» «

מיקסים

קותימן
איך הפך קותימן את יוטיוב לחומר מוסיקלי?



כמו רבים מאיתנו, ראה קותימן (Kutiman) המון סרטוני יוטיוב בחייו. אבל עליו השפיע המגוון האינסופי של האנשים, חלקם נראים לנו הזויים, שמעלים סרטונים שבהם הם מנגנים בבית, באופן שונה מאשר על אחרים. קותימן, בחור ישראלי ששמו אופיר קותיאל, חשב שאם ישלב בין דגימות, סימפולים קצרים מתוך הסרטונים הללו, הוא יוכל ליצור קליפים מוסיקליים חדשים. התוצאה הפכה להפקות מוסיקליות מעניינות וחדשניות בהיבטים שונים.

החשיבה היצירתית שלו השתלמה לו ולנו. כשהוא למד הפקה מוסיקלית, כמו רבים אחרים גם קותימן התרגל לעשות הפקות כאלה בצורה הרגילה. אבל כשהחליט לנסות ולשלב קטעי מוסיקה מיוטיוב לכדי יצירה אחת, קליפ משותף של כולם, הוא הצליח ליצור מוסיקה מעולה, שלם שגדול בהרבה מסכום חלקיו. היצירות שלו הן כל כך מעניינות שלעיתים קשה להאמין שהנגנים ש"משתתפים" ללא ידיעתם בהפקות שלו, לא ידעו שהם מוקלטים לפרויקט הבא של קותימן. המסך המפוצל הוא ההוכחה היחידה שהאנשים הללו אינם מכירים זה את זה ואינם חלק מהרכב מתואם העובד אונליין ביחד. יש שם ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים בנגינה, נשים הפורטות על נבל או גיטרה, נגני רוק מסוקסים עם גיטרות ודיסטורשן וחלילני ג'אז שחשבו שאף אחד לא ישים לב שהם פשוט טובים...

ב-2009 הוציא קותימן את "ThruYOU", הפרויקט הראשון שלו. הסרטון הראשון התברר מהר מאד כסדרת סרטונים, שהוקדשה למיקסים מרתקים של נגנים מהעולם לכדי שירים חדשים. הסרטונים שלו מופצים באופן ויראלי באינטרנט וההפקות הללו זוכות למיליוני צפיות וקהל מעריצים ומנויים לערוץ היוטיוב שלו, שהולך וגדל כל הזמן.

בשל העובדה שחומרי העבודה של קותימן הם סרטוני יוטיוב, נראה שאפשר לומר שקותימן הוא סוג חדש של די ג'יי, או מפיק מוסיקה. אמן הניו-מדיה הזה הוא אולי מעין יו ג'יי, מי שממקסס סימפולי יוטיוב למוסיקה.

הטיים מגזין בחר ברעיון של קותימן בשנת 2009 כאחד מ-"50 ההמצאות של השנה". מעבר ליצירתיות שלו, הקליפים של קותימן פרצו דרך גם בתחום זכויות היוצרים. זאת משום שקותימן לוקח ביצועים מוסיקליים של אנשים, ללא רשותם, ומפרסם אותם ביצירות חדשות משלו. השימוש שהוא עושה בתוכן אינטרנטי, שהוא מגדיר כתוכן חופשי, לצורך יצירה והפצה המשכית, מגדירה מחדש את חוקי זכויות היוצרים בעידן המודרני, שכן קותימן יוצר סוג של קוד פתוח כפוי, בכך שהוא מצהיר שאין ממד כלכלי בשימוש בחומרים הללו.

מצד שני, נראה שה"שותפים" בהפקות הפופולאריות שלו, מאושרים להיות שם ומודים לו מכל הלב. דוגמה יפה שהפכה לסרט תיעודי קסום היא "פרינסס שואו", בחורה אמריקנית שלא הצליחה מעולם בקריירת השירה שחלמה לבנות וקליפ אחד של קותימן הפך לסנסציית רשת.


כך קותימן התחיל בפרויקט Thru you:

http://youtu.be/EsBfj6khrG4


"הצבעים החביבים עלי" שבו המשיך את האקלקטיקה המוסיקלית המופלאה שלו:

https://youtu.be/nIl4LkHYRkg


ועוד מיקס אופייני שלו:

http://youtu.be/v1V5Oc3hMbc


כך הופך קותימן אנשים למאושרים - מתוך סרט על זמרת חובבת שהוא גילה ברשת:

http://youtu.be/gaYhYlnxA3A


פרויקט שיצר למוזיאון תל אביב, שבו הקהל מרכיב את המיקס של תל אביב:

http://youtu.be/izSRjdYln8E


וזה מה שיש לחוקרים לומר על קותימן והתופעה שהוא מייצג:

http://youtu.be/XBQ_e9WLnjw?t=17s
מאש אפ
מה זה מאש אפ במוסיקה?



כמו קולאז' באמנות חזותית ועם קשר מסוים למונטאז' בקולנוע, או לתקציר החדשות באקטואליה, מאש אפ (Mashup) במוסיקה הוא שילוב מוסיקלי בין כמה קטעים מוסיקליים שונים, ההופכים ליצירה אחת וחדשה.

ככל שהקטעים המקוריים הם רחוקים זה מזה, המאש-אפ ייחשב לגאוני ומעולה יותר והשילוב ביניהן יהיה מדהים ומפתיע.

בסביבות תחילת שנות האלפיים התפתח המאש-אפ לז'אנר בפני עצמו. זאת על אף שכמעט מראשית המוסיקה המוקלטת עשו שילובים של יצירות שונות לכדי יצירה חדשה. מה שחסר הוא היכולת לסמפל מוסיקה, טכנולוגיה שתאפשר לקחת ולשלב דגימות של מוסיקה. היה זה ה"סמפלר" (Sampler), מכשיר ש"דגם" צלילים של כלי נגינה או קטעים משירים ולשלבם בנגינה. הסמפלר איפשר לראשונה את המאש-אפ, כמו שאנו מכירים אותו. ואכן הוא הפך לאחד המרכיבים הבסיסיים של סגנונות כמו ה"היפ-הופ" והמוסיקה האלקטרונית.

כיום נהוגים הרבה מאש-אפים, של מוסיקה ששולבה בתוכנות עריכה והפכה להקלטה שאותה מעלים לאתרי אינטרנט כמו יוטיוב ודומיו. חובבי מוסיקה עושים פלאים בשילובי שירים לכדי מאש-אפים ומעלים אותם לרשת.

על אף שהיו קיימים כבר זמן מה בשוליים, הפכו המאש-אפים פופולאריים לראשונה, כשדי ג'יי אלמוני בשם "דיינג'ר מאוס" הציג מאש-אפ בשם "האלבום האפור". הוא שילב בו, בהמון כישרון, בין "האלבום הלבן" של הביטלס ו"האלבום השחור" של ג'יי-זי. כמובן שחברות התקליטים מיד הסתערו עליו בתביעות על הפרת זכויות יוצרים, הזכות לסמפל ופלגיאט (גניבה), אבל זה כבר נושא אחר.


הנה וידאו מדהים מ"האלבום האפור" - המאש-אפ המצליח הראשון, ששילב את האלבום הלבן של הביטלס עם האלבום השחור של Jay-Z:

https://youtu.be/qFd1QvNPKmI


משאפ של אלמוני בין שניים מגדולי היוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


בלדת מאש-אפ מה-70, עם אלטון ג'ון, ג'ים קרוץ, דון מקלין, להקת בוסטון האגדית ועוד:

https://youtu.be/dvNhbB6zN0Y


מרהיב בין פרדי מרקורי וקווין ופיל קולינס:

https://youtu.be/tb24FAZCDJ8


הנה מאש-אפ של השירים הכי מצליחים מ-2016-17:

https://youtu.be/LeB7psjXIRA


ועוד מאש אפ - עם פרינס, מדונה וקול אנד דה גאנג משנות ה-80:

https://youtu.be/zyLsT65r0UU


מאשאפ לשירים מסרטי בוליווד:

https://youtu.be/bSvc0tTp53M
מקוריות
מהי מקוריוּת?


פעם שאלו את הזמר יוצר דיוויד בואי האם לדעתו הוא מקורי והוא הגיב בשלילה ואמר שהוא יותר כמו גנב בעל טעם. אחר כך הוא הוסיף שהאמנות היחידה שהוא מוכן ללמוד היא כזו שיש בה דברים שהוא יכול לגנוב מהם.

להבדיל ממנו, את סטרווינסקי, המלחין שלקח חלקים מיצירות שהוא אהב ושינה אותם לצורך מוסיקה לבאלט חדש שכתב, האשימו המבקרים בגניבה מוזיקלית. "אתם 'מכבדים', אבל אני אוהב." הוא השיב להם ביובש והמשיך בדרכו אל התהילה.

מקוריוּת (Originality) נחשבת מחמאה ליצירתיות של אמנים, יוצרים וממציאים. היא אמנם מוגדרת כיצירה או המצאה של עבודות חדשות, שאינן בשום מקרה בגדר העתק, שיכפול או זיוף של עבודה של אחרים. אבל יותר ויותר אמנים, ממציאים, מדענים ויוצרים מראים שעבודה מקורית יכולה להסתמך ו"לגנוב" רעיונות ודברים מעבודות של אנשים אחרים ולהתפתח כמיטב הכישרון של היוצר שלה.

מושגים כמו וריאציות על נושא, קולאז', מונטאז', קאט-אפ, מאש-אפ, רמיקס וכדומה - כל אלו הפכו במהלך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופות האחרונות, שוב ושוב, לחזקים לאין ערוך מאלו שקידשו את היצירה העצמית והבלתי משלבת. אפילו באך הגדול נהג להעתיק קטעים שלמים מיצירותיהם של מלחינים אחרים בני זמנו, למיסות ולקנטטות שלו. למעשה, בזכות זה התגלה מאות שנים אחר-כך המלחין אנטוניו ויוואלדי, כשמוסיקולוגים מצאו ביצירותיו המונומנטליות של באך קטעים שלמים של מלחין לא מוכר. כשהעמיקו לחקור, גילו את המורה למוסיקה מבית היתומות בוונציה, אנטוניו ויוואלדי שמו.

החוק, אגב, מכיר בכך לחלוטין. בדיני זכויות היוצרים, רק מקוריות מאפשרת להגן על יצירה. אבל ביצירה המבוססת על יצירה אחרת ושעדיין מכילה מרכיבים מקוריים חדשים, יזכו הללו בהגנה משפטית, בתור "יצירה נגזרת".

בעולם הפטנטים, אגב, הדרישת אינה רק מקוריות משמעותית, אלא חדשנות של ממש, או התקדמות המצאתית. הדרישה.לרישום פטנט, למשל, צריכה לעמוד בתנאי שמומחה בתחום ההמצאה לא יכול היה לחשוב על הרעיון שבפטנט, באופן טבעי לתחום. הממציאה צריכה להראות לרשות הפטנטים שהיא ממש הבריקה בפטנט שלה וזו ההתקדמות ההמצאתית הנחוצה לרישום הפטנט ולהענקת הזכויות לממציאה.


הנה אלו שרואים דברים אחרת:

https://youtu.be/TJ1SDXbij8Y


הסבר יפה של המקוריות:

https://youtu.be/uln9cBNyKPg


למה מקוריות ביוטיוב כל כך לא נחשבת?

https://youtu.be/KHgKuBZdQZc


והרצאת טד מתורגמת על המקוריות והיצירה:

https://youtu.be/oww7oB9rjgw


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.