מהי סדרת האנימציה משפחת סימפסון?
סדרת האנימציה משפחת סימפסון (The Simpsons) היא סדרת טלוויזיה חדשנית, נשכנית, ביקורתית, חתרנית ובעיקר פוחזת.
אולי זו הסיבה להצלחתה הבלתי נתפסת של ה"סימפסונז" - הסדרה המצוירת הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית והסדרה הקומית הכתובה הארוכה ביותר בתולדות הטלוויזיה.
הסדרה נוצרה על ידי מאט גריינינג עבור רשת פוקס וכבר מהעונה הראשונה שלה היא סחפה את הצעירים ובני הנוער באמריקה.
לצד הפופולריות שלה זכתה ה"סימפסונז" עשרות פעמים בפרסים היוקרתיים של עולם הטלוויזיה. המגזין "טיים" גם בחר בה כיצירת הטלוויזיה הטובה במאה ה-20.
ה"סימפסונז" עסקה במשפחה אמריקנית "רגילה" המתגוררת בעיר הבדיונית ספרינגפילד והציגה בחיוך סטריאוטיפים על התרבות, החברה והטלוויזיה האמריקנית.
אמנם היא הייתה מעין בועה מנותקת מהמציאות, אך לא פעם נדמה שהיא משקפת את המציאות באופן מדויק מהמציאות עצמה.
עם ההצלחה של "משפחת סימפסון" נולדה ה"בארטמניה", שגעת שהזכירה את ה"ביטלמניה" המפורסמת שאפיינה את ההערצה לביטלס בשנות ה-60.
ואחרי הכל, סדרת הטלוויזיה המצוירת הזו חידשה בהמון תחומים, אבל במיוחד בכך שהיא העלתה אל המרקע פחדים, הפרעות ותסביכים שהחברה האמריקאית נהגה להדחיק לפני כן.
סימפסון הפכה מבועה שמהותה מנותקת מהמציאות לסדרה שאיכשהו מצליחה לשקף את המציאות טוב יותר מהמציאות עצמה.
מבחינה תרבותית, כללה "סימפסון" המוני ציטוטים תרבותיים מעולמות הספרות, המוסיקה, הקולנוע ועוד. היו בה פרקים שלמים שכללו שלל מחוות ליצירות אמנות מוכרות ונכסי צאן ברזל.
הוטמנו בסדרה גם המוני רמזים, ציטוטים, בדיחות, מחוות, פאנצ'ים והתכתבויות עם התרבות הפופולרית והאמנות הגבוהה גם יחד, מה שהפך את המעריצים לבלשים שניסו להפתיע ולגלותם ולדווח על כאלה לכל העולם.
פול מקרטני, "האבנים המתגלגלות" ומייקל ג'קסון היו רק חלק קטן ממאות המפורסמים והסלבס שהוכנסו והופיעו בפרקי הסדרה במהלך השנים ולמעשה כמו השתתפו בהם.
"משפחת סימפסון" הצליחה גם לחזות לא מעט פיתוחים טכנולוגיים, כמו השעון החכם שניתן לתת לו פקודות קוליות או שיחות וידאו בטלפונים. היה בה אפילו רובוט של ספרנית שהציע ספרים מתאימים לקוראים.
במהלך השנים הסדרה הזו גם העמידה סדרות מצליחות בזכות עצמן שנוצרו ברוחה, ביניהן הסדרות "סאותפארק" ו"איש משפחה".
סדרת האנימציה משפחת סימפסון (The Simpsons) היא סדרת טלוויזיה חדשנית, נשכנית, ביקורתית, חתרנית ובעיקר פוחזת.
אולי זו הסיבה להצלחתה הבלתי נתפסת של ה"סימפסונז" - הסדרה המצוירת הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית והסדרה הקומית הכתובה הארוכה ביותר בתולדות הטלוויזיה.
הסדרה נוצרה על ידי מאט גריינינג עבור רשת פוקס וכבר מהעונה הראשונה שלה היא סחפה את הצעירים ובני הנוער באמריקה.
לצד הפופולריות שלה זכתה ה"סימפסונז" עשרות פעמים בפרסים היוקרתיים של עולם הטלוויזיה. המגזין "טיים" גם בחר בה כיצירת הטלוויזיה הטובה במאה ה-20.
ה"סימפסונז" עסקה במשפחה אמריקנית "רגילה" המתגוררת בעיר הבדיונית ספרינגפילד והציגה בחיוך סטריאוטיפים על התרבות, החברה והטלוויזיה האמריקנית.
אמנם היא הייתה מעין בועה מנותקת מהמציאות, אך לא פעם נדמה שהיא משקפת את המציאות באופן מדויק מהמציאות עצמה.
עם ההצלחה של "משפחת סימפסון" נולדה ה"בארטמניה", שגעת שהזכירה את ה"ביטלמניה" המפורסמת שאפיינה את ההערצה לביטלס בשנות ה-60.
ואחרי הכל, סדרת הטלוויזיה המצוירת הזו חידשה בהמון תחומים, אבל במיוחד בכך שהיא העלתה אל המרקע פחדים, הפרעות ותסביכים שהחברה האמריקאית נהגה להדחיק לפני כן.
סימפסון הפכה מבועה שמהותה מנותקת מהמציאות לסדרה שאיכשהו מצליחה לשקף את המציאות טוב יותר מהמציאות עצמה.
מבחינה תרבותית, כללה "סימפסון" המוני ציטוטים תרבותיים מעולמות הספרות, המוסיקה, הקולנוע ועוד. היו בה פרקים שלמים שכללו שלל מחוות ליצירות אמנות מוכרות ונכסי צאן ברזל.
הוטמנו בסדרה גם המוני רמזים, ציטוטים, בדיחות, מחוות, פאנצ'ים והתכתבויות עם התרבות הפופולרית והאמנות הגבוהה גם יחד, מה שהפך את המעריצים לבלשים שניסו להפתיע ולגלותם ולדווח על כאלה לכל העולם.
פול מקרטני, "האבנים המתגלגלות" ומייקל ג'קסון היו רק חלק קטן ממאות המפורסמים והסלבס שהוכנסו והופיעו בפרקי הסדרה במהלך השנים ולמעשה כמו השתתפו בהם.
"משפחת סימפסון" הצליחה גם לחזות לא מעט פיתוחים טכנולוגיים, כמו השעון החכם שניתן לתת לו פקודות קוליות או שיחות וידאו בטלפונים. היה בה אפילו רובוט של ספרנית שהציע ספרים מתאימים לקוראים.
במהלך השנים הסדרה הזו גם העמידה סדרות מצליחות בזכות עצמן שנוצרו ברוחה, ביניהן הסדרות "סאותפארק" ו"איש משפחה".
