שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד חזתה משפחת סימפסון את העתיד?
סדרת האנימציה משפחת סימפסון (The Simpsons) היא סדרת טלוויזיה חדשנית, נשכנית, ביקורתית, חתרנית ובעיקר פוחזת. אולי זו הסיבה להצלחתה הבלתי נתפסת של ה"סימפסונז" - הסדרה המצוירת הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית והסדרה הקומית הכתובה הארוכה ביותר בתולדות הטלוויזיה. עשרות פעמים היא זכתה בפרסים היוקרתיים של עולם הטלוויזיה והמגזין "טיים" בחר בה כיצירת הטלוויזיה הטובה במאה ה-20.
כבר מהעונה הראשונה שלה, סחפה הסדרה, שנוצרה על ידי מאט גריינינג עבור רשת פוקס, את הצעירים ובני הנוער באמריקה. ה"סימפסונז" עסקה במשפחה אמריקנית "רגילה" המתגוררת בעיר הבדיונית ספרינגפילד והציגה בחיוך סטריאוטיפים על התרבות, החברה והטלוויזיה האמריקנית. אמנם היא הייתה מעין בועה מנותקת מהמציאות, אך לא פעם נדמה שהיא משקפת את המציאות באופן מדויק מהמציאות עצמה.
הרעיון ל"משפחת סימפסון" נולדה ה"בארטמניה", שגעת שהזכירה את ה"ביטלמניה" המפורסמת שהוקדשה לביטלס בשנות ה-60. אחרי הכל, סדרת הטלוויזיה המצוירת הזו חידשה בהמון תחומים, אבל במיוחד בכך שהיא העלתה אל המרקע פחדים, הפרעות ותסביכים שהחברה האמריקאית נהגה להדחיק. בועה מנותקת מהמציאות, שמצליחה לשקף את המציאות טוב יותר מהמציאות עצמה.
מבחינה תרבותית, כללה "סימפסון" המוני ציטוטים תרבותיים מעולמות הספרות, המוסיקה, הקולנוע ועוד. היו בה פרקים שלמים שכללו שלל מחוות ליצירות אמנות מוכרות ונכסי צאן ברזל. הוטמנו בה המוני רמזים, ציטוטים, בדיחות, מחוות, פאנצ'ים והתכתבויות עם התרבות הפופולארית והאמנות הגבוהה גם יחד, מה שהפך את המעריצים לבלשים שניסו להפתיע ולגלותם ולדווח על כאלה לכל העולם.
פול מקרטני, האבנים המתגלגלות ומייקל ג'קסון היו רק חלק קטן ממאות המפורסמים והסלבס שהשתתפו בפרקי הסדרה במהלך השנים.
"משפחת סימפסון" הצליחה גם לחזות לא מעט פיתוחים טכנולוגיים, כמו השעון החכם שניתן לתת לו פקודות קוליות ושיחות הווידאו בטלפונים. היה בה אפילו רובוט של ספרנית שהציע ספרים מתאימים לקוראים.
במהלך השנים הסדרה הזו העמידה סדרות שנוצרו ברוחה, ביניהן "סאותפארק" ו"איש משפחה".
הנה סיפורה של הסדרה "משפחת סימפסון" (עברית):
https://youtu.be/GkZC51pEV8M
איך נולדה סדרת האנימציה המצליחה על הסימפסונים:
https://youtu.be/rPzgH-bJZJg
קטע שמדגים את השפה והסגנון של משפחת סימפסון (מתורגם):
https://youtu.be/8cahD3cT9xU
וכמה דברים שלא ידעתם על הסימפסונים:
https://youtu.be/SZ5gBXjd_gE
מה הפך את טייק פייב לקטע ג'אז כה פופולארי?
טייק פייב (Take 5), בעברית "קחו חמש", הוא ללא ספק קטע הג'אז המפורסם ביותר של דייב ברובק (Dave Brubeck) וההרכב שלו "רביעיית ברובק". הוא הוקלט על ידי הרביעיה לאלבומם Time Out.
היצירה, או בואו נאמר הקטע, שנחשב כיום לסטנדרט ג'אז מהפופולריים ביותר, הוקלט בשנת 1959, באולפני קולומביה שבניו יורק.
מילולית, שם הקטע "Take Five" הוא משחק מילים שמחבר בין המשקל של היצירה, משקל 5/4, לביטוי נפוץ בעולם הבידור של ארצות הברית להפסקה של חמש דקות "טייק פייב!" אומר מנהל החזרה, למשל, למשתתפים.
דבר מעניין בקטע הוא השימוש שעושה "טייק פייב" במשקל הנדיר והלא שגרתי של 5/4 בג'אז. Take Five לא היה הראשון במשקל זה, אבל חשוב לומר שהוא הביא אותו לראשונה להצלחה משמעותית, הן בקרב חובבי הג'אז והן בציבור הרחב.
בואו רגע לביצוע הראשון של Take Five לפני קהל. זה היה בשנת 1959, במועדון הלילה "וילג' גייט" שבניו יורק. בזמן שטייק פייב מנוגן, ממש כמו ב"סימפוניית הפרידה" של יוזף היידן, עזב כל אחד מחברי הרביעייה של ברובק את הבמה, מיד כשסיים לנגן את הקטע שלו. הסיבה חביבה - חסרי ההרכב רצו להשאיר את הבמה לג'ו מורלו, המתופף שלהם, כך שיוכל להפגין בסיום את היכולות שלו בתיפוף סולו, במשקל חמישה הרבעים, כשכל הבמה שלו וכל האוזניים והעיניים עליו.
אופייני מאוד לקטע היא המלודיה לסקסופון שמבוססת על סולם בלוז, מלווה בפסנתר המלווה עם אוסטינטו (חזרה עיקשת) על שני אקורדים שחוזרים שוב ושוב ובסיום שלו סולו התופים המרשים של המתופף.
מאז יצא, הפך Take Five ללהיט ענק והתמקם במקומות גבוהים במצעדי המכירות, כולל התמקמות סמלית בין חמשת הגדולים של מצעד התקליטים האמריקאי. עד היום הוא גם נחשב לסינגל הג'אז המכניס ביותר בכל הזמנים.
רבים חושבים שדייב ברובק הוא גם מי שכתב את הקטע הכל כך ידוע ואהוב הזה. מי שלמעשה כתב אותו היה דווקא הסקסופוניסט פול דזמונד. אגב, אותו דזמונד, מלחין Take Five, הוריש במותו את זכויות התמלוגים של כל יצירותיו, כולל טייק פייב כמובן, לצלב האדום האמריקאי.
הנה טייק פייב (Take Five) המפורסם:
https://youtu.be/tT9Eh8wNMkw
דייב ברובק מסביר שהמקצב של טייק פייב בא מהסוסים שאביו הקאובוי גידל:
https://youtu.be/SuUhBfN6TNY
בהופעה:
https://youtu.be/PHdU5sHigYQ?t=3s
ביצוע קולי מרהיב של אל ג'ארו:
https://youtu.be/hhq7fSrXn0c
כרמן מקריי:
https://youtu.be/uEMzWuvUX44
ואפילו הסימפסונים בעניין:
https://youtu.be/7i6vcmXdJMM
משפחת סימפסון
סדרת האנימציה משפחת סימפסון (The Simpsons) היא סדרת טלוויזיה חדשנית, נשכנית, ביקורתית, חתרנית ובעיקר פוחזת. אולי זו הסיבה להצלחתה הבלתי נתפסת של ה"סימפסונז" - הסדרה המצוירת הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית והסדרה הקומית הכתובה הארוכה ביותר בתולדות הטלוויזיה. עשרות פעמים היא זכתה בפרסים היוקרתיים של עולם הטלוויזיה והמגזין "טיים" בחר בה כיצירת הטלוויזיה הטובה במאה ה-20.
כבר מהעונה הראשונה שלה, סחפה הסדרה, שנוצרה על ידי מאט גריינינג עבור רשת פוקס, את הצעירים ובני הנוער באמריקה. ה"סימפסונז" עסקה במשפחה אמריקנית "רגילה" המתגוררת בעיר הבדיונית ספרינגפילד והציגה בחיוך סטריאוטיפים על התרבות, החברה והטלוויזיה האמריקנית. אמנם היא הייתה מעין בועה מנותקת מהמציאות, אך לא פעם נדמה שהיא משקפת את המציאות באופן מדויק מהמציאות עצמה.
הרעיון ל"משפחת סימפסון" נולדה ה"בארטמניה", שגעת שהזכירה את ה"ביטלמניה" המפורסמת שהוקדשה לביטלס בשנות ה-60. אחרי הכל, סדרת הטלוויזיה המצוירת הזו חידשה בהמון תחומים, אבל במיוחד בכך שהיא העלתה אל המרקע פחדים, הפרעות ותסביכים שהחברה האמריקאית נהגה להדחיק. בועה מנותקת מהמציאות, שמצליחה לשקף את המציאות טוב יותר מהמציאות עצמה.
מבחינה תרבותית, כללה "סימפסון" המוני ציטוטים תרבותיים מעולמות הספרות, המוסיקה, הקולנוע ועוד. היו בה פרקים שלמים שכללו שלל מחוות ליצירות אמנות מוכרות ונכסי צאן ברזל. הוטמנו בה המוני רמזים, ציטוטים, בדיחות, מחוות, פאנצ'ים והתכתבויות עם התרבות הפופולארית והאמנות הגבוהה גם יחד, מה שהפך את המעריצים לבלשים שניסו להפתיע ולגלותם ולדווח על כאלה לכל העולם.
פול מקרטני, האבנים המתגלגלות ומייקל ג'קסון היו רק חלק קטן ממאות המפורסמים והסלבס שהשתתפו בפרקי הסדרה במהלך השנים.
"משפחת סימפסון" הצליחה גם לחזות לא מעט פיתוחים טכנולוגיים, כמו השעון החכם שניתן לתת לו פקודות קוליות ושיחות הווידאו בטלפונים. היה בה אפילו רובוט של ספרנית שהציע ספרים מתאימים לקוראים.
במהלך השנים הסדרה הזו העמידה סדרות שנוצרו ברוחה, ביניהן "סאותפארק" ו"איש משפחה".
הנה סיפורה של הסדרה "משפחת סימפסון" (עברית):
https://youtu.be/GkZC51pEV8M
איך נולדה סדרת האנימציה המצליחה על הסימפסונים:
https://youtu.be/rPzgH-bJZJg
קטע שמדגים את השפה והסגנון של משפחת סימפסון (מתורגם):
https://youtu.be/8cahD3cT9xU
וכמה דברים שלא ידעתם על הסימפסונים:
https://youtu.be/SZ5gBXjd_gE
טייק פייב (Take 5), בעברית "קחו חמש", הוא ללא ספק קטע הג'אז המפורסם ביותר של דייב ברובק (Dave Brubeck) וההרכב שלו "רביעיית ברובק". הוא הוקלט על ידי הרביעיה לאלבומם Time Out.
היצירה, או בואו נאמר הקטע, שנחשב כיום לסטנדרט ג'אז מהפופולריים ביותר, הוקלט בשנת 1959, באולפני קולומביה שבניו יורק.
מילולית, שם הקטע "Take Five" הוא משחק מילים שמחבר בין המשקל של היצירה, משקל 5/4, לביטוי נפוץ בעולם הבידור של ארצות הברית להפסקה של חמש דקות "טייק פייב!" אומר מנהל החזרה, למשל, למשתתפים.
דבר מעניין בקטע הוא השימוש שעושה "טייק פייב" במשקל הנדיר והלא שגרתי של 5/4 בג'אז. Take Five לא היה הראשון במשקל זה, אבל חשוב לומר שהוא הביא אותו לראשונה להצלחה משמעותית, הן בקרב חובבי הג'אז והן בציבור הרחב.
בואו רגע לביצוע הראשון של Take Five לפני קהל. זה היה בשנת 1959, במועדון הלילה "וילג' גייט" שבניו יורק. בזמן שטייק פייב מנוגן, ממש כמו ב"סימפוניית הפרידה" של יוזף היידן, עזב כל אחד מחברי הרביעייה של ברובק את הבמה, מיד כשסיים לנגן את הקטע שלו. הסיבה חביבה - חסרי ההרכב רצו להשאיר את הבמה לג'ו מורלו, המתופף שלהם, כך שיוכל להפגין בסיום את היכולות שלו בתיפוף סולו, במשקל חמישה הרבעים, כשכל הבמה שלו וכל האוזניים והעיניים עליו.
אופייני מאוד לקטע היא המלודיה לסקסופון שמבוססת על סולם בלוז, מלווה בפסנתר המלווה עם אוסטינטו (חזרה עיקשת) על שני אקורדים שחוזרים שוב ושוב ובסיום שלו סולו התופים המרשים של המתופף.
מאז יצא, הפך Take Five ללהיט ענק והתמקם במקומות גבוהים במצעדי המכירות, כולל התמקמות סמלית בין חמשת הגדולים של מצעד התקליטים האמריקאי. עד היום הוא גם נחשב לסינגל הג'אז המכניס ביותר בכל הזמנים.
רבים חושבים שדייב ברובק הוא גם מי שכתב את הקטע הכל כך ידוע ואהוב הזה. מי שלמעשה כתב אותו היה דווקא הסקסופוניסט פול דזמונד. אגב, אותו דזמונד, מלחין Take Five, הוריש במותו את זכויות התמלוגים של כל יצירותיו, כולל טייק פייב כמובן, לצלב האדום האמריקאי.
הנה טייק פייב (Take Five) המפורסם:
https://youtu.be/tT9Eh8wNMkw
דייב ברובק מסביר שהמקצב של טייק פייב בא מהסוסים שאביו הקאובוי גידל:
https://youtu.be/SuUhBfN6TNY
בהופעה:
https://youtu.be/PHdU5sHigYQ?t=3s
ביצוע קולי מרהיב של אל ג'ארו:
https://youtu.be/hhq7fSrXn0c
כרמן מקריי:
https://youtu.be/uEMzWuvUX44
ואפילו הסימפסונים בעניין:
https://youtu.be/7i6vcmXdJMM
