שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המכתב שהציל את העולם החופשי?
אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, תחרות שתקבע איזה מכתב הוא החשוב והמשפיע ביותר בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס המכתב הזה, ששינה את גורל מלחמת העולם השנייה ואת ההיסטוריה של המאה ה-20 כולה.
הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. הוא נולד כשאל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, מי שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב.
גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר.
מאמר שליזה מייטנר פרסמה עם אחיינה, על תהליך הביקוע הגרעיני" שמייטנר גילתה הבהיר את חששה מתגובת שרשרת בפצצת אטום שתגרום לפיצוץ ענקי.
המאמר שעורר סערה בקהילה המדעית הוא אחת הסיבות העיקריות של המדענים ההונגרים שנחרדו מפוטנציאל ההרס חסר התקדים שעלול להיות בידיו של היטלר והתאחדו לשליחת המכתב ההיסטורי.
סילארד, אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר ביקשו עזרה מאיינשטיין. הוא מאנשי המדע המוערכים בעולם ובקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקאי.
וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו, הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. איינשטיין וסילארד שלחו אותו בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית.
במכתב כתבו השניים על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.
איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהממשל האמריקאי החל בהיסוס ובאיחור, הוא השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים.
מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה שלאמריקה היו פצצות אטום לפניו ושאלו הוטלו על העיר הירושימה ואחריה על נגסאקי, שתי פצצות בלבד, אך כאלה שהכריעו את מלחמת העולם השנייה (ראו בתגית "הירושימה").
הנה המכתב שהציל את העולם החופשי:
https://youtu.be/s9wmhSJ-uKU
והמחזה של השיחה בנושא עם נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/sQGjiieee-A
מהו פרויקט מנהטן שניצח במרוץ לפצצת אטום?
פרויקט מנהטן (Manhattan project) היה שמה של התכנית לפיתוח של נשק גרעיני בארצות הברית, במהלך מלחמת העולם השנייה. במסגרת הפרויקט פיתחה ארה"ב את פצצות האטום הראשונות שלה, כולל אלה שהוטלו על הערים הירושימה ונגאסקי.
באותה תקופה היה חשש אמיתי שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את בעלות הברית בפיתוח פצצה גרעינית וינצחו בזכותה במלחמה. כך נטלו על עצמם אנשי פרויקט מנהטן לפתח פצצת ביקוע גרעיני שתשמש את צבא ארצות הברית.
פרויקט מנהטן נולד לאחר שנשיא ארצות הברית השתכנע ממכתב איינשטיין-סילארד, שכתבו אלברט איינשטיין ומספר מדענים הונגרים, על הצורך להקדים את הגרמנים בפיתוח פצצת אטום. הם היו מודאגים בשל הידע הרב שצברה גרמניה הנאצית בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים של צ'כיה נפלו לידי היטלר.
השניים הצליחו לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני. בהוראתו הוקם הפרויקט ואת המעבדה הראשית שלו, בלוס אלמוס שבניו מקסיקו, ניהל רוברט אופנהיימר. הממשל האמריקאי השקיע משאבים רבים בפרויקט מנהטן והצליח לייצר את פצצות האטום הראשונות בהיסטוריה.
בפרויקט מנהטן עבדו לא מעט יהודים שברחו מגרמניה הנאצית וממדינות אירופה שהנאצים כבשו. בזכות אנשי הפרויקט ניצחה ארצות הברית במירוץ אל הפצצה ובמלחמה כולה. זה התרחש לאחר שהוטלו פצצות אטום על הערים היפאניות הירושימה ונגסאקי ובכך הכריעו את יפאן, שהודיעה על כניעה לצבא האמריקאי, מה שהיווה את סיומה של מלחמת העולם השנייה.
הנה סיפורו של פרויקט מנהטן:
https://youtu.be/FeDGd1yVb34
המוביל הכריזמטי של הפרויקט, רוברט אופנהיימר:
https://youtu.be/486MZC8596g
הפצצה על נגסאקי:
https://youtu.be/ncq_Wye43TM
וסרט תיעודי על פרויקט מנהטן:
https://youtu.be/xwpgmEvlRpM?long=yes
מיהי ליזה מייטנר שהפסידה נובל בגלל היטלר?
האגדה מספרת שאלברט איינשטיין כינה אותה "מארי קירי הגרמנית". אחרים קראו לה "האם של פצצת האטום", רבים רואים בה את מי שגילוי הביקוע הגרעיני שלה תרם תרומה מכרעת לשמירה על העולם ממפלצת הפשיזם וכל מי שמספר עליה אומר שהיטלר אחראי לכך שהיא לא זכתה בפרס נובל שהיה כל כך מגיע לה.
קראו לה לִיזֶה מַיְיטְנֶר (Lise Meitner).
והיא לא רק עוד שם באנציקלופדיה המדעית - היא הסיפור של המדע היהודי בתקופת השואה.
הפיזיקאית האוסטרית-יהודייה ליזה מייטנר נולדה ב-7 בנובמבר 1878 בעיר וינה, למשפחה יהודית עשירה ומסודרת. בבגרותה היא חוללה מהפכה בהבנת הגרעין האטומי, רק כדי להיתקל בקיר בטון של אנטישמיות וסקסיזם שימנע ממנה לקבל הכרה הולמת.
כבר בגיל 23, מייטנר הייתה האישה השנייה שזכתה לקבל דוקטורט מאוניברסיטת וינה. זה היה ב-1906 והיא התמחתה בפיזיקה רדיואקטיבית ולאחר שקיבלה את התואר היא עברה לברלין, כדי לעבוד עם הפיזיקאי מקס פלאנק והכימאי אוטו האן (Otto Hahn), בשיתוף פעולה שעתיד להימשך עשרות שנים.
כאשר האן וחבריו לצוות גילו שורה של יסודות כבדים חדשים בהפצצה של אורניום, מייטנר הייתה היחידה שהצליחה להסביר את התהליך המדעי.
מהמכתבים שהחליפו ביניהם מייטנר והאן נשמרו עולה שהוא האמין כי ביקוע גרעיני הוא בלתי אפשרי. הייתה זו מייטנר שהבינה לראשונה שגרעין האטום יכול להתפצל לחלקים קטנים יותר ועלול להפוך לכוח בלתי נתפס.
במאמר מדעי שפרסמה עם אחיינה אוטו פריש (Otto Frisch) בינואר 1939, היא הייתה הראשונה שתיארה והמציאה את המונח "ביקוע גרעיני". זו תהיה פריצת דרך במחקר הגרעין שבהמשך תיחשב למדהימה ותוביל לפיתוח של כורים גרעיניים ובסופו של דבר גם לפצצת האטום.
אך בשלב הזה ולאור עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאלצה מייטנר היהודייה לברוח מברלין ומגרמניה ההולכת ונסחפת לשנאת יהודים. בגלותה בשוודיה היא ממשיכה את המחקר שלה. בהתכתבות מול אוטו האן היא מסייעת להם וכמי שזיהתה את תהליך הביקוע הגרעיני (שעמיתיה הגברים לא פיצחו אותו) היא ממשיכה להיות שותפה מלאה לתגלית האדירה של ביקוע הגרעין.
אבל כאן יגיע הפרק האפל בחייה.
בשנת 1944, זוכים שותפיה הגבריים, המדענים האן ושטרסמן, בפרס נובל בכימיה, עבור גילוי הביקוע הגרעיני. מייטנר, לעומת זאת, לא נכללת בפרס. זה אירוע מוזר ומרתיח שמביא לכך שמאז מתנהלת מחלוקת על ההחלטה הזו, כשמבקריה טוענים שהיא מדגימה את אחת הדוגמאות הגרועות ביותר לגזענות וסקסיזם בוועדת נובל.
שנבין, מייטנר, שנחשבת לאחת החלוצות של הפקת אנרגיה מתהליכים גרעיניים, הייתה מועמדת לפרס נובל 49 פעמים: 19 מועמדויות היו לה בכימיה ו-30 פעם בפיזיקה.
כשהוזמנה להצטרף בפרויקט מנהטן, הפרויקט המפורסם שבו פיתחו מדעני גרעין את פצצות האטום, היא סירבה בהחלטיות והכריזה: "לא אעשה שום דבר עם פצצה!" - כי מייטנר הייתה פציפיסטית והיא בחרה לשמור על עקרונותיה, אף שהמחקר שלה הוא שסיפק את הבסיס המדעי לנשק ההרסני ביותר שיצר האדם.
מייטנר נפטרה ב-1968 בקיימברידג', ובשנים שעברו אחרי מותה קראו על שמה את היסוד הכימי 109 בטבלה המחזורית - את המייטנריום (Meitnerium). זה היה פרס ניחומים קטן למדענית גדולה, שהתקשורת האמריקאית תיארה כמי ש"עזבה את גרמניה עם הפצצה בכיסה".
הנה קיצור סיפורה של המדענית היהודיה שברחה והפסידה את פרס נובל:
https://youtu.be/k7CXHMe0hzg
מסרט קצר על מייטנר:
https://youtu.be/D-OnLEXl3aA
קשרי המשפחה של מייטנר:
https://youtu.be/WZTGTUCQiV8
היסוד שקרוי על שמה (עברית):
https://youtu.be/tIZd-wULzYQ
סיפורה בציורים:
https://youtu.be/uZZFG58G_jE?long=yes
וסרט תיעודי ארוך ומקיף על האישה שתרמה להצלת העולם (עברית):
https://youtu.be/ZfQ2hjZ7LYo?long=yes
מכתב איינשטיין-סילארד
אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, תחרות שתקבע איזה מכתב הוא החשוב והמשפיע ביותר בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס המכתב הזה, ששינה את גורל מלחמת העולם השנייה ואת ההיסטוריה של המאה ה-20 כולה.
הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. הוא נולד כשאל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, מי שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב.
גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר.
מאמר שליזה מייטנר פרסמה עם אחיינה, על תהליך הביקוע הגרעיני" שמייטנר גילתה הבהיר את חששה מתגובת שרשרת בפצצת אטום שתגרום לפיצוץ ענקי.
המאמר שעורר סערה בקהילה המדעית הוא אחת הסיבות העיקריות של המדענים ההונגרים שנחרדו מפוטנציאל ההרס חסר התקדים שעלול להיות בידיו של היטלר והתאחדו לשליחת המכתב ההיסטורי.
סילארד, אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר ביקשו עזרה מאיינשטיין. הוא מאנשי המדע המוערכים בעולם ובקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקאי.
וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו, הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. איינשטיין וסילארד שלחו אותו בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית.
במכתב כתבו השניים על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.
איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהממשל האמריקאי החל בהיסוס ובאיחור, הוא השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים.
מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה שלאמריקה היו פצצות אטום לפניו ושאלו הוטלו על העיר הירושימה ואחריה על נגסאקי, שתי פצצות בלבד, אך כאלה שהכריעו את מלחמת העולם השנייה (ראו בתגית "הירושימה").
הנה המכתב שהציל את העולם החופשי:
https://youtu.be/s9wmhSJ-uKU
והמחזה של השיחה בנושא עם נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/sQGjiieee-A
פרויקט מנהטן (Manhattan project) היה שמה של התכנית לפיתוח של נשק גרעיני בארצות הברית, במהלך מלחמת העולם השנייה. במסגרת הפרויקט פיתחה ארה"ב את פצצות האטום הראשונות שלה, כולל אלה שהוטלו על הערים הירושימה ונגאסקי.
באותה תקופה היה חשש אמיתי שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את בעלות הברית בפיתוח פצצה גרעינית וינצחו בזכותה במלחמה. כך נטלו על עצמם אנשי פרויקט מנהטן לפתח פצצת ביקוע גרעיני שתשמש את צבא ארצות הברית.
פרויקט מנהטן נולד לאחר שנשיא ארצות הברית השתכנע ממכתב איינשטיין-סילארד, שכתבו אלברט איינשטיין ומספר מדענים הונגרים, על הצורך להקדים את הגרמנים בפיתוח פצצת אטום. הם היו מודאגים בשל הידע הרב שצברה גרמניה הנאצית בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים של צ'כיה נפלו לידי היטלר.
השניים הצליחו לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני. בהוראתו הוקם הפרויקט ואת המעבדה הראשית שלו, בלוס אלמוס שבניו מקסיקו, ניהל רוברט אופנהיימר. הממשל האמריקאי השקיע משאבים רבים בפרויקט מנהטן והצליח לייצר את פצצות האטום הראשונות בהיסטוריה.
בפרויקט מנהטן עבדו לא מעט יהודים שברחו מגרמניה הנאצית וממדינות אירופה שהנאצים כבשו. בזכות אנשי הפרויקט ניצחה ארצות הברית במירוץ אל הפצצה ובמלחמה כולה. זה התרחש לאחר שהוטלו פצצות אטום על הערים היפאניות הירושימה ונגסאקי ובכך הכריעו את יפאן, שהודיעה על כניעה לצבא האמריקאי, מה שהיווה את סיומה של מלחמת העולם השנייה.
הנה סיפורו של פרויקט מנהטן:
https://youtu.be/FeDGd1yVb34
המוביל הכריזמטי של הפרויקט, רוברט אופנהיימר:
https://youtu.be/486MZC8596g
הפצצה על נגסאקי:
https://youtu.be/ncq_Wye43TM
וסרט תיעודי על פרויקט מנהטן:
https://youtu.be/xwpgmEvlRpM?long=yes
האגדה מספרת שאלברט איינשטיין כינה אותה "מארי קירי הגרמנית". אחרים קראו לה "האם של פצצת האטום", רבים רואים בה את מי שגילוי הביקוע הגרעיני שלה תרם תרומה מכרעת לשמירה על העולם ממפלצת הפשיזם וכל מי שמספר עליה אומר שהיטלר אחראי לכך שהיא לא זכתה בפרס נובל שהיה כל כך מגיע לה.
קראו לה לִיזֶה מַיְיטְנֶר (Lise Meitner).
והיא לא רק עוד שם באנציקלופדיה המדעית - היא הסיפור של המדע היהודי בתקופת השואה.
הפיזיקאית האוסטרית-יהודייה ליזה מייטנר נולדה ב-7 בנובמבר 1878 בעיר וינה, למשפחה יהודית עשירה ומסודרת. בבגרותה היא חוללה מהפכה בהבנת הגרעין האטומי, רק כדי להיתקל בקיר בטון של אנטישמיות וסקסיזם שימנע ממנה לקבל הכרה הולמת.
כבר בגיל 23, מייטנר הייתה האישה השנייה שזכתה לקבל דוקטורט מאוניברסיטת וינה. זה היה ב-1906 והיא התמחתה בפיזיקה רדיואקטיבית ולאחר שקיבלה את התואר היא עברה לברלין, כדי לעבוד עם הפיזיקאי מקס פלאנק והכימאי אוטו האן (Otto Hahn), בשיתוף פעולה שעתיד להימשך עשרות שנים.
כאשר האן וחבריו לצוות גילו שורה של יסודות כבדים חדשים בהפצצה של אורניום, מייטנר הייתה היחידה שהצליחה להסביר את התהליך המדעי.
מהמכתבים שהחליפו ביניהם מייטנר והאן נשמרו עולה שהוא האמין כי ביקוע גרעיני הוא בלתי אפשרי. הייתה זו מייטנר שהבינה לראשונה שגרעין האטום יכול להתפצל לחלקים קטנים יותר ועלול להפוך לכוח בלתי נתפס.
במאמר מדעי שפרסמה עם אחיינה אוטו פריש (Otto Frisch) בינואר 1939, היא הייתה הראשונה שתיארה והמציאה את המונח "ביקוע גרעיני". זו תהיה פריצת דרך במחקר הגרעין שבהמשך תיחשב למדהימה ותוביל לפיתוח של כורים גרעיניים ובסופו של דבר גם לפצצת האטום.
אך בשלב הזה ולאור עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאלצה מייטנר היהודייה לברוח מברלין ומגרמניה ההולכת ונסחפת לשנאת יהודים. בגלותה בשוודיה היא ממשיכה את המחקר שלה. בהתכתבות מול אוטו האן היא מסייעת להם וכמי שזיהתה את תהליך הביקוע הגרעיני (שעמיתיה הגברים לא פיצחו אותו) היא ממשיכה להיות שותפה מלאה לתגלית האדירה של ביקוע הגרעין.
אבל כאן יגיע הפרק האפל בחייה.
בשנת 1944, זוכים שותפיה הגבריים, המדענים האן ושטרסמן, בפרס נובל בכימיה, עבור גילוי הביקוע הגרעיני. מייטנר, לעומת זאת, לא נכללת בפרס. זה אירוע מוזר ומרתיח שמביא לכך שמאז מתנהלת מחלוקת על ההחלטה הזו, כשמבקריה טוענים שהיא מדגימה את אחת הדוגמאות הגרועות ביותר לגזענות וסקסיזם בוועדת נובל.
שנבין, מייטנר, שנחשבת לאחת החלוצות של הפקת אנרגיה מתהליכים גרעיניים, הייתה מועמדת לפרס נובל 49 פעמים: 19 מועמדויות היו לה בכימיה ו-30 פעם בפיזיקה.
כשהוזמנה להצטרף בפרויקט מנהטן, הפרויקט המפורסם שבו פיתחו מדעני גרעין את פצצות האטום, היא סירבה בהחלטיות והכריזה: "לא אעשה שום דבר עם פצצה!" - כי מייטנר הייתה פציפיסטית והיא בחרה לשמור על עקרונותיה, אף שהמחקר שלה הוא שסיפק את הבסיס המדעי לנשק ההרסני ביותר שיצר האדם.
מייטנר נפטרה ב-1968 בקיימברידג', ובשנים שעברו אחרי מותה קראו על שמה את היסוד הכימי 109 בטבלה המחזורית - את המייטנריום (Meitnerium). זה היה פרס ניחומים קטן למדענית גדולה, שהתקשורת האמריקאית תיארה כמי ש"עזבה את גרמניה עם הפצצה בכיסה".
הנה קיצור סיפורה של המדענית היהודיה שברחה והפסידה את פרס נובל:
https://youtu.be/k7CXHMe0hzg
מסרט קצר על מייטנר:
https://youtu.be/D-OnLEXl3aA
קשרי המשפחה של מייטנר:
https://youtu.be/WZTGTUCQiV8
היסוד שקרוי על שמה (עברית):
https://youtu.be/tIZd-wULzYQ
סיפורה בציורים:
https://youtu.be/uZZFG58G_jE?long=yes
וסרט תיעודי ארוך ומקיף על האישה שתרמה להצלת העולם (עברית):
https://youtu.be/ZfQ2hjZ7LYo?long=yes
