מה זו מקוריוּת?
פעם שאלו את הזמר יוצר דיוויד בואי האם לדעתו הוא מקורי והוא הגיב בשלילה ואמר שהוא יותר כמו גנב בעל טעם. אחר כך הוא הוסיף שהאמנות היחידה שהוא מוכן ללמוד היא כזו שיש בה דברים שהוא יכול לגנוב מהם.
להבדיל ממנו, את סטרווינסקי, המלחין שלקח חלקים מיצירות שהוא אהב ושינה אותם לצורך מוסיקה לבאלט חדש שכתב, האשימו המבקרים בגניבה מוזיקלית. "אתם 'מכבדים', אבל אני אוהב." הוא השיב להם ביובש והמשיך בדרכו אל התהילה.
מקוריוּת (Originality) נחשבת מחמאה ליצירתיות של אמנים, יוצרים וממציאים. היא אמנם מוגדרת כיצירה או המצאה של עבודות חדשות, שאינן בשום מקרה בגדר העתק, שיכפול או זיוף של עבודה של אחרים. אבל יותר ויותר אמנים, ממציאים, מדענים ויוצרים מראים שעבודה מקורית יכולה להסתמך ו"לגנוב" רעיונות ודברים מעבודות של אנשים אחרים ולהתפתח כמיטב הכישרון של היוצר שלה.
מושגים כמו וריאציות על נושא, קולאז', מונטאז', קאט-אפ, מאש-אפ, רמיקס וכדומה - כל אלו הפכו במהלך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופות האחרונות, שוב ושוב, לחזקים לאין ערוך מאלו שקידשו את היצירה העצמית והבלתי משלבת.
אפילו באך הגדול נהג להעתיק קטעים שלמים מיצירותיהם של מלחינים אחרים בני זמנו, למיסות ולקנטטות שלו. למעשה, בזכות זה התגלה מאות שנים אחר-כך המלחין אנטוניו ויוואלדי, כשמוסיקולוגים מצאו ביצירותיו המונומנטליות של באך קטעים שלמים של מלחין לא מוכר. כשהעמיקו לחקור, גילו את המורה למוסיקה מבית היתומות בוונציה, אנטוניו ויוואלדי שמו.
החוק, אגב, מכיר בכך לחלוטין. בדיני זכויות היוצרים, רק מקוריות מאפשרת להגן על יצירה. אבל ביצירה המבוססת על יצירה אחרת ושעדיין מכילה מרכיבים מקוריים חדשים, יזכו הללו בהגנה משפטית, בתור "יצירה נגזרת".
בעולם הפטנטים, אגב, הדרישת אינה רק מקוריות משמעותית, אלא חדשנות של ממש, או התקדמות המצאתית. הדרישה לרישום פטנט, למשל, צריכה לעמוד בתנאי שמומחה בתחום ההמצאה לא יכול היה לחשוב על הרעיון שבפטנט באופן טבעי. הממציאה צריכה להראות לרשות הפטנטים שהיא ממש הבריקה בפטנט שלה ושזו התקדמות המצאתית, שהיא נחוצה והכרחית לצורך רישום הפטנט ולהענקת הזכויות לממציאים.
פעם שאלו את הזמר יוצר דיוויד בואי האם לדעתו הוא מקורי והוא הגיב בשלילה ואמר שהוא יותר כמו גנב בעל טעם. אחר כך הוא הוסיף שהאמנות היחידה שהוא מוכן ללמוד היא כזו שיש בה דברים שהוא יכול לגנוב מהם.
להבדיל ממנו, את סטרווינסקי, המלחין שלקח חלקים מיצירות שהוא אהב ושינה אותם לצורך מוסיקה לבאלט חדש שכתב, האשימו המבקרים בגניבה מוזיקלית. "אתם 'מכבדים', אבל אני אוהב." הוא השיב להם ביובש והמשיך בדרכו אל התהילה.
מקוריוּת (Originality) נחשבת מחמאה ליצירתיות של אמנים, יוצרים וממציאים. היא אמנם מוגדרת כיצירה או המצאה של עבודות חדשות, שאינן בשום מקרה בגדר העתק, שיכפול או זיוף של עבודה של אחרים. אבל יותר ויותר אמנים, ממציאים, מדענים ויוצרים מראים שעבודה מקורית יכולה להסתמך ו"לגנוב" רעיונות ודברים מעבודות של אנשים אחרים ולהתפתח כמיטב הכישרון של היוצר שלה.
מושגים כמו וריאציות על נושא, קולאז', מונטאז', קאט-אפ, מאש-אפ, רמיקס וכדומה - כל אלו הפכו במהלך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופות האחרונות, שוב ושוב, לחזקים לאין ערוך מאלו שקידשו את היצירה העצמית והבלתי משלבת.
אפילו באך הגדול נהג להעתיק קטעים שלמים מיצירותיהם של מלחינים אחרים בני זמנו, למיסות ולקנטטות שלו. למעשה, בזכות זה התגלה מאות שנים אחר-כך המלחין אנטוניו ויוואלדי, כשמוסיקולוגים מצאו ביצירותיו המונומנטליות של באך קטעים שלמים של מלחין לא מוכר. כשהעמיקו לחקור, גילו את המורה למוסיקה מבית היתומות בוונציה, אנטוניו ויוואלדי שמו.
החוק, אגב, מכיר בכך לחלוטין. בדיני זכויות היוצרים, רק מקוריות מאפשרת להגן על יצירה. אבל ביצירה המבוססת על יצירה אחרת ושעדיין מכילה מרכיבים מקוריים חדשים, יזכו הללו בהגנה משפטית, בתור "יצירה נגזרת".
בעולם הפטנטים, אגב, הדרישת אינה רק מקוריות משמעותית, אלא חדשנות של ממש, או התקדמות המצאתית. הדרישה לרישום פטנט, למשל, צריכה לעמוד בתנאי שמומחה בתחום ההמצאה לא יכול היה לחשוב על הרעיון שבפטנט באופן טבעי. הממציאה צריכה להראות לרשות הפטנטים שהיא ממש הבריקה בפטנט שלה ושזו התקדמות המצאתית, שהיא נחוצה והכרחית לצורך רישום הפטנט ולהענקת הזכויות לממציאים.
