שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי מקהלה?
מקהלה היא קבוצת זמרים, ששרה יחד מוסיקה קולית. בין סוגי המקהלות בעולם ניתן למצוא את מקהלות הנערים, מקהלות נשים, השרות בשני קולות ומקהלות של נשים וגברים, השרות ב-4 קולות שונים.
שורשי המקהלה הם עתיקים וכבר בתקופה הקלאסית, של יוון העתיקה ורומי, היו המקהלות אמצעי בידור אהוד מאד. בימינו גם בבתי ספר רבים יש מקהלה ובה מבצעים הילדים שירים שהותאמו למקהלת ילדים.
מקהלות הן קבוצות של קולות ולא סולנים או יחידים המפליאים לשיר. צריך לזכור זאת כשמשתתפים במקהלה כזו. סולנים או בעלי קולות ייחודיים לא בהכרח מתאימים למקהלות.
פול מקרטני, חבר הביטלס המצליח ביותר וללא ספק אחד משני הקולות הטובים בלהקה המעולה הזו, לא התקבל למקהלת בית הספר בו למד בליברפול. אגב, בדיוק כמוהו לא זכה להתקבל למקהלת בית הספר שלו מי שהתפרסם בבגרותו כנהג המשאית שהקליט שיר לאימו, הלהיב את הטכנאי והתפרסם בכל העולם. קראו לו אלביס פרסלי והוא כנראה הזמר הסולן המפורסם ביותר במאה ה-20.
הנה מקהלת נערות מדרום אפריקה:
https://youtu.be/HBZWXlCDMo4
מקהלת בני נוער מרגשת:
https://youtu.be/nomxXk6Q1rk
מקהלה בליווי תזמורת מבצעת את הקנטטה מספר 147 של באך "ישו, שמחתי לעד":
https://youtu.be/WUo7tQOvapE
מקהלת ילדים:
https://youtu.be/0ysNcfFmELA
מקהלה שרה חלק מהיצירה "כרמינה בורנה" של קרל אורף:
https://youtu.be/EJC-_j3SnXk
ובימי סגר הקורונה - המקהלה והתזמורת התלמידים של תיכון תלמה ילין:
https://youtu.be/wq-YwxRBIQ8
מה מיוחד בסימפוניה התשיעית של בטהובן?
את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (Beethoven's 9th Symphony) הציג המלחין באביב 1824, בווינה. מאחורי לודוויג ון בטהובן, מי שנחשב אז גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, היו כבר 8 סימפוניות שהטביעו חותם של ממש בתולדות המוסיקה הקלאסית ותולדות האמנות המערבית. אבל הסימפוניה הזו הייתה משהו אחר לחלוטין.
נתחיל בכך שאת הסימפוניה הזו הוא הלחין בטהובן 12 שנים לאחר שחיבר את הסימפוניה השמינית שלו. בשנים האלה הוא עבר תהליכים אישיים מטורפים. היו אלה שנים שבהן סבל הגאון ממחלות שונות, נקלע למצוקה נפשית חמורה והסתבך בתביעות משפטיות. אבל לפני הכל - במהלך השנים הללו הוא איבד כמעט לגמרי את שמיעתו והפך למעשה לחירש.
במהלך אותן שנים הוא אמנם יצר והתנסה בכתיבה של יצירות במבנים ובמגוון סוגים אחרים. אבל ההבשלה שעבר הביאה אותו בסופו של דבר למהפכה של ממש בסימפוניה הקלאסית ולכתיבה של יצירה מסוג חדש. כן, בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית והגדולה שלו בטהובן מכניס מקהלה ומשלב זמרים. ב"אוֹדָה לשמחה" (An die Freude), שיר בו מודגש האידאל של חברה אנושית שוויונית, חברה מלאת שמחה ואחווה בין בני-האדם.
חילול הקודש, היו שאמרו, כתבו או הטיחו בו. אין כמו הסימפוניה למלכת היצירות הכליות והסימפוניות. איך הוא מעז להכניס לתוכה את הצד הווקאלי שהוא כל כך זר לה.
אבל ההמונים והמבקרים היו צריכים להמתין מעט ולהתרגל למחשבה שבטהובן התקדם וקידם את הצורה הסימפונית ואת המוסיקה הקלאסית אל עבר עידן חדש. ואכן, הייתה זו ה"אוֹדָה לשמחה" מהפרק הרביעי בסימפוניה התשיעית שלו, אותו שיר וקטע קולי מהמם, שהפכה את בטהובן לא רק גאון ווירטואוז אלא גם למהפכן. כאן הוא מתגלה כאמן שלא קופא על השמרים ומביא שינוי טקטוני לאחת הצורות השמרניות של המוסיקה האירופית הקלאסית.
התזמורת הסימפונית, המקהלה והזמרים משתלבים בסימפוניה הזו כל כך טוב עד שהם יוצרים שלימות. זו מושלמות מהפכנית, פורצת דרך, אם תרצו זו פצצת אטום של כישרון עילאי, מהול בסבל אנושי וכאב, אבל אוהב אדם, שמח בחלקו ובחייו - בפרק הרביעי של הסימפוניה הזו מגיע בטהובן לשיאו, בהרמוניה נפלאה בין היצירה הכלית לבין העומק הקולי שהוא הוסיף לה באודה המפורסמת הזו.
מאז ביצוע הבכורה שלה הפכה התשיעית שלו לאחת מיצירות המופת של בטהובן. היא גם מהיצירות המפורסמות והנערצות ביותר ברפרטואר של המוסיקה המערבית. אבל המעניין ביותר הוא שאין כמו ה"תשיעית" לסמל את התקופה הרומנטית, שבטהובן, במו צליליו, נחשב למבשר שלה ולזה שהעביר את המוסיקה האירופית מהתקופה הקלאסית אליה.
ואגב, המוסיקה של הפרק הרביעי והמהפכני מהסימפוניה התשיעית של בטהובן משמשת מאז שנת 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי. ללא מילים, בשל מגוון השפות של מדינות האיחוד, אבל עם המון יופי מלודי שמתבקש.
הנה הסימפוניה התשיעית של בטהובן:
https://youtu.be/PSxJ3gfjp38?t=8
האודה לשמחה:
https://youtu.be/MsZGY4v3USw
פלאש מוב ברחוב נהדר שלה:
https://youtu.be/cxLbmnvMWM0
הביצוע הגדול ביותר עם 10,000 זמרים בעיר אוסקה שביפן:
https://youtu.be/ITzeRSJQtB4
וגיל שוחט מספר על הסימפוניה התשיעית (עברית):
https://youtu.be/FTFEllMD2E4?long=yes
למה אנשים שרים בקולות?
שירה בקולות היא דרך מיוחדת ליצור הַרְמוֹנְיָה, מה שתורגם לעברית כ"תֹּאַם". שירה כזו יוצרת הרמוניה, שנוצרת במוסיקה כשיש צירוף בין צלילים בעלי גובה שונה, הנשמעים טוב ביחד, באותו זמן. מבחינה אקוסטית, או פיזיקלית, ההרמוניה היא יחס תדירויות מסוים שנוצר בין התדירויות צליל, מה שבמוסיקה הוא הגובה של הצלילים הללו.
בשירה בקולות משלימים הקולות השונים זה את זה ויוצרים את היופי המוסיקלי הקולי. הקולות הראשיים הם סופרן, אלט, טנור ובס. בנוסף להם, יש קולות משניים - מצו סופרן, שהוא הקול שנמצא בין הסופרן לאלט, והבריטון, שהוא הקול שבין קול הטנור לבס.
זה אולי שיר הפופ הידוע ביותר בקולות שבו (מתורגם):
https://youtu.be/N-aK6JnyFmk
חבורה קולית ששרה בקולות בהרמוניה יפהפיה:
https://youtu.be/Mjlsmets--0
מקהלת גברים מרטיטה בקולות מרטיטים:
https://youtu.be/WyxXGdG3-Io
רביעיית בנות ששרה בקולות, תוך כדי...
https://youtu.be/ouXHy21z73I
מיסטר סאנדמן - אחד השירים הווקליים הכי פופולריים בשנות ה-50:
https://youtu.be/VNUgsbKisp8
ומישהו שעלה לרכבת ושר עם הנוסעים כדי לשמח ואנשים "עושים קולות":
https://youtu.be/xctzp0dp9uc
איך איחד מלך הפופ את כולם לשיר אחד?
בשנות ה-80 היה לפופ רק מלך אחד. מדונה רק התפרסמה והפכה לכוכבת צעירה ומבטיחה. אלביס כבר מת מזמן והביטלס היו מפורקים מעל עשור. למלך הפופ קראו אז מייקל ג'קסון. הוא ימשיך במלכותו עד יום מותו ובקדנציה שלו קרה אחד הניסים של הפופ העולמי. קראו לנס הזה "אנו העולם" והוא היה שיר צדקה, שכל מי שראה עצמו זמר מצליח, התייצב כדי לשיר בו.
את מה שיהפוך ללהיט הגדול של שנת 1985, We are The World, כתבו ליונל ריצ'י ומייקל ג'קסון. הוא הוקלט על ידי כל האמנים שקיבלו מעין שם ללהקה, USA for Africa, והקדישו את ההכנסות לקורבנות הבצורת באתיופיה.
את ההשראה הם קיבלו מה"Band Aid", קבוצת אמנים בריטים ואירים שהקליטה שנה קודם את שיר הצדקה "האם הם יודעים שזהו חג המולד?" (Do They Know It's Christmas?) למטרות דומות.
יש בשיר We are The World לא מעט הישגים. מלך הפופ הצליח להביא לשם גאוני מוסיקה שהקשר ביניהם לבין הפופ שלו היה קלוש, אבל הכבוד שלהם לנושא היה גדול. התייצבו שם אפילו סטיבי וונדר, פול סיימון, ברוס ספרינגסטין ואחד, בוב דילן, דובר הדור הקודם ומי שכבר אז נחשב לאמן הפופ החשוב במאה ה-20.
"We are the World" הפך מיידית ללהיט והיה לאחת ההצלחות הגדולות בכל הזמנים. הוא עבר את 20 מיליון העותקים, במכירות בכל העולם.
אגב, 25 שנים לאחר מכן הוקלט ביצוע המחווה "We Are The World 25 For Haiti", שההכנסות ממנו הוקדשו לשיקום האיטי לאחר רעידת אדמה. השתתפו בו אמנים מובילים מדור היוטיוב, כמו ג'סטין ביבר ומיילי סיירוס, לצד אמנים מיתולוגיים כמו ברברה סטרייסנד, בונו ובריאן ווילסון מ"נערי החוף" ואמני היפ-הופ מובילים, בראשות קניה ווסט. את מייקל ג'קסון שילבו בפזמון הראשון בקטע מהקליפ המקורי.
הנה הקליפ המקורי של השיר "We are the World":
https://youtu.be/s3wNuru4U0I
הביצוע מ-2010 לשיר, עם אמני המאה ה-21:
https://youtu.be/Glny4jSciVI
גם בארץ הטרנד תפס:
https://youtu.be/caKTyxB1amI
מה הדימוי הנפלא של אבוני אנד אייבורי?
השיר "אבוני אנד אייבורי" (Ebony and ivory) מדבר על הרמוניה בין גזעית. קלידי הפסנתר הם מטפורה יפה, כשהקלידים השחורים, מיוצגים במילה "אבוני" והלבנים ב"אייבורי".
פירוש השמות הם בעברית הָבְנֶה ושנהב, שני סוגי עץ. הראשון הוא עץ טרופי שחור והשנהב, חומר שמופק מניבי בעלי חיים כמו פילים, הוא לבן. שניהם ביחד כמו צבעיהם של קלידי הפסנתר.
השיר עוסק בהרמוניה בין-גזעית. סטיבי וונדר ופול מקרטני שרים על כך שאנשים מכל הגזעים והלאומים בעולם יכולים לחיות בהרמוניה, תרתי משמע, כלומר ביחד וללא הבדלים. הטענה היפה בשיר היא שנגינה רק על הלבנים או רק על השחורים היא אפשרית, אך מוגבלת. כדי ליצור מוסיקה מעולה, כדאי לחבר ביניהם.
כך שאבוני אנד אייבורי הם לא רק החומרים שמהם בנויים הקלידים בפסנתר. קלידי הפסנתר נבחרו כמטפורה. הקלידים השחורים מייצגים את השחורים, האפרו-אמריקאים באמריקה, או אנשים ממוצא אפריקאי בעולם הכללי, בעוד הלבנים הם הלבנים של העולם.
אז עכשיו מובן יותר הרעיון ב:
Ebony and ivory live together in perfect harmony, Side by side on my piano keyboard – oh Lord, Why don't we?
או בעברית:
הָבְנֶה ושנהב חיים ביחד בהרמוניה מושלמת
זה לצד זה על מקלדת הפסנתר שלי
הו אלוהים, למה אנו לא?
הנה השיר אבוני אנד אייבורי:
https://youtu.be/TZtiJN6yiik
תולדות וזכרונות מיצירתו:
https://youtu.be/T8i4BXqEHGQ
אבוני אנד אייבורי בהופעה בבית הלבן:
https://youtu.be/PSvnIwg0lEA
מהי שירת א-קפלה?
א-קפלה (A-Cappella) היא ביצוע קולי של שיר או מוסיקה, ללא ליווי כלי. המושג בא מאיטלקית שבה הפירוש הוא "כמו בקפלה" (של כנסייה) או "בנוסח קפלה".
שירת א קפלה הפכה מקובלת כבר מימי הביניים, כולל במוסיקה הכנסייתית של הקתולים, בשל האיסורים או ההגבלות שהוטלו בתקופות הקדומות הללו על נגינה בתוך כנסיות.
כיום השירה הזו היא בעיקר אמנותית, עם הרבה הרכבים בעולם המתמחים בביצועי א-קפלה מעולים, כולל כאלה שמשלבים שירה עם חיקוי ווקאלי של כלי הנגינה ותפקידי הליווי שלהם, המלווים בהרכב את השירה.
אנה ריד, סולנית להקת האינדי-רוק לונדון גראמר פותחת סולו בשירת א-קפלה ואז מצטרפים הכלים:
https://youtu.be/jqhgXAGP4Ho
שירת א-קפלה קבוצתית:
http://youtu.be/OOGAm0M9xSM
סוזן וגה שרה א-קפלה בשיר הידוע שלה Tom’s Diner:
https://youtu.be/DkYPge6ZKSQ?t=1m25s
א-קפלה מקצועית בחיוך:
https://youtu.be/0M8XIsJ3QYI
ג'אזית נהדרת של מנצח מקהלות ישראלי, שללא זמריו שר לבדו, בבידוד בימי קורונה:
https://youtu.be/Qy4wnMKWa-w
מצגת וידאו שמציגה את המושג א-קפלה:
https://youtu.be/yE5rW-2MthY
אקפלה בערוצים של המון זמרים:
https://youtu.be/CMNDdnYOjWw
א-קפלה לשיר ג'אז ידוע מאד:
https://youtu.be/eN7I6dJmAGo
מישהו שהקליט כך את כל נעימת הפתיחה של משפחת סימפסון:
https://youtu.be/hZwJ3BZ6gig
אפליקציה לטלפון חכם, שמאפשרת להקליט קטעים בקולות א-קפלה:
https://youtu.be/_STHaA2iHfg
אחת מפתיעה שהופכת לפלאש מוב מצחיק:
http://youtu.be/Y2q8sbJDLEw
והצעת נישואין שכולה א-קפלה מרגשת:
http://youtu.be/0jk8hnZTDhU
מיהם הנערים מווינה?
מקהלת נערי וינה (The Vienna Boys Choir) נחשבת למקהלת הנערים הטובה בעולם. מדובר במקהלת נערים מדהימה באיכותה, הפועלת ברציפות מאז 1498. זו המקהלה היחידה בעולם שיכולה להתגאות בשניים מגדולי המוזיקה כבוגריה - גם שוברט וגם היידן השתתפו במקהלה כנערים.
מי שייסד את המקהלה המיוחדת הזו היה הקיסר מקסימיליאן הראשון, שבשנת 1498 החליט על הקמת מקהלת נערים ו"נערי וינה" היא התוצאה.
מדובר באחת המקהלות המפורסמות והידועות ביותר בעולם. לקולות הזכים שתשמעו בקונצרטים שלהם אין מתחרים.
למעשה, בימינו יש 4 להקות מקבילות של נערים, כולן הן "הנערים מווינה". כל המשתתפים בהן הם בגילאי 10 עד 14 והם לא רק אוסטרים, אלא נערים מוכשרים מכל העולם. הנערים הללו נבחנים בעת שהמקהלה מגיעה לעירם, מתקבלים ואז מגיעים להשתתף במקהלה וללמוד בה. הם מגיעים מכל קצוות תבל, כולל ממקומות כמו ניו זילנד, ארצות הברית ואוסטרליה.
אם תהיו פעם בווינה, בכל יום ראשון נערכת מיסה בארמון הופבורג שבווינה, שבמהלכה ניתן לשמוע את מקהלת הנערים מווינה בזמרתם האלוהית והזכה.
הנה המקהלה המפורסמת של "נערי וינה":
https://youtu.be/SZWm1pI-KZ8
והמקהלה בפרסומת עם קטע מ"כרמינה בורנה" של קרל אורף:
https://youtu.be/UErcU-ZMCo0
מקהלה היא קבוצת זמרים, ששרה יחד מוסיקה קולית. בין סוגי המקהלות בעולם ניתן למצוא את מקהלות הנערים, מקהלות נשים, השרות בשני קולות ומקהלות של נשים וגברים, השרות ב-4 קולות שונים.
שורשי המקהלה הם עתיקים וכבר בתקופה הקלאסית, של יוון העתיקה ורומי, היו המקהלות אמצעי בידור אהוד מאד. בימינו גם בבתי ספר רבים יש מקהלה ובה מבצעים הילדים שירים שהותאמו למקהלת ילדים.
מקהלות הן קבוצות של קולות ולא סולנים או יחידים המפליאים לשיר. צריך לזכור זאת כשמשתתפים במקהלה כזו. סולנים או בעלי קולות ייחודיים לא בהכרח מתאימים למקהלות.
פול מקרטני, חבר הביטלס המצליח ביותר וללא ספק אחד משני הקולות הטובים בלהקה המעולה הזו, לא התקבל למקהלת בית הספר בו למד בליברפול. אגב, בדיוק כמוהו לא זכה להתקבל למקהלת בית הספר שלו מי שהתפרסם בבגרותו כנהג המשאית שהקליט שיר לאימו, הלהיב את הטכנאי והתפרסם בכל העולם. קראו לו אלביס פרסלי והוא כנראה הזמר הסולן המפורסם ביותר במאה ה-20.
הנה מקהלת נערות מדרום אפריקה:
https://youtu.be/HBZWXlCDMo4
מקהלת בני נוער מרגשת:
https://youtu.be/nomxXk6Q1rk
מקהלה בליווי תזמורת מבצעת את הקנטטה מספר 147 של באך "ישו, שמחתי לעד":
https://youtu.be/WUo7tQOvapE
מקהלת ילדים:
https://youtu.be/0ysNcfFmELA
מקהלה שרה חלק מהיצירה "כרמינה בורנה" של קרל אורף:
https://youtu.be/EJC-_j3SnXk
ובימי סגר הקורונה - המקהלה והתזמורת התלמידים של תיכון תלמה ילין:
https://youtu.be/wq-YwxRBIQ8
את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (Beethoven's 9th Symphony) הציג המלחין באביב 1824, בווינה. מאחורי לודוויג ון בטהובן, מי שנחשב אז גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, היו כבר 8 סימפוניות שהטביעו חותם של ממש בתולדות המוסיקה הקלאסית ותולדות האמנות המערבית. אבל הסימפוניה הזו הייתה משהו אחר לחלוטין.
נתחיל בכך שאת הסימפוניה הזו הוא הלחין בטהובן 12 שנים לאחר שחיבר את הסימפוניה השמינית שלו. בשנים האלה הוא עבר תהליכים אישיים מטורפים. היו אלה שנים שבהן סבל הגאון ממחלות שונות, נקלע למצוקה נפשית חמורה והסתבך בתביעות משפטיות. אבל לפני הכל - במהלך השנים הללו הוא איבד כמעט לגמרי את שמיעתו והפך למעשה לחירש.
במהלך אותן שנים הוא אמנם יצר והתנסה בכתיבה של יצירות במבנים ובמגוון סוגים אחרים. אבל ההבשלה שעבר הביאה אותו בסופו של דבר למהפכה של ממש בסימפוניה הקלאסית ולכתיבה של יצירה מסוג חדש. כן, בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית והגדולה שלו בטהובן מכניס מקהלה ומשלב זמרים. ב"אוֹדָה לשמחה" (An die Freude), שיר בו מודגש האידאל של חברה אנושית שוויונית, חברה מלאת שמחה ואחווה בין בני-האדם.
חילול הקודש, היו שאמרו, כתבו או הטיחו בו. אין כמו הסימפוניה למלכת היצירות הכליות והסימפוניות. איך הוא מעז להכניס לתוכה את הצד הווקאלי שהוא כל כך זר לה.
אבל ההמונים והמבקרים היו צריכים להמתין מעט ולהתרגל למחשבה שבטהובן התקדם וקידם את הצורה הסימפונית ואת המוסיקה הקלאסית אל עבר עידן חדש. ואכן, הייתה זו ה"אוֹדָה לשמחה" מהפרק הרביעי בסימפוניה התשיעית שלו, אותו שיר וקטע קולי מהמם, שהפכה את בטהובן לא רק גאון ווירטואוז אלא גם למהפכן. כאן הוא מתגלה כאמן שלא קופא על השמרים ומביא שינוי טקטוני לאחת הצורות השמרניות של המוסיקה האירופית הקלאסית.
התזמורת הסימפונית, המקהלה והזמרים משתלבים בסימפוניה הזו כל כך טוב עד שהם יוצרים שלימות. זו מושלמות מהפכנית, פורצת דרך, אם תרצו זו פצצת אטום של כישרון עילאי, מהול בסבל אנושי וכאב, אבל אוהב אדם, שמח בחלקו ובחייו - בפרק הרביעי של הסימפוניה הזו מגיע בטהובן לשיאו, בהרמוניה נפלאה בין היצירה הכלית לבין העומק הקולי שהוא הוסיף לה באודה המפורסמת הזו.
מאז ביצוע הבכורה שלה הפכה התשיעית שלו לאחת מיצירות המופת של בטהובן. היא גם מהיצירות המפורסמות והנערצות ביותר ברפרטואר של המוסיקה המערבית. אבל המעניין ביותר הוא שאין כמו ה"תשיעית" לסמל את התקופה הרומנטית, שבטהובן, במו צליליו, נחשב למבשר שלה ולזה שהעביר את המוסיקה האירופית מהתקופה הקלאסית אליה.
ואגב, המוסיקה של הפרק הרביעי והמהפכני מהסימפוניה התשיעית של בטהובן משמשת מאז שנת 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי. ללא מילים, בשל מגוון השפות של מדינות האיחוד, אבל עם המון יופי מלודי שמתבקש.
הנה הסימפוניה התשיעית של בטהובן:
https://youtu.be/PSxJ3gfjp38?t=8
האודה לשמחה:
https://youtu.be/MsZGY4v3USw
פלאש מוב ברחוב נהדר שלה:
https://youtu.be/cxLbmnvMWM0
הביצוע הגדול ביותר עם 10,000 זמרים בעיר אוסקה שביפן:
https://youtu.be/ITzeRSJQtB4
וגיל שוחט מספר על הסימפוניה התשיעית (עברית):
https://youtu.be/FTFEllMD2E4?long=yes
שירה בקולות היא דרך מיוחדת ליצור הַרְמוֹנְיָה, מה שתורגם לעברית כ"תֹּאַם". שירה כזו יוצרת הרמוניה, שנוצרת במוסיקה כשיש צירוף בין צלילים בעלי גובה שונה, הנשמעים טוב ביחד, באותו זמן. מבחינה אקוסטית, או פיזיקלית, ההרמוניה היא יחס תדירויות מסוים שנוצר בין התדירויות צליל, מה שבמוסיקה הוא הגובה של הצלילים הללו.
בשירה בקולות משלימים הקולות השונים זה את זה ויוצרים את היופי המוסיקלי הקולי. הקולות הראשיים הם סופרן, אלט, טנור ובס. בנוסף להם, יש קולות משניים - מצו סופרן, שהוא הקול שנמצא בין הסופרן לאלט, והבריטון, שהוא הקול שבין קול הטנור לבס.
זה אולי שיר הפופ הידוע ביותר בקולות שבו (מתורגם):
https://youtu.be/N-aK6JnyFmk
חבורה קולית ששרה בקולות בהרמוניה יפהפיה:
https://youtu.be/Mjlsmets--0
מקהלת גברים מרטיטה בקולות מרטיטים:
https://youtu.be/WyxXGdG3-Io
רביעיית בנות ששרה בקולות, תוך כדי...
https://youtu.be/ouXHy21z73I
מיסטר סאנדמן - אחד השירים הווקליים הכי פופולריים בשנות ה-50:
https://youtu.be/VNUgsbKisp8
ומישהו שעלה לרכבת ושר עם הנוסעים כדי לשמח ואנשים "עושים קולות":
https://youtu.be/xctzp0dp9uc
בשנות ה-80 היה לפופ רק מלך אחד. מדונה רק התפרסמה והפכה לכוכבת צעירה ומבטיחה. אלביס כבר מת מזמן והביטלס היו מפורקים מעל עשור. למלך הפופ קראו אז מייקל ג'קסון. הוא ימשיך במלכותו עד יום מותו ובקדנציה שלו קרה אחד הניסים של הפופ העולמי. קראו לנס הזה "אנו העולם" והוא היה שיר צדקה, שכל מי שראה עצמו זמר מצליח, התייצב כדי לשיר בו.
את מה שיהפוך ללהיט הגדול של שנת 1985, We are The World, כתבו ליונל ריצ'י ומייקל ג'קסון. הוא הוקלט על ידי כל האמנים שקיבלו מעין שם ללהקה, USA for Africa, והקדישו את ההכנסות לקורבנות הבצורת באתיופיה.
את ההשראה הם קיבלו מה"Band Aid", קבוצת אמנים בריטים ואירים שהקליטה שנה קודם את שיר הצדקה "האם הם יודעים שזהו חג המולד?" (Do They Know It's Christmas?) למטרות דומות.
יש בשיר We are The World לא מעט הישגים. מלך הפופ הצליח להביא לשם גאוני מוסיקה שהקשר ביניהם לבין הפופ שלו היה קלוש, אבל הכבוד שלהם לנושא היה גדול. התייצבו שם אפילו סטיבי וונדר, פול סיימון, ברוס ספרינגסטין ואחד, בוב דילן, דובר הדור הקודם ומי שכבר אז נחשב לאמן הפופ החשוב במאה ה-20.
"We are the World" הפך מיידית ללהיט והיה לאחת ההצלחות הגדולות בכל הזמנים. הוא עבר את 20 מיליון העותקים, במכירות בכל העולם.
אגב, 25 שנים לאחר מכן הוקלט ביצוע המחווה "We Are The World 25 For Haiti", שההכנסות ממנו הוקדשו לשיקום האיטי לאחר רעידת אדמה. השתתפו בו אמנים מובילים מדור היוטיוב, כמו ג'סטין ביבר ומיילי סיירוס, לצד אמנים מיתולוגיים כמו ברברה סטרייסנד, בונו ובריאן ווילסון מ"נערי החוף" ואמני היפ-הופ מובילים, בראשות קניה ווסט. את מייקל ג'קסון שילבו בפזמון הראשון בקטע מהקליפ המקורי.
הנה הקליפ המקורי של השיר "We are the World":
https://youtu.be/s3wNuru4U0I
הביצוע מ-2010 לשיר, עם אמני המאה ה-21:
https://youtu.be/Glny4jSciVI
גם בארץ הטרנד תפס:
https://youtu.be/caKTyxB1amI
מקהלה
השיר "אבוני אנד אייבורי" (Ebony and ivory) מדבר על הרמוניה בין גזעית. קלידי הפסנתר הם מטפורה יפה, כשהקלידים השחורים, מיוצגים במילה "אבוני" והלבנים ב"אייבורי".
פירוש השמות הם בעברית הָבְנֶה ושנהב, שני סוגי עץ. הראשון הוא עץ טרופי שחור והשנהב, חומר שמופק מניבי בעלי חיים כמו פילים, הוא לבן. שניהם ביחד כמו צבעיהם של קלידי הפסנתר.
השיר עוסק בהרמוניה בין-גזעית. סטיבי וונדר ופול מקרטני שרים על כך שאנשים מכל הגזעים והלאומים בעולם יכולים לחיות בהרמוניה, תרתי משמע, כלומר ביחד וללא הבדלים. הטענה היפה בשיר היא שנגינה רק על הלבנים או רק על השחורים היא אפשרית, אך מוגבלת. כדי ליצור מוסיקה מעולה, כדאי לחבר ביניהם.
כך שאבוני אנד אייבורי הם לא רק החומרים שמהם בנויים הקלידים בפסנתר. קלידי הפסנתר נבחרו כמטפורה. הקלידים השחורים מייצגים את השחורים, האפרו-אמריקאים באמריקה, או אנשים ממוצא אפריקאי בעולם הכללי, בעוד הלבנים הם הלבנים של העולם.
אז עכשיו מובן יותר הרעיון ב:
Ebony and ivory live together in perfect harmony, Side by side on my piano keyboard – oh Lord, Why don't we?
או בעברית:
הָבְנֶה ושנהב חיים ביחד בהרמוניה מושלמת
זה לצד זה על מקלדת הפסנתר שלי
הו אלוהים, למה אנו לא?
הנה השיר אבוני אנד אייבורי:
https://youtu.be/TZtiJN6yiik
תולדות וזכרונות מיצירתו:
https://youtu.be/T8i4BXqEHGQ
אבוני אנד אייבורי בהופעה בבית הלבן:
https://youtu.be/PSvnIwg0lEA
א-קפלה (A-Cappella) היא ביצוע קולי של שיר או מוסיקה, ללא ליווי כלי. המושג בא מאיטלקית שבה הפירוש הוא "כמו בקפלה" (של כנסייה) או "בנוסח קפלה".
שירת א קפלה הפכה מקובלת כבר מימי הביניים, כולל במוסיקה הכנסייתית של הקתולים, בשל האיסורים או ההגבלות שהוטלו בתקופות הקדומות הללו על נגינה בתוך כנסיות.
כיום השירה הזו היא בעיקר אמנותית, עם הרבה הרכבים בעולם המתמחים בביצועי א-קפלה מעולים, כולל כאלה שמשלבים שירה עם חיקוי ווקאלי של כלי הנגינה ותפקידי הליווי שלהם, המלווים בהרכב את השירה.
אנה ריד, סולנית להקת האינדי-רוק לונדון גראמר פותחת סולו בשירת א-קפלה ואז מצטרפים הכלים:
https://youtu.be/jqhgXAGP4Ho
שירת א-קפלה קבוצתית:
http://youtu.be/OOGAm0M9xSM
סוזן וגה שרה א-קפלה בשיר הידוע שלה Tom’s Diner:
https://youtu.be/DkYPge6ZKSQ?t=1m25s
א-קפלה מקצועית בחיוך:
https://youtu.be/0M8XIsJ3QYI
ג'אזית נהדרת של מנצח מקהלות ישראלי, שללא זמריו שר לבדו, בבידוד בימי קורונה:
https://youtu.be/Qy4wnMKWa-w
מצגת וידאו שמציגה את המושג א-קפלה:
https://youtu.be/yE5rW-2MthY
אקפלה בערוצים של המון זמרים:
https://youtu.be/CMNDdnYOjWw
א-קפלה לשיר ג'אז ידוע מאד:
https://youtu.be/eN7I6dJmAGo
מישהו שהקליט כך את כל נעימת הפתיחה של משפחת סימפסון:
https://youtu.be/hZwJ3BZ6gig
אפליקציה לטלפון חכם, שמאפשרת להקליט קטעים בקולות א-קפלה:
https://youtu.be/_STHaA2iHfg
אחת מפתיעה שהופכת לפלאש מוב מצחיק:
http://youtu.be/Y2q8sbJDLEw
והצעת נישואין שכולה א-קפלה מרגשת:
http://youtu.be/0jk8hnZTDhU
מקהלת נערי וינה (The Vienna Boys Choir) נחשבת למקהלת הנערים הטובה בעולם. מדובר במקהלת נערים מדהימה באיכותה, הפועלת ברציפות מאז 1498. זו המקהלה היחידה בעולם שיכולה להתגאות בשניים מגדולי המוזיקה כבוגריה - גם שוברט וגם היידן השתתפו במקהלה כנערים.
מי שייסד את המקהלה המיוחדת הזו היה הקיסר מקסימיליאן הראשון, שבשנת 1498 החליט על הקמת מקהלת נערים ו"נערי וינה" היא התוצאה.
מדובר באחת המקהלות המפורסמות והידועות ביותר בעולם. לקולות הזכים שתשמעו בקונצרטים שלהם אין מתחרים.
למעשה, בימינו יש 4 להקות מקבילות של נערים, כולן הן "הנערים מווינה". כל המשתתפים בהן הם בגילאי 10 עד 14 והם לא רק אוסטרים, אלא נערים מוכשרים מכל העולם. הנערים הללו נבחנים בעת שהמקהלה מגיעה לעירם, מתקבלים ואז מגיעים להשתתף במקהלה וללמוד בה. הם מגיעים מכל קצוות תבל, כולל ממקומות כמו ניו זילנד, ארצות הברית ואוסטרליה.
אם תהיו פעם בווינה, בכל יום ראשון נערכת מיסה בארמון הופבורג שבווינה, שבמהלכה ניתן לשמוע את מקהלת הנערים מווינה בזמרתם האלוהית והזכה.
הנה המקהלה המפורסמת של "נערי וינה":
https://youtu.be/SZWm1pI-KZ8
והמקהלה בפרסומת עם קטע מ"כרמינה בורנה" של קרל אורף:
https://youtu.be/UErcU-ZMCo0
