שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי יחידת המגורים הברוטליסטית?
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
את הצבע סיפקו אלמנטים בצבעי יסוד:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8
ויחידת מגורים דומה שבנה קורבוזיה בברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
מהי יחידת המגורים של קורבוזייה?
יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.
ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.
"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.
בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.
הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.
הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
דירה בפרויקט:
https://youtu.be/VusBebLi1xM
ותכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":
https://youtu.be/3MvYmmAMrSs
מהם בובות הסנטונס של פרובאנס?
סנטונס (Santons), או בובות הסנטון, הן בובות קטנות של קדושים, שמייצרים כבר מאות שנים בחבל פרובאנס שבדרום צרפת.
למעשה, מדובר בפסלוני חימר קטנים וצבעוניים, המספרים את סיפורה של פרובאנס הכפרית דרך דמויות של אנשים פשוטים - כובסות, רועים, אופים וסוחרים.
הסיפור שלהן מתחיל בימי המהפכה הצרפתית, כשהמורדים סוגרים את הכנסיות ומונעים מהתושבים את המסורת של הצגת סצנת הלידה של ישו. בתגובה, התושבים המקומיים מתחילים לייצר בובות קטנות מחימר, שמאפשרות להציג את הסצנה בסתר הבתים שלהם.
לאבי הסנטונים המודרניים נחשב האמן ז'אן-לואי לאגנל (Jean-Louis Lagnel) ממרסיי. הוא הכניס עם הזמן חידוש מבריק - להוסיף לצד דמויות המקרא גם דמויות מחיי היומיום של תושבי פרובאנס.
המילה "סנטון" מגיעה מהמילה הפרובנסאלית "santoun" שפירושה "קדוש קטן". בתחילה, יצרו את הבובות מפירורי לחם שנצבעו. אך במהרה, עברו יצרני הסנטונים, הקרויים "סנטונייה" (Santonniers) לשימוש בחימר המקומי שנחשב יציב יותר.
תהליך הייצור המסורתי כמעט ולא השתנה עד ימינו. האמנים יוצרים תבניות עשויות גבס, מטביעים בהן חימר רך, מייבשים ולבסוף צובעים כל דמות בצבעים עשירים וצביעה ידנית. רבים מיצרני הסנטונים של היום הם דור רביעי וחמישי למשפחות שהתמחו באמנות זו.
וכך, בחודשי החורף, מדי שנה, נערכים בפרובאנס שווקי סנטונים מסורתיים. הגדול והמפורסם שבהם מתקיים בעיר מרסיי, ברציפות מאז 1803, ונחשב לאחד העתיקים בעולם.
אמנות הסנטונים הוכרה בשנת 2017 כחלק מהמורשת התרבותית הלא-מוחשית של צרפת. ההכרה הזו עזרה לשמר את המסורת העממית המקסימה. מעניין שהיום, בשילוב בין מסורת לחדשנות ולצד הדמויות המסורתיות, מוסיפים יצרני הסנטונס גם דמויות עכשוויות, החל מפוליטיקאים ועד לכוכבי כדורגל וידוענים.
הנה תצוגת סנטונס בדרום צרפת:
https://youtu.be/4mlWLR53E7o
כך מייצרים אותם באופן מסורתי:
https://youtu.be/tWw_1aHWDa8?t=38s
תצוגה של כפר צרפתי:
https://youtu.be/w7prb97ETT8
ועוד בובות סנטונס בעבודה כפרית:
https://youtu.be/GHZZJbu7v9Y
מרסיי
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
את הצבע סיפקו אלמנטים בצבעי יסוד:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8
ויחידת מגורים דומה שבנה קורבוזיה בברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.
ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.
"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.
בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.
הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.
הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
דירה בפרויקט:
https://youtu.be/VusBebLi1xM
ותכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":
https://youtu.be/3MvYmmAMrSs
סנטונס (Santons), או בובות הסנטון, הן בובות קטנות של קדושים, שמייצרים כבר מאות שנים בחבל פרובאנס שבדרום צרפת.
למעשה, מדובר בפסלוני חימר קטנים וצבעוניים, המספרים את סיפורה של פרובאנס הכפרית דרך דמויות של אנשים פשוטים - כובסות, רועים, אופים וסוחרים.
הסיפור שלהן מתחיל בימי המהפכה הצרפתית, כשהמורדים סוגרים את הכנסיות ומונעים מהתושבים את המסורת של הצגת סצנת הלידה של ישו. בתגובה, התושבים המקומיים מתחילים לייצר בובות קטנות מחימר, שמאפשרות להציג את הסצנה בסתר הבתים שלהם.
לאבי הסנטונים המודרניים נחשב האמן ז'אן-לואי לאגנל (Jean-Louis Lagnel) ממרסיי. הוא הכניס עם הזמן חידוש מבריק - להוסיף לצד דמויות המקרא גם דמויות מחיי היומיום של תושבי פרובאנס.
המילה "סנטון" מגיעה מהמילה הפרובנסאלית "santoun" שפירושה "קדוש קטן". בתחילה, יצרו את הבובות מפירורי לחם שנצבעו. אך במהרה, עברו יצרני הסנטונים, הקרויים "סנטונייה" (Santonniers) לשימוש בחימר המקומי שנחשב יציב יותר.
תהליך הייצור המסורתי כמעט ולא השתנה עד ימינו. האמנים יוצרים תבניות עשויות גבס, מטביעים בהן חימר רך, מייבשים ולבסוף צובעים כל דמות בצבעים עשירים וצביעה ידנית. רבים מיצרני הסנטונים של היום הם דור רביעי וחמישי למשפחות שהתמחו באמנות זו.
וכך, בחודשי החורף, מדי שנה, נערכים בפרובאנס שווקי סנטונים מסורתיים. הגדול והמפורסם שבהם מתקיים בעיר מרסיי, ברציפות מאז 1803, ונחשב לאחד העתיקים בעולם.
אמנות הסנטונים הוכרה בשנת 2017 כחלק מהמורשת התרבותית הלא-מוחשית של צרפת. ההכרה הזו עזרה לשמר את המסורת העממית המקסימה. מעניין שהיום, בשילוב בין מסורת לחדשנות ולצד הדמויות המסורתיות, מוסיפים יצרני הסנטונס גם דמויות עכשוויות, החל מפוליטיקאים ועד לכוכבי כדורגל וידוענים.
הנה תצוגת סנטונס בדרום צרפת:
https://youtu.be/4mlWLR53E7o
כך מייצרים אותם באופן מסורתי:
https://youtu.be/tWw_1aHWDa8?t=38s
תצוגה של כפר צרפתי:
https://youtu.be/w7prb97ETT8
ועוד בובות סנטונס בעבודה כפרית:
https://youtu.be/GHZZJbu7v9Y
