מפרשיות, או סירות עם מפרשים, שטות בכוחה של הרוח. הספנים מכוונים את המפרשים בזווית המתאימה לכיוון הרוח ומגיעים ליעד בניצול נכון של הרוחות.

פעם היו כל האניות עם מפרשים, כי מנועים הם המצאה חדשה יחסית. כיום שטים בסירות מפרש בעיקר כחלק מפעילויות ספורט ונופש.


הנה סרטון קצר של שיט בסירת מפרש:

http://youtu.be/vqwLAy-tHl4?t=10s


ושינוי כיוון במפרשית:

http://youtu.be/WlsDD4IZYYo?t=4s

מִפְרָשׂ (sail), אותה יריעת בד גמישה שכולנו מכירים, משמש להנעה של סירות, יאכטות וספינות שעליהן הוא מותקן, על ידי המרת אנרגיית הרוח לכוח מניע, כזה שמייצר להם תנועה.

אך המפרש שמותקן על כלי שיט המונעים בכוח הרוח הוא ממש לא פיסת בד שהרוח דוחפת קדימה, אלא כנף אווירודינמית שעובדת לפי אותם עקרונות שמחזיקים מטוס באוויר.

חשוב לדעת שכשאוויר פוגע במפרש בזווית מסוימת, הוא נחלק לשני זרמים. הזרם שעובר בצד הקמור נאלץ לעבור מסלול ארוך יותר ומאיץ. הזרם שבצד השטוח זורם לאט יותר. לפי עיקרון ברנולי (Bernoulli), אוויר מהיר יוצר לחץ נמוך יותר, כך שבצד הקמור נוצר אזור שואב שמושך את המפרש קדימה. המפרש לא נדחף, אלא נמשך.

המצרים ניצלו את זה לפני כ-5,200 שנה בלי להבין מדוע. ברנולי סיפק את ההסבר רק ב-1738, ואגב, אביו יוהאן (Johann Bernoulli) ניסה לגנוב את הקרדיט על התגלית, תיארך את עבודתו רטרואקטיבית והוציא את בנו מהבית. המדע יכול לפעמים להיות עניין משפחתי מסובך.

הכוח שמפרש מייצר תלוי ישירות בזווית הרוח. שיוט עם הרוח מאחור (Running) הוא הדחיפה הקלאסית של הרוח את המפרש. זו טכניקה שמשתמשים בה לעיתים, אך בניגוד לאינטואיציה היא אינה הדרך היעילה ביותר להשיט סירה. כי הסירה בדרך זו לעולם לא תוכל לנוע מהר יותר מהרוח.

כלומר ובניגוד לאינטואיציה, השיט עם הדחיפה הקלאסית של הרוח מאחור אינו הכי מהיר. את השיט המהיר ביותר ישיגו מרבית המפרשיות דווקא מחצי רוח (Beam Reach), כשהרוח מגיעה מהצד בזווית של 90 מעלות. הרי לשוט ישירות נגד הרוח זה בלתי אפשרי, אז מלחים שטים בזיגזג חד בזווית של 30 עד 45 מעלות ביחס לרוח, תהליך שנקרא טאקינג (Tacking).

כיוונון נכון של המפרש חשוב לא פחות מהזווית. חבל השיט (Sheet) שמכוון אותו צריך להיות מהודק בדיוק לנקודה שלפני שהקצה הפנימי מתחיל לרעוד. מלחים מנוסים מזהים את הרגע הזה כמעט בלי להסתכל. אחד הביטויים הוותיקים בעולם המפרשים הוא "sail on the edge", שיוט על הקצה, ממש על גבול הרעד.

ספינה עם מפרש אחד היא מונולוג. מספר מפרשים הם שיחה. המפרש הקדמי, ג'יב (Jib), יוצר יחד עם המפרש הראשי אפקט שנקרא "חריץ הרוח" (Slot Effect): האוויר שעובר בין שניהם מואץ ומגביר את הכוח הכולל. הספינאקר (Spinnaker), המפרש הבלוני הצבעוני שנפרש ברוח אחורית, מוסיף שטח ענק ומהירות.

שילוב נכון בין המפרשים גם מאזן את הספינה: דומיננטיות המפרש הראשי מטה אותה לפנות לכיוון הרוח (Weather Helm), בעוד שדומיננטיות הג'יב מטה אותה הרחק ממנה (Lee Helm). ספינאי מיומן מנגן על האיזון הזה כמו מוסיקאי על כלי.


כך פועל המפרש:

https://youtu.be/FCcKeOmYHFY


איך המפרשית תכוון את מפרשיה?

https://youtu.be/M4CQ4T_K8Hw


כך נוהגים במפרשית:

https://youtu.be/s18eJD1fLko


וספינות המפרש:

https://youtu.be/3cnj1h_tM1w

פריגטה (Frigate) כיום היא כלי שיט, בדרך כלל אוניית מלחמה קטנה עד בינונית, מחומשת בחימוש לא כבד.

אם "ימי הזוהר" של הפריגטה נחשבת התקופה שבין המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ימי השיא של הפריגטות היו במלחמות הנפוליאוניות שהתקיימו בתקופה זו.

בציי המעצמות הימיות של אירופה, בעידן אניות המפרשים, נחשבה הפריגטה לספינת סיור מהירה ובעלת יכולת לשהות תקופות ארוכות בים. כמו הפריגטה ההיסטורית "גליאת צ'ארלס" (HMS Charles Galley) של המלך האנגלי צ'ארלס השני שנשלחה למשימות במושבות האנגליות שבצפון אפריקה.

במאה ה-20 החלו להשתמש במונח פריגטה לאוניות מלחמה ממונעות, משחתות, ספינות ללוחמה נגד צוללות, אניות סיור המלוות כלי שיט מלחמתיים, ליווי והגנה על שיירות של אונייות סוחר וספינות טילים.

מעריכים שמקור המונח "פריגטה" הוא מהמלה האיטלקית "fregata".


הנה פריגטה מודרנית בפעולה:

http://youtu.be/irGyduOP_Sc


שחזור של הפריגטה העתיקה ששטה ב-1780 מצרפת כדי לסייע למושבות האמריקניות הנאבקות באנגליה:

http://youtu.be/AdTLOpGH8yA?t=23s


תולדות הפריגטות באמריקה:

http://youtu.be/NS8BLdsXrNM


הפריגטה "סורפרייז" (HMS Surprise) מהסרט "אדון ומפקד":

http://youtu.be/FkkgKb-J3ic


ופריגטה רוסית עכשווית:

http://youtu.be/k2TyT54m23Q

"ההולנדי המעופף" (the Flying Dutchman) הוא שמה של ספינת רפאים שמספרים שהיא שטה בים באופן מסתורי. לפי האגדה נחרץ עליה להפליג לנצח והיא אינה יכולה להתקרב אל החוף.

האגדות מספרות שהקפטן, שכנראה כינויו היה "ההולנדי המעופף", נשבע בשעת הסערה שהוא ימשיך ויקיף את "כף התקווה הטובה", גם אם מסעו יימשך עד יום הדין.

הקפטן הזה אגב, הוא כנראה ברנרד פוק, יורד ים הולנדי שהתפרסם במהירות שבה ערך את ההפלגות מהולנד לאי ג'אווה שבאינדונזיה. ממש כמו שריכלו על פגניני הכנר המדהים על מהירות הנגינה והווירטואוזיות שלה (ראו באאוריקה בתגית "ניקולו פאגאניני"), השמועות סיפרו גם על הקפטן ההולנדי שכדי להגיע לביצועיו המדהימים, הוא כרת ברית עם השטן.

לפי האגדה, סיפרו מלחים שראו את ספינת הרפאים ממרחק רב, כשהיא מנצנצת באור חלוש. היו שהתקרבו אליה וסיפרו שמלחי ההולנדי המעופף העבירו אליהם שלומות לאנשים שכבר אינם חיים מזמן.

ישנו בלבול רב באשר למקורן של האגדות הללו. כיום יש המספרים שצוות הספינה גם נעלם ממנה, אך אף אגדה לא ציינה זאת. רבים רואים באופרה של ריכרד וגנר "ההולנדי המעופף", את מקור האגדות, אבל נראה שהמקור מוקדם יותר.


הנה אגדת ההולנדי המעופף:

http://youtu.be/ZcwzgeeJ6XI


ספינת דגם של דיסני באיים הקאריבים:

http://youtu.be/bgMAS_vAWXI


קטע מהפתיחה לאופרה "ההולנדי המעופף" של המלחין הגרמני ריכרד ואגנר:

http://youtu.be/p9CaLXNBApg


"ההולנדי המעופף" שבסרט "שודדי הקאריביים":

https://youtu.be/LvCPNcAY3os


וסרט תיעודי על ההולנדי המעופף:

https://youtu.be/lNMgBxjegQc?long=yes

מי שהפליג בים יודע שמזהים את התורן או את החלק העליון של אוניה מרחוק, אבל את גוף האוניה רואים רק אחרי זמן מה. הסיבה לכך היא צורתו העגולה של כדור הארץ, שמביאה לכך שצורתו של הים שעליו אנו שטים היא למעשה מקומרת.

לפיכך, התורן של אנייה מתגלה עוד כשהיא במרחקים, מפני שאת הגוף שלה בשלב הזה, מסתיר עדיין הקימור של כדור הארץ. רק כשהאנייה מתקרבת יותר, הקימור הופך פחות משמעותי ואנו מתחילים לראות את גוף הספינה, בנוסף לתרניה.


הנה סרטון שמראה את העניין, כחלק מההוכחות לצורה העגולה של כדור הארץ (עברית):

https://youtu.be/oduN7zAVYgY


וסרטון המציג ספינה שהולכת ומתרחקת וכיצד רואים ממרחקים רק את חלקה העליון:

http://youtu.be/EKbxCNneegw

סירות הדאו (Dhows) הן סירות מפרש מסורתיות, שמייצרים בזנזיבר בעבודת יד ובכלים פשוטים. כל סירה כזו בנויה מעץ מהגוני אפריקאי. הגדלים שונים - חלקן סירות קטנות יחסית, בעוד אחרות הן ממש ספינות בגודל בינוני, שמסיעות 30 איש.

המפרש המסורתי של הדאו, אחד או כמה כאלה, יהיה בדרך כלל מפרש משולש, מה שנקרא בלשון הספנים "מפרש לטיני".

הסירות הללו בנויות בעבודה מעולה ומפליגות כבר מאות שנים בכוח רוחות המונסון שנושבות באוקיינוס ההודי, בזמנים ובכיוונים קבועים שהספנים מכירים. כיום הן משמשות בזנזיבר בכדי להסיע את התיירים הרבים שמגיעים לזנזיבר, אל האיים הקטנים שמסביב לאי המרכזי של הארכיפלג, קבוצת האיים של זנזיבר.

אגב, ספינות העץ המסורתיות הללו אינן המצאה של אנשי זנזיבר, אלא של הערבים בחופי חצי-האי הערבי. אצלם הדאוז נבנות ביד כבר מאות שנים ומשמשות ככלי תחבורה ותובלה נוח, זול וזמין. באמצעותן העבירו במשך מאות שנים סחורות כמו עצי מנגרובים, דגים ותמרים אל חופי מדינות מזרח אפריקה. לנווט הם נהגו לפי כוכבי השמיים, בעזרת קמל, מכשיר ניווט שהיה מוצא את קו הרוחב על ידי מדידת הזווית שבין כוכב הצפון לקו האופק.

השליטים והסוחרים הערביים של האי הם שהביאו את הדאו אל איי זנזיבר, כמו שספינות הדאו הגיעו למקומות רבים כמו הודו, מזרח אפריקה וצפון אפריקה.


הנה ספינות הדאו של זנזיבר:

https://youtu.be/3cnj1h_tM1w


שיט רגוע על פני הים:

https://youtu.be/on5rJswEQbw


הדאו של קניה:

https://youtu.be/r34Iq64QT5E


ותחרות דאוז באבו דאבי:

https://youtu.be/oUXx7HP6Irg

בין המאה ה-8 למאה ה-11 שלטו בים הוויקינגים. בתקופה הויקינגית הרבו יורדי הים הללו להשתמש בספינות מצוינות שבנו. הספינות הויקינגיות הללו היו מקור כוחו של העם החזק והאמיץ הזה.

הטכנולוגיה שלהם בתחום הספנות, הייתה החכמה והמתקדמת ביותר בתקופתם והקנתה להם יתרונות עצומים על עמים אחרים באירופה של אותה תקופה.

מבין סוגי הספינות הללו נחשבת 'הספינה הארוכה' לטובה שבכולן ולזו שהביאה את הויקינגים הכי רחוק. זוהי ספינה שהתאימה למסעות ארוכים באוקיינוס. היא הייתה בנויה רוב המקרים מעץ אלון והיה בה מקום לעשרות חותרים, עד 60 מהם בו-זמנית.

לספינות הארוכות היה תורן בודד ומפרש מרובע ומקושט בפסים צבעוניים ומושכי-עין. דפנות הספינה הארוכה היו מכוסות במגנים, שנועדו לשמור על החותרים בשעת קרב. ספינה ארוכה הייתה בנוייה בצובנויים בצורה זהה בשני צידיה, כך שתוכל לנוע לשני הכיוונים מבלי להסתובב.

הספינה הארוכה הייתה כה מוצלחת שהיא הצליחה להביא את הויקינגים עד יבשת צפון אמריקה. כן, הם קדמו לקולומבוס במאות שנים והתיישבו בניו-פאונדלנד של היום, עד שהאינדיאנים של האזור הצליחו להרחיקם בחזרה לארצם (קראו על כך באאוריקה בתגית "מגלי אמריקה").


הנה סיפורן של הספינות הוויקינגיות שהפכו אותם כובשים נועזים למרחקים גדולים (מתורגם):

https://youtu.be/kge0c2mNmRQ


מה הפך את את "הספינה הארוכה" של הוויקינגים לכל כך טובות?

https://youtu.be/buIeZJ1bRZE


בדיקת מהירות של שחזור הסירה הוויקינגית הארוכה:

https://youtu.be/4o1a3wzzeq8


מצגת וידאו על הספינות של הויקינגים:

https://youtu.be/C-U-HRf1Osc


וסרט תיעודי על הספינה הארוכה של הוויקינגים:

https://youtu.be/tEROvgTrjuU?long=yes

סוד היעלמות הצוות של הספינה המסתורית "מרי סלסט" (Mary Celeste), "אמזון" כפי שנקראה בשמה הראשון, היא אחת התעלומות ההיסטוריות המוזרות ביותר בהיסטוריה.

הסיפור מתחיל בכך שה"מרי סלסט" נמצאת נטושה, אי-שם מול חופי פורטוגל באוקיינוס האטלנטי. היא מתגלה ריקה מאדם, כשמפרשיה קרועים והצוות והנוסעים נעלמו כולם.

נעלמו לחלוטין וללא כל הסבר הגיוני. יש אמנם סברה שהמלחים שמצאו את ה"מרי סלסט" הגזימו בסיפור והתעלמו מסימני מחלה או אפילו מעשה של שודדי ים, אך הסיבות להיעלמות כל אנשי האוניה הגדולה אינן ידועות עד היום.

חשוב לציין שלמרי סלסט הייתה היסטוריה קשה, כבר מיום השקתה. החל מיומה הראשון עברה הספינה המקוללת אסונות, תאונות, שריפות ומיתות מסתוריות, כולל קפטן הספינה שמת יומיים אחרי שהושקה.

אך השיא היה בשנת 1872 כשהיא נמצאה נטושה. הסימנים העידו שהצוות שלה עזב אותה בחיפזון 10 ימים לפני כן. האוכל שהיה מוגש אל השולחן והרישומים ביומן הקפטן העידו שעד רגע ההיעלמות המסתורי הכל התנהל בה ללא בעיה.

היה בעצם פרט שולי אחד, שעתיד להפוך משמעותי במיוחד לעניינים - העובדה שבדרכה ליעדה עברה האוניה ב"משולש ברמודה", אזור שעתיד לזכות בהמשך ההיסטוריה במוניטין של מקום ההיעלמות המסתורי של כלי שיט וכלי טיס רבים.

העובדה שהציוד היקר שהיה על הספינה לא נשדד כלל, פסלה לדעת אחרים אפשרות שמדובר בפירטים, כלומר בשודדי ים. המסתורין מלווה מאז את גורלם של ספני האוניה "מרי סלסט" וספק אם יתגלה בעתיד הקרוב מידע שישפוך אור על גורלה.


הנה סיפורה של האוניה "מרי סלסט":

http://youtu.be/bTb54_gLd5Q


עוד מסיפורה המסתורי של ספינת הרפאים:

https://youtu.be/PdGuYBQoPmQ


וסרטון תיעודי על כל סיפור המרי סלסט ובהמשך עוד ספינות רפאים נוספות:

https://youtu.be/4sUlPmLLiB8?long=yes?end=3m02s

עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.

אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.

מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.

קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.

יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.

נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".


הנה סיפורה של ספינת הקרוולה:

https://youtu.be/1G7gVC7SUNs


ספינתו של ברתולומיאו דיאש:

https://youtu.be/RDUY561LUH4


וסרט תיעודי על מוזיאון דיאש עם ספינת הקרוול המשוחזרת שלו:

https://youtu.be/GJ_J3YsNyzw?long=yes

קון טיקי הייתה הרפסודה ששימשה במסעו האגדי של החוקר תור הירדאל, שיש להגות תור היירדאל (Thor Heyerdahl) בשנת 1947.

עם עוד 5 אנשי צוות, הירדאל הפליג ברפסודה אינדיאנית שבנה מעץ בלזה, דרך האוקיינוס השקט, מפרו ועד פולינזי, שמכונה פולינזיה, מרחק של 7,000 קילומטרים.

הירדאל, חוקר ארצות, אנתרופולוג, הרפתקן, ארכאולוג, אתנוגרף וחוקר שלמד בעצמו ולא אחז בתואר מדעי של ממש, עשה זאת בניסיון להוכיח שבאמצעים דלים שכאלה ניתן היה גם בתקופה הפרה-היסטורית לחצות את המרחק הגדול באוקיינוס.

כך, בשייט ברפסודה פשוטה, הצליח תור הירדאל להוכיח את השערתו שקיים סיכוי סביר שאיי פולינזיה יושבו במקור על ידי אנשים שהיגרו אליה מאמריקה הדרומית, כאמור מרחק של אלפי קילומטרים משם.

הוא יצא למסעו הארוך ומעורר ההשראה לאחר שחוקר אחר העמיד בפניו אתגר. היה זה אנתרופולוג שסבר כמו מרבית עמיתיו שמתיישבי פולינזיה מקורם בדרום-מזרח אסיה. האיש אמר לתור משהו כמו "אם זה היה אפשרי, עשה זאת!"

אז היירדל יצא למסע הימי. מסעו הנועז והרומנטי, עם חבריו על הרפסודה, הפך את הירדאל למפורסם בכל העולם. זה היה מסע קשה ומסוכן, עם שתי סערות מסוכנות של ממש.

אמנם רבים בקהילה המדעית עירערו על ממצאיו ועל הפרסומים המדעיים שלו, אבל הציבור, כולל אגודות מחקר מכובדות, אהב והעריך את האיש ואת הידע שצבר.

אף שלא היה לו תואר אקדמי של דוקטור וודאי לא פרופסור, זכה החוקר המהולל תור הירדאל, שהעז להוכיח את התיאוריה שלו תוך סיכון חייו, לתהילה עצומה בעולם. הוא נתפס כאחרון מבין גיבורי הים הנורדיים, אחרי אמונדסן ו.

תור הירדל המשיך במסעות מדעיים מעוררי השראה וסקרנות בעולם כולו. הוא הוציא ספר על המסע, רב מכר מטורף, אחריו עשו סרט מצליח והאיש היה למרצה מבוקש בכל העולם.


תודות לתור הירדאל אנו יודעים היום על הישגי הפולינזים (מתורגם):

https://youtu.be/m8bDCaPhOek


מצגת וידאו של תמונות המשלחת:

http://youtu.be/ggqTOc4-fS4


קדימון לסרט על הירדאל וההפלגה בקון טיקי:

https://youtu.be/rUnmjQJHRP4


וסרטון אמיתי מהמסע של הירדאל ואנשיו:

https://youtu.be/RBINmyBr-iY

אוניית הוד מלכותו "ביגל" (HMS Beagle), שנקראה על שם כלב הציד "ביגל", הוא שמה של אוניית המפרשים שנשאה את צ'ארלס דארווין במסע חקר ארוך, שבמהלכו הוא למד נתונים שיביאו אותו להגיית תורת האבולוציה ולהפיכת הביגל לאחת האוניות המפורסמות בהיסטוריה.

הביגל הושקה ב-1820 במספנת הצי שבנהר התמזה. היא הייתה האונייה הראשונה ששטה תחת גשר לונדון החדש והספיקה להשתתף במשט חגיגי לרגל הכתרתו של המלך ג'ורג' הרביעי. לאחר מכן אוחסנה למשך זמן מה, עד שב-1825 הוחלט שתשמש למחקר.

מכאן היא נטלה חלק ב-3 מסעות מחקר, כשבהפלגת הסקר השנייה הפליג בה צ'ארלס דארווין, ג'נטלמן צעיר שלמד באותה תקופה לקראת הסמכה לכומר כפרי.

במהלך מסע מחקר שערך על אוניית הביגל הוא ניהל יומן בו תיעד את כל ההפלגה. היומן נערך לאחר ההפלגה ופורסם כיומן מסע מדעי ב-1839. הספר, שנודע בשם "הפלגת האונייה ביגל" (The Voyage of the Beagle), זכה לתפוצה רבה ולמהדורות רבות.

מחקריו של דארווין במהלך ההפלגה, בין השאר בתיעוד המפורט שביצע ב-5 השבועות בהם שהתה הביגל באיי גלפגוס (ראו באאוריקה בתגית "איי גלאפגוס"), תרמו להתגבשות תורת האבולוציה והברירה הטבעית (בתגית "אבולוציה").

תיאוריית האבולוציה של דארווין שינתה את פני מדע הביולוגיה והיתה הבסיס לשינוי עצום בכל המחקר ובעולם המדעי כולו. בהמשך למסע הביגל ולתיאוריית האבולוציה, ייוולד גם רעיון "הברירה הטבעית" שחיזק את ההסבר של דרווין לדרך בה התפתחו המינים על פי כדור הארץ.

בני האדם, בכל מקום שאליו, צדו בעלי חיים ובלי להתכוון בצעו "הכחדה" של מינים שונים ובמיוחד מיני חיות גדולים. בכל המקומות האחרים בעולם התיישב האדם הרבה לפני כן והספיק להכחיד מינים רבים של בעלי חיים, במיוחד את הגדולים שבהם אבל לא רק.

איי גלאפגוס שנודעים בעולם עד היום בזכות מגוון מיני בעלי החיים הגדול שבהם והתפתחותם, כמעט ולא הופרעה על ידי האדם. כך יצא שבזכות העובדה שבני האדם הגיעו לאיים רק במאה ה-19, שרד החי בגלאפגוס כמעט במלואו. בכך הוא סייע לתובנות החשובות של דרווין, בדרכו לפתור שאלה מדעית ארוכת שנים.


על מסע הביגל אל איי גלאפגוס ותגלית האבולוציה (עברית):

https://youtu.be/6S_Shu4ykck


מסלול מסעו של דרווין בביגל:

https://youtu.be/uLUxbmgtPKA


סקירת המחקר על הביגל באנגלית:

https://youtu.be/WAKppAtIeh8


והרגע בגאלאפגוס בו עלה בראשו של דרווין רעיון האבולוציה:

https://youtu.be/03YKT7ytJdE