» «
המיספרות
מהם המוח הימני והמוח השמאלי?



נתחיל בזה שמה שמכונה "האונה הימנית" ו"האונה השמאלית" הן למעשה ההמיספרות של המוח (Brain Hemispheres). הֵמי פירושו חצי וספֵירה היא כדור.

יש הרבה בלבול בין ההמיספרות ובין האונות. יש אפילו שמכנים את שני החצאים "מוח שמאלי" ו"מוח ימני". בכל מקרה, שתיהן מרכיבות את מה שנקרא "המוח הגדול".

אז יש לנו שתי המיספרות במוח ובכל המיספרה יש 4 אונות. כך שגם אם נמשיך רגע עם השגיאה או הכינוי העממי ונדבר על האונה הימנית והשמאלית, חשוב שנזכור שמדובר בעצם בהמיספרות.

התיאוריה המקובלת מאז 1974 אומרת שבעוד שהאונה הימנית אחראית על היצירתיות, העיצוב והחוש האמנותי, אחראית השמאלית על החשיבה, הקריאה והכתיבה. לפי תיאוריה זו, שחוקרים שונים חולקים עליה, מי שהאונה הימנית מפותחת אצלם הם אנשים עם דמיון עשיר ונטייה לחלום ולהתמקד בעתיד. הם רואים פעמים רבות את התמונה הכוללת, מעבדים בו-זמנית נתונים רבים וחושבים באופן ויזואלי והבזקי, עם יותר רעיונות מאשר פרטים ועובדות. העובדות קצת פחות חזקות אצלם בעוד הדמיון והחשיבה היצירתית מפותחים אצלם מאד. הם גם נוטים יותר להעיז וליטול סיכונים. ילדים כאלה לרוב חולמים להיות אמנים, סופרים, יזמים וכדומה.

מנגד, האונה השמאלית, שאחראית על ההיגיון, העובדות והסדר, מפותחת יותר אצל אנשים מציאותיים ומעשיים, בעלי נטייה למתמטיקה ומדע, שיש להם הבנה מילולית ושהחדר שלהם מסודר. אנשי האונה השמאלית חושבים בצורה סדרתית, עם פחות הבזקי רעיונות ויותר נצמדים לעובדות ולפרטים. הם מעדיפים פעמים רבות לעבוד לבד. לעתים קרובות הם רוצים להיות מדענים, עורכי דין וכדומה.


רגע לשאלה:
=========
איזו אונה לדעתך מפותחת אצלך יותר?


הנה הסבר המיספרות המוח ומחקר שטוען שאינה נכונה:

https://youtu.be/AbYJB4i14os


הסבר ואבחנה ביניהן:

https://youtu.be/4Qi5_dANWYo


רבים סבורים שהתיאוריה הזו לא נכונה:

https://youtu.be/yE6VTvxkhFs


בדקו איזה צד מפותח אצלכם יותר וזהו מהן הנטיות שלכם:

https://youtu.be/ts8er813aAg


הנה מצגת וידאו שמסבירה את הקשרים בין ההמיספרות לתפקוד:

https://youtu.be/Xq-UA1al3S0


בחיוך, איך נוהגים בעלי מוח שמאלי לעומת בעלי מוח ימני:

https://youtu.be/gdpkxjEyuJ4


מבחן פשוט נוסף להמיספרה החזקה אצלך:

https://youtu.be/feAikjPqOq8
מבנה המוח
איך בנוי המוח האנושי ולמה הוא אלוף האיברים בגופנו?



המוח האנושי הוא איבר מדהים. הוא הרכיב שמנהל את גופנו, מניע את ההתנהגות, הלמידה והתודעה שלנו. בסוף, הוא גם מהווה את האישיות הייחודית שלנו.

מדובר ברשת ביולוגית מדהימה, הכוללת מיליארדים של תאי עצב המחווטים בינם לבין עצמם בצמתים שנקראים סינפסות. בצמתים הללו עובר המידע בין הנוירונים ללא מגע, אלא באמצעות חומרים כימיים שונים.

מופלא? - בהחלט. במוח של אדם בוגר יש בסביבות קצת פחות מ-100 מיליארד נוירונים. הנוירונים מחוברים ביניהם בקשרים מורכבים מאוד ופועלים כמכונה מופלאה ומתואמת.

כמו בכל מכונה המורכבת מחלקים שונים, גם במכונה הטבעית הזו של המוח יש אזורים שונים. אלה אחראים כל אחד על התחום שלו. אזור שאחראי על הלמידה, אחרים על הסקת מסקנות, פירוש המציאות, פיתוח רגשות, רכישת מיומנויות ועוד הרבה יכולות שונות.

למוח שתי אונות, או הֶמִיסְפֶרוֹת. האונה הימנית אחראית על היצירה והצד הרוחני שבנו, בעוד השמאלית אחראית על החשיבה הלוגית וקבלת ההחלטות.

חלקי המוח הקדמיים, למשל, אחראים על היכולות החברתיות השונות שלנו. שם מצויה היכולת שלנו לחוש אמפתיה ולהרגיש דברים כלפי אחרים. שם אנו לומדים ומתפתחים בהתנהגות החברתית שלנו. מחקר שנעשה בעבר על רוצחים סדרתיים גילה שרבים מהם חוו פגיעה ונזק קשה בעברם, דווקא באזור הזה.

אבל כל המבנה המטורף והטבעי הזה של המוח מייצר גם חשיבה, מחשבות וחישובים ומאחסן אסוציאציות, זיכרונות, ידע מצטבר ואינספור פריטי מידע שמשרתים אותנו ביום יום שלנו.

למוח האנושי יש יכולת מרשימה לבצע פעולות רבות במקביל, מה שנקרא ריבוי משימות, או בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מהמון פעולות שמתבצעות אצלנו לא פעם ביחד, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך.

גם יכולות החשיבה שלנו מדהימות. מדענים מעריכים שהמוח האנושי מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה, משהו שמקביל ליכולת החישוב של 25 מחשבים ביתיים משוכללים.

אבל זו לא רק הכמות שמסבירה עד כמה המוח שעומד לרשותנו מפותח. זו גם האיכות והתחכום של המבנה הזה. בכל פעם שאנו עושים פעולה, כמו למשל תפיסה של כדור שנזרק אלינו - המוח שלנו מבצע מגוון אדיר של פעולות מורכבות ומהירות מאוד ומתואמות להפליא. רק הפעולה הפשוטה הזו של תפיסת כדור היא שוות ערך לפתירה של כמה משוואות מסובכות ומורכבות מאוד במקביל. כל מי שמתעסקים ביצירה של רשתות נוירונים מלאכותיות, מחשבי-על או רובוטים מתוחכמים יוכלו לספר לכם כמה קשה לפתח מכונה שתעשה זאת. עכשיו רק נסו לדמיין כמה קשה לפתח מכונה שתעשה לא פעולה אחת אלא מיליונים של פעולות שונות שכאלה ותבינו מה גדולה המכונה המופלאה שמאוחסנת בין האוזניים שלנו.

המחקר מוצא בשנים האחרונות יותר ויותר סימנים לכך שהמוח שלנו משתנה ללא הפסקה, מה שנקרא בשפה המדעית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). זה גם מה שמחייב אנשים מבוגרים להמשיך ולעבוד איתו, לאמן אותו ולהשתמש בו, כדי שהוא ימשיך לשרת אותם ולא יתנוון, מה שבדרך כלל אני רואים במחלות דוגמת דימנציה, אלצהיימר וכדומה. הכלל כאן הוא פשוט "מוח שלא עובד - אובד!"

לא פחות מופלאה היא הלמידה שהמוח שלנו עושה. רבים כבר יודעים שבאמצעות תרגול ואימון אנו יכולים ליצור ומייצרים הרגלים חדשים של חשיבה, פעולה ורגש.


הנה מעט על המוח שלנו ויכולותיו (עברית):

https://youtu.be/trZqOmASq1s?t=11m58s&end=18m31s


על אונות המוח (מתורגם):

http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s


והרצאת טד עם מפת המוח (מתורגם):

https://youtu.be/iNPsDky1z94
מוח
מהי החלוקה של המוח ומהם ההמיספרות?



המוח שלנו מחולק לשני חצאים. קוראים להם המיספרות. בכל אחת מהן 4 אונות. לעיתים קוראים לחלוקה במוח בצורה מעט שגויה אונות ואז אומרים שהאונה השמאלית אחראית על חצי הגוף הימני שלנו והאונה הימנית - שולטת בצד הגוף השמאלי.


הנה מבנהו של המוח:

https://youtu.be/pRFXSjkpKWA


על האונות שבמוחנו:

http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s


הנה האופן שבו פועל המוח - האם חלקים בו אחראים על תפקודים שונים או שהם פועלים ביחד לביצוע אותם דברים (מתורגם):

https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
זיכרון
איך אנו זוכרים ושוכחים ומהו ההיפוקמפוס שאחראי לכך?



הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו נקרא באותו שם - זיכרון.

הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, פעילות הקשורה לחשיבה. חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן.

מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך. האיבר האחראי על כך במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus).

איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ובכן, כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. הם עתידים להתאחסן מעתה באזורי האחסון של המוח. המעניין הוא שיעילות שתתגבר בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.

השכחה היא אנושית, אבל מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שמתחילים לשכוח דברים והזיכרון שלהם נפגע. כך אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים".

יש מחלה בשם "דמנציה" שהמאפיין הכי בולט שלה הוא אובדן הזיכרון. תוכלו לקרוא עליה בתגית "דמנציה".


כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):

https://youtu.be/yOgAbKJGrTA


הזיכרון משתנה לאורך חיינו:

https://youtu.be/grZuwo_YlY0


זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:

https://youtu.be/4V57saJT698


לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):

https://youtu.be/nsNprZIomq0


יש את הזיכרון לטווח הקצר וזה שזוכר לטווח הארוך:

https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y


כמה דברים שלא ידעתם על הזיכרון האנושי:

https://youtu.be/sI_ceF5-OiQ


ושיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):

https://youtu.be/0DYLaPpatdk

מרכיבי המוח

נוירונים
מה עושים הנוירונים שבמוחנו?



הנוירונים (Neurons) הם תאי עצב שמאורגנים במוחנו, ברשתות צפופות וענקיות. תאי עצב אלה, אגב, הם בגוון ורוד ולא אפור, כמו שרבים סבורים בטעות.

במוח אנושי ממוצע ישנם כ-100 מיליארד נוירונים. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שניה!

כשמדובר בנוירונים מדובר במידע המוח. בין תאי העצב הללו עובר מידע רב, בצורת אותות חשמליים, המועברים בקצב שבין עשרות למאות אותות בשנייה - מכל נוירון במוח, אל נוירונים אחרים. התהליך החשמלי הזה, שבו עובר המידע, בצורת אותות חשמליים במוח, נקרא "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי .

המידע בין הנוירונים עובר בצמתים שנקראים "סינפסות". סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת חיבור ובעצם הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. הסינפסות מעבירות את המידע החשמלי בין הנוירונים ומשמשות מעין צמתים להעברת מיליארדי הפעימות החשמליות שעוברות בכל שנייה בין הנוירונים.

הלמידה, אותו תהליך מתמיד של אנשים סקרנים, כרוכה בייצור מתמיד של נוירונים במוח וחיבורים חדשים ביניהם. החיבורים הללו מתבצעים באמצעות סינפסות חדשות, הנוצרות כל הזמן, מצטרפות לסינפסות הקיימות ומחווטות ללא הפסקה את הנוירונים במוח בדרכים חדשות.


הנה הסבר מתורגם על הנוירונים במוח שפועלים בתיאום לפי סט פעולות פשוטות, כמו נחילי הדגים הענקיים שפועלים ללא מנהיגים:

https://youtu.be/dkP8NUwB2io


הנוירונים שבמוחנו:

https://youtu.be/cUGuWh2UeMk


כך עוברות הפעימות החשמליות מהנוירונים, דרך הסינפסות:

https://youtu.be/6Ra3il45vnE


מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:

https://youtu.be/Ta_vWUsrjho


הרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו:

https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
סינפסות
מהן הסינפסות שבמוח?



במוח שלנו יש כ-100 מיליארד תאי עצב הקרויים נוירונים. כל אחד מהם מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!

הסינפסות (Synapses) הן נקודות החיבור, הצמתים שבהן עובר המידע בין הנוירונים, תאי העצב שבמוח. הללו מעבירים ביניהם מידע בקצב מטורף, של מאות מסרים בכל שניה, מכל אחד מ-100 מיליארד הנוירונים שבמוחנו.

אבל הסינפסות הן לא רק הצמתים, אלא באופן מסוים גם שוטרי התנועה או הרמזורים, המסדירים את העברת התנועה החשמלית בצמתים שהן.

התהליך החשמלי של העברת המידע בצורה של אותות חשמליים במוח קיבל את השם "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי בין תאי העצב.

למידע הזה שהסינפסות מעבירות בכזו תדירות מדהימה אנו חייבים את היכולת להבין ולתפוס את המציאות שמסביבנו, על כל המורכבות ושפע הגירויים שהיא מספקת.

להעברת המידע המתמדת הזו שבמוח שלנו אנו חייבים גם את הלמידה שמתרחשת אצלנו והופכת את המין האנושי למוצלח כל כך, לפחות בתחום החשיבה. בתהליכי למידה נוצרות במוח הלומד סינפסות חדשות על הזמן ונוצרים חיבורים חדשים בין הנוירונים, תהליך שנקרא "חיווט מחדש".

כמובן שסינפסות יכולות לקשר לא רק בין תאי עצב שונים במוח, אלא גם בינם לבין תאים אחרים בגוף, כמו תאי שרירים או בלוטות.


הנה הסינפסות שבמוח:

https://youtu.be/Ibzfwtdtong


כך עוברות הפעימות החשמליות בסינפסות:

https://youtu.be/6Ra3il45vnE


מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:

https://youtu.be/Ta_vWUsrjho


הרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו:

https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
אמיגדלה
מהי האמיגדלה שבמוחנו?



האמיגדלה (Amygdala) היא חלק במוח שאחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מעורבת במוח בתהליכים של ויסות הרגשות שלנו.

דומה לשקד ונמצא במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. האמיגדלה מורכבת מכ-13 גרעינים. יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול. מיקומה הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.

אגרסיה, מתח או פחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות. כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.

האחריות שלה על זיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה, ככל הנראה גם קושרים בין רגש לזיכרון ומסבירים מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.

מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).


הנה סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:

https://youtu.be/IyLGLxfPRCs


על האמיגדלה (מתורגם):

http://youtu.be/XNjvipiJTjY


האמיגדלה בפרוטרוט:

https://youtu.be/JVvMSwsOXPw


ומחול שנקרא "אמיגדלה":

https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I


וכל מבנה המוח (מתורגם):

https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
שעון ביולוגי
מהו שעון ביולוגי?


קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?

כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm). השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!

למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.

בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.

השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, באזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".


הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):

https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms


כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:

https://youtu.be/jFfAbMbrZrA


הסבר של המושג שעון ביולוגי:

https://youtu.be/-Z-vyLHi2us


הצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):

https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes


מלטונין
מהו המלטונין, "הורמון החושך" שמרדים אותנו?


שמעתם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin)? - המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך" ויש גםצליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".

בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.

זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.

הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.

בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.

אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.

"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.


הנה המלטונין והאופן שבו הוא מרדים אותנו ברכות (עברית):

https://youtu.be/G4nJykDJCCE


כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):

https://youtu.be/lzwkyItqgtk


והמלטונין שהוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):

https://youtu.be/bQglXjtAK_s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.