מהו סם המסיבות קטמין?
הקטמין וליתר דיוק קֶטמין (Ketamine), הידוע בכינויים כמו "Special K" או "K", הוא סם שהחל את דרכו כחומר הרדמה וטרינרי לסוסים. בעשורים האחרונים הוא הפך לסם מסיבות פופולרי במיוחד.
החומר סונתז לראשונה בשנת 1962 בידי הכימאי קלווין סטיבנס במעבדות Parke-Davis, שחיפשה תרופת הרדמה בטוחה יותר מסם ההרדמה PCP שגרם לתופעות קשות כמו הזיות ואי שקט ממושך.
בשנת 1964 נבדק הקטמין לראשונה בבני אדם, ובשנת 1970 אישר מינסיטריון הבריאות האמריקאי את השימוש בו תחת השם Ketalar. בהיותו יעיל מאוד ובעל פגיעה מועטה בלחץ הדם, בקצב הלב ובנשימה - הוא יועד אז לשימוש רפואי בלבד, בעיקר כתרופה להרדמה בניתוחים ובטיפול בפצועים במלחמות.
במהלך מלחמת וייטנאם זכה הקטמין לכינוי "סם החבר", משום שהיה כל כך בטוח לשימוש עד שחייל פצוע יכול היה לקבל זריקה מחברו לחימה עוד לפני הגעת הצוות הרפואי. בחלוף השנים התברר שהחומר הזה, בדומה לתרופות רבות אחרות, עלול לשמש גם למטרות הרבה פחות ראויות, ומכאן זכה לכינוי "סם המסיבות".
רבים גילו שהקטמין יכול לסייע לחוויות פסיכדליות או לבריחה מהמציאות. את הכינוי "Special K" השאילו בסצנת המסיבות מקופסת הדגנים המפורסמת של חברת Kellogg's.
אבל בניגוד לדגני בוקר, כשצורכים קטמין בצורה שאינה רפואית הוא פועל על מערכת העצבים המרכזית וגורם לתחושות של הזיות, סחרור, הפרדה מהגוף, תחושת ריחוף ועיוותים בתפיסת המרחק והזמן ושינויים במצב הרוח.
אלה הן בדיוק התחושות שחלק מהצעירים מחפשים במסיבות ובמועדונים, אך בהנאה הזו מסתתרת סכנה אמיתית. מינון גבוה מדי עלול לגרום לבעיות בשלפוחית השתן, נזק לכליות ולכבד, לעלייה בלחץ הדם ולפגיעה בזיכרון. במינונים גבוהים הוא יכול לגרום לדיכוי נשימתי מסוכן. שימוש חוזר וקבוע עלול לגרום לנזקים ואף לתלות בסם ולהתמכרות פסיכולוגית חזקה.
בעשורים הראשונים של המאה החדשה, זכה הקטמין ההזייתי לפריחה של ממש והפך לסם הדומיננטי, המזוהה ביותר עם סצנת הסמים של התקופה. הסם שצמח מתרופה ותיקה לאלחוש והרדמה אל השוליים הקשוחים של החברה, מצא את דרכו אל מרכז רחבות הריקודים ונכנס אל תעלות האף של המילניאלס בני דור ה-Y.
בישראל ובעולם רב מקובל השימוש הרפואי בקטמין גם כתרופה נגד דיכאון עמיד, במינונים קטנים ובפיקוח רופא. המקור הוא בסוף שנות ה-90 כשחוקרים שמו לב שמטופלים שקיבלו את הקטמין ההזייתי כנגד כאבים דיווחו על שיפור מהיר במצב הרוח שלהם, תוך שעות ולא שבועות כמו תרופות נגד דיכאון רגילות, מה שייחל אז את המסע להפיכתו לתרופה נגד דיכאון.
משמעות כל אלה היא שהחומר עצמו אינו "טוב" או "רע", אלא תלוי באופן השימוש. כדאי לזכור שהמסיבה שבה מציעים את הסם אינה מספקת אחריות על הנזק שעלול לנבוע ממנו ושהגוף והמוח שאליהם מכניסים סמים כאלו הם הרכוש היקר ביותר שיש לאדם.
הקטמין וליתר דיוק קֶטמין (Ketamine), הידוע בכינויים כמו "Special K" או "K", הוא סם שהחל את דרכו כחומר הרדמה וטרינרי לסוסים. בעשורים האחרונים הוא הפך לסם מסיבות פופולרי במיוחד.
החומר סונתז לראשונה בשנת 1962 בידי הכימאי קלווין סטיבנס במעבדות Parke-Davis, שחיפשה תרופת הרדמה בטוחה יותר מסם ההרדמה PCP שגרם לתופעות קשות כמו הזיות ואי שקט ממושך.
בשנת 1964 נבדק הקטמין לראשונה בבני אדם, ובשנת 1970 אישר מינסיטריון הבריאות האמריקאי את השימוש בו תחת השם Ketalar. בהיותו יעיל מאוד ובעל פגיעה מועטה בלחץ הדם, בקצב הלב ובנשימה - הוא יועד אז לשימוש רפואי בלבד, בעיקר כתרופה להרדמה בניתוחים ובטיפול בפצועים במלחמות.
במהלך מלחמת וייטנאם זכה הקטמין לכינוי "סם החבר", משום שהיה כל כך בטוח לשימוש עד שחייל פצוע יכול היה לקבל זריקה מחברו לחימה עוד לפני הגעת הצוות הרפואי. בחלוף השנים התברר שהחומר הזה, בדומה לתרופות רבות אחרות, עלול לשמש גם למטרות הרבה פחות ראויות, ומכאן זכה לכינוי "סם המסיבות".
רבים גילו שהקטמין יכול לסייע לחוויות פסיכדליות או לבריחה מהמציאות. את הכינוי "Special K" השאילו בסצנת המסיבות מקופסת הדגנים המפורסמת של חברת Kellogg's.
אבל בניגוד לדגני בוקר, כשצורכים קטמין בצורה שאינה רפואית הוא פועל על מערכת העצבים המרכזית וגורם לתחושות של הזיות, סחרור, הפרדה מהגוף, תחושת ריחוף ועיוותים בתפיסת המרחק והזמן ושינויים במצב הרוח.
אלה הן בדיוק התחושות שחלק מהצעירים מחפשים במסיבות ובמועדונים, אך בהנאה הזו מסתתרת סכנה אמיתית. מינון גבוה מדי עלול לגרום לבעיות בשלפוחית השתן, נזק לכליות ולכבד, לעלייה בלחץ הדם ולפגיעה בזיכרון. במינונים גבוהים הוא יכול לגרום לדיכוי נשימתי מסוכן. שימוש חוזר וקבוע עלול לגרום לנזקים ואף לתלות בסם ולהתמכרות פסיכולוגית חזקה.
בעשורים הראשונים של המאה החדשה, זכה הקטמין ההזייתי לפריחה של ממש והפך לסם הדומיננטי, המזוהה ביותר עם סצנת הסמים של התקופה. הסם שצמח מתרופה ותיקה לאלחוש והרדמה אל השוליים הקשוחים של החברה, מצא את דרכו אל מרכז רחבות הריקודים ונכנס אל תעלות האף של המילניאלס בני דור ה-Y.
בישראל ובעולם רב מקובל השימוש הרפואי בקטמין גם כתרופה נגד דיכאון עמיד, במינונים קטנים ובפיקוח רופא. המקור הוא בסוף שנות ה-90 כשחוקרים שמו לב שמטופלים שקיבלו את הקטמין ההזייתי כנגד כאבים דיווחו על שיפור מהיר במצב הרוח שלהם, תוך שעות ולא שבועות כמו תרופות נגד דיכאון רגילות, מה שייחל אז את המסע להפיכתו לתרופה נגד דיכאון.
משמעות כל אלה היא שהחומר עצמו אינו "טוב" או "רע", אלא תלוי באופן השימוש. כדאי לזכור שהמסיבה שבה מציעים את הסם אינה מספקת אחריות על הנזק שעלול לנבוע ממנו ושהגוף והמוח שאליהם מכניסים סמים כאלו הם הרכוש היקר ביותר שיש לאדם.
