» «

משיכה

יופי
למה אנו נהנים לראות פנים יפים?



היופי (Beauty) מרגש אותנו ואין בזה חדש. אנשים יפים מושכים מבטים וזה חברתי.

יופי משווק היטב. זה הבסיס לכל תעשיית הדוגמנות, לתופעת הפרזנטורים ולעולם המשפיענים של המדיה החברתית החדשה יותר. לכן מרבית המוכרות בקניונים ובחנויות הן נשים יפות ומצודדות.

גם עולם הפרסום יודע שנים ששימוש בפרצוף יפה מעלה את המכירות של מוצרים ושירותים מסחריים. כשאנחנו רואים אישה או גבר יפים ניצבים ליד מכונית או מוצר כלשהם, מתקשרות אצלנו תכונות האדם הזה לתכונות של המוצר ואנו מעוניינים יותר לרכוש אותו.

פרסומות הכוללות נשים יפות המקפצות על החוף מגדילות משמעותית את המכירות. לא פעם הוכח גם שנשים נאות המגייסות תרומות לצדקה, מקבלות תרומות גדולות יותר. הרצון להרשים אדם יפה הוא משמעותית יותר חזק מהצורך שלנו להרשים אנשים פחות יפים.

מילולית, אנו משתמשים במילים כמו במחמאות כמו "מסובבת ראשים" או במונחים כמו "מצודד", בהתייחס לאנשים הגורמים לאחרים לסובב את ראשם אחריהם או להביט בהם הצידה. באנגלית אומרים על מי שהם יפים שהם "מלאים ביופי", תרגום של Beautiful.

אמנם החכם באדם שלמה המלך, אמר ש"שקר החן והבל היופי" ולא מעט חכמים בשלל תרבויות יעצו לנו שלא להיגרר אחרי המראה החיצוני ולהעדיף את תוכו של אדם על יופיו.

אבל ניסויים מדעיים הראו שצפייה בפנים יפות יוצרת תחושת הנאה, הבאה לידי ביטוי בהפרשה של דופמין, שיש לה פוטנציאל להיות ממכרת. סריקות מוח מראות שמבט בפרצופים יפים מפעיל את העונג הממכר הזה, המשפיע ישירות על מערכת התגמול שבמוחנו.

כל אלו התגלו גם במעקב אחרי נסיינים שהתבוננו בתצלומים של כוכבי קולנוע מצודדים. באמיגדלה ובקליפת המוח האורביטופרונטלית שבמוחם נרשמה עליה מובהקת בפעילות העצבית.

מנותני שירות, פקידים ומנהלים ועד מפקדים בצבא ומרצים באוניברסיטה - כולם שותפים ללא משים ביצירת המציאות בה לאנשים יפים קל הרבה יותר.

אז קל יותר לאנשים יפים להשיג דברים, אבל האם המשיכה לאנשים יפים היא דבר מולד או שהוא נרכש?

במחקרים נמצא שהמשיכה ליופי טבועה בנו כבר מהלידה. תצפיות הראו שגם תינוקות בני שבוע מתבוננים יותר זמן בפנים ובפרצופים יפים, מאשר בשאינם יפים.

גם שוק העבודה נכנע ליופי. מסתבר שמבין מספר מועמדים למשרה, בעלי כישורים דומים, ייבחרו המועמדים היותר יפים. מעניין יותר הממצא המחקרי, ששכרם של עובדים יפים נוטה להיות גבוה מזה של הפחות יפים, העושים עבודה זהה.


הנה הסבר של המשיכה האנושית ליופי (מתורגם):

https://youtu.be/169N81xAffQ


גם אם הם קצת מאיימים עלינו (עברית):

https://youtu.be/QKGl54GwzK4


אולי זה בכלל יחס הזהב שהופך פנים ליפות?

https://youtu.be/0zQ3ECnynyw


בחיוך - מה קורה כשברקוני רואה בחורה יפה (עברית):

https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw


על המשיכה האנושית לאנשים יפים:

https://youtu.be/v8DdqocuQf0?long=yes


ואיך מוחנו מזהה בעצם יופי (מתורגם):

https://youtu.be/Wgt8QUHQjw8?long=yes
נחל
מהו נחל ומה ההבדל בינו לנהר?



המונח „נַחַל” משמש פעמים רבות לתיאור של כל ערוץ מים טבעי, בלי קשר לגודלו, אבל חשוב לדעת שיש הבדל בינו לבין נָהָר.

ההבדל בין נְחָלִים (Streams) ונְהָרוֹת (rivers) הוא בממדים שלהם. הנהר תמיד ארוך מהנחל וכמות המים הזורמת בו גדולה משמעותית מכמות המים שזורמים בנחל. הנחל יהיה תמיד קטן מהנהר וגדול רק מהפֶּלֶג.

הגם ששניהם חשובים וממלאים תפקיד משמעותי בעיצוב הסביבה ובתמיכה בצורות חיים שונות, הנהרות מאופיינים במים זורמים שנעים כל הזמן לעבר גוף מים גדול כמו אגם, ים או אוקיינוס. בבירת אנגליה, לונדון, זורם נהר בעיקר מתחת לרחובות העיר. בימי הביניים נהגו לשוט בו בסירות עד אזור קינגס קרוס שבעיר.

נהר נוצר כמכמה נחלים שמתאחדים. לרוב הוא יהיה רחב ועמוק יותר מנחל וישתרע על פני מרחקים גדולים יותר. נהר הירדן, למשל, נוצר מחיבור של 3 נחלים (ליד קיבוץ שדה נחמיה): נחל דן, נחל חרמון ונחל שניר.


#איך נוצר נהר?
נחל הוא זרם מים קטן וצר והוא זורם במורד, בזכות עקב כוח הכבידה. נהר נוצר מכמה נחלים שמתאחדים ומתחברים אליו.


#נחל איתן לעומת נחל אכזב
נחל הוא לא בהכרח ערוץ שמתייבש בקיץ ולמעשה גם נחל יכול לזרום לאורך כל השנה. אך יש נחל אכזב ויש נחל איתן.

בעוד שנחל איתן מקבל את מימיו בדרך כלל ממעיינות שהמים הנובעים בהם באי ממי-תהום. נחל אכזב מוזן וזורם בעקבות הגשמים ומתייבש כשהם פוסקים.


#מערכות אקולוגיות
הגודל וכמויות המים השונות בין נהר ונחל משנים גם את בתי הגידול והמערכות האקולוגיות שבכל אחד מהם.

בנחלים נמצאים בדרך כלל יצורים קטנים ועדינים כמו זבובוני אבן (stoneflies) וזבובוני חרק (caddisflies), לצד דגים כמו דג השמך, המוכר גם כ"טרוטה" ודגיגים (minnows) וסרטנים.

בנהרות, ככל שהנהר מתרחב והזרימה יציבה יותר, משגשגים בעלי חיים גדולים יותר. בהם נמצאים דגים מגוונים (כמו דגי סלמון, שפמנון ובס), לצד דו-חיים, כמו צפרדעים וצבים ועופות מים כמו ברווזים, אנפות ושלדגים.


הנה ההבדלים שבין הנחל והנהר:

https://youtu.be/6VdKoqsHRqQ


נחלי אכזב בנגב:

https://youtu.be/3JzE3_OeFN0


שיקום נחלי איתן בישראל (עברית):

https://youtu.be/uksl4EYkGAQ


ונחל עיון (עברית):

https://youtu.be/Bgdb6zeAUSI
חבל
מי המציאו את החבלים?



כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.

המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.

מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.

בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.

החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.

כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.

וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.

הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.

מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.

קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.

במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.

גם במרכז אמריקה משתמשים מאות שנים בסיבי צמח האגבה, סיבי סיזל (Sisal) החזקים במיוחד, לייצור של חבלים.

מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.


כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:

https://youtu.be/JPiGesJQRqg


ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:

https://youtu.be/Hcc3eU40JpY


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת → ←

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.