומה.
קנה הסוכר ידוע בתכולת הסוכר הגבוהה שלו. זהו עשב גבוה ורב שנתי. משום צריכת המים הגבוהה שלו, הוא גדל בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית.
בדוכנים בכל רחבי אסיה מוכרים את המשקה הקר. במדינות רבות המיץ מופק ונסחט במקום, מקני סוכר גבוהים. אלה שצומחים ליד נהרות גדולים, כמו הנילוס במצרים ונהרות דומים ברחבי אסיה, כולל בתאילנד, הודו, קמבודיה ועוד.
ההכנה פשוטה. בתחילה קוטפים את גבעולי הצמח, כלומר את קני הסוכר. מעבירים אותם למכונת ריסוק, המחלצת מהם את המיץ. לאחר מכן מוציאים מהמיץ את הלכלוך, על ידי סינון.
במקומות רבים מוסיפים למיץ קנה סוכר מעט מיצים המוסיפים לו טעם. ביניהם מיץ ליים, ג'ינג'ר או נענע שמעניקים לו טעמים ייחודיים. עוד מפיקים בעולם מקנה הסוכר משקאות אלכוהוליים כמו רום וקשאסה.
המדהים הוא מיץ קנה הסוכר הטבעי ידוע כבריא. הערכים התזונתיים שלו גבוהים, הוא עשיר בוויטמינים, נוגדי חמצון ובמינרלים כמו ברזל, סידן ואשלגן. ואם כל הטוב הזה לא מספיק, אז הוא גם משקה דל שומן בשל תכולת הסוכר הגבוהה שבו הוא גם מקור אנרגיה מצוין לגוף.
הנה הכנת משקה הקנה המצרי:
https://youtu.be/U7MrUXfkl0A
משקה קנה בתאילנד (עברית):
https://youtu.be/Q__DWRv7X3Q
על משקה הקנה בעולם:
https://youtu.be/l_Q2bFDogFM
מסחטת קנה בהודו (עברית):
https://youtu.be/AA4duXg3jaY
בהמה סוחטת קנה:
https://youtu.be/dXWAIwjQWZI
משקה קנה בסינגפור:
https://youtu.be/8JBeUx4XoS4
סוחטת קנה סוכר בקמבודיה:
https://youtu.be/hkgNAZ6HO8Y
וסוחטי קנה בתאילנד:
https://youtu.be/JfGKqkfvHZY
תמרינדי (Tamarind או Tamr Hendi) הוא פרי שבא מעץ התמרינד ההודי (TAMARINDUS INDICA), הוא עץ גדול שממנו בא פרי ממשפחת הקטניות. נופו של העץ גדול ועליו מנוצים. מקורו בסודן וביערות מדגסקר, כמו גם בסוואנה האפריקאית. עצים רבים כאלו גדלים באיי סיישל.
מעץ התמרינד יוצרים את התמרינדי, אחד המשקאות העתיקים והפופולריים ברחובות המזרח. כי משקה התמרינדי הקר והמתוק הוא נווה מדבר בחום הקיץ המזרח תיכוני.
כבר במאה ה-4 לפני הספירה הפרי היה ידוע במצרים הפרעונית וביוון העתיקה. הוא הגיע עד הודו וממנה נפוץ אל פרס ואל חצי האי הערבי. בערב ובמזרח התיכון הוא זכה לשם המסלף את מקורו, "תמר הינדי". שם שאומץ בשאר מדינות העולם.
עצי התמרינדי מאוד נפוצים כיום בדרום הודו. הם משמשים כיום לא רק כעצי פרי אלא גם לנוי והצללה בצידי הדרך. בקליפת העץ משתמשים לרפואה עממית, מבעיות עיכול וקיבה ועד תרופה נגד מלריה.
כמשקה טעים וזול, הוא כאמור להיט עממי. לעיתים הוא נקרא ארק סוס (Erk Sous) ובמקומות אחרים קוראים לו ליקוריץ (Licorice).
הפרי הזה הוא הבסיס להכנת משקה התמרהינדי הפופולרי, אבל הוא לא רק משקה נהדר, אלא גם בסיס לרטבים ולהוספת טעמים לאוכל מוקפץ, לממולאים ולתבשילי בשר נהדרים.
לפרי עצמו תרמילים גדולים, עם זרעים גדולים, עטופים בציפה חומה, עסיסית בטעם חמוץ מתוק. מסביבם קליפה אבנית. מהציפה שמסביב לזרעים מכינים את המשקה הטעים של התמרינדי, כמו גם ממתקים עתיקים שעשויים ממנו.
הפרי הטרי והירוק מריר וחומצי. הוא אורח של קבע במאכלים מלוחים ומתובלים. הפרי הבשל, לעומת זאת,הרבה יותר מתוק אבל עדיין חמוץ מאוד. הוא משמש לקינוחים, חטיפים ולמשקאות ממותקים. בתאילנד יש מיני תמרינדי מתורבתים, עם מרירות נמוכה מאוד. את אלה אוכלים שם גם בתור פרי טרי.
#אפשר מתכון?
את התמרינדי אפשר לקנות כיום באריזת ואקום ובה התרמילים דחוסים בחתיכות.
הכנת תרכיז תמרינדי היא פשוטה: השריה של 200 גרם תמרינדי לכל הלילה, הרתחה בסיר ואז הוספה של 3 כוסות סוכר וערבוב מדי פעם. הנמכה לאש בינונית ובישול של עוד 15 דקות ואז צינון לטמפרטורת החדר. סינון מהיר במסננת והכנסה לקירור במקרר. מגישים בכוס, ביחס של 1/3 תרכיז ו-2/3 מים קרים וכמה קוביות קרח. לרוויה!
הנה דבריו של מוכר התמרינדי באילת (עברית):
https://youtu.be/2wXhQPgbdLI?t=8
מוכרי רחוב בקהיר מספרים על מכירת ה"ארק סוס":
https://youtu.be/5gyig-Z41Z0
מוכרי התמרינדי ברחוב הם לא פעם אטרקציה של ממש:
https://youtu.be/aYDQiaCkFpc?t=14
על פרי התמרינדי:
https://youtu.be/PQCjpyVHn7M
גם הטעם של הפרי עצמו הוא נפלא:
https://youtu.be/CPtEd0o_zaU
מתכון לתמרינדי ביתי:
https://youtu.be/cq7_jbHpCV8
והמתחרה - מוכר הליקוריץ ברחוב:
https://youtu.be/lrgKZdeUS0E
כולם מכירים את הטעם המעולה של מיצי הפירות. אבל כדאי לדעת שיש במיצי הפרי גם ויטמינים בריאים, שטובים לגופנו.
במיוחד כדאי לדעת שבפרי הדר ובירקות ירוקים יש ויטמין סי, שתרומתו לגופנו רבה. ויטמין סי במיוחד שומר עלינו מהצטננות ומחזק את העצמות והשיניים שלנו.
הנה הבריאות שבמיץ סחוט (עברית):
http://youtu.be/ZCOyszn7JCA
רוזטה (Orgeat syrup) הוא משקה שקדים ממותק, בצבע לבן חלבי, המבוסס על רכז שקדים.
הרוזטה, הנקרא גם אורזטה או אורצטה, מוכר כמשקה רחוב פופולרי בחלק ממדינות צפון אפריקה. בארצות כמו תוניסיה ולוב, כמו גם אצלנו, נהוג להגיש אותו קר.
בארץ נמכר משקה הרוזטה בחנויות וברשתות השיווק, לצד יצרנים ואנשים פרטיים, המייצרים אותו בהכנה מסורתית בבית ומוכרים בחנויות קטנות ובשווקים.
יוצאי לוב ומי שעלו מתוניסיה נהגו לשתות את משקה הרוזטה בארצותיהם, הן בימי הקיץ החמים והן בחגים ובאירועים מיוחדים.
את הרוזטה הקלאסית יוצרים מתרכיז שמופק מתערובת של שקדים מרים ומתוקים שנסחטו יחד.
אגב, יש גם משקה דומה ומסחרי שמפיקים משקדים מתוקים בלבד, שדומה בטעמו למרציפן וכפיצוי על הטעם המעט מריר שחסר, מוסיפים לו תוספי טעם.
במקומות שונים יש גם מי שמפיקים משקה המזכיר אותו, אבל מגלעיני משמש.
הנה משקה רוזטה (עברית):
https://youtu.be/EeF3nTZlXXQ
מיץ פרי
ה"נקטר" (Nectar) מהמיתולוגיה היוונית הוא הכינוי של משקה האלים, שנותן לכל מי ששותה אותו חיי נצח. כמו שאמברוזיה הוא מזון האלים, נקטר היה שמו של משקה האלים במיתולוגיה של יוון.
פה ושם מתייחסים אליו כאל מאכל האלים. שם לא מבדילים בינו לבין אמברוסיה (Ambrosia), המאכל של האלים וזה שגם הוא העניק להם חיי נצח.
אבל במרבית המקרים במיתולוגיה הנקטר הוא המשקה שהביאו יונים אל הר האולימפוס והוא שמעניק לאלים את חיי הנצח.
גם למי שאינם אלים יש נקטר משלהם. כבר ביוון העתיקה החלו היוונים הקדמונים לייצר משקה אלכוהולי עשוי דבש, שהיה ידוע כתֶמֶד, "יין דבש". זה היה בשבילם "נקטר האלים".
גם בימינו מייצרים ומוכרים נקטר בחנויות, אבל היום מדובר במעין "חצי מיץ פרי", בריכוז מסוים. לפי החוק בישראל "מיץ פרי" יכול להיקרא רק מוצר משקה המכיל 100% פרי. בניגוד לאותו "מיץ פרי", אפשר לייצר בישראל משקה המכיל מ-50% פרי ומעלה והוא ייקרא "נקטר".
אגב, זה לא כך בכל העולם. בניו זילנד, למשל, משמש המושג "מיץ" לצורך ציון משקה ממותק, בעוד ה"נקטר" מציין פרי טהור, מה שאצלנו נקרא... "מיץ פרי".
באנגליה ובארצות הברית, לעומת זאת, יכולים היצרנים למהול מיץ פרי במים או בתוספי מזון, כולל ממתיקים וחומרים משמרים שונים, ואז הוא ייקרא... נכון, "נקטר".
הנה משקה האלים, הנקטר:
https://youtu.be/_OBiXaGO72o
בימינו המילה נקטר משמשת כינוי למשקאות טעימים ולרוב טבעיים, כמו כאן לנקטר סברס בריא וטעים (עברית):
https://youtu.be/JrGu29JQN3M
הנקטר של הברמנים:
https://youtu.be/v2Pqjvg-tP4
והנקטר המיתולוגי של יוון העתיקה:
https://youtu.be/58VQsQYGusU?long=yes
את אגוזי הקוקוס (Coconut) קוטפים ילידי אפריקה והאזורים הטרופיים על ידי טיפוס על העצים הגבוהים. הילדים מחברים פיסת חבל לרגליהם ובאמצעותה הם נאחזים טוב יותר בגזע הארוך, שאורכו יכול להגיע ל־30 מטרים! - לאחר שהם מגיעים לראש העץ, הם קוטפים מהאגוזים ומשליכים אותם למטה.
את האגוז הם מקלפים באמצעות סכין ופורסים פרוסות של קוקוס לאכילה. כשהם רוצים לשתות, הם פשוט פותחים את אגוז הקוקוס ומשתמשים בו ככוס גדולה.
עץ קוקוס עצמו הוא סוג של דקל. הקליפה של פרי הקוקוס היא קשה מאד וחלב קוקוס, הנוזל שבתוך פרי קוקוס, הוא מרווה מאד וטעים להפליא.
למעשה, קטיף של קוקוס יכול להתבצע רק בטיפוס על הדקלים הגבוהים. גם באפריקה וגם בסרי לנקה, מיצרניות מקוקוס הגדולות בעולם, על 65 מיליון דקלי הקוקוס שלה.
הנה ילד מהאי זנזיבר קוטף ומקלף את פרי הקוקוס:
http://youtu.be/YLmuZvT0cZE
עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר (עברית):
https://youtu.be/cQOwWJTZnQk
הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:
https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0
קוטפי הקוקוס מראשי העצים בסרי לנקה:
https://youtu.be/K8KdW77ZIuI
קופים שאולפו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה (עברית):
https://youtu.be/ynYA983dSeY
וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:
https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
למונייד סטנד, או דוכן לימונדה (Lemonade Stand) הוא דוכן ברחוב, שהילדים יכולים להקים ולמכור בו לימונדה קרה בימות הקיץ החמים. זאת אחת הפעילויות החביבות על ילדים, אבל זו גם פעילות חווייתית, חינוכית, בריאה, מרווה, כיפית וממש נהדר להם לדעת שהיא גם מתגמלת.
כשנותנים לילדים להכין דוכן לימונדה אומרים להם בעצם שהם יכולים לעשות עסקים. מאמינים בהם ובוטחים ביכולת שלהם להיות בוגרים ועצמאים.
השלבים הגדולים החשובים מבחינת הילדים הם:
#מיקום
למצוא את המקום הטוב ביותר למכירות - למדו אותם את שלושת הדברים שעסק מצליח איתם: מיקום, מיקום ומיקום!
#הקמת הדוכן
משולחן ומפה ועד דוכן מושקע וממותג - אתם מחליטים.
#עיצוב
השקעה בקישוט ועיצוב הדוכן שווה הון. גם במכירות וגם בכיף ובידע.
#שילוט ופרסום
משלט מעל הדוכן או תלויה על מפת השולחן ועד דפי פרסום שהילדים יכינו ויחלקו, פרסום בווטסאפ או פוסט שהם ינסחו לפייסבוק השכונתי. אפילו הודעה מדלת לדלת אצל השכנים על "העסק החדש".
#תפריט
חשוב להחליט מה מוכרים. המנצחים הם שתייה קרה כמו לימונדה ביתית ודברי מאכל טעימים כמו כדורי שוקולד, בראוניז, פופקורן, בייגלה או בוטנים בתוך קונוסים מנייר עיתון (עם קופסת נעליים עם חורים כדי להעמיד לעיני "הלקוחות") או בשקית ואפילו פרוסות אבטיח קרות.
#תמחור וכלכלה
כלכלית, הילדים ילמדו תמחור (החלטה על מחיר מוצלח של המוצרים - לא לקבוע מחיר גבוה מדי, לפחות כל עוד לא גילו שהם להיט), ניהול קופה (להכין בה מראש כסף קטן לעודף), ניהול חשבונות מסודר אחרי כל יום (כמה הוצאנו על חומרים, כמה מכרנו ומה נשאר כרווח) ודחיית סיפוקים (גם בצריכת הדברים בדוכן שלהם וגם בחלוקת הרווחים, עד לתום היום האחרון של הדוכן).
#ערכים
בהפעלת הדוכן חשוב ללמד את הילדים על חשיבות הנקיון (במהלך ובקיפול הדוכן), הנחמדות ללקוחות (הם לא קונים אצל פנים חמוצות אלא רק מחייכות), איכות הסביבה (במקום פלסטיק יש כוסות וצלחות רב=פעמיות, עם גיגית מים וסבון ליד) וחשיבות שמירת הרווחים לימים הבאים (כשחלוקת הרווחים עדיפה בסיום הפרויקט).
אז יופי - היוזמה שלכם לקיץ הקרוב היא למכור לימונדה ברחוב ולהרוויח ממנו יפה. הקמת דוכן רחוב כזה מהווה שילוב של כיף, יצירה בהכנת השתייה והחטיפים, אחריות, עיצוב, עבודת צוות, תרגול חשבוני ועסקי כולל הבנת ההוצאות וההכנסות, היכרות עם עולם המכירות והשיווק והכנסה כספית נחמדה.
כהורים אפשר לעזור להם, אבל לתת להם לעשות את כל מה שהם יכולים ורוצים בעצמם.
הנה רעיון דוכן הלימונדה (עברית):
https://youtu.be/44z0Lv8PGD0
כך תכינו דוכן מושקע:
https://youtu.be/eOKlsW5hojE
אפשר גם בחינם (עברית):
https://youtu.be/IxhHsZ4Ex5g
מתיחה משעשעת באמריקה:
https://youtu.be/kCYts2xu5pw
מתכון לדוכן הלימונדה (עברית):
https://youtu.be/XZLERJdKBi4
ובחיוך - הנה אחד שגילה את זה בגיל בוגר ועם מוצרים מהאינטרנט (עברית):
https://youtu.be/_u00retGxlI
הכנת מיץ תפוזים בקרטון או בבקבוקים פירושה שטיפה של התפוזים, מיון שלהם כדי להשתמש רק בתפוזים הטובים, ולבסוף סחיטת התפוזים למיץ. לאחר הסחיטה מחזירים חלק מהתוכן של התפוז לתוך המיץ הסחוט.
זהו. מיץ התפוזים מוכן. מכניסים את המיץ לקרטונים או לבקבוקי המיץ, אורזים בארגזים גדולים ושולחים לשיווק לחנויות. לרוויה!
כך מייצרים מיץ תפוזים טבעי:
https://youtu.be/kvWrLXwJzck
עוד על התהליך:
http://youtu.be/T8KJGtMGMSY?t=4m12s
ההיסטוריה האמריקאית של המיץ הזה:
https://youtu.be/u2GRQ96v3J8
ואיך הפך מיץ התפוזים פופולרי כל כך?
https://youtu.be/dCLuP0ky68I?long=yes
הכנת יין (Wine) בימינו מתבצעת באמצעים מכניים. ישנן מכונות הסוחטות את המיץ מהענבים באמצעות לחיצה על הענבים ומעיכתם, עד שיוצא מהם המיץ.
אך בימים עברו, גם אם זה נשמע מעט מגעיל, נהגו לדרוך על הענבים ברגליים יחפות וכך להוציא את המיץ מהענבים. ודאי ששטפו את הרגליים היטב לפני דריכת הענבים (Grape Stomping).
אתם שואלים ודאי למה לא ניתן היה לדרוך בנעליים. מסתבר שאם היו דורכים על הענבים בנעליים, היו הגרעינים שלהם נשברים והיין היה הופך מר מדי.
ייצור היין בימי קדם נעשה בגת (Wine press). הגת הייתה מעין משטח סגור, קצת כמו אמבטיה, שעליו הניחו כמויות של ענבים שנקטפו מהכרם ודרכו עליהם, כדי להוציא מהם את המיץ.
הגת שימשה גם כמשטח דריכה וגם כמקום התסיסה של מיץ הענבים, הנקרא גם תירוש. לאחר ההתססה היה המיץ יורד בתעלה או בצינורות, אל עבר בור האיסוף.
גם כיום דורכים ענבים במקומות שונים בעולם. במרביתם עושים זאת כאירוע קהילתי וחקלאי, חלק מחוויית הבציר של הענבים. עם זאת, ישנם מקומות בעולם שבהם עדיין דורכים על ענבים ובשל מחסור כלכלי נאלצים לוותר על מכונות מודרניות.
הנה דריכת ענבים כמו פעם:
https://youtu.be/o6_4jN8hN4U
יש קהילות שעושות אירוע של דריכת ענבים:
https://youtu.be/d0xw3APFQpY
אפשר גם לשלב את הדריכה עם מסיבה:
https://youtu.be/2nH7jOQgHac
גת עתיקה ביוון:
https://youtu.be/0uqOHQoK-Vs
גת ביזנטית בעיר העתיקה עבדת:
https://youtu.be/MrE9cAoAQCo
הסבר על היין והכנתו ביקב ישפה בצפת (עברית):
https://youtu.be/JI929ifxzCg
כך מועכים את הענבים היום:
https://youtu.be/4UJmB3EqhU0?t=15m43s&end=16m58s
