» «
דיו אלקטרוני
מהו הדיו האלקטרוני ומה טוב בו?



"הדיו האלקטרוני" (e- ink) הוא כינוי לטכנולוגיה שמאפשרת ייצור של ספרים אלקטרוניים. הדיו האלקטרוני מחקה את הדיו המודפס על גבי דף - הוא נוח לקריאה, צורך מעט חשמל רב ומאפשר לצפות בו מכל כיוון. יש הקוראים לשיטה הזו "נייר אלקטרוני".

בשונה מהטכנולוגיה של מסכים רגילים, בה התמונה שאנו רואים מורכבת מנקודות מוארות רבות, שמהן מורכבת התמונה שעל המסך, טכנולוגיית הדיו האלקטרוני עושה פעולה קצרה אחת בכל פעם. כל שינוי של התמונה שעל המסך רק מניע עליו חלקיקים למקום אחר. אותם חלקיקים יושבים בתוך כל נקודה על המסך. יש מהם חלקיקים לבנים ויש חלקיקים שחורים. כשהתמונה מחייבת שהנקודה תהיה שחורה, עולים החלקיקים השחורים למעלה והלבנים צונחים למטה ולא נראים. כשהפיקסל צריך להיות לבן, הפעולה תהיה הפוכה והשחורים ייעלמו למטה.

ומכיוון שדפדוף לעמוד הבא בספר, או מעבר לתצוגה של מסך אחר באתר, הן פעולות רגעיות וקצרות מאוד, השינוי יתבצע וזהו. וזה היתרון הנוסף בטכנולוגיה הזו. כי מרגע שהחלקיקים "השתנו בכל נקודה על המסך לגוון הנכון", הם אינם זקוקים יותר לאנרגיה כדי להיראות. לכן, הדיו האלקטרוני הוא חסכוני באנרגיה ומאפשר לקרוא את הטקסט לאורך זמן, מבלי לצרוך חשמל נוסף לזה שצרכה פעולת הדפדוף למשל.

אגב, בנוסף לצריכת המתח הנמוכה של הטכנולוגיה הזו, גם הקריאה במסכים כאלו היא נוחה וקלה יותר לעיניים.

בשנים האחרונות פותחה גם תאורה שאפשר להפעיל על מסכים כאלה. מדובר בפיתוח חדש יותר והוא נועד לאפשר לאנשים לקרוא את הספרים שלהם גם בחדר חשוך לפני השינה, מתחת לכיפת השמיים, או בחלל אפלולי.

שני סוגי החלקיקים הללו על המסך, הוא גם הסיבה לכך שמרבית מסכי הדיו האלקטרוני הם מסכים ללא צבעים. הטכנולוגיה שמאפשרת צבעים היא מאוד בסיסית עדיין.

בזכות הדיו האלקטרוני ניתן היה להמיר מיליוני ספרים ישנים לגירסאות אלקטרוניות שקל להפיץ דרך האינטרנט לכל פינה בעולם. קוראים אלקטרוניים כמו Kindle משתמשים בדיו האלקטרוני כדי לאפשר הפצה של ספרים אלקטרוניים ברשת.

בעתיד מעריכים המומחים שהדיו האלקטרוני ישמש לכרטיסי אשראי, מסכים דינמיים ניידים, תצוגה למכשירי "האינטרנט של הדברים" ועוד המון שימושים. בתחום החינוך מעריכים שהדיו האלקטרוני יאפשר סוף סוף להיפטר מהילקוטים הכבדים מצד אחד ומהמחשבים מלאי הגירויים והסחות הדעת, מהצד השני.


הנה הסבר של טכנולוגיית הדיו האלקטרוני (עברית):

https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?t=75&end=2m33s


כך פועלת טכנולוגיית הדיו האלקטרוני E Ink:

http://youtu.be/Oqu1--AzM7U


הספר האלקטרוני, או הקורא האלקטרוני, שהוא המוצר הכי מזוהה עם הדיו האלקטרוני:

http://youtu.be/3cktgAwu3AE


הדיו האלקטרוני הצבעוני שיש מירוץ גדול לפיתוחו:

http://youtu.be/0VmCrblDMlc


ושמלות המבוססות על נייר אלקטרוני (עברית):

https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=9s&end=1m57s
לוח מודעות
איך ייראו בעתיד לוחות מודעות?



לוח מודעות הוא אחד העזרים בחיינו שכמעט ולא השתנה לאורך חצי האלף האחרון. מעט מאד שינויים היו במשטח שעליו מדביקים מודעות כתובות או מודפסות לציבור. אבל לוח המודעות של העתיד עומד להשתנות כליל. הוא יהיה כנראה אינטראקטיבי, כלומר הוא יאפשר לקורא המודעות לנווט, להתעניין ולחקור את המידע שכתוב במודעות האלקטרוניות שיופיעו עליו. יהיו בו ככל הנראה אפשרויות לביצוע פעולות, כמו הזמנת כרטיסים מידית למופעים ואירועים שפורסמו בו, הרשמה לפעילויות ומקומות שפרסמו חוגים או קורסים לציבור וכדומה.

בעולם של לוחות מודעות אלקטרוניים דיגיטליים, כמובן שגם קישור לאתר המפרסמים יוכל להופיע, אם כי סביר שהוא יעמיד את הקורא למשך זמן רב יותר אל מול לוח המודעות החדשני. לכן, יותר סביר שהקישור יהיה לדף אינטרנט שבו יוזמן להשאיר את פרטי הקשר אליו ולקבל מידע נוסף על השירות או המוצר שפורסמו.

עם המסכים הגמישים שהולכים ונכנסים כבר בימינו לטלפונים המתקפלים, די סביר שלוחות המודעות המציגים כבר היום וידאו יתפרסו גם למודעות וידאו, ש"יודבקו" על הלוח וישדרו סרטי וידאו, כמו בסרטון השלישי, שהוא וידאו קליפ של זמרת הג'אז דיאנה קרול, אבל מנבא היטב את העתיד של לוח המודעות העתידי.


הנה סקיצה של לוח מודעות בעתיד:

http://youtu.be/QmXfEgB9vBo


אולי יהיו מסכים בכל מקום, שיודעים לתרגם אוטומטית, להציג נתונים על פי השיחה ועוד:

http://youtu.be/We-gJo87xw8


ועם המסכים הגמישים ואולי אף המתקפלים ניתן יהיה לייצר מודעות ופרסומות כמו זו שבקליפ של דיאנה קרול:

https://youtu.be/Yr8xDSPjII8


או לקבל לוח פרסום תלת ממדי כמו הדבר המדהים הזה:

https://youtu.be/oYCgyG2rkOM
שיחות וידאו
איך התפתחו שיחות הווידאו ואיך הן עתידות להיראות?



שיחות וידאו (Video calls) מתקיימות בימינו בכל יום ברחבי העולם מיליוני פעמים. הרעיון אינו חדש ומכשירים כאלו כבר נוסו במכשיר הווידאו פון שפותח בשנות ה-50 של המאה הקודמת.

כמובן שהטכנולוגיה של היום, זו המבוססת על רשת האינטרנט, היא הבשלה והאמינה ביותר. תוכנת סקייפ המצליחה היא המוצר הבשל והמצליח ביותר בשיחות וידאו להמונים. תוכנת הזום (Zoom) של עידן הקורונה המחישה עד כמה שיחות ועידה יכולות לשמש בתכנון נכון גם את עולמות החינוך, העסקים והניהול ואפילו בתנאי משבר וריחוק חברתי.

בתחום העסקי שיחות הווידאו הן בעיה משמעותית הרבה יותר. החל מנושא הפרטיות, או ליתר דיוק הסודיות, כמו גם בשל הצורך לנהל שיחות ללא עיכובים גדולים במשך הזמן שהווידאו עובר בין המשוחחים והצורך בשיחות מרובות משתתפים - בתקופת הקורונה למדנו שכל אלה הופכים את שיחות הווידאו הארגוניות לנושא נפרד ומורכב אף יותר.

בעתיד ניתן יהיה לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום שבו ייראו משתתפים שמצויים בחו"ל ובמרחקים של אלפי קילומטרים, כאילו היו בחדר.

כבר היום מדובר על שילוב של הולגרמות של משתתפים רחוקים בחדר, בישיבות ואפילו במפגשים משפחתיים. מצלמת וידאו באיכות גבוהה וקידוד מיוחד המאפשר העברת נתונים מהירה ואיכותית יאפשרו את הצפייה המדוברת בהולוגרמות של משתתפים הנמצאים מעבר לים, בשידור חי ונוכח מתמיד.

כבר היום ובהמשך לגילויים שסיפק לתעשיה עידן הקורונה, מפתחות חברות שונות חדרי ישיבות וירטואליים ומבוססי הולוגרפיה, שיאפשרו שיחה טבעית משיחת וידאו של ימינו. ההבדל המהותי יהיה שבמקום לראות את הפרטנרים שלכם לפגישה או לישיבה על המסך בשיחת וידאו, תראו אותם נכנסים לחדר ויושבים אל מול השולחן שלידו גם אתם יושבים.

צריך יהיה כמובן להתגבר על חסמים כמו רוחב הפס הנדרש על מנת שנקבל תמונה תלת מימדית ברורה, המתעדכנת בזמן אמת. נדרשת לכך מהירות של לפחות פי 200 מהמהירות המקסימלית שמתאפשרת כיום בשידור וידאו דרך האינטרנט בעולם.

יהיה גם צורך בשיפור והוזלת התשתית להצגת התמונה ועיבודה בזמן אמת. לשם כך דרושים מעבדים חזקים וכרטיסים גרפיים משופרים. נכון לעכשיו ההולוגרמות שמציגות דמויות ממרחקים, בעיקר מזמנים שלא ישובו עוד, יוותרו נחלתם של כוכבי פופ מתים ועשירי עולם שמחזיקים לשם כך צעצועים טכנולוגיים יקרים להחריד.


הנה שיחות הווידאו של עידן הקורונה ומהי בעיית איכות הצליל בהן (עברית):

https://youtu.be/kUsE9bf_6gY


בשנות ה-60 פותח הפיקצ'ר פון שכמעט הבשיל:

https://youtu.be/WzdCKBZP4Jo


מכשיר וידאופון משנות ה-90:

https://youtu.be/HRLv3N7Fa5E


טכנולוגיית שיחות וידאו של ההווה:

http://youtu.be/TV7M0Kluyp4


תוכנת סקייפ שבה משוחחים בוידאו עם מי שרוצים והיא אפילו מתרגמת (עברית):

http://youtu.be/LKB3FdgjexU


מסכי העתיד השקופים מבטיחים לאפשר למשוחח להיטמע בחדר:

https://youtu.be/pD692WIY1m0


והנוכחות-מרחוק, הטלפרזנס, של ההווה והעתיד:

http://youtu.be/A0r4Ers-58g
פיקסלים
מה זה פיקסל?


פיקסל (Pixel) הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.

הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!


כך מרכיבים צבעי היסוד בפיקסלים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך (עברית):

https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s


כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:

http://youtu.be/2-stCNB8jT8


וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":

https://youtu.be/XAHprLW48no

מסכים

צג ברייל
איך עיוורים קוראים מהמחשב?



רוב העיוורים שיודעים לקרוא כתב ברייל משתמשים בדרך כלל בצג ברייל (Braille display).

צג ברייל הוא התקן שיש בו מערכת פינים, שהמחשב יכול להבליט ולהסתיר כדי להציג את האותיות של הטקסט שהעיוור מעוניין לקרוא.

מערכת הפינים של צג הברייל מאפשרת הצגה של שורה כתובה אחת בכתב ברייל. בצג הברייל יש גלגל שמאפשר לעיוור לעלות ולרדת שורה אחר שורה וכך לקרוא את כל הטקסט.

לרוב מונח צג הברייל לפני המקלדת. כך קל לעיוור להגיע עם אצבעותיו המקלידות על מקלדת המחשב אל המסך. בזכות ה"הקלדה העיוורת" והעובדה שאין מרחק רב בין המקלדת לצג הברייל, יכולים העיוורים לעבוד בעזרת מחשבים ולעשות עבודה מהירה, כמעט כמו אנשים רואים.


הנה צג הברייל המסייע לעיוורים לגלוש ברשת ולקרוא את מה שכתוב על המסך (עברית):

https://youtu.be/PnA0_8TJlqw


השימוש צגי ברייל במחשבים ניידים:

http://youtu.be/lLaUx7BJ4r0


מקלדת ברייל חדשנית למכשירים ניידים (מתורגם):

https://youtu.be/Ks9DNrJe5Ek


ומסך ברייל עם טאבלט (מתורגם):

https://youtu.be/46O1wo1QP2w
מסכי העתיד
כיצד ייראה המסך של המחשוב הלביש?



המסך העתידי יהיה ככל הנראה שונה מהותית ממה שאנו מכירים מהמחשב או הטלוויזיה שלנו. זה יהיה ככל הנראה מפני שיצטרכו מסכים בעלי תכונות שונות לשימושים כמו האינטרנט של הדברים, מחשוב הלביש ועוד אפשרויות שיצוצו בעתיד. למסך שיילך איתנו לכל מקום נרצה ודאי תכונות טובות ומשוכללות מאלה שמאפיינות את המסכים של היום.

המסך הגמיש, המסך המתקפל, המסך הקעור, מסך ההולוגרמה (ראו את כולם באאוריקה בתגית "מסכים"), כולם כבר כאן או כמעט כאן. אבל המסכים שיהיו בעתיד ייראו ודאי עוד יותר מרתקים ומדהימים ממה שנוכל לשער כיום. הם יציגו נתונים בדרכים אחרות, ירגישו אחרת ויהיו בעלי תכונות חומר ונראות שונות מכל מה שהיכרנו עד היום.


האם כך יפעלו המסכים העתידיים של המחשוב הלביש?

https://youtu.be/X-GXO_urMow?long=yes
מסך
איך ייראו מסכי העתיד?



מסכי העתיד הולכים לכיוונים שונים. יש מדענים הגורסים שיותר ויותר מסכים יהיו וירטואליים, כלומר מסכים שאינם מסכים והם בעצם הולוגרמות של מסך. אחרים סבורים שמסכים גמישים יחליפו את המסכים הקשיחים שאנו מכירים. את המסך הגמיש ניתן יהיה לקפל, הוא יהיה קשיח יותר ויותר עמיד בפני שריטות, נפילות ופגיעות אחרות.

כבר היום יש מגמת של מסכים קעורים שנותנים הרגשה של עומק. כמוהם נמכרים גם מסכי התלת ממד שיוצרים עומק ויזואלי מדומה. כל אלה הם רק הניצנים של מסכי העתיד, שישמשו את המחשבים, הסמארטפונים והטלוויזיות של העתיד.


הנה המסכים שעתידים בעתיד להקיף אותנו בכל תחום:

https://youtu.be/5SIhlWFAJWk


הדגמה של המסכים הגמישים של העתיד:

http://youtu.be/f4AhTiQkWwk


כיוונים אחרים של מסכי עתיד:

http://youtu.be/Vax5Vv8lUTU?t=13s


מסך מבוסס הולוגרמה כפי שצופה לנו העתיד:

https://youtu.be/jWIGbapXc74


מסכים כאלו יוכלו להיות גם על הטלפונים שלכם:

https://youtu.be/nmzEe8j1TSM


מסך גמיש שכבר קיים:

http://youtu.be/HU2nG9qy6vs


החזון של LG:

https://youtu.be/qIRjytgNuhM


ומסכים קעורים שכיום הולכים ונכנסים לתעשיית הטלוויזיה ורבים רואים בהם משהו מיותר:

http://youtu.be/nB_LFEAhK34
צג
כמה דק יכול מסך להיות?



מסכי המחשבים ומחשבי הלוח, הטאבלטים, הולכים ונעשים דקים. גם עולם הטלוויזיות הולך לכיוון של המסך הדק ביותר. סביר להניח שמסכי העתיד יהיו גמישים וזה כיוון אחד של התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה בעתיד, אבל עד גבול מסוים הם גם יהיו דקים יותר.

כבר היום יש מסכים שאינם גמישים והם דקים להפליא. הם גם מאפשרים ליצור מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים שהם דקים להפליא.


הנה מסכים דקיקים שפותחו על ידי יצרנית מסכים יפנית:

http://youtu.be/2yGsWT9wfck


המחשב הנייד הדק ביותר בעולם, בעובי של 10.4 מילימטרים:

https://youtu.be/pe4u7anS28g


הסמארטפון הדק בעולם - Oppo R5:

https://youtu.be/3OAQUcQqDD0


והטאבלט הדק בתבל לשנת 2015:

https://youtu.be/Vh_tJyM1bW4


אצטדיון ארנה קורינתיאנס
איפה נמצא מסך הווידיאו הגדול בעולם?



אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל, שנבנה בימים אלו, אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.

אבל בתור מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!

בשעת קריאת הערך המסך הגדול בעולם הוא כבר במקום אחר, למשל בקניון בדובאיי בשנת 2017. נשמח אם תעדכנו אותנו כשזה ישתנה בעתיד.


הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:

https://youtu.be/36vhoTutjCs


כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:

https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg


כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:

http://youtu.be/7JxnLzAYntk


וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו מזמן:

https://youtu.be/HgIDdUcKxHw
איך עובדים המסכים הקעורים החדשים?



תעשיית הטלוויזיה מחפשת כל הזמן ריגושים חדשים. אחרqי שגל טלוויזיות התלת-ממד קצת מיצה את עצמו, הגיעו המסכים הקעורים. הללו מנסים לעטוף את הצופה ולהגביר את החוויה של הצפיה באמצעות תחושה של עומק.

בתחום הסלולארי יש יתרונות נוספים למסך הקעור, במיוחד בכך שמסך הסמארטפון מוגן יותר מנפילות ושריטות מהמשטח שעליו הונח.


הנה המסך הקעור כפי שהוא קיים היום:

http://youtu.be/XPRE4CprD8Q


פרסומת למסך קעור:

http://youtu.be/mOmRbIq2WdY


על סמארטפונים עם מסך קמור, שהעיקרון בו זהה - מסך בעל אפשרויות כיפוף:

https://youtu.be/Q6QyrMTD4Ho


ומומחה חביב ואוהב אוכל שמסביר כמה שהקעור הוא המיותר החדש:

http://youtu.be/8Oeq0VbVCEs
איך ייראו החלונות במטוסי העתיד?



דמיינו מטוסים פתוחים שכמעט כל הקירות שלהם הם חלונות. לא מאמינים שהם יהיו חזקים מספיק? - אז דמיינו שהקירות הללו הם מסכי ענק באיכות וברזולוציה מדהימה.

דמיינו שאתם רואים את כל מה שבחוץ אבל בפנים ומרגישים שאתם מרחפים בשמיים וכמעט, אבל כמעט, נופלים.. עכשיו דמיינו שמישהו מחליף את הנוף ובשנייה אתם מוצאים את עצמכם טסים בחלל החיצון. דמיינו שאתם רואים על המסכים האלה חוויות תלת-ממדיות מהממות, אפשרויות של מוצרים לקנייה בדיוטי פרי (במקום העגלה החבוטה של הדיילים), דמיינו שאתם יכולים לבחור סרט שיוצג על חלק מהקיר שליד המושב שלכם. וזו רק ההתחלה, כי הדמיון והטכנולוגיה עשויים להיפגש מהר משאתם חושבים.

ולכו תדעו אם זו לא ההקדמה לבתים שקופים שבהם תוטמע הטלוויזיה בקירות ותאפשר לצפות בתכניות, אבל גם אם אם "לעבור" למקומות כמו אי בודד, לב יער או פנטהאוז יוקרתי במנהטן.


הנה אפשרות של מטוס הנוסעים מהעתיד ומבפנים:

http://youtu.be/cAGT5A589xE


מסכי ענק שמקרינים את השמיים שבחוץ או את החלל ועוד:

http://youtu.be/HvYsHOzWUY8


פרסומת לרעיון החדשני הזה:

http://youtu.be/afGL5GX6avs


והסבר בעברית:

https://youtu.be/xxFsf7tmUAk?t=4m18s&end=5m32s
מה תעשה הזכוכית בעתיד?



זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...

אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.

בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.

ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?

ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.

ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.


הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:

https://youtu.be/-34KXc7O8nI


גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:

https://youtu.be/2mY4nlzrUIE


מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:

https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho


וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:

https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
איפה נצפה בסרט בבית העתיד?



בבית העתיד יהיו מגוון של מסכים שיוטמעו בקירות הבית, השיש במטבח ואפילו המראה שבחדר הרחצה, כמו גם על מכשירים כמקרר, המחשבים והמכשירים החכמים האחרים שיקיפו את האדם.

חלקם יהיו טפטים שיודבקו על הקירות, מסכים גמישים וענקיים שיגיעו בגלילים להדבקה. אחרים יורכבו אולי, כבר במפעל, על קירות להרכבה לבניית בתים.

כל המסכים הללו יוכלו להציג סרטים ותמונות ומכולם תהיה גישה לרשת. כשנעבור מחדר לחדר יעבור המידע ויוצג בחדר שאליו נעבור, כך שנוכל להתחיל לצפות בסרט בסלון ולהמשיך לצפות בו בחדר הרחצה ולסיים בחדר השינה. הכל רציף והכל מתחבר - הנוחות מעל לכל..


הנה סרטון על המסכים שיקיפו את אנשי העתיד בביתם החכם:

https://youtu.be/CPH1sAY8Vhg


חברות הטכנולוגיה של ימינו כבר עושות צעדים ראשונים לשם:

https://youtu.be/hGvMfe85i30


קירות אינטראקטיביים כבר קיימים:

https://youtu.be/BrqfPzhSYys


גם מסכים נגללים יש:

https://youtu.be/KHSdObeUdxI


הם נראים כמו טאפט וידאו:

https://youtu.be/f6K_bQcSUY8


אם כך ייראה מטוס הנוסעים של העתיד...

https://youtu.be/afGL5GX6avs


אז באופן דומה את קיר הווידאו שלכם תוכלו ליצור כבר היום:

https://youtu.be/Yo4LjMd4G6Q


ואולי כך ייראה הבית שלכם בתוך שנים אחדות:

https://youtu.be/CPH1sAY8Vhg
מהו הסינמטוגרף של לומייר שיצר את המסך הגדול?



בשנת 1895, כ-4 שנים לאחר המצאת הקינטוסקופ של אדיסון, מכשיר שאיפשר לצופה הצצה לסרטונים שהוצגו בו, הוצגו לראשונה לקהל הרחב סרטים שהוקרנו על קיר גדול, מה שיזכה לשם "המסך הגדול". האחראים להקרנה הציבורית הזו של סרטים הם שני אחים צרפתיים, האחים לומייר (The Lumière Brothers), שבנו את הסינמטוגרף והיו בעלי החזון להפוך אותה לצורת בידור חדשה.

האפשרות להקרין כך סרטים נוצרה בזכות המצאה שנקראה "סינמטוגרף" (Cinématographe). המכשיר הזה, ששקל רק 5 קילוגרם, היה מצלמה ששימשה גם כמכשיר הקרנה ופיתוח לסרטים בעידן הראינוע. מצלמת הקולנוע הזו, שאפשרה גם להקרין את הסרטים שצולמו בה, על גבי מסך גדול, סימנה את תחילתה של מהפכה תרבותית של ממש.

הכל החל כששני אחים, לואי ואוגוסט לומייר, המציאו ורשמו פטנט על מצלמה "סינמטוגרפית". המצלמה הזו הייתה מכשיר פלא של ממש. גם מקרן, גם מכונה להדפסת עותקים נוספים של הסרטים שצולמו בה וגם מקרן של סרטים.

הסינמטוגרף לא היה מכשיר הצילום או ההקרנה הראשון של סרטים. אבל הוא היה הראשון שעשה את העבודה ללא דופי. אחת הסיבות לאיכות הטובה שלו היו נקבים קטנים שנוקבו בצידי סרט הצילום. הללו הריצו את הסרט במכשיר בתנועה רציפה ובמהירות אחידה. סרטי הצילום, שבתחילה היו מנייר ורק בהמשך בסרטי צלולואיד, היו אמינים ורצו בקצב אחיד. הקולנוע נולד!

הסינמטוגרף ושני הממציאים שלו הם האחראים לעידן חדש ולמהפכת הקולנוע. למעשה, הם הולידו לא רק את תעשיית הקולנוע. מהתעשייה הזו ייווצר גם עולם הטלוויזיה, אותו מכשיר שיזכה לכינוי "המסך הקטן" ובהמשך יצאו מהם אינסוף המצאות וחידושים בתחום הבידור, בתרבות הפנאי המודרנית ובחברה האנושית כולה.


הנה סיפורו של הסינמטוגרף:

https://youtu.be/_OaOCN3pHDQ


דגם מצויר של מצלמת ומקרנת הסינמטוגרף:

http://youtu.be/7Q_SgMvTO-o


וכמה מהסרטונים הראשונים של האחים לומייר, שנוצרו בעזרת הסינמטוגרף:

http://youtu.be/4nj0vEO4Q6s
מהם המסכים הגמישים?



מסכים גמישים שרבים סבורים שיחליפו את המסכים הקשיחים של היום, הם מהחידושים המרגשים בתחום המחשבים והמובייל. מסכים אלו יוכלו בעתיד להתקפל כמו עיתון, להתגלגל כמו מגזין, להתפרש על השולחן כמו מפת דרכים ועוד. הם ישולבו במכשירים שונים, מעיתון אלקטרוני, דרך ספרים דיגיטליים, מפות שולחן פעילות ועוד אפשרויות שהיום איננו חושבים עליהן, כמו למשל טלוויזיה ניידת שמתקפלת לתיק כמו מפה.

טכנולוגיית Gyricon הגמישה, שכבר היום קיימת בנייר אלקטרוני, עשויה מחלקיקים דקיקים מאד שצפים על המסך ומשנים את צורתם בהעברת זרם חשמלי.

המסכים הגמישים יוכלו גם להשתלב ב"אינטרנט של הדברים" ולשמש בתור המסכים של מכשירים שאינם דווקא מחשבים. ולא רק שניתן יהיה לקפל אותם - הם גם יהיו קשיחים יותר, עמידים מאי-פעם בפני שריטות ואף חסינים מנפילות ופגיעות אחרות שמסכים רגילים לא שורדים.


הנה מסך טפט של LG:

https://youtu.be/kA1fwmPnI4o


טלוויזיה ביתית ענקית ומתקפלת:

https://youtu.be/D1pa3UX89GA


למה המסכים הגמישים התעכבו כל כך?

https://youtu.be/mo6nF-T58PA


טכנולוגיית המסך הגמיש כפי שהיא כבר קיימת:

http://youtu.be/HU2nG9qy6vs


סרטון קונספט שבינתיים התממש והציג את החזון של חברת סמסונג לגבי עתיד המסכים הגמישים:

http://youtu.be/MKG7XRsG9KQ


המסכים הגמישים כפי שייראו אולי בעתיד:

http://youtu.be/f4AhTiQkWwk


ואבטיפוס של מסך גמיש שכזה:

https://youtu.be/KHSdObeUdxI
מהו הספר האלקטרוני? - על הקובץ והמכשיר



הספר האלקטרוני (eBook), בלשון עממית, הוא גם כינוי שניתן לספר המופץ בצורה דיגיטלית לקוראים, סוג של קובץ שניתן לקרוא במדיה דיגיטלית, אך גם למכשיר שנועד לקריאת ספרים כאלה - קורא ספרים אלקטרוני.

כמובן שניתן לקרוא ספרים אלקטרוניים גם בטלפון חכם, במחשב ובטבלטים למיניהם.

הבלבול, אגב, הוא בעיקר בשפה העברית. ספר אלקטרוני או דיגיטלי מוגדר בתור סוג הקובץ בו מוצג תוכן הספר, בעוד שאת המכשיר מכנים בעברית קורא ספרים אלקטרוני. אבל הציבור מבלבל לא פעם במונחים. בהיותנו עממיים באאוריקה, יתכן שגם אנו נתבלבל לעתים ונשתמש כאן במושג ספר אלקטרוני גם למכשיר ולא רק לקובץ האלקטרוני. בכל זאת בני אדם...

ספרים אלקטרונים מסוגים שונים מסתובבים בעולם כבר מאז סוף שנות ה-90. אבל מאז 2007, כשיצא הקינדל (Kindle) של חנות הספרים הגדולה בעולם אמזון, הוא הפך למכשיר הראשון שהצליח להעביר רבים לקריאת ספרים במכשיר אלקטרוני.

היתרונות של הקינדל על מכשירים שקדמו לו ועל רבים שיצאו אחריו היה המראה שלו, שהזכיר בממדיו ספר נייר. היה לו מסך שלא עייף את עיני הקוראים וחיי סוללה ארוכים, שתי תכונות שהתאפשרו בזכות הדיו האלקטרוני, בטכנולוגיית ה-E-Ink שהוטמעה בו. מוצלחים בו היו גם משקלו הנמוך וגם השליטה בצפיפות ובגודל הטקסט, שאפשרו לכל קורא להתאים אותו לפי טעמו ונוחות הקריאה שלו. לאנשים מבוגרים עם קשיי ראיה זה היה ממש נפלא.

הקינדל (Kindle), שפירושו באנגלית "מבעיר אש", הסביר את עצמו מיד. כולם הבינו (או לפחות דוברי האנגלית...) שהוא הגיע בכדי להחליף את ספר הנייר. האחרון הוא ללא ספק אחד המוצרים החשובים והמשמעותיים שיצר המין האנושי ומה שאפשר את המהפכה המדעית ואת הפריצה המדעית, התרבותית והטכנולוגית של האנושות בחצי המילניום האחרון.

הפרטים הקטנים הם שעשו את ההבדל. הקינדל, שימו לב, תמיד זכר את העמוד האחרון שאליו הגענו בקריאה. המשמעות היא שכשחוזרים לספר לא צריכים לחפש הרבה או להצטער שזה ספר אלקטרוני שלא ניתן בו לקמט את אוזני הדף.

כל התכונות האלה, כמו גם היכולת לקנות ספרים ישירות מאמזון, מהקינדל עצמו, היו מנצחות. בשנת 2010 הודיעה החברה שלראשונה היא מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה.שנה אחר כך עברו ה-ebooks גם את מכירת הספרים בכריכה רכה.

עם הזמן והצלחת האייפד, הטבלטים ובעיקר גדילת מסכי הסמארטפונים לממדים גדולים, החל שוק קוראי הספרים האלקטרוניים לדעוך. הספרים האלקטרוניים עצמם דווקא התרבו, אבל משניתן היה לקרוא אותם על כל פלטפורמה טכנולוגית ניידת, או במקרה של אמזון גם על מסך המחשב הרגיל, הצורך במכשיר ייעודי פחת.

נראה שרק הקוראים המכורים רצו בקוראי הספרים, עם הדיו האלקטרונית, הטעינה אחת למספר שבועות והעיניים שלא מעייפות מתאורת המסכים הרגילים. האחרים קוראים במכשיר הכי זמין להם.


הנה ספר אלקטרוני ויתרונותיו (עברית):

https://youtu.be/te5G5-hbDBI


אנבוקסינג לספר אלקטרוני ישראלי:

https://youtu.be/AXawmaWvTsY


הנה סקירה של קורא אלקטרוני מודרני (עברית):

https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?long=yes
איך עובד מסך פלזמה?



מסך פלאזמה הוא רק אחד מהסוגים הנפוצים כיום בטלוויזיות השטוחות שבבתים רבים.

מסך הפלאזמה בטלוויזיה שלנו עובד על עיקרון מיוחד, של מוליכים אופקיים ואנכיים. המתח החשמלי הנוצר ביניהם גורם לגז להתיינן ולפלוט את האור שאנו רואים על המסך.

במסכים החדשים משמש גז בלתי נראה היוצר אור אולטרה-סגול. הקרנת האור האולטרה-סגול על 3 חומרים זרחניים, כל אחד מהם מפיק אור בצבע יסוד אחר - אדום, ירוק וכחול. צירוף הצבעים הזה הוא הבסיס למגוון העצום של הצבעים שבטלוויזיות הללו.


כך פועל מסך הפלאזמה (עברית):

http://youtu.be/ROfThFrFWA0


מהו מסך המגע המוקרן?



מסכי מגע מוכרים לכולנו משלל מכשירים כמו סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים. אבל פיתוחים חדשים מבטיחים שבעתיד יהיו גם מסכי מגע שיוקרנו על כל משטח אפשרי. כבר כיום מקרינים מסכי מגע על דפים, שולחנות, קירות, ספרים ועל כף היד.

במסכים מוקרנים שכאלה הופכת האצבע לעכבר מדומה. המצלמה שבמערכת קולטת את מיקום האצבע ויודעת לנתח את מיקום האצבע במרחב התלת ממדי. המערכת יודעת לזהות מתי האצבע נוגעת, גוררת או סתם ניגשת למשהו כשהיא "באוויר".

כבר כיום משתמשים בחיישן הקינקט כדי להפעיל מערכות כאלה, אבל זו רק ההתחלה. העתיד מבטיח מסכים מגע שיוקרנו על משטחים ויאפשרו פעולות 3D מדהימות עוד יותר.


הנה סרטון שמדגים כיצד מוקרן ומופעל מסך מגע על גבי מחברת, יד ומגוון משטחים אחרים (עברית):

http://youtu.be/bAgX43WTwr4


ומערכת שהופכת כל משטח למסך מגע אינטראקטיבי וחווייתי:

http://youtu.be/Iu2XH5p_hMM
מהם המסך והטלוויזיה השקופים?



במשך זמן רב היו המסכים השקופים מוצגי אבטיפוס שמוצגים בעיקר בתערוכות. יצרניות הטלוויזיות הגדולות התחרו והודיעו שהן עתידות לצאת לשוק עם מסכי הטלוויזיה והמחשב השקופים.

הראשונה שיצאה עם מסך מסחרי שכזה היא חברת שיאומי (Xiaomi) הסינית, שהכריזה על הטלוויזיה השקופה הראשונה בעולם, Mi TV LUX OLED Transparent Edition.

המסך השקוף עתיד לחולל שינוי מהותי בתחום המראות בחנויות, שיהפכו למראות חכמות. הוא יוכל גם להפוך את קירות הזכוכית של המשרדים המשותפים של הסטארטאפים, לתצוגות ענק.

הטלוויזיה החכמה תיצור שינוי אמיתי בחדרי המגורים שלנו. אם היום תקוע לנו על הקיר אובייקט שכזה, לאחר צאת הטלוויזיה השקופה, יתכן שנוכל להתקין טלוויזיה במקום חלון והיא תהיה שקופה, חוץ מזמני הצפייה בטלוויזיה, שאז היא תהפוך לטלוויזיה שכוללת גם מסך מגע דינמי ואינטראקטיבי (שניתן להתעסק בו בחופשיות). הטלוויזיה השקופה תוכל להיות גם דלת ארון במטבח, חלון לוויטרינה בחדר המגורים, כוננית סגורה עם ספרים ועוד שלל שימושים חדשים.

חברת פנסוניק היפנית שהכריזה בזמנו על אבטיפוס של טלוויזיה כזו, ציידה אותו גם באפשרות שליטה באמצעות מחוות גוף או באמצות פקודות קוליות. כמנהג כל הטלוויזיות החכמות של השנים האחרונות, היא עתידה לאפשר גם להעלות על המסך השקוף-אטום הזה אפליקציות מזג אוויר, מידע וכדומה.

גם חברת סמסונג הקוריאנית, שחשפה את הטלוויזיה החכמה שפיתחה, הודיעה בזמנו שהיא הטלוויזיה הראשונה בעולם שמצוידת במסך OLED בעל יכולות משתנות - מהקרנת תכניות טלוויזיה, דרך חלון שקוף ועד אפשרות להפוך למראה.

כך מקווה גם חברת "סוני" להציע טלוויזיה שלא תקסום רק לחדר המגורים, לסלון שלנו, אלא גם כמראה חכמה לחדרי ההלבשה הווירטואליים של העתיד. כמראה חכמה היא תאפשר לבחור בגדים ולראותם על גופנו, ממש כאילו מדדנו אותם בחנות, אבל גם להציע מידע, המלצות ועוד.


הנה הטלוויזיה השקופה הראשונה בעולם:

https://youtu.be/MUCUCeb_zHQ


ה-Mi TV LUX בתצוגה לקהל הרחב:

https://youtu.be/WMoiXQTdFtw


אבטיפוס הטלוויזיה השקופה של פנסוניק:

https://youtu.be/gsbxCeJ78As


אצל סמסונג זה חלון חכם ולא רק מסך שקוף:

https://youtu.be/m5rlTrdF5Cs


והמסך השקוף של LG מתוכנן לשמש לחלונות ראווה דינמיים:

https://youtu.be/lBBTfsN60e0
איך פועל מסך מגע?



מסכי מגע הומצאו כבר בשנת 1972. בתחילה פעלו מסכי המגע באמצעות קרני אינפרה אדום בשיטת שתי-וערב. חיישן שהוצב מול כל קרן זיהה את המיקום של המגע בציר שלו והצטלבות המיקומים מזהה את הנקודה המדויקת. כיום מקובלת שיטה זולה ויעילה שמתבססת על התנגדות חשמלית. שתי שכבות של חומר מוצמדות זו על זו על המסך. לחיצה של כל שכבה מעבירה מיקום. צירוף המיקומים הוא הנקודה המדויקת של הלחיצה.


כך פועל מסך המגע:

http://youtu.be/qBbxSEp3-6o


המחשה של השיטה:

http://youtu.be/FyCE2h_yjxI


את אותן השיטות מפעילים במסך מגע מוקרן:

http://youtu.be/bAgX43WTwr4


והאם כך יפעלו מסכי מגע של העתיד?

https://youtu.be/qIRjytgNuhM
מהו פרפר כנף הזכוכית?
מה מיוחד בפרפר הזכוכית?


פרפר כנף הזכוכית (Glasswinged butterfly) הוא פרפר בעל הסוואה מעניינת במיוחד. אם לבעלי חיים שונים, יש הסוואה שמסתירה את קיומם ומשתלבת בנוף, או כזו שבה הם "מתחפשים" לבעלי חיים אחרים, כנפיו של פרפר הזכוכית הן שקופות כמעט לחלוטין. רק מסגרת דקיקה של צבע מסגירה את קיומו.

כל כנף של פרפר כנף הזכוכית מגיעה לגודל של כ-6 סנטימטרים. השקיפות המדהימה של כנפיו נזקפת לכך שבכנפיו אין קשקשים צבעוניים, ולכך שיש להם יכולת החזרת אור נמוכה ביותר, ולמעשה הם מחזירות פחות אור ממה שזכוכית שקופה מחזירה.

חוקרים גילו כי ברמה המיקרוסקופית בפני השטח של כנף הפרפר ישנם מבנים זעירים המפוזרים בתבניות אקראיות. וכי מבנה המיוחד הזה גורם לכך שאור שעובר פשוט עובר ישירות דרך כנפי הפרפר, מבלי להיות מוחזר כאשר הוא נתקל בפני השטח שלהם.

מבנה זה הוא כה מתוחכם ויחודי, שמדענים מנסים ללמוד ממנו כיצד לייצר צגים בעלי שקיפות גבוהה יותר, שלא מחזירים אור כלל ולכן אין בהם השתקפויות. מה שיאפשר לייצר צגים דיגטליים, לסמארטפונים, לפטופים וטבלטים, שאיכות התצוגה שלהם תישאר טובה גם באור יום. מסכים כאלו ימנעו למשל את התופעה המוכרת והמטרידה שבה החזר קרני השמש מהצג גורם לסינוור ולפגיעה באיכות התצוגה.

את פרפר כנף הזכוכית ניתן למצוא באזורים במרכז אמריקה, במיוחד במרחב שבין מקסיקו לפנמה ובחלק התחתון של הפרחים ביערות הגשם. שמו המדעי "גרטה אוטו" (Greta Oto). המשמעות של שמו בספרדית היא "מראות קטנות".


הנה פרפר כנף הזכוכית:

https://youtu.be/gDSu5Us6JnY


אם השם גרטה אוטו מזכיר לכם של נערה גרמניה אז הנה היא:

https://youtu.be/_Qsfb-0Ohe8?t=1m13s&end=1m38s


עוד ממנו:

https://youtu.be/R46SeA8OL3c


ומצגת וידאו של תמונותיו:

https://youtu.be/5LmxeCE8yWI
איך פועלות נורות לד וכיצד הן כה חסכוניות בחשמל?
מה חכם בטלוויזיה החכמה?
איך ייראו עיתוני העתיד?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.