שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פועל המקרר?
שני שלבים לתהליך הקירור:
בשלב הראשון מנוע חשמלי דוחס את גז הקירור והדחיסה גורמת לגז להתחמם. הגז החם מועבר במערכת הצינורות שנמצאת בחלקו האחורי של המקרר ונקראת מקרן, או באנגלית "רדיאטור". זה גורם לחלק גדול מהחום להשתחרר לאוויר, והגז הופך בתהליך הזה לנוזל.
בשלב השני שואבת משאבה חשמלית את הנוזל אל תוך סליל הקירור, שבו הלחץ קטן יותר. הנוזל מקבל אנרגיה מדפנות סליל הקירור ומקרר את הסביבה (ספיגת אנרגיה מקררת תמיד). התהליך גורם לחומר לרתוח ולהפוך בחזרה לגז.
כמובן שיש למקרר בידוד, שנועד לשמור על הקור בפנים ויש גם מנגנון הפשרה, שמפשיר את כל הקרח שהצטבר במקפיא ועוד.
הנה סרטון הסבר לפעולת המקרר:
http://youtu.be/qrcEWhurQl4
מהו מקרר האינטרנט?
כמעט בכל פעם שמזכירים את האינטרנט של הדברים, מדברים על המקרר שיזמין לנו אוכל בעצמו.
המקרר החכם של חברת LG הוא פלא טכנולוגי שכזה. הוא מנהל כל הזמן רשימה של המזון שנמצא בתוך המקרר ותאריך התפוגה של כך פריט מזון. כשפריט מזון אוזל או פג תוקף, שולח המקרר החכם התרעה ובעליו יכולים להתעדכן ברשימת הקניות המעודכנת, באמצעות הסמארטפון, כשהם עורכים קניות. כך ניתן לקבל החלטות חכמות ולרכוש את המזון באופן חכם לא פחות.
כבר עם מקררי ה-ThinQ הציבה "LG אלקטרוניקה" חזון שאפתני של מקררים שהם מרכזי תקשורת ופעילות משפחתית. אבל עתה המקרר הופך חכם עוד יותר. והוא גם מסייע לבריאות, שכן מקרר האינטרנט יכול להמליץ על מתכונים בריאים שמתבססים על מוצרי המזון המאוחסנים בו.
הנה המקרר החכם:
https://youtu.be/JEZfGWdRacA
הסבר נוסף על המקרר הזה:
https://youtu.be/fhTOyLnoAkg
הנה הדור הקודם עם ה-ThinQ שניבא את מקרר האינטרנט של החברה:
https://youtu.be/eJSYkGHhHnE
האם כך ייראה מקרר העתיד:
https://youtu.be/FN61TLmIv_4
איך יפעל מקרר העתיד?
המקרר החכם של העתיד יהיה ככל הנראה מקרר מאד חכם, שיוכל לדאוג למזון ולבריאות שלנו, גם אם אנו לא נהיה כה חכמים או מרוכזים, גם אם נשכח את החוסרים במטבח שלנו, או את התפוגה של המוצרים שבמקרר.
מקרר העתיד יהיה ככל הנראה חלק מגל ה-IOT (אינטרנט של הדברים). גל זה כולל מכשירים חכמים שמחוברים לרשת ומבצעים פעולות שנועדו להקל על חיינו. המקרר החכם, המקרר המחובר כפי שמכנים אותו יצרנים שונים, יהיה מחובר לרשת לחלוטין. הוא יוכל לעדכן ולהתריע כשהחלב עומד להחמיץ או כשנגמר לנו הקטשופ, ואפילו להזמין את המוצרים החסרים בעצמו מהסופר. מקררי העתיד יוכלו להיות מחוברים למאגרי נתונים וכלים להשוואת מחירים ולבצע הזמנות חכמות של המוצרים הזולים ביותר מכל חנות.
כך יפעל המקרר החכם של העתיד:
https://youtu.be/zUjXtLBMqf4
והנה מקרר עתידי שבו הכל יוכנס לתוך ג'ל שישמר את המזון למאכל:
https://youtu.be/_WfeLIjNoxU?t=1m15s
למה מקפיאים מזון?
הקפאת מזון משמרת אותו ושומרת על טריותו מהרגע שהוא מוקפא, למשך זמן רב ומונעת ריקבון. כך הוא יישמר, עד לזמן שבו הוא מופשר ונאכל.
איך זה קורה?
על ידי הפיכת הלחות העודפת לקרח מעכב תהליך ההקפאה את התפתחות מרבית זני החיידקים ומאט את ריקבון המזון.
ההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט, הקור הרב מונע את התרבות החיידקים ועוצר את התפחותם ובעצם את תהליך הריקבון.
התהליך הזה מתחדש רק עם הפשרת המזון אבל אז הציפייה היא שהוא ייאכל במהירות יחסית או יבושל.
הנה סרטון על הקפאת מזון להמשך השבוע:
http://youtu.be/MYuzg6IovkU
מתי החלו להקפיא מזון?
כבר אלפי שנים ידוע שהקפאת המזון (Food freezing) שומרת על טריותו למשך זמן רב.
האדם הקדמון לא ידע שההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט ולגרום לריקבון, אבל הבחין שהקור הרב שמר על המזון היטב. לכן התרגלו אבותינו הפרהיסטוריים לשמור מזון בקרח הטבעי ובשלג.
רק עם התפתחות המדע גילו המדענים את החיידקים וכיצד מונע הקור את התפתחותם במזון ואת הריקבון שהם מייצרים בו.
בשנת 1857 פותח המקפיא הראשון. הוא התבסס על גז ולקירור האוויר עד לאפס בתוך המכונה נעשה בו שימוש באמוניה ובפחמן דו-חמצני. כך ניתן היה לראשונה לייצר קרח במכשיר שגם שמר על המזון בטמפרטורה אפסית וגם יכול היה, אמנם לאט, אבל גם להקפיא אותו.
אבל די מהר הסתבר שהאמוניה היא חומר מסוכן ואף קטלני. ניסויים רבים נעשו למציאת גז אחר. רק עם גילוי גז הפריאון ניתן היה לייצר את המקפיאים הביתיים ולהכניס אותם לבתים. אגב, רק בתחילת המאה ה-21 התגלה שגז הפריאון, ששימש מאז כנוזל הקירור העיקרי במקפיא ובמקרר, גורם לנזק לשכבת האוזון באטמוספרה וגם הוא הוחלף.
מכל מקום, בשנת 1929 הציג ברנש אמריקאי בשם קלרנס בירדסאיי את "הקפאת הבזק". המכשיר תפס היטב וגם אם נעשו ניסיונות מקבילים ופחות מוצלחים לשיטות אחרות, המקפיא נוסף למקררים הביתיים שנמגרו לעסקים ולבתים פרטיים, בתחילה של עשירים ובהמשך לכל בית.
מקפיאים ביתיים שימשו לשימור מזון במטבחים ביתיים, בהמשך המאה ה-20 והמאה ה-21. ההוראה הייתה ונשארה לעקרות הבית ולבעלי המקפיאים להקפיא את המזון הקפוא, מיד עם הרכישה.
הנה תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
וכך ניתן גם לשמור את הגלידה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
מהי הקפאה ומה היא עושה לנוזלים?
מרביתנו אוכלים, אולי בכל יום, מזון שהיה קפוא. ההקפאה היא ששמרה עליו מריקבון מהיר בדרך מהמפעל אל המקפיא שבמקרר שלנו. לאחר הפשרה קצרה ניתן לבשלו או לחמם את המזון המופשר וליהנות ממזון טרי כמעט לחלוטין.
כמעט, אגב, כי בכל הקפאה של מזון מועכים ושוברים אותו גבישי קרח שנוצרים בו מבפנים מה שמשנה את המרקם שלו ולעתים אף מקלקל את טעמו. כל אוהב בשר, לדוגמא, יאמר לכם שבשר טרי הוא הכי טעים ושבשר קפוא נוטה להיות יבש מדי ופחות מוצלח.
אבל מהי בעצם הקפאה?
אז הקפאה (Freezing) היא תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה של נוזל למצב צבירה מוצק. אם נוזל אפשר לשפוך אז קרח ממש לא. קרח הוא הנוזל לאחר הקפאה.
לשם ההקפאה נדרש בדרך כלל קירור של כל נוזל לנקודת הקיפאון שלו, במקרה של מים למשל מדובר באפס מעלות. כל טמפרטורה שמתחת לאפס תקפיא את המים, במהירות שהולכת וגדלה ככל שהטמפרטורה נמוכה.
בקיפאון של החורף הקר, למשל בצפון אירופה ובאמריקה הצפונית, יורדות הטמפרטורות מתחת לאפס. בקור כזה הופכים במקומות רבים האגמים למשטחי קרח, שכל השכבה העליונה של המים קופאת לחלוטין. במצב כזה ניתן ללכת ולהחליק על האגם במגלשיים ולא פעם אף לנסוע בכלי רכב. עם בוא הקיץ מופשרים המים וחוזרים להיות נוזלים כרגיל.
יש גם שיטת הקפאה פחות מוכרת ונפוצה, באמצעות הפעלת לחץ על הנוזל, אבל נעזוב אותה כרגע.
הנה הקפאה שמתרחשת בטמפרטורות נמוכות:
https://youtu.be/zSAcQpIrOSA
החלקה על הקרח באגם קפוא בשוודיה:
https://youtu.be/v3O9vNi-dkA
הקפאת מים בבקבוק ושעשועים אפשריים:
https://youtu.be/kEHdyiBMgAg
הקפאת מזון בפריזר, המקפיא, שומרת עליו מריקבון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
והקפאת הגלידות המוצלחות והפחות מוצלחות (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
שני שלבים לתהליך הקירור:
בשלב הראשון מנוע חשמלי דוחס את גז הקירור והדחיסה גורמת לגז להתחמם. הגז החם מועבר במערכת הצינורות שנמצאת בחלקו האחורי של המקרר ונקראת מקרן, או באנגלית "רדיאטור". זה גורם לחלק גדול מהחום להשתחרר לאוויר, והגז הופך בתהליך הזה לנוזל.
בשלב השני שואבת משאבה חשמלית את הנוזל אל תוך סליל הקירור, שבו הלחץ קטן יותר. הנוזל מקבל אנרגיה מדפנות סליל הקירור ומקרר את הסביבה (ספיגת אנרגיה מקררת תמיד). התהליך גורם לחומר לרתוח ולהפוך בחזרה לגז.
כמובן שיש למקרר בידוד, שנועד לשמור על הקור בפנים ויש גם מנגנון הפשרה, שמפשיר את כל הקרח שהצטבר במקפיא ועוד.
הנה סרטון הסבר לפעולת המקרר:
http://youtu.be/qrcEWhurQl4
כמעט בכל פעם שמזכירים את האינטרנט של הדברים, מדברים על המקרר שיזמין לנו אוכל בעצמו.
המקרר החכם של חברת LG הוא פלא טכנולוגי שכזה. הוא מנהל כל הזמן רשימה של המזון שנמצא בתוך המקרר ותאריך התפוגה של כך פריט מזון. כשפריט מזון אוזל או פג תוקף, שולח המקרר החכם התרעה ובעליו יכולים להתעדכן ברשימת הקניות המעודכנת, באמצעות הסמארטפון, כשהם עורכים קניות. כך ניתן לקבל החלטות חכמות ולרכוש את המזון באופן חכם לא פחות.
כבר עם מקררי ה-ThinQ הציבה "LG אלקטרוניקה" חזון שאפתני של מקררים שהם מרכזי תקשורת ופעילות משפחתית. אבל עתה המקרר הופך חכם עוד יותר. והוא גם מסייע לבריאות, שכן מקרר האינטרנט יכול להמליץ על מתכונים בריאים שמתבססים על מוצרי המזון המאוחסנים בו.
הנה המקרר החכם:
https://youtu.be/JEZfGWdRacA
הסבר נוסף על המקרר הזה:
https://youtu.be/fhTOyLnoAkg
הנה הדור הקודם עם ה-ThinQ שניבא את מקרר האינטרנט של החברה:
https://youtu.be/eJSYkGHhHnE
האם כך ייראה מקרר העתיד:
https://youtu.be/FN61TLmIv_4
המקרר החכם של העתיד יהיה ככל הנראה מקרר מאד חכם, שיוכל לדאוג למזון ולבריאות שלנו, גם אם אנו לא נהיה כה חכמים או מרוכזים, גם אם נשכח את החוסרים במטבח שלנו, או את התפוגה של המוצרים שבמקרר.
מקרר העתיד יהיה ככל הנראה חלק מגל ה-IOT (אינטרנט של הדברים). גל זה כולל מכשירים חכמים שמחוברים לרשת ומבצעים פעולות שנועדו להקל על חיינו. המקרר החכם, המקרר המחובר כפי שמכנים אותו יצרנים שונים, יהיה מחובר לרשת לחלוטין. הוא יוכל לעדכן ולהתריע כשהחלב עומד להחמיץ או כשנגמר לנו הקטשופ, ואפילו להזמין את המוצרים החסרים בעצמו מהסופר. מקררי העתיד יוכלו להיות מחוברים למאגרי נתונים וכלים להשוואת מחירים ולבצע הזמנות חכמות של המוצרים הזולים ביותר מכל חנות.
כך יפעל המקרר החכם של העתיד:
https://youtu.be/zUjXtLBMqf4
והנה מקרר עתידי שבו הכל יוכנס לתוך ג'ל שישמר את המזון למאכל:
https://youtu.be/_WfeLIjNoxU?t=1m15s
הקפאת מזון משמרת אותו ושומרת על טריותו מהרגע שהוא מוקפא, למשך זמן רב ומונעת ריקבון. כך הוא יישמר, עד לזמן שבו הוא מופשר ונאכל.
איך זה קורה?
על ידי הפיכת הלחות העודפת לקרח מעכב תהליך ההקפאה את התפתחות מרבית זני החיידקים ומאט את ריקבון המזון.
ההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט, הקור הרב מונע את התרבות החיידקים ועוצר את התפחותם ובעצם את תהליך הריקבון.
התהליך הזה מתחדש רק עם הפשרת המזון אבל אז הציפייה היא שהוא ייאכל במהירות יחסית או יבושל.
הנה סרטון על הקפאת מזון להמשך השבוע:
http://youtu.be/MYuzg6IovkU
מקרר
כבר אלפי שנים ידוע שהקפאת המזון (Food freezing) שומרת על טריותו למשך זמן רב.
האדם הקדמון לא ידע שההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט ולגרום לריקבון, אבל הבחין שהקור הרב שמר על המזון היטב. לכן התרגלו אבותינו הפרהיסטוריים לשמור מזון בקרח הטבעי ובשלג.
רק עם התפתחות המדע גילו המדענים את החיידקים וכיצד מונע הקור את התפתחותם במזון ואת הריקבון שהם מייצרים בו.
בשנת 1857 פותח המקפיא הראשון. הוא התבסס על גז ולקירור האוויר עד לאפס בתוך המכונה נעשה בו שימוש באמוניה ובפחמן דו-חמצני. כך ניתן היה לראשונה לייצר קרח במכשיר שגם שמר על המזון בטמפרטורה אפסית וגם יכול היה, אמנם לאט, אבל גם להקפיא אותו.
אבל די מהר הסתבר שהאמוניה היא חומר מסוכן ואף קטלני. ניסויים רבים נעשו למציאת גז אחר. רק עם גילוי גז הפריאון ניתן היה לייצר את המקפיאים הביתיים ולהכניס אותם לבתים. אגב, רק בתחילת המאה ה-21 התגלה שגז הפריאון, ששימש מאז כנוזל הקירור העיקרי במקפיא ובמקרר, גורם לנזק לשכבת האוזון באטמוספרה וגם הוא הוחלף.
מכל מקום, בשנת 1929 הציג ברנש אמריקאי בשם קלרנס בירדסאיי את "הקפאת הבזק". המכשיר תפס היטב וגם אם נעשו ניסיונות מקבילים ופחות מוצלחים לשיטות אחרות, המקפיא נוסף למקררים הביתיים שנמגרו לעסקים ולבתים פרטיים, בתחילה של עשירים ובהמשך לכל בית.
מקפיאים ביתיים שימשו לשימור מזון במטבחים ביתיים, בהמשך המאה ה-20 והמאה ה-21. ההוראה הייתה ונשארה לעקרות הבית ולבעלי המקפיאים להקפיא את המזון הקפוא, מיד עם הרכישה.
הנה תולדות הקפאת המזון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
וכך ניתן גם לשמור את הגלידה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
מרביתנו אוכלים, אולי בכל יום, מזון שהיה קפוא. ההקפאה היא ששמרה עליו מריקבון מהיר בדרך מהמפעל אל המקפיא שבמקרר שלנו. לאחר הפשרה קצרה ניתן לבשלו או לחמם את המזון המופשר וליהנות ממזון טרי כמעט לחלוטין.
כמעט, אגב, כי בכל הקפאה של מזון מועכים ושוברים אותו גבישי קרח שנוצרים בו מבפנים מה שמשנה את המרקם שלו ולעתים אף מקלקל את טעמו. כל אוהב בשר, לדוגמא, יאמר לכם שבשר טרי הוא הכי טעים ושבשר קפוא נוטה להיות יבש מדי ופחות מוצלח.
אבל מהי בעצם הקפאה?
אז הקפאה (Freezing) היא תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה של נוזל למצב צבירה מוצק. אם נוזל אפשר לשפוך אז קרח ממש לא. קרח הוא הנוזל לאחר הקפאה.
לשם ההקפאה נדרש בדרך כלל קירור של כל נוזל לנקודת הקיפאון שלו, במקרה של מים למשל מדובר באפס מעלות. כל טמפרטורה שמתחת לאפס תקפיא את המים, במהירות שהולכת וגדלה ככל שהטמפרטורה נמוכה.
בקיפאון של החורף הקר, למשל בצפון אירופה ובאמריקה הצפונית, יורדות הטמפרטורות מתחת לאפס. בקור כזה הופכים במקומות רבים האגמים למשטחי קרח, שכל השכבה העליונה של המים קופאת לחלוטין. במצב כזה ניתן ללכת ולהחליק על האגם במגלשיים ולא פעם אף לנסוע בכלי רכב. עם בוא הקיץ מופשרים המים וחוזרים להיות נוזלים כרגיל.
יש גם שיטת הקפאה פחות מוכרת ונפוצה, באמצעות הפעלת לחץ על הנוזל, אבל נעזוב אותה כרגע.
הנה הקפאה שמתרחשת בטמפרטורות נמוכות:
https://youtu.be/zSAcQpIrOSA
החלקה על הקרח באגם קפוא בשוודיה:
https://youtu.be/v3O9vNi-dkA
הקפאת מים בבקבוק ושעשועים אפשריים:
https://youtu.be/kEHdyiBMgAg
הקפאת מזון בפריזר, המקפיא, שומרת עליו מריקבון:
https://youtu.be/uWZwncX_4hk
והקפאת הגלידות המוצלחות והפחות מוצלחות (עברית):
https://youtu.be/naWDMyzHgkU
