שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי שיחקו בגוגואים?
בשנים של ישראל הקטנה, גוֹגוֹאִים (Apricot Stones) היו משחק מושלם. כסף היה בצמצום. ה"בלורות", כלומר הגולות, עלו כסף. בהמשך גם ימציאו את ה"קלפים" (במלעיל), אותם שואבי כסף שגרמו לילדים לבקש כסף מההורים, כדי לקנותם במכולת במעטפות קטנות.
בירושלים קראו להם אג'ואים, ברחובות - עג'מים והיו שכינו אותם עג'וקים, אבל הכינוי גוגואים הכי נשאר.
הם היו זמינים, מי לא אוכל "מישמישים" (שמו בערבית של פרי עץ המישמש). הגוגואים היו זולים, כי לא שילמו עליהם מעבר למחיר הפרי. הם היו נקיים, כי זה הגלעין שהכי קל להפרידו נקי משאריות הפרי. הם גם היו קטנים יחסית, לא תפסו הרבה מקום או משקל בילקוט, לא היו מסוכנים והכי חשוב - הם הובילו למשחקים כיפיים במיוחד ואפשרו ל"אלופים" לצבור אותם בכמויות ולהפוך למלכי השכונה.
המשחקים? - היו המון. הכי זכורים הם משחקי הבור, בהם ניסו הילדים להרוויח גוגואים. במשחק הקופה למשל כל ילד בתורו הטיח גוגו בבור וניסה שהוא ייצא החוצה. אם נכשל, הפסיד את הגוגו, שנשאר בבור, כלומר בקופה. הצליח? - הרוויח. כל הגוגואים שהצטברו בבור הם שלו.
היו שהתחרו בזריקה לבור והראשון שקלע לבור זכה בכל הגוגואים שזרקו לפניו אלה שלא קלעו.
אבל חוץ ממשחקי הבור המוכרים היה מגוון רחב של משחקים נוספים בגוגואים. מי קרוב לקיר למשל, בו הטילו אותם כמו גולות ומי שהטיל את הגוגו שלו הכי קרוב לקיר, זכה בגוגואים של כל האחרים. המשחק ההפוך היה מי הכי רחוק ובו הטילו את הגוגו אל הקיר והמנצח היה מי שהגוגו שלו נפל הכי רחוק מהקיר.
בהמשך יוולדו משחקי קליעה מתקדמים לגוגואים. כדי לשחק בהם ילדים נהגו לחורר חורים בגדלים שונים בקופסת קרטון. ליד כל חור רשמו את מספר הגוגואים שיקבל מי שיקלע עם הגוגו שלו לתוך החור.
הנה המשחק בגוגואים (עברית):
https://youtu.be/2b_kg9nXHQY
וזכרונות מהגוגואים של פעם (עברית):
https://youtu.be/iam6fnFRTJo
גוגואים או "Apricot Stone" היה השיר של ארמניה לאירוויזיון שבו הוא נזכרת במשחק הילדות האהוב:
https://youtu.be/hpc_4er_NsY
איך מכינים מישמשים יבשים?
בין הפירות היבשים, המישמש היבש נחשב לאחד המתוקים והאהובים שיש.
תעשיית המישמשים המיובשים מרוכזת כיום בעיקר בטורקיה המייצרת כ-75% מהייצור העולמי, רובו בעמק מלטאיה (Malatya Valley) שהתנאים האקלימיים בו אידיאליים.
מפעלים בעמק מעבדים מיליוני טונות בשנה בתהליך שהשתכלל מאוד מאז החל הייבוש המסורתי שנהג באזור מאות שנים.
הזן המועדף לייבוש הוא ה"מישמש הטורקי" (Turkish apricot), בגודל בינוני עד גדול ועם עיסה כתומה עמוקה.
תהליך ייבוש המישמש הוא אחד התהליכים העתיקים ביותר לשימור פירות, עם עדויות מאזור הים התיכון שמתוארכות לאלפי שנים אחורה. ואגב, שיטות הייבוש שלו דומות לייבוש של רבים מהפירות היבשים האחרים.
המפעל המודרני בוחר פירות בשלים אך מוצקים ומזנים כתומים (orange apricot varieties). לאחר שטיפה יסודית חותכות מכונות אוטומטיות את המישמשים לשניים ומוציאות מהם את הגלעין.
השלב המכריע הוא הגיפור (sulfuring), שבו חושפים את הפירות לאדי גופרית (sulfur dioxide) למשך 2-3 שעות. המישמשים הכתומים הבהירים שאנחנו מכירים מהסופרמרקט חייבים את צבעם לשלב הזה שמונע חמצון.
ואולם, בשנים האחרונות יש ביקוש גובר למישמשים אורגניים וללא גופרית שצבעם חום כהה. מעניין שבשוק הבריטי לפני 30 שנה המישמשים החומים נחשבו למוצר נחות. לעומת זאת, כיום הם נמכרים במחיר גבוה יותר כמוצר פרימיום אורגני.
ועכשיו תור תאי הייבוש (drying chambers) הענקיים. הם פועלים בטמפרטורה של 60-70 מעלות צלזיוס עם זרימת אוויר מתמדת למשך 18-24 שעות. רמת הלחות יורדת מ-85% ל-20% בערך, מה שמאפשר לאחר הייבוש אחסון ארוך של המישמשים היבשים - ללא קירור.
במדינת קליפורניה שבארצות הברית, היצרנית השנייה בגודלה בעולם, מעדיפים ייבוש שמש טבעי, על מגשים ובמשך 4-5 ימים, שיטה זו חוסכת אנרגיה אך דורשת תנאי אקלים יציבים.
ישנן שתי שיטות עיקריות ליצור מישמשים מיובשים ואיכותיים גם בבית. השיטה המסורתית היא ייבוש בשמש על גבי רשת מאווררת (drying rack) למשך 3-4 ימים. אך כדי למנוע ספיגת לחות חשוב להכניס את המישמשים פנימה בלילה. התוצאה תהיה חומה יותר מהמישמש היבש המוכר מהסופרמרקט. אך טעמו הוא טבעי ואותנטי.
השיטה המהירה יותר היא לייבש אותם בתנור ב-60 מעלות, עם דלת מעט פתוחה ולמשך 8-12 שעות. שתי השיטות מפיקות מישמשים ללא גופרית, עם צבע חום וטעם מרוכז מאוד, שונה לגמרי מהמוצר התעשייתי.
הנה הגידול והייבוש של מישמשים:
https://youtu.be/A2y2mwNCZaQ?t=39s
כך מייבשים שזיפים בבית:
https://youtu.be/giqtfnW7vpY
ייבוש תפוחים בתנור:
https://youtu.be/UI41XjUUbqw
לייבש פירות בבית:
https://youtu.be/8J7piPkrWhQ
במפעל הפירות היבשים:
https://youtu.be/paDdBQYdjLU
והיתרונות הבריאותיים של המישמש:
https://youtu.be/Hga47iSS1HY
מישמיש
בשנים של ישראל הקטנה, גוֹגוֹאִים (Apricot Stones) היו משחק מושלם. כסף היה בצמצום. ה"בלורות", כלומר הגולות, עלו כסף. בהמשך גם ימציאו את ה"קלפים" (במלעיל), אותם שואבי כסף שגרמו לילדים לבקש כסף מההורים, כדי לקנותם במכולת במעטפות קטנות.
בירושלים קראו להם אג'ואים, ברחובות - עג'מים והיו שכינו אותם עג'וקים, אבל הכינוי גוגואים הכי נשאר.
הם היו זמינים, מי לא אוכל "מישמישים" (שמו בערבית של פרי עץ המישמש). הגוגואים היו זולים, כי לא שילמו עליהם מעבר למחיר הפרי. הם היו נקיים, כי זה הגלעין שהכי קל להפרידו נקי משאריות הפרי. הם גם היו קטנים יחסית, לא תפסו הרבה מקום או משקל בילקוט, לא היו מסוכנים והכי חשוב - הם הובילו למשחקים כיפיים במיוחד ואפשרו ל"אלופים" לצבור אותם בכמויות ולהפוך למלכי השכונה.
המשחקים? - היו המון. הכי זכורים הם משחקי הבור, בהם ניסו הילדים להרוויח גוגואים. במשחק הקופה למשל כל ילד בתורו הטיח גוגו בבור וניסה שהוא ייצא החוצה. אם נכשל, הפסיד את הגוגו, שנשאר בבור, כלומר בקופה. הצליח? - הרוויח. כל הגוגואים שהצטברו בבור הם שלו.
היו שהתחרו בזריקה לבור והראשון שקלע לבור זכה בכל הגוגואים שזרקו לפניו אלה שלא קלעו.
אבל חוץ ממשחקי הבור המוכרים היה מגוון רחב של משחקים נוספים בגוגואים. מי קרוב לקיר למשל, בו הטילו אותם כמו גולות ומי שהטיל את הגוגו שלו הכי קרוב לקיר, זכה בגוגואים של כל האחרים. המשחק ההפוך היה מי הכי רחוק ובו הטילו את הגוגו אל הקיר והמנצח היה מי שהגוגו שלו נפל הכי רחוק מהקיר.
בהמשך יוולדו משחקי קליעה מתקדמים לגוגואים. כדי לשחק בהם ילדים נהגו לחורר חורים בגדלים שונים בקופסת קרטון. ליד כל חור רשמו את מספר הגוגואים שיקבל מי שיקלע עם הגוגו שלו לתוך החור.
הנה המשחק בגוגואים (עברית):
https://youtu.be/2b_kg9nXHQY
וזכרונות מהגוגואים של פעם (עברית):
https://youtu.be/iam6fnFRTJo
גוגואים או "Apricot Stone" היה השיר של ארמניה לאירוויזיון שבו הוא נזכרת במשחק הילדות האהוב:
https://youtu.be/hpc_4er_NsY
בין הפירות היבשים, המישמש היבש נחשב לאחד המתוקים והאהובים שיש.
תעשיית המישמשים המיובשים מרוכזת כיום בעיקר בטורקיה המייצרת כ-75% מהייצור העולמי, רובו בעמק מלטאיה (Malatya Valley) שהתנאים האקלימיים בו אידיאליים.
מפעלים בעמק מעבדים מיליוני טונות בשנה בתהליך שהשתכלל מאוד מאז החל הייבוש המסורתי שנהג באזור מאות שנים.
הזן המועדף לייבוש הוא ה"מישמש הטורקי" (Turkish apricot), בגודל בינוני עד גדול ועם עיסה כתומה עמוקה.
תהליך ייבוש המישמש הוא אחד התהליכים העתיקים ביותר לשימור פירות, עם עדויות מאזור הים התיכון שמתוארכות לאלפי שנים אחורה. ואגב, שיטות הייבוש שלו דומות לייבוש של רבים מהפירות היבשים האחרים.
המפעל המודרני בוחר פירות בשלים אך מוצקים ומזנים כתומים (orange apricot varieties). לאחר שטיפה יסודית חותכות מכונות אוטומטיות את המישמשים לשניים ומוציאות מהם את הגלעין.
השלב המכריע הוא הגיפור (sulfuring), שבו חושפים את הפירות לאדי גופרית (sulfur dioxide) למשך 2-3 שעות. המישמשים הכתומים הבהירים שאנחנו מכירים מהסופרמרקט חייבים את צבעם לשלב הזה שמונע חמצון.
ואולם, בשנים האחרונות יש ביקוש גובר למישמשים אורגניים וללא גופרית שצבעם חום כהה. מעניין שבשוק הבריטי לפני 30 שנה המישמשים החומים נחשבו למוצר נחות. לעומת זאת, כיום הם נמכרים במחיר גבוה יותר כמוצר פרימיום אורגני.
ועכשיו תור תאי הייבוש (drying chambers) הענקיים. הם פועלים בטמפרטורה של 60-70 מעלות צלזיוס עם זרימת אוויר מתמדת למשך 18-24 שעות. רמת הלחות יורדת מ-85% ל-20% בערך, מה שמאפשר לאחר הייבוש אחסון ארוך של המישמשים היבשים - ללא קירור.
במדינת קליפורניה שבארצות הברית, היצרנית השנייה בגודלה בעולם, מעדיפים ייבוש שמש טבעי, על מגשים ובמשך 4-5 ימים, שיטה זו חוסכת אנרגיה אך דורשת תנאי אקלים יציבים.
ישנן שתי שיטות עיקריות ליצור מישמשים מיובשים ואיכותיים גם בבית. השיטה המסורתית היא ייבוש בשמש על גבי רשת מאווררת (drying rack) למשך 3-4 ימים. אך כדי למנוע ספיגת לחות חשוב להכניס את המישמשים פנימה בלילה. התוצאה תהיה חומה יותר מהמישמש היבש המוכר מהסופרמרקט. אך טעמו הוא טבעי ואותנטי.
השיטה המהירה יותר היא לייבש אותם בתנור ב-60 מעלות, עם דלת מעט פתוחה ולמשך 8-12 שעות. שתי השיטות מפיקות מישמשים ללא גופרית, עם צבע חום וטעם מרוכז מאוד, שונה לגמרי מהמוצר התעשייתי.
הנה הגידול והייבוש של מישמשים:
https://youtu.be/A2y2mwNCZaQ?t=39s
כך מייבשים שזיפים בבית:
https://youtu.be/giqtfnW7vpY
ייבוש תפוחים בתנור:
https://youtu.be/UI41XjUUbqw
לייבש פירות בבית:
https://youtu.be/8J7piPkrWhQ
במפעל הפירות היבשים:
https://youtu.be/paDdBQYdjLU
והיתרונות הבריאותיים של המישמש:
https://youtu.be/Hga47iSS1HY
