שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הופך את הכרכום המרהיב לפרח הכשפים?
הכרכום (Crocus Flowers) הוא צמח נהדר, יפה להפליא, סוג רב-שנתי במשפחת האירוסיים, עם פרח בצורת גביע שכמו יוצא מצינור ארוך.
יש לכרכום מגוון מינים. את הזעפרן, התבלין היקר ביותר בעולם, מפיקים מעלי הפרי של מין הכרכום סאטיווס (Crocus sativus). לא להתבלבל עם תבלין הכורכום הצהוב, שמפיקים מצמח אחר.
שמו המדעי נגזר מהתואר הלטיני שלו, crocatus, שמשמעותו צהוב-כתום.
פרחי הקרוקוס, כפי שהכרכומים נקראים באנגלית, הם מרובי צבעים ובמזרח התיכון פורחים לרוב בסתיו ובתחילת החורף. צבעיהם סגולים, ורודים ומרהיבים, אך יש נהדרים גם בגווני צהוב, לבן או ארגמן.
לפרחיו בדרך כלל 3 אבקנים ואת הבשומת המיוחדת שלו מפיקים מצלקות הפרח, לאחר שקוטפים ומייבשים אותן בעדינות. עליו שלמים, צרים, ארוכים וישרים, כשבאמצע יש להם קו בהיר או לגמרי לבן.
תפוצת הכרכום היא באזורי האלפים התחתיים, חופי דרום ומרכז אירופה, צפון אפריקה, במזרח התיכון ובמרכז אסיה עד למערב סין.
#כרכום וכשפים
בתנ"ך מוזכר הכרכום כצמח בושם (שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ד), אך הוא זכה שנים רבות לכבוד מיוחד אצל המכשפים והמכשפות דווקא. לפי המסורת השתמשו בו גם לקטורת סמים.
במיתולוגיה היוונית מסופר שבמקור הכרכום צמח ממספר טיפות של שיקוי קסמים שרקחה המכשפה מדיאה, בניסיון לסייע ליאסון הקשיש ולהשיב לו את כוח הנעורים שאבד לו בזקנתו.
עדויות מימי הביניים מספרות על נזירות במערב אירופה שגידלו בגינות המנזר כרכום תרבותי. לפי הכתובים הן נכנסו לטראנס של אקסטזה דתית, לאחר שהן אכלו ממנו כמות נדיבה.
ואכן, כבר באנציקלופדיה עתיקה שהוקדשה ל"צמחי כשפים" הופיעה השורה המעידה על "מִשְׁרֶה כרכום... שנשתה בכדי לחזות את העתיד".
ההסבר המדעי המוצלח ביותר לכך ניתן לאחר מאות שנים, בעידן המודרני. הוא הגיע עם ממצאים מדעיים שהעידו על השפעות הלוצינוגניות שגרם הכרכום, כלומר להזיות שנגרמו ממנו.
אכילה של כמות מסוימת מהפרח, לפי המחקר, עלולה להביא לחזיונות ולכניסה למצב היפנוטי. מכך ניתן ללמוד טוב יותר את הקשר רב-השנים שבין הכרכום למכשפות ההוזות ולנזירות השרויות באקסטזה דתית.
הנה הכרכום צומח מזרעים - סרטון קפיצות זמן (ללא מילים):
https://youtu.be/a0Hj2L20CgY
הדרכה לגידול כרכום:
https://youtu.be/PGJn_oa6vLw
לשתול בעציץ:
https://youtu.be/vHQcWwSgbWQ
הגינון של הכרכומים:
https://youtu.be/V7AEX84eA20
ועל פרחים וכישוף:
https://youtu.be/77Ee68PfuJc?long=yes
מה היה ציד המכשפות?
זה לא קרה בימי הביניים האפלים, אלא דווקא בתקופת הרנסאנס מלאת ההשראה והתגליות, במהלך שיא של כ-200 שנה, הלכה והתחזקה תופעה איומה וחשוכה בתולדות אירופה. זה היה ציד מכשפות (Witch hunt) אכזרי וקשה, תופעה איומה של רדיפת בני אדם, לרוב נשים, שנחשדו כעוסקים בכישוף.
אמנם האשמות בכישוף היו כבר בימי הביניים דרך ל"חיסול חשבונות" בין אנשים שרבו זה עם זה, שכנים שמאסו במישהי שמתנהגת באופן מוזר או שונה מהמקובל וכדומה. האמונה הייתה ונשארה שהמכשפות זכו לכוחות מהשטן, בזכות עסקה שעשו אתו ושהן מקיימות טקסים אכזריים ומסוכנים.
תיאורים איומים שהופיעו ב“פטיש המכשפות”, ספרו המצליח של אינקוויזיטור גרמני נלהב, הלהיטו את הציבור אז. המצאת הדפוס הפכה את הספר לאחד הלהיטים הספרותיים הראשונים וההדים שלו הגיעו אפילו למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היו בספר כל החומרים שנדרשו כדי לעורר את הדמיון. תיאורי מכשפות שחוגגות עם השטן ונשבעות לו אמונים, סיפורים על אכילת תינוקות של שכנים ועוד. כולם נחשפו אז לפחד האיום מכוחות הרוע. מי שנהג באופן שונה מהמקובל, ששכניו שנאו אותו או שסתם הריח רע, יכול היה בקלות להיות מואשם בכישוף ולעלות על המוקד. במיוחד אם היה אישה.
בין המאות 15-17, שבהן הגיע טירוף המכשפות לשיאו, הומתו מעל 100 אלף בני אדם, רובם נשים, בעוון כישוף. רדיפות, עינויים קשות והוצאות להורג אפיינו את אבחון המכשפות של העת ההיא. שומות על הגוף נחשבו למשל סימן לכישוף.
מבחני המכשפות היו נחשבים היום ציניים במיוחד ואופיינו בכך שהסתיימו תמיד במוות. אם מכשפה שהושלכה מהצוק אל הנהר טבעה ומתה, היא נמצאה זכאית. אם הצליחה להיחלץ - היא הועלתה על המוקד כמכשפה. כך גם על המוקד - מי שנשרפה חיה התגלתה כזכאית לאחר מותה, מה שממש עזר לאיכות החיים שלה.. בריחה מהמוקד לעומת זאת, סימנה אותה סופית כמכשפה והיא הייתה נתפסת ומוצאת להורג בהצלחה.
דוגמאות לא חסרות. בשני כפרים גרמניים הועלו אז על המוקד, בתוך שנה בלבד, מעל 1,500 "מכשפות". גם בשווייץ התבצע ציד מכשפות נרחב, אולי הגדול ביותר באירופה ביחס לגודל האוכלוסייה. במהלך 200 השנים הללו הוצאו שם להורג מעל 3500 "מכשפות".
היו לציד המכשפות האירופי סיבות שונות, החל ממאבקים בין זרמים בנצרות ועד לתנועת נגד שנלחמה במדע המתפתח ומאיים להפוך את העולם למשכיל יותר, חכם ומפוכח מהבטחות הדת הלא-ממומשות. האפיפיור כתב אז על "גברים ונשים שמוסרים עצמם לשדים ועושים מעשי כישוף שמזיקים לאדם, לחיות המשק ולתנובת השדות."
באמריקה כמעט ולא רדפו מכשפות, אם כי מפורסם המקרה של 1692 במשפטי המכשפות בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס. ובכל זאת חזרו בארצות הברית, מאות שנים אחר-כך, להשתמש במושג "ציד מכשפות". זה היה כהתייחסות למקארתיזם, אותה רדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים.
הנה ההיסטוריה של המכשפות (מתורגם):
https://youtu.be/7x5KesH3dzM
מדוע אנשים חששו מכישוף?
https://youtu.be/ni6JiydG2ww
ציד המכשפות בשווייץ, שהיה מהנרחבים באירופה:
https://youtu.be/otKUMO6nSps
הסבר על ציד המכשפות (עברית):
http://youtu.be/LmAPKEe2AnI
קדימון לסרט "הנזל וגרטל" שבו הם נלחמים במכשפות:
https://youtu.be/9246msCh7x4
משפטי סאלם המפורסמים, בעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
כך רואים ב"זהו זה" בחיוך את המכשפות שמעל לתל אביב (עברית):
http://youtu.be/40ptUaKlgSY
בחיוך מריר - כך "נזכרת" חבורת הליצנים של מונטי פייטון בציד המכשפות של ימי הביניים:
https://youtu.be/zrzMhU_4m-g
והחשש ממכשפות באיים הבריטיים שהביא לרצח:
https://youtu.be/dOAPK5SECiU
מה היו משפטי סיילם?
האשמות במעשי מאגיה שחורה וכישוף היו אופייניות במשך מאות שנים באירופה של ימי הביניים ותקופת הרנסאנס. לשמחת כולם כמעט ולא נטלה איתה ההתיישבות באמריקה את המנהג המגונה של חיפוש מתמיד אחרי מכשפות וקוסמים שטניים, חורשי מזימות ומזיקים לאוכלוסיה.
היסטוריונים יודעים הרי לספר שמרבית אלה שהואשמו בכך באירופה לא היו כלל אשמים. אבל נראה שמספר נוצרים פוריטנים הביאו אל העולם החדש את המסורת הנלוזה. כי במקרים ספורים נפלה גם התרבות האמריקאית הצעירה בפח האמונות התפלות וציד המכשפות.
אין אירוע שמייצג טוב יותר את ציד המכשפות כמו המשפטים שנערכו בעיירה האמריקאית סיילם שבמסצ'וסטס, בשנת 1692. אלו היו משפטי הכישוף הכי מפורסמים ולמעשה היחידים בהיסטוריה האמריקאית של ארצות הברית. הם גבו את חייהם של 19 בני אדם, ככל הנראה חפים מפשע.
התרחשה אז שרשרת של אסונות טבע ותקיפות אכזריות משבטי האינדיאנים, שהגנו על שטחיהם שהלכו ונכבשו בידי הלבנים. תושבי סיילם של אותה תקופה היו נוצרים פוריטנים, שהאמינו בשלטון הדת על חייהם. את אסונות הטבע הללו, שכללו מוות של ילדים ואובדן חקלאי גדול, פירשו הפוריטנים כעונשים משמיים. אלוהים, כך האמינו, מעניש אותם.
באקלים כזה היה קל לחפש אשמים והכישוף היה אשמה קלה. נשים שעמדו על דעתן ולא היו ממושמעות כמו שציפו מהן, אנשים שהסתבכו בסכסוך שכנים, נשים רגזניות ואחרים - כל אלה עמדו למשפטים, שאיש בהם לא יצא זכאי.
ציד המכשפות בסיילם החל בעצם, מכמה נערות שהחלו לנבל את הפה, לסבול מעוויתות ותסמינים שנראים היום כאפילפסיה. לרופאים המקומיים לא הייתה ברירה וכנראה גם לא ידע רב ברפואה, כך יצא שהם איבחנו את הבנות כמי שסובלות מקללת השטן, או מכישוף נוראי. הבנות "הסובלות" זכו לפתע בכוח רב, שכן כל מי שהצביעו עליה הועמדה למשפט כמכשפה. גברים מעטים הואשמו אף הם בכישוף.
במשך חודשים התנהלו משפטים קשים כנגד לא מעט חשודים והתקיימו הוצאות רבות להורג. הרדיפה הקשה הסתיימה רק כשהציבור החל להעלות ספקות על הימצאות כל כך הרבה עוסקים בכישוף בסיילם דווקא.
משפטי סיילם היו לסוג של טראומה תרבותית בהיסטוריה של ארצות הברית של אמריקה. אבל היה להם קורבן מספר 20 שסיפורו מזעזע במיוחד. זה היה חקלאי קשיש שסרב לעמוד למשפט בהאשמת כישוף. הוא נקבר מתחת לאבנים גדולות "עד שיודה". לאחר יומיים של סבל שבהם סרב להודות, הוא מת בעינויים קשים מנשוא.
הנה הסיפור של משפטי סאלם המפורסמים (מתורגם):
https://youtu.be/NVd8kuufBhM
עוד על המשפטים הללו שבעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
וסיפור העלילות כנגד הצעירות בסיילם:
https://youtu.be/jJJLy5_DlqY
וסרטון תיעודי על ציד המכשפות של משפטי סאלם:
https://youtu.be/-icBLSQZzcA?long=yes
מהו מקרה המכשפה בל?
סיפור המכשפה בל הוא סיפור אגדה מהפולקלור של דרום אמריקה, על רוח רפאים שגרמה למותו של אדם. הסיפור היה לסיפור המיסטי המוכר ביותר באמריקה.
זה קרה בטנסי ארה"ב במאה ה-19, כשאשה זקנה שנושלה מאדמתה על ידי אבי משפחת בל ומתה, מתחילה להציק למשפחתו, לבתו המתבגרת ולבסוף לאב המשפחה, עד שמת.
האגדות שמספרות על הרוח המרושע שפקד את משפחת בל, הלכו וגדלו. אנשים סיפרו על אינספור הטרדות, חפצים עפים, קולות מוזרים בלילות ומבחר גדל והולך של סיפורים שסופרו על כך.
המכשפה הזו כיכבה גם בשירים ובסרטים, ביניהם הסרט המפורסם "פרויקט המכשפה מבלייר" וסרט שכולו על המכשפה של משפחת בל.
מותו של אב המשפחה משתיית חומר לא מזוהה היה כנראה שיא ההטרדות שידעה המשפחה. קרבתו של אבי המשפחה המת ג'ון בל, למי שיהיה נשיא ארצות הברית, אנדרו ג'קסון, הפכה את הסיפור למוכר בכל מקום.
הנה סרטון על המכשפה במשפחת בל:
http://youtu.be/InX-zc2HgA8?t=46s
עוד סרטון על המקרה:
http://youtu.be/rtmA_an-eiY
קדימון של סרט מפחיד שנעשה על המכשפה של משפחת בל:
http://youtu.be/FTQ9ENU97WU
וסרט ארוך על משפחת בל והמכשפה:
http://youtu.be/FxqYvxVX4Ms?long=yes
איך השמיר שימש בעבר נגד מכשפות?
שמיר (Dill) הוא צמח שגדל בדרום מערב ומרכז אסיה, כולל בישראל. שמם העממי של "שֶׁבֶת רֵיחָנִי" או "נירית הקמה", הוא צמח תבלין ירוק, בעל עלים דקיקים וטעם וריח מיוחד, חזק ודומיננטי, שכיום משתמשים בעיקר בעליו ובזרעים שלו.
זהו צמח ששימש מאז ימי הביניים המוקדמים כתרופה, וכבר במאה הראשונה לספירה כתב עליו ההרבליסט היווני דיוסקורידס. שמו הלועזי של השמיר, dill, נגזר מהמילה הנורדית "להרגעה", שרומזת על התכונות המרגיעות שלו לעיכול.
בימי-הביניים השמיר שימש כקמיע לגירוש שדים ורוחות, והוא נכלל בציד המכשפות. השבת הריחני שימש באותה תקופה לקסמים נגדן, כשמקבל היה לחשוב שהוא מבטל את הקסמים שלהן.
בוטנית, אף שהבוטניקאים חלקם קושרים אותו לאחישבת, התפיסה הרווחת היא ששמיר הוא מין יחיד במינו.
#בגינון
השמיר הוא צמח עונתי ומלא ארומה, שגדל גם בתוך הבית. זה נצמח קייצי, חד-שנתי, בעל גבעול בודד ודק, עם עלים עדינים ודקים, באורך של 10–20 סנטימטרים ומעט עבים מעלי השומר, הדומים לחוטים גם הם.
יש לו פרחים קטנים ולבנים-צהבהבים, עם תפרחות קטנות בקוטר של 2–9 סנטימטר.
זרעיו של השמיר שטוחים בגוון סגלגל. אורכם של זרעי השמיר כחצי סנטימטר ועוביים 1 מילימטר. הזרעים הללו ישרים או מעוקלים קמעה ולאורכם קווים.
את השמיר ניתן לגדל בסוף האביב ממספר זרעים בכמה שלבי צמיחה. כל שדרושים לו הם אדמה מנוקזת היטב, עשירה בחומרים מזינים ולחות מספקת.
לשמיר, הצומח לגובה של 40–60 ס"מ עד מטר, בקצב צמיחה מהיר. עלים גזורים בצבע ירוק כהה, עם רכות ומראה אוורירי שאין דומה לו.
#במטבח
השמיר הוא צמח ריחני שבזכות טעמו הייחודי הוא משביח מאכלים, במיוחד כשמשתמשים בו בסמוך לקטיף.
השימוש הקולינרי בשמיר הוא מגוון למדי. בהכנת חמוצים, במיוחד מלפפונים כבושים, נוהגים לתחוב גם עלי שמיר לצנצנת. הם משביחים את הטעם.
הוא משמש לתיבול גבינות, רטבים ולבישול. במטבח מוסיפים העלים הטריים שלו טעם אניס עדין למרקים ולמנות דגים.
עלי השמיר מצוינים גם בסלטים, כגון סלט תירס, סלט מלפפונים, סלט סלק ועוד. כך גם בחמוצים וצ'אטני ובתבשילי ביצים או גבינה.
מלבד השימוש בהם כעשבי תיבול טריים וכתבלין טרי, עלי שמיר מיובשים מהווים גם הם תבלין ואף שגם השמיר משמש למאכל, אין לבלבל בינו לבין השומר.
#ברפואה
בנוסף לצמח תבלין, השמיר הוא גם סוג של צמח מרפא. קולפפר אמר על השמיר שהזרעים שלו מחזקים את המוח.
הוא מרענן את הנשימה, נוגד עוויתות ולעיסה של עליו תסייע לתחושת רוגע והרגעה קלה.
לשמיר יכולת ויסות מסוימת של פעולות העיכול. ברפואה ההודית עושים שימוש בזרעיו הטחונים כדי לסייע לשלשול. לעיסה של זרעיו הטריים תמתיק את הנשימה.
ניתן להפיק ממנו שמן אתרי, שמופק בזיקוק באמצעות קיטור ומשמש בתעשיית התרופות.
כימית הוא עשיר בקרבון ולימונן, מכיל רכיבים אנטי דלקתיים ומועשר באשלגן.
תה צמחים מבוסס שמיר הוא דבר מצוין. בחליטה רגילה של עליו מצוינת לעיכול ומתאימה לילדים, החל מגיל 5. הוא יסייע כך לבעיות עיכול, בדגש על זמנים של לחץ וסטרס. חליטת עלי שמיר מצוינת גם להתכווצויות בבטן ולהקלה על עצירות.
הנה השמיר (עברית):
https://youtu.be/CQBEixREHZY
שימושיו הרפואיים של השמיר:
https://youtu.be/ie2vj8fpCkI
השמיר במטבח:
https://youtu.be/q3pjJPDmuHE
כך קוצרים את השמיר:
https://youtu.be/WBmC-ZY17Ss
ומתי קוצרים את עלי השמיר לשימוש:
https://youtu.be/ieJlj7zffnE
כך שומרים שמיר (עברית):
https://youtu.be/0L5hKQu2Dyw
והכל על השמיר:
https://youtu.be/bKbXlK4X1Tk?long=yes
הכרכום (Crocus Flowers) הוא צמח נהדר, יפה להפליא, סוג רב-שנתי במשפחת האירוסיים, עם פרח בצורת גביע שכמו יוצא מצינור ארוך.
יש לכרכום מגוון מינים. את הזעפרן, התבלין היקר ביותר בעולם, מפיקים מעלי הפרי של מין הכרכום סאטיווס (Crocus sativus). לא להתבלבל עם תבלין הכורכום הצהוב, שמפיקים מצמח אחר.
שמו המדעי נגזר מהתואר הלטיני שלו, crocatus, שמשמעותו צהוב-כתום.
פרחי הקרוקוס, כפי שהכרכומים נקראים באנגלית, הם מרובי צבעים ובמזרח התיכון פורחים לרוב בסתיו ובתחילת החורף. צבעיהם סגולים, ורודים ומרהיבים, אך יש נהדרים גם בגווני צהוב, לבן או ארגמן.
לפרחיו בדרך כלל 3 אבקנים ואת הבשומת המיוחדת שלו מפיקים מצלקות הפרח, לאחר שקוטפים ומייבשים אותן בעדינות. עליו שלמים, צרים, ארוכים וישרים, כשבאמצע יש להם קו בהיר או לגמרי לבן.
תפוצת הכרכום היא באזורי האלפים התחתיים, חופי דרום ומרכז אירופה, צפון אפריקה, במזרח התיכון ובמרכז אסיה עד למערב סין.
#כרכום וכשפים
בתנ"ך מוזכר הכרכום כצמח בושם (שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ד), אך הוא זכה שנים רבות לכבוד מיוחד אצל המכשפים והמכשפות דווקא. לפי המסורת השתמשו בו גם לקטורת סמים.
במיתולוגיה היוונית מסופר שבמקור הכרכום צמח ממספר טיפות של שיקוי קסמים שרקחה המכשפה מדיאה, בניסיון לסייע ליאסון הקשיש ולהשיב לו את כוח הנעורים שאבד לו בזקנתו.
עדויות מימי הביניים מספרות על נזירות במערב אירופה שגידלו בגינות המנזר כרכום תרבותי. לפי הכתובים הן נכנסו לטראנס של אקסטזה דתית, לאחר שהן אכלו ממנו כמות נדיבה.
ואכן, כבר באנציקלופדיה עתיקה שהוקדשה ל"צמחי כשפים" הופיעה השורה המעידה על "מִשְׁרֶה כרכום... שנשתה בכדי לחזות את העתיד".
ההסבר המדעי המוצלח ביותר לכך ניתן לאחר מאות שנים, בעידן המודרני. הוא הגיע עם ממצאים מדעיים שהעידו על השפעות הלוצינוגניות שגרם הכרכום, כלומר להזיות שנגרמו ממנו.
אכילה של כמות מסוימת מהפרח, לפי המחקר, עלולה להביא לחזיונות ולכניסה למצב היפנוטי. מכך ניתן ללמוד טוב יותר את הקשר רב-השנים שבין הכרכום למכשפות ההוזות ולנזירות השרויות באקסטזה דתית.
הנה הכרכום צומח מזרעים - סרטון קפיצות זמן (ללא מילים):
https://youtu.be/a0Hj2L20CgY
הדרכה לגידול כרכום:
https://youtu.be/PGJn_oa6vLw
לשתול בעציץ:
https://youtu.be/vHQcWwSgbWQ
הגינון של הכרכומים:
https://youtu.be/V7AEX84eA20
ועל פרחים וכישוף:
https://youtu.be/77Ee68PfuJc?long=yes
זה לא קרה בימי הביניים האפלים, אלא דווקא בתקופת הרנסאנס מלאת ההשראה והתגליות, במהלך שיא של כ-200 שנה, הלכה והתחזקה תופעה איומה וחשוכה בתולדות אירופה. זה היה ציד מכשפות (Witch hunt) אכזרי וקשה, תופעה איומה של רדיפת בני אדם, לרוב נשים, שנחשדו כעוסקים בכישוף.
אמנם האשמות בכישוף היו כבר בימי הביניים דרך ל"חיסול חשבונות" בין אנשים שרבו זה עם זה, שכנים שמאסו במישהי שמתנהגת באופן מוזר או שונה מהמקובל וכדומה. האמונה הייתה ונשארה שהמכשפות זכו לכוחות מהשטן, בזכות עסקה שעשו אתו ושהן מקיימות טקסים אכזריים ומסוכנים.
תיאורים איומים שהופיעו ב“פטיש המכשפות”, ספרו המצליח של אינקוויזיטור גרמני נלהב, הלהיטו את הציבור אז. המצאת הדפוס הפכה את הספר לאחד הלהיטים הספרותיים הראשונים וההדים שלו הגיעו אפילו למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היו בספר כל החומרים שנדרשו כדי לעורר את הדמיון. תיאורי מכשפות שחוגגות עם השטן ונשבעות לו אמונים, סיפורים על אכילת תינוקות של שכנים ועוד. כולם נחשפו אז לפחד האיום מכוחות הרוע. מי שנהג באופן שונה מהמקובל, ששכניו שנאו אותו או שסתם הריח רע, יכול היה בקלות להיות מואשם בכישוף ולעלות על המוקד. במיוחד אם היה אישה.
בין המאות 15-17, שבהן הגיע טירוף המכשפות לשיאו, הומתו מעל 100 אלף בני אדם, רובם נשים, בעוון כישוף. רדיפות, עינויים קשות והוצאות להורג אפיינו את אבחון המכשפות של העת ההיא. שומות על הגוף נחשבו למשל סימן לכישוף.
מבחני המכשפות היו נחשבים היום ציניים במיוחד ואופיינו בכך שהסתיימו תמיד במוות. אם מכשפה שהושלכה מהצוק אל הנהר טבעה ומתה, היא נמצאה זכאית. אם הצליחה להיחלץ - היא הועלתה על המוקד כמכשפה. כך גם על המוקד - מי שנשרפה חיה התגלתה כזכאית לאחר מותה, מה שממש עזר לאיכות החיים שלה.. בריחה מהמוקד לעומת זאת, סימנה אותה סופית כמכשפה והיא הייתה נתפסת ומוצאת להורג בהצלחה.
דוגמאות לא חסרות. בשני כפרים גרמניים הועלו אז על המוקד, בתוך שנה בלבד, מעל 1,500 "מכשפות". גם בשווייץ התבצע ציד מכשפות נרחב, אולי הגדול ביותר באירופה ביחס לגודל האוכלוסייה. במהלך 200 השנים הללו הוצאו שם להורג מעל 3500 "מכשפות".
היו לציד המכשפות האירופי סיבות שונות, החל ממאבקים בין זרמים בנצרות ועד לתנועת נגד שנלחמה במדע המתפתח ומאיים להפוך את העולם למשכיל יותר, חכם ומפוכח מהבטחות הדת הלא-ממומשות. האפיפיור כתב אז על "גברים ונשים שמוסרים עצמם לשדים ועושים מעשי כישוף שמזיקים לאדם, לחיות המשק ולתנובת השדות."
באמריקה כמעט ולא רדפו מכשפות, אם כי מפורסם המקרה של 1692 במשפטי המכשפות בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס. ובכל זאת חזרו בארצות הברית, מאות שנים אחר-כך, להשתמש במושג "ציד מכשפות". זה היה כהתייחסות למקארתיזם, אותה רדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים.
הנה ההיסטוריה של המכשפות (מתורגם):
https://youtu.be/7x5KesH3dzM
מדוע אנשים חששו מכישוף?
https://youtu.be/ni6JiydG2ww
ציד המכשפות בשווייץ, שהיה מהנרחבים באירופה:
https://youtu.be/otKUMO6nSps
הסבר על ציד המכשפות (עברית):
http://youtu.be/LmAPKEe2AnI
קדימון לסרט "הנזל וגרטל" שבו הם נלחמים במכשפות:
https://youtu.be/9246msCh7x4
משפטי סאלם המפורסמים, בעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
כך רואים ב"זהו זה" בחיוך את המכשפות שמעל לתל אביב (עברית):
http://youtu.be/40ptUaKlgSY
בחיוך מריר - כך "נזכרת" חבורת הליצנים של מונטי פייטון בציד המכשפות של ימי הביניים:
https://youtu.be/zrzMhU_4m-g
והחשש ממכשפות באיים הבריטיים שהביא לרצח:
https://youtu.be/dOAPK5SECiU
האשמות במעשי מאגיה שחורה וכישוף היו אופייניות במשך מאות שנים באירופה של ימי הביניים ותקופת הרנסאנס. לשמחת כולם כמעט ולא נטלה איתה ההתיישבות באמריקה את המנהג המגונה של חיפוש מתמיד אחרי מכשפות וקוסמים שטניים, חורשי מזימות ומזיקים לאוכלוסיה.
היסטוריונים יודעים הרי לספר שמרבית אלה שהואשמו בכך באירופה לא היו כלל אשמים. אבל נראה שמספר נוצרים פוריטנים הביאו אל העולם החדש את המסורת הנלוזה. כי במקרים ספורים נפלה גם התרבות האמריקאית הצעירה בפח האמונות התפלות וציד המכשפות.
אין אירוע שמייצג טוב יותר את ציד המכשפות כמו המשפטים שנערכו בעיירה האמריקאית סיילם שבמסצ'וסטס, בשנת 1692. אלו היו משפטי הכישוף הכי מפורסמים ולמעשה היחידים בהיסטוריה האמריקאית של ארצות הברית. הם גבו את חייהם של 19 בני אדם, ככל הנראה חפים מפשע.
התרחשה אז שרשרת של אסונות טבע ותקיפות אכזריות משבטי האינדיאנים, שהגנו על שטחיהם שהלכו ונכבשו בידי הלבנים. תושבי סיילם של אותה תקופה היו נוצרים פוריטנים, שהאמינו בשלטון הדת על חייהם. את אסונות הטבע הללו, שכללו מוות של ילדים ואובדן חקלאי גדול, פירשו הפוריטנים כעונשים משמיים. אלוהים, כך האמינו, מעניש אותם.
באקלים כזה היה קל לחפש אשמים והכישוף היה אשמה קלה. נשים שעמדו על דעתן ולא היו ממושמעות כמו שציפו מהן, אנשים שהסתבכו בסכסוך שכנים, נשים רגזניות ואחרים - כל אלה עמדו למשפטים, שאיש בהם לא יצא זכאי.
ציד המכשפות בסיילם החל בעצם, מכמה נערות שהחלו לנבל את הפה, לסבול מעוויתות ותסמינים שנראים היום כאפילפסיה. לרופאים המקומיים לא הייתה ברירה וכנראה גם לא ידע רב ברפואה, כך יצא שהם איבחנו את הבנות כמי שסובלות מקללת השטן, או מכישוף נוראי. הבנות "הסובלות" זכו לפתע בכוח רב, שכן כל מי שהצביעו עליה הועמדה למשפט כמכשפה. גברים מעטים הואשמו אף הם בכישוף.
במשך חודשים התנהלו משפטים קשים כנגד לא מעט חשודים והתקיימו הוצאות רבות להורג. הרדיפה הקשה הסתיימה רק כשהציבור החל להעלות ספקות על הימצאות כל כך הרבה עוסקים בכישוף בסיילם דווקא.
משפטי סיילם היו לסוג של טראומה תרבותית בהיסטוריה של ארצות הברית של אמריקה. אבל היה להם קורבן מספר 20 שסיפורו מזעזע במיוחד. זה היה חקלאי קשיש שסרב לעמוד למשפט בהאשמת כישוף. הוא נקבר מתחת לאבנים גדולות "עד שיודה". לאחר יומיים של סבל שבהם סרב להודות, הוא מת בעינויים קשים מנשוא.
הנה הסיפור של משפטי סאלם המפורסמים (מתורגם):
https://youtu.be/NVd8kuufBhM
עוד על המשפטים הללו שבעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
וסיפור העלילות כנגד הצעירות בסיילם:
https://youtu.be/jJJLy5_DlqY
וסרטון תיעודי על ציד המכשפות של משפטי סאלם:
https://youtu.be/-icBLSQZzcA?long=yes
סיפור המכשפה בל הוא סיפור אגדה מהפולקלור של דרום אמריקה, על רוח רפאים שגרמה למותו של אדם. הסיפור היה לסיפור המיסטי המוכר ביותר באמריקה.
זה קרה בטנסי ארה"ב במאה ה-19, כשאשה זקנה שנושלה מאדמתה על ידי אבי משפחת בל ומתה, מתחילה להציק למשפחתו, לבתו המתבגרת ולבסוף לאב המשפחה, עד שמת.
האגדות שמספרות על הרוח המרושע שפקד את משפחת בל, הלכו וגדלו. אנשים סיפרו על אינספור הטרדות, חפצים עפים, קולות מוזרים בלילות ומבחר גדל והולך של סיפורים שסופרו על כך.
המכשפה הזו כיכבה גם בשירים ובסרטים, ביניהם הסרט המפורסם "פרויקט המכשפה מבלייר" וסרט שכולו על המכשפה של משפחת בל.
מותו של אב המשפחה משתיית חומר לא מזוהה היה כנראה שיא ההטרדות שידעה המשפחה. קרבתו של אבי המשפחה המת ג'ון בל, למי שיהיה נשיא ארצות הברית, אנדרו ג'קסון, הפכה את הסיפור למוכר בכל מקום.
הנה סרטון על המכשפה במשפחת בל:
http://youtu.be/InX-zc2HgA8?t=46s
עוד סרטון על המקרה:
http://youtu.be/rtmA_an-eiY
קדימון של סרט מפחיד שנעשה על המכשפה של משפחת בל:
http://youtu.be/FTQ9ENU97WU
וסרט ארוך על משפחת בל והמכשפה:
http://youtu.be/FxqYvxVX4Ms?long=yes
מכשפות
שמיר (Dill) הוא צמח שגדל בדרום מערב ומרכז אסיה, כולל בישראל. שמם העממי של "שֶׁבֶת רֵיחָנִי" או "נירית הקמה", הוא צמח תבלין ירוק, בעל עלים דקיקים וטעם וריח מיוחד, חזק ודומיננטי, שכיום משתמשים בעיקר בעליו ובזרעים שלו.
זהו צמח ששימש מאז ימי הביניים המוקדמים כתרופה, וכבר במאה הראשונה לספירה כתב עליו ההרבליסט היווני דיוסקורידס. שמו הלועזי של השמיר, dill, נגזר מהמילה הנורדית "להרגעה", שרומזת על התכונות המרגיעות שלו לעיכול.
בימי-הביניים השמיר שימש כקמיע לגירוש שדים ורוחות, והוא נכלל בציד המכשפות. השבת הריחני שימש באותה תקופה לקסמים נגדן, כשמקבל היה לחשוב שהוא מבטל את הקסמים שלהן.
בוטנית, אף שהבוטניקאים חלקם קושרים אותו לאחישבת, התפיסה הרווחת היא ששמיר הוא מין יחיד במינו.
#בגינון
השמיר הוא צמח עונתי ומלא ארומה, שגדל גם בתוך הבית. זה נצמח קייצי, חד-שנתי, בעל גבעול בודד ודק, עם עלים עדינים ודקים, באורך של 10–20 סנטימטרים ומעט עבים מעלי השומר, הדומים לחוטים גם הם.
יש לו פרחים קטנים ולבנים-צהבהבים, עם תפרחות קטנות בקוטר של 2–9 סנטימטר.
זרעיו של השמיר שטוחים בגוון סגלגל. אורכם של זרעי השמיר כחצי סנטימטר ועוביים 1 מילימטר. הזרעים הללו ישרים או מעוקלים קמעה ולאורכם קווים.
את השמיר ניתן לגדל בסוף האביב ממספר זרעים בכמה שלבי צמיחה. כל שדרושים לו הם אדמה מנוקזת היטב, עשירה בחומרים מזינים ולחות מספקת.
לשמיר, הצומח לגובה של 40–60 ס"מ עד מטר, בקצב צמיחה מהיר. עלים גזורים בצבע ירוק כהה, עם רכות ומראה אוורירי שאין דומה לו.
#במטבח
השמיר הוא צמח ריחני שבזכות טעמו הייחודי הוא משביח מאכלים, במיוחד כשמשתמשים בו בסמוך לקטיף.
השימוש הקולינרי בשמיר הוא מגוון למדי. בהכנת חמוצים, במיוחד מלפפונים כבושים, נוהגים לתחוב גם עלי שמיר לצנצנת. הם משביחים את הטעם.
הוא משמש לתיבול גבינות, רטבים ולבישול. במטבח מוסיפים העלים הטריים שלו טעם אניס עדין למרקים ולמנות דגים.
עלי השמיר מצוינים גם בסלטים, כגון סלט תירס, סלט מלפפונים, סלט סלק ועוד. כך גם בחמוצים וצ'אטני ובתבשילי ביצים או גבינה.
מלבד השימוש בהם כעשבי תיבול טריים וכתבלין טרי, עלי שמיר מיובשים מהווים גם הם תבלין ואף שגם השמיר משמש למאכל, אין לבלבל בינו לבין השומר.
#ברפואה
בנוסף לצמח תבלין, השמיר הוא גם סוג של צמח מרפא. קולפפר אמר על השמיר שהזרעים שלו מחזקים את המוח.
הוא מרענן את הנשימה, נוגד עוויתות ולעיסה של עליו תסייע לתחושת רוגע והרגעה קלה.
לשמיר יכולת ויסות מסוימת של פעולות העיכול. ברפואה ההודית עושים שימוש בזרעיו הטחונים כדי לסייע לשלשול. לעיסה של זרעיו הטריים תמתיק את הנשימה.
ניתן להפיק ממנו שמן אתרי, שמופק בזיקוק באמצעות קיטור ומשמש בתעשיית התרופות.
כימית הוא עשיר בקרבון ולימונן, מכיל רכיבים אנטי דלקתיים ומועשר באשלגן.
תה צמחים מבוסס שמיר הוא דבר מצוין. בחליטה רגילה של עליו מצוינת לעיכול ומתאימה לילדים, החל מגיל 5. הוא יסייע כך לבעיות עיכול, בדגש על זמנים של לחץ וסטרס. חליטת עלי שמיר מצוינת גם להתכווצויות בבטן ולהקלה על עצירות.
הנה השמיר (עברית):
https://youtu.be/CQBEixREHZY
שימושיו הרפואיים של השמיר:
https://youtu.be/ie2vj8fpCkI
השמיר במטבח:
https://youtu.be/q3pjJPDmuHE
כך קוצרים את השמיר:
https://youtu.be/WBmC-ZY17Ss
ומתי קוצרים את עלי השמיר לשימוש:
https://youtu.be/ieJlj7zffnE
כך שומרים שמיר (עברית):
https://youtu.be/0L5hKQu2Dyw
והכל על השמיר:
https://youtu.be/bKbXlK4X1Tk?long=yes
