» «
משבר כלכלי
מהו משבר כלכלי?



בתקופה בה רבים מדברים על מיתון (Recession) ועל משבר כלכלי (financial crisis), חשוב וכמעט הכרחי להבין את שני המושגים ואפילו מה ההבדל ביניהם. ספוילר: הוא גדול.

למעשה, ההבדל העיקרי בין מיתון למשבר כלכלי הוא במידת החומרה שלהם. מיתון מוגדר כתקופה של פעילות כלכלית מואטת במשך לפחות שישה חודשים, המתבטאת בירידה של שני רבעונים ברציפות בתמ"ג. משבר כלכלי הוא אירוע חמור יותר, המאופיין בירידה חדה בפעילות הכלכלית, במספר גדול של פשיטות רגל, ובעלייה חדה באבטלה.


#מיתון
(קראו בתגית "מיתון") מוגדר כהאטה כלכלית, כלומר ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק (במדינה או באזור כלשהו בעולם), המתמשכת לפחות חצי שנה.

פעילות כלכלית זו תתבטא או תימדד, בדרך כלל, בתוצר המקומי הגולמי (GDP).


#משבר כלכלי
לעומת מיתון, הוא הרבה יותר חמור. משמעותו של משבר כלכלי היא תקופה של ירידה רצינית ולא קצרה בפעילות הכלכלית במשק.

לרוב משבר כזה מתרחש כשיש צניחת ערך דרמטית ומהירה של מוסדות פיננסיים או נכסים במדינה או בעולם.

משבר כלכלי מתאפיין בדרך כלל בירידה בייצור של מפעלים ובירידה במכירות של מוצרים, המלווה בפשיטות רגל רבות בתעשייה, בירידה בהשקעות של משקיעים בעסקים ובעצם בעצירה של הצמיחה והתעסוקה, מה שיוצר אבטלה גואה כי המשק בעצם במשבר.

הגורמים למשברים כלכליים הם לרוב אירועים פוליטיים או צבאיים (כמו מלחמה או טראומה לאומית דומה), אסונות טבע (דוגמת רעידת אדמה או צונאמי), שגיאות ברמת המדיניות (כגון רגולציה מוגזמת או מינוף יתר של הבנקים).

גם שינויים טכנולוגיים היוצרים שינוי כלכלי חריף, כמו קריסת בועה כלכלית או טכנולוגיה חדשה המשפיעה על המשק (כמו האינטרנט או הבינה המלאכותית), על התעסוקה ועל ערכן של חברות ותיקות.

משבר כזה מתרחש לא פעם מקריסה של שוק המניות, או כשלקוחות הבנקים ממהרים למשוך את כספם מהחשבונות, מחשש שהבנק שלהם עלול לפשוט את הרגל.

משברים כלכליים משפיעים לרוב על כלכלות של מדינות או אזורים שלמים, אך הם יכולים להשפיע גם על כלל העולם, כמו שקרה ב"שפל הגדול" (ראו בתגית זו), עם קריסת בועת הדוט-קום או במשבר הקורונה העולמי.

משבר כלכלי יכול להביא להשפעות שליליות וקשות על רמת החיים של הציבור, דרך עליית האינפלציה, ירידה חדה בערך המטבע או בשל עלייה באבטלה.


הנה סיפור המשבר הכלכלי העולמי (עברית):

http://youtu.be/Ur-PCVa4a7A


ולפעמים משבר כלכלי יכול להיות גם טוב (עברית)

https://youtu.be/QZ0nMfgpBHI
בועה כלכלית
מה זו בועה פיננסית?



בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.


#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.

יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.

התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.


#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.

בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.

בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.


#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.

זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.

שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.


#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.


הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/3vDPowCDWc8


המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):

https://youtu.be/MSd0haw1T_o


על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):

https://youtu.be/tYAGM3QTGjM


כמה סוגי בועות כלכליות:

https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE


כך נוצרת בועה:

https://youtu.be/r1j_AloLgQ8


והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):

https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
מדד המחירים לצרכן
מהו מדד המחירים לצרכן?



מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד כלכלי, שמפורסם על ידי הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נקרא כך מכיוון שהוא מודד את ערך הכסף הישראלי. מדד זה אומר בעצם מה יכולת הקנייה של השקל. בדיקתו לאורך זמן אומרת האם השקל שומר על ערכו או שהוא משתנה לטובה, כלומר - האם ניתן לקנות בעזרתו יותר, או לרעה - כלומר שתמורת אותם שקלים שבידינו ניתן יהיה לקבל פחות.

אם המדד גבוה - זה אומר שהכל נעשה יקר יותר ושהמשק סובל מאינפלציה.

את מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלשכה בכל חודש, לאחר שהיא בודקת את מחיריהם של מספר מוצרים ושירותים שאנו נוהגים לרכוש ולצרוך על בסיס קבוע. בין המוצרים הללו מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב ועד למוצרים שאנו מרבים לרכוש, כמו טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.

כך, מדד המחירים לצרכן מצביע על השינויים בערך הכסף שלנו. זה נעשה בתור תוצאה של שקלול השינויים במחירים, לנתון פשוט ויחיד, המצביע על השינוי בערך הכסף.

לדוגמה, אם המדד עלה החודש ב-1%, פירושו של דבר שהמחירים בישראל עלו בממוצע באחוז אחד. מצב זה אומר למעשה, שערך הכסף שלנו ירד באחוז. ירידה במדד המחירים לצרכן, לעומת זאת, אומרת שכספנו שווה יותר ובממוצע נוכל לקנות בו יותר.


הנה סרטון שמסביר את מדד המחירים לצרכן:

https://youtu.be/hTVJ-TQAS24


ועוד הסבר למדד המחירים לצרכן:

http://youtu.be/7QVFywo_vO0
השפל הגדול
מה היה השפל הגדול?



"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.

בארצות הברית של אמריקה.

השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.

"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.

כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.

האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.

השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.

השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".

בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.


הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:

https://youtu.be/Yp7u328PKu4


הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:

http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs


מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:

http://youtu.be/9_FFwbcAaI4


כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes

משבר כלכלי

האינפלציה של ויימאר
איך הרסה היפר-אינפלציה את הדמוקרטיה הגרמנית?



רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), או הרפובליקה של ויימאר, הייתה גרמניה הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא התקיימה תקופה קצרה, שבה התנסו הגרמנים בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות אותה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך שתביא את גרמניה לשגשוג במאה העשרים.

אבל מרגע שחתמה על הסכמי ורסאי המשפילים, שהלכו ורוששו את גרמניה, משום שהתחייבה לשלם תשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הלכה הכלכלה הגרמנית והתמוטטה במהירות. חובותיה היו 132 מארקים גרמניים. במצב החדש הזה, הפכו רבים מהגרמנים לעניים במהירות, נולדה מחאה עצומה, הפגנות, התפרעויות ומחאות של הקומוניסטים מצד אחד והפשיסטים מנגד.

הממשלה נאלצה להדפיס כסף במהירות ומכיוון שהדפסת הכספים הללו הייתה ללא כל בסיס כלכלי, באו בעקבותיה אינפלציה, מצב שבו ערך הכסף צונח במהירות. מהר מאד היא הגיעה למצב של היפר־אינפלציה, מצב שבו איבד המטבע הגרמני לחלוטין את ערכו. הכלכלה הגרמנית התמוטטה במהירות. כל החסכונות של הגרמנים הפשוטים ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הצליחו לקיים את האוכלוסייה, אפילו לא לרכישה של מוצרי המזון הבסיסיים.

האינפלציה העצומה הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת 1923 הגיע מחירה של כיכר לחם אחת בגרמניה ל-75 מיליארד מארקים גרמניים ובהמשך גם ל-200 מיליארד מארקים! - לא הבנתם כמה גבוה הסכום? - ובכן, קחו את שווי כל נכסיו של האיש העשיר בעולם בימינו וזה בערך היה מחירה של כיכר לחם אחת, בגרמניה של שנות ה-20...

המצב ההיפר אינפלציוני הכריח חברות וחנויות להעביר את הכסף שלהן מהבנק ואליו בעגלות רבות, כשכל עגלה נושאת מיליוני שטרות ששווים כמו שוויו של שטר אחד, שנתיים לפני כן. האמון בכסף הגרמני כל כך ירד, עד שהרבה מהכלכלה והמסחר הגרמני של אותם זמנים חזרו לסחר חליפין - אנשים העדיפו לקבל סחורה עבור שירותיהם או בעד הסחורה שלהם, על פני שטרות וכסף. עובדים ניהלו משא ומתן יומיומי עם המעסיקים שלהם על השכר, כי בכל יום הכסף איבד עוד מערכו. לעיתים מחיר הארוחה במסעדה, עלה תוך כדי ההמתנה להגשת המנה לשולחן. משפחות גרמניות עניות מצאו את עצמן שורפות בתנורים החימום בחורף שטרות כסף, כי הפחם והעץ להסקה היו יקרים יותר...

האינפלציה הזו הביאה את גרמניה לכאוס של ממש. ההתמוטטות הייתה מוחלטת ופגעה לא רק בכלכלה, אלא בחברה הגרמנית ובפוליטיקה שלה, באופן אנוש. ב-30 לינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה סופה של רפובליקת וויימר ושירת הברבור של החופש והדמוקרטיה הגרמניים. מכאן יתחיל הגיהנום של גרמניה והעולם כולו.


הנה סיפורה העצוב של כלכלת רפובליקת וויימאר (מתורגם):

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc


תקציר האירועים שהביאו למצב הכלכלי הזה:

https://youtu.be/o5b618iV3tM


המצב הכלכלי ברפובליקת ויימאר ידוע בתור היפר-אינפלציה:

https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8


כך התרחשה ההיפר-אינפלציה של הכלכלה הגרמנית, שהביאה לעליית הנאצים:

https://youtu.be/z4KsREg_IU8


והרצאת וידאו על המקרה של רפובליקת ויימאר הגרמנית וההיפר אינפלציה שלתוכה היא נפלה:

https://youtu.be/vO-_HXO7HwY?long=yes
ריבית
מהי ריבית?



כשאנו לוקחים ממישהו הלוואה, אנו מקבלים את כספו לשימושנו ונחזיר לו כשיהיה לנו או בזמן המוסכם על שנינו להחזרת הכסף. אבל נהוג לקבוע הוספה של ריבית - סכום כסף שיתווסף להלוואה ושיפצה את המלווה כסף על הזמן שהכסף שלו שימש את הלווה - מקבל ההלוואה.

דוגמה לריבית? - אם קיבלנו 100 ש"ח הלוואה עם 12% ריבית לשנה, נחזיר בעוד שנה 112 ש"ח. 100 ש"ח היא קרן ההלוואה ועוד 12 ש"ח ריבית.

כלומר, הריבית היא בעצם "מחיר הכסף" - סכום הכסף הנוסף שמשלם הלווה, מקבל ההלוואה, למלווה, מי שמלווה לו את הכסף.

הריבית היא מחיר הכסף, מה שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש ב"קרן ההלוואה", כלומר ההלוואה, סכום הכסף שהילווה לו.

לכלכלה של מדינות הריבית היא אולי הכלי המשמעותי ביותר שיכול לסייע להילחם באינפלציה, כלומר עליית מחירים מהירה ומתמשכת. אם תייקר את הכסף, על ידי העלאה של ריבית, תוכל להקטין את כמותו במשק וכך להוריד את המחירים.

העלאת ריבית היא בדרך כלל הדרך הטובה להילחם בעליות מחירים ובאינפלציה, כי היא מקטינה את כמות הכסף במשק.

אבל יש בה גם סיכון, כי כשמעלים ריבית אז נוצר לא פעם מיתון כלכלי, מצב בו המשק לא צומח.

אם המיתון הופך להיות חמור מדי, נאלצת המדינה להפסיק עם העלאות הריבית ובמצב כזה מדינות רבות עלולות להיקלע לסחרור שנקרא סטגפלציה - השילוב הכי גרוע לכלכלה - בו גם האינפלציה גבוהה וגם יש מיתון.


הנה סרטון שמסביר על הלוואות והריבית עבורן:

http://youtu.be/mRd2VX5Gthw


והסבר על ריביות לסוגיהן:

http://youtu.be/v4l_pBzMuIc
אינפלציה
מה זו אינפלציה?



דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמתרחשת כשהמחירים עולים כל הזמן ולכן השווי של הכסף שיש לצרכנים הולך ויורד.

אינפלציה משמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.

כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.

מצד שני, אינפלציה קטנה של 2-3% לשנה היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת. כי עליית מחירים כזו אומרת שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.

רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך לנסות לבלום את האינפלציה.


#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.

אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.

בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.

עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.


#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.

התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.

את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.


#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.

לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.

סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.


הנה האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/87cjO1yhT1Y


עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/lShWYDGjGh0


על מדד המחירים לצרכן (עברית):

http://youtu.be/7QVFywo_vO0


כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:

http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s


והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
ריבית
איך העלאת ריבית מקטינה את האינפלציה?
מהי הריבית בבנק המרכזי שמקטינה את האינפלציה?
או: איך פותרים אינפלציה באמצעות העלאה של הריבית?


אינפלציה משמעותה עליית מחירים, שנובעת מירידת כוח הקנייה של הכסף. דוגמה? - אותו סכום שקודם אפשר היה לקנות בו קילו אורז, 1,000 גרם, יספיק בגלל האינפלציה לקנייה של 800 גרם אורז בלבד.

בכלכלה של מדינות, הכלי המשמעותי ביותר להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק.

העלאה של הריבית על הכסף נועדה להקטין את כמות הכסף שבידי הציבור.

כשמייקרים את הכסף, על ידי העלאת הריבית, מקטינים את כמותו של הכסף הפנוי בידי הציבור וכך מקטינים את הצריכה. כלומר ייקור הריבית מביא אנשים לחסוך אותו בבנק ולהרוויח מהריבית או לא לקחת הלוואה מהבנק בגלל הריבית הגבוהה.

פחות כסף בידי הציבור מקטין את כמות הקניות וההוצאות על קניות מוצרים ושירותים על ידי ציבור הצרכנים.

ומכיוון שיש פחות כסף ולכן פחות קונים, משמעות הדבר היא ירידה מסוימת בביקושים ובכוח הקניה של הכסף. ירידה כזו בכוח הקניה תקטין את הרצון של הציבור לקנות הרבה, מה שאומר שיירדו הביקושים במשק. פחות אנשים יבקשו לקנות מוצרים ושירותים, שהם יכולים בלעדיהם. כלומר מותרות.

והתוצאה של ירידה כזו בקניות ובביקושים היא בדרך כלל הורדה של המחירים על ידי הסוחרים ולכן גם הקטנת האינפלציה.


הנה האינפלציה והעלאת הריבית כדי להקטין אותה (עברית):

https://youtu.be/87cjO1yhT1Y


דפלציה
מהי דפלציה?



דפלציה? דיפלציה? - בהנחה שיודעים מהי אינפלציה (אם לא, אז למדו על כך בתגית "אינפלציה") אז אפשר להסביר בפשטות גם את ההיפך - דפלציה או דיפלציה היא בעצם ההיפך מאינפלציה. בשם אחר = דיס-אינפלציה.

אם באינפלציה המחירים הולכים ועולים אז דפלציה היא מצב שבו המחירים הולכים ויורדים דווקא.

דיפלציה היא כמו בלון שהאוויר הולך ומתרוקן ממנו. האם הוא יתרומם לאוויר? - לא ממש. כך גם לא תהיה צמיחה אם המחירים יירדו.

הצרכנים שיודעים שהמחירים יורדים מעדיפים לדחות את הקניות שלהם, בעיקר את הגדולות. אם הרכב שאתה רוצה לקנות יהיה זול יותר בעוד כמה חודשים או שנים, אז אתה תמשיך להחזיק במכונית הישנה ותמתין, כי המחיר יאפשר לך חסכון משמעותי או רכישה של מכונית טובה יותר באותו מחיר.

עיכוב הרכישות והעסקאות מאט את הכלכלה ותוקע אותה עוד יותר. הוא מייצר ירידת מחירים מתמשכת, כי היצרנים רוצים למכור את המלאי שיצרו.

אנשים הולכים אז ומפוטרים ממפעלים ועסקים שמייצרים פחות ומוכרים פחות. כשאין משכורת הם עצמם קונים פחות. כך גם השכנים שלהם, שעובדים אבל רואים אנשים מפוטרים מסביב, לכן גם הם נזהרים וקונים פחות.

הקטנת הצריכה הזו גורמת להאטה כלכלית, כי כשאין ביקוש גם הייצור יילך ויירד.

מכאן שהבנק המרכזי של מדינה לא ישאף לדפלציה כזו שתאט את הכלכלה וכמובן גם לא לאינפלציה, שפירושה אובדן של יציבות המחירים ועלייה מתמדת. מה שכלכלה כן תרצה זו אינפלציה מזערית של 2-3% לשנה. אינפלציה כזו היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת וממשלה תמיד תרצה כלכלה צומחת.

רגע, אז אינפלציה היא דבר טוב? - אינפלציה קטנה כן. כי זה אומר שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.

רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ולנסות לבלום את האינפלציה הזו.


הנה הסבר מסובך במקום הפשוט שלנו (עברית):

https://youtu.be/woUZUlnAmuU


סכנת הסחרור דיפלציוני:

https://youtu.be/ouNKQ1OUnwc


דוגמה להסבר שדווקא מעודד דפלציה וריבית אפסית (עברית):

https://youtu.be/NgOr22uJCy4


והדוגמה היפנית כתמרור אזהרה מדיפלציה:

https://youtu.be/HvppJ-MhE6A
האם ChatGPT יפגע בנו בעתיד כשייקח לנו את העבודה? ואיך להימנע?



בפשטות כן. אולי לא בכולנו ולא בכל אנשי המקצוע אבל הבינה המלאכותית תוכל לגרום לקשיים עבור רבים - בעבודה ובעולם התעסוקה. באופן מסוים, היא עלולה להביא את העולם אפילו למשבר כלכלי של ממש.

אלא אם... חכו עוד מעט.

בשלהי שנת 2022 כל העולם דיבר לפתע על הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer.

מודל השפה שעליו התבססו המפתחים בחברת Open AI נקרא GPT-3, אבל גרסה 4 ואלו שאחריה לא יאחרו והמירוץ לפתח אותו ומודלים רבים אחרים יימשך. כי במקביל לעבודה המדהימה שעושים מפתחי Open AI פותחו די מהר כלים מתחרים.

ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.

אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך בעיניים עצומות על הידע והמידע שהם מציעים לנו, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות.


#אז הלך עלינו?
הבינה המלאכותית שמפגינים ChatGPT ושאר כלי ה-GPT יכולה לעשות בהצטיינות עבודות של איסוף ומיון של מידע או ידע (שני דברים שונים) ואחרי זה גם כתיבה ויצירה.

כי ה-AI ברמה הגבוהה הזו יודעת לחקות אמנות, לצייר, לתקן תמונות, למצוא תשובות לשאלות, להכין שיעורי בית, להמציא מתכונים, לכתוב עבודה לבית הספר, לחבר מוסיקה, לערוך וידאו, לכתוב קוד ולתכנת, לחבר טקסטים, לנסח מכתבים ומאמרים ועוד.

אבל היא יודעת בעיקר ליצור דברים דומים למה שכבר נעשה. אמנם ברמה גבוהה, אפילו מאוד, אבל על סמך חשיבה מקצועית וסטנדרטית של אנשי מקצוע בתחומים השונים.


#מה היא לא?
בתחום היצירה הבינה המלאכותית לא תשתווה לאנשים יצירתיים, מקוריים, שיסטו ממה שכולם יודעים לעשות ויחוללו את הפלאים שלהם. היא תדע לעשות טוב יותר ומהר יותר את מה שאנשי מקצוע טובים עושים, אבל היא תתקשה לצאת מהטוב אל המצוין, הגאוני, המבריק.

לכן היא לא תפגע באנשי מקצוע מעולים ומקוריים, בבני אדם יצירתיים, עם חשיבה מיוחדת ולא שבלונית, עם יכולת המצאה.


#אז מה ההזדמנות?
וזו רבותי ההזדמנות שלכם. משתלם היום לפתח את היצירתיות והחשיבה המקורית, ללכת על להיות קצת יותר אמן ממידען, להיות מעט פחות מהנדס "רגיל" ויותר ממציא ומי שמוצא פתרונות, כולל באינטרנט אבל לא רק - כי פתרונות לתחום אחד כבר מיושמים לא פעם בתחום אחר.

נמשיך? - להיות יותר סופר מאשר עיתונאי, יותר מלחין מאשר רק נגן ויותר מעצב מאשר גרפיקאי ביצועיסט.


#יכולות?
לשם כך דרושות יכולות מגוונות שמערכת החינוך והעולם המקצועי לא מפתחים יותר מדי. יצירתיות, ידע כללי, סקרנות וחוצפה הם חלק מהיכולות הללו.

יצירתיות - הציצו אצלנו בתגית "יצירתיות" והבינו את הצד הזה ואיך לפתח אותו. התחלה מעולה לרכישת ידע כללי תהיה באאוריקה, בהאזנה לפודקסטים, צפייה בסרטי דוקו וסרטונים של ידע ביוטיוב ועיון בבלוגים של ידע, באזור המסקרן והלא משעמם של האינטרנט ובתנאי שהוא מתויג ולא חד-ממדי.

סקרנות - גם היא תכונה שנולדתם איתה וכדאי לשמר, במיוחד כשמסביבכם יעשה כמעט כל גוף חינוכי ניסיון להשבית אותה, לטובת חיפוש תשובות סטנדרטיות ושתהיו ותנהגו "כמו כולם". כל דבר שתלמדו לבד ותחקרו אין ספק שתזכרו טוב יותר ויום אחד עשוי לשרת אתכם, לעומת שיעורי בית שכמעט אף פעם לא. היזהרו מתופעה שבעולם החינוך מוכרת כ"Yessing". חיפוש חשובות שהמורה יאהב, תשובות לשאלות שניתן למצוא בקלות ואפילו בלי חשיבה. אז מה הטעם בהן? לא עדיף שישאלו אותנו בבית הספר מעט פחות שאלות, אבל כאלה שיעודדו אותנו להשתמש בשתי האונות או בכל אזורי המוח? חקרו כאן את תגית "סקרנות".

חוצפה - על זה לא צריך להרחיב אבל נדגיש שמדובר בחוצפה מקצועית ולא התנהגותית. להעז. לא לומר לעצמכם שאינכם יודעים מספיק כדי לפתח או להמציא, לחבר או לצייר. פשוט ללכת על זה, לחקור איך, לאסוף דרכים, לחפש שיטות וטכניקות לאמנות וליצירה ביד. נסו להמציא שיטות חדשות לעשות דברים וחקרו אותן, לנסות לעבוד איתן. חפשו ידע ושאלו באינטרנט עד שתקבלו תשובות. כתבו דברים כי לא פעם רק כשכותבים מבינים. זה בסדר לגנוב ולהעתיק ואז לפרק, ללמוד, להרכיב מחדש, לעבד ולהבין כיצד לשלוט במיומנויות הכרחיות. אם אין זמן אז קומו שעתיים קודם או לכו לישון מאוחר, גם אם תהיו קצת עייפים בבית ספר. גם ככה, אתם יודעים...

כישלונות - עוד דבר שיעזור ויהיה הכרחי הוא היכולת שלא להיבהל מכשלון ואפילו ללמוד לחבק אותו. חינכו אותנו שההצלחה היא המטרה, בעוד שמה שמתקשר אצל רובנו עם כישלון הוא כמעט תמיד אכזבה ופנים נפולות. אז כדאי שתדעו שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. היכולת שלא להרפות וליפול ברוח מהכשלון היא שמבדילה בין בני אדם. היא שמביאה נשים ואנשים בסופו של דבר להצלחה. אדיסון אמר על זה פעם שההמצאות הגדולות שלו היו כולן כשהוא לא הצליח להיכשל... האמינו לו! אמר את זה אדם שחתום על מאות פטנטים והמצאות ששינו את העולם.

בשום מקום לא נכתב כמה פעמים הוא נכשל בכל תהליך, עד שהוא הצליח בו. תמיד מספרים רק על ההצלחה אז אנחנו לא יודעים, אבל עכשיו אתם יודעים.

אומרים לך שזה גרוע? -המשיכי. צעקו לך בוז? - המשך. כמעט כל מצליחן ופורץ דרך שמע את זה בהתחלה. על בוב דילן אמרו שיש לו קול של צפרדע, המטוסים של האחים רייט צללו בזה אחר זה, הבכורה של האופרה הכי פופולרית בהיסטוריה "כרמן" הסתיימה בקריאות בוז וירקות שהושלכו על הבמה. את הסרט "בלייד ראנר" קטלו כשהוא עלה...

אז אמרו... מה הם יודעים?!?!

לא להרפות! - אין הבטחות, אבל עקביות חשובה לא פחות מחשיבה, יצירתיות, סקרנות ומקוריות. בלעדיה כמעט ואין סיכוי להגיע למימוש כי לא מגיעים בכלל.


#אתם הורים?
אם אתם מגדלים היום את ילדיכם יש לכם אחריות ואפשרויות. תנו להם כלים, יכולות, הרימו ותפתחו את הכשרונות המלבלבים שלהם. אל תכבו אותם עם הרגיל ועם מה שאתם למדתם או רציתם להיות. בעולם שלהם אתם תהיו מבוגרים מדי או, וסליחה שאנחנו מזכירים, אולי כבר לא תהיו.

תנו להם לחקור מה ירצו לעשות. חישפו אותם לתחומים, לעולמות ולתופעות. תנו להם דוגמה אישית, קראו ספרים, אל תעשנו, אל תהיו בטטות - צאו לעשות ספורט ואם כבר אז גם אכלו נכון. צאו איתם לטבע, לטיול או הליכה, הביטו יחד בפרחים, נסו לזהות אותם ולחקור עליהם. קראו ספר בעצמכם והביאו את הספריה של הבית לסלון, אל מול עיניהם. כבו מדי פעם את הטלוויזיה ונהלו שיחות ביניכם אל מול עיניהם. שתפו אותם, שאלו על מה מעניין אותם ומה ירצו להיות, מה החלומות שלהם, איפה הם רואים את עצמם בגיל 25.

התעניינו בהם באמת. מה מסקרן אותם. מה מרגש. התעניינו איזה חוג הכי מעניין אותם ואם אין מספיק כסף בקשו בשקט הנחה כדי שלא לבייש אותם.

נסו להשיג להם דברים שיאפשרו להם לפתח את תחומי העניין, לקנות יד שנייה, לחנך אותם שחדש זה ממש סתם ואם ראו משהו זרוק שלא יתביישו לקחת, לפרק ולהרכיב ממנו חללית. צפו איתם בתכניות מדע או בסרטי דוקו, הראו להם סרטים קלאסיים, למדו אותם ששחור לבן הוא לא פחות צבעוני ושמינימליזם הוא לא פעם הכי עשיר שיש (Less is more). בגיל צעיר ספרו להם סיפור לפני השינה. זה כל כך חשוב שאתם לא מעלים על הדעת. הרבה יותר מ-GPT, מציור בינתי וממדעי המחשב באוניברסיטה. היו הורים, לא רק אנשי קריירה.


הנה ChatGPT ולמה בחינוך מודאגים ממנו:

https://youtu.be/Fn8jDanbf0c


בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):

https://youtu.be/0AGYOv0sGHg


תראו למשל איך הוא מייצר קליפים (עברית):

https://youtu.be/8CmXtj5gW2I


איך הצ'אט GPT בניתוח קוד? (עברית)

https://youtu.be/Z46pqHFuKHs


בחיוך - מה הכלי היחידי שיש לנו כבני אדם כדי לזהות אם הכותב או הדובר הוא בוט כמו ChatGPT? (עברית)

https://youtu.be/nes_xZjZweY


והניסיון להבין מה אומר ה"בארד" של גוגל בעניין (עברית):

https://youtu.be/oh4Bq8ifgK4?long=yes
מהו יוקר המחיה ולמה הוא משתנה מארץ לארץ?



אחד הדברים המעיקים בחיי היום יום בישראל הוא יוקר המחיה (Cost of living). הוא שקובע כמה נוכל לקנות ולצרוך מוצרים הדרושים לנו, כדי לשמור על רמת החיים שאליה התרגלנו.

יוקר המחיה או עלות המחיה הם מושגים תאורטיים בכלכלה, המודדים את שווי כוח הקנייה של משקי בית במדינה, עיר, אזור ספציפי וכדומה. במילים אחרות, מודדים בו , את העלות הממוצעת לצריכה.

בכל חברה חלים במשך הזמן שינויים ביוקר המחיה ובמדד המחירים לצרכן, הנקרא גם "מדד יוקר המחיה". עלייה מתמשכת במדדים הללו נקראת "אינפלציה", בעוד ירידה מתמשכת בהם היא "דפלציה".

בהשוואה בין מדינות, ידוע שיוקר המחיה במדינות מפותחות הוא גבוה יותר מזה שבשווקים מתעוררים (מדינות בזינוק) והרבה יותר גבוה מיוקר המחיה במדינות מתפתחות וחלשות כלכלית.

כך ידוע, למשל, שכוח הקנייה במדינות נחשלות שונות באפריקה או באסיה, מאפשר לקנות בעשרה דולרים הרבה יותר מוצרים ושירותים מאלה שנקבל תמורת אותו סכום במדינות אירופה או צפון אמריקה. זאת גם אם זמינות המוצרים ואיכותם במדינות חלשות כלכלית הן נמוכות יותר.

אחד הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה הוא ריכוזיות גבוהה. כשהשוק ריכוזי ומעט ידיים מחזיקות את התעשייה והמסחר. הם עושים זאת באמצעות רשתות ענק השייכות למעט בעלים ובאמצעות תאגידי ייצור ענקיים, שהם בעלים של מפעלים שונים המייצרים מוצרים רבים ומגוונים.

ריכוזיות כזו מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים. זה קורה מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי ומשום כך יכולה לקבוע את המחירים הנוחים לה ומכניסים לה סכומי עתק מהכיס הציבורי.


מהו יוקר המחיה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/XEgUUK7z77Q


ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):

http://youtu.be/EKObH5ftyxk


וכתבת טלוויזיה על יוקר המחיה בישראל בהשוואה לברלין ולאירופה (עברית):

https://youtu.be/6_vTmVCs-uI?t=8m22s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.