שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
אילו מקצועות ייפגעו מהבינה המלאכותית הגנרטיבית?
אנו בעידן הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer. הצ'ט בוט הזה מוביל שורה של פיתוחים דומים ולמעשה הוליד, כמעט יש מאין, עולם חדש של טכנולוגיות. יצירתיות, חדשניות ומדהימות.
העניין הזה כבר הוליד פועל חדש בעברית, כשהמערכות הללו מתחילות לג'נרט (מלשון generate), כלומר לייצר תוכן באופן אוטומטי על ידי מחשבים ומודלי שפה תבוניים, דוגמת ChatGPT, Claude, Gemini ודומיהם.
מודלי השפה הללו מתקדמים במהירות והמירוץ לפתחם ימשיך. במקביל לעבודה המדהימה שעושים המפתחים של O.AI יוצאים כל הזמן כלים מתחרים, כולל של ענקיות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, העובדות על מוצרים דומים.
ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.
אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך עליו ועל הידע והמידע שהיא מציע לנו בכל התחומים, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות. בעניינים אחרים המרוץ לבשלות ככל הנראה ימשיך והם יגיעו די מהר...
קשה אולי להאמין שהמקצועות שאנו מכירים ייעלמו לגמרי. וגם אלו שאכן ייעלמו - זה לא יקרה מיד, אבל זה תהליך שיימשך, תהליך בו מקצועות עבודה יהפכו יותר ויותר למקצועות של פיקוח על הבינה המלאכותית שעושה אותה.
כשהאדם מפקח על עבודת המכונה, הוא יצטרך להיות בתחום כדי להיכנס לפעולה כשהמכונה נתקלת בבעיה שהיא לא יודעת לפתור, לא מתפקדת, מתקלקלת וכדומה.
אז אילו סוגי מקצועות ייפגעו מהבינה? - ההערכה היא שבעיקר מדובר בעבודות הקשורות בשפה. כל מי שמשתמשים בעבודה שלהם בשפה, באופן ישיר ומשמעותי ולא הכרח ביכולות אחרות, פיזיות, ליטרלי שריריות, יכולים לשער שהבינה המלאכותית תוכל לבצע במעלה ההתפתחות שלה את מלאכתם.
עיתונאים, מידענים, תחקירנים, אנשי שיווק, פרסום ויוצרי תוכן, מתכנתים ואפילו מוסיקאים - אצל כולם השפה היא כלי מרכזי בו הם עושים שימוש בליבת שיטת העבודה. אז זה לא שלא יהיו עיתונאי-על, או מוסיקאים אנושיים - הם פשוט יהיו מעטים ומעולים. השאר ימצאו את עצמם מוקפים באנשים שאינם אנשי מקצוע, אך למדו לנצל כלי AI ולייצר תוצרים שייתחרו בשלהם.
גם אנשי מדיה צריכים לדעת שהמקצועות שלהם יעברו שינויים משמעותיים ולמעשה כבר עוברים. עורכי סרטים, צלמים, יוצרי סרטים, מקליטים, עובדי אולפנים, טכנאי סאונד, עורכי אפקטים ומעצבים גרפיים - המקצועות הללו כבר עוברים שינויים וכדאי שיתעדכנו בהם היטב כי כך יוכלו להשתנות עם התחום ולהתבגר לחידושי ה-AI שייכנסו אליו, למצוינות והובלה בו.
הנה השפעת הבינה המלאכותית על העולם האנושי שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
יחליף את המורים? - למה בחינוך מודאגים ממודל השפה החדש?
https://youtu.be/Fn8jDanbf0c
האם הג'י פי טי יחליף למשל את הסופרים ויכתוב ספרים, כמו שהוא מייצר היום ספרי ילדים (עברית):
https://youtu.be/sDjFRAP0Szg
ומה הוא עושה לתלמידים והמורים (עברית):
https://youtu.be/vmmUiyeGNB8?long=yes
מה העבודה של המידען?
מידען הוא מומחה שיודע לאסוף, לארגן, לנתח ולפרש מידע באמצעים שונים. המידען יודע לבצע מחקרים בתחום המידע, כשהוא משלב מידע ממקורות שונים, כמו מאגרי מידע, אתרי אינטרנט ועוד.
פעמים רבות המידען מתמחה בנושא מסוים. יש מידענים שמתמחים בכלכלה, אחרים שמתמחים בחינוך, בטכנולוגיה ועוד.
הנה סרטון שמסביר מהו המידע ומיהו המידען (עברית):
http://youtu.be/efnd_YmaxRE
ומצגת וידאו של המידענות (עברית):
http://youtu.be/ilqlLSyqCGE
מהם ההבדלים בין UX ו-UI, חווית משתמש וממשק משתמש?
לא כולם מצליחים להבין את ההבדלים שבין חווית משתמש, המכונה באנגלית הייטקית UX, לבין עיצוב ממשק משתמש שנקרא UI.
UX הוא התכנון של חווית המשתמש במוצר (קיצור של User Experience), בעוד UI הוא העיצוב הגרפי-ויזואלי שאותו חווה המשתמש, ממשק המשתמש (User Interface), על כל מרכיביו, כולל צבעים, פונטים, כפתורים, תפריטים וכדומה.
נציג את ההבדלים בצורה פשוטה. אם הפעלתם פעם אפליקציה חדשה והיא לא הייתה נוחה לשימוש, או אפילו מבלבלת ומסובכת - ה-UX כשל. אם העיצוב שלה היה מזעזע, מכוער, בצבעים של בית חולים, פונט משונה או עיצוב שלא תואם את העניין שלה - מישהו ב-UI צריך לתת את הדין...
אז כן - ההבדלים בין חווית משתמש UX וממשק משתמש UI הם ההבדלים שבין המתכננים, אנשי ונשות ה-UX לבין המסגננים, נשות ואנשי ה-UI.
#UX
בשלבי אפיון חוויית משתמש מתבצעים המחקר של צרכי והתנהגות המשתמשים ובהמשך התכנון והאפיון של המוצר.
התכנון של חווית ממשתמש כולל את התכנון העיצובי שיעניק חוויית שימוש טובה במוצר. בנוסף הוא כולל שיקולים של נגישות, מסע המשתמש, ארגון המסכים ועוד.
מהי חווית שימוש טובה? - כשמחצר מעוצב בצורה שבה נוח למשתמש וחיית השימוש שלו היא חיובית ואף מהנה עבורו, אז חוויית המשתמש היא מוצלחת.
מאפייני UX טובים יודעים לתכנן מערכות מורכבות שעדיין יהיו מוחות, נעימות ואפילו מהנות למשתמשים.
#UI
עיצוב ממשק משתמש UI אחראי על הממשקים מול המשתמש (UI פירושו User Interface, בעברית ממשק משתמש).
כלומר מעצב UI מעצב את הנראות של המוצר, ה"לוק אנד פיל" שלו. הוא קובע את הסגנון, הסטיילינג אם תרצו, האסתטיקה, על הצבעוניות שלה, הפונטים בהם משתמשים וכו'.
הנה עולם ה-UI/UX (עברית):
https://youtu.be/oc_rWRwtwn8
מה זה UX?
https://youtu.be/-L4gEk7cOfk
מטרת מעצבי ה-UX:
https://youtu.be/j4VflEcvlxo
שלבי הפיתוח של חווית המשתמש וממשק המשתמש (עברית):
https://youtu.be/Q5763pPchvw
והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/kYtXXGzWENg
מה עבודתם של החזאים?
תפקידו של חזאי מזג האוויר הוא לדווח לציבור על מזג האוויר של הימים הקרובים. כמו בעבר, החזאים נעזרים בציוד רב ומגוון, ממכשירים שונים ועד לווייני מזג אוויר, המקיפים את כדור הארץ ובוחנים את מצב מזג האוויר במקומות שונים.
כיום עושים מרכזי חיזוי מזג האוויר גם שימוש בביג דאטה, מידע בהיקפים עצומים שנאסף כל הזמן. אלגוריתמים משוכללים מנתחים את המידע העצום הזה ולומדים על דפוסי ההתהוות של מערכות מזג אוויר שונות.
החזאי מקבל את כל הנתונים הללו ומדווח אותם לגופים בעלי צורך במידע הזה ולציבור הצופה בטלוויזיה, העושה שימוש באפליקציות או גולש באתרי מזג אוויר באינטרנט. רבים מי שמאזינים ברדיו לתחזית היומית והרב-יומית של מזג האוויר. כך יכול כל גוף וכל אדם להכין את עצמם לבאות ולקבל החלטות נכונות - מפעולות ענק שמחייבות מזג אוויר מתאים ועד סתם לקחת מטרייה או להטמין את הכובע בתיק.
הנה חזאי מסביר כיצד הוא חוזה את תחזית מזג האוויר (עברית):
http://youtu.be/7joNfy4Ru1E
מה החזאי עושה ומה אינו יכול לעשות - סרטון לקטנטנים (עברית):
http://youtu.be/2DkhRfwP-tI
למה החזאים עדיין טועים? (עברית)
https://youtu.be/uKqGAKosLP0
וזו עבודתם של חזאי מזג אוויר כפי שמתארת אותה החזאית (עברית):
http://youtu.be/sQGYY3OyLy8
מה זה עיצוב תעשייתי ומה עושה בו המעצב?
האם חשבתם פעם מי עיצב את כל המוצרים והמכשירים שבהם אתם משתמשים?מי מתכנן את המחשבים, הטלפונים, המכוניות, הדלתות וכלי העבודה שלכם? - ובכן, האנשים האלה הם המעצבים התעשייתיים.
עיצוב תעשייתי (Industrial design) הוא המקצוע של מי שעוסקים בפיתוח ויצירה של מוצרים שמיוצרים בייצור המוני, בתעשייה. מעצב תעשייתי הוא מי שאחראי לאסתטיקה והשימושיות של המוצר שהוא מתכנן.
שלבי עיצוב המוצר הם המחקר המקדים, שמכריח את המעצב ללמוד את המוצר העתידי ואת ההיבטים השונים של פעולותיו, אחר כך הוא הוגה את הרעיון שיעמוד בבסיס המוצר (חשיבה קונצפטואלית) ויוודא שהוא מציע חדשנות וצורה משלו, לעומת מוצרים אחרים.
השלבים הבאים הם פיתוח, הנדסה ותכנון המוצר ובקרה של תהליכי הייצור שלו. מכאן יתבצעו השיווק של המוצרים, מכירתם והשימוש בהם.
בשנים האחרונות, עוסק העיצוב התעשייתי, בנוסף למופע החיצוני של המוצר, גם בחוויית המשתמש שלו ובמכלול היבטים נוספים.
בין ההיבטים הללו בולטים אפיון ממשק המשתמש של המוצר (איך המוצר יאפשר למשתמש את השימוש בו), האופן שבו הוא מוצג על המדפים בחנויות, הוראות התפעול, השתלבותו בשוק, אורך חיי המדף ואפילו הקשר בין המוצר לבין המותג כולו.
הנה סרטון עיצוב תעשייתי (עברית):
https://youtu.be/FvGtyeIAOhY
מעצב תעשייתי מתאר את עבודתו (עברית):
https://youtu.be/6WvJKJRtqio
ותערוכת עיצוב תעשייתי במכללת בצלאל (עברית):
https://youtu.be/XeM1Tupbqrk
למה צריך ליצנים רפואיים בבית חולים ומה הם עושים?
הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.
כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.
הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.
ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.
אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".
אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.
בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.
הנה ליצן רפואי בעבודה (עברית):
http://youtu.be/dp52N_MOp2M
ליצנית רפואית בעבודה:
https://youtu.be/qJXgNTvS-Nk
סרט על הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום (עברית):
https://youtu.be/8FfU493oZs4
ליצן רפואי עם זקן (עברית):
https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g
כך לומדים להיות ליצנים רפואיים (עברית):
https://youtu.be/6f898gbSuw0
והדוקטור הראשון בישראל לליצנות רפואית (עברית):
https://youtu.be/AkMHNmv2ml4?long=yes
איך עובד המתכנת?
מתכנתים (Coders) או מפתחים (Developers) הם אנשים שיודעים לכתוב קוד תוכנה. קוד התוכנה הוא תכנית מחשב שמפעילה את המחשב ומבצעת משימות.
המתכנתים כותבים את הקוד באמצעות שפות תכנות המשמשות את החברה, שפות שהם יודעים או לומדים תוך כדי העבודה.
כל תוכנה יודעת לעשות דברים. קוד התכנה שכותבים המתכנתים מכיל את ההוראות הדרושות כדי שהמחשב יבצע את הדברים הללו.
בעולם ההייטק בדרך כלל עובדים מתכנתים שונים על תוכנה אחת. כל אחד מהם מתכנת חלק מהקוד השלם ולבסוף מחברים את כל הקוד ומעבירים לבודקי התוכנה, כדי לוודא שכל הטעויות, שתמיד יש בקוד והם נקראים "באגים", יתוקנו.
הנה מתכנתים בחברות סטרטאפ שעובדים ביחד (עברית):
http://youtu.be/iAyfMSmxKoQ
כאן ההבדל בין תיכנות כמו שמציגים אותו בסרטים ובסדרות טלוויזיה ובין המציאות:
https://youtu.be/HluANRwPyNo
לינוס טורוולדס, מי שפיתח את מערכת ההפעלה לינוקס, מספר על התחלת לימוד התיכנות שלו:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
וכמה חשוב הוא קוד תוכנה:
http://youtu.be/QdVFvsCWXrA
מהי למידת מכונה או למידה חישובית? ומהם מדעני הדאטה?
למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית שלה עם מידע.
זוהי לא בדיוק טכנולוגיה או כלי ספציפי, אלא תחום מחקרי מדעי, המשלב מרכיבים מעולמות הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. באמצעותם מאפשרת למידת המכונה זיהוי אוטומטי של דפוסים מרתקים בכמויות נתונים גדולות.
אבל איך מכונה לומדת?
ובכן, בואו נדמיין לרגע מצב דמיוני. דמיינו מיליוני תלמידים מטומטמים, שלומדים אצל מורה לא מוכשר במיוחד, אולי אפילו אידיוט. כל פעם המורה הזה מראה להם משהו שהוא רוצה שיידעו (מראה להם למשל שתי תמונות ואומר מה מופיע בכל אחת) ואז בוחן אותם. חוץ מלתת ציון לתשובות שלהם, הוא תמיד מעיף מהכיתה שלו את אלו שלא זיהו ומשכפל את אלה שכן. אז מראה המורה עוד משהו ובוחן ושוב מעיף... הוא עושה את זה מיליוני פעמים... כן, דמיינו שהוא חוזר על התהליך הזה עם מיליוני תלמידים, שוב ושוב... קוראים לזה, אגב, "אִיטֵרַצְיות", פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במהלך פתרון של בעיה.
כך, בהדרגה ובאופן שלא תמיד מובן לנו, המכונות, סליחה - התלמידים המטומטמים, הולכים ומשתפרים. הם לומדים!
אז לאור הסיפור הזה, איך עושה זאת המחשב?
בצורה דומה אבל טכנולוגית, ככל שמחשב לומד מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר. המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.
אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו.
אם נסכם לרגע, אנשי למידת המכונה יוצרים מכונה המלמדת את עצמה התנהגויות ותובנות, על סמך מפגשים עם מצבים שונים וסיטואציות שמהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות. המכונה הזו מתנהגת כמו בן-אנוש, שלומד ללא הפסקה, מהתנסויות וטעויות, אבל בהיקפים מטורפים ועם המון דאטה.
על ביג דאטה שמעתם? התחום הזה של מכונה לומדת הוא בדיוק הסיבה שענקי האינטרנט אוספים עלינו מידע בכמויות ענק. בעזרתן הם משפרים את האלגוריתמים והמכונות הלומדות שלהם ויוצרים להן ידע המשתבח והולך.
בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו.
האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם. באופן אחר, הם כל כך משתפרים שיש כבר רבים שמתחילים לחשוש מזה...
המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר ביצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על הקוד שלה, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.
איך מכונות לומדות? -הנה (מתורגם):
https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo
מאיפה מגיע המידע הנחוץ לאימון המכונה ומה חשוב באיסופו (מתורגם):
https://youtu.be/x2mRoFNm22g
המקור ההיסטורי של משין לרנינג ודרך פעולתה:
https://youtu.be/HBDp183HEic
עוד הסבר על למידת המכונה:
https://youtu.be/mJeNghZXtMo
אחד האתגרים בלמידת מכינה הוא ליצור למידה שאינה מוטית לכיוונים חברתיים ספציפיים:
https://youtu.be/59bMh59JQDo
הסבר קצר על הלמידה החישובית:
https://youtu.be/ty-kTUzMnjk
והסבר מפורט יותר:
https://youtu.be/EQhwNcQhP4g
מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:
https://youtu.be/EfGD2qveGdQ
תוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:
https://youtu.be/qv6UVOQ0F44
רוצים לאמן מכונה ואפילו בלי תכנות? - הנה פעילות נחמדה וחכמה:
https://youtu.be/i9tjzr1KME0
אנו בעידן הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer. הצ'ט בוט הזה מוביל שורה של פיתוחים דומים ולמעשה הוליד, כמעט יש מאין, עולם חדש של טכנולוגיות. יצירתיות, חדשניות ומדהימות.
העניין הזה כבר הוליד פועל חדש בעברית, כשהמערכות הללו מתחילות לג'נרט (מלשון generate), כלומר לייצר תוכן באופן אוטומטי על ידי מחשבים ומודלי שפה תבוניים, דוגמת ChatGPT, Claude, Gemini ודומיהם.
מודלי השפה הללו מתקדמים במהירות והמירוץ לפתחם ימשיך. במקביל לעבודה המדהימה שעושים המפתחים של O.AI יוצאים כל הזמן כלים מתחרים, כולל של ענקיות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, העובדות על מוצרים דומים.
ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.
אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך עליו ועל הידע והמידע שהיא מציע לנו בכל התחומים, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות. בעניינים אחרים המרוץ לבשלות ככל הנראה ימשיך והם יגיעו די מהר...
קשה אולי להאמין שהמקצועות שאנו מכירים ייעלמו לגמרי. וגם אלו שאכן ייעלמו - זה לא יקרה מיד, אבל זה תהליך שיימשך, תהליך בו מקצועות עבודה יהפכו יותר ויותר למקצועות של פיקוח על הבינה המלאכותית שעושה אותה.
כשהאדם מפקח על עבודת המכונה, הוא יצטרך להיות בתחום כדי להיכנס לפעולה כשהמכונה נתקלת בבעיה שהיא לא יודעת לפתור, לא מתפקדת, מתקלקלת וכדומה.
אז אילו סוגי מקצועות ייפגעו מהבינה? - ההערכה היא שבעיקר מדובר בעבודות הקשורות בשפה. כל מי שמשתמשים בעבודה שלהם בשפה, באופן ישיר ומשמעותי ולא הכרח ביכולות אחרות, פיזיות, ליטרלי שריריות, יכולים לשער שהבינה המלאכותית תוכל לבצע במעלה ההתפתחות שלה את מלאכתם.
עיתונאים, מידענים, תחקירנים, אנשי שיווק, פרסום ויוצרי תוכן, מתכנתים ואפילו מוסיקאים - אצל כולם השפה היא כלי מרכזי בו הם עושים שימוש בליבת שיטת העבודה. אז זה לא שלא יהיו עיתונאי-על, או מוסיקאים אנושיים - הם פשוט יהיו מעטים ומעולים. השאר ימצאו את עצמם מוקפים באנשים שאינם אנשי מקצוע, אך למדו לנצל כלי AI ולייצר תוצרים שייתחרו בשלהם.
גם אנשי מדיה צריכים לדעת שהמקצועות שלהם יעברו שינויים משמעותיים ולמעשה כבר עוברים. עורכי סרטים, צלמים, יוצרי סרטים, מקליטים, עובדי אולפנים, טכנאי סאונד, עורכי אפקטים ומעצבים גרפיים - המקצועות הללו כבר עוברים שינויים וכדאי שיתעדכנו בהם היטב כי כך יוכלו להשתנות עם התחום ולהתבגר לחידושי ה-AI שייכנסו אליו, למצוינות והובלה בו.
הנה השפעת הבינה המלאכותית על העולם האנושי שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
יחליף את המורים? - למה בחינוך מודאגים ממודל השפה החדש?
https://youtu.be/Fn8jDanbf0c
האם הג'י פי טי יחליף למשל את הסופרים ויכתוב ספרים, כמו שהוא מייצר היום ספרי ילדים (עברית):
https://youtu.be/sDjFRAP0Szg
ומה הוא עושה לתלמידים והמורים (עברית):
https://youtu.be/vmmUiyeGNB8?long=yes
מידען הוא מומחה שיודע לאסוף, לארגן, לנתח ולפרש מידע באמצעים שונים. המידען יודע לבצע מחקרים בתחום המידע, כשהוא משלב מידע ממקורות שונים, כמו מאגרי מידע, אתרי אינטרנט ועוד.
פעמים רבות המידען מתמחה בנושא מסוים. יש מידענים שמתמחים בכלכלה, אחרים שמתמחים בחינוך, בטכנולוגיה ועוד.
הנה סרטון שמסביר מהו המידע ומיהו המידען (עברית):
http://youtu.be/efnd_YmaxRE
ומצגת וידאו של המידענות (עברית):
http://youtu.be/ilqlLSyqCGE
לא כולם מצליחים להבין את ההבדלים שבין חווית משתמש, המכונה באנגלית הייטקית UX, לבין עיצוב ממשק משתמש שנקרא UI.
UX הוא התכנון של חווית המשתמש במוצר (קיצור של User Experience), בעוד UI הוא העיצוב הגרפי-ויזואלי שאותו חווה המשתמש, ממשק המשתמש (User Interface), על כל מרכיביו, כולל צבעים, פונטים, כפתורים, תפריטים וכדומה.
נציג את ההבדלים בצורה פשוטה. אם הפעלתם פעם אפליקציה חדשה והיא לא הייתה נוחה לשימוש, או אפילו מבלבלת ומסובכת - ה-UX כשל. אם העיצוב שלה היה מזעזע, מכוער, בצבעים של בית חולים, פונט משונה או עיצוב שלא תואם את העניין שלה - מישהו ב-UI צריך לתת את הדין...
אז כן - ההבדלים בין חווית משתמש UX וממשק משתמש UI הם ההבדלים שבין המתכננים, אנשי ונשות ה-UX לבין המסגננים, נשות ואנשי ה-UI.
#UX
בשלבי אפיון חוויית משתמש מתבצעים המחקר של צרכי והתנהגות המשתמשים ובהמשך התכנון והאפיון של המוצר.
התכנון של חווית ממשתמש כולל את התכנון העיצובי שיעניק חוויית שימוש טובה במוצר. בנוסף הוא כולל שיקולים של נגישות, מסע המשתמש, ארגון המסכים ועוד.
מהי חווית שימוש טובה? - כשמחצר מעוצב בצורה שבה נוח למשתמש וחיית השימוש שלו היא חיובית ואף מהנה עבורו, אז חוויית המשתמש היא מוצלחת.
מאפייני UX טובים יודעים לתכנן מערכות מורכבות שעדיין יהיו מוחות, נעימות ואפילו מהנות למשתמשים.
#UI
עיצוב ממשק משתמש UI אחראי על הממשקים מול המשתמש (UI פירושו User Interface, בעברית ממשק משתמש).
כלומר מעצב UI מעצב את הנראות של המוצר, ה"לוק אנד פיל" שלו. הוא קובע את הסגנון, הסטיילינג אם תרצו, האסתטיקה, על הצבעוניות שלה, הפונטים בהם משתמשים וכו'.
הנה עולם ה-UI/UX (עברית):
https://youtu.be/oc_rWRwtwn8
מה זה UX?
https://youtu.be/-L4gEk7cOfk
מטרת מעצבי ה-UX:
https://youtu.be/j4VflEcvlxo
שלבי הפיתוח של חווית המשתמש וממשק המשתמש (עברית):
https://youtu.be/Q5763pPchvw
והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/kYtXXGzWENg
תפקידו של חזאי מזג האוויר הוא לדווח לציבור על מזג האוויר של הימים הקרובים. כמו בעבר, החזאים נעזרים בציוד רב ומגוון, ממכשירים שונים ועד לווייני מזג אוויר, המקיפים את כדור הארץ ובוחנים את מצב מזג האוויר במקומות שונים.
כיום עושים מרכזי חיזוי מזג האוויר גם שימוש בביג דאטה, מידע בהיקפים עצומים שנאסף כל הזמן. אלגוריתמים משוכללים מנתחים את המידע העצום הזה ולומדים על דפוסי ההתהוות של מערכות מזג אוויר שונות.
החזאי מקבל את כל הנתונים הללו ומדווח אותם לגופים בעלי צורך במידע הזה ולציבור הצופה בטלוויזיה, העושה שימוש באפליקציות או גולש באתרי מזג אוויר באינטרנט. רבים מי שמאזינים ברדיו לתחזית היומית והרב-יומית של מזג האוויר. כך יכול כל גוף וכל אדם להכין את עצמם לבאות ולקבל החלטות נכונות - מפעולות ענק שמחייבות מזג אוויר מתאים ועד סתם לקחת מטרייה או להטמין את הכובע בתיק.
הנה חזאי מסביר כיצד הוא חוזה את תחזית מזג האוויר (עברית):
http://youtu.be/7joNfy4Ru1E
מה החזאי עושה ומה אינו יכול לעשות - סרטון לקטנטנים (עברית):
http://youtu.be/2DkhRfwP-tI
למה החזאים עדיין טועים? (עברית)
https://youtu.be/uKqGAKosLP0
וזו עבודתם של חזאי מזג אוויר כפי שמתארת אותה החזאית (עברית):
http://youtu.be/sQGYY3OyLy8
מקצועות מודרניים
האם חשבתם פעם מי עיצב את כל המוצרים והמכשירים שבהם אתם משתמשים?מי מתכנן את המחשבים, הטלפונים, המכוניות, הדלתות וכלי העבודה שלכם? - ובכן, האנשים האלה הם המעצבים התעשייתיים.
עיצוב תעשייתי (Industrial design) הוא המקצוע של מי שעוסקים בפיתוח ויצירה של מוצרים שמיוצרים בייצור המוני, בתעשייה. מעצב תעשייתי הוא מי שאחראי לאסתטיקה והשימושיות של המוצר שהוא מתכנן.
שלבי עיצוב המוצר הם המחקר המקדים, שמכריח את המעצב ללמוד את המוצר העתידי ואת ההיבטים השונים של פעולותיו, אחר כך הוא הוגה את הרעיון שיעמוד בבסיס המוצר (חשיבה קונצפטואלית) ויוודא שהוא מציע חדשנות וצורה משלו, לעומת מוצרים אחרים.
השלבים הבאים הם פיתוח, הנדסה ותכנון המוצר ובקרה של תהליכי הייצור שלו. מכאן יתבצעו השיווק של המוצרים, מכירתם והשימוש בהם.
בשנים האחרונות, עוסק העיצוב התעשייתי, בנוסף למופע החיצוני של המוצר, גם בחוויית המשתמש שלו ובמכלול היבטים נוספים.
בין ההיבטים הללו בולטים אפיון ממשק המשתמש של המוצר (איך המוצר יאפשר למשתמש את השימוש בו), האופן שבו הוא מוצג על המדפים בחנויות, הוראות התפעול, השתלבותו בשוק, אורך חיי המדף ואפילו הקשר בין המוצר לבין המותג כולו.
הנה סרטון עיצוב תעשייתי (עברית):
https://youtu.be/FvGtyeIAOhY
מעצב תעשייתי מתאר את עבודתו (עברית):
https://youtu.be/6WvJKJRtqio
ותערוכת עיצוב תעשייתי במכללת בצלאל (עברית):
https://youtu.be/XeM1Tupbqrk
הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.
כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.
הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.
ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.
אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".
אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.
בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.
הנה ליצן רפואי בעבודה (עברית):
http://youtu.be/dp52N_MOp2M
ליצנית רפואית בעבודה:
https://youtu.be/qJXgNTvS-Nk
סרט על הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום (עברית):
https://youtu.be/8FfU493oZs4
ליצן רפואי עם זקן (עברית):
https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g
כך לומדים להיות ליצנים רפואיים (עברית):
https://youtu.be/6f898gbSuw0
והדוקטור הראשון בישראל לליצנות רפואית (עברית):
https://youtu.be/AkMHNmv2ml4?long=yes
מתכנתים (Coders) או מפתחים (Developers) הם אנשים שיודעים לכתוב קוד תוכנה. קוד התוכנה הוא תכנית מחשב שמפעילה את המחשב ומבצעת משימות.
המתכנתים כותבים את הקוד באמצעות שפות תכנות המשמשות את החברה, שפות שהם יודעים או לומדים תוך כדי העבודה.
כל תוכנה יודעת לעשות דברים. קוד התכנה שכותבים המתכנתים מכיל את ההוראות הדרושות כדי שהמחשב יבצע את הדברים הללו.
בעולם ההייטק בדרך כלל עובדים מתכנתים שונים על תוכנה אחת. כל אחד מהם מתכנת חלק מהקוד השלם ולבסוף מחברים את כל הקוד ומעבירים לבודקי התוכנה, כדי לוודא שכל הטעויות, שתמיד יש בקוד והם נקראים "באגים", יתוקנו.
הנה מתכנתים בחברות סטרטאפ שעובדים ביחד (עברית):
http://youtu.be/iAyfMSmxKoQ
כאן ההבדל בין תיכנות כמו שמציגים אותו בסרטים ובסדרות טלוויזיה ובין המציאות:
https://youtu.be/HluANRwPyNo
לינוס טורוולדס, מי שפיתח את מערכת ההפעלה לינוקס, מספר על התחלת לימוד התיכנות שלו:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
וכמה חשוב הוא קוד תוכנה:
http://youtu.be/QdVFvsCWXrA
למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית שלה עם מידע.
זוהי לא בדיוק טכנולוגיה או כלי ספציפי, אלא תחום מחקרי מדעי, המשלב מרכיבים מעולמות הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. באמצעותם מאפשרת למידת המכונה זיהוי אוטומטי של דפוסים מרתקים בכמויות נתונים גדולות.
אבל איך מכונה לומדת?
ובכן, בואו נדמיין לרגע מצב דמיוני. דמיינו מיליוני תלמידים מטומטמים, שלומדים אצל מורה לא מוכשר במיוחד, אולי אפילו אידיוט. כל פעם המורה הזה מראה להם משהו שהוא רוצה שיידעו (מראה להם למשל שתי תמונות ואומר מה מופיע בכל אחת) ואז בוחן אותם. חוץ מלתת ציון לתשובות שלהם, הוא תמיד מעיף מהכיתה שלו את אלו שלא זיהו ומשכפל את אלה שכן. אז מראה המורה עוד משהו ובוחן ושוב מעיף... הוא עושה את זה מיליוני פעמים... כן, דמיינו שהוא חוזר על התהליך הזה עם מיליוני תלמידים, שוב ושוב... קוראים לזה, אגב, "אִיטֵרַצְיות", פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במהלך פתרון של בעיה.
כך, בהדרגה ובאופן שלא תמיד מובן לנו, המכונות, סליחה - התלמידים המטומטמים, הולכים ומשתפרים. הם לומדים!
אז לאור הסיפור הזה, איך עושה זאת המחשב?
בצורה דומה אבל טכנולוגית, ככל שמחשב לומד מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר. המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.
אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו.
אם נסכם לרגע, אנשי למידת המכונה יוצרים מכונה המלמדת את עצמה התנהגויות ותובנות, על סמך מפגשים עם מצבים שונים וסיטואציות שמהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות. המכונה הזו מתנהגת כמו בן-אנוש, שלומד ללא הפסקה, מהתנסויות וטעויות, אבל בהיקפים מטורפים ועם המון דאטה.
על ביג דאטה שמעתם? התחום הזה של מכונה לומדת הוא בדיוק הסיבה שענקי האינטרנט אוספים עלינו מידע בכמויות ענק. בעזרתן הם משפרים את האלגוריתמים והמכונות הלומדות שלהם ויוצרים להן ידע המשתבח והולך.
בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו.
האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם. באופן אחר, הם כל כך משתפרים שיש כבר רבים שמתחילים לחשוש מזה...
המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר ביצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על הקוד שלה, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.
איך מכונות לומדות? -הנה (מתורגם):
https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo
מאיפה מגיע המידע הנחוץ לאימון המכונה ומה חשוב באיסופו (מתורגם):
https://youtu.be/x2mRoFNm22g
המקור ההיסטורי של משין לרנינג ודרך פעולתה:
https://youtu.be/HBDp183HEic
עוד הסבר על למידת המכונה:
https://youtu.be/mJeNghZXtMo
אחד האתגרים בלמידת מכינה הוא ליצור למידה שאינה מוטית לכיוונים חברתיים ספציפיים:
https://youtu.be/59bMh59JQDo
הסבר קצר על הלמידה החישובית:
https://youtu.be/ty-kTUzMnjk
והסבר מפורט יותר:
https://youtu.be/EQhwNcQhP4g
מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:
https://youtu.be/EfGD2qveGdQ
תוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:
https://youtu.be/qv6UVOQ0F44
רוצים לאמן מכונה ואפילו בלי תכנות? - הנה פעילות נחמדה וחכמה:
https://youtu.be/i9tjzr1KME0
