שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן מסיבות רייב?
מסיבות רייב (Rave) הן מסיבות ענק ורבות משתתפים, של צעירים שרוקדים לצלילי די ג'ייז מקצועיים. מסיבות הרייב הן בדרך כלל מסיבות פתוחות הנמשכות כל הלילה וערוכות בצורה שמזכירה פולחן קדום. לעיתים קרובות מתרחש הרייב מתחת לכיפת השמיים. משם כך הוא נקרא גם "מסיבת טבע". מסיבות רייב זכו לשמות נוספים כמו "מסיבות טראנס", "מסיבות יער" ובהשפעת הסמים שצרכו בהם הרוקדים, גם "מסיבות אסיד".
ה"רייברז", כלומר אוהדי הרייב, רואים בו מסורת שממשיכה חגיגות קדומות וטקסים שבטיים, כמו אלה של האינדיאנים, האסקימואים ושבטים ברחבי העולם. מצד שני, יש בו ממד של מרד והתנגדות לעיר ולחוק ולא פעם המשטרה פושטת על הרייבים כדי לאתר שימוש בסמים.
סביב המוסיקה האלקטרונית, שבמרכז המסיבות ההמוניות הללו, נוצרת החוויה המשותפת. המוסיקה הזו רפטטיבית, עם מקצבים שחוזרים שוב שוב ומרגישים כמו פולחן קדום של שבט פרימיטיבי. צליליה הכילו צלילים לא מוכרים, בתדירויות קיצוניות שלא נשמעו כמו רוק או ג'אז או כל מוסיקה מוכרת. היא הצליחה להחזיר למשתתפים משהו פולחני ורוחני שאנשים כבר הספיקו לשכוח שקיים באירועי מוסיקה.
למוסיקת הרייב נוספים האפקטים החזותיים שבם חלק חשוב בהתרחשות. הם יכולים לכלול זרקור אחד או מסכי ענק של וידאו, אפקטים של לייזר, גרפיקה ממוחשבת וסרטי וידיאו מתוכנות וי ג'יי, המייצרות גרפיקה מדהימה שמושפעת מהמוסיקה המנוגנת - כל אלה מעצימים את החוויה המהפנטת ומחזקים את השפעתה של המוסיקה האלקטרונית.
שיאו של עידן הרייב היה בסוף שנות ה-80 עד תחילת שנות ה-90. עם השנים זכה הרייב להיחשב גם לסגנון מוסיקלי, שמשלב מוסיקת טכנו, עם סגנונות נוספים כמו האוס, טראנס ואסיד-טכנו.
משמעות המושג "רייב" היא 'להתלהב'.
הנה אווירת הרייבים בלילה:
http://youtu.be/dzu934VCQ9s
רייב חוף בישראל:
http://youtu.be/PVvvbMLlunE
רייב מאולתר באזור ירושלים:
http://youtu.be/tlUBl_1YSbw
וממשרד החיוך - פרודיה על סרטי טבע הקשר למסיבות טבע:
https://youtu.be/q8zwIphm5r4
מהו סם הקטמין שבא מהאורוות אל המסיבות?
הקטמין וליתר דיוק קֶטמין (Ketamine), הידוע בכינויים כמו "Special K" או "K", הוא סם שהחל את דרכו כחומר הרדמה וטרינרי לסוסים. בעשורים האחרונים הוא הפך לסם מסיבות פופולרי במיוחד.
החומר סונתז לראשונה בשנת 1962 בידי הכימאי קלווין סטיבנס במעבדות Parke-Davis, שחיפשה תרופת הרדמה בטוחה יותר מסם ההרדמה PCP שגרם לתופעות קשות כמו הזיות ואי שקט ממושך.
בשנת 1964 נבדק הקטמין לראשונה בבני אדם, ובשנת 1970 אישר מינסיטריון הבריאות האמריקאי את השימוש בו תחת השם Ketalar. בהיותו יעיל מאוד ובעל פגיעה מועטה בלחץ הדם, בקצב הלב ובנשימה - הוא יועד אז לשימוש רפואי בלבד, בעיקר כתרופה להרדמה בניתוחים ובטיפול בפצועים במלחמות.
במהלך מלחמת וייטנאם זכה הקטמין לכינוי "סם החבר", משום שהיה כל כך בטוח לשימוש עד שחייל פצוע יכול היה לקבל זריקה מחברו לחימה עוד לפני הגעת הצוות הרפואי. בחלוף השנים התברר שהחומר הזה, בדומה לתרופות רבות אחרות, עלול לשמש גם למטרות הרבה פחות ראויות, ומכאן זכה לכינוי "סם המסיבות".
רבים גילו שהקטמין יכול לסייע לחוויות פסיכדליות או לבריחה מהמציאות. את הכינוי "Special K" השאילו בסצנת המסיבות מקופסת הדגנים המפורסמת של חברת Kellogg's.
אבל בניגוד לדגני בוקר, כשצורכים קטמין בצורה שאינה רפואית הוא פועל על מערכת העצבים המרכזית וגורם לתחושות של הזיות, סחרור, הפרדה מהגוף, תחושת ריחוף ועיוותים בתפיסת המרחק והזמן ושינויים במצב הרוח.
אלה הן בדיוק התחושות שחלק מהצעירים מחפשים במסיבות ובמועדונים, אך בהנאה הזו מסתתרת סכנה אמיתית. מינון גבוה מדי עלול לגרום לבעיות בשלפוחית השתן, נזק לכליות ולכבד, לעלייה בלחץ הדם ולפגיעה בזיכרון. במינונים גבוהים הוא יכול לגרום לדיכוי נשימתי מסוכן. שימוש חוזר וקבוע עלול לגרום לנזקים ואף לתלות בסם ולהתמכרות פסיכולוגית חזקה.
בעשורים הראשונים של המאה החדשה, זכה הקטמין ההזייתי לפריחה של ממש והפך לסם הדומיננטי, המזוהה ביותר עם סצנת הסמים של התקופה. הסם שצמח מתרופה ותיקה לאלחוש והרדמה אל השוליים הקשוחים של החברה, מצא את דרכו אל מרכז רחבות הריקודים ונכנס אל תעלות האף של המילניאלס בני דור ה-Y.
בישראל ובעולם רב מקובל השימוש הרפואי בקטמין גם כתרופה נגד דיכאון עמיד, במינונים קטנים ובפיקוח רופא. המקור הוא בסוף שנות ה-90 כשחוקרים שמו לב שמטופלים שקיבלו את הקטמין ההזייתי כנגד כאבים דיווחו על שיפור מהיר במצב הרוח שלהם, תוך שעות ולא שבועות כמו תרופות נגד דיכאון רגילות, מה שייחל אז את המסע להפיכתו לתרופה נגד דיכאון.
משמעות כל אלה היא שהחומר עצמו אינו "טוב" או "רע", אלא תלוי באופן השימוש. כדאי לזכור שהמסיבה שבה מציעים את הסם אינה מספקת אחריות על הנזק שעלול לנבוע ממנו ושהגוף והמוח שאליהם מכניסים סמים כאלו הם הרכוש היקר ביותר שיש לאדם.
הנה סיפורו של סם הקטמין:
https://youtu.be/d_ey_a_yN6Q
חוויות של צרכן קטמין:
https://youtu.be/DDocqTVYx9w
הקטמין מול דיכאון:
https://youtu.be/nW21-AYY_fs
וכשהאיש העשיר והיצירתי בעולם משתמש בו (עברית):
https://youtu.be/hlS_HyS1C6g
מה עושה הדי ג'יי?
די ג'יי (DJ) הוא תקליטן. בעבר הוא היה מוסיקאי הבוחר את המוסיקה להשמעה ולריקוד במועדוני ריקודים, מסיבות, מסיבות המונים הנקראות רייב, תכניות רדיו ועוד.
ואכן, המונח דיסק ג'וקי שימש בעבר לתיאור שדרני הרדיו שניגנו תקליטים למאזינים. משם הם יצאו למועדוני הריקודים הגדולים והפכו לכוכבים.
כיום הדי ג'ייז המודרניים והמקצועיים הם לרוב אמני במה מיומנים, שמספקים חוויה דומה למוסיקאים מעולם הרוק והפופ ומגיעים לרמה גבוהה מאד של שליטה טכנולוגית, יצירתיות ולעתים אף ידע מוסיקלי. חלקם הם סופר-סטארים ברמה עולמית ומופיעים במסיבות ענק, עם מבחר אדיר של אמצעים ואפקטים של סאונד, תאורה, וידאו וטכנולוגיה.
מה שהחל עם מערכת סטריאו ותקליטים הפך בימינו למערכת סאונד מטורפת. כמוסיקאי הדי ג'יי המודרני בדרך כלל מנגן ומוסיף למוסיקה המוקלטת שהוא עורך גם סימפולים, שהם קטעי מוסיקה וצליל שנדגמו והוקלטו מראש אל מכשיר אלקטרוני המאפשר לנגן אותם בזמן ההופעה. רבים מהמקצוענים מנגנים גם בסינטסייזרים, מכונות תופים וציוד אלקטרוני מוסיקלי נוסף. יש מהם שיוצרים להיטי פופ והופכים גם למוסיקאים יוצרים.
הכינוי המקצועי די ג'יי בא מאנגלית, בה DJ הוא קיצור של Disc jockey, תקליטן או "מחליף התקליטים".
כך עובד הדי ג'יי:
http://youtu.be/lQ9ZcG2qRxA
מערכת אופיינית לדי ג'יי:
http://youtu.be/fzxaIJM0TVM
בחיוך - הנה טיפוסים של די ג'ייז ומה הם עושים תוך כדי:
https://youtu.be/b0wwwdxz_Lc
צעיר שהוא די ג'יי מסביר מה הוא עושה (מתורגם):
https://youtu.be/nthpwCMrhQw?long=yes
ודי ג'יי ישראלי מהמצליחים בעולם (עברית):
https://youtu.be/n3L-StaS6Ic?long=yes
מסיבות רייב
מסיבות רייב (Rave) הן מסיבות ענק ורבות משתתפים, של צעירים שרוקדים לצלילי די ג'ייז מקצועיים. מסיבות הרייב הן בדרך כלל מסיבות פתוחות הנמשכות כל הלילה וערוכות בצורה שמזכירה פולחן קדום. לעיתים קרובות מתרחש הרייב מתחת לכיפת השמיים. משם כך הוא נקרא גם "מסיבת טבע". מסיבות רייב זכו לשמות נוספים כמו "מסיבות טראנס", "מסיבות יער" ובהשפעת הסמים שצרכו בהם הרוקדים, גם "מסיבות אסיד".
ה"רייברז", כלומר אוהדי הרייב, רואים בו מסורת שממשיכה חגיגות קדומות וטקסים שבטיים, כמו אלה של האינדיאנים, האסקימואים ושבטים ברחבי העולם. מצד שני, יש בו ממד של מרד והתנגדות לעיר ולחוק ולא פעם המשטרה פושטת על הרייבים כדי לאתר שימוש בסמים.
סביב המוסיקה האלקטרונית, שבמרכז המסיבות ההמוניות הללו, נוצרת החוויה המשותפת. המוסיקה הזו רפטטיבית, עם מקצבים שחוזרים שוב שוב ומרגישים כמו פולחן קדום של שבט פרימיטיבי. צליליה הכילו צלילים לא מוכרים, בתדירויות קיצוניות שלא נשמעו כמו רוק או ג'אז או כל מוסיקה מוכרת. היא הצליחה להחזיר למשתתפים משהו פולחני ורוחני שאנשים כבר הספיקו לשכוח שקיים באירועי מוסיקה.
למוסיקת הרייב נוספים האפקטים החזותיים שבם חלק חשוב בהתרחשות. הם יכולים לכלול זרקור אחד או מסכי ענק של וידאו, אפקטים של לייזר, גרפיקה ממוחשבת וסרטי וידיאו מתוכנות וי ג'יי, המייצרות גרפיקה מדהימה שמושפעת מהמוסיקה המנוגנת - כל אלה מעצימים את החוויה המהפנטת ומחזקים את השפעתה של המוסיקה האלקטרונית.
שיאו של עידן הרייב היה בסוף שנות ה-80 עד תחילת שנות ה-90. עם השנים זכה הרייב להיחשב גם לסגנון מוסיקלי, שמשלב מוסיקת טכנו, עם סגנונות נוספים כמו האוס, טראנס ואסיד-טכנו.
משמעות המושג "רייב" היא 'להתלהב'.
הנה אווירת הרייבים בלילה:
http://youtu.be/dzu934VCQ9s
רייב חוף בישראל:
http://youtu.be/PVvvbMLlunE
רייב מאולתר באזור ירושלים:
http://youtu.be/tlUBl_1YSbw
וממשרד החיוך - פרודיה על סרטי טבע הקשר למסיבות טבע:
https://youtu.be/q8zwIphm5r4
הקטמין וליתר דיוק קֶטמין (Ketamine), הידוע בכינויים כמו "Special K" או "K", הוא סם שהחל את דרכו כחומר הרדמה וטרינרי לסוסים. בעשורים האחרונים הוא הפך לסם מסיבות פופולרי במיוחד.
החומר סונתז לראשונה בשנת 1962 בידי הכימאי קלווין סטיבנס במעבדות Parke-Davis, שחיפשה תרופת הרדמה בטוחה יותר מסם ההרדמה PCP שגרם לתופעות קשות כמו הזיות ואי שקט ממושך.
בשנת 1964 נבדק הקטמין לראשונה בבני אדם, ובשנת 1970 אישר מינסיטריון הבריאות האמריקאי את השימוש בו תחת השם Ketalar. בהיותו יעיל מאוד ובעל פגיעה מועטה בלחץ הדם, בקצב הלב ובנשימה - הוא יועד אז לשימוש רפואי בלבד, בעיקר כתרופה להרדמה בניתוחים ובטיפול בפצועים במלחמות.
במהלך מלחמת וייטנאם זכה הקטמין לכינוי "סם החבר", משום שהיה כל כך בטוח לשימוש עד שחייל פצוע יכול היה לקבל זריקה מחברו לחימה עוד לפני הגעת הצוות הרפואי. בחלוף השנים התברר שהחומר הזה, בדומה לתרופות רבות אחרות, עלול לשמש גם למטרות הרבה פחות ראויות, ומכאן זכה לכינוי "סם המסיבות".
רבים גילו שהקטמין יכול לסייע לחוויות פסיכדליות או לבריחה מהמציאות. את הכינוי "Special K" השאילו בסצנת המסיבות מקופסת הדגנים המפורסמת של חברת Kellogg's.
אבל בניגוד לדגני בוקר, כשצורכים קטמין בצורה שאינה רפואית הוא פועל על מערכת העצבים המרכזית וגורם לתחושות של הזיות, סחרור, הפרדה מהגוף, תחושת ריחוף ועיוותים בתפיסת המרחק והזמן ושינויים במצב הרוח.
אלה הן בדיוק התחושות שחלק מהצעירים מחפשים במסיבות ובמועדונים, אך בהנאה הזו מסתתרת סכנה אמיתית. מינון גבוה מדי עלול לגרום לבעיות בשלפוחית השתן, נזק לכליות ולכבד, לעלייה בלחץ הדם ולפגיעה בזיכרון. במינונים גבוהים הוא יכול לגרום לדיכוי נשימתי מסוכן. שימוש חוזר וקבוע עלול לגרום לנזקים ואף לתלות בסם ולהתמכרות פסיכולוגית חזקה.
בעשורים הראשונים של המאה החדשה, זכה הקטמין ההזייתי לפריחה של ממש והפך לסם הדומיננטי, המזוהה ביותר עם סצנת הסמים של התקופה. הסם שצמח מתרופה ותיקה לאלחוש והרדמה אל השוליים הקשוחים של החברה, מצא את דרכו אל מרכז רחבות הריקודים ונכנס אל תעלות האף של המילניאלס בני דור ה-Y.
בישראל ובעולם רב מקובל השימוש הרפואי בקטמין גם כתרופה נגד דיכאון עמיד, במינונים קטנים ובפיקוח רופא. המקור הוא בסוף שנות ה-90 כשחוקרים שמו לב שמטופלים שקיבלו את הקטמין ההזייתי כנגד כאבים דיווחו על שיפור מהיר במצב הרוח שלהם, תוך שעות ולא שבועות כמו תרופות נגד דיכאון רגילות, מה שייחל אז את המסע להפיכתו לתרופה נגד דיכאון.
משמעות כל אלה היא שהחומר עצמו אינו "טוב" או "רע", אלא תלוי באופן השימוש. כדאי לזכור שהמסיבה שבה מציעים את הסם אינה מספקת אחריות על הנזק שעלול לנבוע ממנו ושהגוף והמוח שאליהם מכניסים סמים כאלו הם הרכוש היקר ביותר שיש לאדם.
הנה סיפורו של סם הקטמין:
https://youtu.be/d_ey_a_yN6Q
חוויות של צרכן קטמין:
https://youtu.be/DDocqTVYx9w
הקטמין מול דיכאון:
https://youtu.be/nW21-AYY_fs
וכשהאיש העשיר והיצירתי בעולם משתמש בו (עברית):
https://youtu.be/hlS_HyS1C6g
די ג'יי (DJ) הוא תקליטן. בעבר הוא היה מוסיקאי הבוחר את המוסיקה להשמעה ולריקוד במועדוני ריקודים, מסיבות, מסיבות המונים הנקראות רייב, תכניות רדיו ועוד.
ואכן, המונח דיסק ג'וקי שימש בעבר לתיאור שדרני הרדיו שניגנו תקליטים למאזינים. משם הם יצאו למועדוני הריקודים הגדולים והפכו לכוכבים.
כיום הדי ג'ייז המודרניים והמקצועיים הם לרוב אמני במה מיומנים, שמספקים חוויה דומה למוסיקאים מעולם הרוק והפופ ומגיעים לרמה גבוהה מאד של שליטה טכנולוגית, יצירתיות ולעתים אף ידע מוסיקלי. חלקם הם סופר-סטארים ברמה עולמית ומופיעים במסיבות ענק, עם מבחר אדיר של אמצעים ואפקטים של סאונד, תאורה, וידאו וטכנולוגיה.
מה שהחל עם מערכת סטריאו ותקליטים הפך בימינו למערכת סאונד מטורפת. כמוסיקאי הדי ג'יי המודרני בדרך כלל מנגן ומוסיף למוסיקה המוקלטת שהוא עורך גם סימפולים, שהם קטעי מוסיקה וצליל שנדגמו והוקלטו מראש אל מכשיר אלקטרוני המאפשר לנגן אותם בזמן ההופעה. רבים מהמקצוענים מנגנים גם בסינטסייזרים, מכונות תופים וציוד אלקטרוני מוסיקלי נוסף. יש מהם שיוצרים להיטי פופ והופכים גם למוסיקאים יוצרים.
הכינוי המקצועי די ג'יי בא מאנגלית, בה DJ הוא קיצור של Disc jockey, תקליטן או "מחליף התקליטים".
כך עובד הדי ג'יי:
http://youtu.be/lQ9ZcG2qRxA
מערכת אופיינית לדי ג'יי:
http://youtu.be/fzxaIJM0TVM
בחיוך - הנה טיפוסים של די ג'ייז ומה הם עושים תוך כדי:
https://youtu.be/b0wwwdxz_Lc
צעיר שהוא די ג'יי מסביר מה הוא עושה (מתורגם):
https://youtu.be/nthpwCMrhQw?long=yes
ודי ג'יי ישראלי מהמצליחים בעולם (עברית):
https://youtu.be/n3L-StaS6Ic?long=yes
