הנאוטילוס הוא מעין דיונון בעל קונכייה שיש לו כמה זרועות ציד קצרות. לקונכיית הנאוטילוס פסים בצבעי אדום ולבן. יש לו סיבה טובה להיות גאה בעצמו, שכן הוא מבעלי החיים היחידים ששרדו ללא שינוי מאז ימי הדינוזאורים ומהרכיכות היחידות ששרדו מתקופת המזוזואיקון. המבנה האורגני של הנאוטילוס לא השתנה במשך 400 מיליון שנה. לכן הנאוטילוס מוגדר כמאובן חי, מה שאומר שהיצורים הקרובים אליה נכחדו וקשה יותר למצוא יצורים כאלה שחיים, מאשר מאובנים של יצורים שנכחדו.

הנאוטילוס הוא קרוב משפחה של האמוניט הקדום, מתקופת המזוזואיקון. אבל בעוד שהאמוניט נכחד בהכחדה הגדולה שחיסלה גם את הדינוזאורים, לפני 65 מליון שנה, הצליח הנאוטילוס לשרוד את האירועים שהכחידו מינים רבים כל כך, מהאמוניטים ועד הדינוזאורים.

קונכיית הנאוטילוס היא דוגמה חלזונית שמדגימה את יחס הזהב בטבע (ראו בתגית "יחס הזהב") והיא בנויה על פי סדרת פיבונאצ'י.

הסופר הבדיוני הראשון והמפורסם ז'ול ורן קרא על שמה את הצוללת "נאוטילוס" מספרו "20,000 מיל מתחת לפני הים". בהמשך ההיסטוריה נשאו כמה צוללות אמיתיות את השם, כגון הצוללת שניסתה לחצות תחת הקוטב בשנת 1931 והצוללת הגרעינית הראשונה של הצבא האמריקאי.


הנה קונכיית הנאוטילוס:

http://youtu.be/HIRCI0G19Uw


המחקר עליה:

http://youtu.be/PIheRYcm6sI


נאוטילוס טורף:

https://youtu.be/vR6G-ANma1w


הנאוטילוס הוא אחת הדוגמאות הטבעיות הטובות של חתך הזהב:

https://youtu.be/_gxC8OjoQkQ


והתנועה האצילית של הנאוטילוס במים, כשבניגוד למנהגו הוא עולה ממעמקים אל פני הים:

https://youtu.be/dHqvQ8WBFeM

אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.

לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.

כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.

יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.

את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.

האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.


הנה עולם האמוניטים:

https://youtu.be/gvgqwX2gF0g


הסבר על האמוניטים (מתורגם):

https://youtu.be/iyexkJxMB7k


מנקודת מבט מדעית:

https://youtu.be/ucc3b1s38og


אנימציה של תנועת האמוניטים במים:

https://youtu.be/3LTWppabXHc


כך הם בוודאי נעו בים:

https://youtu.be/3P92PMZMrjM


ואפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:

https://youtu.be/fLodfAUAIpw