שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היו המסרים תת-ההכרתיים בטלוויזיה?
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages או subliminal advertising), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.
כך נולד בחטא עולם המסרים תת-הכרתיים:
https://youtu.be/dS_kKbIL4dY
למשל כך הוא נראה בקולנוע:
https://youtu.be/aA-0BSzHXxw
מהו מסר תת-הכרתי?
https://youtu.be/CCU9GAexvAA
ניתן למצוא כאלה גם בלוגואים של חברות עסקיות:
https://youtu.be/dPpqXHWBy8Q
בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:
https://youtu.be/Rnkg-yCPryE
חשיפה של המסרים הללו בהאטה של הסרט:
https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ
סרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:
https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
על מסרים תת-הכרתיים בסדרות טלוויזיה מצליחות:
https://youtu.be/J-PZMIATFYY
סרטון תיעודי על מסרים סאבלימינליים בטלוויזיה:
https://youtu.be/VAim48QZ9JQ?long=yes
והרצאת וידאו על subliminal ads:
https://youtu.be/JEX4WbLSSZ0?long=yes
איך השתנה מיקי מאוס לאורך השנים?
לא רבים יודעים שמיקי העכבר, בשבילכם "מיקי מאוס" (Mickey Mouse), כמעט ולא נקרא מיקי. לדמות האנימציה הכי מפורסמת שלו וולט דיסני (Walt Disney) רצה לקרוא "מורטימר מאוס" (Mortimer Mouse), אך אשתו ליליאן שכנעה אותו שהשם נשמע יהיר מדי ומיקי ניצל מהתנשאות וכישלון במכנס קצר.
הדמות הופיעה לראשונה בהקרנת ניסיון פרטית ב-1928 בסרטון "פלאן קרייזי" (Plane Crazy), אך פרצה לתודעה הציבורית עם "סטימבוט וילי" (Steamboat Willie), שהוקרן ב-18 בנובמבר 1928 בניו יורק והיה הסרטון הראשון בכיכובו של מיקי העכבר שיצא לקהל הרחב עם סאונד מסונכרן.
היה זה אנימטור בשם אוב איוורקס (Ub Iwerks) שצייר בעצמו כמעט כל פריים בסרטון, הישג מדהים לפי כל קנה מידה. לא מעט בזכות השימוש החדשני שלו בסנכרון תמונה, אפקטים קוליים ומוסיקה היה הסרט הראשון הזה להצלחה ענקית ומיידית.
המדבב של מיקי היה כבר אז ולמשך עשורים רבים וולט דיסני בעצמו. הוא נהג לספר תמיד שאת האימפריה שלו הוא התחיל עם עכבר...
הגרסה המקורית של מיקי הייתה חדה ועוקצנית בהרבה מהדמות העגולה שאנו מכירים היום: היה לו גוף דק וזווייתי, אף ארוך, עיניים גדולות עם מתאר שחור ואישון עגול והתנהגות פרועה שלא פעם גבלה בנכלוליות גמורה. באותו סרטון ראשון, אגב, הוא מענה בעלי חיים בשמחה כדי לנגן בהם מוסיקה.
את הכפפות הלבנות שלו קיבל מיקי שנה אחרי לידת דמותו ומסיבות פרקטיות (מעשיות). זה היה בשל הצורך להבדיל בסרטי ה"שחור-לבן" של התקופה, בין הגוף לידיים. בעקבות מיקי, אגב, "הולבשו" כפפות מבדילות גם לדמויות מצוירות כמו דונלד דאק, גופי, באגס באני, מיני מאוס ואפילו האחים מריו שכבר לא נזקקו להן בעידן הסרט הצבעוני אבל יוצרם החליט שהמעמד מחייב כפפות.
מכאן יעבור מיקי העכבר אבולוציה איטית אך ברורה, גם במראה שלו וגם באופיו. זה היה בשנות ה-30 וה-40 של המאה, כשדיסני שאף לבסס את מיקי כסמל של חברת "וולט דיסני". אז החל תהליך מכוון של "התמתנות" למיקי. פיו הארוך קוצר, האוזניים עוגלו לעיגול מושלם מכל זווית ועיניו הפכו לעיגולים לבנים גדולים עם אישונים קטנים המבטאים רגשות.
אגב, לקח זמן עד שהתקבע המראה הקבוע של עיניו של מיקי. לפני כן היו תקופות בהן הוא צויד בעיני כפתור שחורות וקטנות, בעוד שבסרטונים אחרים עיניו היו לבנות והאישונים שחורים. הגבות של מיקי היו עוד יותר חמקניות - לעתים הן נעלמו לגמרי ובסרטונים אחרים הן חזרו לסירוגין.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים במאמר מפורסם וקבע שמיקי עבר תהליך של ניאוטניה (neoteny), כלומר הפך דומה יותר ויותר לתינוק אנושי. ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב, רגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד החוקר טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר משפחה מנומס ואוהב. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי הפכו לחיוכים והדמות נעשתה יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
#אופי
גם אופיו של מיקי העכבר השתנה לחלוטין עם השנים. אם במקור הוא היה עקשן, חצוף ואפילו אלים, בשנות ה-20 התגלה לו אויבו המושבע לרבע המאה הבאה - חתול גדול ששמו פיט והצליח בקביעות לעצבן אותו.
כבר בסרט "פנטסיה", מההופעות המוקדמות והידועות שלו, מיקי כשוליית הקוסם לא ממש אוהב לעבוד ולהתאמץ ובמקום זאת מכשף מטאטא (היום הוא היה מתכנת אותו) שיעבוד בשבילו, מה שמסתיים בכישלון חרוץ.
עם השנים מיקי הפך לחביב הילדים הקטנים ואמריקאי להדהים. מככב בסדרות אנימציה לפעוטות ומככב על בגדים וצעצועים לילדים.
מיקי של העשורים האחרונים מותג מחדש כדמות אנושית יותר, ידידותית יותר לילדים וקצת חוזרת ומחוברת לשורשים המרדניים והמגניבים שלו. עם השנים הוא הפך לקמע הרשמי והסחי משהו של תאגיד דיסני, מתקשר לאופי המותג והתדמית המתוקה שלו.
הנה תולדותיו של מיקי מאוס:
http://youtu.be/r7C9DJmRjBE
המיקי מאוס הראשון משנת 1928:
http://youtu.be/H6c_WgxTsMo
חלק מאי פעם - מיקי מאוס 2022 (עברית):
https://youtu.be/H7TIsy8D4Iw
סיפורו של מיקי העכבר:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
ולמה בעצם הוא תמיד עם כפפות?
https://youtu.be/3R3cvbLsbAk
מה הסיפור של "מועדון קרב"?
הכלל הראשון בפייט קלאב הוא שלא מדברים על פייט קלאב. אבל בלי כמה מילים לא נוכל לספר על סרט שנחשב לאחת היצירות הקולנועיות המורכבות, הפרובוקטיביות והמשפיעות ביותר של העשורים האחרונים.
מועדון קרב הוא במקור ספר ביכורים של צ'אק פאלניוק. ההתאמה המטורפת שעשה דיוויד פינצ'ר לקולנוע ב-1999 יצרה סרט חתרני ומכושף, שאמנם לא ממש הצליח כשיצא, אך הפך עם הזמן לסרט פולחן יוצא דופן ומבחינה תרבותית מסעיר.
סרט הקאלט המסעיר "מועדון קרב" (Fight club) הגדיר ללא ספק רגע בחיי צעירים מדור האקס, אנשים שיש להם כסף אבל לא ישנים טוב בלילה, שסוחבים איתם עניינים מורכבים ובעיות נפשיות מול חייהם שלהם.
הסרט שואל שאלה חשובה: האם ניתן לחיות חיים אותנטיים בתוך מבנה חברתי-כלכלי שמייצר ניכור? התשובה שלו אינה אופטימית, אך גם אינה מציעה את הדרך ההרסנית של טיילר.
#העלילה
הסרט מספר על אמריקאי שבע שחי בעולם שבו גברים באמצע החיים מחפשים משמעות, זהות, אותנטיות בתוך מציאות קפיטליסטית מאובנת ואל מול מוסכמות חברתיות פוסט-מודרניות.
האיש, שמספר את הסרט ושמו לא נאמר לאורך מרבית הסרט, הוא פקיד ביטוח משועמם ושבוי בחיי צרכנות שטחיים. הוא סובל מנדודי שינה כרוניים ואת הריקנות הפנימית שלו הוא מנסה למלא ברכישה אובססיבית של רהיטים ומוצרים.
במהלך טיסה כלשהי הוא פוגש את טיילר דרדן, מוכר סבון כריזמטי ומבריק ומורד ברוחו. השניים מקימים יחד את "מועדון הקרב", מפגש חשאי שבו גברים מתאגרפים ביניהם כדי להרגיש משהו אמיתי.
המועדון מתפתח בהדרגה לתנועה אנרכיסטית חמושה ומסוכנת בשם "פרויקט מייהם". היאפי המושפע, שבוי בתפיסה אוטופית קיצונית, מאפשר לאנשים לפלוש אל ביתו, במעין סקווט חוקי מטעם בעל הבית המשחרר.
בהדרגה הוא הופך למנהיג של קבוצת השוליים הקיצונית וההרסנית שהולכת ונאבקת בעולם הקפיטליסטי, השבע והצרכני, תוך שהיא מבצעת אקטים הולכים וגוברים של הרס, טרור וונדליזם.
#זהירות ספוילר
בסצנת הסיום, הגיבור יורה בעצמו כדי לסלק את טיילר מתוכו, אך הפיצוצים של "פרויקט מייהם" כבר מתרחשים מסביב. הוא עומד עם מרלה ומביט בבניינים קורסים, לא גואל ולא מנוצח, תלוי בין העולמות.
#השורה התחתונה
אחת הביקורות החריפות ביותר על הקפיטליזם הצרכני שיצא מהוליווד. הגיבור מגדיר את עצמו דרך הרהיטים שלו, הבגדים שלו וכלי המטבח שלו. המשפט המפורסם: "הדברים שבבעלותך בסופו של דבר שולטים בך", מבטא את הרעיון שהצרכנות הפכה מאמצעי לתכלית ובכך הלכה ושעבדה את האדם לחפציו.
#השפעה על התת מודע של הצופים
טיילר דרדן אינו נוכח רק בסרט. פינצ'ר הטמין את דמותו של בראד פיט במספר פריימים בודדים לפני שהוא מופיע לראשונה רשמית בעלילה, בדיוק כפי שהסרט מתאר שמוחדרות תמונות לסרטי קולנוע כדי להשפיע על הלא-מודע. אנשים בודדים ששמו לב אמרו לעצמם שהם ראו דמות שלא הייתה שם. אמנות שמיישמת בפועל את מה שהיא מספרת עליו.
הנה סיפורו של מועדון קרב (עברית):
https://youtu.be/tcK7SowZ9c4
בסרט "מועדון קרב" זונח יאפי מפוכח את החומרנות של חיי היאפים לטובת זעם דורי:
https://youtu.be/J8FRBYOFu2w
נאום היאפי הכועס:
https://youtu.be/U7VBR9F2H6Y
שיר הקדימון (מתורגם):
https://youtu.be/JNMwbxHF1ng
וממשרד החיוך (עברית):
https://youtu.be/4uy3Re6jnaI
מסרים תת הכרתיים
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages או subliminal advertising), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.
כך נולד בחטא עולם המסרים תת-הכרתיים:
https://youtu.be/dS_kKbIL4dY
למשל כך הוא נראה בקולנוע:
https://youtu.be/aA-0BSzHXxw
מהו מסר תת-הכרתי?
https://youtu.be/CCU9GAexvAA
ניתן למצוא כאלה גם בלוגואים של חברות עסקיות:
https://youtu.be/dPpqXHWBy8Q
בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:
https://youtu.be/Rnkg-yCPryE
חשיפה של המסרים הללו בהאטה של הסרט:
https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ
סרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:
https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
על מסרים תת-הכרתיים בסדרות טלוויזיה מצליחות:
https://youtu.be/J-PZMIATFYY
סרטון תיעודי על מסרים סאבלימינליים בטלוויזיה:
https://youtu.be/VAim48QZ9JQ?long=yes
והרצאת וידאו על subliminal ads:
https://youtu.be/JEX4WbLSSZ0?long=yes
לא רבים יודעים שמיקי העכבר, בשבילכם "מיקי מאוס" (Mickey Mouse), כמעט ולא נקרא מיקי. לדמות האנימציה הכי מפורסמת שלו וולט דיסני (Walt Disney) רצה לקרוא "מורטימר מאוס" (Mortimer Mouse), אך אשתו ליליאן שכנעה אותו שהשם נשמע יהיר מדי ומיקי ניצל מהתנשאות וכישלון במכנס קצר.
הדמות הופיעה לראשונה בהקרנת ניסיון פרטית ב-1928 בסרטון "פלאן קרייזי" (Plane Crazy), אך פרצה לתודעה הציבורית עם "סטימבוט וילי" (Steamboat Willie), שהוקרן ב-18 בנובמבר 1928 בניו יורק והיה הסרטון הראשון בכיכובו של מיקי העכבר שיצא לקהל הרחב עם סאונד מסונכרן.
היה זה אנימטור בשם אוב איוורקס (Ub Iwerks) שצייר בעצמו כמעט כל פריים בסרטון, הישג מדהים לפי כל קנה מידה. לא מעט בזכות השימוש החדשני שלו בסנכרון תמונה, אפקטים קוליים ומוסיקה היה הסרט הראשון הזה להצלחה ענקית ומיידית.
המדבב של מיקי היה כבר אז ולמשך עשורים רבים וולט דיסני בעצמו. הוא נהג לספר תמיד שאת האימפריה שלו הוא התחיל עם עכבר...
הגרסה המקורית של מיקי הייתה חדה ועוקצנית בהרבה מהדמות העגולה שאנו מכירים היום: היה לו גוף דק וזווייתי, אף ארוך, עיניים גדולות עם מתאר שחור ואישון עגול והתנהגות פרועה שלא פעם גבלה בנכלוליות גמורה. באותו סרטון ראשון, אגב, הוא מענה בעלי חיים בשמחה כדי לנגן בהם מוסיקה.
את הכפפות הלבנות שלו קיבל מיקי שנה אחרי לידת דמותו ומסיבות פרקטיות (מעשיות). זה היה בשל הצורך להבדיל בסרטי ה"שחור-לבן" של התקופה, בין הגוף לידיים. בעקבות מיקי, אגב, "הולבשו" כפפות מבדילות גם לדמויות מצוירות כמו דונלד דאק, גופי, באגס באני, מיני מאוס ואפילו האחים מריו שכבר לא נזקקו להן בעידן הסרט הצבעוני אבל יוצרם החליט שהמעמד מחייב כפפות.
מכאן יעבור מיקי העכבר אבולוציה איטית אך ברורה, גם במראה שלו וגם באופיו. זה היה בשנות ה-30 וה-40 של המאה, כשדיסני שאף לבסס את מיקי כסמל של חברת "וולט דיסני". אז החל תהליך מכוון של "התמתנות" למיקי. פיו הארוך קוצר, האוזניים עוגלו לעיגול מושלם מכל זווית ועיניו הפכו לעיגולים לבנים גדולים עם אישונים קטנים המבטאים רגשות.
אגב, לקח זמן עד שהתקבע המראה הקבוע של עיניו של מיקי. לפני כן היו תקופות בהן הוא צויד בעיני כפתור שחורות וקטנות, בעוד שבסרטונים אחרים עיניו היו לבנות והאישונים שחורים. הגבות של מיקי היו עוד יותר חמקניות - לעתים הן נעלמו לגמרי ובסרטונים אחרים הן חזרו לסירוגין.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים במאמר מפורסם וקבע שמיקי עבר תהליך של ניאוטניה (neoteny), כלומר הפך דומה יותר ויותר לתינוק אנושי. ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב, רגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד החוקר טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר משפחה מנומס ואוהב. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי הפכו לחיוכים והדמות נעשתה יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
#אופי
גם אופיו של מיקי העכבר השתנה לחלוטין עם השנים. אם במקור הוא היה עקשן, חצוף ואפילו אלים, בשנות ה-20 התגלה לו אויבו המושבע לרבע המאה הבאה - חתול גדול ששמו פיט והצליח בקביעות לעצבן אותו.
כבר בסרט "פנטסיה", מההופעות המוקדמות והידועות שלו, מיקי כשוליית הקוסם לא ממש אוהב לעבוד ולהתאמץ ובמקום זאת מכשף מטאטא (היום הוא היה מתכנת אותו) שיעבוד בשבילו, מה שמסתיים בכישלון חרוץ.
עם השנים מיקי הפך לחביב הילדים הקטנים ואמריקאי להדהים. מככב בסדרות אנימציה לפעוטות ומככב על בגדים וצעצועים לילדים.
מיקי של העשורים האחרונים מותג מחדש כדמות אנושית יותר, ידידותית יותר לילדים וקצת חוזרת ומחוברת לשורשים המרדניים והמגניבים שלו. עם השנים הוא הפך לקמע הרשמי והסחי משהו של תאגיד דיסני, מתקשר לאופי המותג והתדמית המתוקה שלו.
הנה תולדותיו של מיקי מאוס:
http://youtu.be/r7C9DJmRjBE
המיקי מאוס הראשון משנת 1928:
http://youtu.be/H6c_WgxTsMo
חלק מאי פעם - מיקי מאוס 2022 (עברית):
https://youtu.be/H7TIsy8D4Iw
סיפורו של מיקי העכבר:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
ולמה בעצם הוא תמיד עם כפפות?
https://youtu.be/3R3cvbLsbAk
הכלל הראשון בפייט קלאב הוא שלא מדברים על פייט קלאב. אבל בלי כמה מילים לא נוכל לספר על סרט שנחשב לאחת היצירות הקולנועיות המורכבות, הפרובוקטיביות והמשפיעות ביותר של העשורים האחרונים.
מועדון קרב הוא במקור ספר ביכורים של צ'אק פאלניוק. ההתאמה המטורפת שעשה דיוויד פינצ'ר לקולנוע ב-1999 יצרה סרט חתרני ומכושף, שאמנם לא ממש הצליח כשיצא, אך הפך עם הזמן לסרט פולחן יוצא דופן ומבחינה תרבותית מסעיר.
סרט הקאלט המסעיר "מועדון קרב" (Fight club) הגדיר ללא ספק רגע בחיי צעירים מדור האקס, אנשים שיש להם כסף אבל לא ישנים טוב בלילה, שסוחבים איתם עניינים מורכבים ובעיות נפשיות מול חייהם שלהם.
הסרט שואל שאלה חשובה: האם ניתן לחיות חיים אותנטיים בתוך מבנה חברתי-כלכלי שמייצר ניכור? התשובה שלו אינה אופטימית, אך גם אינה מציעה את הדרך ההרסנית של טיילר.
#העלילה
הסרט מספר על אמריקאי שבע שחי בעולם שבו גברים באמצע החיים מחפשים משמעות, זהות, אותנטיות בתוך מציאות קפיטליסטית מאובנת ואל מול מוסכמות חברתיות פוסט-מודרניות.
האיש, שמספר את הסרט ושמו לא נאמר לאורך מרבית הסרט, הוא פקיד ביטוח משועמם ושבוי בחיי צרכנות שטחיים. הוא סובל מנדודי שינה כרוניים ואת הריקנות הפנימית שלו הוא מנסה למלא ברכישה אובססיבית של רהיטים ומוצרים.
במהלך טיסה כלשהי הוא פוגש את טיילר דרדן, מוכר סבון כריזמטי ומבריק ומורד ברוחו. השניים מקימים יחד את "מועדון הקרב", מפגש חשאי שבו גברים מתאגרפים ביניהם כדי להרגיש משהו אמיתי.
המועדון מתפתח בהדרגה לתנועה אנרכיסטית חמושה ומסוכנת בשם "פרויקט מייהם". היאפי המושפע, שבוי בתפיסה אוטופית קיצונית, מאפשר לאנשים לפלוש אל ביתו, במעין סקווט חוקי מטעם בעל הבית המשחרר.
בהדרגה הוא הופך למנהיג של קבוצת השוליים הקיצונית וההרסנית שהולכת ונאבקת בעולם הקפיטליסטי, השבע והצרכני, תוך שהיא מבצעת אקטים הולכים וגוברים של הרס, טרור וונדליזם.
#זהירות ספוילר
בסצנת הסיום, הגיבור יורה בעצמו כדי לסלק את טיילר מתוכו, אך הפיצוצים של "פרויקט מייהם" כבר מתרחשים מסביב. הוא עומד עם מרלה ומביט בבניינים קורסים, לא גואל ולא מנוצח, תלוי בין העולמות.
#השורה התחתונה
אחת הביקורות החריפות ביותר על הקפיטליזם הצרכני שיצא מהוליווד. הגיבור מגדיר את עצמו דרך הרהיטים שלו, הבגדים שלו וכלי המטבח שלו. המשפט המפורסם: "הדברים שבבעלותך בסופו של דבר שולטים בך", מבטא את הרעיון שהצרכנות הפכה מאמצעי לתכלית ובכך הלכה ושעבדה את האדם לחפציו.
#השפעה על התת מודע של הצופים
טיילר דרדן אינו נוכח רק בסרט. פינצ'ר הטמין את דמותו של בראד פיט במספר פריימים בודדים לפני שהוא מופיע לראשונה רשמית בעלילה, בדיוק כפי שהסרט מתאר שמוחדרות תמונות לסרטי קולנוע כדי להשפיע על הלא-מודע. אנשים בודדים ששמו לב אמרו לעצמם שהם ראו דמות שלא הייתה שם. אמנות שמיישמת בפועל את מה שהיא מספרת עליו.
הנה סיפורו של מועדון קרב (עברית):
https://youtu.be/tcK7SowZ9c4
בסרט "מועדון קרב" זונח יאפי מפוכח את החומרנות של חיי היאפים לטובת זעם דורי:
https://youtu.be/J8FRBYOFu2w
נאום היאפי הכועס:
https://youtu.be/U7VBR9F2H6Y
שיר הקדימון (מתורגם):
https://youtu.be/JNMwbxHF1ng
וממשרד החיוך (עברית):
https://youtu.be/4uy3Re6jnaI
