היא נחשבת למכונית הכי ישראלית אחרי הסוסיתא, אבל נראה שהמכונית הצרפתית הכי נמכרת בעולם זכתה לכבוד בדיוק בממדים שלה. קטנים.

מה הפך את הרנו 4 (Renault 4) לאגדה שהייתה באמת?

האגדה מתחילה במכונית האצ'בק, שזה אומר דלת מטען מאחור שנפתחת כלפי מעלה, כלי רכב קל ובעל ידית הילוכים ייחודית בצורת מוט המזדקר מימין להגה, נולדה בשנת 1956. זה היה כשהנהלת חברת רנו החליטה לפתח מכונית משפחתית זולה, שימושית, חסכונית בדלק, נוחה לנסיעה וקלה לתחזוקה - מכונית שתתאים לכולם - בעיר, בכפר, לגבר ולאישה.

יש המון פרטים מדהימים על הצרפתית הנפלאה, הצנועה והעממית הזו, שלא ידועים מספיק. דוגמאות? - את הרנו 4 תכננו כמתחרה לסיטרואן דה-שבו המצליחה כל כך של סיטרואן, המתחרה המרכזית מצרפת. ייצרו אותה במשך 33 שנים ברציפות ונמכרו ממנה 8 מיליוני יחידות, ביותר מ-100 מדינות בעולם.

עוד נתון מדהים? - אחרי החיפושית של פולקסווגן ופורד מודל T, היא נחשבת למכונית הנמכרת ביותר בהיסטוריה.

אצלנו בצה"ל נבחרה הרנו 4 למכונית של הקצינים והתגלתה כבעלת יכולת עבירות לא קטנה. די מהר התגלתה הרנו 4 כסוג של "ג'יפ לעניים". עם משקל עצמי נמוך, מתלה ארוך ומרווח גחון נדיב, היא הייתה סוג מוקדם ועממי של ג'יפון קל ובעל יכולות שטח לא מבוטלות.

היו לרנו 4 גם גרסאות טנדר מסחריות, שהקדימו את עידן המסחריות הזעירות של שנות ה-80. כך מצאו אותה העצמאים ובעלי המקצוע ככלי שימושי ואהוד גם לשעות העבודה.

בסופו של דבר המכונית שזכתה לשלל כינויים, כמו "טיפה" בפינית, "ארבע קופסאות" בספרדית, "צפרדע" באיטלקית ובקולומביה "חברה נאמנה", הייתה יופי של מכונית קלאסית.

אז עם מחירים נמוכים וקלות של שיפוץ ואחזקה - מי חובב הנוסטלגיה המוטורית שלא ירצה אחת כזו ליד הבית.


הנה הרנו 4 (עברית):

https://youtu.be/k3-SHIsUTc4


עם עבירות לא רעה בשטח:

https://youtu.be/Z2VaMX2dVgs


היא כיכבה בלא מעט סרטים:

https://youtu.be/Tqyggit-9wY


במרוצי הראלי:

https://youtu.be/9rKvuhBzHEc


יש לה מועדון אספנים גם בישראל (עברית):

https://youtu.be/uipftLVQzYY


התכניות להחזיר אותה לייצור כרכב חשמלי חדיש ורטרו מציגים את הדגם הזה:

https://youtu.be/6suDvHmK4Ls


וסרט תיעודי על הרנו 4 ועלילותיה:

https://youtu.be/uhGmPmX0SB4?long=yes

מכונית הפיאט 500 (Fiat 500) צ'ינקווצ'נטו הייתה מכונית זעירה שפותחה באיטליה לנסיעה בעיר והפכה לאגדה. באיטלקית כינו את המכונית "צ'ינקווצ'נטו" (500 בשפה הזו) והיא יוצרה על ידי חברת פיאט בין השנים 1957-1975.

הפיאט צ'ינקווצ'נטו הזולה יצאה לשוק האיטלקי בעשור הקשה אחרי מלחמת העולם השנייה, תקופה שבה איטליה הייתה בקשיים כלכליים. המכונית הפשוטה בת שתי הדלתות ומנוע שתי בוכנות התאימה לתקופה ושאבה את העיצוב שלה מהחיפושית של פולקסווגן.

כמו מכוניות קלאסיות עממיות שונות, הציגה גם חברת פיאט במרץ 2007 דגם חדש. גם הוא נקרא פיאט 500 וכלל מרכיבים עיצוביים שנלקחו מה-500 המקורי. בשנים האחרונות התרבו הדגמים שלה וחלקם זולים, כמו ה-500 הקלאסית.


הנה סיפורה של הפיאט 500:

http://youtu.be/PUcAkucShzQ


הנה פרסומת קלאסית שלה:

http://youtu.be/cYXtPnhmdso


הנה החדשה פוגשת את הוותיקה:

http://youtu.be/yb8q8m5eyXY


כיום יש אפילו גרסת שטח רטרו שלה (עברית):

https://youtu.be/W66Sk9kufts


וסרט תיעודי על הפיאט 500 האגדית:

https://youtu.be/8eIW8vKzjYc?long=yes

מכונית הטראבאנט (Trabant) אינה טובה במיוחד, אינה יפה ונחשבת פרימיטיווית במיוחד. היא מקרטעת ורועשת כמו מכסחת דשא בריבוע, אבל בכל זאת היא מעוררת גלי נוסטלגיה עזים בליבם של רבים.

הטראבאנט, או בשם החיבה שלה "הטראבי", לא מתחרה או התחרתה בשום מכונית שיוצרה במערב ב-50 השנים האחרונות. אבל בכל זאת היא הפכה לאחד מסמלי המשטר הקומוניסטי המזרח-גרמני. הטראבי יוצרה במזרח גרמניה, בתקופת המשטר הקומוניסטי והיא הייתה המכונית היחידה שיכולים היו תושבי גרמניה המזרחית לרכוש במהלך השנים ההן. כך היא הפכה למכונית פולחן, רכב קאלט, שרבים מהגרמנים שחיו תחת המשטר הקומוניסטי רצו מאד.

עד כמה רצו? - מדהים להיזכר שבזמן המשטר ההוא נאלצו תושבי מזרח גרמניה להמתין עד 15 שנה, כדי שיגיע תורם לקבל את הזכות לרכוש לעצמם את הטראבי, שהייתה ידועה אז בכינויה המגוחך "הפולקסוואגן המזרח גרמני"...

עם נפילת החומות בין מזרח גרמניה למערבה, הפכה הטראבאנט הזולה לסוג של מכונית לצעירים, חסרי ממון או אספנים וחובבי עיצוב. ממש כמו אגדות צעירים, דוגמת הסיטרואן דה-שבו והחיפושית של פולקסווגן, הפכה ה"טראבי" לרכב הנכון למי שמעוניין בסטייל בתקציב סביר.

כיום יש מוזיאונים שמציגים את הטראבאנט ואת סיפורן, פסי הייצור שלהן וכל המסביב. עשרות אלפי טראביות עדיין נוסעות בגרמניה המאוחדת. מי שמחזיק בהן הם "מכורי טראבי" שרואים באספנות הזו משהו מקובל. הם הקימו מועדונים שוקקים של בעלי טראבאנט ובצידם - קהילות משתמשים ומשתפי מידע וחלפים שנוצרו באינטרנט.

בברלין בירת גרמניה נוסעים ל"ספארי עירוני" מאות חובבי טראבי ותיירים מסוקרנים בכל יום. הם נוסעים במכוניות הטראבי המקרטעות והצבועות בשלל דוגמאות עדכניות ונהנים ממבט נוסטלגי על העיר.

כיום קוראים גרמנים רבים לקאמבק רשמי של מכונית הטראבאנט. בסקר בתערוכת המכוניות של פרנקפורט קבעו מעל 90% מהמשתתפים שיש לייצר דגמים חדשים של ה"טראבי". כמה חברות גרמניות התאחדו ומנסות לייצר את "הטראבאנט החדשה". החזון שלה הוא לייצר מכונית חשמלית לחלוטין, שיהיה לה טווח נסיעה של 250 קילומטרים לכל הטענה.


הנה סיפורה של מכונית הטראבאנט:

https://youtu.be/A1ZbFdRVces


והסיורים בטראבי בעיר ברלין, שמושכים תיירים וחובבי המכונית הנוסטלגית של הקומוניזם המזרח-גרמני:

https://youtu.be/tQXU85YGe6w


במוזיאון יש סימולטור לנהיגה בטראבאנט:

https://youtu.be/2VBsIyCpZOo


בואו לנסוע בה:

https://youtu.be/GAKAvRiEG04


מצגת וידאו של כל מיני שינויים ושימושים מעניינים בטראבי:

https://youtu.be/0JRSOdRq5rM


מוזיאון הטראבי:

https://youtu.be/y89d3Hg4_qU


ברלין והטראבי קשורות קשר הדוק:

https://youtu.be/B__wK3NMmMI

מכונית המיני הקלאסית (Classic Mini) נולדה בבריטניה בשנת 1959. היא הפכה מיידית למכונית אהודה מאד. עם הזמן הפכה המיני לאחת המכוניות הפופולאריות בעולם ולאייקון של שנות ה-60.

בתחילה היו במיני שתי דלתות בלבד והיא הייתה מיועדת לנסיעה בעיר. המיני פנתה לקהל יעד שחיפש מכונית קטנה, חסכונית וזולה. מעל 5 מיליון מכוניות מיני קלאסיות יוצרו עד שנת 2000 והיא הייתה ללא ספק המכונית הבריטית הנמכרת ביותר בכל הזמנים. עם כוח אדיר ביחס לגודלה (150 כוחות סוס במכונית קטנטנה, שזה כמו מנוע עם 500 כוחות סוס במכונית רגילה) מכוניות המיני הפכו להיות גם מכוניות מירוץ מהירות במיוחד.

המיני הקלאסית הוכתרה בשנת 1999 כמכונית השנייה המשפיעה ביותר במאה ה-20, אחרי מכונית הפורד מודל T.

מאז שנת 2000 משווקת מכונית המיני המודרנית, גרסת רטרו שהיא גדולה וכבדה הרבה יותר מהמיני המקורית. היא כבר לא זולה כיום ומיועדת למי שמחפשים מכונית אופנתית וייחודית ולאו דווקא מכונית חסכונית או קטנה.


הנה מכונית המיני:

https://youtu.be/XoTQsLOL764


הסברים להצלחתה של המיני הקלאסית:

https://youtu.be/GbwzVvpSCtw


המיני כמכונית מירוץ:

https://youtu.be/DlTCQeE3Afc


מיני חשמלית רטרו:

https://youtu.be/Tqn6uXDOVP4


וסרט תיעודי על המיני האהובה כל כך:

https://youtu.be/RVHEt0YqtZM?long=yes

החיפושית הייתה מכונית עממית שהמנהיג הנאצי היטלר הציע לעמו לרכוש בשנות ה-40 של המאה הקודמת. היא נחשבת עד היום לדגם הבודד הנמכר ביותר בעולם.

החיפושית נולדה בנאום שנשא הרודן הנאצי בשנת 1933. הוא קרא בנאום ליצרניות הרכב הגרמניות לייצר את הפולקסווגן (בגרמנית "מכונית העם"). ואכן, על אף הדרישות הלא סבירות של הרודן, למכונית עם צריכת דלק נמוכה, תג מחיר נמוך במיוחד וארבעה מקומות ישיבה לנוסעים, הצליח היצרן הגרמני פורשה לתכנן אותה ואף להגיע בה לביצועים יפים, כמו מהירות מרבית של 100 קילומטרים לשעה.

ב-1936 הושלם פיתוח "מכונית העם", הפולקסווגן. אך היטלר דרש ייצור של מיליון מכוניות בשנה ושום מפעל לא יכול היה לעמוד בכך. משום כך, החל הייצור רק בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה. עד אז נבנו רק כ-200 מכוניות כאלה, על-ידי מפעל מרצדס.

בסוף המלחמה, לאחר שהמשטר הנאצי הוכרע וגרמניה נוצחה, חזרו לייצר את החיפושית. זה היה בתמיכת בנות הברית שניצחו את גרמניה, שרצו להחיות את תעשיית הרכב הגרמנית וההרוסה, כמו כל המדינה המובסת במלחמת העולם.

המהלך הצליח והחיפושית החלה להימכר. בשנות ה-50 היא נמכרה יפה, אך הציבור היה עדיין מסויג ממכונית עם עבר נאצי. זה השתנה בשנות ה-60, כשהמכירות טיפסו והחיפושית הפכה ממש לסמל של דור ה"בייבי בום" האמריקאי, ילידי התקופה שלאחר המלחמה. בעשור שאחריו ההצלחה הפכה למסחררת וחיפושית הפולקסווגן יוצרה ונמכרה בהמוניה באירופה ובארצות הברית. בשנת 1979 פולקסווגן הפסיקה את מכירת החיפושיות, כשהייצור הוגבל רק למקסיקו ולאמריקה הלטינית.

מאז חזרה כמה פעמים חברת פולקסווגן לייצר ולמכור את החיפושית. היא שבה בעיצוב חדשני ועם מערכות מודרניות והופסקה ואז שבה. בשנת 2019, הוחלט שהיא תפסיק לייצר אותה סופית.

בסך הכל יוצרו מעל 21 מיליון יחידות של המכונית הזו. עד היום היא נחשבת לאחת החשובות בהיסטוריה של תעשיית הרכב העולמית ולמכונית המשפחתית האהודה במשך שנים רבות.


הנה תולדות החיפושית:

http://youtu.be/k3ahSLhnsqE


האייקון העיצובי שהייתה החיפושית:

http://youtu.be/fd0OCVUExCQ


הסיפור ההיסטורי של החיפושית של היטלר:

https://youtu.be/0BwT4ASJTL4


ההיסטוריה האפלה של פולקסווגן:

https://youtu.be/HhH-oWHzzvQ


דגם הרטרו החדש ולידו וינטג' - החיפושית הקלאסית של פעם:

http://youtu.be/H2bUm1T2DEs


כתבת טלוויזיה על אוהבי החיפושית (עברית):

https://youtu.be/L76jXP4Le5c?long=yes


וסרט מלא על החיפושית האגדית:

https://youtu.be/lU2KeBXsSVQ?long=yes

"סוסיתא" היא מכונית מתוצרת ישראל, שיוצרה על ידי חברת אוטוקרס בין השנים 1960-1975. היא הייתה מכונית זולה ויעילה, שאפשרה לאזרחים "רגילים" בישראל לרכוש רכב למשפחה גם ללא תקציב גבוה למכונית מיבוא.

היא החלה כמכונית די גרועה ובנוייה רע, עם מנוע אנגלי ממוצע. בהמשך היא השתפרה אך על אף שהייתה מכונית ממוצעת ולא מיוחדת בשום דבר, זכתה הסוסיתא במהלך השנים למעמד מיתולוגי בישראל.

אבל המעמד הזה לא התפתח תודות לנהגים שנהגו בה. הסוסיתא הייתה רכב מועד לתקלות ולא איכותי כמו המכוניות היקרות מתוצרת חוץ. לעגו לה ולבעלים הגאים שרכשו אותה אז, באמירות כמו "סוסיתא קנית - על הכסף בכית!" או "סע וטייל בקרטוני ישראל".

אחד הדברים המעניינים שנקשרו בסוסיתא היא האגדה על כך שגמלים אוהבים לאכול אותה. בניגוד למכוניות שעשויות ממתכת, גופה של הסוסיתא היה עשוי מפיברגלס. לא ידוע מי עשה זאת, אולי מתחרה עסקי, אבל מישהו הפיץ שמועה שגמלים אוהבים ללעוס את הפיברגלס של הסוסיתא. אם זה נכון, הרי שככל הנראה הוא ניסה להניא את הרוכשים מלקנות רכבים כאלה ולהעבירם לטובת המכוניות שהוא מייצר.. האמת היא כמובן שאין שום דבר בשמועה ומעולם לא הזמין שום גמל סוסיתא לארוחת הצהריים שלו..

את השם "סוסיתא" בחרה יצרנית המכונית לאחר שערכה משאל וזכתה לאלפי הצעות לשמות למכונית הישראלית הראשונה. השם, אגב, הוצע בידי 7 אנשים שונים. הוא שילוב של הר סוסיתא שמשקיף על הכנרת, עם כוח הסוס של מנוע הרכב.


הנה סיפורה של הסוסיתא והאם הגמלים באומת אוכלים לה את הפיברגלס (עברית):

https://youtu.be/fjrxc1R_BbE


נסיעה בתוך סוסיתא (עברית):

https://youtu.be/GjhlE-ykPO4


היא נוסעת עד היום (עברית):

https://youtu.be/e1HHgp_FozM


כתבת טלוויזיה מרתקת על הסוסיתא ואספנים אוהבים (עברית):

https://youtu.be/4EI5mIZNzCU?long=yes


ותכנית טלוויזיה משעשעת שהוקדשה לה (עברית):

https://youtu.be/L0ONvpMtRng?long=yes

לא הרבה מכוניות עממיות הפכו לאגדה, כמו המכונית הצרפתית סיטרואן דה שבו (Citroen 2CV).

מכונית "דה שבו" מתוצרת חברת סיטרואן הצרפתית הייתה רכב עגלגל, שנוצר כרכב עממי, שיאפשר לנסוע בקלות גם בשבילי הכפר. האיכרים אהבו מאד את הרכב הזול ובעל העבירות המצוינת, עם העיצוב היחודי שנותר כל השנים ללא שינוי והיכולת שהוא נתן להם להגיע הביתה בנוחות ובבטחה.

הדה שבו צויד במנוע שני כוחות סוס, שממנו זכה לשם "שני כוחות סוס", בצרפתית דה-שבו. הוא היה רכב ההנעה הקדמית הפופולרי הראשון. הסיטרואן דה-שבו הוצג לראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה ובמשך 42 שנים הוא זכה להצלחה מסחררת בצרפת ובאירופה כולה.

מעל 2.5 מיליון מכוניות מהדגם הזה נמכרו בעולם.

הדה שבו התפרסמה בקולנוע מאד, במיוחד בסרטי "הגל החדש" הצרפתי, בהם היא נחשבה למכונית המצולמת ביותר. אבל גם בלי עולם הקולנוע, הדה שבו הציע הרבה ערך. עבור הצעירים, הרכב הזה התפרסם במיוחד בחסכון שהוא נתן לבעליו. זה התבטא גם בתחזוקה הזולה שלו וגם בצריכת הדלק הנמוכה באופן מדהים של הדה-שבו.

עד כמה נמוכה? - ב-3 ליטרים של דלק ניתן היה לנסוע 100 קילומטרים!


הנה הסיטרואן דה שבו, שבארץ יש מי שכינו "פחנוע" אבל גם אצלנו הייתה מוערכת:

http://youtu.be/1LNmnlDeKh0?t=6s


איפה יותר טבעי לנסוע בדה שבו אם לא בפאריס:

http://youtu.be/BUH5UQl2ehk


הדה שבו מככבת בסרטים של לואי דה פינס:

https://youtu.be/IerzAJbvTPE


כמו בסרטים המשוגעים של אשף הקומדיה הצרפתי לואי דה פינס:

https://youtu.be/Ls8oFvRUWZA


מצגת וידאו של מטיילי דה שבו שמוכיחים את העבירות המצוינת שלה בשטח:

http://youtu.be/-gTNkBLHJSo


והאיש שהפך את אחת ממכוניות הסיטרואן דה-שבו שלו לאופנוע ואת רעותה לסירה:

https://youtu.be/hFMWgSgB4sg