שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפך קותימן את יוטיוב לחומר מוסיקלי?
כמו רבים מאיתנו, ראה קותימן (Kutiman) המון סרטוני יוטיוב בחייו. אבל עליו השפיע המגוון האינסופי של האנשים, חלקם נראים לנו הזויים, שמעלים סרטונים שבהם הם מנגנים בבית, באופן שונה מאשר על אחרים. קותימן, בחור ישראלי ששמו אופיר קותיאל, חשב שאם ישלב בין דגימות, סימפולים קצרים מתוך הסרטונים הללו, הוא יוכל ליצור קליפים מוסיקליים חדשים. התוצאה הפכה להפקות מוסיקליות מעניינות וחדשניות בהיבטים שונים.
החשיבה היצירתית שלו השתלמה לו ולנו. כשהוא למד הפקה מוסיקלית, כמו רבים אחרים גם קותימן התרגל לעשות הפקות כאלה בצורה הרגילה. אבל כשהחליט לנסות ולשלב קטעי מוסיקה מיוטיוב לכדי יצירה אחת, קליפ משותף של כולם, הוא הצליח ליצור מוסיקה מעולה, שלם שגדול בהרבה מסכום חלקיו. היצירות שלו הן כל כך מעניינות שלעיתים קשה להאמין שהנגנים ש"משתתפים" ללא ידיעתם בהפקות שלו, לא ידעו שהם מוקלטים לפרויקט הבא של קותימן. המסך המפוצל הוא ההוכחה היחידה שהאנשים הללו אינם מכירים זה את זה ואינם חלק מהרכב מתואם העובד אונליין ביחד. יש שם ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים בנגינה, נשים הפורטות על נבל או גיטרה, נגני רוק מסוקסים עם גיטרות ודיסטורשן וחלילני ג'אז שחשבו שאף אחד לא ישים לב שהם פשוט טובים...
ב-2009 הוציא קותימן את "ThruYOU", הפרויקט הראשון שלו. הסרטון הראשון התברר מהר מאד כסדרת סרטונים, שהוקדשה למיקסים מרתקים של נגנים מהעולם לכדי שירים חדשים. הסרטונים שלו מופצים באופן ויראלי באינטרנט וההפקות הללו זוכות למיליוני צפיות וקהל מעריצים ומנויים לערוץ היוטיוב שלו, שהולך וגדל כל הזמן.
בשל העובדה שחומרי העבודה של קותימן הם סרטוני יוטיוב, נראה שאפשר לומר שקותימן הוא סוג חדש של די ג'יי, או מפיק מוסיקה. אמן הניו-מדיה הזה הוא אולי מעין יו ג'יי, מי שממקסס סימפולי יוטיוב למוסיקה.
הטיים מגזין בחר ברעיון של קותימן בשנת 2009 כאחד מ-"50 ההמצאות של השנה". מעבר ליצירתיות שלו, הקליפים של קותימן פרצו דרך גם בתחום זכויות היוצרים. זאת משום שקותימן לוקח ביצועים מוסיקליים של אנשים, ללא רשותם, ומפרסם אותם ביצירות חדשות משלו. השימוש שהוא עושה בתוכן אינטרנטי, שהוא מגדיר כתוכן חופשי, לצורך יצירה והפצה המשכית, מגדירה מחדש את חוקי זכויות היוצרים בעידן המודרני, שכן קותימן יוצר סוג של קוד פתוח כפוי, בכך שהוא מצהיר שאין ממד כלכלי בשימוש בחומרים הללו.
מצד שני, נראה שה"שותפים" בהפקות הפופולאריות שלו, מאושרים להיות שם ומודים לו מכל הלב. דוגמה יפה שהפכה לסרט תיעודי קסום היא "פרינסס שואו", בחורה אמריקנית שלא הצליחה מעולם בקריירת השירה שחלמה לבנות וקליפ אחד של קותימן הפך לסנסציית רשת.
כך קותימן התחיל בפרויקט Thru you:
http://youtu.be/EsBfj6khrG4
"הצבעים החביבים עלי" שבו המשיך את האקלקטיקה המוסיקלית המופלאה שלו:
https://youtu.be/nIl4LkHYRkg
ועוד מיקס אופייני שלו:
http://youtu.be/v1V5Oc3hMbc
כך הופך קותימן אנשים למאושרים - מתוך סרט על זמרת חובבת שהוא גילה ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/gaYhYlnxA3A
פרויקט שיצר למוזיאון תל אביב, שבו הקהל מרכיב את המיקס של תל אביב:
http://youtu.be/izSRjdYln8E
וזה מה שיש לחוקרים לומר על קותימן והתופעה שהוא מייצג (עברית):
http://youtu.be/XBQ_e9WLnjw?t=17s
מה זה מאש אפ במוסיקה?
כמו קולאז' באמנות חזותית ועם קשר מסוים למונטאז' בקולנוע, או לתקציר החדשות באקטואליה, מאש אפ (Mashup) במוסיקה הוא שילוב מוסיקלי בין כמה קטעים מוסיקליים שונים, ההופכים ליצירה אחת וחדשה.
ככל שהקטעים המקוריים הם רחוקים זה מזה, המאש-אפ ייחשב לגאוני ומעולה יותר והשילוב ביניהן יהיה מדהים ומפתיע.
בסביבות תחילת שנות האלפיים התפתח המאש-אפ לז'אנר בפני עצמו. זאת על אף שכמעט מראשית המוסיקה המוקלטת עשו שילובים של יצירות שונות לכדי יצירה חדשה. מה שחסר הוא היכולת לסמפל מוסיקה, טכנולוגיה שתאפשר לקחת ולשלב דגימות של מוסיקה. היה זה ה"סמפלר" (Sampler), מכשיר ש"דגם" צלילים של כלי נגינה או קטעים משירים ולשלבם בנגינה. הסמפלר איפשר לראשונה את המאש-אפ, כמו שאנו מכירים אותו. ואכן הוא הפך לאחד המרכיבים הבסיסיים של סגנונות כמו ה"היפ-הופ" והמוסיקה האלקטרונית.
כיום נהוגים הרבה מאש-אפים, של מוסיקה ששולבה בתוכנות עריכה והפכה להקלטה שאותה מעלים לאתרי אינטרנט כמו יוטיוב ודומיו. חובבי מוסיקה עושים פלאים בשילובי שירים לכדי מאש-אפים ומעלים אותם לרשת.
על אף שהיו קיימים כבר זמן מה בשוליים, הפכו המאש-אפים פופולאריים לראשונה, כשדי ג'יי אלמוני בשם "דיינג'ר מאוס" הציג מאש-אפ בשם "האלבום האפור". הוא שילב בו, בהמון כישרון, בין "האלבום הלבן" של הביטלס ו"האלבום השחור" של ג'יי-זי. כמובן שחברות התקליטים מיד הסתערו עליו בתביעות על הפרת זכויות יוצרים, הזכות לסמפל ופלגיאט (גניבה), אבל זה כבר נושא אחר.
הנה מאש אפ של 25 הלהיטים הגדולים של שנת 2020:
https://youtu.be/PvWC7V3gGts
משאפ של אלמוני בין שניים מגדולי היוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:
https://youtu.be/dOSGaIbxiJs
משאפ בין שיר ותיק "החולמים אחר השמש" עם נעימה של הרב קרליבך, בתור מעבר:
https://youtu.be/7Suauxlih4Q
בלדת מאש-אפ מה-70, עם אלטון ג'ון, ג'ים קרוץ, דון מקלין, להקת בוסטון האגדית ועוד:
https://youtu.be/dvNhbB6zN0Y
הנה מאש-אפ של השירים הכי מצליחים מ-2016-17:
https://youtu.be/LeB7psjXIRA
ועוד מאש אפ - עם פרינס, מדונה וקול אנד דה גאנג משנות ה-80:
https://youtu.be/zyLsT65r0UU
ומשאפ שירי מרפסת וקווין של תלמידים מתלמה ילין שחיברו אותם אונליין:
https://youtu.be/6fwwT4SSOmw
מהו שלב המיקסינג בהקלטות?
כשמוסיקאי מסיים להקליט שיר, העבודה רחוקה מלהסתיים. הקלטה גולמית היא כמו ארון מלא בגדים מקומטים - הכל שם, אבל שום דבר לא מסודר ולא מוכן ללבישה. כאן נכנס לתמונה מהנדס המיקס (Mixing Engineer), הממקסס, מי שתפקידו להפוך ערימה של ערוצים נפרדים לשיר אחד מלוכד ומאוזן.
המיקסינג (Mixing) הוא תחילת תהליך הפוסט-פרודקשן (Post-Production). אחרי שהמוסיקה נכתבה, הוקלטה והופקה, מגיע הזמן לבצע את המיקס. סשן מיקסינג אחד יכול להכיל בקלות 30 ערוצים ויותר - תופים בכמה שכבות, גיטרות שונות, בס, מקלדות, קולות רקע ועוד. כל אחד מהערוצים האלה מתחרה על תשומת הלב של האוזן, וללא איזון נכון התוצאה תהיה בלגן קולי בלתי נסבל.
מהנדס המיקס מתחיל בדרך כלל בשלב הארגון. הוא מסדר ומתייג כל רכיב, לעיתים צובע את כל ערוצי התופים באותו צבע או ממקם אותם באזור עבודה מסוים. זה עשוי להישמע טכני ומשעמם, אבל הסדר הזה חיוני - כשעובדים עם עשרות ערוצים, בלגן אחד קטן יכול להפוך את התהליך לסיוט.
העבודה האמיתית מתחילה כשמהנדס המיקס מתחיל לאזן בין עוצמות (Volume) הערוצים השונים. המטרה היא להפחית התנגשויות בין האלמנטים השונים של השיר ולוודא שכל כלי נגינה, כל קול וכל רכיב ישמעו נעימים ומאוחדים כשהם מושמעים יחד. זה כמו לנהל תזמורת - אתה לא רוצה שכולם ינגנו באותה עוצמה בדיוק, אלא שכל אחד יתרום את חלקו בזמן הנכון ובעוצמה הנכונה.
הכלים שבהם משתמש מהנדס המיקס הם פשוטים בעיקרון אבל מורכבים בביצוע. הוא משנה את הווליום (Volume) של ערוצים שונים, מתאם תדרים (Frequency), קובע מיקום במרחב הסטריאופוני (Panning) ומכוון דינמיקה. כל שינוי קטן יכול להיות דרמטי - הורדת ווליום של הבס ב-2 דציבלים יכולה לגרום לשיר להישמע פתאום אוורירי יותר, או להיפך, כבד מדי.
המיקסינג עוסק ביצירת איזון בין כל היבט של השיר, תוך התמקדות בסקאלה הקטנה והאינדיבידואלית. מכיוון שלמהנדס המיקס יש גישה למספר רב של ערוצים ולכל כלי נגינה בנפרד, השינויים שהוא יכול לבצע יכולים להיות משמעותיים מאוד. הוא יכול להדגיש גיטרה מסוימת, להרחיק שירה לרקע או להוסיף הדהוד לתופים.
תהליך המיקסינג נועד לשפר את החזון של האמן ולוודא שהכוונה המקורית של השיר זורחת דרך המיקס. לעיתים נדרשים מספר מיקסים עד שהאמן והמפיק מרוצים מהתוצאה ומוכנים להעביר את השיר לשלב הבא - המאסטרינג (Mastering). כי בסוף, המיקס הטוב ביותר הוא לא בהכרח זה שנשמע הכי מרשים מבחינה טכנית, אלא זה שמשרת את השיר בצורה הטובה ביותר.
זהו המיקס (עברית):
https://youtu.be/xSAEel8dXFw
שימוש באוטומציות למיקס ביצירת באלאנס וסאונד (עברית):
https://youtu.be/prTjKJU7Egw
ורק עוצמות - קורס המיקס הקצר ביותר בעולם:
https://youtu.be/qUGxA2ep8wI
מהי מקוריוּת?
פעם שאלו את הזמר יוצר דיוויד בואי האם לדעתו הוא מקורי והוא הגיב בשלילה ואמר שהוא יותר כמו גנב בעל טעם. אחר כך הוא הוסיף שהאמנות היחידה שהוא מוכן ללמוד היא כזו שיש בה דברים שהוא יכול לגנוב מהם.
להבדיל ממנו, את סטרווינסקי, המלחין שלקח חלקים מיצירות שהוא אהב ושינה אותם לצורך מוסיקה לבאלט חדש שכתב, האשימו המבקרים בגניבה מוזיקלית. "אתם 'מכבדים', אבל אני אוהב." הוא השיב להם ביובש והמשיך בדרכו אל התהילה.
מקוריוּת (Originality) נחשבת מחמאה ליצירתיות של אמנים, יוצרים וממציאים. היא אמנם מוגדרת כיצירה או המצאה של עבודות חדשות, שאינן בשום מקרה בגדר העתק, שיכפול או זיוף של עבודה של אחרים. אבל יותר ויותר אמנים, ממציאים, מדענים ויוצרים מראים שעבודה מקורית יכולה להסתמך ו"לגנוב" רעיונות ודברים מעבודות של אנשים אחרים ולהתפתח כמיטב הכישרון של היוצר שלה.
מושגים כמו וריאציות על נושא, קולאז', מונטאז', קאט-אפ, מאש-אפ, רמיקס וכדומה - כל אלו הפכו במהלך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופות האחרונות, שוב ושוב, לחזקים לאין ערוך מאלו שקידשו את היצירה העצמית והבלתי משלבת.
גם באך הגדול נהג להעתיק קטעים שלמים מיצירותיהם של מלחינים אחרים בני זמנו, למיסות ולקנטטות שלו. למעשה, בזכות זה התגלה מאות שנים אחר-כך המלחין אנטוניו ויוואלדי, כשמוסיקולוגים מצאו ביצירותיו המונומנטליות של באך קטעים שלמים של מלחין לא מוכר. כשהעמיקו לחקור, גילו את המורה למוסיקה מבית היתומות בוונציה, אנטוניו ויוואלדי שמו.
החוק, אגב, מכיר בכך לחלוטין. בדיני זכויות היוצרים, רק מקוריות מאפשרת להגן על יצירה. אבל ביצירה המבוססת על יצירה אחרת ושעדיין מכילה מרכיבים מקוריים חדשים, יזכו הללו בהגנה משפטית, בתור "יצירה נגזרת".
אפילו המוח, אולי המבריק בכל הזמנים, של אלברט איינשטיין גרס, בתרגום חופשי, ש"סוד היצירתיות נעוץ בידע כיצד להסתיר את המקורות שמהם שאבת". נראה שהאייקון המדעי כיוון לכך שכשיש יצירה אמיתית, המקורות שמהם היא שאבה נמסים ומתמזגים לתוכה, כך שלא רואים את חלקיה. זאת בניגוד למצב שבו רואים ממה דבר עשוי ואז הוא אינו יצירה.
בעולם הפטנטים, אגב, הדרישת אינה רק מקוריות משמעותית, אלא חדשנות של ממש, או התקדמות המצאתית. הדרישה לרישום פטנט, למשל, צריכה לעמוד בתנאי שמומחה בתחום ההמצאה לא יכול היה לחשוב על הרעיון שבפטנט באופן טבעי. הממציאה צריכה להראות לרשות הפטנטים שהיא ממש הבריקה בפטנט שלה ושזו התקדמות המצאתית, שהיא נחוצה והכרחית לצורך רישום הפטנט ולהענקת הזכויות לממציאים.
הנה אלו שרואים דברים אחרת:
https://youtu.be/TJ1SDXbij8Y
למה מקוריות ביוטיוב כל כך לא נחשבת?
הרצאת טד: כך תזהו יזמים מקוריים (מתורגם):
https://youtu.be/fxbCHn6gE3U?long=yes
והרצאת טד על המקוריות והיצירה (מתורגם):
https://youtu.be/oww7oB9rjgw?long=yes
מה זה ולמה צריך מאסטרינג להקלטה?
כשטכנאי המיקס (בחו"ל אגב, מכנים אותו מהנדס מיקס) מסיים את עבודתו ומכריז שהמיקס מוכן, השיר עדיין לא באמת מוכן. כי שיר מוקלט עשוי להישמע נהדר באולפן, אבל מה יקרה כשישמיעו אותו ברדיו, ברמקולים של מכוניות או באוזניות זולות?
וזה בדיוק הרגע בו נכנס לתמונה טכנאי המאסטרינג (Mastering Engineer), מי שתפקידו להכין את השיר לעולם האמיתי ולגרום לו "לזרוח".
כי מאסטרינג (Mastering) הוא השלב הסופי בתהליך ההפקה המוסיקלית. הוא הנגיעה האחרונה שהמוסיקה מקבלת לפני שהיא מופצת לכל עבר, כדי שהכל יישמע טוב, בכל מכשיר, בכל סוגי הרמקולים ובכל עוצמה שהיא.
בניגוד לטכנאי או מהנדס המיקס שעובד עם עשרות ערוצים נפרדים, מהנדס המאסטרינג מקבל קובץ אחד - את המיקס המוגמר. אך המגבלה הזו היא גם החוזק שלו. במקום להתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי נגינה, המאסטריסט מסתכל על התמונה הרחבה - זו שקובעת כיצד השיר יישמע כיחידה אחת שלמה.
מטרת המאסטרינג היא ללטש את המיקס ולהביאו לצליל הטוב ביותר האפשרי. זה אומר שעליו לגרום לו להישמע כמו שירים מקצועיים אחרים שנשמעים בפלטפורמות סטרימינג כמו ספוטיפיי (Spotify), ברדיו, טלוויזיה או בסרטים. מטרת איש המאסטרינג היא להפוך את הרצועה לחזקה ומדויקת יותר, טובה יותר ותואמת יותר לסוגים שונים של רמקולים - מאולפני הקלטות יקרים ועד אוזניות פלסטיק של עשרות שקלים.
הכלים העיקריים של מהנדס המאסטרינג הם איזון תדרים (EQ - Equalization), קומפרסיה (Compression), לימיטינג (Limiting) ושיפור הסטריאו (Stereo).
בעזרת הכלים הללו הוא יכול להפוך שיר שנשמע שטוח ורך למשהו שכמו פורץ מהרמקולים ומלהיב, או להיפך - לקחת משהו שנשמע צורמני ואגרסיבי ולהרגיע אותו למאזינים.
השינויים האלה עדינים לעין הלא מאומנת, אבל הם משמעותיים להפליא לאוזן המקצועית.
איש המאסטרינג הוא גם שומר הסף האחרון. הוא האדם האחרון בתהליך היצירתי שיכול לתפוס טעויות, לשנות את האופן שבו משהו נשמע ולהוסיף נגיעות אחרונות. הוא צריך להיות קשוב וממוקד במיוחד כדי לתפוס טעויות קטנות אך חיוניות שנותרו בהקלטה, גם אחרי המיקס - כמו רעש של תנועה שנכנס מבחוץ להקלטה, קטעי שיחה שהוקלטו בטעות, או אפילו נקישה קלה של גיטרה על מיקרופון.
#למה צריך מישהו אחר למסטרינג?
יש סיבה שמומלץ לתת למישהו אחר לבצע את המאסטרינג במקום שאיש המיקס הוא שיעשה גם את זה. למישהו שלא ערבב את השיר במשך שעות ארוכות קל יותר לשמוע שגיאות או צלילים לא רצויים. האוזניים שלו טריות ומוחו לא מלא בכל החלטות המיקס שנעשו קודם לכן. הוא יכול לשמוע את השיר כמו שהוא באמת, לא כמו שחשבו שהוא אמור להיות.
#אז ההבדל
ההבדל בין מיקסינג למאסטרינג ברור כעת. המיקסינג מתרחש בתחילת הפוסט-פרודקשן ועובד עם מספר רב של ערוצים נפרדים, בעוד המאסטרינג הוא השלב הסופי ועובד עם קובץ אחד מוגמר.
אם המיקסינג מתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי ומאפשר שינויים דרמטיים, המאסטרינג מתמקד בשיר כולו ועוסק בכיוונונו העדין. מטרת המיקסינג היא הגשמת החזון של האמן, בעוד המאסטרינג שואף לאיכות צליל כוללת והתאמה לסטנדרטים מקצועיים שהם שיקבעו את הצלחת השיר או האלבום כולו.
מבחינה תיאורטית, אפשר לבצע מיקס בלי מאסטרינג, אבל אי אפשר לבצע מאסטרינג בלי מיקס. המיקסינג יוצר איזון בסקאלה הקטנה, המאסטרינג לוקח את המיקס המלא ומלטש אותו. כיום, שני התהליכים הללו הפכו לנגישים יותר ואף ניתנים לביצוע מקוון (Online), גם בעזרת AI (בינה מלאכותית).
וכדי להבטיח שהמוסיקה תגיע למיצוי מלא של הפוטנציאל שלה, חשוב לבצע את שני התהליכים בנפרד.
הנה הסבר על תהליך המאסטרינג (עברית):
https://youtu.be/EQwHVdlfhao
מהו מאסטרינג ואיך זה נשמע עם ובלי?
https://youtu.be/hUi7PNb6E9E
ההבדלים בין תהליך המיקס לתהליך המאסטרינג:
https://youtu.be/Szv32PCJfs0
למה מאסטרינג חשוב לשיר? (עברית)
https://youtu.be/NVlglT0Tmy0
ושיחה יפה על המאסטרינג, תפקידיו וחשיבותו (עברית):
https://youtu.be/0eXrSdTdjgM?long=yes?t=1m36s
כמו רבים מאיתנו, ראה קותימן (Kutiman) המון סרטוני יוטיוב בחייו. אבל עליו השפיע המגוון האינסופי של האנשים, חלקם נראים לנו הזויים, שמעלים סרטונים שבהם הם מנגנים בבית, באופן שונה מאשר על אחרים. קותימן, בחור ישראלי ששמו אופיר קותיאל, חשב שאם ישלב בין דגימות, סימפולים קצרים מתוך הסרטונים הללו, הוא יוכל ליצור קליפים מוסיקליים חדשים. התוצאה הפכה להפקות מוסיקליות מעניינות וחדשניות בהיבטים שונים.
החשיבה היצירתית שלו השתלמה לו ולנו. כשהוא למד הפקה מוסיקלית, כמו רבים אחרים גם קותימן התרגל לעשות הפקות כאלה בצורה הרגילה. אבל כשהחליט לנסות ולשלב קטעי מוסיקה מיוטיוב לכדי יצירה אחת, קליפ משותף של כולם, הוא הצליח ליצור מוסיקה מעולה, שלם שגדול בהרבה מסכום חלקיו. היצירות שלו הן כל כך מעניינות שלעיתים קשה להאמין שהנגנים ש"משתתפים" ללא ידיעתם בהפקות שלו, לא ידעו שהם מוקלטים לפרויקט הבא של קותימן. המסך המפוצל הוא ההוכחה היחידה שהאנשים הללו אינם מכירים זה את זה ואינם חלק מהרכב מתואם העובד אונליין ביחד. יש שם ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים בנגינה, נשים הפורטות על נבל או גיטרה, נגני רוק מסוקסים עם גיטרות ודיסטורשן וחלילני ג'אז שחשבו שאף אחד לא ישים לב שהם פשוט טובים...
ב-2009 הוציא קותימן את "ThruYOU", הפרויקט הראשון שלו. הסרטון הראשון התברר מהר מאד כסדרת סרטונים, שהוקדשה למיקסים מרתקים של נגנים מהעולם לכדי שירים חדשים. הסרטונים שלו מופצים באופן ויראלי באינטרנט וההפקות הללו זוכות למיליוני צפיות וקהל מעריצים ומנויים לערוץ היוטיוב שלו, שהולך וגדל כל הזמן.
בשל העובדה שחומרי העבודה של קותימן הם סרטוני יוטיוב, נראה שאפשר לומר שקותימן הוא סוג חדש של די ג'יי, או מפיק מוסיקה. אמן הניו-מדיה הזה הוא אולי מעין יו ג'יי, מי שממקסס סימפולי יוטיוב למוסיקה.
הטיים מגזין בחר ברעיון של קותימן בשנת 2009 כאחד מ-"50 ההמצאות של השנה". מעבר ליצירתיות שלו, הקליפים של קותימן פרצו דרך גם בתחום זכויות היוצרים. זאת משום שקותימן לוקח ביצועים מוסיקליים של אנשים, ללא רשותם, ומפרסם אותם ביצירות חדשות משלו. השימוש שהוא עושה בתוכן אינטרנטי, שהוא מגדיר כתוכן חופשי, לצורך יצירה והפצה המשכית, מגדירה מחדש את חוקי זכויות היוצרים בעידן המודרני, שכן קותימן יוצר סוג של קוד פתוח כפוי, בכך שהוא מצהיר שאין ממד כלכלי בשימוש בחומרים הללו.
מצד שני, נראה שה"שותפים" בהפקות הפופולאריות שלו, מאושרים להיות שם ומודים לו מכל הלב. דוגמה יפה שהפכה לסרט תיעודי קסום היא "פרינסס שואו", בחורה אמריקנית שלא הצליחה מעולם בקריירת השירה שחלמה לבנות וקליפ אחד של קותימן הפך לסנסציית רשת.
כך קותימן התחיל בפרויקט Thru you:
http://youtu.be/EsBfj6khrG4
"הצבעים החביבים עלי" שבו המשיך את האקלקטיקה המוסיקלית המופלאה שלו:
https://youtu.be/nIl4LkHYRkg
ועוד מיקס אופייני שלו:
http://youtu.be/v1V5Oc3hMbc
כך הופך קותימן אנשים למאושרים - מתוך סרט על זמרת חובבת שהוא גילה ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/gaYhYlnxA3A
פרויקט שיצר למוזיאון תל אביב, שבו הקהל מרכיב את המיקס של תל אביב:
http://youtu.be/izSRjdYln8E
וזה מה שיש לחוקרים לומר על קותימן והתופעה שהוא מייצג (עברית):
http://youtu.be/XBQ_e9WLnjw?t=17s
כמו קולאז' באמנות חזותית ועם קשר מסוים למונטאז' בקולנוע, או לתקציר החדשות באקטואליה, מאש אפ (Mashup) במוסיקה הוא שילוב מוסיקלי בין כמה קטעים מוסיקליים שונים, ההופכים ליצירה אחת וחדשה.
ככל שהקטעים המקוריים הם רחוקים זה מזה, המאש-אפ ייחשב לגאוני ומעולה יותר והשילוב ביניהן יהיה מדהים ומפתיע.
בסביבות תחילת שנות האלפיים התפתח המאש-אפ לז'אנר בפני עצמו. זאת על אף שכמעט מראשית המוסיקה המוקלטת עשו שילובים של יצירות שונות לכדי יצירה חדשה. מה שחסר הוא היכולת לסמפל מוסיקה, טכנולוגיה שתאפשר לקחת ולשלב דגימות של מוסיקה. היה זה ה"סמפלר" (Sampler), מכשיר ש"דגם" צלילים של כלי נגינה או קטעים משירים ולשלבם בנגינה. הסמפלר איפשר לראשונה את המאש-אפ, כמו שאנו מכירים אותו. ואכן הוא הפך לאחד המרכיבים הבסיסיים של סגנונות כמו ה"היפ-הופ" והמוסיקה האלקטרונית.
כיום נהוגים הרבה מאש-אפים, של מוסיקה ששולבה בתוכנות עריכה והפכה להקלטה שאותה מעלים לאתרי אינטרנט כמו יוטיוב ודומיו. חובבי מוסיקה עושים פלאים בשילובי שירים לכדי מאש-אפים ומעלים אותם לרשת.
על אף שהיו קיימים כבר זמן מה בשוליים, הפכו המאש-אפים פופולאריים לראשונה, כשדי ג'יי אלמוני בשם "דיינג'ר מאוס" הציג מאש-אפ בשם "האלבום האפור". הוא שילב בו, בהמון כישרון, בין "האלבום הלבן" של הביטלס ו"האלבום השחור" של ג'יי-זי. כמובן שחברות התקליטים מיד הסתערו עליו בתביעות על הפרת זכויות יוצרים, הזכות לסמפל ופלגיאט (גניבה), אבל זה כבר נושא אחר.
הנה מאש אפ של 25 הלהיטים הגדולים של שנת 2020:
https://youtu.be/PvWC7V3gGts
משאפ של אלמוני בין שניים מגדולי היוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:
https://youtu.be/dOSGaIbxiJs
משאפ בין שיר ותיק "החולמים אחר השמש" עם נעימה של הרב קרליבך, בתור מעבר:
https://youtu.be/7Suauxlih4Q
בלדת מאש-אפ מה-70, עם אלטון ג'ון, ג'ים קרוץ, דון מקלין, להקת בוסטון האגדית ועוד:
https://youtu.be/dvNhbB6zN0Y
הנה מאש-אפ של השירים הכי מצליחים מ-2016-17:
https://youtu.be/LeB7psjXIRA
ועוד מאש אפ - עם פרינס, מדונה וקול אנד דה גאנג משנות ה-80:
https://youtu.be/zyLsT65r0UU
ומשאפ שירי מרפסת וקווין של תלמידים מתלמה ילין שחיברו אותם אונליין:
https://youtu.be/6fwwT4SSOmw
כשמוסיקאי מסיים להקליט שיר, העבודה רחוקה מלהסתיים. הקלטה גולמית היא כמו ארון מלא בגדים מקומטים - הכל שם, אבל שום דבר לא מסודר ולא מוכן ללבישה. כאן נכנס לתמונה מהנדס המיקס (Mixing Engineer), הממקסס, מי שתפקידו להפוך ערימה של ערוצים נפרדים לשיר אחד מלוכד ומאוזן.
המיקסינג (Mixing) הוא תחילת תהליך הפוסט-פרודקשן (Post-Production). אחרי שהמוסיקה נכתבה, הוקלטה והופקה, מגיע הזמן לבצע את המיקס. סשן מיקסינג אחד יכול להכיל בקלות 30 ערוצים ויותר - תופים בכמה שכבות, גיטרות שונות, בס, מקלדות, קולות רקע ועוד. כל אחד מהערוצים האלה מתחרה על תשומת הלב של האוזן, וללא איזון נכון התוצאה תהיה בלגן קולי בלתי נסבל.
מהנדס המיקס מתחיל בדרך כלל בשלב הארגון. הוא מסדר ומתייג כל רכיב, לעיתים צובע את כל ערוצי התופים באותו צבע או ממקם אותם באזור עבודה מסוים. זה עשוי להישמע טכני ומשעמם, אבל הסדר הזה חיוני - כשעובדים עם עשרות ערוצים, בלגן אחד קטן יכול להפוך את התהליך לסיוט.
העבודה האמיתית מתחילה כשמהנדס המיקס מתחיל לאזן בין עוצמות (Volume) הערוצים השונים. המטרה היא להפחית התנגשויות בין האלמנטים השונים של השיר ולוודא שכל כלי נגינה, כל קול וכל רכיב ישמעו נעימים ומאוחדים כשהם מושמעים יחד. זה כמו לנהל תזמורת - אתה לא רוצה שכולם ינגנו באותה עוצמה בדיוק, אלא שכל אחד יתרום את חלקו בזמן הנכון ובעוצמה הנכונה.
הכלים שבהם משתמש מהנדס המיקס הם פשוטים בעיקרון אבל מורכבים בביצוע. הוא משנה את הווליום (Volume) של ערוצים שונים, מתאם תדרים (Frequency), קובע מיקום במרחב הסטריאופוני (Panning) ומכוון דינמיקה. כל שינוי קטן יכול להיות דרמטי - הורדת ווליום של הבס ב-2 דציבלים יכולה לגרום לשיר להישמע פתאום אוורירי יותר, או להיפך, כבד מדי.
המיקסינג עוסק ביצירת איזון בין כל היבט של השיר, תוך התמקדות בסקאלה הקטנה והאינדיבידואלית. מכיוון שלמהנדס המיקס יש גישה למספר רב של ערוצים ולכל כלי נגינה בנפרד, השינויים שהוא יכול לבצע יכולים להיות משמעותיים מאוד. הוא יכול להדגיש גיטרה מסוימת, להרחיק שירה לרקע או להוסיף הדהוד לתופים.
תהליך המיקסינג נועד לשפר את החזון של האמן ולוודא שהכוונה המקורית של השיר זורחת דרך המיקס. לעיתים נדרשים מספר מיקסים עד שהאמן והמפיק מרוצים מהתוצאה ומוכנים להעביר את השיר לשלב הבא - המאסטרינג (Mastering). כי בסוף, המיקס הטוב ביותר הוא לא בהכרח זה שנשמע הכי מרשים מבחינה טכנית, אלא זה שמשרת את השיר בצורה הטובה ביותר.
זהו המיקס (עברית):
https://youtu.be/xSAEel8dXFw
שימוש באוטומציות למיקס ביצירת באלאנס וסאונד (עברית):
https://youtu.be/prTjKJU7Egw
ורק עוצמות - קורס המיקס הקצר ביותר בעולם:
https://youtu.be/qUGxA2ep8wI
פעם שאלו את הזמר יוצר דיוויד בואי האם לדעתו הוא מקורי והוא הגיב בשלילה ואמר שהוא יותר כמו גנב בעל טעם. אחר כך הוא הוסיף שהאמנות היחידה שהוא מוכן ללמוד היא כזו שיש בה דברים שהוא יכול לגנוב מהם.
להבדיל ממנו, את סטרווינסקי, המלחין שלקח חלקים מיצירות שהוא אהב ושינה אותם לצורך מוסיקה לבאלט חדש שכתב, האשימו המבקרים בגניבה מוזיקלית. "אתם 'מכבדים', אבל אני אוהב." הוא השיב להם ביובש והמשיך בדרכו אל התהילה.
מקוריוּת (Originality) נחשבת מחמאה ליצירתיות של אמנים, יוצרים וממציאים. היא אמנם מוגדרת כיצירה או המצאה של עבודות חדשות, שאינן בשום מקרה בגדר העתק, שיכפול או זיוף של עבודה של אחרים. אבל יותר ויותר אמנים, ממציאים, מדענים ויוצרים מראים שעבודה מקורית יכולה להסתמך ו"לגנוב" רעיונות ודברים מעבודות של אנשים אחרים ולהתפתח כמיטב הכישרון של היוצר שלה.
מושגים כמו וריאציות על נושא, קולאז', מונטאז', קאט-אפ, מאש-אפ, רמיקס וכדומה - כל אלו הפכו במהלך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופות האחרונות, שוב ושוב, לחזקים לאין ערוך מאלו שקידשו את היצירה העצמית והבלתי משלבת.
גם באך הגדול נהג להעתיק קטעים שלמים מיצירותיהם של מלחינים אחרים בני זמנו, למיסות ולקנטטות שלו. למעשה, בזכות זה התגלה מאות שנים אחר-כך המלחין אנטוניו ויוואלדי, כשמוסיקולוגים מצאו ביצירותיו המונומנטליות של באך קטעים שלמים של מלחין לא מוכר. כשהעמיקו לחקור, גילו את המורה למוסיקה מבית היתומות בוונציה, אנטוניו ויוואלדי שמו.
החוק, אגב, מכיר בכך לחלוטין. בדיני זכויות היוצרים, רק מקוריות מאפשרת להגן על יצירה. אבל ביצירה המבוססת על יצירה אחרת ושעדיין מכילה מרכיבים מקוריים חדשים, יזכו הללו בהגנה משפטית, בתור "יצירה נגזרת".
אפילו המוח, אולי המבריק בכל הזמנים, של אלברט איינשטיין גרס, בתרגום חופשי, ש"סוד היצירתיות נעוץ בידע כיצד להסתיר את המקורות שמהם שאבת". נראה שהאייקון המדעי כיוון לכך שכשיש יצירה אמיתית, המקורות שמהם היא שאבה נמסים ומתמזגים לתוכה, כך שלא רואים את חלקיה. זאת בניגוד למצב שבו רואים ממה דבר עשוי ואז הוא אינו יצירה.
בעולם הפטנטים, אגב, הדרישת אינה רק מקוריות משמעותית, אלא חדשנות של ממש, או התקדמות המצאתית. הדרישה לרישום פטנט, למשל, צריכה לעמוד בתנאי שמומחה בתחום ההמצאה לא יכול היה לחשוב על הרעיון שבפטנט באופן טבעי. הממציאה צריכה להראות לרשות הפטנטים שהיא ממש הבריקה בפטנט שלה ושזו התקדמות המצאתית, שהיא נחוצה והכרחית לצורך רישום הפטנט ולהענקת הזכויות לממציאים.
הנה אלו שרואים דברים אחרת:
https://youtu.be/TJ1SDXbij8Y
למה מקוריות ביוטיוב כל כך לא נחשבת?
הרצאת טד: כך תזהו יזמים מקוריים (מתורגם):
https://youtu.be/fxbCHn6gE3U?long=yes
והרצאת טד על המקוריות והיצירה (מתורגם):
https://youtu.be/oww7oB9rjgw?long=yes
מיקסים
כשטכנאי המיקס (בחו"ל אגב, מכנים אותו מהנדס מיקס) מסיים את עבודתו ומכריז שהמיקס מוכן, השיר עדיין לא באמת מוכן. כי שיר מוקלט עשוי להישמע נהדר באולפן, אבל מה יקרה כשישמיעו אותו ברדיו, ברמקולים של מכוניות או באוזניות זולות?
וזה בדיוק הרגע בו נכנס לתמונה טכנאי המאסטרינג (Mastering Engineer), מי שתפקידו להכין את השיר לעולם האמיתי ולגרום לו "לזרוח".
כי מאסטרינג (Mastering) הוא השלב הסופי בתהליך ההפקה המוסיקלית. הוא הנגיעה האחרונה שהמוסיקה מקבלת לפני שהיא מופצת לכל עבר, כדי שהכל יישמע טוב, בכל מכשיר, בכל סוגי הרמקולים ובכל עוצמה שהיא.
בניגוד לטכנאי או מהנדס המיקס שעובד עם עשרות ערוצים נפרדים, מהנדס המאסטרינג מקבל קובץ אחד - את המיקס המוגמר. אך המגבלה הזו היא גם החוזק שלו. במקום להתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי נגינה, המאסטריסט מסתכל על התמונה הרחבה - זו שקובעת כיצד השיר יישמע כיחידה אחת שלמה.
מטרת המאסטרינג היא ללטש את המיקס ולהביאו לצליל הטוב ביותר האפשרי. זה אומר שעליו לגרום לו להישמע כמו שירים מקצועיים אחרים שנשמעים בפלטפורמות סטרימינג כמו ספוטיפיי (Spotify), ברדיו, טלוויזיה או בסרטים. מטרת איש המאסטרינג היא להפוך את הרצועה לחזקה ומדויקת יותר, טובה יותר ותואמת יותר לסוגים שונים של רמקולים - מאולפני הקלטות יקרים ועד אוזניות פלסטיק של עשרות שקלים.
הכלים העיקריים של מהנדס המאסטרינג הם איזון תדרים (EQ - Equalization), קומפרסיה (Compression), לימיטינג (Limiting) ושיפור הסטריאו (Stereo).
בעזרת הכלים הללו הוא יכול להפוך שיר שנשמע שטוח ורך למשהו שכמו פורץ מהרמקולים ומלהיב, או להיפך - לקחת משהו שנשמע צורמני ואגרסיבי ולהרגיע אותו למאזינים.
השינויים האלה עדינים לעין הלא מאומנת, אבל הם משמעותיים להפליא לאוזן המקצועית.
איש המאסטרינג הוא גם שומר הסף האחרון. הוא האדם האחרון בתהליך היצירתי שיכול לתפוס טעויות, לשנות את האופן שבו משהו נשמע ולהוסיף נגיעות אחרונות. הוא צריך להיות קשוב וממוקד במיוחד כדי לתפוס טעויות קטנות אך חיוניות שנותרו בהקלטה, גם אחרי המיקס - כמו רעש של תנועה שנכנס מבחוץ להקלטה, קטעי שיחה שהוקלטו בטעות, או אפילו נקישה קלה של גיטרה על מיקרופון.
#למה צריך מישהו אחר למסטרינג?
יש סיבה שמומלץ לתת למישהו אחר לבצע את המאסטרינג במקום שאיש המיקס הוא שיעשה גם את זה. למישהו שלא ערבב את השיר במשך שעות ארוכות קל יותר לשמוע שגיאות או צלילים לא רצויים. האוזניים שלו טריות ומוחו לא מלא בכל החלטות המיקס שנעשו קודם לכן. הוא יכול לשמוע את השיר כמו שהוא באמת, לא כמו שחשבו שהוא אמור להיות.
#אז ההבדל
ההבדל בין מיקסינג למאסטרינג ברור כעת. המיקסינג מתרחש בתחילת הפוסט-פרודקשן ועובד עם מספר רב של ערוצים נפרדים, בעוד המאסטרינג הוא השלב הסופי ועובד עם קובץ אחד מוגמר.
אם המיקסינג מתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי ומאפשר שינויים דרמטיים, המאסטרינג מתמקד בשיר כולו ועוסק בכיוונונו העדין. מטרת המיקסינג היא הגשמת החזון של האמן, בעוד המאסטרינג שואף לאיכות צליל כוללת והתאמה לסטנדרטים מקצועיים שהם שיקבעו את הצלחת השיר או האלבום כולו.
מבחינה תיאורטית, אפשר לבצע מיקס בלי מאסטרינג, אבל אי אפשר לבצע מאסטרינג בלי מיקס. המיקסינג יוצר איזון בסקאלה הקטנה, המאסטרינג לוקח את המיקס המלא ומלטש אותו. כיום, שני התהליכים הללו הפכו לנגישים יותר ואף ניתנים לביצוע מקוון (Online), גם בעזרת AI (בינה מלאכותית).
וכדי להבטיח שהמוסיקה תגיע למיצוי מלא של הפוטנציאל שלה, חשוב לבצע את שני התהליכים בנפרד.
הנה הסבר על תהליך המאסטרינג (עברית):
https://youtu.be/EQwHVdlfhao
מהו מאסטרינג ואיך זה נשמע עם ובלי?
https://youtu.be/hUi7PNb6E9E
ההבדלים בין תהליך המיקס לתהליך המאסטרינג:
https://youtu.be/Szv32PCJfs0
למה מאסטרינג חשוב לשיר? (עברית)
https://youtu.be/NVlglT0Tmy0
ושיחה יפה על המאסטרינג, תפקידיו וחשיבותו (עברית):
https://youtu.be/0eXrSdTdjgM?long=yes?t=1m36s
