שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זו בועה פיננסית?
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מצב שבו הערך הכספי (פיננסי) של סוג של נכסים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
לא הבנתם? - בועה פיננסית היא סביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשמחיר השוק של נכס כלשהו, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן וסחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי. שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו ומשהשווי אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
#דוגמאות היסטוריות?
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
מהו מדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד כלכלי, שמפורסם על ידי הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נקרא כך מכיוון שהוא מודד את ערך הכסף הישראלי. מדד זה אומר בעצם מה יכולת הקנייה של השקל. בדיקתו לאורך זמן אומרת האם השקל שומר על ערכו או שהוא משתנה לטובה, כלומר - האם ניתן לקנות בעזרתו יותר, או לרעה - כלומר שתמורת אותם שקלים שבידינו ניתן יהיה לקבל פחות.
אם המדד גבוה - זה אומר שהכל נעשה יקר יותר ושהמשק סובל מאינפלציה.
את מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלשכה בכל חודש, לאחר שהיא בודקת את מחיריהם של מספר מוצרים ושירותים שאנו נוהגים לרכוש ולצרוך על בסיס קבוע. בין המוצרים הללו מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב ועד למוצרים שאנו מרבים לרכוש, כמו טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.
כך, מדד המחירים לצרכן מצביע על השינויים בערך הכסף שלנו. זה נעשה בתור תוצאה של שקלול השינויים במחירים, לנתון פשוט ויחיד, המצביע על השינוי בערך הכסף.
לדוגמה, אם המדד עלה החודש ב-1%, פירושו של דבר שהמחירים בישראל עלו בממוצע באחוז אחד. מצב זה אומר למעשה, שערך הכסף שלנו ירד באחוז. ירידה במדד המחירים לצרכן, לעומת זאת, אומרת שכספנו שווה יותר ובממוצע נוכל לקנות בו יותר.
הנה סרטון שמסביר את מדד המחירים לצרכן:
https://youtu.be/hTVJ-TQAS24
ועוד הסבר למדד המחירים לצרכן:
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
מה היה השפל הגדול?
"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.
בארצות הברית של אמריקה.
השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.
האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.
השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.
השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".
בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.
הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
איך הרסה היפר-אינפלציה את הדמוקרטיה הגרמנית?
רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), או הרפובליקה של ויימאר, הייתה גרמניה הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא התקיימה תקופה קצרה, שבה התנסו הגרמנים בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות אותה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך שתביא את גרמניה לשגשוג במאה העשרים.
אבל מרגע שחתמה על הסכמי ורסאי המשפילים, שהלכו ורוששו את גרמניה, משום שהתחייבה לשלם תשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הלכה הכלכלה הגרמנית והתמוטטה במהירות. חובותיה היו 132 מארקים גרמניים. במצב החדש הזה, הפכו רבים מהגרמנים לעניים במהירות, נולדה מחאה עצומה, הפגנות, התפרעויות ומחאות של הקומוניסטים מצד אחד והפשיסטים מנגד.
הממשלה נאלצה להדפיס כסף במהירות ומכיוון שהדפסת הכספים הללו הייתה ללא כל בסיס כלכלי, באו בעקבותיה אינפלציה, מצב שבו ערך הכסף צונח במהירות. מהר מאד היא הגיעה למצב של היפר־אינפלציה, מצב שבו איבד המטבע הגרמני לחלוטין את ערכו. הכלכלה הגרמנית התמוטטה במהירות. כל החסכונות של הגרמנים הפשוטים ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הצליחו לקיים את האוכלוסייה, אפילו לא לרכישה של מוצרי המזון הבסיסיים.
האינפלציה העצומה הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת 1923 הגיע מחירה של כיכר לחם אחת בגרמניה ל-75 מיליארד מארקים גרמניים ובהמשך גם ל-200 מיליארד מארקים! - לא הבנתם כמה גבוה הסכום? - ובכן, קחו את שווי כל נכסיו של האיש העשיר בעולם בימינו וזה בערך היה מחירה של כיכר לחם אחת, בגרמניה של שנות ה-20...
המצב ההיפר אינפלציוני הכריח חברות וחנויות להעביר את הכסף שלהן מהבנק ואליו בעגלות רבות, כשכל עגלה נושאת מיליוני שטרות ששווים כמו שוויו של שטר אחד, שנתיים לפני כן. האמון בכסף הגרמני כל כך ירד, עד שהרבה מהכלכלה והמסחר הגרמני של אותם זמנים חזרו לסחר חליפין - אנשים העדיפו לקבל סחורה עבור שירותיהם או בעד הסחורה שלהם, על פני שטרות וכסף. עובדים ניהלו משא ומתן יומיומי עם המעסיקים שלהם על השכר, כי בכל יום הכסף איבד עוד מערכו. לעיתים מחיר הארוחה במסעדה, עלה תוך כדי ההמתנה להגשת המנה לשולחן. משפחות גרמניות עניות מצאו את עצמן שורפות בתנורים החימום בחורף שטרות כסף, כי הפחם והעץ להסקה היו יקרים יותר...
האינפלציה הזו הביאה את גרמניה לכאוס של ממש. ההתמוטטות הייתה מוחלטת ופגעה לא רק בכלכלה, אלא בחברה הגרמנית ובפוליטיקה שלה, באופן אנוש. ב-30 לינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה סופה של רפובליקת וויימר ושירת הברבור של החופש והדמוקרטיה הגרמניים. מכאן יתחיל הגיהנום של גרמניה והעולם כולו.
הנה סיפורה העצוב של כלכלת רפובליקת וויימאר (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
תקציר האירועים שהביאו למצב הכלכלי הזה:
https://youtu.be/o5b618iV3tM
המצב הכלכלי ברפובליקת ויימאר ידוע בתור היפר-אינפלציה:
https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8
כך התרחשה ההיפר-אינפלציה של הכלכלה הגרמנית, שהביאה לעליית הנאצים:
https://youtu.be/z4KsREg_IU8
והרצאת וידאו על המקרה של רפובליקת ויימאר הגרמנית וההיפר אינפלציה שלתוכה היא נפלה:
https://youtu.be/vO-_HXO7HwY?long=yes
מהי ריבית?
כשאנו לוקחים ממישהו הלוואה, אנו מקבלים את כספו לשימושנו ונחזיר לו כשיהיה לנו או בזמן המוסכם על שנינו להחזרת הכסף. אבל נהוג לקבוע הוספה של ריבית - סכום כסף שיתווסף להלוואה ושיפצה את המלווה כסף על הזמן שהכסף שלו שימש את הלווה - מקבל ההלוואה.
דוגמה לריבית? - אם קיבלנו 100 ש"ח הלוואה עם 12% ריבית לשנה, נחזיר בעוד שנה 112 ש"ח. 100 ש"ח היא קרן ההלוואה ועוד 12 ש"ח ריבית.
כלומר, הריבית היא בעצם "מחיר הכסף" - סכום הכסף הנוסף שמשלם הלווה, מקבל ההלוואה, למלווה, מי שמלווה לו את הכסף.
הריבית היא מחיר הכסף, מה שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש ב"קרן ההלוואה", כלומר ההלוואה, סכום הכסף שהילווה לו.
לכלכלה של מדינות הריבית היא אולי הכלי המשמעותי ביותר שיכול לסייע להילחם באינפלציה, כלומר עליית מחירים מהירה ומתמשכת. אם תייקר את הכסף, על ידי העלאה של ריבית, תוכל להקטין את כמותו במשק וכך להוריד את המחירים.
העלאת ריבית היא בדרך כלל הדרך הטובה להילחם בעליות מחירים ובאינפלציה, כי היא מקטינה את כמות הכסף במשק.
אבל יש בה גם סיכון, כי כשמעלים ריבית אז נוצר לא פעם מיתון כלכלי, מצב בו המשק לא צומח.
אם המיתון הופך להיות חמור מדי, נאלצת המדינה להפסיק עם העלאות הריבית ובמצב כזה מדינות רבות עלולות להיקלע לסחרור שנקרא סטגפלציה - השילוב הכי גרוע לכלכלה - בו גם האינפלציה גבוהה וגם יש מיתון.
הנה סרטון שמסביר על הלוואות והריבית עבורן:
http://youtu.be/mRd2VX5Gthw
והסבר על ריביות לסוגיהן:
http://youtu.be/v4l_pBzMuIc
מה זו אינפלציה? ומהן הדפלציה והדיס-אינפלציה?
דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמשמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.
כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.
#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.
אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.
בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.
עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.
#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.
התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.
את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.
#דפלציה
ההיפך מאינפלציה היא דפלציה (Deflation), שמשמעותה עליה בערכו של הכסף וירידת מחירים.
ואגב, רבים לא יודעים שבכלכלה יש גם דיס-אינפלציה, שפירושה האטה זמנית בקצב האינפלציה, אבל לא סתם האטה אלא האטה חדה יחסית ופתאומית.
אם אינפלציה ודפלציה מתייחסות לכיוון של המחירים, עליית מחירים וירידה בהתאמה, דיס-אינפלציה מתייחסת לקצב השינוי באינפלציה, כלומר המהירות שבה מתרחש השינוי בקצב שלה.
#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.
לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.
סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.
#איך פותרים אינפלציה?
שאלה נפלאה. בכלכלה של מדינות, הכלי המשמעותי ביותר להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק. כשמייקרים את הכסף, על ידי העלאה של הריבית, מקטינים את כמותו של הכסף הפנוי במשק. כשיש פחות כסף - יש פחות קונים, כלומר יש ירידה בביקושים ובכוח הקניה. ירידה כזו בקניות תביא בדרך כלל להורדה של המחירים ולהקטנת האינפלציה.
הנה האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/lShWYDGjGh0
על מדד המחירים לצרכן (עברית):
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:
http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s
והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
מהו יוקר המחיה ולמה הוא משתנה מארץ לארץ?
אחד הדברים המעיקים בחיי היום יום בישראל הוא יוקר המחיה (Cost of living). הוא שקובע כמה נוכל לקנות ולצרוך מוצרים הדרושים לנו, כדי לשמור על רמת החיים שאליה התרגלנו.
יוקר המחיה או עלות המחיה הם מושגים תאורטיים בכלכלה, המודדים את שווי כוח הקנייה של משקי בית במדינה, עיר, אזור ספציפי וכדומה. במילים אחרות, מודדים בו , את העלות הממוצעת לצריכה.
בכל חברה חלים במשך הזמן שינויים ביוקר המחיה ובמדד המחירים לצרכן, הנקרא גם "מדד יוקר המחיה". עלייה מתמשכת במדדים הללו נקראת "אינפלציה", בעוד ירידה מתמשכת בהם היא "דפלציה".
בהשוואה בין מדינות, ידוע שיוקר המחיה במדינות מפותחות הוא גבוה יותר מזה שבשווקים מתעוררים (מדינות בזינוק) והרבה יותר גבוה מיוקר המחיה במדינות מתפתחות וחלשות כלכלית.
כך ידוע, למשל, שכוח הקנייה במדינות נחשלות שונות באפריקה או באסיה, מאפשר לקנות בעשרה דולרים הרבה יותר מוצרים ושירותים מאלה שנקבל תמורת אותו סכום במדינות אירופה או צפון אמריקה. זאת גם אם זמינות המוצרים ואיכותם במדינות חלשות כלכלית הן נמוכות יותר.
אחד הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה הוא ריכוזיות גבוהה. כשהשוק ריכוזי ומעט ידיים מחזיקות את התעשייה והמסחר. הם עושים זאת באמצעות רשתות ענק השייכות למעט בעלים ובאמצעות תאגידי ייצור ענקיים, שהם בעלים של מפעלים שונים המייצרים מוצרים רבים ומגוונים.
ריכוזיות כזו מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים. זה קורה מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי ומשום כך יכולה לקבוע את המחירים הנוחים לה ומכניסים לה סכומי עתק מהכיס הציבורי.
מהו יוקר המחיה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/XEgUUK7z77Q
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
וכתבת טלוויזיה על יוקר המחיה בישראל בהשוואה לברלין ולאירופה (עברית):
https://youtu.be/6_vTmVCs-uI?t=8m22s

בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מצב שבו הערך הכספי (פיננסי) של סוג של נכסים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
לא הבנתם? - בועה פיננסית היא סביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשמחיר השוק של נכס כלשהו, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן וסחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי. שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו ומשהשווי אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
#דוגמאות היסטוריות?
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes

מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד כלכלי, שמפורסם על ידי הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נקרא כך מכיוון שהוא מודד את ערך הכסף הישראלי. מדד זה אומר בעצם מה יכולת הקנייה של השקל. בדיקתו לאורך זמן אומרת האם השקל שומר על ערכו או שהוא משתנה לטובה, כלומר - האם ניתן לקנות בעזרתו יותר, או לרעה - כלומר שתמורת אותם שקלים שבידינו ניתן יהיה לקבל פחות.
אם המדד גבוה - זה אומר שהכל נעשה יקר יותר ושהמשק סובל מאינפלציה.
את מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלשכה בכל חודש, לאחר שהיא בודקת את מחיריהם של מספר מוצרים ושירותים שאנו נוהגים לרכוש ולצרוך על בסיס קבוע. בין המוצרים הללו מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב ועד למוצרים שאנו מרבים לרכוש, כמו טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.
כך, מדד המחירים לצרכן מצביע על השינויים בערך הכסף שלנו. זה נעשה בתור תוצאה של שקלול השינויים במחירים, לנתון פשוט ויחיד, המצביע על השינוי בערך הכסף.
לדוגמה, אם המדד עלה החודש ב-1%, פירושו של דבר שהמחירים בישראל עלו בממוצע באחוז אחד. מצב זה אומר למעשה, שערך הכסף שלנו ירד באחוז. ירידה במדד המחירים לצרכן, לעומת זאת, אומרת שכספנו שווה יותר ובממוצע נוכל לקנות בו יותר.
הנה סרטון שמסביר את מדד המחירים לצרכן:
https://youtu.be/hTVJ-TQAS24
ועוד הסבר למדד המחירים לצרכן:
http://youtu.be/7QVFywo_vO0

"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.
בארצות הברית של אמריקה.
השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.
האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.
השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.
השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".
בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.
הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes

רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), או הרפובליקה של ויימאר, הייתה גרמניה הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא התקיימה תקופה קצרה, שבה התנסו הגרמנים בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות אותה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך שתביא את גרמניה לשגשוג במאה העשרים.
אבל מרגע שחתמה על הסכמי ורסאי המשפילים, שהלכו ורוששו את גרמניה, משום שהתחייבה לשלם תשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הלכה הכלכלה הגרמנית והתמוטטה במהירות. חובותיה היו 132 מארקים גרמניים. במצב החדש הזה, הפכו רבים מהגרמנים לעניים במהירות, נולדה מחאה עצומה, הפגנות, התפרעויות ומחאות של הקומוניסטים מצד אחד והפשיסטים מנגד.
הממשלה נאלצה להדפיס כסף במהירות ומכיוון שהדפסת הכספים הללו הייתה ללא כל בסיס כלכלי, באו בעקבותיה אינפלציה, מצב שבו ערך הכסף צונח במהירות. מהר מאד היא הגיעה למצב של היפר־אינפלציה, מצב שבו איבד המטבע הגרמני לחלוטין את ערכו. הכלכלה הגרמנית התמוטטה במהירות. כל החסכונות של הגרמנים הפשוטים ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הצליחו לקיים את האוכלוסייה, אפילו לא לרכישה של מוצרי המזון הבסיסיים.
האינפלציה העצומה הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת 1923 הגיע מחירה של כיכר לחם אחת בגרמניה ל-75 מיליארד מארקים גרמניים ובהמשך גם ל-200 מיליארד מארקים! - לא הבנתם כמה גבוה הסכום? - ובכן, קחו את שווי כל נכסיו של האיש העשיר בעולם בימינו וזה בערך היה מחירה של כיכר לחם אחת, בגרמניה של שנות ה-20...
המצב ההיפר אינפלציוני הכריח חברות וחנויות להעביר את הכסף שלהן מהבנק ואליו בעגלות רבות, כשכל עגלה נושאת מיליוני שטרות ששווים כמו שוויו של שטר אחד, שנתיים לפני כן. האמון בכסף הגרמני כל כך ירד, עד שהרבה מהכלכלה והמסחר הגרמני של אותם זמנים חזרו לסחר חליפין - אנשים העדיפו לקבל סחורה עבור שירותיהם או בעד הסחורה שלהם, על פני שטרות וכסף. עובדים ניהלו משא ומתן יומיומי עם המעסיקים שלהם על השכר, כי בכל יום הכסף איבד עוד מערכו. לעיתים מחיר הארוחה במסעדה, עלה תוך כדי ההמתנה להגשת המנה לשולחן. משפחות גרמניות עניות מצאו את עצמן שורפות בתנורים החימום בחורף שטרות כסף, כי הפחם והעץ להסקה היו יקרים יותר...
האינפלציה הזו הביאה את גרמניה לכאוס של ממש. ההתמוטטות הייתה מוחלטת ופגעה לא רק בכלכלה, אלא בחברה הגרמנית ובפוליטיקה שלה, באופן אנוש. ב-30 לינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה סופה של רפובליקת וויימר ושירת הברבור של החופש והדמוקרטיה הגרמניים. מכאן יתחיל הגיהנום של גרמניה והעולם כולו.
הנה סיפורה העצוב של כלכלת רפובליקת וויימאר (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
תקציר האירועים שהביאו למצב הכלכלי הזה:
https://youtu.be/o5b618iV3tM
המצב הכלכלי ברפובליקת ויימאר ידוע בתור היפר-אינפלציה:
https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8
כך התרחשה ההיפר-אינפלציה של הכלכלה הגרמנית, שהביאה לעליית הנאצים:
https://youtu.be/z4KsREg_IU8
והרצאת וידאו על המקרה של רפובליקת ויימאר הגרמנית וההיפר אינפלציה שלתוכה היא נפלה:
https://youtu.be/vO-_HXO7HwY?long=yes
משבר כלכלי

כשאנו לוקחים ממישהו הלוואה, אנו מקבלים את כספו לשימושנו ונחזיר לו כשיהיה לנו או בזמן המוסכם על שנינו להחזרת הכסף. אבל נהוג לקבוע הוספה של ריבית - סכום כסף שיתווסף להלוואה ושיפצה את המלווה כסף על הזמן שהכסף שלו שימש את הלווה - מקבל ההלוואה.
דוגמה לריבית? - אם קיבלנו 100 ש"ח הלוואה עם 12% ריבית לשנה, נחזיר בעוד שנה 112 ש"ח. 100 ש"ח היא קרן ההלוואה ועוד 12 ש"ח ריבית.
כלומר, הריבית היא בעצם "מחיר הכסף" - סכום הכסף הנוסף שמשלם הלווה, מקבל ההלוואה, למלווה, מי שמלווה לו את הכסף.
הריבית היא מחיר הכסף, מה שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש ב"קרן ההלוואה", כלומר ההלוואה, סכום הכסף שהילווה לו.
לכלכלה של מדינות הריבית היא אולי הכלי המשמעותי ביותר שיכול לסייע להילחם באינפלציה, כלומר עליית מחירים מהירה ומתמשכת. אם תייקר את הכסף, על ידי העלאה של ריבית, תוכל להקטין את כמותו במשק וכך להוריד את המחירים.
העלאת ריבית היא בדרך כלל הדרך הטובה להילחם בעליות מחירים ובאינפלציה, כי היא מקטינה את כמות הכסף במשק.
אבל יש בה גם סיכון, כי כשמעלים ריבית אז נוצר לא פעם מיתון כלכלי, מצב בו המשק לא צומח.
אם המיתון הופך להיות חמור מדי, נאלצת המדינה להפסיק עם העלאות הריבית ובמצב כזה מדינות רבות עלולות להיקלע לסחרור שנקרא סטגפלציה - השילוב הכי גרוע לכלכלה - בו גם האינפלציה גבוהה וגם יש מיתון.
הנה סרטון שמסביר על הלוואות והריבית עבורן:
http://youtu.be/mRd2VX5Gthw
והסבר על ריביות לסוגיהן:
http://youtu.be/v4l_pBzMuIc

דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמשמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.
כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.
#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.
אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.
בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.
עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.
#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.
התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.
את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.
#דפלציה
ההיפך מאינפלציה היא דפלציה (Deflation), שמשמעותה עליה בערכו של הכסף וירידת מחירים.
ואגב, רבים לא יודעים שבכלכלה יש גם דיס-אינפלציה, שפירושה האטה זמנית בקצב האינפלציה, אבל לא סתם האטה אלא האטה חדה יחסית ופתאומית.
אם אינפלציה ודפלציה מתייחסות לכיוון של המחירים, עליית מחירים וירידה בהתאמה, דיס-אינפלציה מתייחסת לקצב השינוי באינפלציה, כלומר המהירות שבה מתרחש השינוי בקצב שלה.
#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.
לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.
סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.
#איך פותרים אינפלציה?
שאלה נפלאה. בכלכלה של מדינות, הכלי המשמעותי ביותר להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק. כשמייקרים את הכסף, על ידי העלאה של הריבית, מקטינים את כמותו של הכסף הפנוי במשק. כשיש פחות כסף - יש פחות קונים, כלומר יש ירידה בביקושים ובכוח הקניה. ירידה כזו בקניות תביא בדרך כלל להורדה של המחירים ולהקטנת האינפלציה.
הנה האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/lShWYDGjGh0
על מדד המחירים לצרכן (עברית):
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:
http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s
והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc

אחד הדברים המעיקים בחיי היום יום בישראל הוא יוקר המחיה (Cost of living). הוא שקובע כמה נוכל לקנות ולצרוך מוצרים הדרושים לנו, כדי לשמור על רמת החיים שאליה התרגלנו.
יוקר המחיה או עלות המחיה הם מושגים תאורטיים בכלכלה, המודדים את שווי כוח הקנייה של משקי בית במדינה, עיר, אזור ספציפי וכדומה. במילים אחרות, מודדים בו , את העלות הממוצעת לצריכה.
בכל חברה חלים במשך הזמן שינויים ביוקר המחיה ובמדד המחירים לצרכן, הנקרא גם "מדד יוקר המחיה". עלייה מתמשכת במדדים הללו נקראת "אינפלציה", בעוד ירידה מתמשכת בהם היא "דפלציה".
בהשוואה בין מדינות, ידוע שיוקר המחיה במדינות מפותחות הוא גבוה יותר מזה שבשווקים מתעוררים (מדינות בזינוק) והרבה יותר גבוה מיוקר המחיה במדינות מתפתחות וחלשות כלכלית.
כך ידוע, למשל, שכוח הקנייה במדינות נחשלות שונות באפריקה או באסיה, מאפשר לקנות בעשרה דולרים הרבה יותר מוצרים ושירותים מאלה שנקבל תמורת אותו סכום במדינות אירופה או צפון אמריקה. זאת גם אם זמינות המוצרים ואיכותם במדינות חלשות כלכלית הן נמוכות יותר.
אחד הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה הוא ריכוזיות גבוהה. כשהשוק ריכוזי ומעט ידיים מחזיקות את התעשייה והמסחר. הם עושים זאת באמצעות רשתות ענק השייכות למעט בעלים ובאמצעות תאגידי ייצור ענקיים, שהם בעלים של מפעלים שונים המייצרים מוצרים רבים ומגוונים.
ריכוזיות כזו מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים. זה קורה מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי ומשום כך יכולה לקבוע את המחירים הנוחים לה ומכניסים לה סכומי עתק מהכיס הציבורי.
מהו יוקר המחיה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/XEgUUK7z77Q
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
וכתבת טלוויזיה על יוקר המחיה בישראל בהשוואה לברלין ולאירופה (עברית):
https://youtu.be/6_vTmVCs-uI?t=8m22s
