שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי מקהלת השחר?
באזורים רבים בעולם מקדמים העופות את עלות השחר במקהלה תוססת שהיא ערב רב של ציוצים וקולות. זוהי תופעה טבעית מרשימה המתרחשת מדי אביב בשעות הבוקר המוקדמות ונקראת מקהלת השחר (Dawn Chorus).
זה קורה רגע לפני שזורחת השמש. ציפורים רבות משכימות אז קום ופוצחות בשירה קולנית, מתוזמנת ומתואמת הרבה יותר מהרגיל.
מופע הצלילים הייחודי הזה אף העניק השראה ליצירות ספרותיות ולשירים רבים לאורך ההיסטוריה. בישראל מוכר במיוחד השיר "מקהלה עליזה" שמתאר אותו.
מבחינה ביולוגית, התופעה מורכבת בעיקרה מזכרים ונקבות השרים יחד כדי למצוא בני זוג מתאימים לרבייה בעונת החיזור. הזכרים משתמשים בשירה גם כדי להפגין את הדומיננטיות שלהם בשטח ולהכריז בפני מתחרים על הטריטוריה שלהם.
עוצמת השירה הגבוהה של העופות במקהלת הבוקר הזו נובעת מתחרות ישירה בין הציפורים. היות ושירה עוצמתית נתפסת כאיכותית ומרשימה יותר בעיני בני זוג, שרות הציפורים חזק יותר בכדי להישמע.
מדענים מסבירים ששעות עלות השחר מספקות תנאים אקוסטיים אופטימליים להפצת צלילים. בשעות אלה האוויר קריר ודחוס, מה שמאפשר לקולות לנוע למרחק רב יותר. מסייעות לצלילים לעבור במהירות, בבהירות וללא עיוותים בשעות אלה גם הלחות הגבוהה והרוחות החלשות בסמוך לקרקע.
למרות המולה רבה של זני ציפורים שונים השרים בו-זמנית, הציפורים ניחנו ביכולת מרשימה לזהות באופן מדויק את השירה של בני מינם, מבין קולות שאר הציפורים.
התזמון של השירה מתוכנן במדויק. לכל מין ציפורים יש מועד קבוע משלו לתחילת השירה. יש מינים שמתחילים תמיד לצייץ כ-45 דקות לפני עלות השחר, בעוד מינים אחרים מתחילים לעשות זאת 30 דקות לפני הזריחה. מעניין שלחלק מהציפורים יש שירים מיוחדים שהן מבצעות אך ורק במקהלת הזריחה הזו.
תופעת מקהלת השחר מהדהדת במגוון בתי גידול, החל מיערות וערבות דשא ועד למדבריות צחיחים. מעבר ליופייה המוסיקלי, שירת הציפורים במקהלת ההשכמה מסייעת למדענים להעריך את כמות הציפורים באזור ואת בריאות המערכת האקולוגית שבו.
#זמרים בולטים
בין מיני הציפורים הבולטים במקהלת ההשכמה הזו בולטים כמה מינים. ביניהם וירואי צהוב גרון, ציפור צבעונית שבמהלך היום נוטה שלא לבלוט אבל במקהלת השחר היא מהמצייצים הכי נלהבים. ציפור שבולטת בשירה עוצמתית הנשמעת למרחוק במקהלת השחר היא הקרדינל צפוני. עוד משתתפות בולטות בה הן וסבכון סטופגה חכלילי, חטפיות ופתיאלי.
יש גם משפחות של ציפורי שיר מהבולטות והמהדהדות בשירתן במקהלת השחר ואלה הקיכלים והרננים.
זוהי מקהלת השחר:
https://youtu.be/sPsSJGF2nUQ
סיבות אפשריות למקהלת השחר:
https://youtu.be/GLlb79BgfQ8
קולות מקהלת הבוקר הזו:
https://youtu.be/ePCG8xt158s
מקהלת שחר באפריקה:
https://youtu.be/wdm_cKAoAWY
מקהלת ההשכמה של הזריחה כולה:
https://youtu.be/E7BjJn1NHvw?long=yes
מקהלת השחר והשינוי מהשיא ועד שהיא דועכת:
https://youtu.be/8H9om0V0HNo?long=yes
ושעה של מקהלת בוקר באירלנד:
https://youtu.be/bfVR7_nsQ7w?long=yes
מיהו הקיכלי ששר ?
הקיכלי רונן (Song Thrush) הוא אחד מזמרי הגינה המוכרים ביותר באירופה ובאסיה. זו ציפור שיר בינונית במשפחת הקיכליים (Turdidae), בעלת קול מלודי וחזק, הנשמעת בעיקר בשעות הערב והבוקר המוקדמות.
בצבע חום-אדמדם עם כתמים כהים על החזה, הקיכלי נוהג לשיר מעמדה גבוהה כמו ענף עץ או גג, תוך שהוא מרים את זנבו למעלה באופן אופייני.
הציפור מעדיפה סביבות מלאות צמחייה עבותה כמו גנים, פארקים ושולי יערות. היא ניזונה מתולעים, חרקים ויצורים קטנים נוספים שהיא מחטטת מהאדמה, אך גם מפירות ופירות יער.
הקיכלי בונה את קינו בסבך עבות, לא רחוק מהקרקע, כשלצורך כך הוא משתמש בעשבים, שורשים ובוץ לחיזוק מבנה הקן.
בישראל מופיע הקיכלי רונן כציפור חורפת החולפת בקבוצות קטנות או בפרטים בודדים, בעיקר באזורים הצפוניים והמרכזיים של הארץ. הוא מגיע לארץ במהלך תקופת הנדידה ואינו מתרבה כאן באופן קבוע.
בתרבויות אירופאיות הקיכלי מסמל את בוא האביב ומופיע בשירה ובפולקלור כציפור המבשרת חידוש וחיים חדשים.
מה שמעניין בה במיוחד הוא השם העברי של הקיכלי - "רונן". שם זה מציין את יכולת השירה המפותחת שלו. גם השם המדעי philomelos מורכב מיוונית עתיקה: philo (אוהב) ו-melos (שיר), כלומר "אוהב שיר", ואכן זהו אחד מזמרי הטבע המוכשרים ביותר.
הנה הקיכלי רונן:
https://youtu.be/lG6YdvNyxKU
עובדות על הסונג טראש - קיכלי רונן:
https://youtu.be/SiY7EQovPis
שירתו של הקיכלי רונן:
https://youtu.be/rLrrF8RDEPY
שירת קרובים עם קיכלי חלוד-זנב שנקרא גם קיכלי חכליליתי:
https://youtu.be/FdQIlyuJYPk
הקיכלי נזיר הוא קרוב משפחה שמייצר הרמוניות בשני צלילים:
https://youtu.be/JTpyG_1Wads
למה התרנגול קורא עם שחר?
התרנגול הזכר מפורסם בקריאת הבוקר האופיינית שלו, המתרחשת למעשה לא רק עם עלות השחר אלא לאורך כל היום.
קריאה זו משמשת לסימון טריטוריה ולהודעה על מעמדו החברתי בלהקה. כי גם לחברת התרנגולים יש חלק בקוקוריקו הזה. תרנגולים חיים בסדר חברתי היררכי וברור שנקרא "סדר נקר" (Pecking Order). התרנגול הדומיננטי בלהקה הוא תמיד הראשון לקרוא עם שחר. לזכרים האחרים פשוט אסור להקדים אותו. ניסויים הראו שתרנגולים ממעמד נמוך ממתינים שהשליט יפתח, ורק אחר כך מצטרפים לקריאה. אם מסירים את התרנגול הדומיננטי מהלהקה, אחד אחר לוקח את תפקידו ומיד הופך לראשון לקרוא.
הקריאה עצמה, "קוקריקו" בעברית או Cock-a-doodle-doo באנגלית, אינה שרירותית. היא משרתת כמה מטרות בו-זמנית: הכרזה על טריטוריה, תקשורת עם תרנגולים אחרים באזור ומשיכת תרנגולות. תרנגולים יכולים לשמוע זה את זה ממרחק גדול ולכן הקריאה האחת מעוררת שרשרת תגובות בשטח רחב.
אנקדוטה מעניינת היא שכל עם שומע את הציפור אחרת. ביפנית התרנגול קורא "קו-קה-קוק-קוה" (ko-ke-kok-koh), בגרמנית "קי-קה-רי-קי" (ki-ke-ri-ki), ובצרפתית "קוקוריקו" (cocorico). לא בדיוק ברור למה כלב אומר נובח האו האו וחתול אומר מיאו ותרנגולים יכולים לספק מידע להבנת המנגנון.
#איך התרנגול יודע מתי לקרוא?
במשך שנים האמינו המדענים שהתרנגול מגיב לאור ושברגע שהשחר עולה והוא מזהה אור, מתחיל התרנגול להשמיע את קריאת הבוקר שלו.
אלא שמחקר שפורסם ב-2013 על ידי חוקרים מאוניברסיטת נגויה (Nagoya University) ביפן הפריך את ההנחה הזאת באופן אלגנטי. חוקרי המעבדה, טסויושי שימורה (Tsuyoshi Shimmura) וטאקאשי יושימורה (Takashi Yoshimura), העמידו תרנגולים לאורך ימים בתנאי תאורה עמומה, ללא מחזור של יום ולילה. למרות הנטרול של אור השחר המשיכו העופות לקרוא בקביעות, כשעתיים לפני השעה שבה אמור היה השחר להפציע, כאילו היו בחוץ.
הסיבה האמיתית לקריאת התרנגול טמונה אם כך בשעון ביולוגי פנימי, או מה שמדענים מכנים "מקצב צירקדי" (Circadian Rhythm). זהו מנגנון שקיים כמעט אצל כל יצור חי על פני כדור הארץ, מפטריות ועד בני אדם, כשהוא משמש כמעין שעון יום-לילה המכוון את הגוף לפעולות שונות בשעות קבועות.
אצל התרנגול, השעון הפנימי הזה מסונכרן באופן מדויק עם מחזור האור והחושך של הסביבה. הוא יודע כמה שעות עברו מאז החשיכה ומכין את הגוף לקריאה עוד לפני שהאור עצמו מגיע.
ועדיין, זה לא שהאור הוא חסר חשיבות לחלוטין. מחקרי המשך הראו שאור מלאכותי מוקדם יכול להקדים את קריאת התרנגול, מה שמלמד שהאור עדיין משחק תפקיד בתפקוד של השעון הביולוגי. ואגב, תועדה לא פעם העובדה שהבזק אור, פלאש של אורות מכונית בלילה, מסוגל גם הוא לגרום לתרנגול לקרוא בכל שעה שהיא.
הנה קריאת התרנגול עם שחר (מתורגם):
https://youtu.be/LRJuUzyMTh0
אבל למה הם מקרקרים עם שחר?
https://youtu.be/LMVdlKFcnpk
הסבר קצר לילדים:
https://youtu.be/D4RfeWvKPB0
הסבר מדעי יותר... למבוגרים:
https://youtu.be/OhAKckwkCv0
בעולם העתיק שמשה קריאת התרנגול בזריחה כשעון מעורר:
https://youtu.be/i-xOTtx1NpY
האם זה נכון שבארצות שונות גם קריאת התרנגול שונה?
https://youtu.be/3aa7RiV5IXQ
ומדוע התרנגול קורא עם זריחת השמש?
https://youtu.be/-BffzWmNaek?long=yes
מקהלת השחר
באזורים רבים בעולם מקדמים העופות את עלות השחר במקהלה תוססת שהיא ערב רב של ציוצים וקולות. זוהי תופעה טבעית מרשימה המתרחשת מדי אביב בשעות הבוקר המוקדמות ונקראת מקהלת השחר (Dawn Chorus).
זה קורה רגע לפני שזורחת השמש. ציפורים רבות משכימות אז קום ופוצחות בשירה קולנית, מתוזמנת ומתואמת הרבה יותר מהרגיל.
מופע הצלילים הייחודי הזה אף העניק השראה ליצירות ספרותיות ולשירים רבים לאורך ההיסטוריה. בישראל מוכר במיוחד השיר "מקהלה עליזה" שמתאר אותו.
מבחינה ביולוגית, התופעה מורכבת בעיקרה מזכרים ונקבות השרים יחד כדי למצוא בני זוג מתאימים לרבייה בעונת החיזור. הזכרים משתמשים בשירה גם כדי להפגין את הדומיננטיות שלהם בשטח ולהכריז בפני מתחרים על הטריטוריה שלהם.
עוצמת השירה הגבוהה של העופות במקהלת הבוקר הזו נובעת מתחרות ישירה בין הציפורים. היות ושירה עוצמתית נתפסת כאיכותית ומרשימה יותר בעיני בני זוג, שרות הציפורים חזק יותר בכדי להישמע.
מדענים מסבירים ששעות עלות השחר מספקות תנאים אקוסטיים אופטימליים להפצת צלילים. בשעות אלה האוויר קריר ודחוס, מה שמאפשר לקולות לנוע למרחק רב יותר. מסייעות לצלילים לעבור במהירות, בבהירות וללא עיוותים בשעות אלה גם הלחות הגבוהה והרוחות החלשות בסמוך לקרקע.
למרות המולה רבה של זני ציפורים שונים השרים בו-זמנית, הציפורים ניחנו ביכולת מרשימה לזהות באופן מדויק את השירה של בני מינם, מבין קולות שאר הציפורים.
התזמון של השירה מתוכנן במדויק. לכל מין ציפורים יש מועד קבוע משלו לתחילת השירה. יש מינים שמתחילים תמיד לצייץ כ-45 דקות לפני עלות השחר, בעוד מינים אחרים מתחילים לעשות זאת 30 דקות לפני הזריחה. מעניין שלחלק מהציפורים יש שירים מיוחדים שהן מבצעות אך ורק במקהלת הזריחה הזו.
תופעת מקהלת השחר מהדהדת במגוון בתי גידול, החל מיערות וערבות דשא ועד למדבריות צחיחים. מעבר ליופייה המוסיקלי, שירת הציפורים במקהלת ההשכמה מסייעת למדענים להעריך את כמות הציפורים באזור ואת בריאות המערכת האקולוגית שבו.
#זמרים בולטים
בין מיני הציפורים הבולטים במקהלת ההשכמה הזו בולטים כמה מינים. ביניהם וירואי צהוב גרון, ציפור צבעונית שבמהלך היום נוטה שלא לבלוט אבל במקהלת השחר היא מהמצייצים הכי נלהבים. ציפור שבולטת בשירה עוצמתית הנשמעת למרחוק במקהלת השחר היא הקרדינל צפוני. עוד משתתפות בולטות בה הן וסבכון סטופגה חכלילי, חטפיות ופתיאלי.
יש גם משפחות של ציפורי שיר מהבולטות והמהדהדות בשירתן במקהלת השחר ואלה הקיכלים והרננים.
זוהי מקהלת השחר:
https://youtu.be/sPsSJGF2nUQ
סיבות אפשריות למקהלת השחר:
https://youtu.be/GLlb79BgfQ8
קולות מקהלת הבוקר הזו:
https://youtu.be/ePCG8xt158s
מקהלת שחר באפריקה:
https://youtu.be/wdm_cKAoAWY
מקהלת ההשכמה של הזריחה כולה:
https://youtu.be/E7BjJn1NHvw?long=yes
מקהלת השחר והשינוי מהשיא ועד שהיא דועכת:
https://youtu.be/8H9om0V0HNo?long=yes
ושעה של מקהלת בוקר באירלנד:
https://youtu.be/bfVR7_nsQ7w?long=yes
הקיכלי רונן (Song Thrush) הוא אחד מזמרי הגינה המוכרים ביותר באירופה ובאסיה. זו ציפור שיר בינונית במשפחת הקיכליים (Turdidae), בעלת קול מלודי וחזק, הנשמעת בעיקר בשעות הערב והבוקר המוקדמות.
בצבע חום-אדמדם עם כתמים כהים על החזה, הקיכלי נוהג לשיר מעמדה גבוהה כמו ענף עץ או גג, תוך שהוא מרים את זנבו למעלה באופן אופייני.
הציפור מעדיפה סביבות מלאות צמחייה עבותה כמו גנים, פארקים ושולי יערות. היא ניזונה מתולעים, חרקים ויצורים קטנים נוספים שהיא מחטטת מהאדמה, אך גם מפירות ופירות יער.
הקיכלי בונה את קינו בסבך עבות, לא רחוק מהקרקע, כשלצורך כך הוא משתמש בעשבים, שורשים ובוץ לחיזוק מבנה הקן.
בישראל מופיע הקיכלי רונן כציפור חורפת החולפת בקבוצות קטנות או בפרטים בודדים, בעיקר באזורים הצפוניים והמרכזיים של הארץ. הוא מגיע לארץ במהלך תקופת הנדידה ואינו מתרבה כאן באופן קבוע.
בתרבויות אירופאיות הקיכלי מסמל את בוא האביב ומופיע בשירה ובפולקלור כציפור המבשרת חידוש וחיים חדשים.
מה שמעניין בה במיוחד הוא השם העברי של הקיכלי - "רונן". שם זה מציין את יכולת השירה המפותחת שלו. גם השם המדעי philomelos מורכב מיוונית עתיקה: philo (אוהב) ו-melos (שיר), כלומר "אוהב שיר", ואכן זהו אחד מזמרי הטבע המוכשרים ביותר.
הנה הקיכלי רונן:
https://youtu.be/lG6YdvNyxKU
עובדות על הסונג טראש - קיכלי רונן:
https://youtu.be/SiY7EQovPis
שירתו של הקיכלי רונן:
https://youtu.be/rLrrF8RDEPY
שירת קרובים עם קיכלי חלוד-זנב שנקרא גם קיכלי חכליליתי:
https://youtu.be/FdQIlyuJYPk
הקיכלי נזיר הוא קרוב משפחה שמייצר הרמוניות בשני צלילים:
https://youtu.be/JTpyG_1Wads
התרנגול הזכר מפורסם בקריאת הבוקר האופיינית שלו, המתרחשת למעשה לא רק עם עלות השחר אלא לאורך כל היום.
קריאה זו משמשת לסימון טריטוריה ולהודעה על מעמדו החברתי בלהקה. כי גם לחברת התרנגולים יש חלק בקוקוריקו הזה. תרנגולים חיים בסדר חברתי היררכי וברור שנקרא "סדר נקר" (Pecking Order). התרנגול הדומיננטי בלהקה הוא תמיד הראשון לקרוא עם שחר. לזכרים האחרים פשוט אסור להקדים אותו. ניסויים הראו שתרנגולים ממעמד נמוך ממתינים שהשליט יפתח, ורק אחר כך מצטרפים לקריאה. אם מסירים את התרנגול הדומיננטי מהלהקה, אחד אחר לוקח את תפקידו ומיד הופך לראשון לקרוא.
הקריאה עצמה, "קוקריקו" בעברית או Cock-a-doodle-doo באנגלית, אינה שרירותית. היא משרתת כמה מטרות בו-זמנית: הכרזה על טריטוריה, תקשורת עם תרנגולים אחרים באזור ומשיכת תרנגולות. תרנגולים יכולים לשמוע זה את זה ממרחק גדול ולכן הקריאה האחת מעוררת שרשרת תגובות בשטח רחב.
אנקדוטה מעניינת היא שכל עם שומע את הציפור אחרת. ביפנית התרנגול קורא "קו-קה-קוק-קוה" (ko-ke-kok-koh), בגרמנית "קי-קה-רי-קי" (ki-ke-ri-ki), ובצרפתית "קוקוריקו" (cocorico). לא בדיוק ברור למה כלב אומר נובח האו האו וחתול אומר מיאו ותרנגולים יכולים לספק מידע להבנת המנגנון.
#איך התרנגול יודע מתי לקרוא?
במשך שנים האמינו המדענים שהתרנגול מגיב לאור ושברגע שהשחר עולה והוא מזהה אור, מתחיל התרנגול להשמיע את קריאת הבוקר שלו.
אלא שמחקר שפורסם ב-2013 על ידי חוקרים מאוניברסיטת נגויה (Nagoya University) ביפן הפריך את ההנחה הזאת באופן אלגנטי. חוקרי המעבדה, טסויושי שימורה (Tsuyoshi Shimmura) וטאקאשי יושימורה (Takashi Yoshimura), העמידו תרנגולים לאורך ימים בתנאי תאורה עמומה, ללא מחזור של יום ולילה. למרות הנטרול של אור השחר המשיכו העופות לקרוא בקביעות, כשעתיים לפני השעה שבה אמור היה השחר להפציע, כאילו היו בחוץ.
הסיבה האמיתית לקריאת התרנגול טמונה אם כך בשעון ביולוגי פנימי, או מה שמדענים מכנים "מקצב צירקדי" (Circadian Rhythm). זהו מנגנון שקיים כמעט אצל כל יצור חי על פני כדור הארץ, מפטריות ועד בני אדם, כשהוא משמש כמעין שעון יום-לילה המכוון את הגוף לפעולות שונות בשעות קבועות.
אצל התרנגול, השעון הפנימי הזה מסונכרן באופן מדויק עם מחזור האור והחושך של הסביבה. הוא יודע כמה שעות עברו מאז החשיכה ומכין את הגוף לקריאה עוד לפני שהאור עצמו מגיע.
ועדיין, זה לא שהאור הוא חסר חשיבות לחלוטין. מחקרי המשך הראו שאור מלאכותי מוקדם יכול להקדים את קריאת התרנגול, מה שמלמד שהאור עדיין משחק תפקיד בתפקוד של השעון הביולוגי. ואגב, תועדה לא פעם העובדה שהבזק אור, פלאש של אורות מכונית בלילה, מסוגל גם הוא לגרום לתרנגול לקרוא בכל שעה שהיא.
הנה קריאת התרנגול עם שחר (מתורגם):
https://youtu.be/LRJuUzyMTh0
אבל למה הם מקרקרים עם שחר?
https://youtu.be/LMVdlKFcnpk
הסבר קצר לילדים:
https://youtu.be/D4RfeWvKPB0
הסבר מדעי יותר... למבוגרים:
https://youtu.be/OhAKckwkCv0
בעולם העתיק שמשה קריאת התרנגול בזריחה כשעון מעורר:
https://youtu.be/i-xOTtx1NpY
האם זה נכון שבארצות שונות גם קריאת התרנגול שונה?
https://youtu.be/3aa7RiV5IXQ
ומדוע התרנגול קורא עם זריחת השמש?
https://youtu.be/-BffzWmNaek?long=yes
