שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איפה נמצאת המסעדה הטובה בעולם?
המסעדה הטובה ביותר בעולם נמצאת בעיר קופנהאגן, בירת דנמרק. זוהי המסעדה של שף צעיר יחסית, חקרני ויצירתי להפליא בשם רנה רדזפי, גאון מטבח שבזכות היכולת שלו להכין אוכל מעולה הצליח להציב את ארצו על מפת העולם.
השף רדזפי מרבה מרבה להשתמש בחומרי גלם מקומיים, שאת חלקם הוא מלקט במו-ידיו בטיולים וחיפושים בטבע. נומה מצליחה שוב ושוב לזכות בתואר הרשמי של המסעדה המשובחת בעולם. לעיתים נומה גם מאבדת את התואר הזה, אבל היא קרובה לזכייה בשיא של כל הזמנים בתור מי שזכתה בו הכי הרבה פעמים.
המנות בנומה נראות נהדר, טעימות מאד וכוללות הרבה מרכיבים, איך נאמר בעדינות, לא רגילים, כמו טוסט קיפודי ים, חגבים מותססים או נמלים בעלות טעם חומצי שהשף אוהב במיוחד.
אבל אם אינכם עשירים מופלגים בכל מקרה לא כדאי שתזמינו טיסה ומקום במסעדה - לא רק שתור ההמתנה למקום בה ארוך ונמשך חודשים, גם המחיר לארוחה לזוג הוא יקר להפליא ומתחיל מכ-1000 דולר לארוחה הכי צנועה.
הנה המסעדה הטובה בעולם:
http://youtu.be/LK1-8Z2QaPc
והמסעדה הספרדית "אל סייאר דה קאן רוקה", שמנוהלת על ידי 3 אחים והצליחה להדיח את נומה לשנה, לפני שנומה זכתה שוב:
http://youtu.be/omdxTHFTZZM
מהי מנת ה"בשר ושלוש" של אמריקה?
מסעדות "בשר ושלוש" (Meat and Three) הוא סוג של מסעדות אמריקאיות, שמגישות מנות הנקראות כך. אלו מסעדות עממיות, גם בטעם המקומי וגם במחיר העממי, שזוכות להצלחה רבה אצל האמריקאים מהמקומות הקטנים. מקורן של מסעדות ה"בשר ושלוש" הוא ככל הנראה בעיר נאשוויל, בירת מדינת טנסי.
מנות הבשר והשלוש הללו נקראות כך מכיוון שהן מכילות תמיד מנת בשר ו-3 תוספות. הן מוגשות על צלחת גדולה אחת, שהסועד מקבל אל השולחן, ללא תוספות אחרות. מנות אלה נפוצות בעיקר במסעדות הדיינר העממיות של דרום ארצות הברית, מסעדות הדרכים האמריקאיות שאין אמריקאי שלא אכל בהן.
את הבשר למנות הללו ניתן לבחור מתוך מבחר גדול, שיכול להגיע לעשרות סוגי בשרים שונים. את שלושת התוספות שבאות עימו ניתן לבחור מתוך כ-10 סוגים של תוספות. ביניהן יהיו כמעט תמיד תפוחי אדמה, ירקות, מקרוני, גבינה, תירס, שעועית וספגטי.
הנה מסעדה אופיינית עם מנות ה"בשר ושלוש":
https://youtu.be/20dEgta53fc
ודיינר עם מנות "הבשר והשלוש":
https://youtu.be/ZNwyyWrPbe4
איך אוכלים נודלס בסין?
במדינות המזרח הרחוק אי-אפשר להימנע מדוכני הרחוב הרבים שבהם מוכרים את הנודלס (Noodles). זהו סוג של אטריות אורז שמקורם בסין. הנודלס הן רצועות בצק דקיקות שעשויות מקמח, ביצים ומים. הטבחים הסיניים נוהגים להכין אותו כשהוא מוקפץ במחשבת הווק העמוקה. דוכני הנודלס בסין הם פופולאריים מאד. גם במסעדות ובארוחות איכותיות הוא מוגש כשהוא מלווה מאכלים יקרים ונחשבים הרבה יותר.
אבל הנודלס הפשוט הוא גם טעים להפליא. הסינים נוהגים לשלב אותו עם ירקות, סוגי בשר שונים ועוד. הם גם מכינים מרק עם נודלס רחבים יותר.
מנולדס עשוי גם המאכל הלוהט של תאילנד - פאד תאי (Pad Thai). הוא נולד ממהגרים שהגיעו מדרום סין שהביאו את מסורת הכנת הנודלס לתאילנד. דוכני הרחוב הרבים מציעים בתאילנד את המנה התאילנדית המסורתית הזו. מכינים בהם איטריות אורז מטוגנות בשילוב עם ביצים, ירקות, צ'ילי, רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה.
הנודלס נולד בסין:
https://youtu.be/cBmhnmD47I8
כך מכינים נודלס בסין:
https://youtu.be/UEkbRb2vCNQ
נודלס הוא מאכל הרחוב הסיני:
https://youtu.be/7AhOlaNIlec
כך מכינים את הנודלס במסעדה:
https://youtu.be/PHoQN9vQwHE
הבן של הנודלס ועשוי מנודלס הוא הפאד תאי של תאילנד:
https://youtu.be/uLT6oCr2a38
תולדות הפאד-תאי שנולד מהנודלס:
https://youtu.be/I1ajv_Yt7Tg
ומישהי שמחליטה לבדוק כל מיני סוגי נודלס מוזרים יותר ופחות:
https://youtu.be/5H_oHVm3WC0
מהו מאפה החצ'פורי הגאורגי?
חַצַ'פוּרי (Khachapuri) הוא מאפה שמוצאו מגאורגיה ויש לו צורות שונות. המילה חאצ'פורי מורכבת משתי המילים הגאורגיות: "חאצ'וֹ", שהיא גבינה כחושה ו"פּוּרי" שמשמעותו לחם בגאורגית.
המאפה הגאורגי הזה מזכיר בטעמו בורקס, אך הוא עשוי בצורות ובמילויים שונים. לרוב הוא ממולא בצירופים שונים של גבינות ומגוון משתנה של עשבי תיבול.
נראה שאי אפשר לבקר בגיאורגיה ולא לאכול לפחות אחת מהגירסאות של המאפה החלומי הזה של החצ'אפורי.
יש סוגים שונים של חצ'אפורים. הכי מצולמים הם מן הסתם הטופ מודל של החצ'אפורי - החצ'פורי אצ'ארולי או אצ'אריאן חצ'פורי דמויי הסירה, שבהם משובצת ביצת עין במרכז. מקורו של האצ'ארולי החצ'פורי הוא בחבל אג'ארה (Adgara) שעל שפת הים השחור.
המדהים באצ'רוּלי הזה הוא שיש בו ארוחה שלמה. הוא עשוי מבצק שמרים ואפוי בתנור, צורתו כסירה וכמוה הוא פתוח מלמעלה, עם הגבינה החשופה לראווה, עליה ביצת עין והמון חמאה.
#סוגי חצ'פורי
בגאורגיה נהוגים 5 סוגי חצ'פורי:
אצ'אריאן חצ'פורי - דמויי הסירה, שבהם משובצת ביצת עין במרכז.
אימֶרוּלי חצ'פורי - הוא החצ'פורי העגול, סגור ושטוח. זהו מאפה ממולא בגבינה, אפוי או מטוגן. לרוב הוא מוגש כשהוא פרוס למשולשים, בחיתוך שמזכיר פיצה. נקרא גם חצ'פורי אימרולי.
מֶגרוּלי חצ'פורי - דומה לאימרולי, אך בתוספת גבינה מותכת מלמעלה או ביצה מלמעלה.
חצ'אפורי פנובאני - החצ'פורי המרובעים.
חצ'אפורי אצ'מה - החצ'פורי דמוי הלזניה.
ואגב, בארץ נוספו, עם עליית יהודי גאורגיה, סוגים נוספים שבהם עושים שימוש בסוגי הגבינה של ישראל ובבצקים מוכנים.
רוצים להכין לבד אג'אריאן חצ'פורי? (עברית)
https://youtu.be/A_bjnGH5sMY
כך מכינים את החצ'פורי אצ'אריאן:
https://youtu.be/VTJLSPDZRnE
מֶגרוּלי חצ'פורי:
https://youtu.be/jekG9aqbImo
ובואו נכין בקלות חצ'פיתה (עברית):
https://youtu.be/8TB-kDlAuGo
איך מרק הפו הווייטנאמי מאזן את הגוף אחרי צום הלילה?
מרק פו (PHO soup) ,עם פ' רפויה, F ולא P, הוא המרק הלאומי של וייטנאם. הוא הנוזל שבאמצעותו מאזנים בוויטנאם את הגוף בבוקר.
העניין של הפו, לפי הרעיון של היין והיאנג המקומי, הוא איזון של בוקר לגוף, אחרי שלא אכלנו ושתינו כל הלילה.
למעשה, הווייטנאמים נוהגים לשתות בבוקר לא קפה, אלא נוזל מזין וחם אחר - מרק פו. המרק הזה הוא ארוחה שלמה בקערה.
הפו הוא מרק בשר! - על הבוקר. מדובר במרק שמבוסס על אטריות אורז ובשר בקר או בשר עוף ומרק חם. כשהם אוכלים אותו, הוויטנאמים מוסיפים למרק תיבול כמו שום, לימון, חומץ ויניגר וצ'ילי חריף.
לתפיסתם של המקומיים המרק הזה מאזן את הגוף אחרי צום הלילה. האיזון מצוין בעיניהם, סוג של ארוחה מלאה ומושלמת בקערה אחת, שטוב לפתוח איתה את הבוקר.
הוויטנאמים, אגב, אוכלים את מרק הפו בעזרת מקלות אכילה (ראו בתגית "צ'ופסטיקס") ובלי לגעת בהם תוך כדי אכילה, עם הלשון או השיניים. את הנוזל של המרק הם לוגמים ישירות מהקערה.
בערים הגדולות של וייטנאם, אגב, מוכרים אותו כמאכל רחוב, שהקונים אוכלים, ישובים על גבי שרפרפים קטנים שהונחו על המדרכה.
כך אוכלים מרק פו וייטנאמי:
https://youtu.be/C92m3c7BczM
כך מכינים אותו:
https://youtu.be/9Sg21AHuO4A
הכנה שקטה:
https://youtu.be/3ArSvRALhHk
המרק פו מוכן:
https://youtu.be/kJxA0pk1q-Y
מהי תנועת ה"סלואו פוד" שנולדה באיטליה?
ה"אוכל האיטי" (Slow Food) היא תנועת הנגד ל"מזון המהיר", לתעשיית המזון המהיר, תנועה שמטרתה לשמר רעיונות מסורתיים, עתיקים, של בישול לא חפוז של מזון ולעיסה בנחת, תוך מניעת הכחדה של רעיון הטעם באוכל.
לידתה של תנועת ה"סלואו פוד" היא ברומא, בירת איטליה, כשבאמצע שנות ה-80 הוביל תושב מקומי בשם קרלו פטריני (Carlo Petrini) הפגנה נגד פתיחת הסניף הראשון של רשת המזון המהיר מקדונלד'ס בעיר. תוכלו להכיר אותה בתגית "מחאת הפסטה".
באותו יום בו נכשלה ההפגנה מול הסניף עם הקשתות הזהובות ברומא החליט פטריני שיפתח במיזם הפוך מהמזון המהיר. תנועת המזון האיטי, שסימלה הוא חילזון אדום, עתידה להיות תנועה חברתית עולמית, שתבוא כניגוד מוחלט לטרנד "המזון המהיר", אותו פאסט פוד אמריקאי שהשתלט על העולם ואגב כך משליט בו את הגסטרונומיה האמריקאית.
המחאה של פטריני וחבריו החלה ממאבק נגד נזקי תעשיית המזון המהיר ותרבות ההשטחה של מזון מסורתי, מקומי ואיכותי, לטובת מה שראו כג'אנק פוד גלובלי שאיבד קשר למסורת ולמטבח הטבעי.
היא עתידה לא רק להילחם בנזקי תעשיית המזון המהיר, אלא גם לחנך לאוכל מקומי, השומר על טעמים מסורתיים, על הסביבה ועל החיך הלאומי והמקומי של עמים וקבוצות בעולם.
מסתבר שפטריני וחבריו ענו על צורך בציבורים רבים בעולם, כשהקימו את מה שיהפוך לארגון בינלאומי שמעדיף אוכל שלם שמגיע ישירות מהמקור, מהטבע, מהחקלאי או מהגינה. זוהי רשת עולמית, אבל לא היררכית אלא חיבור ענקי של קהילות מקומיות שדוגלות ברעיונותיה.
רבים תופסים אותם כמתנגדים לתרבות האוכל המהיר, אבל אנשי ה"סלואו פוד" פשוט מעדיפים אוכל שהוכן במטבח, מחומרים טריים ומקומיים, בכמה שפחות תיעוש, מכונות או התערבות אנושית. הם החזירו לעצמם את השליטה על גודל המנה ומרכיביה.
גם תרבות האוכל וחווית הסעודה שאנשי ה-Slow food שונה מהאכילה של מזון מהיר בסניפים עולמיים זהים בהם אנו מוקפים אנשים זרים וממהרים. הם מקדמים חוויה של אוכל שייאכל בארוחות חברתיות, משפחתיות או קהילתיות, אוכל שמביא להנאת הסועדים, בקצב של אנשים שאוהבים.
במסעדת סלואו פוד אופיינית, למשל, מגישים לסועדים מנות המורכבות מירקות, פירות וחומרים עונתיים. לכן התפריט שלה משתנה לפי העונה או החודש והשולחן יכיל בכל פעם הרכב מנות שונה ומפתיע.
ברמה הארגונית הצליחה תנועת "מזון איטי" לבנות ארגון מסודר, פעיל ב-150 מדינות, עם דמי חבר ואירועים קבועים. הוקם אפילו בית ספר קולינרי שמלמד טבחים ושפים לעתיד ובהווה כיצד להטמיע את הרעיון במטבחם.
המעניין הוא שרעיונותיה חלחלו עם השנים לתחומים רבים בתרבות העכשווית. עבודה, משפחה, כלכלה ותיירות - רבים אימצו את הפילוסופיה של ההאטה ומיישמים אותה במגוון תחומי חיים. בנוסף לרעיון של "התנועה האיטית" רבים מדברים כיום בעולם גם על "עיצוב איטי", "כסף איטי" וכדומה.
מטרת התנועה, הבהירו אנשיה מלכתחילה, היא לא להחזיר את הגלגל לאחור, אלא לשנות את ניהול הזמן והתפיסה שלו ולמקסם את האושר בעולם. בכך דומה שהם מצליחים, גם אם תעשיית המזון המהיר מצליחה קצת יותר.
בחזרה למקורות זה הרעיון של חמטבח האיטי (עברית):
https://youtu.be/kdKdWDuW97Q
על תנועת ה"סלואו פוד":
https://youtu.be/VGtWZB3gWMA
היא התחילה באיטליה:
https://youtu.be/KJePAY9QL-E
הליקוט הוא מרכיב נהדר בסלואו פוד:
https://youtu.be/qas64wN_kjo
טוב, נקי והוגן - סרטון שיווק של התנועה:
https://youtu.be/Q8QoCSDkJn0
וסרטון תיעודי מקולנועני תלמה ילין על סלואו פוד ישראלי (עברית):
https://youtu.be/bh_qjrzORGQ?long=yes
מהו צמח הג'ינג'ר ואיך משתמשים בו?
ג'ינג'ר (Ginger), זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי, הוא צמח תבלין רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הוא מתנשא עד לגובה של מטר, גבעולו הזקוף גם נושא עלים דמויי אזמל מוארך וגם נעטף בניצני עלים חדשים.
הג'ינג'ר הוא תבלין חשוב במטבחים רבים בעולם. לתבשילים הוא נותן חריפות ולמאפים הוא נותן ארומה מיוחדת. הזנגביל משמש במגוון יישומים קולינריים, מאוכל מלוח ועד קינוחים מתוקים. הג'ינג'ר בכל מצב - טרי, טחון או מסוכר - מציע תוספת של טעם למתכונים ומנות רבות.
גם בתה ובבירה הג'ינג'ר מככב. בבתי הקפה ובמטבח הביתי הפך תה הג'ינג'ר לאחד המשקאות הפופולריים. קנה השורש של הג'ינג'ר משמש לתוספת במשקה חם. מעט פרוסות ג'ינג'ר טרי, המוטלים ביחד עם מקל קינמון וסוכר אל תוך מים רותחים הם חוויה נהדרת.
המבינים מקפידים לקנות את ג'ינג'ר כשהוא טרי מאוד, עם קליפה חלקה ומראה צעיר. מתבלים איתו מגוון רחב של מאכלים.
השם זנגביל בא ככל הנראה מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט, בה פירוש המילה סינגאברה (śṛṅgavera) הוא "שורש קרניים". זאת על שום דמיונו של קנה השורש המסועף שלו לקרניים.
#במטבח היפני
שורש הג'ינג'ר הוא מהירקות השימושיים ביותר במטבח היפני. הג'ינג'ר הכבוש הוא אחד החמוצים הפופולריים והחשובים ביפן, המלווה כל ארוחת סושי.
באכילת הסושי משמש הג'ינג'ר הכבוש ליד רוטב סויה ורוטב וואסבי בצלוחיות קטנות. בנוסף לג'ינג'ר המוחמץ, שעבר כבישה, נוהגים להשתמש בו גם בשורש הטרי או במיץ שנסחט ממנו.
במקור אכלו את הג'ינג'ר ביפן בין מנות הסושי ולא עם המנות. הג'ינג'ר החמוץ מתוק נועד לנקות את החיך בין המנות השונות, לרענן ולהכין את הפה לטעם שונה - בין מנה למנה.
הנה הג'ינג'ר בגרסת התה:
https://youtu.be/Oj0jGMbKgBQ
הזנגביל במטבח (עברית):
https://youtu.be/TXjHB2na-MA
הג'ינג'ר בגינה:
https://youtu.be/E8W2u1LBxzU
תה ג'ינג'ר:
https://youtu.be/JoQ1B_h0xiU
בירה ג'ינג'ר בהכנה ביתית:
https://youtu.be/SsW1Icf7v6c
וכך תכינו ג'ינג'ר כבוש לסושי (עברית):
https://youtu.be/hVLvwiaK-Xw
מי המציאו את האגרול?
יש ויכוח ארוך שנים על מקורו של האגרול (Eggroll), המאכל האסייתי סיני, ששמו בא בכלל מהשפה האנגלית, כתרגום של "גלילי ביצים" (Egg + Roll).
האגרול הוא מתאבן שעשוי מבצק ממולא בירקות או בבשר ולרוב יוגש לצד רוטב חמוץ מתוק. על דבר אחד אין מחלוקת - מקורו במזרח אסיה.
הסברה המקובלת היא שהאגרול נולד במטבח הקנטונזי שבדרום סין. מאז ומתמיד, טוענים הסינים, היו הם מלכי אותו בצק ממולא, שנטבל בביצה וטוגן בשמן עמוק.
אבל היסטוריונים אחרים המתמחים במטבחים ובמזון טוענים שאביו של האגרול הוא בכלל מאכל בשם "נאמה הארו-מאקי". זהו אגרול ויאטנאמי מנייר אורז, המכונה במערב "ספרינג רול" (Spring roll) והוא קטן יותר מהאגרול הסיני.
בין האגרול הסיני והספרינג רול הוויאטנמי יש גם הבדל - בעוד הבצק של האגרול טבול בביצים לפני הטיגון, הנאמה הארו-מאקי עשוי בעצם מ"דפי אורז" ואינו מטוגן. אבל השינויים האלה לא מעידים דבר על מקור הרעיון לגלגל את התוכן בתוך דפי הבצק. המטבח הווייטנאמי עושה זאת בהצטיינות, גם ללא טיגון.
מכל מקום, המערב יש בכל מקרה בלבול בין שני השמות, אגרול וספרינג רול, אז גם אם אין החלטה או מידע סופי באשר למקור ההיסטורי של האגרול, העובדה היא שהמתאבן הזה, בדרך כלל ממולא בירקות כמו גזר, כרוב ובצל ולא פעם גם באטריות ובשר, הפך כבר לפני מאות רבות לנפוץ בכל רחבי מזרח אסיה.
עם ההגירה ההמונית של המאה ה-19, מסין לעולם, וההתפשטות של המטבח הסיני שבאה בעקבותיה, האגרול הפך לנפוץ גם בעולם המערבי. עד היום הוא מקובל כמנה ראשונה במסעדות סיניות או בכאלה שמתמחות במאכלי המזרח הרחוק ובמקביל גם במסעדות הוויאטנמיות בתור ה"ספרינג רול" המצוין שלהם.
אז מי המציאו אותו? - המחלוקת ההיסטורית כנראה תמשיך לנצח, אבל בינינו - למי זה חשוב?
אז כאן המציאו את האגרול?
https://youtu.be/4GLpZEy9V-w
כך מכינים פשוט אגרול צמחוני:
https://youtu.be/gbvhtftmifE
כך מייצרים אותם במפעל:
https://youtu.be/DsNNLbBu3iM
הספרינג רול:
https://youtu.be/fEF0HaBP4as
והאגרול, הפעם עם שרימפס:
https://youtu.be/UCAfDngsQcQ
הווייטנאמי באמריקה:
https://youtu.be/e1Nb_4uHv3E
ועוד אוכל רחוב וייטנאמי (מתורגם):
https://youtu.be/lO432u8mjfU?long=yes
מהו באמת הדים סאם?
אנו מכירים את ה"דים סאם" (Dim Sum) בתור מאכל רחוב סיני של כיסני בצק ממולאים, שמכינים בסין באידוי או בטיגון. אבל הגיוזה, אותן כופתאות טעימות במגוון מילויים וצבעים, אינן היחידות בדים סאם. במקור הסיני מתייחס השם "דים סאם" לארוחה סינית שמורכבת ממנות קטנות ושכל אזור בסין הוסיף לה מנות משלו. כיום מוגשים במסעדות דים סאם שבמערב, רק הכיסנים והלחמניות לסוגיהן, כגון שו מאי, וונטון, צ'ו צ'או, גיוזה ולחמניות הבאו. שאר המנות הסיניות הושמטו מהתפריט, כולל שונג פון, שהם גלילי אטריות אורז, דייסת האורז המוגשת בבוקר - קונג'י ובשרים צלויים, ירקות מאודים וכדומה.
בימים עברו נחשב הדים סאם בסין למאכל חגיגי שנהגו להכין לכבוד ראש השנה הסיני. הדים סאם נולד במקור בקנטון שבסין. ראשיתן של מסעדות הדים סאם הייתה בתור בתי תה שהוקמו על תוואי דרך המשי ומכרו תה לסוחרים במסע ולחקלאים בעבודה. עם השנים נוספו ליד התה המסייע לעיכול חטיפים סיניים ובהדרגה פיתחו את מגוון מנות הדים סאם המוכרות לנו כיום. המסעדות הללו הוקמו בכל רחבי סין ובסוף המאה ה-20 בעולם כולו. בשיטת השירות המודרנית שהתפתחה בהן עובר המלצר והסועדים בוחרים מעגלתו העמוסה בכלי אידוי את המנות שהם רוצים. בתום הארוחה נקבע החשבון על פי מספר כלי האידוי שעל השולחן.
במאה ה-19, עת היגרו סינים קנטונזים רבים לארצות הברית, הם הקימו בה מסעדות דים סאם זולות ומוצלחות. כיום מציעים אותו גם בארץ, כמו בארצות ומקומות רבים אחרים בעולם המערבי, הדים סאם הפך ללהיט, בחלק מהמקומות ממש כמו הסושי שהצלחתו אדירה ברחבי העולם המערבי כולו.
פירוש השם דים סאם בסינית הוא "נגיעות קטנות".
הנה המדריך לדים סאם:
https://youtu.be/aL_GtZswHSk
כמה ממנות הדים-סאם המעניינות ביותר:
https://youtu.be/dkCfSegyQSY
בחור שאוכל 11 סוגי דים סאם:
https://youtu.be/bTtv9ADzdxE
בין הסינים עצמם לא תמיד יש הסכמה על הטעימים והטעימים פחות:
https://youtu.be/exnshNBjVkQ
וסרט תיעודי על נפלאות המטבח הקנטונזי והסיני בכלל:
https://youtu.be/CTbWXZiTbEI?long=yes
המסעדה הטובה ביותר בעולם נמצאת בעיר קופנהאגן, בירת דנמרק. זוהי המסעדה של שף צעיר יחסית, חקרני ויצירתי להפליא בשם רנה רדזפי, גאון מטבח שבזכות היכולת שלו להכין אוכל מעולה הצליח להציב את ארצו על מפת העולם.
השף רדזפי מרבה מרבה להשתמש בחומרי גלם מקומיים, שאת חלקם הוא מלקט במו-ידיו בטיולים וחיפושים בטבע. נומה מצליחה שוב ושוב לזכות בתואר הרשמי של המסעדה המשובחת בעולם. לעיתים נומה גם מאבדת את התואר הזה, אבל היא קרובה לזכייה בשיא של כל הזמנים בתור מי שזכתה בו הכי הרבה פעמים.
המנות בנומה נראות נהדר, טעימות מאד וכוללות הרבה מרכיבים, איך נאמר בעדינות, לא רגילים, כמו טוסט קיפודי ים, חגבים מותססים או נמלים בעלות טעם חומצי שהשף אוהב במיוחד.
אבל אם אינכם עשירים מופלגים בכל מקרה לא כדאי שתזמינו טיסה ומקום במסעדה - לא רק שתור ההמתנה למקום בה ארוך ונמשך חודשים, גם המחיר לארוחה לזוג הוא יקר להפליא ומתחיל מכ-1000 דולר לארוחה הכי צנועה.
הנה המסעדה הטובה בעולם:
http://youtu.be/LK1-8Z2QaPc
והמסעדה הספרדית "אל סייאר דה קאן רוקה", שמנוהלת על ידי 3 אחים והצליחה להדיח את נומה לשנה, לפני שנומה זכתה שוב:
http://youtu.be/omdxTHFTZZM
מסעדות "בשר ושלוש" (Meat and Three) הוא סוג של מסעדות אמריקאיות, שמגישות מנות הנקראות כך. אלו מסעדות עממיות, גם בטעם המקומי וגם במחיר העממי, שזוכות להצלחה רבה אצל האמריקאים מהמקומות הקטנים. מקורן של מסעדות ה"בשר ושלוש" הוא ככל הנראה בעיר נאשוויל, בירת מדינת טנסי.
מנות הבשר והשלוש הללו נקראות כך מכיוון שהן מכילות תמיד מנת בשר ו-3 תוספות. הן מוגשות על צלחת גדולה אחת, שהסועד מקבל אל השולחן, ללא תוספות אחרות. מנות אלה נפוצות בעיקר במסעדות הדיינר העממיות של דרום ארצות הברית, מסעדות הדרכים האמריקאיות שאין אמריקאי שלא אכל בהן.
את הבשר למנות הללו ניתן לבחור מתוך מבחר גדול, שיכול להגיע לעשרות סוגי בשרים שונים. את שלושת התוספות שבאות עימו ניתן לבחור מתוך כ-10 סוגים של תוספות. ביניהן יהיו כמעט תמיד תפוחי אדמה, ירקות, מקרוני, גבינה, תירס, שעועית וספגטי.
הנה מסעדה אופיינית עם מנות ה"בשר ושלוש":
https://youtu.be/20dEgta53fc
ודיינר עם מנות "הבשר והשלוש":
https://youtu.be/ZNwyyWrPbe4
במדינות המזרח הרחוק אי-אפשר להימנע מדוכני הרחוב הרבים שבהם מוכרים את הנודלס (Noodles). זהו סוג של אטריות אורז שמקורם בסין. הנודלס הן רצועות בצק דקיקות שעשויות מקמח, ביצים ומים. הטבחים הסיניים נוהגים להכין אותו כשהוא מוקפץ במחשבת הווק העמוקה. דוכני הנודלס בסין הם פופולאריים מאד. גם במסעדות ובארוחות איכותיות הוא מוגש כשהוא מלווה מאכלים יקרים ונחשבים הרבה יותר.
אבל הנודלס הפשוט הוא גם טעים להפליא. הסינים נוהגים לשלב אותו עם ירקות, סוגי בשר שונים ועוד. הם גם מכינים מרק עם נודלס רחבים יותר.
מנולדס עשוי גם המאכל הלוהט של תאילנד - פאד תאי (Pad Thai). הוא נולד ממהגרים שהגיעו מדרום סין שהביאו את מסורת הכנת הנודלס לתאילנד. דוכני הרחוב הרבים מציעים בתאילנד את המנה התאילנדית המסורתית הזו. מכינים בהם איטריות אורז מטוגנות בשילוב עם ביצים, ירקות, צ'ילי, רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה.
הנודלס נולד בסין:
https://youtu.be/cBmhnmD47I8
כך מכינים נודלס בסין:
https://youtu.be/UEkbRb2vCNQ
נודלס הוא מאכל הרחוב הסיני:
https://youtu.be/7AhOlaNIlec
כך מכינים את הנודלס במסעדה:
https://youtu.be/PHoQN9vQwHE
הבן של הנודלס ועשוי מנודלס הוא הפאד תאי של תאילנד:
https://youtu.be/uLT6oCr2a38
תולדות הפאד-תאי שנולד מהנודלס:
https://youtu.be/I1ajv_Yt7Tg
ומישהי שמחליטה לבדוק כל מיני סוגי נודלס מוזרים יותר ופחות:
https://youtu.be/5H_oHVm3WC0
חַצַ'פוּרי (Khachapuri) הוא מאפה שמוצאו מגאורגיה ויש לו צורות שונות. המילה חאצ'פורי מורכבת משתי המילים הגאורגיות: "חאצ'וֹ", שהיא גבינה כחושה ו"פּוּרי" שמשמעותו לחם בגאורגית.
המאפה הגאורגי הזה מזכיר בטעמו בורקס, אך הוא עשוי בצורות ובמילויים שונים. לרוב הוא ממולא בצירופים שונים של גבינות ומגוון משתנה של עשבי תיבול.
נראה שאי אפשר לבקר בגיאורגיה ולא לאכול לפחות אחת מהגירסאות של המאפה החלומי הזה של החצ'אפורי.
יש סוגים שונים של חצ'אפורים. הכי מצולמים הם מן הסתם הטופ מודל של החצ'אפורי - החצ'פורי אצ'ארולי או אצ'אריאן חצ'פורי דמויי הסירה, שבהם משובצת ביצת עין במרכז. מקורו של האצ'ארולי החצ'פורי הוא בחבל אג'ארה (Adgara) שעל שפת הים השחור.
המדהים באצ'רוּלי הזה הוא שיש בו ארוחה שלמה. הוא עשוי מבצק שמרים ואפוי בתנור, צורתו כסירה וכמוה הוא פתוח מלמעלה, עם הגבינה החשופה לראווה, עליה ביצת עין והמון חמאה.
#סוגי חצ'פורי
בגאורגיה נהוגים 5 סוגי חצ'פורי:
אצ'אריאן חצ'פורי - דמויי הסירה, שבהם משובצת ביצת עין במרכז.
אימֶרוּלי חצ'פורי - הוא החצ'פורי העגול, סגור ושטוח. זהו מאפה ממולא בגבינה, אפוי או מטוגן. לרוב הוא מוגש כשהוא פרוס למשולשים, בחיתוך שמזכיר פיצה. נקרא גם חצ'פורי אימרולי.
מֶגרוּלי חצ'פורי - דומה לאימרולי, אך בתוספת גבינה מותכת מלמעלה או ביצה מלמעלה.
חצ'אפורי פנובאני - החצ'פורי המרובעים.
חצ'אפורי אצ'מה - החצ'פורי דמוי הלזניה.
ואגב, בארץ נוספו, עם עליית יהודי גאורגיה, סוגים נוספים שבהם עושים שימוש בסוגי הגבינה של ישראל ובבצקים מוכנים.
רוצים להכין לבד אג'אריאן חצ'פורי? (עברית)
https://youtu.be/A_bjnGH5sMY
כך מכינים את החצ'פורי אצ'אריאן:
https://youtu.be/VTJLSPDZRnE
מֶגרוּלי חצ'פורי:
https://youtu.be/jekG9aqbImo
ובואו נכין בקלות חצ'פיתה (עברית):
https://youtu.be/8TB-kDlAuGo
מסעדות
מרק פו (PHO soup) ,עם פ' רפויה, F ולא P, הוא המרק הלאומי של וייטנאם. הוא הנוזל שבאמצעותו מאזנים בוויטנאם את הגוף בבוקר.
העניין של הפו, לפי הרעיון של היין והיאנג המקומי, הוא איזון של בוקר לגוף, אחרי שלא אכלנו ושתינו כל הלילה.
למעשה, הווייטנאמים נוהגים לשתות בבוקר לא קפה, אלא נוזל מזין וחם אחר - מרק פו. המרק הזה הוא ארוחה שלמה בקערה.
הפו הוא מרק בשר! - על הבוקר. מדובר במרק שמבוסס על אטריות אורז ובשר בקר או בשר עוף ומרק חם. כשהם אוכלים אותו, הוויטנאמים מוסיפים למרק תיבול כמו שום, לימון, חומץ ויניגר וצ'ילי חריף.
לתפיסתם של המקומיים המרק הזה מאזן את הגוף אחרי צום הלילה. האיזון מצוין בעיניהם, סוג של ארוחה מלאה ומושלמת בקערה אחת, שטוב לפתוח איתה את הבוקר.
הוויטנאמים, אגב, אוכלים את מרק הפו בעזרת מקלות אכילה (ראו בתגית "צ'ופסטיקס") ובלי לגעת בהם תוך כדי אכילה, עם הלשון או השיניים. את הנוזל של המרק הם לוגמים ישירות מהקערה.
בערים הגדולות של וייטנאם, אגב, מוכרים אותו כמאכל רחוב, שהקונים אוכלים, ישובים על גבי שרפרפים קטנים שהונחו על המדרכה.
כך אוכלים מרק פו וייטנאמי:
https://youtu.be/C92m3c7BczM
כך מכינים אותו:
https://youtu.be/9Sg21AHuO4A
הכנה שקטה:
https://youtu.be/3ArSvRALhHk
המרק פו מוכן:
https://youtu.be/kJxA0pk1q-Y
ה"אוכל האיטי" (Slow Food) היא תנועת הנגד ל"מזון המהיר", לתעשיית המזון המהיר, תנועה שמטרתה לשמר רעיונות מסורתיים, עתיקים, של בישול לא חפוז של מזון ולעיסה בנחת, תוך מניעת הכחדה של רעיון הטעם באוכל.
לידתה של תנועת ה"סלואו פוד" היא ברומא, בירת איטליה, כשבאמצע שנות ה-80 הוביל תושב מקומי בשם קרלו פטריני (Carlo Petrini) הפגנה נגד פתיחת הסניף הראשון של רשת המזון המהיר מקדונלד'ס בעיר. תוכלו להכיר אותה בתגית "מחאת הפסטה".
באותו יום בו נכשלה ההפגנה מול הסניף עם הקשתות הזהובות ברומא החליט פטריני שיפתח במיזם הפוך מהמזון המהיר. תנועת המזון האיטי, שסימלה הוא חילזון אדום, עתידה להיות תנועה חברתית עולמית, שתבוא כניגוד מוחלט לטרנד "המזון המהיר", אותו פאסט פוד אמריקאי שהשתלט על העולם ואגב כך משליט בו את הגסטרונומיה האמריקאית.
המחאה של פטריני וחבריו החלה ממאבק נגד נזקי תעשיית המזון המהיר ותרבות ההשטחה של מזון מסורתי, מקומי ואיכותי, לטובת מה שראו כג'אנק פוד גלובלי שאיבד קשר למסורת ולמטבח הטבעי.
היא עתידה לא רק להילחם בנזקי תעשיית המזון המהיר, אלא גם לחנך לאוכל מקומי, השומר על טעמים מסורתיים, על הסביבה ועל החיך הלאומי והמקומי של עמים וקבוצות בעולם.
מסתבר שפטריני וחבריו ענו על צורך בציבורים רבים בעולם, כשהקימו את מה שיהפוך לארגון בינלאומי שמעדיף אוכל שלם שמגיע ישירות מהמקור, מהטבע, מהחקלאי או מהגינה. זוהי רשת עולמית, אבל לא היררכית אלא חיבור ענקי של קהילות מקומיות שדוגלות ברעיונותיה.
רבים תופסים אותם כמתנגדים לתרבות האוכל המהיר, אבל אנשי ה"סלואו פוד" פשוט מעדיפים אוכל שהוכן במטבח, מחומרים טריים ומקומיים, בכמה שפחות תיעוש, מכונות או התערבות אנושית. הם החזירו לעצמם את השליטה על גודל המנה ומרכיביה.
גם תרבות האוכל וחווית הסעודה שאנשי ה-Slow food שונה מהאכילה של מזון מהיר בסניפים עולמיים זהים בהם אנו מוקפים אנשים זרים וממהרים. הם מקדמים חוויה של אוכל שייאכל בארוחות חברתיות, משפחתיות או קהילתיות, אוכל שמביא להנאת הסועדים, בקצב של אנשים שאוהבים.
במסעדת סלואו פוד אופיינית, למשל, מגישים לסועדים מנות המורכבות מירקות, פירות וחומרים עונתיים. לכן התפריט שלה משתנה לפי העונה או החודש והשולחן יכיל בכל פעם הרכב מנות שונה ומפתיע.
ברמה הארגונית הצליחה תנועת "מזון איטי" לבנות ארגון מסודר, פעיל ב-150 מדינות, עם דמי חבר ואירועים קבועים. הוקם אפילו בית ספר קולינרי שמלמד טבחים ושפים לעתיד ובהווה כיצד להטמיע את הרעיון במטבחם.
המעניין הוא שרעיונותיה חלחלו עם השנים לתחומים רבים בתרבות העכשווית. עבודה, משפחה, כלכלה ותיירות - רבים אימצו את הפילוסופיה של ההאטה ומיישמים אותה במגוון תחומי חיים. בנוסף לרעיון של "התנועה האיטית" רבים מדברים כיום בעולם גם על "עיצוב איטי", "כסף איטי" וכדומה.
מטרת התנועה, הבהירו אנשיה מלכתחילה, היא לא להחזיר את הגלגל לאחור, אלא לשנות את ניהול הזמן והתפיסה שלו ולמקסם את האושר בעולם. בכך דומה שהם מצליחים, גם אם תעשיית המזון המהיר מצליחה קצת יותר.
בחזרה למקורות זה הרעיון של חמטבח האיטי (עברית):
https://youtu.be/kdKdWDuW97Q
על תנועת ה"סלואו פוד":
https://youtu.be/VGtWZB3gWMA
היא התחילה באיטליה:
https://youtu.be/KJePAY9QL-E
הליקוט הוא מרכיב נהדר בסלואו פוד:
https://youtu.be/qas64wN_kjo
טוב, נקי והוגן - סרטון שיווק של התנועה:
https://youtu.be/Q8QoCSDkJn0
וסרטון תיעודי מקולנועני תלמה ילין על סלואו פוד ישראלי (עברית):
https://youtu.be/bh_qjrzORGQ?long=yes
ג'ינג'ר (Ginger), זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי, הוא צמח תבלין רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הוא מתנשא עד לגובה של מטר, גבעולו הזקוף גם נושא עלים דמויי אזמל מוארך וגם נעטף בניצני עלים חדשים.
הג'ינג'ר הוא תבלין חשוב במטבחים רבים בעולם. לתבשילים הוא נותן חריפות ולמאפים הוא נותן ארומה מיוחדת. הזנגביל משמש במגוון יישומים קולינריים, מאוכל מלוח ועד קינוחים מתוקים. הג'ינג'ר בכל מצב - טרי, טחון או מסוכר - מציע תוספת של טעם למתכונים ומנות רבות.
גם בתה ובבירה הג'ינג'ר מככב. בבתי הקפה ובמטבח הביתי הפך תה הג'ינג'ר לאחד המשקאות הפופולריים. קנה השורש של הג'ינג'ר משמש לתוספת במשקה חם. מעט פרוסות ג'ינג'ר טרי, המוטלים ביחד עם מקל קינמון וסוכר אל תוך מים רותחים הם חוויה נהדרת.
המבינים מקפידים לקנות את ג'ינג'ר כשהוא טרי מאוד, עם קליפה חלקה ומראה צעיר. מתבלים איתו מגוון רחב של מאכלים.
השם זנגביל בא ככל הנראה מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט, בה פירוש המילה סינגאברה (śṛṅgavera) הוא "שורש קרניים". זאת על שום דמיונו של קנה השורש המסועף שלו לקרניים.
#במטבח היפני
שורש הג'ינג'ר הוא מהירקות השימושיים ביותר במטבח היפני. הג'ינג'ר הכבוש הוא אחד החמוצים הפופולריים והחשובים ביפן, המלווה כל ארוחת סושי.
באכילת הסושי משמש הג'ינג'ר הכבוש ליד רוטב סויה ורוטב וואסבי בצלוחיות קטנות. בנוסף לג'ינג'ר המוחמץ, שעבר כבישה, נוהגים להשתמש בו גם בשורש הטרי או במיץ שנסחט ממנו.
במקור אכלו את הג'ינג'ר ביפן בין מנות הסושי ולא עם המנות. הג'ינג'ר החמוץ מתוק נועד לנקות את החיך בין המנות השונות, לרענן ולהכין את הפה לטעם שונה - בין מנה למנה.
הנה הג'ינג'ר בגרסת התה:
https://youtu.be/Oj0jGMbKgBQ
הזנגביל במטבח (עברית):
https://youtu.be/TXjHB2na-MA
הג'ינג'ר בגינה:
https://youtu.be/E8W2u1LBxzU
תה ג'ינג'ר:
https://youtu.be/JoQ1B_h0xiU
בירה ג'ינג'ר בהכנה ביתית:
https://youtu.be/SsW1Icf7v6c
וכך תכינו ג'ינג'ר כבוש לסושי (עברית):
https://youtu.be/hVLvwiaK-Xw
יש ויכוח ארוך שנים על מקורו של האגרול (Eggroll), המאכל האסייתי סיני, ששמו בא בכלל מהשפה האנגלית, כתרגום של "גלילי ביצים" (Egg + Roll).
האגרול הוא מתאבן שעשוי מבצק ממולא בירקות או בבשר ולרוב יוגש לצד רוטב חמוץ מתוק. על דבר אחד אין מחלוקת - מקורו במזרח אסיה.
הסברה המקובלת היא שהאגרול נולד במטבח הקנטונזי שבדרום סין. מאז ומתמיד, טוענים הסינים, היו הם מלכי אותו בצק ממולא, שנטבל בביצה וטוגן בשמן עמוק.
אבל היסטוריונים אחרים המתמחים במטבחים ובמזון טוענים שאביו של האגרול הוא בכלל מאכל בשם "נאמה הארו-מאקי". זהו אגרול ויאטנאמי מנייר אורז, המכונה במערב "ספרינג רול" (Spring roll) והוא קטן יותר מהאגרול הסיני.
בין האגרול הסיני והספרינג רול הוויאטנמי יש גם הבדל - בעוד הבצק של האגרול טבול בביצים לפני הטיגון, הנאמה הארו-מאקי עשוי בעצם מ"דפי אורז" ואינו מטוגן. אבל השינויים האלה לא מעידים דבר על מקור הרעיון לגלגל את התוכן בתוך דפי הבצק. המטבח הווייטנאמי עושה זאת בהצטיינות, גם ללא טיגון.
מכל מקום, המערב יש בכל מקרה בלבול בין שני השמות, אגרול וספרינג רול, אז גם אם אין החלטה או מידע סופי באשר למקור ההיסטורי של האגרול, העובדה היא שהמתאבן הזה, בדרך כלל ממולא בירקות כמו גזר, כרוב ובצל ולא פעם גם באטריות ובשר, הפך כבר לפני מאות רבות לנפוץ בכל רחבי מזרח אסיה.
עם ההגירה ההמונית של המאה ה-19, מסין לעולם, וההתפשטות של המטבח הסיני שבאה בעקבותיה, האגרול הפך לנפוץ גם בעולם המערבי. עד היום הוא מקובל כמנה ראשונה במסעדות סיניות או בכאלה שמתמחות במאכלי המזרח הרחוק ובמקביל גם במסעדות הוויאטנמיות בתור ה"ספרינג רול" המצוין שלהם.
אז מי המציאו אותו? - המחלוקת ההיסטורית כנראה תמשיך לנצח, אבל בינינו - למי זה חשוב?
אז כאן המציאו את האגרול?
https://youtu.be/4GLpZEy9V-w
כך מכינים פשוט אגרול צמחוני:
https://youtu.be/gbvhtftmifE
כך מייצרים אותם במפעל:
https://youtu.be/DsNNLbBu3iM
הספרינג רול:
https://youtu.be/fEF0HaBP4as
והאגרול, הפעם עם שרימפס:
https://youtu.be/UCAfDngsQcQ
הווייטנאמי באמריקה:
https://youtu.be/e1Nb_4uHv3E
ועוד אוכל רחוב וייטנאמי (מתורגם):
https://youtu.be/lO432u8mjfU?long=yes
אנו מכירים את ה"דים סאם" (Dim Sum) בתור מאכל רחוב סיני של כיסני בצק ממולאים, שמכינים בסין באידוי או בטיגון. אבל הגיוזה, אותן כופתאות טעימות במגוון מילויים וצבעים, אינן היחידות בדים סאם. במקור הסיני מתייחס השם "דים סאם" לארוחה סינית שמורכבת ממנות קטנות ושכל אזור בסין הוסיף לה מנות משלו. כיום מוגשים במסעדות דים סאם שבמערב, רק הכיסנים והלחמניות לסוגיהן, כגון שו מאי, וונטון, צ'ו צ'או, גיוזה ולחמניות הבאו. שאר המנות הסיניות הושמטו מהתפריט, כולל שונג פון, שהם גלילי אטריות אורז, דייסת האורז המוגשת בבוקר - קונג'י ובשרים צלויים, ירקות מאודים וכדומה.
בימים עברו נחשב הדים סאם בסין למאכל חגיגי שנהגו להכין לכבוד ראש השנה הסיני. הדים סאם נולד במקור בקנטון שבסין. ראשיתן של מסעדות הדים סאם הייתה בתור בתי תה שהוקמו על תוואי דרך המשי ומכרו תה לסוחרים במסע ולחקלאים בעבודה. עם השנים נוספו ליד התה המסייע לעיכול חטיפים סיניים ובהדרגה פיתחו את מגוון מנות הדים סאם המוכרות לנו כיום. המסעדות הללו הוקמו בכל רחבי סין ובסוף המאה ה-20 בעולם כולו. בשיטת השירות המודרנית שהתפתחה בהן עובר המלצר והסועדים בוחרים מעגלתו העמוסה בכלי אידוי את המנות שהם רוצים. בתום הארוחה נקבע החשבון על פי מספר כלי האידוי שעל השולחן.
במאה ה-19, עת היגרו סינים קנטונזים רבים לארצות הברית, הם הקימו בה מסעדות דים סאם זולות ומוצלחות. כיום מציעים אותו גם בארץ, כמו בארצות ומקומות רבים אחרים בעולם המערבי, הדים סאם הפך ללהיט, בחלק מהמקומות ממש כמו הסושי שהצלחתו אדירה ברחבי העולם המערבי כולו.
פירוש השם דים סאם בסינית הוא "נגיעות קטנות".
הנה המדריך לדים סאם:
https://youtu.be/aL_GtZswHSk
כמה ממנות הדים-סאם המעניינות ביותר:
https://youtu.be/dkCfSegyQSY
בחור שאוכל 11 סוגי דים סאם:
https://youtu.be/bTtv9ADzdxE
בין הסינים עצמם לא תמיד יש הסכמה על הטעימים והטעימים פחות:
https://youtu.be/exnshNBjVkQ
וסרט תיעודי על נפלאות המטבח הקנטונזי והסיני בכלל:
https://youtu.be/CTbWXZiTbEI?long=yes
איפה נולד ההמבורגר?
מספרים שהמונגולים הטטרים, בהנהגתו של ג'ינגיס חאן, נהגו לרכך את הבשר שלהם מתחת לאוכפים של הסוסים שעליהם דהרו. לא ברור היכן נוצר הקשר להמבורג אבל משערים שכשאותם טטרים כבשו את מוסקבה, החלו טבחים בעיר להכין את הקציצה בנוסח דומה לטטרים. משם נדד עם הזמן המנהג לרכך את הבשר גם לגרמניה.
בעיר הגרמנית המבורג נולד לראשונה ההמבורגר ולכן הוא גם נקרא על שמה. הוא היה קציצה אהודה בעיר ולהיט גדול. כשעברו לאמריקה, לקחו מהגרים גרמנים את סגנון הכנת "סטייק המבורג" ובניו יורק הוא קיבל לראשונה את השם "המבורגר".
ואכן, בתחילת המאה ה-19, החלה המסעדה הראשונה בניו-יורק, "דלמוניקוס", להכין המבורגרים על בסיס קבוע וההמבורגר הוכנס לראשונה לתפריט של מסעדות אמריקניות. רק כמאה שנים מאוחר יותר תתווסף אליו הלחמנייה ובהדרגה הוא יהפוך למאכל שמסמל את אמריקה בעולם ונפוץ בכל פינה בעולם הגדול.
הנה סרטון על המקורות ההיסטוריים של ההמבורגר:
https://youtu.be/LcoJI1OHfwU
מיהו ממציא ההמבורגר?
https://youtu.be/ouZLuZue68I
תולדות ההמבורגר:
https://youtu.be/rAHvdlvjWbI
כמה דברים שלא ידעתם על ההמבורגר (עברית):
https://youtu.be/zFeeHSZIqSU
כך מכינים בבית המבורגר מצוין (עברית):
https://youtu.be/kvI27MVtKi0
ועוד מאכלים אהובים ואיך נוצרו?
https://youtu.be/eLuaYepBuLs?long=yes
מספרים שהמונגולים הטטרים, בהנהגתו של ג'ינגיס חאן, נהגו לרכך את הבשר שלהם מתחת לאוכפים של הסוסים שעליהם דהרו. לא ברור היכן נוצר הקשר להמבורג אבל משערים שכשאותם טטרים כבשו את מוסקבה, החלו טבחים בעיר להכין את הקציצה בנוסח דומה לטטרים. משם נדד עם הזמן המנהג לרכך את הבשר גם לגרמניה.
בעיר הגרמנית המבורג נולד לראשונה ההמבורגר ולכן הוא גם נקרא על שמה. הוא היה קציצה אהודה בעיר ולהיט גדול. כשעברו לאמריקה, לקחו מהגרים גרמנים את סגנון הכנת "סטייק המבורג" ובניו יורק הוא קיבל לראשונה את השם "המבורגר".
ואכן, בתחילת המאה ה-19, החלה המסעדה הראשונה בניו-יורק, "דלמוניקוס", להכין המבורגרים על בסיס קבוע וההמבורגר הוכנס לראשונה לתפריט של מסעדות אמריקניות. רק כמאה שנים מאוחר יותר תתווסף אליו הלחמנייה ובהדרגה הוא יהפוך למאכל שמסמל את אמריקה בעולם ונפוץ בכל פינה בעולם הגדול.
הנה סרטון על המקורות ההיסטוריים של ההמבורגר:
https://youtu.be/LcoJI1OHfwU
מיהו ממציא ההמבורגר?
https://youtu.be/ouZLuZue68I
תולדות ההמבורגר:
https://youtu.be/rAHvdlvjWbI
כמה דברים שלא ידעתם על ההמבורגר (עברית):
https://youtu.be/zFeeHSZIqSU
כך מכינים בבית המבורגר מצוין (עברית):
https://youtu.be/kvI27MVtKi0
ועוד מאכלים אהובים ואיך נוצרו?
https://youtu.be/eLuaYepBuLs?long=yes
