לא היו הרבה דגמי מכוניות שעוררו כל כך הרבה רגשות כמו פורד מוסטנג. זו הייתה מכונית מצליחה, שכבר ביומה הראשון נמכרו 22 אלף יחידות ממנה. שמה של המוסטנג נגזר משמם של סוסי הפרא ששעטו במרחבים של המערב הפרוע. היא אכן נתנה לרבים תחושה של חופש ועוצמה. זו הייתה אחת המכוניות המצליחות באמריקה והפכה לסמל של תקופה ולאייקון תרבותי ומוטורי. כבר בשנה הראשונה מכרה חברת פורד יותר מפי 4 ממה שתכננה למכור ובסך הכל נמכרו לאורך השנים מעל 9 מיליון רכבי מוסטנג. לאחרונה יצאו דגמים חדשים שלהם.

אגב, בשנים האחרונות, לרגל חגיגות ה-50 להולדת מכונית המוסטנג, הציבו מכונית כזו בקומה ה-86 של בניין האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק. היא פורקה והועלתה לקומה הגבוהה ושם הורכבה מחדש.


סרטון הפרסומת המקורי:

http://youtu.be/n0y-Ur7NU_0


הדגם החדש של הפורד מוסטנג:

http://youtu.be/Jr1sF0G2h8Y


כמה ביצועים מרהיבים של הפורד מוסטנג הישנה:

https://youtu.be/5qanlirrRWs

הפורד מוסטנג הכתה את כל מתחרותיה של חברת פורד בתדהמה. היא הייתה יפה להפליא, פופולארית ונחשקת, על אף שמחירה היה סביר. אבל היא לא הייתה לבד.

בשנת 1967 יצאה לשוק מי שתהיה המתחרה הגדולה שלה, הפונטיאק פיירבירד (Pontiac Firebird). היא הופיעה כמענה להצלחת המוסטנג והפכה ללהיט מכירות בפני עצמו, בזכות מראה ספורטיבי, גודל קומפקטי יחסית ומנוע מצוין.

הדור הראשון של הפיירבירד שייצורו החל בשנת 1967 יוצר במשך 3 שנים בלבד. עם הזמן היא הלכה ושוכללה והופיעו גרסאות משופרות שלה, ביניהן גרסאות כמו הפונטיאק פיירבירד פורמולה והפונטיאק פיירבירד טראנס-אם (Trans-Am), שהיו בעלי מתלים קשיחים, ספויילרים משלהם, כונסי צד ומנועים חזקים. הם קיבלו את שמם ממרוצי המכוניות שהצליחו אז בארצות הברית. בתוך תקופה קצרה הפכו דגמי הפונטיאק פיירבירד לחזקים הרבה יותר מהמוסטנג. לקראת סוף שנות ה-70 הוקטנו מנועי המכוניות בשל משבר הדלק ותקנות זיהום האוויר, מה שהפך את הפיירבירד לאחת המכוניות המהירות והחזקות באמריקה.


הנה פונטיאק פיירבירד יוסטון משנת 1981:

https://youtu.be/SoI4l3c0ilY


פונטיאק פיירבירד טראנס-אם:

https://youtu.be/81Z7AEPem_0


הנה פונטיאק פיירבירד טראנס-אם דאווין:

https://youtu.be/we1ShIOvDWc

בשנות השישים יצאה יצרנית רכב בריטית ודי משעממת עם הברקה אחת. חברת טריומף הוציאה דגם פופולארי ומצליח שנקרא טריומף הרלד. הוא לא היה מדהים אבל הטריומף הראלד היה רכב נוח לתחזוקה, עם מנוע שנפתח לחלוטין וקל לטפל בו לבד. אבל בראש ובראשונה הוא היה רכב שאפשר לאנשים רגילים לרכוש מכונית ספורט משלהם, או לפחות להרגיש מכונית ספורט.

רק בעיה אחת הייתה לרוכשים. הטריומף הרלד הייתה אמנם מכונית קטנה וספורטיבית, עם שתי דלתות ומנוע קטן של 1200 סמ"ק, אבל דגם הספורט, שהיה בו גג נפתח לגמרי והרגיש ממש כמו מכונית ספורט פתוחה וצעירה, עלה הרבה מאד כסף - קצת כמו הפורד מוסטנג הנערצת של אותן שנים (קראו עליה בתגית "פורד מוסטנג").

התוצאה הייתה שאנשים קנו טריומף הרלד בדגם סלון, עם הגג הרגיל ונסרו את החלק העליון שלו. כך הם הפכו אותו ברגע לדגם ספורט נערץ ומעורר קנאה. הייתה להם מעין מוסטנג, אבל במחיר שיכולים היו להרשות לעצמם...


הנה הטריומף הרלד של אותן השנים:

http://youtu.be/Q8T-lrLXtVU


טריומף הרלד שנחתכה בגג:

http://youtu.be/kNcKsJ0zk-c


אספן נוסע על הטרנטה שלו:

http://youtu.be/cjAnM662U7w

היגואר 7 קונספט היא מכונית קונספט של היצרנית "יגואר". היא חולקת כבוד לדגם D טייפ האגדי משנת 1955 של יגואר, מכוניות מעולות שהתחרו וניצחו בשנים 1956 ו-1957 והפכו למכוניות קלאסיות מבוקשות אצל האספנים. היא יוצרה ביחידה אחת בלבד.

דגם D טייפ ניצח 3 פעמים ברציפות את מרוץ ה-24 שעות של לה-מאן, מהמירוצים היוקרתיים של אותם זמנים. סימן ההיכר של דגם ה-D טייפ היה מסיט רוח מאחורי הנהג והוא שוחזר בדייקנות גם בדגם היגואר 7.

הדגם שיוצר למכירה נקרא יגואר F טייפ פרויקט 7. המספר 7 מציין את שבעת הניצחונות של יגואר במירוץ הלה-מאן.


הנה ה-D טייפ ליד היגואר 7:

http://youtu.be/OR0TtYdVEhg


חובבי מכוניות מדברים על גדולתה:

http://youtu.be/7nbgyUNkLK4


תחרות של יגוארים מדגם D טייפ:

http://youtu.be/Dpu3HjH8WK0


והיגואר F טייפ "פרויקט 7":

https://youtu.be/M0WKmsgboi0

פרארי היא יצרנית מכוניות המרוץ הידועה של איטליה. הסמל המסחרי שלה הוא הצבע האדום. מכוניות פרארי ידועות בכל העולם מכוניות איכותיות ויקרות.

לא במפתיע גם המכונית הכי יקרה בהיסטוריה היא פרארי, מדגם 250 GTO. הדגם הקלאסי הזה הוא כבר שנים הפרארי הנחשקת ביותר של העשירים באמת. ה-Ferrari 250 GTO שיוצרה בשנת 1962 נמכרה על ידי בית המכירות הלונדוני בונהמס במחיר הלא יאומן של 38,115,000 דולרים.

אם נדמה לכם שמדובר במחיר יקר מדי עבור מכונית, כדאי אולי שתדעו שמרבית המומחים למכוניות יוקרה קלאסיות רואים במחיר הזה "מחיר מציאה". ההערכות המוקדמות לגבי מחירה של ה-250 GTO, שפרארי יצרה רק 36 מהן, היו כפולות!

ואגב, יש שמועות בחוגי העשירים-מאד, על 2 מכוניות מאותו דגם שנמכרו באופן פרטי במחיר הלא-יאומן של 52 מיליון דולר כל אחת..

אז ברור שזה יקר מדי וחסר לכם כסף בשביל מכונית כל כך לא נגישה, אבל אם תרצו לחסוך ועדיין לקנות פרארי, אז לידיעתכם, הדגמים החדשים יותר של המותג היוקרתי בעולם הרכב עולים 2.5 מיליון דולר בלבד...


הנה הפרארי שהיא הרכב היקר בהיסטוריה:

https://youtu.be/n2j8ElGBzTU


בואו ניסע בה:

https://youtu.be/ewQaikxTUJs


הבה נביט בה מקרוב:

https://youtu.be/9ToxfGIuPzQ


והנה המכירה הפומבית למכירת הפרארי שהיא המכונית היקרה ביותר בהיסטוריה:

https://youtu.be/iff3XSMRpIQ

עם הגה ודוושות, אסטון מרטין A3 "דלי הפחם" הייתה מהמכוניות המודרניות הראשונות שקיבלו מבנה שיהפוך למקובל ונפוץ במכוניות שנוצרו מאז. קדילאק ואסטון מרטין מדגם "דלי הפחם" (Coal scuttle Aston Martin), בדגם של שנת 1914, נחשבות המכוניות המודרניות הראשונות בעולם.

המכונית של חברת "אסטון מרטין" מדגם "דלי פחם" הייתה גם מראשונות מכוניות המרוץ בעולם. לחברת אסטון-מרטין היסטוריה עשירה במירוצים ו"דלי הפחם" הייתה המכונית שהתחילה את המסורת המפוארת הזו.

אסטון-מרטין נוסדה ב-1913 כדי לייצר מכוניות ספורט ומרוצים. רבים בעולם מכירים את החברה מאז כמי שמספקת את המכוניות לדמותו הקולנועית של ג'יימס בונד. ברבות השנים היא זכתה בקרב חובבי המכוניות לתדמית של יצרנית אקזוטית של מכוניות ספורט ו-GT.


הנה מכונית אסטון מרטין איי 3 "דלי הפחם":

https://youtu.be/-Vcvk3h8u2w


עוד מ"דלי הפחם":

https://youtu.be/1YD8DCWoaHw?t=7s


ותולדות היצרנית - אז והיום:

https://youtu.be/4BED-tXpvpQ

מבין כל הפספוסים המגלומניים של המשטר הנאצי, ה"מרצדס T80" משנת 1939 (Mercedes T80) הייתה אולי הפספוס המוטורי הצורב מכולם.

המרצדס טי 80 תוכננה על-ידי פרדיננד פורשה והייתה אמורה להיות הרכב היבשתי המהיר ביותר אי-פעם. מכיוון שהייתה הוכחה לעליונות של ההנדסה הגרמנית, זכתה המכונית הזו לעידודו הנמרץ של הפיהרר הגרמני אדולף היטלר.

שנות ה-30 היו עידן של פיתוח מואץ בפיתוח המכונית. מרוצי המכוניות והספורט המוטורי בכלל, יצרו בגרמניה מפלצות מוטוריות שעברו את מהירות ה-400 קילומטרים לשעה. אבל באותה. תקופה מי שהובילו בשיאי המהירות היו דווקא נהגים בריטיים שונים, כמו מלקולם קמפבל, ג'ורג' אייסטון וג'והן קוב. השיאים הללו נקבעו בארצות הברית. הנהגים הבריטיים הללו שברו אותם בדייטונה-ביץ' ובהמשך גם באגם המלח בונוויל שבמדינת יוטה.

היטלר, שרצה להפגין את העליונות הארית גם בתחום המוטורי עודד את החברות לפתח מכוניות מהירות במיוחד. בהמשך העשור הוא אף הנהיג ''שבוע מהירות'', שבו ניסו נהגי מרוצים לשבור את שיאי המהירות העולמיים, על האוטוסטרדות הגרמניות, שנסגרו לשם כך.

ככל שהפרויקט נמשך עלה יעד המהירות שלה, עד למהירות של 750 קמ''ש. המרכב שתוכנן עבורה על ידי מומחה לכלי טיס בשם יוזף מיקל, היה סופר-אוירודינמי. כדי שתהיה יציבה גם במהירויות אולטרא-גבוהות, הוא תכנן עבורה כנפיים משני הצדדים.

גם המנוע שנבחר להניע את 2.7 הטונות של ה-T80 היה עצום. הוא היה בעל נפח ענק של 44.5 ליטרים ולמעשה היה הגדלה של מנוע ה-V12 של מטוס-הקרב הגרמני, המסרשמידט 109.

ב-1939 הייתה המכונית המכונפת של מרצדס מוכנה. הגרמנים תכננו לערוך את אירוע שבירת השיא העולמי בשבוע המהירות של 1940 וכהרגלם להפוך את האירוע לחגיגה של תעמולה נאצית נלהבת. אבל פריצת המלחמה ב-1939 הובילה לכך שהאירוע מעולם לא התקיים מעולם.

היחידה הבודדת של ה-T80 שנבנתה אי פעם, הצליחה לשרוד את המלחמה, אך מעולם לא נבחנה יכולתה להגיע למהירות שעליה חלמו פרדיננד פורשה והצמרת הנאצית. כיום היא ניצבת במוזיאון מרצדס שבעיר שטוטגרט ונראית, כמו אז, יותר כחללית חוצנים מאשר כמכונית היסטורית שכמעט וזכתה בבכורה העולמית.


הנה סיפורה של המרצדס T80:

https://youtu.be/Q4lxZHDCd-w


מרצדס T80 בשלבי הניסוי:

https://youtu.be/cKNfGim6WeA


מצגת וידאו של תמונותיה:

https://youtu.be/_zvSJIV1hgg

"החץ הכסוף" (Silver Arrows) היא סדרת מכוניות המרוץ של היצרנית "מרצדס בנץ" בשנות ה-30. היא נקראה על שם צבע הכסף שלה, מה שיהפוך לסימן ההיכר של המרצדס הכסופה הזו. לא רבים יודעים שבמרוצים הללו היו צבעים מסורתיים לכל מדינה. אם לאיטלקים היה הצבע האדום, לצרפתים כחול ולבריטים ירוק, אז הגרמנים, שבתחילה השתמשו בעיקר בצבע לבן, נטלו אז את הצבע הכסוף.

רק 3 שנים יצרו ומכרו בחברת מרצדס בנץ (Mercedes-Benz) את דגם "החץ הכסוף" W25 Silberpfeil. ה-W25 הייתה מכונית מרוץ גרנד פרי משנת 1934, שהוצגה לראשונה בתחרות של אותה שנה. זו הייתה אותה תחרות גרנד פרי היסטורית, שלא נקבעו בה מנצחים.

אבל בשנה שאחריה הגיעה מרצדס "חץ כסוף" למקום הראשון. בתוכה ישב נהג המרוצים הגרמני האגדי רודולף קרקיולה, מי שניצח באותן שנים כמעט בכל תחרות גדולה ואף ניצח שלוש פעמים באליפות אירופה, שקדמה לפורמולה 1.

במרוצי הגרנד פרי של שנת 1937 לקחו מכוניות המרצדס בנץ W125 את כל ארבעת המקומות הראשונים. הן הפכו לאגדה. מאז, במשך שלושה עשורים, נחשבה המרצדס W125 Silver Arrow למכונית המרוץ החזקה ביותר בעולם. רק באמצע שנות השישים יחליפו אותה מכוניות מרוץ אמריקאיות שונות.

בשנת 1954 החזירה מכונית הפורמולה 1, מרצדס-בנץ W196 Silver Arrow את מרצדס למירוצי הגרנד פרי ב-1954, כשהיא משאירה את היריבים שלה המומים, גם מהביצועים המדהימים שלה וגם מהמראה הנפלא, שהקנתה לה הצביעה המיוחדת למסלולים מהירים.

כיום המכוניות הללו הן זכרונות מתוקים של חובבי תולדות מרוצים הגדולים. את "החצים הכסופים" החליפו עם השנים מכוניות הספורט והמרוצים מדגמי 300SL ו-SLR. עד ימינו נחשבות השתיים ההן למכוניות האספנות, מהנדירות והיקרות בתבל.


הנה סיפורה של סדרת המרוץ של מרצדס בנץ "החץ הכסוף":

https://youtu.be/RPrgPWKm5mU


עוד על החיצים הכסופים של מרצדס בנץ:

https://youtu.be/s2VweOS3YIM


והדגם W196 מכונית הפורמולה 1 שהחזירה ב-1954 את סדרת "החיצים הכסופים" של מרצדס בנץ למירוצי הגרנד פרי:

https://youtu.be/Zu19pg5vr1c


ומרצדס חץ כסוף קונספט, בן ימינו:

https://youtu.be/xK4tRhHI48A


גם היום, בין חובבי האספנות, הן עדיין סנסציה:

https://youtu.be/5Z5FCADOX_Q


וסט תיעודי על המכוניות המעולות הללו והשימוש בהן בתעמולה הנאצית:

https://youtu.be/E8bxqBEHE8A?long=yes

דלוריאן DMC-12 היא המכונית המפורסמת ביותר מהמכוניות שנכשלו בשוק. הסיבה היא הפרסום העולמי שבו זכתה כשכיכבה בטרילוגיה הקולנועית "בחזרה לעתיד". היא הייתה לא פחות ממכונת הזמן של גיבורי הסרטים הללו.

לצורך צילום הטרילוגיה, שהסרט הראשון בה יצא ב-1985, בחרו היוצרים את הדלוריאן (De Lorean) מדגם DMC-12. לא סתם נבחרה המכונית הזו. המראה העתידני שלה התאים לדימוי של מכונית שתיראה לאנשי שנות ה-50, זמן התרחשות הסיפור, כמעין צלחת מעופפת.

היא הייתה מכונית ספורט חדשנית לזמנה, כלי רכב שדלתותיו נפתחו כלפי מעלה. היום מכוניות יוקרה שונות מציעות דלתות שכאלה, אבל בשנות ה-80 של המאה הקודמת זה היה נדיר.

מכונית הדלוריאן הייתה כישלון מסחרי מהדהד. כמעט כל קושי פגע בסיכויים שלה, מהמחיר היקר, דרך הביצועים הספורטיביים הלא-מרשימים, שערי מטבע גרועים למכונית שמיוצרת בצפון-אירלנד וההיצע שכלל רק צבע אחד בלבד - כל אלה הפכו אותה למכונית שפשוט לא נמכרה. אחרי 6000 יחידות, פשט המפעל את הרגל.

סרטי "בחזרה לעתיד" הצליחו הרבה יותר. הסרט הראשון בסדרה יצא אחרי שהחברה כבר נסגרה. מייסד החברה שלח מכתב תודה עגמומי אבל כנה למפיקים, ציין שאנשים רבים קנו דלוריאן בזכות הסרט והודה להם על שהכניסו את הרכב היחיד שלו להיסטוריה.

בזכות האפיזודה הקולנועית המרשימה שלה, ממשיכה מכונית הדלוריאן עד היום להיות רכב אספנות מבוקש. מועדוני מעריצים בעולם כולו עוטפים אותה באהבה, כאילו לא עבר זמן רב מאז שהייתה ההבטחה הגדולה שהיא הייתה. ואולי במובן הזה היא באמת סוג של "מכונת זמן"...


כך הופיעה הדלוריאן לראשונה בסרט:

https://youtu.be/Psxktpxkc6o


הנה מכונית הדלוריאן המיתולוגית בהופעותיו הרבות בקולנוע ובטלוויזיה:

https://youtu.be/CkA9yEzNOz0


הנה סקירה לעומק על תולדות הדגם היחיד של מפעל הדלוריאן:

https://youtu.be/XctS_ghIIkI


וכך היא נראית במשחק המחשב GTA:

https://youtu.be/o7E0AVrjYqk

זה היה בסוף מלחמת העולם השנייה. הצבא הבריטי פושט על מפעל מכוניות ומחרים את התכניות של אחת המכוניות המוצלחות אי-פעם. מומחים בריטיים מחברת המטוסים "בריסטול" מגיעים כדי לבחון את המכוניות שנמצאות במפעל BMW המופצץ ודואגים להעביר מכונית שלמה אל האי האנגלי. הם מצליחים לשכנע את המתכנן של המכונית, פריץ פידלר, להצטרף אליהם ופותחים קו ייצור של מכוניות. התכניות של הב.מ.וו 328 ושל המנוע שלה ישמשו לפיתוח מכונית ה-Bristol 400 הבריטית.

אבל היא לא תצליח להגיע לאיכויות המטורפות של המכונית שלקחו מגרמניה. דגם ה-328 של חברת BMW - אחד מדגמי מכוניות הספורט הידועים במאה ה-20 ואחת המכוניות הטובות והמיתולוגיות מסוגה.

היא נועדה למרוצי מכוניות. בשנות ה-40 יוצרו ממנה 464 יחידות בלבד. עם 80 כוחות סוס, יחידת תזמון גאונית ומבנה קל במיוחד, כ-800 קילו בלבד, תכונות שהפכו אותה למהירה מאד, ה-BMW 328 נולדה להיות מנצחת.

מכונית ספורט שיוצרה על ידי BMW הגרמנית בין השנים 1936-1940 יועדה לנצח במרוצים. המעצב שלה היה פיטר זימנובסקי, מי שלימים, לאחר מלחמת העולם השנייה, יהפוך למנהל העיצוב של חברת BMW, כך שהיא הייתה גם יפהפיה אמיתית. לא פלא שהגרמנים ולמעשה כל אירופה, הביטו בה כ"נערת הפוסטר של מכוניות הספורט".

ופרסים היא גרפה לא פחות ממחמאות. בשנת 1938 זכתה ה-BMW 328 במירוץ היוקרתי ביותר בעולם של אותה עת - מרוץ ה"מילה מילייה". היא חזרה על ההישג שוב, בשנת 1940 ואז יופסקו התחרויות לרגל המלחמה שהיטלר העניק לעולם.

המדהים הוא ששנים רבות אחר-כך, ה-328 חזרה מהמתים. דגם הקאם קופה שלה יוצר מחדש לחלוטין על ידי טכנאים ויוצרי מכוניות, בראשות הרסטורטור רנה גרוסה. בלי תכניות ובלי מידע על המכונית, רק על בסיס כמה צילומים ישנים ופרטים טכניים שהיו ידועים מהעיתונות של התקופה, הצליחו רנה ואנשיו לשחזר את הפלא המוטורי היחיד במינו הזה, 50 שנה אחרי שנעלמה לחלוטין.

כך היא הייתה למכונית הראשונה שזכתה גם במילה מילייה של שנות ה-40 וגם בגרסה המודרנית של המרוץ, בשנת 2004 ושוב ניצחה בשנת 2010.

בשנת 1999 נבחרה ה-BMW 328 לאחת המכוניות הטובות במאה ה-20, על ידי פאנל עולמי של עיתונאי רכב. היא נותרה אגדית כשהייתה, גם כשחזרה מן המתים.


הנה סיפורה של ה-BMW 328 המיתולוגית:

https://youtu.be/TWZ0lgp5Ry0


ממנה עתידות להיוולד בשנות ה-30 מכוניות BMW נוספות:

https://youtu.be/pfM-QT50OOc


גרסת הקבריולט עם הגג הנפתח:

https://youtu.be/3pgqLSGZ6uA


במילה מילייה של 1938:

https://youtu.be/TDcIL81Jw-c


מצגת וידאו של ה-BMW 328:

https://youtu.be/t7i2tLjGQbs


והומאז' לאגדה - במכונית חדישה שהוציאה החברה:

https://youtu.be/fLfKoy9SinE

בשנות ה-80 הפרסומות בטלוויזיה צעקו "פונטיאק יוצרת התרגשות" והציעו כלי רכב מעוצב, שנראה כמו מכונית של מיליון דולר אבל נמכר בזיל הזול. בשוק רווי במכוניות מדהימות, עם מכוניות ששוות המון ועולות עוד יותר, זו הייתה הנוסחה שהופיעה בפרסומים של פונטיאק והיא התיימרה לעשות את הבלתי יאומן.

כך הופיעה הפונטיאק פיירו (Pontiac Fiero), כנראה המכונית החסכונית הכי מופלאה של אמריקה. הפיירו שילבה מראה של מכונית מרוץ יוקרתית, עם מחיר חסכוני. היא הייתה מכונית ספורט דו-מושבית קטנה, עם מנוע מרכזי, שהצטיירה כיורשת של מכונית המוסטאנג, מלכת שנות ה-70. בתוך 5 שנים יוצרו 370 אלף "פיירות".

הפיירו הייתה אולי ההברקה האחרונה של חברת פונטיאק, המותג ה"ספורטיבי" של יצרנית הרכב האמריקאית הגדולה ג'נרל מוטורס. אחרי שנים טובות הרבה יותר, שהסתיימו בגל משברי הנפט וכשהוחמרו תקנות זיהום האוויר, הפיירו באה בדיוק בזמן.

עיקר תרומתה של פונטיאק פיירו, ממש כמו דגם ה"פיירבירד", שהציל את פונטיאק שני עשורים לפניה, הייתה בתחום התדמיתי. היא החזירה את פונטיאק לעניינים ובשנות ה-90 היא הייתה מותג הרכב הנמכר ביותר באמריקה.


הנה הפונטיאק פיירו:

http://youtu.be/Y55SP5yoiP8?t=1m17s


חוויות מהפיירו ומהפרסומות שלה:

https://youtu.be/hd3feJNPdKs


תחרות בין פיירו לפורד מוסטנג מתחילה רע בשביל אחת מהן:

http://youtu.be/vMy1n7Yd0sE


ונערה מופלאה שמשפצת בעצמה את הפיירו שלה:

http://youtu.be/9vZpNQUIqIg

אווירודינמיות (Aerodynamics), או אירודינמיות, היא תכונה שמאפשרת לגוף נייד, כמו מטוס, ציפור, מכונית או אפילו דג, להתגבר על התנגדות האוויר בעת התנועה.

כללית, צורת הכנף היא שמאפשרת למטוסים מטוס ולא ליפול. צורת הכנף יוצרת כוח עילוי בזכות המשטח המקומר שלה. צורת הכנפיים היא שגורמת ללחץ האוויר שמתחת להן לגדול יותר מלחץ האוויר שמעליהן וזה מה שדוחף את הכנפיים וביחד איתן את המטוס כולו, כלפי מעלה.

אווירודינמיות מתאפשרת לרוב גם תודות לצורה מעוגלת בקצה האחד של הגוף ומחודדת בקצה האחר. תורם לה גם שטח הפנים החלק והאחיד שלו, שמזכיר צורה של טיפה.

את תכונת האווירודינמיות ניתן למצוא בטבע בצורתם של ציפורים ודגים. היא אומצה בהנדסה המודרנית לגופים נעים, כמו מטוסים, מכוניות, צוללות וכדומה.

ארבעה כוחות פועלים על המטוס. השילוב ביניהם וההתגברות על כוח הכבידה, הם שמאפשרים לו לטוס ולא ליפול.

ארבעת הכוחות הללו הם עילוי, דחף, גרר ומשקל. המשקל הוא כוח הכבידה כמובן והוא דווקא מושך אותו לאדמה. העילוי מאפשר לו להידחף כלפי מעלה, הדחף שמושג בזכות המנועים דוחף את המטוס קדימה והגרר הוא ההתנגדות המסוימת וההכרחית לתנועה קדימה.

אז ברור שהמנועים דוחפים אותו קדימה, אבל צורת הכנפיים של המטוס היא שמחזיקה אותו למעלה. מבנה הכנפיים גורם לדחיפת האוויר שמתחת לכנף כלפי מעלה, בזכות לחץ האוויר הגבוה יותר מתחת לכנף. זה יוצר את כוח העילוי, כלומר גורם לכך שהמטוס "מורם" למעלה על ידי האוויר. גאוני.


הנה הסבר על האווירודינמיות שמקנה למטוס את יכולת הטיסה (מתורגם):

https://youtu.be/Gg0TXNXgz-w


כך מטוסים טסים בזכותה:

https://youtu.be/YyeX6ArxCYI


ולא רק טסים אלא גם טסים הפוך ולא נופלים (עברית):

https://youtu.be/e-zSVhCCUng


על טייס שהצליח להטיס ולהנחית פנטום פגוע ללא חרטום ובניגוד לחוקי האווירודינאוטיקה (עברית):

https://youtu.be/daEt-KhS3xY


גם מכוניות מרוץ ובכלל מתוכננות עם אווירודינמיות:

https://youtu.be/TKH1DyV9vNU


וסרטון הסבר על הכוחות שפועלים על המטוס ומאפשרים לו לטוס במקום ליפול:

https://youtu.be/5ltjFEei3AI?long=yes

המכונית הקלאסית פרארי 250GT קליפורניה ספיידר היא אחת המכוניות החשובות בהיסטוריה האיטלקית. זוהי גם אחת המכוניות המיוחדות בעבר המפואר של היצרנית הנחשקת בעולם.

הפרארי 250GT ספיידר קליפורניה נולדה ב-1959. היא הייתה המכונית שיצרה את החיבור בין מסלול המירוצים לנסיעה רגילה, או במילים אחרות, הביאה את מכוניות המירוץ אל כבישי הארץ לאנשים רגילים, כמובן כאלה שיש להם ממון רב.

את העיצוב המדהים שלה, עם החלק האחורי שלה המוטה לאחור, יצר המעצב פינינפארינה. הוא שאב השראה מדגם שנות ה-40 של הפרארי, הקסטילייה 202.


הנה האגדה בסרטים:

http://youtu.be/yZjZL_UmsfE


בנסיעה:

http://youtu.be/AVuSf6tkfpQ


עוד מהאגדה:

http://youtu.be/JitnDHuU8TE


ומכירה פומבית שבה נמכרת אחת ב-6 מיליון דולר:

http://youtu.be/6pSuED_S7v0