מה היו האמוניטים?
אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, קבוצת רכיכות ימיות שחיה בים העמוק והפתוח. אלה היו חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון, בעידן של לפני 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.
מבחינה ביולוגית האמוניט הוא קרוב משפחה נכחד של התמנונים, הדיונונים והנאוטילוס שקיים עד ימינו.
לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.
כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.
יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.
את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.
האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון.
יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון. אך גם אם לא - הוא עדיין קרוב משפחה, מבחינה ביולוגית, של התמנונים, הדיונונים והנאוטילוס שקיים עד ימינו.
אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, קבוצת רכיכות ימיות שחיה בים העמוק והפתוח. אלה היו חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון, בעידן של לפני 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.
מבחינה ביולוגית האמוניט הוא קרוב משפחה נכחד של התמנונים, הדיונונים והנאוטילוס שקיים עד ימינו.
לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.
כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.
יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.
את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.
האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון.
יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון. אך גם אם לא - הוא עדיין קרוב משפחה, מבחינה ביולוגית, של התמנונים, הדיונונים והנאוטילוס שקיים עד ימינו.