שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציא את המצלמה וכיצד זה קרה?
מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.
כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.
אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.
החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.
בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.
כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):
https://youtu.be/XaGUL8B-BrE
הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:
http://youtu.be/sOkd8ObhN_M
וסרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה (מתורגם):
https://youtu.be/KUiemQTEOYQ
איך צילמו פעם תמונות?
אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.
התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.
הנה סרטון על המצלמות של פעם:
http://youtu.be/sSrAgJ17nyI
"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:
https://youtu.be/nnHpdSEjfkI
ופרסומת לקודאכרום בצרפתית:
https://youtu.be/HIVwUWeOMKc
מהי מצלמת הפולארויד?
מצלמת הפולרואיד הומצאה ב-1947 והפכה מאד פופולארית. זו הייתה מצלמת אינסטנט (מצלמה מיידית) שהדפיסה את התמונות באופן מיידי. פיתוח התמונה התרחש בתוך דקות אחדות והמצלמה הוציאה אותה על נייר - הישר מגוף המצלמה. המצלמה השתמשה בשכבות צבע מיוחדות לפיתוח מיידי והכילה בתוכה מנגנון שהוציא תמונה במהירות. זו הייתה המצאה מרגשת שאיפשרה לקבל את התמונה מיד ולא להמתין למעבדת פיתוח התמונות.
לא רבים יודעים שמצלמת הפולרואיד היא רעיון שהגיע משאלה של בתו של הממציא, יצרן עדשות למשקפיים. כשהילדה שאלה את אביה מדוע אי אפשר לראות את התמונה מיד, הוא חשב רגע ועוד רגע ורעיון נבט בראשו..
כיום החברה עדיין פעילה, אך מצבה לא ממש טוב. היא מייצרת מוצרים אלקטרוניים כמו מחשבי לוח (טאבלטים), מסכי טלוויזיה וכמובן מצלמות, כולל מצלמת אקשן, שמזכירה את הגו-פרו הפופולארית בתחום זה.
על מצלמות פולארויד וההיסטוריה שלהן:
http://youtu.be/We6WzeVLWHU
סיפור ההמצאה של מצלמת הפולרואיד:
http://youtu.be/82ZiQP0f7rs
והדור החדש שלהן, זה שעושה קאמבק למצלמות הפולארויד:
https://youtu.be/HNdZwpt2sK0
מהי מצלמת 360 מעלות?
מצלמת 360 מעלות היא מצלמה המאפשרת יצירת תמונה או סרטון היקפיים, המציגים את כל מה שקורה מסביבה.
צילום של תמונה ב-360 מעלות התבצע בעבר על ידי מערך מצלמות וכיום על ידי מצלמה אחת הכוללת מספר חיישנים המצלמים מסביב לה.
בניגוד למצלמה רגילה שבה בוחר הצלם נקודת מבט בעת הצילום, מצלמה כזו מייצרת תמונות היקפיות או סרטונים היקפיים, כך שאפשר להביט בהם אל כל הכיוונים. כך למעשה הצופה הוא שמחליט בכל רגע על נקודת המבט שמעניינת אותו ועל הפריים הנכון. באופן מסוים הוא "הופך" לעיניה של הדמות בסרט.
בכך שהיא מעניקה לצופים הזדמנות לחוות את סרט מכל זווית צפייה, מאפשרת מצלמת ההיקף התבוננות לכל הכיוונים וחוויה של מעין היטמעות במציאות. מצלמות כאלה הופכות כיום לפופולריות ומאפשרות לצלם סרטונים שצופים בהם במשקפי מציאות מדומה.
הנה הצילומים במצלמות 360 מעלות:
https://youtu.be/nt1I5inXE4I?t=17s
הנה התחומים שבהם ניתן לצלם להשתמש במצלמות כאלה:
https://youtu.be/3dhFr6U4dY8
כך משווקים אותן:
https://youtu.be/hWd3U0sQxbc
מהי מצלמת הקופסה של קודאק?
את מצלמת הקופסה (Box camera) הציגה בשנת 1888 חברת קודאק האמריקאית וזו המצלמה שתהפוך למצלמה הפשוטה והעממית בשוק ותשלוט במשך 70 שנה בצילום הביתי. הממציא ומנהל החברה מצמיד לה את סיסמת הפירסומת "אתה לוחץ על הכפתור ואנחנו עושים את כל השאר".. ואכן, השאר הפך להיסטוריה.
מצלמת הקופסה, שכונתה לרוב "מצלמת הבוקס", הייתה המצלמה הראשונה שניתן היה להחזיק ביד. הוטענו בה 100 תמונות ולאחר שהסתיים הצילום על כולן, הובאה המצלמה אל המעבדה לפיתוח התמונות ושם הן פותחו, כשבמקביל הוטענה המצלמה בתמונות חדשות לצילום.
אבל מצלמת הבוקס הראשונה הייתה מסורבלת מדי ועדיין לא הפכה לביתית. רק ב-1900 סיימה המצלמה להיות כלי לניסיונות אמנותיים של אמנים ואנשי מדע. זה קרה כשיצאה לשוק "בראוני", מצלמת הקופסה השנייה של קודאק. הבראוני עלתה דולר וניתן היה להחליף בה פילם בקלות ובמהירות. עד לבוא המצלמות האוטומטיות, תהיה מצלמה זו הנפוצה ביותר בבתים רגילים ואצל חובבי הצילום הלא-מקצועיים.
הנה תולדות מצלמת הקופסא והבראוני:
http://youtu.be/U4qXLLb9yi0
על מצלמות ה"בראוני":
http://youtu.be/aWxIsF5g_ss
ופרסומת לבראוני מ-1958:
http://youtu.be/tODTeYDulKM
מהי המהפכה של מצלמת קנון 5D?
לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.
תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!
המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.
בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.
הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה.
זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.
כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:
http://youtu.be/WixL4zuNceI
והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:
http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg
איזו מצלמה רואה דרך הקיר?
"מצלמת הפוטונים" (Photon tracking camera) היא פיתוח עתידני ומדהים, של מצלמה שרואה דרך קירות. המצלמה בנויה כך שתוכל לזהות של נוכחות אנשים המתחבאים או נמצאים מאחורי קירות. היא עושה זאת בעזרת יכולת לצלם במהירות האור. המצלמה מסוגלת לצלם פוטונים בקצב של טריליון צילומים בשנייה!
דרך פעולתה מזכירה את האופן שבו פועלים מכשירי אולטרה-סאונד. אבל בניגוד להם לא גלי קול חוזרים הם שמאפשרים למצלמה כזו לייצר תמונה אלא חלקיקי אור החוזרים מאחורי הקיר. יש למילי קאם מתקן לייזר היורה מבול עצום ומהיר של קרני לייזר בכיוון שאליו מכוונת המצלמה. הפוטונים, שהם חלקיקי האור החוזרים מהקיר, נקלטים על ידי חיישן מהיר במיוחד המייצר מהם טריליון תמונות בשנייה, בעוד התוכנה שלה מנתחת את המידע המצטבר מחלקיקי האור המוחזרים ומייצרת בתוך כמה שניות תמונה שלמה, של מה שמסתתר מעבר לקיר.
המצלמה חודרת הקירות תוכל בעתיד לשמש כוחות צבא ומשטרה ולאפשר טיפול חכם וחסכוני בחיי אדם בחטיפות ופיגועי טרור המתבצעים כנגד אוכלוסייה אזרחית.
המצלמה הראשונה בעולם שרואה דרך קירות מפותחת ב-MIT, הטכניון האמריקאי.
הנה המצלמה הרואה דרך קירות:
http://youtu.be/PLtzilM0epg?t=1m52s
פיתוחים פשוטים יותר שמאפשרים לצלם דברים המסתתרים מאחרי פינות:
http://youtu.be/cDbGFT5rM0I
שלבים מוקדמים הרבה יותר בפיתוח של MIT:
http://youtu.be/H5xmo7iJ7KA
והנה ה-Streak Camera המצלמה שמצלמת קרן אור בתנועה:
http://youtu.be/snSIRJ2brEk
מהן מצלמות חום?
מצלמת חום, או מצלמה תרמית (Thermal Imaging Camera), מציגה את המצולם בצבעים שונים. הצבעים הללו משקפים מידות חום שונות. עצמים חמים נראים צהובים, בעוד שעצמים קרים מוצגים בתמונה בצבעים כמו כחול או וורוד. מצלמות חום, או מצלמות תרמיות, מתבססות על טכנולוגיה שנקראת דימות תרמי (Thermography).
צילום תרמי משמש לצורכי עבודה, מחקר ומדע מגוונים. כבאים ולוחמי אש משתמשים במצלמות כאלה, בזמן שריפה ובבניינים בוערים, כדי לאתר בני אדם בתוך עשן סמיך. מצמות אבטחה ומכשירי צילום לילה מצויידים באפשרויות תרמיות כדי לזהות אנשים ובעלי חיים ועוד.
הדימות התרמי הפך כיום שימושי אפילו לייצוג של דברים שאינם קשורים לחום וקור. כך למשל נעזרים בוני ומנהלי אתרים בדימוי הזה, כדי לצפות באזורים "חמים" כביכול בדפי אינטרנט, שבהם משתמשים הגולשים יותר או לוחצים עליהם יותר, לעומת אזורים "קרים", שפחות משתמשים בהם.
כך עובדות המצלמות התרמיות:
https://youtu.be/jX0gIWU49iI?t=4m53s
דברים מהיום-יום שצולמו במצלמות הדימות התרמי:
https://youtu.be/lAZVA0sCS7c
מצלמה תרמית המצלמת באמצעות אינפרה אדום:
https://youtu.be/TrjbF7xojmk
מצלמת חום מיוחדת לסמארטפון:
https://youtu.be/IbbkvwJRwxs?t=4s
כך משתמשים במצלמה תרמית כדי לאתר נזילות מים, עובש ותקלות שונות:
https://youtu.be/4t1C6T9LNCY
על הקרינה התת-אדומה (מתורגם):
https://youtu.be/Uy75w1GMAGw
ומצלמות חום יכולות להיות גם מצלמות אבטחה מצוינות:
https://youtu.be/HAxq9wVR2UY?t=6m21s
מהו הצילום האיטי מאד, או פמטו צילום?
צילום איטי בסלואו מושן הוא לא חדשות. עושים זאת כבר הרבה שנים ואנו רואים אותו בסרטי קולנוע, תכניות טלוויזיה ושלל וידאו קליפים יצירתיים. אבל צילום איטי בסופר סלואו מושן הוא בהחלט חדשות מרשימות, שהולכות ונעשות משוכללות ומאפשרות.
למשל צילום ה-Super Slow motion של חברת Phantom, המאפשרת צילום עם 480-960 פריימים לשנייה וגם יותר מ-1000. הצילום בקצב פריימים לשנייה גבוה (FPS) הוא אמנם ברזולוציה מופחתת של 800X400, אבל התוצאה מרשימה ביותר גם בקצב איטי יותר.
מצלמות ה-RED Epic היקרות גם הן, יכולות לצלם בקצב של 300-400 פריים לשנייה ובאיכות גבוהה של Full-HD
חבורת ערוץ היוטיוב The Slow Mo Guys שנוהגת לצלם סרטוני מהירות סופר איטית מעולים, השוותה כמה מהירויות ומדגימה את ההבדלים ביניהן בסרטון שלמטה, עד מהירות של 10,000 פריימים לשנייה. בשוק פועלות גם המצלמות של Chronos, שמצלמות ב-343,000 פריימים לשנייה!
אבל השיא היא טכנולוגיה שמאפשרת הדמיה קיצונית, שמאפשרת לראות את העולם בטריליון פריימים לשנייה. הטכנולוגיה הזו נקראת פמטו צילום, או צילום פמטו והפירוט בה הוא כל כך גבוה, עד שהוא יכול להציג את קרני האור בתנועה. המדענים מאמינים שלא רחוק היום שנוכל להיעזר בה כדי לראות אל תוך הגוף, מבלי צורך בקרני רנטגן!
הנה מצלמת ה-Sony FS700 הפחות יקרה, שמאפשרת צילום Full HD בקצב שבין 120-240 פריים לשנייה:
https://youtu.be/iIAmN65DvKU
ועוד צילום קולנוע בהילוך איטי מאד - במצלמה של סוני:
https://youtu.be/EMewdjnAHSQ
צילומי ה-RED Epic 300 FPS test המעולה:
https://youtu.be/lCD8d4EEwUk
חבורת The Slow Mo Guys המצלמת סרטוני מהירות סופר איטית מעולים ב-Phantom:
https://youtu.be/tcQ37OfknJA
וסרטון שמדגים צילומים כאלה:
https://youtu.be/8BIEBn-Uu6I
וב-343,000FPS:
https://youtu.be/xbuvcQrAOSk
הצילום האיטי הוא נכס בצילומי טבע (עברית):
https://youtu.be/we0euiP6sJo?long=yes
והרצאת הטד שמציגה קצב של טריליון פריימים בשנייה (מתורגם):
https://youtu.be/Y_9vd4HWlVA?long=yes
מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.
כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.
אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.
החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.
בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.
כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):
https://youtu.be/XaGUL8B-BrE
הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:
http://youtu.be/sOkd8ObhN_M
וסרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה (מתורגם):
https://youtu.be/KUiemQTEOYQ
אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.
התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.
הנה סרטון על המצלמות של פעם:
http://youtu.be/sSrAgJ17nyI
"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:
https://youtu.be/nnHpdSEjfkI
ופרסומת לקודאכרום בצרפתית:
https://youtu.be/HIVwUWeOMKc
מצלמת הפולרואיד הומצאה ב-1947 והפכה מאד פופולארית. זו הייתה מצלמת אינסטנט (מצלמה מיידית) שהדפיסה את התמונות באופן מיידי. פיתוח התמונה התרחש בתוך דקות אחדות והמצלמה הוציאה אותה על נייר - הישר מגוף המצלמה. המצלמה השתמשה בשכבות צבע מיוחדות לפיתוח מיידי והכילה בתוכה מנגנון שהוציא תמונה במהירות. זו הייתה המצאה מרגשת שאיפשרה לקבל את התמונה מיד ולא להמתין למעבדת פיתוח התמונות.
לא רבים יודעים שמצלמת הפולרואיד היא רעיון שהגיע משאלה של בתו של הממציא, יצרן עדשות למשקפיים. כשהילדה שאלה את אביה מדוע אי אפשר לראות את התמונה מיד, הוא חשב רגע ועוד רגע ורעיון נבט בראשו..
כיום החברה עדיין פעילה, אך מצבה לא ממש טוב. היא מייצרת מוצרים אלקטרוניים כמו מחשבי לוח (טאבלטים), מסכי טלוויזיה וכמובן מצלמות, כולל מצלמת אקשן, שמזכירה את הגו-פרו הפופולארית בתחום זה.
על מצלמות פולארויד וההיסטוריה שלהן:
http://youtu.be/We6WzeVLWHU
סיפור ההמצאה של מצלמת הפולרואיד:
http://youtu.be/82ZiQP0f7rs
והדור החדש שלהן, זה שעושה קאמבק למצלמות הפולארויד:
https://youtu.be/HNdZwpt2sK0
מצלמת 360 מעלות היא מצלמה המאפשרת יצירת תמונה או סרטון היקפיים, המציגים את כל מה שקורה מסביבה.
צילום של תמונה ב-360 מעלות התבצע בעבר על ידי מערך מצלמות וכיום על ידי מצלמה אחת הכוללת מספר חיישנים המצלמים מסביב לה.
בניגוד למצלמה רגילה שבה בוחר הצלם נקודת מבט בעת הצילום, מצלמה כזו מייצרת תמונות היקפיות או סרטונים היקפיים, כך שאפשר להביט בהם אל כל הכיוונים. כך למעשה הצופה הוא שמחליט בכל רגע על נקודת המבט שמעניינת אותו ועל הפריים הנכון. באופן מסוים הוא "הופך" לעיניה של הדמות בסרט.
בכך שהיא מעניקה לצופים הזדמנות לחוות את סרט מכל זווית צפייה, מאפשרת מצלמת ההיקף התבוננות לכל הכיוונים וחוויה של מעין היטמעות במציאות. מצלמות כאלה הופכות כיום לפופולריות ומאפשרות לצלם סרטונים שצופים בהם במשקפי מציאות מדומה.
הנה הצילומים במצלמות 360 מעלות:
https://youtu.be/nt1I5inXE4I?t=17s
הנה התחומים שבהם ניתן לצלם להשתמש במצלמות כאלה:
https://youtu.be/3dhFr6U4dY8
כך משווקים אותן:
https://youtu.be/hWd3U0sQxbc
מצלמות
את מצלמת הקופסה (Box camera) הציגה בשנת 1888 חברת קודאק האמריקאית וזו המצלמה שתהפוך למצלמה הפשוטה והעממית בשוק ותשלוט במשך 70 שנה בצילום הביתי. הממציא ומנהל החברה מצמיד לה את סיסמת הפירסומת "אתה לוחץ על הכפתור ואנחנו עושים את כל השאר".. ואכן, השאר הפך להיסטוריה.
מצלמת הקופסה, שכונתה לרוב "מצלמת הבוקס", הייתה המצלמה הראשונה שניתן היה להחזיק ביד. הוטענו בה 100 תמונות ולאחר שהסתיים הצילום על כולן, הובאה המצלמה אל המעבדה לפיתוח התמונות ושם הן פותחו, כשבמקביל הוטענה המצלמה בתמונות חדשות לצילום.
אבל מצלמת הבוקס הראשונה הייתה מסורבלת מדי ועדיין לא הפכה לביתית. רק ב-1900 סיימה המצלמה להיות כלי לניסיונות אמנותיים של אמנים ואנשי מדע. זה קרה כשיצאה לשוק "בראוני", מצלמת הקופסה השנייה של קודאק. הבראוני עלתה דולר וניתן היה להחליף בה פילם בקלות ובמהירות. עד לבוא המצלמות האוטומטיות, תהיה מצלמה זו הנפוצה ביותר בבתים רגילים ואצל חובבי הצילום הלא-מקצועיים.
הנה תולדות מצלמת הקופסא והבראוני:
http://youtu.be/U4qXLLb9yi0
על מצלמות ה"בראוני":
http://youtu.be/aWxIsF5g_ss
ופרסומת לבראוני מ-1958:
http://youtu.be/tODTeYDulKM
לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.
תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!
המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.
בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.
הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה.
זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.
כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:
http://youtu.be/WixL4zuNceI
והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:
http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg
"מצלמת הפוטונים" (Photon tracking camera) היא פיתוח עתידני ומדהים, של מצלמה שרואה דרך קירות. המצלמה בנויה כך שתוכל לזהות של נוכחות אנשים המתחבאים או נמצאים מאחורי קירות. היא עושה זאת בעזרת יכולת לצלם במהירות האור. המצלמה מסוגלת לצלם פוטונים בקצב של טריליון צילומים בשנייה!
דרך פעולתה מזכירה את האופן שבו פועלים מכשירי אולטרה-סאונד. אבל בניגוד להם לא גלי קול חוזרים הם שמאפשרים למצלמה כזו לייצר תמונה אלא חלקיקי אור החוזרים מאחורי הקיר. יש למילי קאם מתקן לייזר היורה מבול עצום ומהיר של קרני לייזר בכיוון שאליו מכוונת המצלמה. הפוטונים, שהם חלקיקי האור החוזרים מהקיר, נקלטים על ידי חיישן מהיר במיוחד המייצר מהם טריליון תמונות בשנייה, בעוד התוכנה שלה מנתחת את המידע המצטבר מחלקיקי האור המוחזרים ומייצרת בתוך כמה שניות תמונה שלמה, של מה שמסתתר מעבר לקיר.
המצלמה חודרת הקירות תוכל בעתיד לשמש כוחות צבא ומשטרה ולאפשר טיפול חכם וחסכוני בחיי אדם בחטיפות ופיגועי טרור המתבצעים כנגד אוכלוסייה אזרחית.
המצלמה הראשונה בעולם שרואה דרך קירות מפותחת ב-MIT, הטכניון האמריקאי.
הנה המצלמה הרואה דרך קירות:
http://youtu.be/PLtzilM0epg?t=1m52s
פיתוחים פשוטים יותר שמאפשרים לצלם דברים המסתתרים מאחרי פינות:
http://youtu.be/cDbGFT5rM0I
שלבים מוקדמים הרבה יותר בפיתוח של MIT:
http://youtu.be/H5xmo7iJ7KA
והנה ה-Streak Camera המצלמה שמצלמת קרן אור בתנועה:
http://youtu.be/snSIRJ2brEk
מצלמת חום, או מצלמה תרמית (Thermal Imaging Camera), מציגה את המצולם בצבעים שונים. הצבעים הללו משקפים מידות חום שונות. עצמים חמים נראים צהובים, בעוד שעצמים קרים מוצגים בתמונה בצבעים כמו כחול או וורוד. מצלמות חום, או מצלמות תרמיות, מתבססות על טכנולוגיה שנקראת דימות תרמי (Thermography).
צילום תרמי משמש לצורכי עבודה, מחקר ומדע מגוונים. כבאים ולוחמי אש משתמשים במצלמות כאלה, בזמן שריפה ובבניינים בוערים, כדי לאתר בני אדם בתוך עשן סמיך. מצמות אבטחה ומכשירי צילום לילה מצויידים באפשרויות תרמיות כדי לזהות אנשים ובעלי חיים ועוד.
הדימות התרמי הפך כיום שימושי אפילו לייצוג של דברים שאינם קשורים לחום וקור. כך למשל נעזרים בוני ומנהלי אתרים בדימוי הזה, כדי לצפות באזורים "חמים" כביכול בדפי אינטרנט, שבהם משתמשים הגולשים יותר או לוחצים עליהם יותר, לעומת אזורים "קרים", שפחות משתמשים בהם.
כך עובדות המצלמות התרמיות:
https://youtu.be/jX0gIWU49iI?t=4m53s
דברים מהיום-יום שצולמו במצלמות הדימות התרמי:
https://youtu.be/lAZVA0sCS7c
מצלמה תרמית המצלמת באמצעות אינפרה אדום:
https://youtu.be/TrjbF7xojmk
מצלמת חום מיוחדת לסמארטפון:
https://youtu.be/IbbkvwJRwxs?t=4s
כך משתמשים במצלמה תרמית כדי לאתר נזילות מים, עובש ותקלות שונות:
https://youtu.be/4t1C6T9LNCY
על הקרינה התת-אדומה (מתורגם):
https://youtu.be/Uy75w1GMAGw
ומצלמות חום יכולות להיות גם מצלמות אבטחה מצוינות:
https://youtu.be/HAxq9wVR2UY?t=6m21s
צילום איטי בסלואו מושן הוא לא חדשות. עושים זאת כבר הרבה שנים ואנו רואים אותו בסרטי קולנוע, תכניות טלוויזיה ושלל וידאו קליפים יצירתיים. אבל צילום איטי בסופר סלואו מושן הוא בהחלט חדשות מרשימות, שהולכות ונעשות משוכללות ומאפשרות.
למשל צילום ה-Super Slow motion של חברת Phantom, המאפשרת צילום עם 480-960 פריימים לשנייה וגם יותר מ-1000. הצילום בקצב פריימים לשנייה גבוה (FPS) הוא אמנם ברזולוציה מופחתת של 800X400, אבל התוצאה מרשימה ביותר גם בקצב איטי יותר.
מצלמות ה-RED Epic היקרות גם הן, יכולות לצלם בקצב של 300-400 פריים לשנייה ובאיכות גבוהה של Full-HD
חבורת ערוץ היוטיוב The Slow Mo Guys שנוהגת לצלם סרטוני מהירות סופר איטית מעולים, השוותה כמה מהירויות ומדגימה את ההבדלים ביניהן בסרטון שלמטה, עד מהירות של 10,000 פריימים לשנייה. בשוק פועלות גם המצלמות של Chronos, שמצלמות ב-343,000 פריימים לשנייה!
אבל השיא היא טכנולוגיה שמאפשרת הדמיה קיצונית, שמאפשרת לראות את העולם בטריליון פריימים לשנייה. הטכנולוגיה הזו נקראת פמטו צילום, או צילום פמטו והפירוט בה הוא כל כך גבוה, עד שהוא יכול להציג את קרני האור בתנועה. המדענים מאמינים שלא רחוק היום שנוכל להיעזר בה כדי לראות אל תוך הגוף, מבלי צורך בקרני רנטגן!
הנה מצלמת ה-Sony FS700 הפחות יקרה, שמאפשרת צילום Full HD בקצב שבין 120-240 פריים לשנייה:
https://youtu.be/iIAmN65DvKU
ועוד צילום קולנוע בהילוך איטי מאד - במצלמה של סוני:
https://youtu.be/EMewdjnAHSQ
צילומי ה-RED Epic 300 FPS test המעולה:
https://youtu.be/lCD8d4EEwUk
חבורת The Slow Mo Guys המצלמת סרטוני מהירות סופר איטית מעולים ב-Phantom:
https://youtu.be/tcQ37OfknJA
וסרטון שמדגים צילומים כאלה:
https://youtu.be/8BIEBn-Uu6I
וב-343,000FPS:
https://youtu.be/xbuvcQrAOSk
הצילום האיטי הוא נכס בצילומי טבע (עברית):
https://youtu.be/we0euiP6sJo?long=yes
והרצאת הטד שמציגה קצב של טריליון פריימים בשנייה (מתורגם):
https://youtu.be/Y_9vd4HWlVA?long=yes
מהי מצלמת הפוקט המתקפלת של סוף המאה ה-19?
מצלמת הפוקט המתקפלת של חברת איסטמן קודאק (Folding Pocket Kodak) הייתה בין המצלמות הקומפקטיות הראשונות בהיסטוריה של הצילום והראשונה מביניהן שנמכרה כמצלמת מיינסטרים מתקפלת ל"אנשים רגילים".
המתכנן והמעצב שלה פרנק בראונל (Frank Brownell) עשה עבודה מצוינת. היא הייתה צרה, קומפקטית באמת ונוחה יחסית להפעלה. בכך היא פתחה את העידן של המצלמות המתקפלות הניידות, שישלטו בעולם הצילום, עד שנות ה-30 ויהיו אף פופולאריות למדי גם בשנות ה-40 של המאה ה-20.
בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד כמצלמה שיצאה בשנות 1897-98 והפכה את הצילום לנייד וקל מבעבר. מצלמת הכיס המתקפלת של קודאק אפשרה אמנם לצלם צילומים בפורמט פשוט וקטן יחסית, אך היא הייתה ניידת וזמינה מבחינת המחיר. הדגם שלישי שלה יצא ב-1903, נמכר במחיר של 10 דולר והניב תמונות בגודל של גלויה.
מצלמה מתקפלת היא סוג מצלמה שניתן לשאת כמצלמה קומפקטית מאד וכשצריך - היא פשוט נפתחת למצלמה מלאה. הסוד שלה הוא מפוח מתקפל שמחבר בין העדשה והתריס לגוף המצלמה. פרישת המצלמה במלואה סיפקה את מרחק המיקוד הנכון מהסרט, בעוד סגירתו הקטינה את המצלמה ואפשרה את האחסון שלה בתיק.
אגב, את התוספת של דגם 1, קיבל הדגם המקורי שלה, רק לאחר שיצא דגם 1A והיה חשוב להבחין ביניהם. עד אז היא נקראה פשוט "Folding Pocket Kodak".
הנה מצלמת הפוקט המתקפלת של קודאק:
https://youtu.be/TZlah2vTPRM
הדגם המקורי שלה:
https://youtu.be/Rx0qVlTpWW8
פתיחת דגם 1A המתקדם מעט יותר:
https://youtu.be/KAbvwsGU-08
הדגם השני:
https://youtu.be/mOBYTB63H6w
והדגם השלישי:
https://youtu.be/I68tIjJkckw
מצלמת הפוקט המתקפלת של חברת איסטמן קודאק (Folding Pocket Kodak) הייתה בין המצלמות הקומפקטיות הראשונות בהיסטוריה של הצילום והראשונה מביניהן שנמכרה כמצלמת מיינסטרים מתקפלת ל"אנשים רגילים".
המתכנן והמעצב שלה פרנק בראונל (Frank Brownell) עשה עבודה מצוינת. היא הייתה צרה, קומפקטית באמת ונוחה יחסית להפעלה. בכך היא פתחה את העידן של המצלמות המתקפלות הניידות, שישלטו בעולם הצילום, עד שנות ה-30 ויהיו אף פופולאריות למדי גם בשנות ה-40 של המאה ה-20.
בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד כמצלמה שיצאה בשנות 1897-98 והפכה את הצילום לנייד וקל מבעבר. מצלמת הכיס המתקפלת של קודאק אפשרה אמנם לצלם צילומים בפורמט פשוט וקטן יחסית, אך היא הייתה ניידת וזמינה מבחינת המחיר. הדגם שלישי שלה יצא ב-1903, נמכר במחיר של 10 דולר והניב תמונות בגודל של גלויה.
מצלמה מתקפלת היא סוג מצלמה שניתן לשאת כמצלמה קומפקטית מאד וכשצריך - היא פשוט נפתחת למצלמה מלאה. הסוד שלה הוא מפוח מתקפל שמחבר בין העדשה והתריס לגוף המצלמה. פרישת המצלמה במלואה סיפקה את מרחק המיקוד הנכון מהסרט, בעוד סגירתו הקטינה את המצלמה ואפשרה את האחסון שלה בתיק.
אגב, את התוספת של דגם 1, קיבל הדגם המקורי שלה, רק לאחר שיצא דגם 1A והיה חשוב להבחין ביניהם. עד אז היא נקראה פשוט "Folding Pocket Kodak".
הנה מצלמת הפוקט המתקפלת של קודאק:
https://youtu.be/TZlah2vTPRM
הדגם המקורי שלה:
https://youtu.be/Rx0qVlTpWW8
פתיחת דגם 1A המתקדם מעט יותר:
https://youtu.be/KAbvwsGU-08
הדגם השני:
https://youtu.be/mOBYTB63H6w
והדגם השלישי:
https://youtu.be/I68tIjJkckw
מהי מצלמת האינסטמטיק?
מצלמת האינסטמטיק (Instamatic) הייתה מצלמה זולה ופופולארית שהוציאה חברת קודאק בשנות ה-60. מרגע שהיא יצאה לשוק, המצלמה הזו הפכה להצלחה מסחררת. בניגוד לתמונות המלבן המקובלות, ביחס של 16:9, האינסטמטיק הוציאה תמונות דומות לתמונות הריבועיות של מצלמת הפולרויד, כלומר יחס הרוחב-גובה שלהן היה ריבועי.
התמונות הללו, חשוב לומר, הפכו לתמונות של הצעירים. הן לא היו איכותיות והתאורה של המצלמות הללו הייתה בסיסית, לא ניתן היה לכוון בה פוקוס ולמעשה, חוץ מלצלם קשה היה להגדיר משהו בצילום הסופי. אבל ראו בתמונות הללו את הצעירים, היפים והמגניבים של התקופה וזה הספיק כדי להפוך גם אותה למגניבה.
וכל כך מגניבה היא הייתה, שהיא שבה אלינו במהדורה של אפליקציה מודרנית ומצליחה במיוחד. למי שלא יודעים, האפליקציה הסופר מצליחה לסמארפונים, “אינסטגרם" נולדה מנסיון לשחזר את התמונות הריבועיות של האינסטמטיק.
אלא שבניגוד למצלמה הבסיסית ההיא, ה"אינסטוש" המוכרת והידידותית כל כך לשימוש, מצוידת ב"פילטרים" שכמותם יכולים היו רק לחלום זקני האינסטמטיק, המאפשרת להעניק לתמונה שלכם מראה רטרו מעודכן ואופנתי בתוך שניות.
הנה מצלמת האינסטמטיק:
http://youtu.be/RC4x3cRTqws
המבזק החד-פעמי שלה - שנקרא אז "פלאש קיוב":
https://youtu.be/0eGZX_4EIEU
וכך הלבישו וצילמו עם הפלאש המתלבש:
http://youtu.be/Uhg0UpFziQU
מצלמת האינסטמטיק (Instamatic) הייתה מצלמה זולה ופופולארית שהוציאה חברת קודאק בשנות ה-60. מרגע שהיא יצאה לשוק, המצלמה הזו הפכה להצלחה מסחררת. בניגוד לתמונות המלבן המקובלות, ביחס של 16:9, האינסטמטיק הוציאה תמונות דומות לתמונות הריבועיות של מצלמת הפולרויד, כלומר יחס הרוחב-גובה שלהן היה ריבועי.
התמונות הללו, חשוב לומר, הפכו לתמונות של הצעירים. הן לא היו איכותיות והתאורה של המצלמות הללו הייתה בסיסית, לא ניתן היה לכוון בה פוקוס ולמעשה, חוץ מלצלם קשה היה להגדיר משהו בצילום הסופי. אבל ראו בתמונות הללו את הצעירים, היפים והמגניבים של התקופה וזה הספיק כדי להפוך גם אותה למגניבה.
וכל כך מגניבה היא הייתה, שהיא שבה אלינו במהדורה של אפליקציה מודרנית ומצליחה במיוחד. למי שלא יודעים, האפליקציה הסופר מצליחה לסמארפונים, “אינסטגרם" נולדה מנסיון לשחזר את התמונות הריבועיות של האינסטמטיק.
אלא שבניגוד למצלמה הבסיסית ההיא, ה"אינסטוש" המוכרת והידידותית כל כך לשימוש, מצוידת ב"פילטרים" שכמותם יכולים היו רק לחלום זקני האינסטמטיק, המאפשרת להעניק לתמונה שלכם מראה רטרו מעודכן ואופנתי בתוך שניות.
הנה מצלמת האינסטמטיק:
http://youtu.be/RC4x3cRTqws
המבזק החד-פעמי שלה - שנקרא אז "פלאש קיוב":
https://youtu.be/0eGZX_4EIEU
וכך הלבישו וצילמו עם הפלאש המתלבש:
http://youtu.be/Uhg0UpFziQU
מה הייתה מצלמת הרוליפלקס?
בשנת 1929 נולדה מצלמת הרוליפלקס (Rolleiflex camera), מצלמת רפלקס כפולת עדשות (TLR – Twin-Lens Reflex camera). זו הייתה סדרת דגמי היוקרה של המצלמה בעלת שתי העדשות התאומות בפורמט בינוני (שאיכותו טובה. ממש טובה).
המצלמה יוצרה על ידי חברת "רולי" (Rollei) הגרמנית, יצרנית שייסדו ב-1920 ריינולד הידקל ופול פראנק ושבעידן הצילום האנלוגי התמחתה בעיקר במצלמות לצלמים מקצועיים.
בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד למצלמת הרוליפלקס כפולת העדשה. המצלמות הללו נודעו בקלות המשקל שלהן, בממדיהן הקטנים, בעמידות היחסית לפגיעות, כמו גם בעיניות ההצצה הנוחות ובמבנה המכני הפשוט.
אבל מה שקנה במיוחד את לב הצלמים הייתה האיכות שלה. מצלמת הרולפלקס זכתה בפרס הגדול ב"תערוכה העולמית" בפריז ב-1937 ולפרס הזה הייתה סיבה.
כי הרעיון שעומד מאחורי העדשות התאומות של מצלמת הרוליפלקס היה שהצלם מביט בנוף דרך העדשה העליונה, בעוד שהתמונה עצמה מצולמת דרך העדשה התחתונה הממוקמת לפני התריס והפילם.
הסינכרון שבין שתי העדשות הללו, שסונכרנו לחלוטין זו עם זו, הביא לכך שמידת הפוקוס שקבע הצלם בעדשה העליונה, סונכרנה מיידית גם לעדשה התחתונה וזו שבעצם דרכה התמונה מצולמת. הסנכרון הזה הביא לאיכות גבוהה מאוד של תמונות והפטנט של העדשות התאומות הפך בעשורים הבאים ללהיט גדול.
בקרב הצלמים, המצלמות הללו היו מאוד אהודות ועם הזמן אף קמו להן חיקויים רבים. העדשות במצלמות היו באיכות מעולה ויוצרו על ידי חברות זייס (75 מ"מ, צמצם 3.5) ושניידר (80 מ"מ, צמצם 2.8).
הנה מצלמת הרוליפלקס:
https://youtu.be/s270GW_ohEA
כמה מילים אישיות שלה:
https://youtu.be/wVroYdjR7f0
כך מצלמים במצלמת רוליפלקס:
https://youtu.be/wSiYDNOCxLs
תמונות תל אביב הקטנה שצולמו בה על ידי הצלם אברהם סוסקין:
https://youtu.be/6FIJinBWiBg
והנה סיפורן של מצלמות הרוליפלקס:
https://youtu.be/GRemcTtwqpg?long=yes
בשנת 1929 נולדה מצלמת הרוליפלקס (Rolleiflex camera), מצלמת רפלקס כפולת עדשות (TLR – Twin-Lens Reflex camera). זו הייתה סדרת דגמי היוקרה של המצלמה בעלת שתי העדשות התאומות בפורמט בינוני (שאיכותו טובה. ממש טובה).
המצלמה יוצרה על ידי חברת "רולי" (Rollei) הגרמנית, יצרנית שייסדו ב-1920 ריינולד הידקל ופול פראנק ושבעידן הצילום האנלוגי התמחתה בעיקר במצלמות לצלמים מקצועיים.
בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד למצלמת הרוליפלקס כפולת העדשה. המצלמות הללו נודעו בקלות המשקל שלהן, בממדיהן הקטנים, בעמידות היחסית לפגיעות, כמו גם בעיניות ההצצה הנוחות ובמבנה המכני הפשוט.
אבל מה שקנה במיוחד את לב הצלמים הייתה האיכות שלה. מצלמת הרולפלקס זכתה בפרס הגדול ב"תערוכה העולמית" בפריז ב-1937 ולפרס הזה הייתה סיבה.
כי הרעיון שעומד מאחורי העדשות התאומות של מצלמת הרוליפלקס היה שהצלם מביט בנוף דרך העדשה העליונה, בעוד שהתמונה עצמה מצולמת דרך העדשה התחתונה הממוקמת לפני התריס והפילם.
הסינכרון שבין שתי העדשות הללו, שסונכרנו לחלוטין זו עם זו, הביא לכך שמידת הפוקוס שקבע הצלם בעדשה העליונה, סונכרנה מיידית גם לעדשה התחתונה וזו שבעצם דרכה התמונה מצולמת. הסנכרון הזה הביא לאיכות גבוהה מאוד של תמונות והפטנט של העדשות התאומות הפך בעשורים הבאים ללהיט גדול.
בקרב הצלמים, המצלמות הללו היו מאוד אהודות ועם הזמן אף קמו להן חיקויים רבים. העדשות במצלמות היו באיכות מעולה ויוצרו על ידי חברות זייס (75 מ"מ, צמצם 3.5) ושניידר (80 מ"מ, צמצם 2.8).
הנה מצלמת הרוליפלקס:
https://youtu.be/s270GW_ohEA
כמה מילים אישיות שלה:
https://youtu.be/wVroYdjR7f0
כך מצלמים במצלמת רוליפלקס:
https://youtu.be/wSiYDNOCxLs
תמונות תל אביב הקטנה שצולמו בה על ידי הצלם אברהם סוסקין:
https://youtu.be/6FIJinBWiBg
והנה סיפורן של מצלמות הרוליפלקס:
https://youtu.be/GRemcTtwqpg?long=yes
איך מעוותים את הזמן להילוך סופר מהיר או איטי להחריד?
עיוות זמן (Time Warp) היא טכניקה בה רואים פעולה בזמן איטי מאד, או מהיר מאד. בעזרת מצלמות סופר סלואו מושן ניתן להראות תהליכים שמתרחשים במהירות גדולה, אבל לאט לאט ובפירוט מדויק.
השיטה לעשות זאת היא בצילום של מיני פריימים מעטים או רבים בשנייה ואז הקרנה בקצב FPS רגיל, כלומר במשהו כמו 25 פריימים לשנייה, שהוא קצב צילום אופייני היום.
לדוגמה סרטוני קפיצות הזמן, המציגים את הסרט בצילומים שנערכים אחת לכמה שניות, דקות וכדומה. בהצגה מהירה, או רגילה של הפריימים שצולמו, הזמן נראה טס, כמו בהילוך מהיר אך ללא הרציפות הנפלאה של ההילוך המהיר הרגיל.
צילום איטי בסלואו מושן או סופר סלואו מושן, מהצד השני, מצלם בקצב של 480-960 פריימים לשנייה וגם יותר מ-1000. כך ניתן לראות בפירוט מטורף, כל פרט וחלקיק שנייה בפעולות מהירות, שבדרך כלל העין לא מסוגלת להפריד.
כך מעוותים את הזמן בסרטי טבע:
https://youtu.be/bpbmWqQMzq0
צילום קולנוע בהילוך איטי מאד:
https://youtu.be/EMewdjnAHSQ
פרחים פורחים בהילוך מהיר:
https://youtu.be/LjCzPp-MK48
שבלול בתנועה מהירה בשיטה הזו:
https://youtu.be/feKYw5Adheg
וקפיצות זמן שמראות איך הזחל הופך לגולם:
http://youtu.be/-gsm_ZyJz_s
עיוות זמן (Time Warp) היא טכניקה בה רואים פעולה בזמן איטי מאד, או מהיר מאד. בעזרת מצלמות סופר סלואו מושן ניתן להראות תהליכים שמתרחשים במהירות גדולה, אבל לאט לאט ובפירוט מדויק.
השיטה לעשות זאת היא בצילום של מיני פריימים מעטים או רבים בשנייה ואז הקרנה בקצב FPS רגיל, כלומר במשהו כמו 25 פריימים לשנייה, שהוא קצב צילום אופייני היום.
לדוגמה סרטוני קפיצות הזמן, המציגים את הסרט בצילומים שנערכים אחת לכמה שניות, דקות וכדומה. בהצגה מהירה, או רגילה של הפריימים שצולמו, הזמן נראה טס, כמו בהילוך מהיר אך ללא הרציפות הנפלאה של ההילוך המהיר הרגיל.
צילום איטי בסלואו מושן או סופר סלואו מושן, מהצד השני, מצלם בקצב של 480-960 פריימים לשנייה וגם יותר מ-1000. כך ניתן לראות בפירוט מטורף, כל פרט וחלקיק שנייה בפעולות מהירות, שבדרך כלל העין לא מסוגלת להפריד.
כך מעוותים את הזמן בסרטי טבע:
https://youtu.be/bpbmWqQMzq0
צילום קולנוע בהילוך איטי מאד:
https://youtu.be/EMewdjnAHSQ
פרחים פורחים בהילוך מהיר:
https://youtu.be/LjCzPp-MK48
שבלול בתנועה מהירה בשיטה הזו:
https://youtu.be/feKYw5Adheg
וקפיצות זמן שמראות איך הזחל הופך לגולם:
http://youtu.be/-gsm_ZyJz_s
מהן תמונות סטריאוסקופיות?
תמונות סטריאוסקופיות (Stereoscopic images) הן תמונות כפולות, שצולמו בזווית זהה לזו של שתי העיניים האנושיות, מה שמאפשר באמצעות ציוד מתאים לראות בהן את המצולם בראייה תלת-ממדית.
צילום סטריאוסקופי מבוסס על הראייה הטבעית בה שתי העיניים מביטות באובייקט משתי זוויות מעט שונות. כך נוצרת התמונה או הראייה התלת-ממדית והטבעית. אם נרצה להבין איך הראייה הייתה בלי הצלת ממד הזה, כל שיש לעשות הוא לעצום עין אחת ואז הראייה שלנו תהפוך דו-ממדית, ממש כמו צילומים רגילים.
מכאן שצילום סטריאוסקופי יוצר תמונות המורכבות משני דימויים כמעט זהים, המוצבים זה לצד זה. את התמונות יוצרת מצלמה סטריאוסקופית. את הצפייה בתמונות הללו, אלה שצולמו במצלמה סטריאוסקופית, מאפשר מתקן שנקרא "סטריאוסקופ" (ראו בתגית "סטריאוסקופ").
הנה הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
תמונות סטריאוסקופיות (Stereoscopic images) הן תמונות כפולות, שצולמו בזווית זהה לזו של שתי העיניים האנושיות, מה שמאפשר באמצעות ציוד מתאים לראות בהן את המצולם בראייה תלת-ממדית.
צילום סטריאוסקופי מבוסס על הראייה הטבעית בה שתי העיניים מביטות באובייקט משתי זוויות מעט שונות. כך נוצרת התמונה או הראייה התלת-ממדית והטבעית. אם נרצה להבין איך הראייה הייתה בלי הצלת ממד הזה, כל שיש לעשות הוא לעצום עין אחת ואז הראייה שלנו תהפוך דו-ממדית, ממש כמו צילומים רגילים.
מכאן שצילום סטריאוסקופי יוצר תמונות המורכבות משני דימויים כמעט זהים, המוצבים זה לצד זה. את התמונות יוצרת מצלמה סטריאוסקופית. את הצפייה בתמונות הללו, אלה שצולמו במצלמה סטריאוסקופית, מאפשר מתקן שנקרא "סטריאוסקופ" (ראו בתגית "סטריאוסקופ").
הנה הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
מתי נולדה מצלמת הווידאו?
טכנית, מצלמת הווידאו (Video camera) הומצאה בשנות ה-30, על ידי ג'ון לוגי ביירד, שפיתח את מצלמות הווידאו המוקדמות ביותר. הוא התבסס על דיסק מכני, ששידורים ניסיוניים נערכו בו כבר מ-1918 ועד 1930.
במהלך השנים נבנו מכשירים אלקטרוניים שהתבססו על מצלמת הווידיאו הזו, ביניהם בלטו האיקונוסקופ של ולדימיר זבוריקין ומנתח הדימויים של פילו פרנסוורת '. הללו הלכו והחליפו את המצלמה שפיתח ביירד, אבל זה עדיין היה רחוק מלהיות משהו משמעותי, בעיקר מכיוון שמצלמות וידיאו המוקדמות הללו התבססו על סרט הקלטה.
תולדות מצלמות הווידאו רצופים בניסיונות להגיע להבשלה ולמוצרים נפוצים והצלחה מסחרית, אך העובדה שזו הייתה טכנולוגיה ששמרה אותות אנלוגיים על סרטי וידאו, הכשילה את המצלמות הגדולות והמסורבלות הללו. השינוי חל בשנת 1983, כשיצאה לשוק טכנולוגיה חדשה ומבוססת קלטות וידאו להקלטה, ישירות מהמצלמה.
הייתה זו מצלמת ה Betamovie BMC-100P של חברת Sony, שיכולה להיחשב למצלמת הווידאו (camcorder) הפופולרית הראשונה בהיסטוריה. היא הקליטה על קלטות בפורמט המצוין Betamax, אך ללא אפשרות להקליט שמע.
בשנת 2006, כשההקלטה הדיגיטלית הפכה לשיטה הנפוצה, הוחלפו הקלטות באמצעי אחסון דיגיטליים כמו קלטות microDVD קטנות ודי מהר לזיכרונות פלאש פנימיים וכרטיסי זיכרון SD.
כך הגיעה מצלמת הווידאו הראשונה בהיסטוריה לעידן של מצלמות וידיאו המשלבות מצלמה ומכשיר וידיאו מלא, כלומר התקן הקלטה והצגה של חומר וידאו מצולם. השימוש בהן נע מהפקות טלוויזיה, דרך סרטים ביתיים, צילום של חדשות ועיתונאות ועד לצרכים מקצועיים ומסחריים לשוק הפרסום והמוסיקה.
בשנות ה-10 של המאה ה-21 נוצרו מצלמות וידאו דיגיטליות עם צילום של 360 מעלות, המציגות ומאפשרות צילום לצרכים של יישומי מציאות מדומה.
הנה מצלמת הווידאו:
https://youtu.be/IYOXGjS9NRo
מצגת של ההיסטוריה של מצלמות הווידאו:
https://youtu.be/QqISi8wAeSE
מצלמות הוידאו האולפניות הן כבדות במיוחד:
https://youtu.be/mQXrWz0Nx1E
ומצלמות הווידאו 4K של ימינו:
https://youtu.be/6YS-v-mRoAs?long=yes
טכנית, מצלמת הווידאו (Video camera) הומצאה בשנות ה-30, על ידי ג'ון לוגי ביירד, שפיתח את מצלמות הווידאו המוקדמות ביותר. הוא התבסס על דיסק מכני, ששידורים ניסיוניים נערכו בו כבר מ-1918 ועד 1930.
במהלך השנים נבנו מכשירים אלקטרוניים שהתבססו על מצלמת הווידיאו הזו, ביניהם בלטו האיקונוסקופ של ולדימיר זבוריקין ומנתח הדימויים של פילו פרנסוורת '. הללו הלכו והחליפו את המצלמה שפיתח ביירד, אבל זה עדיין היה רחוק מלהיות משהו משמעותי, בעיקר מכיוון שמצלמות וידיאו המוקדמות הללו התבססו על סרט הקלטה.
תולדות מצלמות הווידאו רצופים בניסיונות להגיע להבשלה ולמוצרים נפוצים והצלחה מסחרית, אך העובדה שזו הייתה טכנולוגיה ששמרה אותות אנלוגיים על סרטי וידאו, הכשילה את המצלמות הגדולות והמסורבלות הללו. השינוי חל בשנת 1983, כשיצאה לשוק טכנולוגיה חדשה ומבוססת קלטות וידאו להקלטה, ישירות מהמצלמה.
הייתה זו מצלמת ה Betamovie BMC-100P של חברת Sony, שיכולה להיחשב למצלמת הווידאו (camcorder) הפופולרית הראשונה בהיסטוריה. היא הקליטה על קלטות בפורמט המצוין Betamax, אך ללא אפשרות להקליט שמע.
בשנת 2006, כשההקלטה הדיגיטלית הפכה לשיטה הנפוצה, הוחלפו הקלטות באמצעי אחסון דיגיטליים כמו קלטות microDVD קטנות ודי מהר לזיכרונות פלאש פנימיים וכרטיסי זיכרון SD.
כך הגיעה מצלמת הווידאו הראשונה בהיסטוריה לעידן של מצלמות וידיאו המשלבות מצלמה ומכשיר וידיאו מלא, כלומר התקן הקלטה והצגה של חומר וידאו מצולם. השימוש בהן נע מהפקות טלוויזיה, דרך סרטים ביתיים, צילום של חדשות ועיתונאות ועד לצרכים מקצועיים ומסחריים לשוק הפרסום והמוסיקה.
בשנות ה-10 של המאה ה-21 נוצרו מצלמות וידאו דיגיטליות עם צילום של 360 מעלות, המציגות ומאפשרות צילום לצרכים של יישומי מציאות מדומה.
הנה מצלמת הווידאו:
https://youtu.be/IYOXGjS9NRo
מצגת של ההיסטוריה של מצלמות הווידאו:
https://youtu.be/QqISi8wAeSE
מצלמות הוידאו האולפניות הן כבדות במיוחד:
https://youtu.be/mQXrWz0Nx1E
ומצלמות הווידאו 4K של ימינו:
https://youtu.be/6YS-v-mRoAs?long=yes
מהי המצלמה האוטומטית?
בשנת 1959 נולדה המצלמה שתהפוך את כולנו לצלמים. זה קרה כשחברת אגפא הוציאה את המצלמה האוטומטית המלאה הראשונה שלה. במצלמה הזו לא נדרש הצלם לעשות דבר כדי לצלם תמונה אלא לכוון וללחוץ.
עם הזמן הטכנולוגיה התפתחה והמצלמה האישית לצלמים החובבים הלכה ונעשתה קטנה וקלה. אבל המצלמה האוטומטית הייתה עוד שלב באבולוציה של הצילום, שבו הצלם אפילו לא נדרש ליכולת צילום. כל מיני פרטים כמו פוקוס, צמצם או כמות אור, לא היו הכרחיים יותר במצלמה הזו. היא הוציאה תמונות בינוניות ולא מקצועיות, אבל צבעוניות ונחמדות לאלבום הפרטי של המשפחה.
וזו לא הייתה רק האוטומציה שהפכה אותה למבוקשת כל כך. המצלמה האוטומטית הייתה קלה ונוחה, אפשרה להחליף את הפילם במהירות (הפילם הפך מהר מאד לקלטת קטנה ונוחה), לחלקן היה פלאש, מבזק מובנה במצלמה שנשלף בקלות. רוצים צילום במסיבה או בחשיכה? - לוחצים על הכפתור, הפלאש יוצא ומצלמים. גם אם התמונות היו בינוניות, הן הספיקו כדי להנציח רגעים שמחים ומאושרים..
המצלמה האוטומטית הייתה מצלמה פשוטה שאפשרה לצלם בקלות ובכל מקום. אבל היא הייתה עדיין מרובעת ויקרה יחסית. בשנות ה-70 יצאה מצלמת האינסטמטיק של קודאק. אלו היו מצלמות פוקט שטוחות, קלות וזולות להפליא. את הפילם החליפה בהן קלטת קלה ומהירה להחלפה, שבתוכה הפילם היה כבר מכוון להפעלה. האינסטמטיק הפכו במהירות ללהיט ענק ושוק המצלמות האוטומטיות הצליח מאד, כשחברות רבות החלו לייצר מצלמות כאלה.
המצלמות האוטומטיות שלטו שנים רבות והיו מתנה מבוקשת לצעירים ומתבגרים, שלא התיימרו להיות חובבי צילום. בעידן המצלמות הדיגיטליות, הן גם הפכו דיגיטליות ועד היום הן ממשיכות להימכר בכמויות עצומות בעולם כולו.
הנה המצלמה האוטומטית של אגפא:
https://youtu.be/pWbU9TwCDY8
אוסף של מצלמות פוקט אוטומטיות ישנות:
https://youtu.be/JnEBeVHE2LQ
הפוקט אינסטמטיק של קודאק עם הפלאש לתאורה:
https://youtu.be/Uhg0UpFziQU
המצלמה האוטומטית של שנות ה-80:
https://youtu.be/buLCsVizF3I
מבט בוחן במצלמת כיס של קודאק:
https://youtu.be/1mG7TBqzjrw
והיו גם אוטומטיות שהדפיסו מיד את הצילום:
https://youtu.be/XTiop4eFck0
בשנת 1959 נולדה המצלמה שתהפוך את כולנו לצלמים. זה קרה כשחברת אגפא הוציאה את המצלמה האוטומטית המלאה הראשונה שלה. במצלמה הזו לא נדרש הצלם לעשות דבר כדי לצלם תמונה אלא לכוון וללחוץ.
עם הזמן הטכנולוגיה התפתחה והמצלמה האישית לצלמים החובבים הלכה ונעשתה קטנה וקלה. אבל המצלמה האוטומטית הייתה עוד שלב באבולוציה של הצילום, שבו הצלם אפילו לא נדרש ליכולת צילום. כל מיני פרטים כמו פוקוס, צמצם או כמות אור, לא היו הכרחיים יותר במצלמה הזו. היא הוציאה תמונות בינוניות ולא מקצועיות, אבל צבעוניות ונחמדות לאלבום הפרטי של המשפחה.
וזו לא הייתה רק האוטומציה שהפכה אותה למבוקשת כל כך. המצלמה האוטומטית הייתה קלה ונוחה, אפשרה להחליף את הפילם במהירות (הפילם הפך מהר מאד לקלטת קטנה ונוחה), לחלקן היה פלאש, מבזק מובנה במצלמה שנשלף בקלות. רוצים צילום במסיבה או בחשיכה? - לוחצים על הכפתור, הפלאש יוצא ומצלמים. גם אם התמונות היו בינוניות, הן הספיקו כדי להנציח רגעים שמחים ומאושרים..
המצלמה האוטומטית הייתה מצלמה פשוטה שאפשרה לצלם בקלות ובכל מקום. אבל היא הייתה עדיין מרובעת ויקרה יחסית. בשנות ה-70 יצאה מצלמת האינסטמטיק של קודאק. אלו היו מצלמות פוקט שטוחות, קלות וזולות להפליא. את הפילם החליפה בהן קלטת קלה ומהירה להחלפה, שבתוכה הפילם היה כבר מכוון להפעלה. האינסטמטיק הפכו במהירות ללהיט ענק ושוק המצלמות האוטומטיות הצליח מאד, כשחברות רבות החלו לייצר מצלמות כאלה.
המצלמות האוטומטיות שלטו שנים רבות והיו מתנה מבוקשת לצעירים ומתבגרים, שלא התיימרו להיות חובבי צילום. בעידן המצלמות הדיגיטליות, הן גם הפכו דיגיטליות ועד היום הן ממשיכות להימכר בכמויות עצומות בעולם כולו.
הנה המצלמה האוטומטית של אגפא:
https://youtu.be/pWbU9TwCDY8
אוסף של מצלמות פוקט אוטומטיות ישנות:
https://youtu.be/JnEBeVHE2LQ
הפוקט אינסטמטיק של קודאק עם הפלאש לתאורה:
https://youtu.be/Uhg0UpFziQU
המצלמה האוטומטית של שנות ה-80:
https://youtu.be/buLCsVizF3I
מבט בוחן במצלמת כיס של קודאק:
https://youtu.be/1mG7TBqzjrw
והיו גם אוטומטיות שהדפיסו מיד את הצילום:
https://youtu.be/XTiop4eFck0
איך פועלת מצלמה סטריאוסקופית?
למתעניינים מהי המצלמה הסטריאוסקופית ואיך היא מצלמת תמונות סטריאוסקופיות נסביר בפשטות שמצלמה כזו מכילה שתי עדשות, ולא אחת, כמקובל במצלמה רגילה.
המיוחד הוא בכך שהמצלמה הזו מורכבת משתי מצלמות סמוכות, אלא שהן בגוף אחד ומכאן שהן נראות כשתי עדשות באותה מצלמה.
המרחק בין העדשות הללו זהה למרחק שבין העיניים האנושיות של אדם ממוצע. בהיות המרחק בין העדשות זהה למרחק שבין עינינו מתאפשר לצלם בה תמונות סטריאוסקופיות, כלומר כאלה שמציגות את המצולם בתלת ממד.
שתי עדשות הצפייה מצלמות, כך שכל עין רואה דימוי שונה - עדשת ימין רואה את הדימוי הימני בלבד (זה שמקביל למה שהעין הימנית הייתה רואה), בעוד עין שמאל רואה את הדימוי השמאלי.
בכך יוצרת מצלמה סטריאוסקופית את הדימוי הסטריאוסקופי. כשצופים בצילומים שלה דרך הסטריאוסקופ, מאחד המוח האנושי את שני הדימויים הללו לתמונה אחת, שנראית כתמונה תלת-ממדית ובעלת או לפחות מייצרת עומק.
אלו המצלמות הסטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
למתעניינים מהי המצלמה הסטריאוסקופית ואיך היא מצלמת תמונות סטריאוסקופיות נסביר בפשטות שמצלמה כזו מכילה שתי עדשות, ולא אחת, כמקובל במצלמה רגילה.
המיוחד הוא בכך שהמצלמה הזו מורכבת משתי מצלמות סמוכות, אלא שהן בגוף אחד ומכאן שהן נראות כשתי עדשות באותה מצלמה.
המרחק בין העדשות הללו זהה למרחק שבין העיניים האנושיות של אדם ממוצע. בהיות המרחק בין העדשות זהה למרחק שבין עינינו מתאפשר לצלם בה תמונות סטריאוסקופיות, כלומר כאלה שמציגות את המצולם בתלת ממד.
שתי עדשות הצפייה מצלמות, כך שכל עין רואה דימוי שונה - עדשת ימין רואה את הדימוי הימני בלבד (זה שמקביל למה שהעין הימנית הייתה רואה), בעוד עין שמאל רואה את הדימוי השמאלי.
בכך יוצרת מצלמה סטריאוסקופית את הדימוי הסטריאוסקופי. כשצופים בצילומים שלה דרך הסטריאוסקופ, מאחד המוח האנושי את שני הדימויים הללו לתמונה אחת, שנראית כתמונה תלת-ממדית ובעלת או לפחות מייצרת עומק.
אלו המצלמות הסטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
