מהי אוניית הקרוולה?
עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.
אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.
מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.
קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.
יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.
נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".
עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.
אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.
מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.
קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.
יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.
נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".
