שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו משל הכד הסדוק?
משל הכד הסדוק מדבר על חסרונות והיתרון שבקיומם של חסרונות אצל כל אחד מאיתנו. אל לנו לרפות את ידינו בגלל חסרונות כאלו ואסור לנו לכאוב ולהצטער על מי שאנחנו. בכל חסרון יש גם יתרון ורק מי שרואה את הדברים כך, יידע להפוך את החסרונות שלו לבסיס לחיים טובים.
האמינו בעצמכם - גם אם אינכם מושלמים!
ואגב, אין באמת אנשים מושלמים.
הנה משל הכד הסדוק מסין (עברית):
http://youtu.be/UliZ_0W_Ey0
מהו משל הבמבוקים?
הבמבוק, שנחשב לאחד הצמחים החזקים על פני כדור הארץ ומהצומחים הכי מהר, הוא גם שורד גדול. הרי הוא היה הצמח הראשון שהוציא ענפים ועלים ירוקים לאחר ההפצצה הגרעינית בהירושימה, הפצצה שכזכור כילתה את כל החי והצומח באיזור העיר. גם מהירות הצמיחה של הבמבוק מעוררת השתאות - היא יכולה להגיע במינים מסוימים למטר שלם ביממה!
אבל הבמבוק מלמד אותנו גם משל חשוב על התנהגות אנושית. "משל הבמבוקים" מדגים לנו כמה חשוב ליצוק יסודות טובים ושורשים חזקים לדברים שנרצה לעשות או לדברים שנרצה שיקרו. שורשים זו הכנה מוקדמת, לימוד הנושא, הבנה והפנמה של הצעדים לביצוע הדבר שנרצה לעשות. בסיס טוב לבנייה.
אנו חושבים לעיתים שאם לא הצלחנו עד עתה, בזבזנו את זמננו בנסיונות ובמאמצים שעשינו. זה לא נכון. הבסיס שהנחנו נחוץ ואפילו הכרחי, גם אם לא הצליח עדיין, כדי להשיג את ההצלחה שנשיג.
הנה סרטון שמספר את משל הבמבוקים:
http://youtu.be/hw9AbtSDrZ0
מהו משל האווזים?
משל האווזים מראה לנו שהאווזים במעופם יכולים להדגים היטב עקרונות שגם בני אדם צריכים לאמץ, לגבי הצלחה, שיתוף פעולה, התקדמות לעתיד, אחריות משותפת וחתירה להצלחה. כדאי ללמוד מהם.
הנה סרטון על מסקנות משל האווזים בפשטות ובצורה בהירה (עברית):
http://youtu.be/VLpvHlYDDAU
מה מלמד סיפורה המדהים של הספינה ואסה?
בשנים האחרונות מדברים בעולם ההייטק והעסקים יותר ויותר על ספינת מלחמה עתיקה, שהזמין מלך שוודיה לפני 400 שנה, עבור הצי שלו. אבל מה בדיוק מעסיק את אנשי העתיד בספינה מלפני זמן כה רב?
ובכן, האונייה ואסה אינה רק היסטוריה אלא גם סיפור ומשל חשוב להתנהלות בפיתוח נכון, לתכנון וביצוע איכותיים ולעקרונות של ניהול נכון, שהם נכונים תמיד, או לפחות כמעט תמיד.
הכל התחיל כשהחליט גוסטבוס אדולפוס, מלך שוודיה במאה ה-17, לבנות צי של אוניות מלחמה, שכמותן טרם נראו באירופה. שוודיה אז הייתה במלחמה עם פולניה והאונייה הראשונה שנבנתה בפקודתו הייתה "ואסה". 3 שנים לקח לבנות אותה והעלות הייתה של 4% מהתוצר הלאומי של הממלכה - סכום בלתי נתפס באותם זמנים.
באורך "עצום" של 69 מטרים וגובה של בניין בן 12 קומות, ממדי ה"ואסה" היו רק חלק מהתמונה. לדרישת המלך, שתוך כדי הבנייה לא הפסיק להתערב ו"להגדיל", ממש כמו במקדונלדס, את ספינת המלחמה שלו, נבנו 2 קומות תותחים, כפול מהמקובל בלוחמה הימית של אותם ימים ומהתכנון המוקדם של האונייה.
סביר שהיו מהנדסים שהתריעו על השגיאה החמורה, של הוספת גובה בשלב שבו לא ניתן לשנות את אורך ה"ואסה". אולי היו גם פועלים שראו את חוסר ההיגיון בהחלטה וודאי היה מי שלחש למלך שראוי לחשוב שוב ואולי אף שילם על כך. אבל כמו בעולם המודרני, החלטת ההנהלה, במקרה הזה המלך, היא שקבעה. לה הרי שמורה תמיד המלה האחרונה...
כך התנהלה בניית האונייה, כשמדי פעם מתערב המלך ו"מנחית" שינויים והוראות חדשות. לבסוף הבנייה הסתיימה וב-10 לאוגוסט 1628, ביום שמש סקנדינבי, עמדו אלפי שבדים בנמל שטוקהולם וחגגו את השקת ספינת המלחמה הגדולה והטובה אי-פעם.
היא אכן הייתה מדהימה וכשהחלה להפליג, התרחב ליבם של הנוכחים. היסטוריה בפעולה. שוודיה עומדת עתה להפוך לאימפריה ימית של ממש. אבל אבוי, אחרי כמה מטרים של הפלגה, בעודה עדיין בתחומי הנמל, הביא חוסר היציבות את הספינה העצומה והמרשימה לנטות הצידה, להתמלא במים ולרדת אל קרקעית הים, כשבתוכה אלפי טונות של עץ, ברונזה ואפילו זהב. אבל הכי חשוב - בתוכה טבעו 150 אנשי צוות שרגע לפני כן עמדו בגאווה על סיפון הטיטאניק של המלחמות, ספינת המלחמה החזקה ביותר אי-פעם, פאר התעשייה הימית של שוודיה.
וכך, במה שהייתה הפלגת הבכורה הקצרה בתולדות הספנות ולבטח הכושלת ביותר בהיסטוריה הימית, טבעה ה"ואסה", דקות ספורות לאחר שיצאה להפלגה הראשונה שלה.
באופן אירוני, אותה קומת התותחים נוספת, שהגביהה את האונייה בכמה מטרים והוסיפה לה עשרות תותחים כבדים, הייתה אולי הגורם המרכזי באסון. ה"קילינג פיצ'ר" שלה, תרתי משמע, הרגה את ה"ואסה". היא הקטינה את האיזון והיציבות של האונייה, הגדילה את משקלה באופן לא מתוכנן והביאה לטביעתה.
אחר כך באו ועדות חקירה, בדיקות, מסמוס והאשמות, אבל איש לא מפנה אפילו רמז לאחריותו של המלך. העניין הלך ונשכח. במלחמה נגד פולין, אגב, שוודיה ניצחה בכל זאת, על אף שבניית האוניות הנוספות שתוכננו לצי בוטלה, בשל ההפסד הכספי של טביעת הוואסה.
עברו 350 שנה והאסון הפך היסטוריה רחוקה. לאחר שאותרה במעמקי הנמל, ה"ואסה" נשלתה האונייה מהים והסתבר שהיא נשמרה מצוין. היא טופלה בתהליך מושקע ויקר ומוצגת כיום במוזיאון "ואסה" בשטוקהולם. ה"ואסה" נחשבת לאונייה השמורה ביותר מכל הספינות הטבועות שנשלו מהים בעולם.
אז ה"ואסה" אולי לא ניצחה במלחמה, אבל היא חשובה דווקא בלקח שהעולם יכול ללמוד ממנה. גם בימינו אנו, יש חשיבות לתכנון המוקדם, להיוועצות מקצועית ולא סמכותית במומחים ולצניעות שצריכים לסגל לעצמם מנהלים חכמים, אל מול אנשי המקצוע הכפופים להם וחושבים אחרת. ולעובדים כאלה - לומר את דברם ללא חשש ולהטיל ספק בדברי בעלי המאה ומשרות הניהול.
הנה תקציר סיפורה של הוואסה:
https://youtu.be/Su69apBS81I
הסיפור והלקח של הספינה ואסה:
https://youtu.be/kmJ59yyYza4
והמוזיאון ללא מילים:
https://youtu.be/u2hbUq2rN_I
מה המשל בספר "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול?
הספר "חוות החיות" (Animal Farm) שפורסם בשנת 1945 על ידי ג'ורג' אורוול, הוא אלגוריה. כלומר הוא מציג באמצעות משל, את ביקורתו של הסופר על המשטר הקומוניסטי בברית המועצות.
הדבר נעשה דרך תיאור חברה של חיות, שבה החזירים הם הכת השלטת במדינה.
מה שאורוול עשה זה לשתול ביצירה רעיון סמוי, מה שנקרא "סאבטקסט".
במרכז הספר קבוצת חיות בחווה באנגליה שרוצה להפוך מ"עם משועבד" ל"עם חופשי". בספר מגשימות החיות את חלומן ונתקלות במכשולים ולא מעט קשיים, אך מצליחות להתגבר על הקשיים ולהגשים את המטרה. אך בתוך החופש שזכו לו החיות שבחווה, מנהיגי המרד הופכים את עצמם בהדרגה לעריצים וממש כמו שקרה בבברית המועצות שלאחר מלחמת העולם הראשונה, החיות הנשלטות לא מתנגדות ולא שמות לב שהשתלטה עליהן קבוצת מנהיגים מושחתת.
הספר שמדבר על מעמדו של היחיד בחברה וזכויותיו, גם דן ביחסים החברתיים של כלל החברה. אורוול סיפר כיצד הגיע לכתיבת הספר כשראה ילד קטן מוביל סוס ומצליף בו בשוט. לדבריו, הוא הבין ש"בני-האדם למעשה מנצלים חיות באותו אופן שהעשירים מנצלים את מעמד הפועלים."
בקולנוע נעשו גם כמה גרסאות של סיפור "חוות החיות". הסרטים מ-1954 ומ-1999 ידועים יותר.
הנה קדימון הסרט "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול:
http://youtu.be/LAeKX5n-5IE
הסבר על האלגוריה המבריקה שהצליחה להעביר היטב את הרעיון של שלטון רקוב וקשוח המוציא את האזרחים למרד:
https://youtu.be/SIZ8i9UUQMI
נאום ההמרדה האחרון של החיות:
https://youtu.be/Rx5iLRpw8jg
והסיפור כולו בווידאו מצויר:
https://youtu.be/BFP1IMyKyy4
מהם שלושת הקופים החכמים?
"שלושת הקופים החכמים" (Three wise monkeys) הוא סמל עתיק, מהמאה ה-8, שמקורו ביפן. בתוך מקדש טוסוגו, בעיר ניקו במקום קבורתו של השוגון טוקוגאווה איאסו, ישנו תבליט עץ ידוע ובו 3 קופים: אחד מכסה את עיניו, אחר שמכסה את אוזניו והשלישי - את פיו.
הקופים הללו, שביפנית נקראים "מיזארו" (זה שלא רואה רע), "קיקזארו" (שלא שומע רע) ו"איווזארו" (הקוף שלא מדבר רע). ביפנית יש כאן שעשוע מילולי נחמד, כי המילה "זארו" שבשמותיהם מזכירה את "סארו" שמשמעותו קוף. מכאן נולד הקשר שבין המסר לבין דמויות הקופים.
המשמעות המקורית של הסמל העממי הזה היא דווקא חיובית ומכוונת לבחירה מוסרית והתרחקות מכוונת מרוע. כלומר, לא עניין של התעלמות או בריחה מהמציאות, אלא דווקא של בחירה פעילה בטוב.
עם הזמן השתנתה בתרבות המערבית משמעות הסמל. בימינו היא השתנתה מהמקור, כשלרוב משמש הסמל כביקורת על מי שבוחרים להתעלם מעוול מולם ומעלימים עין מהמתרחש או ממציאות בלתי מתקבלת על הדעת, כאילו אומרים "לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי".
אז זו אולי פרשנות שונה ושגויה אל מול הרעיון המקורי, אבל היא מעניינת וללא ספק תפסה מאוד והפכה פופולרית. כיום ניתן למצוא את שלושת הקופים בכל מיני צורות והקשרים - מפסלונים, פוסטרים ותכשיטים, ועד קעקועים ואפילו אימוג'י. הם הפכו לסמל תרבותי עולמי, אף שרבים לא מודעים למשמעות המקורית והעמוקה יותר שלהם.
היסטורית, אגב, למרות שהפסל המפורסם נמצא ביפן, הרעיון עצמו מגיע מסין העתיקה והבודהיזם.
אף שאינו מתועד בכתביו המקוריים, ככל הנראה המקור הוא בתורתו של קונפוציוס, שלפי המסורת הסינית טבע את הסמל. כשסיפר החכם הסיני לתלמידיו שהוא עומד למות, הם ביקשו ממנו עצה שתדריך אותם בהמשך. קונפוציוס הסכים וצייר על החול שלפניהם את הקופים החכמים, עם המסר "לא רואה מה שאינו ראוי, לא שומע מה שאינו ראוי, לא אומר מה שאינו ראוי". הרעיון עבר ליפן עם הבודהיזם וכך הפך לחלק מהתרבות המקומית היפנית.
נקודה מעניינת ונחמדה היא שבמקור היו בעצם ארבעה קופים. הרביעי, שפחות מוכר, נקרא "שיזארו" ומסמל את העיקרון "לא עושה רע". לפעמים הוא מתואר כשהוא מכסה את חזהו, אך במרבית הייצוגים המודרניים של הסמל הוא לא מופיע.
ואגב, בצה"ל משמש סמל שלושת הקופים החכמים כסמל לביטחון שדה. באמצעותו מפיץ ומקדם הצבא בקרב החיילים את נוהלי ביטחון המידע, כדי למנוע זליגה של מידע מודיעין לאוזני ועיני האויב.
הנה הסבר על שלושת הקופים החכמים:
https://youtu.be/A2VBeZXmMFQ
הסבר לכבדי שמיעה:
https://youtu.be/yaBheKI-Z-A
יש גם את הסיפור על שלושת הנזירים הצוחקים:
https://youtu.be/MCX4YqcW7kU
שיר על שלושת הקופים שלא רואים ולא שומעים ולא יודעים כלום...
https://youtu.be/3WIKyZPOuDs
עניין של זמן על שלושת הקופים (עברית):
https://youtu.be/ayIBHKK3qKw?long=yes
וסרטון מלא על הרעיון שמאחורי המשל:
https://youtu.be/60NWbVf8K6g?long=yes
מה ניסה אפלטון לומר במשל המערה?
הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.
"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.
במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.
אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.
אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?
קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".
משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).
הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
משל המערה (עברית):
https://youtu.be/1jrgE7PSY38
האלגוריה במשל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/SWlUKJIMge4
סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
על משל המערה מאת אפלטון:
http://youtu.be/57XhxJYxWxk
הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):
https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes
ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):
https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
משל הכד הסדוק מדבר על חסרונות והיתרון שבקיומם של חסרונות אצל כל אחד מאיתנו. אל לנו לרפות את ידינו בגלל חסרונות כאלו ואסור לנו לכאוב ולהצטער על מי שאנחנו. בכל חסרון יש גם יתרון ורק מי שרואה את הדברים כך, יידע להפוך את החסרונות שלו לבסיס לחיים טובים.
האמינו בעצמכם - גם אם אינכם מושלמים!
ואגב, אין באמת אנשים מושלמים.
הנה משל הכד הסדוק מסין (עברית):
http://youtu.be/UliZ_0W_Ey0
הבמבוק, שנחשב לאחד הצמחים החזקים על פני כדור הארץ ומהצומחים הכי מהר, הוא גם שורד גדול. הרי הוא היה הצמח הראשון שהוציא ענפים ועלים ירוקים לאחר ההפצצה הגרעינית בהירושימה, הפצצה שכזכור כילתה את כל החי והצומח באיזור העיר. גם מהירות הצמיחה של הבמבוק מעוררת השתאות - היא יכולה להגיע במינים מסוימים למטר שלם ביממה!
אבל הבמבוק מלמד אותנו גם משל חשוב על התנהגות אנושית. "משל הבמבוקים" מדגים לנו כמה חשוב ליצוק יסודות טובים ושורשים חזקים לדברים שנרצה לעשות או לדברים שנרצה שיקרו. שורשים זו הכנה מוקדמת, לימוד הנושא, הבנה והפנמה של הצעדים לביצוע הדבר שנרצה לעשות. בסיס טוב לבנייה.
אנו חושבים לעיתים שאם לא הצלחנו עד עתה, בזבזנו את זמננו בנסיונות ובמאמצים שעשינו. זה לא נכון. הבסיס שהנחנו נחוץ ואפילו הכרחי, גם אם לא הצליח עדיין, כדי להשיג את ההצלחה שנשיג.
הנה סרטון שמספר את משל הבמבוקים:
http://youtu.be/hw9AbtSDrZ0
משל האווזים מראה לנו שהאווזים במעופם יכולים להדגים היטב עקרונות שגם בני אדם צריכים לאמץ, לגבי הצלחה, שיתוף פעולה, התקדמות לעתיד, אחריות משותפת וחתירה להצלחה. כדאי ללמוד מהם.
הנה סרטון על מסקנות משל האווזים בפשטות ובצורה בהירה (עברית):
http://youtu.be/VLpvHlYDDAU
בשנים האחרונות מדברים בעולם ההייטק והעסקים יותר ויותר על ספינת מלחמה עתיקה, שהזמין מלך שוודיה לפני 400 שנה, עבור הצי שלו. אבל מה בדיוק מעסיק את אנשי העתיד בספינה מלפני זמן כה רב?
ובכן, האונייה ואסה אינה רק היסטוריה אלא גם סיפור ומשל חשוב להתנהלות בפיתוח נכון, לתכנון וביצוע איכותיים ולעקרונות של ניהול נכון, שהם נכונים תמיד, או לפחות כמעט תמיד.
הכל התחיל כשהחליט גוסטבוס אדולפוס, מלך שוודיה במאה ה-17, לבנות צי של אוניות מלחמה, שכמותן טרם נראו באירופה. שוודיה אז הייתה במלחמה עם פולניה והאונייה הראשונה שנבנתה בפקודתו הייתה "ואסה". 3 שנים לקח לבנות אותה והעלות הייתה של 4% מהתוצר הלאומי של הממלכה - סכום בלתי נתפס באותם זמנים.
באורך "עצום" של 69 מטרים וגובה של בניין בן 12 קומות, ממדי ה"ואסה" היו רק חלק מהתמונה. לדרישת המלך, שתוך כדי הבנייה לא הפסיק להתערב ו"להגדיל", ממש כמו במקדונלדס, את ספינת המלחמה שלו, נבנו 2 קומות תותחים, כפול מהמקובל בלוחמה הימית של אותם ימים ומהתכנון המוקדם של האונייה.
סביר שהיו מהנדסים שהתריעו על השגיאה החמורה, של הוספת גובה בשלב שבו לא ניתן לשנות את אורך ה"ואסה". אולי היו גם פועלים שראו את חוסר ההיגיון בהחלטה וודאי היה מי שלחש למלך שראוי לחשוב שוב ואולי אף שילם על כך. אבל כמו בעולם המודרני, החלטת ההנהלה, במקרה הזה המלך, היא שקבעה. לה הרי שמורה תמיד המלה האחרונה...
כך התנהלה בניית האונייה, כשמדי פעם מתערב המלך ו"מנחית" שינויים והוראות חדשות. לבסוף הבנייה הסתיימה וב-10 לאוגוסט 1628, ביום שמש סקנדינבי, עמדו אלפי שבדים בנמל שטוקהולם וחגגו את השקת ספינת המלחמה הגדולה והטובה אי-פעם.
היא אכן הייתה מדהימה וכשהחלה להפליג, התרחב ליבם של הנוכחים. היסטוריה בפעולה. שוודיה עומדת עתה להפוך לאימפריה ימית של ממש. אבל אבוי, אחרי כמה מטרים של הפלגה, בעודה עדיין בתחומי הנמל, הביא חוסר היציבות את הספינה העצומה והמרשימה לנטות הצידה, להתמלא במים ולרדת אל קרקעית הים, כשבתוכה אלפי טונות של עץ, ברונזה ואפילו זהב. אבל הכי חשוב - בתוכה טבעו 150 אנשי צוות שרגע לפני כן עמדו בגאווה על סיפון הטיטאניק של המלחמות, ספינת המלחמה החזקה ביותר אי-פעם, פאר התעשייה הימית של שוודיה.
וכך, במה שהייתה הפלגת הבכורה הקצרה בתולדות הספנות ולבטח הכושלת ביותר בהיסטוריה הימית, טבעה ה"ואסה", דקות ספורות לאחר שיצאה להפלגה הראשונה שלה.
באופן אירוני, אותה קומת התותחים נוספת, שהגביהה את האונייה בכמה מטרים והוסיפה לה עשרות תותחים כבדים, הייתה אולי הגורם המרכזי באסון. ה"קילינג פיצ'ר" שלה, תרתי משמע, הרגה את ה"ואסה". היא הקטינה את האיזון והיציבות של האונייה, הגדילה את משקלה באופן לא מתוכנן והביאה לטביעתה.
אחר כך באו ועדות חקירה, בדיקות, מסמוס והאשמות, אבל איש לא מפנה אפילו רמז לאחריותו של המלך. העניין הלך ונשכח. במלחמה נגד פולין, אגב, שוודיה ניצחה בכל זאת, על אף שבניית האוניות הנוספות שתוכננו לצי בוטלה, בשל ההפסד הכספי של טביעת הוואסה.
עברו 350 שנה והאסון הפך היסטוריה רחוקה. לאחר שאותרה במעמקי הנמל, ה"ואסה" נשלתה האונייה מהים והסתבר שהיא נשמרה מצוין. היא טופלה בתהליך מושקע ויקר ומוצגת כיום במוזיאון "ואסה" בשטוקהולם. ה"ואסה" נחשבת לאונייה השמורה ביותר מכל הספינות הטבועות שנשלו מהים בעולם.
אז ה"ואסה" אולי לא ניצחה במלחמה, אבל היא חשובה דווקא בלקח שהעולם יכול ללמוד ממנה. גם בימינו אנו, יש חשיבות לתכנון המוקדם, להיוועצות מקצועית ולא סמכותית במומחים ולצניעות שצריכים לסגל לעצמם מנהלים חכמים, אל מול אנשי המקצוע הכפופים להם וחושבים אחרת. ולעובדים כאלה - לומר את דברם ללא חשש ולהטיל ספק בדברי בעלי המאה ומשרות הניהול.
הנה תקציר סיפורה של הוואסה:
https://youtu.be/Su69apBS81I
הסיפור והלקח של הספינה ואסה:
https://youtu.be/kmJ59yyYza4
והמוזיאון ללא מילים:
https://youtu.be/u2hbUq2rN_I
משלים
הספר "חוות החיות" (Animal Farm) שפורסם בשנת 1945 על ידי ג'ורג' אורוול, הוא אלגוריה. כלומר הוא מציג באמצעות משל, את ביקורתו של הסופר על המשטר הקומוניסטי בברית המועצות.
הדבר נעשה דרך תיאור חברה של חיות, שבה החזירים הם הכת השלטת במדינה.
מה שאורוול עשה זה לשתול ביצירה רעיון סמוי, מה שנקרא "סאבטקסט".
במרכז הספר קבוצת חיות בחווה באנגליה שרוצה להפוך מ"עם משועבד" ל"עם חופשי". בספר מגשימות החיות את חלומן ונתקלות במכשולים ולא מעט קשיים, אך מצליחות להתגבר על הקשיים ולהגשים את המטרה. אך בתוך החופש שזכו לו החיות שבחווה, מנהיגי המרד הופכים את עצמם בהדרגה לעריצים וממש כמו שקרה בבברית המועצות שלאחר מלחמת העולם הראשונה, החיות הנשלטות לא מתנגדות ולא שמות לב שהשתלטה עליהן קבוצת מנהיגים מושחתת.
הספר שמדבר על מעמדו של היחיד בחברה וזכויותיו, גם דן ביחסים החברתיים של כלל החברה. אורוול סיפר כיצד הגיע לכתיבת הספר כשראה ילד קטן מוביל סוס ומצליף בו בשוט. לדבריו, הוא הבין ש"בני-האדם למעשה מנצלים חיות באותו אופן שהעשירים מנצלים את מעמד הפועלים."
בקולנוע נעשו גם כמה גרסאות של סיפור "חוות החיות". הסרטים מ-1954 ומ-1999 ידועים יותר.
הנה קדימון הסרט "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול:
http://youtu.be/LAeKX5n-5IE
הסבר על האלגוריה המבריקה שהצליחה להעביר היטב את הרעיון של שלטון רקוב וקשוח המוציא את האזרחים למרד:
https://youtu.be/SIZ8i9UUQMI
נאום ההמרדה האחרון של החיות:
https://youtu.be/Rx5iLRpw8jg
והסיפור כולו בווידאו מצויר:
https://youtu.be/BFP1IMyKyy4
"שלושת הקופים החכמים" (Three wise monkeys) הוא סמל עתיק, מהמאה ה-8, שמקורו ביפן. בתוך מקדש טוסוגו, בעיר ניקו במקום קבורתו של השוגון טוקוגאווה איאסו, ישנו תבליט עץ ידוע ובו 3 קופים: אחד מכסה את עיניו, אחר שמכסה את אוזניו והשלישי - את פיו.
הקופים הללו, שביפנית נקראים "מיזארו" (זה שלא רואה רע), "קיקזארו" (שלא שומע רע) ו"איווזארו" (הקוף שלא מדבר רע). ביפנית יש כאן שעשוע מילולי נחמד, כי המילה "זארו" שבשמותיהם מזכירה את "סארו" שמשמעותו קוף. מכאן נולד הקשר שבין המסר לבין דמויות הקופים.
המשמעות המקורית של הסמל העממי הזה היא דווקא חיובית ומכוונת לבחירה מוסרית והתרחקות מכוונת מרוע. כלומר, לא עניין של התעלמות או בריחה מהמציאות, אלא דווקא של בחירה פעילה בטוב.
עם הזמן השתנתה בתרבות המערבית משמעות הסמל. בימינו היא השתנתה מהמקור, כשלרוב משמש הסמל כביקורת על מי שבוחרים להתעלם מעוול מולם ומעלימים עין מהמתרחש או ממציאות בלתי מתקבלת על הדעת, כאילו אומרים "לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי".
אז זו אולי פרשנות שונה ושגויה אל מול הרעיון המקורי, אבל היא מעניינת וללא ספק תפסה מאוד והפכה פופולרית. כיום ניתן למצוא את שלושת הקופים בכל מיני צורות והקשרים - מפסלונים, פוסטרים ותכשיטים, ועד קעקועים ואפילו אימוג'י. הם הפכו לסמל תרבותי עולמי, אף שרבים לא מודעים למשמעות המקורית והעמוקה יותר שלהם.
היסטורית, אגב, למרות שהפסל המפורסם נמצא ביפן, הרעיון עצמו מגיע מסין העתיקה והבודהיזם.
אף שאינו מתועד בכתביו המקוריים, ככל הנראה המקור הוא בתורתו של קונפוציוס, שלפי המסורת הסינית טבע את הסמל. כשסיפר החכם הסיני לתלמידיו שהוא עומד למות, הם ביקשו ממנו עצה שתדריך אותם בהמשך. קונפוציוס הסכים וצייר על החול שלפניהם את הקופים החכמים, עם המסר "לא רואה מה שאינו ראוי, לא שומע מה שאינו ראוי, לא אומר מה שאינו ראוי". הרעיון עבר ליפן עם הבודהיזם וכך הפך לחלק מהתרבות המקומית היפנית.
נקודה מעניינת ונחמדה היא שבמקור היו בעצם ארבעה קופים. הרביעי, שפחות מוכר, נקרא "שיזארו" ומסמל את העיקרון "לא עושה רע". לפעמים הוא מתואר כשהוא מכסה את חזהו, אך במרבית הייצוגים המודרניים של הסמל הוא לא מופיע.
ואגב, בצה"ל משמש סמל שלושת הקופים החכמים כסמל לביטחון שדה. באמצעותו מפיץ ומקדם הצבא בקרב החיילים את נוהלי ביטחון המידע, כדי למנוע זליגה של מידע מודיעין לאוזני ועיני האויב.
הנה הסבר על שלושת הקופים החכמים:
https://youtu.be/A2VBeZXmMFQ
הסבר לכבדי שמיעה:
https://youtu.be/yaBheKI-Z-A
יש גם את הסיפור על שלושת הנזירים הצוחקים:
https://youtu.be/MCX4YqcW7kU
שיר על שלושת הקופים שלא רואים ולא שומעים ולא יודעים כלום...
https://youtu.be/3WIKyZPOuDs
עניין של זמן על שלושת הקופים (עברית):
https://youtu.be/ayIBHKK3qKw?long=yes
וסרטון מלא על הרעיון שמאחורי המשל:
https://youtu.be/60NWbVf8K6g?long=yes
הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.
"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.
במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.
אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.
אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?
קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".
משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).
הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
משל המערה (עברית):
https://youtu.be/1jrgE7PSY38
האלגוריה במשל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/SWlUKJIMge4
סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
על משל המערה מאת אפלטון:
http://youtu.be/57XhxJYxWxk
הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):
https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes
ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):
https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
