שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מבריק בקונצ'רטו לכינור של מנדלסון?
הקונצ'רטו לכינור במי מינור של פליקס מנדלסון (Felix Mendelssohn) נחשב לאחד מהקונצ'רטי הפופולריים ביותר בעולם. הוא מלודי ויפה להפליא כבר מהצלילים הראשונים שלו, אך כנראה שזה לא פשוט להוליד יצירה כה מוצלחת ופורצת דרך ועדיין כה אהובה ונערצת.
מהו סיפורו של הקונצ'רטו לכינור המפורסם של מנדלסון, מתי הוא יצר אותו, למי הוא יועד לביצוע ומה מיוחד ופורץ דרך ביצירה המופלאה הזו?
יחד עם הקונצ'רטי לכינור של צ'ייקובסקי וברהמס, הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון נמנה עם היצירות הנפלאות לכינור ולתזמורת מהתקופה הרומנטית.
התהליך שהוביל ליצירת הקונצ'רטו לכינור היה איטי ומורכב יותר ממה שאפשר לדמיין. מנדלסון החל לעבוד על היצירה כבר ב-1838, אך הוא השלים אותה רק ב-1844, לאחר 6 שנים שלמות של עבודה מתמדת.
את הקונצ'רטו כותב מנדלסון במיוחד עבור ידידו הקרוב פרדיננד דוד (Ferdinand David), נגן הכינור הראשי של תזמורת גוונדהאוז (Gewandhaus) בעיר לייפציג. בעיר הזו הוא כיהן כמנצח. פרדיננד דוד, אגב, לא רק השפיע על המלחין בתהליך הכתיבה אלא גם ביצע את הבכורה של היצירה ב-1845 בלייפציג, כשנה לפני מותו של מנדלסון.
#החדשנות
החדשנות והברק של היצירה באות לידי ביטוי בפתיחת הקונצ'רטו, כבר בצליליו הראשונים, במלודיה עדינה וחולמנית של הכינור הסולו, ללא הקדמה תזמורתית מסורתית. ההחלטה לכתוב כך היה דבר נועז לתקופה.
המלחין הציג מלודיות זוהרות וטכניקת כינור מתוחכמת שמאתגרת את הסוליסט מבלי להיות מופרזת או תהפוכות מיותרות.
הקונצ'רטו גם מציג חידושים מהפכניים במבנה הרגיל של קונצ'רטי הכינור. מנדלסון חיבר את שלושת הפרקים בצורה רציפה, ללא הפסקות ביניהם, מה שיצר בו זרימה חדשה ודרמטית המנוגדת לאווירת הסדר של הקונצ'רטו עד אז.
מנדלסון גם מזיז את הקדנצה המסורתית מהסוף לאמצע הפרק הראשון, מה שנתן לה משמעות דרמטית חדשה. הוא מגדיל וכותב את הקדנצה, בפעם הראשונה בקונצ'רטו בצורה של תו לתו ומבלי להותיר לכנר לאלתר אותה כמו שהיה נהוג בתקופה הרומנטית. כתיבת הקדנצה מראש בקונצ'רטו היא חידוש משמעותי בז'אנר הרומנטי.
האנקדוטה המפורסמת מספרת שכשמנדלסון שלח לדוד את כתב היד הראשון, דוד השיב לו במכתב מלא הערות וביקורת טכנית מפורטת על קטעים מסוימים. המלחין הנודע, מי שגדל במשפחה עשירה ובעלת רקע מוסיקלי עשיר, היה גאון מוסיקלי מגיל צעיר ומי שניגן בפסנתר והלחין יצירות נהדרות כבר בילדותו. הוא לא נעלב אלא שמח על המשוב המקצועי של הכנר דוד ושיתף איתו פעולה במשך שנים של שיפורים ותיקונים. התכתובת ביניהם, שנשמרה עד היום, מעידה על חברות מקצועית יוצאת דופן שיצרה את אחד הקונצ'רטי המושלמים בהיסטוריה של המוסיקה הקלאסית.
הקונצ'רטו לכינור במי מינור, אופוס 64, הוא אחד משני הקונצ'רטי לכינור היחידים שהלחין מנדלסון. הוא כמובן גם המוכר יותר מבין השניים, בעוד שהקונצ'רטו השני הוא יצירת נעורים שכתובה ברה מינור.
#מבנה
הקונצ'רטו בנוי מ-3 פרקים:
פרק 1 - אלגרו מולטו אפסיונאטו (Allegro molto appassionato). פרק זה הוא דרמטי מאוד ובעל הבעה אינטנסיבית. הוא נפתח בכניסה כמעט מידית של הכינור הסולן, המציג את הנושא המרכזי. הפרק בנוי בצורת סונטה, האופיינית לקונצ'רטי באותה תקופה. במנדלסון, האקדמה התזמורתית (הקדמה תזמורתית) קצרה במיוחד. בפרק זה, הכנר הוא הכוכב הראשי, אך התזמורת אינה רק להקת תמך; סקציות שונות בתזמורת הופכות מדי פעם למרכזיות. לקראת סוף הפרק הראשון, לאחר אקורדי סיום חוזרתיים של התזמורת המעידים שהפרק תם, הבסון ממשיך עם גשר צר וממושך המוביל אל הפרק השני.
פרק 2 - אנדנטה (Andante). פרק זה מתחיל בפתיחה קצרה של התזמורת ואחריה הכינור הסולן מנגן את הנושא הרגוע של הפרק. הפיתוח של הפרק מופיע בערך באמצעו ונכתב בסולם לה מינור. זה פרק שהוא מפגן סולני לירי.
פרק 3 - אלגרו נון טרופו, אלגרו מולטו ויואצ'ה (Allegro non troppo, Allegro molto vivace). פרק זה נפתח בהקדמה קצרה במי מינור של הכינור והתזמורת, המזכירה את הפרק הראשון. לאחר ההקדמה, הכינור מנגן קטע סולו קצר המתחבר לנושא הראשי של הפרק. זה פרק קופצני ומהיר הדורש יכולות טכניות גבוהות מהסולן. הלמות התופים ותרועות הנשיפה מאתחלות את פרק הסיום התוסס. גם כאן מופיעה שניות המשחק השנון שבין הסולן לכלי הרקע.
#מה מיוחד ופורץ דרך ביצירה?
הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון נחשב לפורץ דרך בכמה היבטים:
כניסת הסולן המוקדמת - בניגוד למקובל באותה תקופה, בה קונצ'רטי נפתחו בדרך כלל בהקדמה תזמורתית ארוכה (ריטורנלו), מנדלסון מכניס את הכינור הסולן כמעט מיד בתחילת הפרק הראשון.
הקדנצה הכתובה - בפעם הראשונה בקונצ'רטו, הקדנצה של הפרק הראשון נכתבת כולה על ידי המלחין (מנדלסון) ולא מושארת לנגן לאלתר אותה, כפי שהיה נהוג. אף על פי שבאך כתב קדנצה לצ'מבלו בקונצ'רטו החמישי הברנדנבורגי, הכתיבה של הקדנצה בקונצ'רטו הרומנטי הייתה חידוש משמעותי במבנה הז'אנר בתקופה זו.
חיבור רציף בין הפרקים - המעבר בין הפרק הראשון לשני אינו עוצר לחלוטין, אלא מחובר באמצעות צליל בסון ארוך הגולש מפרק לפרק. גם הפתיחה הקצרה של הפרק השלישי מזכירה את הפרק הראשון, מה שתורם לתחושת חיבור בין חלקי היצירה.
סיפורו של הקונצ'רטו של פליכס מנדלסון ברתולדי:
https://youtu.be/FGQ3gFh9OM0
הנער יצחק פרלמן מנגן מהקונצ'רטו לכינור במי מינור אצל אד סאליבן:
https://youtu.be/9HYzHGzpamw
על חייו של המלחין הגאון, שכינו בחייו "מוצרט היהודי":
https://youtu.be/nD-OZw1Z2y8
סיפורו של מלחין הקונצ'רטו לכינור הגאוני:
https://youtu.be/tSTtiUYpBUs?long=yes
ופרלמן מנגן בכינור את הקונצ'רטו לכינור ולתזמורת במי מינור של מנדלסון:
https://youtu.be/PC6cPairOTA?long=yes
מה מיוחד במערת פינגל?
מערת פינגל (Fingal's Cave) שבאי סטפה שבסקוטלנד, היא מהמערות היפות והמרשימות בעולם. היא בנויה כמו קתדרלה טבעית ומדהימה, כולה עשויה גושי בזלת בצורת עמודים משושים, המזדקרים מהים וצומחים אל התקרה. עמודי הבזלת נוצרו כתוצאה מהתקררות והתמצקות של זרמי לבה שזרמו שם.
גם האי סטפה עצמו הוא מפלאי הטבע של האזור האנגלי - צוק בזלת גדול ומרשים שכמו מזנק מהים לפתע..
החל מסוף המאה ה-18, כשהחלה להתפתח התיירות בעולם, הפכו האי סטפה בכלל ומערת פינגל במיוחד, לאטרקציות תיירותיות של ממש. המלחין מנדלסון שביקר במערת פינגל כל כך התרשם עד שכתב יצירה מוסיקלית יפהפיה וקרא לה "מערת פינגל".
הנה סיפורה של מערת פינגל:
https://youtu.be/bdNFzXH4Qug
בתוך המערה המפורסמת, עם עמודי המשושים גם בתוכה:
https://youtu.be/CgbENxRN3CQ
וסרטון על מערת פינגל ועל הפתיחה "מערת פינגל" שהלחין מנדלסון לאחר שביקר במערה:
http://youtu.be/bdNFzXH4Qug
איך הפך הכינור לכלי כל כך נפוץ בעולם?
הכִּנּוֹר הוא הקטן מבין כלי הקשת. יש לו אחים גדולים במשפחת כלי הקשת, ביניהם הצ'לו, הויולה והקונטרבאס.
הכינור הוא צאצא של כלי ערבי בשם רובאב, שיש לו מיתר אחד או שניים, לעומת 4 מיתרים שיש לכינור. הכינור הוא לא רק כלי מקובל במוסיקה הקלאסית אלא גם כלי נפוץ מאד בסגנונות עממיים שונים, ביניהם במוסיקה ערבית, במוסיקת פולק אמריקנית ובמוסיקה יהודית (כלייזמר).
בהיסטוריה היו כנרים מפורסמים ומוכשרים במיוחד. ביניהם היה מוצרט, ילד הפלא שכתב בצעירותו את חמש יצירות קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בחצי שנה בלבד!
גם המלחין ויואלדי נחשב לאחד הכנרים הטובים בתקופתו. הוא הלחין לא פחות מ-230 קונצ'רטי סולו לכינור.
אבל הכנר הידוע בהיסטוריה היה פגניני האיטלקי. הוא היה נגן כל כך מדהים, שרבים בתקופתו האמינו שהוא כרת ברית עם השטן. פגניני כתב 24 קטעים לכינור שנקראו קפריצ'יו. הם היו כל כך קשים לביצוע, עד כדי כך שבמשך שנים היה ידוע שרק פגניני מצליח לנגן אותם. כיום מנגנים כנרים רבים את הקפריצ'ו של פגניני, מבלי לכרות ברית עם אף אחד...
הנה תולדות הכינור:
https://youtu.be/j39QyJuUpLI
נגן כינור בתזמורת מספר:
https://youtu.be/M1BTeCmxI2c
הכינור הקלאסי בקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון (תזמורת תלמה ילין):
https://youtu.be/6Usssj6h0xg
קפריצ'יו לכינור מספר 24 מאת פגניני:
https://youtu.be/vPcnGrie__M
כנרת הרחוב קרולינה פרוצנקו מפליאה ב"חורף" מתוך 4 העונות של ויוולדי:
https://youtu.be/3SdDL_ar0v0
כינור במוסיקת-עם אמריקאית:
https://youtu.be/bSQZ6iD07BI
כינור במוסיקה ערבית:
https://youtu.be/jFHYoZ0EZ_E
במוסיקת כלייזמרים יהודית:
https://youtu.be/C--78OvblaA
נגן כינור הג'אז זאן לוק פונטי ביצירה "מיראז'":
https://youtu.be/bKkMvBvyqvE
ותולדות הכינור במוסיקה:
https://youtu.be/jMHHH4zdOXg?long=yes
איך באך הוכר כגאון מאה שנה אחרי מותו?
אין הרבה מוסיקאים או אמנים כמו יוהן סבסטיאן באך, מי שהיו אנשי מקצוע מעולים בחייהם, אך נחשבו לסוג של משרתים, בזמן שצוידו בלידתם במוח גאוני מסוגו ועשו את אמנותם הכי טוב בהסיטוריה. מה שמכונה אצל הג'ן זי, דור ה-Z, בכינוי GOAT, ראשי תיבות של "הכי טוב בכל הזמנים" (Greatest of all times).
מי שהחל את דרכו כנער מקהלה, החל לנגן בכינור, הפך לעילוי בנגינת עוגב וצ'מבלו וזכה להיחשב בחייו כאחד מגדולי נגני המקלדת.
אך באך הירבה לחבר יצירות סולו לכינור, חליל ומקלדת ובתור מועסק אצל אציל עשיר, הוא אפילו יצר יצירות קלילות כמו "קנטטת הקפה", מעין פרסומת למשקה האופנתי שפרץ בתקופתו והפך לטרנד מטורף.
בגיל 38, זוכה באך לקבל את המינוי כמלחין והמוסיקאי הראשי בבית הספר של קתדרלת לייפציג. מכאן ועד מותו בגיל 65 הוא עתיד לספק בקביעות יצירות דתיות לכנסיות העיר וללימודי מקהלת הנערים המקומית. כך מחבר באך במהלך השנים יצירות מוסיקליות לפרקים מ"הברית החדשה", ביניהם קנטטות לתפילות יום ראשון ו"פסיונים", העוסקים בסיפורו של ישו.
הוא היה חדשן ונועז לתקופתו, בזמן שמסביב לא הבין איש איזו עבודה מצוינת באופן יוצא דופן הוא עושה. הוא נהג לפרוץ את גבולות הנכון והמקובל של טכניקות ההלחנה של זמנו. הן היו מאוד שמרניות והתבססו על גישה של יופי מגביל לצירופי צלילים נעימים, קונסוננטים בשפת המוסיקה. באך הלך על דיסוננס בלי לפחד וידע לצאת ממנו נהדר. זו רק אחת מפיסות הגאונות שלו.
האגדה מספרת שבמותו הוריש באך את תווי יצירותיו הגדולות לשני בניו. כל אחד מהבנים קיבל לידיו חצי מיצירות האב. אחד הבנים היה רשלן, מוזנח ולא רציני. הוא השתמש בדפי התווים הללו, היום כל אחד מהם יכול היה להיות שווה מיליוני דולרים, כדי לעטוף דגים וחפצים. מורשת אביו הייתה מבחינתו לא יותר מנייר אריזה...
הבן השני שמר באדיקות את כל התווים שקיבל ואחרי מותו הם נתרמו לארכיון. כך נשארה לעולם רק מחצית מהמורשת של גאון המוסיקה, לדעת רבים המלחין החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית.
והכל מפני שהמלחין יוהאן סבסטיאן באך, בקיצור באך, לא התפרסם בחייו בתור מלחין חשוב. הוא היה מלחין מקומי פורה וידוע, אך שמעו יצא ברחבי גרמניה דווקא כנגן עוגב מעולה, בכנסיות שבהן שרת כמלחין.
המוסיקה שלו, לעומת זאת, נתפסה כמיושנת, כבדה ומתוחכמת מדי לתקופה ולעולם המוסיקה ה"חדש" של אותם ימים. לפיכך, עם מותו של יוהאן סבסטיאן באך, המוסיקה שלו נשכחה לחלוטין.
לחובבי ואוהבי המוסיקה הקלאסית קשה לדמיין עולם שבו לא נוכחת המוסיקה של הגאון הגרמני הצנוע הזה, אבל זה בדיוק היה המצב. המוסיקה שלו, שגם קודם זכתה רק להצלחה מקומית, הייתה צנועה מאוד ולא מוערכת מספיק, היא נעלמה, לא הושרה, כמעט ולא נוגנה או בוצעה ומעטים ידעו על קיומה.
וגם המעטים הללו הלכו והתמעטו.
מי שעתיד להחזיר את באך לעולם המוסיקה ולמעשה לחשוף אותו לעולם, הוא המלחין הגרמני היהודי פליקס מנדלסון, גאון גם הוא שזכה לכינוי "מוצרט היהודי". גילוי באך על ידי מנדלסון התרחש כ-100 שנה אחרי מותו של באך, כשמנדלסון המנצח חיפש יצירות לביצוע עם התזמורת שבראשה הוא עמד.
זוכרים את תווי יצירותיו של באך ששמר והוריש אחד מבניו של באך לארכיון בלייפציג? - אלה אותם תווים שבהם נתקל אז מנדלסון. המלחין והמנצח התפעל מהמוסיקה הנפלאה שאיש לא הכיר והבין שבידיו נמצאת מוסיקה מהרמה הגבוהה ביותר. במרץ 1829 הוא עתיד לבצע באולם הקונצרטים את המתיאוס פסיון, מהיצירות הגדולות והמרשימות של באך, המתארת את סיפורו של ישו בגרסת מתי, שנקרא בלטינית מתיאוס.
לראשונה זכה קהל חילוני לשמוע את המוסיקה הליטורגית, כלומר הדתית של באך. הדי הקונצרט ההוא הדהדו בכל אירופה והביצוע למוסיקה של אותו באך יצר גל של עניין במוזיקה שלו, שלפתע דומה היה שהיא מעניינת את כולם.
כשהחלו לבצע אותה ולפרסמה ברבים, החל העולם להבין את גאוניותו של המלחין הכמעט אלמוני, ש"פוספס" בחייו ועוד יותר במותו. מאז ידוע יוהן סבסטיאן באך כאחד מגאוני המוסיקה ומהמלחינים החשובים בכל הזמנים ולדעת רבים החשוב והטוב שבהם.
היום, כמעט 300 שנה אחרי מותו, שמו של באך נמנה על שורת המלחינים הגדולים בהיסטוריה וכראשון בן שווים במלחיני ה-B, ביחד עם בטהובן, ברהמס ויש המצרפים אליהם גם את הביטלס.
מאז הוא גם המלחין הקלאסי שזוכה להכי הרבה ביצועים, בהכי הרבה סגנונות ודומה שהוא תמיד רלוונטי ומצליח. מבאך בג'ינס ובסינתסייזר ועד באך של "בהיר יותר מחיוורון" בסיקסטיז, של ריפים מהסולואים של ריצ'י בלקמור מ"דיפ פרפל" בסוונטיז וכמובן באך שכל הרכב ג'אז מתכבד בעיבודים ליצירותיו ואפילו באך שאמני היפ הופ ומפיקי אלקטרו סוגדים למהלכים ההרמוניים המטורפים שלו. יחי באך שמת וקם לתחייה.
הנה קיצור חייו של גדול מלחיני הבארוק והאהוב שבהם:
https://youtu.be/Ok809_flJHI
סוד הגדולה של מי שמרבית המוסיקאים רואים בו את הגדול מכולם:
https://youtu.be/OUNTARNg_3s
תולדות חייו של באך:
https://youtu.be/GDkgEe0hawk
סיפור חייו בהיפ הופ:
http://youtu.be/TWwT_taX8N4
מי בא לנגן באך לפילה עיוורת?
https://youtu.be/VOr2O0FfpT8
כמה דוגמאות להשפעת באך על להיטי ענק:
https://youtu.be/4E8HUjxroFA?long=yes
פרטיטות של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:
https://youtu.be/51dXnVmnrgU?long=yes
ומה קורה כשמנסים לג'נרט מוסיקה של באך בבינה מלאכותית:
https://youtu.be/HS0MXynfstA?long=yes
מנדלסון
הקונצ'רטו לכינור במי מינור של פליקס מנדלסון (Felix Mendelssohn) נחשב לאחד מהקונצ'רטי הפופולריים ביותר בעולם. הוא מלודי ויפה להפליא כבר מהצלילים הראשונים שלו, אך כנראה שזה לא פשוט להוליד יצירה כה מוצלחת ופורצת דרך ועדיין כה אהובה ונערצת.
מהו סיפורו של הקונצ'רטו לכינור המפורסם של מנדלסון, מתי הוא יצר אותו, למי הוא יועד לביצוע ומה מיוחד ופורץ דרך ביצירה המופלאה הזו?
יחד עם הקונצ'רטי לכינור של צ'ייקובסקי וברהמס, הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון נמנה עם היצירות הנפלאות לכינור ולתזמורת מהתקופה הרומנטית.
התהליך שהוביל ליצירת הקונצ'רטו לכינור היה איטי ומורכב יותר ממה שאפשר לדמיין. מנדלסון החל לעבוד על היצירה כבר ב-1838, אך הוא השלים אותה רק ב-1844, לאחר 6 שנים שלמות של עבודה מתמדת.
את הקונצ'רטו כותב מנדלסון במיוחד עבור ידידו הקרוב פרדיננד דוד (Ferdinand David), נגן הכינור הראשי של תזמורת גוונדהאוז (Gewandhaus) בעיר לייפציג. בעיר הזו הוא כיהן כמנצח. פרדיננד דוד, אגב, לא רק השפיע על המלחין בתהליך הכתיבה אלא גם ביצע את הבכורה של היצירה ב-1845 בלייפציג, כשנה לפני מותו של מנדלסון.
#החדשנות
החדשנות והברק של היצירה באות לידי ביטוי בפתיחת הקונצ'רטו, כבר בצליליו הראשונים, במלודיה עדינה וחולמנית של הכינור הסולו, ללא הקדמה תזמורתית מסורתית. ההחלטה לכתוב כך היה דבר נועז לתקופה.
המלחין הציג מלודיות זוהרות וטכניקת כינור מתוחכמת שמאתגרת את הסוליסט מבלי להיות מופרזת או תהפוכות מיותרות.
הקונצ'רטו גם מציג חידושים מהפכניים במבנה הרגיל של קונצ'רטי הכינור. מנדלסון חיבר את שלושת הפרקים בצורה רציפה, ללא הפסקות ביניהם, מה שיצר בו זרימה חדשה ודרמטית המנוגדת לאווירת הסדר של הקונצ'רטו עד אז.
מנדלסון גם מזיז את הקדנצה המסורתית מהסוף לאמצע הפרק הראשון, מה שנתן לה משמעות דרמטית חדשה. הוא מגדיל וכותב את הקדנצה, בפעם הראשונה בקונצ'רטו בצורה של תו לתו ומבלי להותיר לכנר לאלתר אותה כמו שהיה נהוג בתקופה הרומנטית. כתיבת הקדנצה מראש בקונצ'רטו היא חידוש משמעותי בז'אנר הרומנטי.
האנקדוטה המפורסמת מספרת שכשמנדלסון שלח לדוד את כתב היד הראשון, דוד השיב לו במכתב מלא הערות וביקורת טכנית מפורטת על קטעים מסוימים. המלחין הנודע, מי שגדל במשפחה עשירה ובעלת רקע מוסיקלי עשיר, היה גאון מוסיקלי מגיל צעיר ומי שניגן בפסנתר והלחין יצירות נהדרות כבר בילדותו. הוא לא נעלב אלא שמח על המשוב המקצועי של הכנר דוד ושיתף איתו פעולה במשך שנים של שיפורים ותיקונים. התכתובת ביניהם, שנשמרה עד היום, מעידה על חברות מקצועית יוצאת דופן שיצרה את אחד הקונצ'רטי המושלמים בהיסטוריה של המוסיקה הקלאסית.
הקונצ'רטו לכינור במי מינור, אופוס 64, הוא אחד משני הקונצ'רטי לכינור היחידים שהלחין מנדלסון. הוא כמובן גם המוכר יותר מבין השניים, בעוד שהקונצ'רטו השני הוא יצירת נעורים שכתובה ברה מינור.
#מבנה
הקונצ'רטו בנוי מ-3 פרקים:
פרק 1 - אלגרו מולטו אפסיונאטו (Allegro molto appassionato). פרק זה הוא דרמטי מאוד ובעל הבעה אינטנסיבית. הוא נפתח בכניסה כמעט מידית של הכינור הסולן, המציג את הנושא המרכזי. הפרק בנוי בצורת סונטה, האופיינית לקונצ'רטי באותה תקופה. במנדלסון, האקדמה התזמורתית (הקדמה תזמורתית) קצרה במיוחד. בפרק זה, הכנר הוא הכוכב הראשי, אך התזמורת אינה רק להקת תמך; סקציות שונות בתזמורת הופכות מדי פעם למרכזיות. לקראת סוף הפרק הראשון, לאחר אקורדי סיום חוזרתיים של התזמורת המעידים שהפרק תם, הבסון ממשיך עם גשר צר וממושך המוביל אל הפרק השני.
פרק 2 - אנדנטה (Andante). פרק זה מתחיל בפתיחה קצרה של התזמורת ואחריה הכינור הסולן מנגן את הנושא הרגוע של הפרק. הפיתוח של הפרק מופיע בערך באמצעו ונכתב בסולם לה מינור. זה פרק שהוא מפגן סולני לירי.
פרק 3 - אלגרו נון טרופו, אלגרו מולטו ויואצ'ה (Allegro non troppo, Allegro molto vivace). פרק זה נפתח בהקדמה קצרה במי מינור של הכינור והתזמורת, המזכירה את הפרק הראשון. לאחר ההקדמה, הכינור מנגן קטע סולו קצר המתחבר לנושא הראשי של הפרק. זה פרק קופצני ומהיר הדורש יכולות טכניות גבוהות מהסולן. הלמות התופים ותרועות הנשיפה מאתחלות את פרק הסיום התוסס. גם כאן מופיעה שניות המשחק השנון שבין הסולן לכלי הרקע.
#מה מיוחד ופורץ דרך ביצירה?
הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון נחשב לפורץ דרך בכמה היבטים:
כניסת הסולן המוקדמת - בניגוד למקובל באותה תקופה, בה קונצ'רטי נפתחו בדרך כלל בהקדמה תזמורתית ארוכה (ריטורנלו), מנדלסון מכניס את הכינור הסולן כמעט מיד בתחילת הפרק הראשון.
הקדנצה הכתובה - בפעם הראשונה בקונצ'רטו, הקדנצה של הפרק הראשון נכתבת כולה על ידי המלחין (מנדלסון) ולא מושארת לנגן לאלתר אותה, כפי שהיה נהוג. אף על פי שבאך כתב קדנצה לצ'מבלו בקונצ'רטו החמישי הברנדנבורגי, הכתיבה של הקדנצה בקונצ'רטו הרומנטי הייתה חידוש משמעותי במבנה הז'אנר בתקופה זו.
חיבור רציף בין הפרקים - המעבר בין הפרק הראשון לשני אינו עוצר לחלוטין, אלא מחובר באמצעות צליל בסון ארוך הגולש מפרק לפרק. גם הפתיחה הקצרה של הפרק השלישי מזכירה את הפרק הראשון, מה שתורם לתחושת חיבור בין חלקי היצירה.
סיפורו של הקונצ'רטו של פליכס מנדלסון ברתולדי:
https://youtu.be/FGQ3gFh9OM0
הנער יצחק פרלמן מנגן מהקונצ'רטו לכינור במי מינור אצל אד סאליבן:
https://youtu.be/9HYzHGzpamw
על חייו של המלחין הגאון, שכינו בחייו "מוצרט היהודי":
https://youtu.be/nD-OZw1Z2y8
סיפורו של מלחין הקונצ'רטו לכינור הגאוני:
https://youtu.be/tSTtiUYpBUs?long=yes
ופרלמן מנגן בכינור את הקונצ'רטו לכינור ולתזמורת במי מינור של מנדלסון:
https://youtu.be/PC6cPairOTA?long=yes
מערת פינגל (Fingal's Cave) שבאי סטפה שבסקוטלנד, היא מהמערות היפות והמרשימות בעולם. היא בנויה כמו קתדרלה טבעית ומדהימה, כולה עשויה גושי בזלת בצורת עמודים משושים, המזדקרים מהים וצומחים אל התקרה. עמודי הבזלת נוצרו כתוצאה מהתקררות והתמצקות של זרמי לבה שזרמו שם.
גם האי סטפה עצמו הוא מפלאי הטבע של האזור האנגלי - צוק בזלת גדול ומרשים שכמו מזנק מהים לפתע..
החל מסוף המאה ה-18, כשהחלה להתפתח התיירות בעולם, הפכו האי סטפה בכלל ומערת פינגל במיוחד, לאטרקציות תיירותיות של ממש. המלחין מנדלסון שביקר במערת פינגל כל כך התרשם עד שכתב יצירה מוסיקלית יפהפיה וקרא לה "מערת פינגל".
הנה סיפורה של מערת פינגל:
https://youtu.be/bdNFzXH4Qug
בתוך המערה המפורסמת, עם עמודי המשושים גם בתוכה:
https://youtu.be/CgbENxRN3CQ
וסרטון על מערת פינגל ועל הפתיחה "מערת פינגל" שהלחין מנדלסון לאחר שביקר במערה:
http://youtu.be/bdNFzXH4Qug
הכִּנּוֹר הוא הקטן מבין כלי הקשת. יש לו אחים גדולים במשפחת כלי הקשת, ביניהם הצ'לו, הויולה והקונטרבאס.
הכינור הוא צאצא של כלי ערבי בשם רובאב, שיש לו מיתר אחד או שניים, לעומת 4 מיתרים שיש לכינור. הכינור הוא לא רק כלי מקובל במוסיקה הקלאסית אלא גם כלי נפוץ מאד בסגנונות עממיים שונים, ביניהם במוסיקה ערבית, במוסיקת פולק אמריקנית ובמוסיקה יהודית (כלייזמר).
בהיסטוריה היו כנרים מפורסמים ומוכשרים במיוחד. ביניהם היה מוצרט, ילד הפלא שכתב בצעירותו את חמש יצירות קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בחצי שנה בלבד!
גם המלחין ויואלדי נחשב לאחד הכנרים הטובים בתקופתו. הוא הלחין לא פחות מ-230 קונצ'רטי סולו לכינור.
אבל הכנר הידוע בהיסטוריה היה פגניני האיטלקי. הוא היה נגן כל כך מדהים, שרבים בתקופתו האמינו שהוא כרת ברית עם השטן. פגניני כתב 24 קטעים לכינור שנקראו קפריצ'יו. הם היו כל כך קשים לביצוע, עד כדי כך שבמשך שנים היה ידוע שרק פגניני מצליח לנגן אותם. כיום מנגנים כנרים רבים את הקפריצ'ו של פגניני, מבלי לכרות ברית עם אף אחד...
הנה תולדות הכינור:
https://youtu.be/j39QyJuUpLI
נגן כינור בתזמורת מספר:
https://youtu.be/M1BTeCmxI2c
הכינור הקלאסי בקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון (תזמורת תלמה ילין):
https://youtu.be/6Usssj6h0xg
קפריצ'יו לכינור מספר 24 מאת פגניני:
https://youtu.be/vPcnGrie__M
כנרת הרחוב קרולינה פרוצנקו מפליאה ב"חורף" מתוך 4 העונות של ויוולדי:
https://youtu.be/3SdDL_ar0v0
כינור במוסיקת-עם אמריקאית:
https://youtu.be/bSQZ6iD07BI
כינור במוסיקה ערבית:
https://youtu.be/jFHYoZ0EZ_E
במוסיקת כלייזמרים יהודית:
https://youtu.be/C--78OvblaA
נגן כינור הג'אז זאן לוק פונטי ביצירה "מיראז'":
https://youtu.be/bKkMvBvyqvE
ותולדות הכינור במוסיקה:
https://youtu.be/jMHHH4zdOXg?long=yes
אין הרבה מוסיקאים או אמנים כמו יוהן סבסטיאן באך, מי שהיו אנשי מקצוע מעולים בחייהם, אך נחשבו לסוג של משרתים, בזמן שצוידו בלידתם במוח גאוני מסוגו ועשו את אמנותם הכי טוב בהסיטוריה. מה שמכונה אצל הג'ן זי, דור ה-Z, בכינוי GOAT, ראשי תיבות של "הכי טוב בכל הזמנים" (Greatest of all times).
מי שהחל את דרכו כנער מקהלה, החל לנגן בכינור, הפך לעילוי בנגינת עוגב וצ'מבלו וזכה להיחשב בחייו כאחד מגדולי נגני המקלדת.
אך באך הירבה לחבר יצירות סולו לכינור, חליל ומקלדת ובתור מועסק אצל אציל עשיר, הוא אפילו יצר יצירות קלילות כמו "קנטטת הקפה", מעין פרסומת למשקה האופנתי שפרץ בתקופתו והפך לטרנד מטורף.
בגיל 38, זוכה באך לקבל את המינוי כמלחין והמוסיקאי הראשי בבית הספר של קתדרלת לייפציג. מכאן ועד מותו בגיל 65 הוא עתיד לספק בקביעות יצירות דתיות לכנסיות העיר וללימודי מקהלת הנערים המקומית. כך מחבר באך במהלך השנים יצירות מוסיקליות לפרקים מ"הברית החדשה", ביניהם קנטטות לתפילות יום ראשון ו"פסיונים", העוסקים בסיפורו של ישו.
הוא היה חדשן ונועז לתקופתו, בזמן שמסביב לא הבין איש איזו עבודה מצוינת באופן יוצא דופן הוא עושה. הוא נהג לפרוץ את גבולות הנכון והמקובל של טכניקות ההלחנה של זמנו. הן היו מאוד שמרניות והתבססו על גישה של יופי מגביל לצירופי צלילים נעימים, קונסוננטים בשפת המוסיקה. באך הלך על דיסוננס בלי לפחד וידע לצאת ממנו נהדר. זו רק אחת מפיסות הגאונות שלו.
האגדה מספרת שבמותו הוריש באך את תווי יצירותיו הגדולות לשני בניו. כל אחד מהבנים קיבל לידיו חצי מיצירות האב. אחד הבנים היה רשלן, מוזנח ולא רציני. הוא השתמש בדפי התווים הללו, היום כל אחד מהם יכול היה להיות שווה מיליוני דולרים, כדי לעטוף דגים וחפצים. מורשת אביו הייתה מבחינתו לא יותר מנייר אריזה...
הבן השני שמר באדיקות את כל התווים שקיבל ואחרי מותו הם נתרמו לארכיון. כך נשארה לעולם רק מחצית מהמורשת של גאון המוסיקה, לדעת רבים המלחין החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית.
והכל מפני שהמלחין יוהאן סבסטיאן באך, בקיצור באך, לא התפרסם בחייו בתור מלחין חשוב. הוא היה מלחין מקומי פורה וידוע, אך שמעו יצא ברחבי גרמניה דווקא כנגן עוגב מעולה, בכנסיות שבהן שרת כמלחין.
המוסיקה שלו, לעומת זאת, נתפסה כמיושנת, כבדה ומתוחכמת מדי לתקופה ולעולם המוסיקה ה"חדש" של אותם ימים. לפיכך, עם מותו של יוהאן סבסטיאן באך, המוסיקה שלו נשכחה לחלוטין.
לחובבי ואוהבי המוסיקה הקלאסית קשה לדמיין עולם שבו לא נוכחת המוסיקה של הגאון הגרמני הצנוע הזה, אבל זה בדיוק היה המצב. המוסיקה שלו, שגם קודם זכתה רק להצלחה מקומית, הייתה צנועה מאוד ולא מוערכת מספיק, היא נעלמה, לא הושרה, כמעט ולא נוגנה או בוצעה ומעטים ידעו על קיומה.
וגם המעטים הללו הלכו והתמעטו.
מי שעתיד להחזיר את באך לעולם המוסיקה ולמעשה לחשוף אותו לעולם, הוא המלחין הגרמני היהודי פליקס מנדלסון, גאון גם הוא שזכה לכינוי "מוצרט היהודי". גילוי באך על ידי מנדלסון התרחש כ-100 שנה אחרי מותו של באך, כשמנדלסון המנצח חיפש יצירות לביצוע עם התזמורת שבראשה הוא עמד.
זוכרים את תווי יצירותיו של באך ששמר והוריש אחד מבניו של באך לארכיון בלייפציג? - אלה אותם תווים שבהם נתקל אז מנדלסון. המלחין והמנצח התפעל מהמוסיקה הנפלאה שאיש לא הכיר והבין שבידיו נמצאת מוסיקה מהרמה הגבוהה ביותר. במרץ 1829 הוא עתיד לבצע באולם הקונצרטים את המתיאוס פסיון, מהיצירות הגדולות והמרשימות של באך, המתארת את סיפורו של ישו בגרסת מתי, שנקרא בלטינית מתיאוס.
לראשונה זכה קהל חילוני לשמוע את המוסיקה הליטורגית, כלומר הדתית של באך. הדי הקונצרט ההוא הדהדו בכל אירופה והביצוע למוסיקה של אותו באך יצר גל של עניין במוזיקה שלו, שלפתע דומה היה שהיא מעניינת את כולם.
כשהחלו לבצע אותה ולפרסמה ברבים, החל העולם להבין את גאוניותו של המלחין הכמעט אלמוני, ש"פוספס" בחייו ועוד יותר במותו. מאז ידוע יוהן סבסטיאן באך כאחד מגאוני המוסיקה ומהמלחינים החשובים בכל הזמנים ולדעת רבים החשוב והטוב שבהם.
היום, כמעט 300 שנה אחרי מותו, שמו של באך נמנה על שורת המלחינים הגדולים בהיסטוריה וכראשון בן שווים במלחיני ה-B, ביחד עם בטהובן, ברהמס ויש המצרפים אליהם גם את הביטלס.
מאז הוא גם המלחין הקלאסי שזוכה להכי הרבה ביצועים, בהכי הרבה סגנונות ודומה שהוא תמיד רלוונטי ומצליח. מבאך בג'ינס ובסינתסייזר ועד באך של "בהיר יותר מחיוורון" בסיקסטיז, של ריפים מהסולואים של ריצ'י בלקמור מ"דיפ פרפל" בסוונטיז וכמובן באך שכל הרכב ג'אז מתכבד בעיבודים ליצירותיו ואפילו באך שאמני היפ הופ ומפיקי אלקטרו סוגדים למהלכים ההרמוניים המטורפים שלו. יחי באך שמת וקם לתחייה.
הנה קיצור חייו של גדול מלחיני הבארוק והאהוב שבהם:
https://youtu.be/Ok809_flJHI
סוד הגדולה של מי שמרבית המוסיקאים רואים בו את הגדול מכולם:
https://youtu.be/OUNTARNg_3s
תולדות חייו של באך:
https://youtu.be/GDkgEe0hawk
סיפור חייו בהיפ הופ:
http://youtu.be/TWwT_taX8N4
מי בא לנגן באך לפילה עיוורת?
https://youtu.be/VOr2O0FfpT8
כמה דוגמאות להשפעת באך על להיטי ענק:
https://youtu.be/4E8HUjxroFA?long=yes
פרטיטות של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:
https://youtu.be/51dXnVmnrgU?long=yes
ומה קורה כשמנסים לג'נרט מוסיקה של באך בבינה מלאכותית:
https://youtu.be/HS0MXynfstA?long=yes
