מה היה המכתב החשוב בהיסטוריה?
אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, תחרות שתקבע איזה מכתב הוא החשוב והמשפיע ביותר בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס המכתב הזה, ששינה את גורל מלחמת העולם השנייה ואת ההיסטוריה של המאה ה-20 כולה.
הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. הוא נולד כשאל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, מי שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב.
גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר.
המדענים ההונגרים ביקשו עזרה מאיינשטיין. הוא מאנשי המדע המוערכים בעולם ובקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקאי.
וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו, הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. איינשטיין וסילארד שלחו אותו בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית.
במכתב כתבו השניים על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.
איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהממשל האמריקאי החל בהיסוס ובאיחור, הוא השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים.
מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה שלאמריקה היו פצצות אטום לפניו ושאלו הוטלו על העיר הירושימה ואחריה על נגסאקי, שתי פצצות בלבד, אך כאלה שהכריעו את מלחמת העולם השנייה (ראו בתגית הירושימה).
אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, תחרות שתקבע איזה מכתב הוא החשוב והמשפיע ביותר בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס המכתב הזה, ששינה את גורל מלחמת העולם השנייה ואת ההיסטוריה של המאה ה-20 כולה.
הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. הוא נולד כשאל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, מי שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב.
גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר.
המדענים ההונגרים ביקשו עזרה מאיינשטיין. הוא מאנשי המדע המוערכים בעולם ובקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקאי.
וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו, הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. איינשטיין וסילארד שלחו אותו בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית.
במכתב כתבו השניים על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.
איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהממשל האמריקאי החל בהיסוס ובאיחור, הוא השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים.
מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה שלאמריקה היו פצצות אטום לפניו ושאלו הוטלו על העיר הירושימה ואחריה על נגסאקי, שתי פצצות בלבד, אך כאלה שהכריעו את מלחמת העולם השנייה (ראו בתגית הירושימה).