שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הדיכאון?
דִיכָּאוֹן (Depression) הנקרא גם "המגפה השקטה" הוא מחלה רגשית ואף גופנית, שמתבטאת באופנים שונים, כולל עצבות, אובדן ההנאה מהחיים, חוסר רוגע, תסכול, אי־שקט, הפרעות שינה ושינויים בתיאבון ובחשק המיני.
זאת בניגוד לדכדוך, מעין דיכאון זמני, שהוא מעין דכדוך זמני שרבים נוטים לבלבל בינו לבין דיכאון קליני.
פסיכולוגים רואים בעלייה בתוחלת החיים בעולם את אחת הסיבות העיקריות לעלייה בשיעורי הדיכאון. בעיקר משום שהדיכאון מופיע לא פעם בעת חולי במחלה אחרת.
לצד סיבה זו יש סיבה נוספת ההולכת ומחמירה. מדובר בעלייה חדה ברמת הדיכאון והחרדה בעולם, הנובעת מהרשתות החברתיות. זו תופעה שקשורה ולעתים אף נובעת ישירות מקנאה. זו אולי אינה תופעה חדשה, אבל הרשתות החברתיות הביאו את הקנאה לרמות שהמין האנושי לא ידע בעבר. לאורך כל הגלישה וגם מההתראות שבטלפון החכם שאיתנו כל היום, נחבטות אלינו הצלחות של אחרים והם יפים, עשירים, שזופים ומצליחים.
רשת אינסטגרם המצליחה היא כיום במוקד העניין, אבל גם פייסבוק ואחרות מחזקות את האפקט הקשה הזה. בפשטות נסביר שמסתבר כי הצפייה המתמדת באחרים, הנראים מצליחים, יפים ונהנים, גורמת לאנשים לדיכאון ולתחושות נחיתות למול האחרים. הם אינם יודעים שגם אותם אחרים סובלים ברובם מאותה תופעה פסיכולוגית.
יש גם את מה שהפסיכולוגים מכנים "דיכאון מצבי". זהו דיכאון שצץ בעקבות פיטורים מעבודה, אובדן או שכול, תאונה קשה, התמוטטות עסק, או פרידה מבן זוג.
חשוב לדעת שקשה ככל שהוא מרגיש, הדיכאון הוא תופעה זמנית, שניתן למגר בטיפולים די פשוטים ואף מהירים יחסית. גם פסיכולוג טוב וגם טיפול תרופתי בהנחיית פסיכיאטר יכולים לעשות פלאים ביציאה מדיכאון קשה.
חבל שאנשים שלא מודעים לכך גורמים עצמם נזקים איומים, לא פעם אף להתאבדות או לניסיונות התאבדות שגורמים נזק קשה לגופם.
הנה סיפורו של הדיכאון (מתורגם):
http://youtu.be/z-IR48Mb3W0
המרה השחורה, או המלנכוליה ששורשיה כמושג הם בעת העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/8li-3pRrA5Y
וסטיב ג'ובס שמתאר כיצד נחלץ מדיכאון מתקדם כשמצא את האהבה על כל מרכיביה (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
למי אפשר לפנות כשקשה לנו?
כל ילד ובוגר יכול לחוות רגעים של קושי, מצוקה או כאב. זה נורמלי ואפשר להסתייע במי שמבינים וישמחו לסייע. אם את או אתה חווים קשיים או דכאונות, ניתן לפנות ולקבל סיוע בחינם מהגופים וארגוני הסיוע הבאים:
סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, כולל עזרה נפשית ותמיכה לכל הגילאים (ילדים, נוער ומבוגרים).
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית. מציעים עזרה נפשית בטלפון 1201. השירות פועל 24 שעות ביממה ובאינטרנט, מדי יום בשעות 16:00 - 02:00. השירות של ער"ן ניתן בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
עלם - עמותה לנוער במצבי סיכון, שנותנת גם מידע ותמיכה.
נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה.
הנה הסיבה שכדאי לפנות כשכואב:
https://youtu.be/x2aHTCz-5XI
ומתנדבים שמספרים על העזרה שהם מגישים לאנשים שפנו:
http://youtu.be/MWU43sx3poM
מהם ריבוי המשימות והקורטיזול המלחיץ שהוא מייצר?
הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.
ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.
אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות אבל לא תמיד מובנות, שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). המילים הללו מייצגות את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.
המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.
אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.
ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.
הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.
מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.
וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.
הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.
גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.
וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.
יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה, המיינדפולנס והוויפאסאנה, למשל.
הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:
https://youtu.be/hwh8XEh0k9A
לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU
אגב, מולטי טסקינג הוא גם לא יעיל יותר (עברית):
https://youtu.be/yefk-VUxwKI
מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)
https://youtu.be/38voz9ep3oI
וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
מלנכוליה
דִיכָּאוֹן (Depression) הנקרא גם "המגפה השקטה" הוא מחלה רגשית ואף גופנית, שמתבטאת באופנים שונים, כולל עצבות, אובדן ההנאה מהחיים, חוסר רוגע, תסכול, אי־שקט, הפרעות שינה ושינויים בתיאבון ובחשק המיני.
זאת בניגוד לדכדוך, מעין דיכאון זמני, שהוא מעין דכדוך זמני שרבים נוטים לבלבל בינו לבין דיכאון קליני.
פסיכולוגים רואים בעלייה בתוחלת החיים בעולם את אחת הסיבות העיקריות לעלייה בשיעורי הדיכאון. בעיקר משום שהדיכאון מופיע לא פעם בעת חולי במחלה אחרת.
לצד סיבה זו יש סיבה נוספת ההולכת ומחמירה. מדובר בעלייה חדה ברמת הדיכאון והחרדה בעולם, הנובעת מהרשתות החברתיות. זו תופעה שקשורה ולעתים אף נובעת ישירות מקנאה. זו אולי אינה תופעה חדשה, אבל הרשתות החברתיות הביאו את הקנאה לרמות שהמין האנושי לא ידע בעבר. לאורך כל הגלישה וגם מההתראות שבטלפון החכם שאיתנו כל היום, נחבטות אלינו הצלחות של אחרים והם יפים, עשירים, שזופים ומצליחים.
רשת אינסטגרם המצליחה היא כיום במוקד העניין, אבל גם פייסבוק ואחרות מחזקות את האפקט הקשה הזה. בפשטות נסביר שמסתבר כי הצפייה המתמדת באחרים, הנראים מצליחים, יפים ונהנים, גורמת לאנשים לדיכאון ולתחושות נחיתות למול האחרים. הם אינם יודעים שגם אותם אחרים סובלים ברובם מאותה תופעה פסיכולוגית.
יש גם את מה שהפסיכולוגים מכנים "דיכאון מצבי". זהו דיכאון שצץ בעקבות פיטורים מעבודה, אובדן או שכול, תאונה קשה, התמוטטות עסק, או פרידה מבן זוג.
חשוב לדעת שקשה ככל שהוא מרגיש, הדיכאון הוא תופעה זמנית, שניתן למגר בטיפולים די פשוטים ואף מהירים יחסית. גם פסיכולוג טוב וגם טיפול תרופתי בהנחיית פסיכיאטר יכולים לעשות פלאים ביציאה מדיכאון קשה.
חבל שאנשים שלא מודעים לכך גורמים עצמם נזקים איומים, לא פעם אף להתאבדות או לניסיונות התאבדות שגורמים נזק קשה לגופם.
הנה סיפורו של הדיכאון (מתורגם):
http://youtu.be/z-IR48Mb3W0
המרה השחורה, או המלנכוליה ששורשיה כמושג הם בעת העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/8li-3pRrA5Y
וסטיב ג'ובס שמתאר כיצד נחלץ מדיכאון מתקדם כשמצא את האהבה על כל מרכיביה (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
כל ילד ובוגר יכול לחוות רגעים של קושי, מצוקה או כאב. זה נורמלי ואפשר להסתייע במי שמבינים וישמחו לסייע. אם את או אתה חווים קשיים או דכאונות, ניתן לפנות ולקבל סיוע בחינם מהגופים וארגוני הסיוע הבאים:
סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, כולל עזרה נפשית ותמיכה לכל הגילאים (ילדים, נוער ומבוגרים).
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית. מציעים עזרה נפשית בטלפון 1201. השירות פועל 24 שעות ביממה ובאינטרנט, מדי יום בשעות 16:00 - 02:00. השירות של ער"ן ניתן בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
עלם - עמותה לנוער במצבי סיכון, שנותנת גם מידע ותמיכה.
נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה.
הנה הסיבה שכדאי לפנות כשכואב:
https://youtu.be/x2aHTCz-5XI
ומתנדבים שמספרים על העזרה שהם מגישים לאנשים שפנו:
http://youtu.be/MWU43sx3poM
הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.
ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.
אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות אבל לא תמיד מובנות, שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). המילים הללו מייצגות את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.
המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.
אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.
ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.
הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.
מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.
וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.
הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.
גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.
וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.
יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה, המיינדפולנס והוויפאסאנה, למשל.
הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:
https://youtu.be/hwh8XEh0k9A
לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU
אגב, מולטי טסקינג הוא גם לא יעיל יותר (עברית):
https://youtu.be/yefk-VUxwKI
מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)
https://youtu.be/38voz9ep3oI
וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
