שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה הנגב לא מיושב ברובו?
הנגב הוא אזור בדרום הארץ שמעולם לא הפך פופולארי למגורים וחבל שכך. מדובר בחבל ארץ יפה, שאם ממשלת ישראל הייתה מעודדת את המגורים בו באמת, יכול היה להפוך לאחד מהאזורים השוקקים והאהובים בישראל. בין השאר לא זכה הנגב לנהירה מכיוון שאפשרויות התעסוקה והמרחק ממרכז הארץ לא מצאו פתרון של ממש.
אולי בעתיד יהפוך הנגב למה שקיווה ראש הממשלה הראשון, דויד בן גוריון - מקום הומה אדם, עם משפחות רבות שמגדלות בו את ילדיהם ומגדלות בו יישובים ופרנסה לתפארת.
הנה סרטון על הנגב ועל חזונו של בן גוריון לנגב (עברית):
http://youtu.be/igkzV752gK8
מישור החוף לעומתו מתפוצץ מתושבים (עברית):
https://youtu.be/QnyUROheCr0
וסרטון תיעודי על בן גוריון ואהבתו לחיים בנגב (עברית):
https://youtu.be/dHHl2jaEUlk?long=yes
מה אפשר לראות בתל באר-שבע?
על גדות נחל באר-שבע ונחל חברון, נמצא תל שבע, או תל באר-שבע. זהו תל שנמצא ממזרח לעיר באר-שבע. השרידים הקדומים ביותר מהתל מתוארכים לאלף הרביעי לפני הספירה. 2000 שנה לאחר מכן התחדשו החיים במקום והתפתחו לעיר בתקופת ממלכת יהודה.
על פי המקרא חפר אברהם אבינו בארות בבאר שבע והקים מזבח לאלוהים, אך המזבח בן ארבע-הקרניים שהתגלה במקום הוא מתקופה מאוחרת יותר.
באר שבע העתיקה בנויה מלבני בוץ על אבני גוויל. היא בנויה כעיר יהודית שבמרכזה מבני המגורים והמחסנים שבהם נשמר המזון בכדי חרס.
הפרויקט המרשים בעיר הוא ללא ספק מפעל המים שניצל את השיטפונות בנחל חברון ואגר את המים הללו בחללים מטויחים תת-קרקעיים בעיר.
הנה סרטון על תל באר שבע:
http://youtu.be/o0odKTf2hJ8
מה מעניין בתל ערד?
תל ערד הוא אתר ארכאולוגי בבקעת ערד שבנגב המזרחי, כ-10 קילומטרים ממערב לעיר ערד. תל ערד נמצא על צומת דרכים חשוב מתקופה הקדומה ועד ימינו. גובה תל ערד הוא 576 מטר מעל פני הים.
הארכיאולוגיה בתל מתחלקת לעיר התחתונה שהיא מתקופת הברונזה הקדומה בלבד, ולתל המצודות (העיר העליונה) שבו שרידים מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית.
בתל ערד סגנון בנייה אופייני ואחיד שנקרא "הבית הערדי". הבית הערדי מורכב מחדר גדול שבצידו הרחב הכניסה אל הבית וצמוד אליו חדר קטן ששימש ככל הנראה כמחסן, מזווה או מטבח.
הנה סרטון הדרכה לתל ערד:
http://youtu.be/XhVxty53pTE
מה מיוחד במכתש רמון?
מכתש רמון שנמצא בנגב שלנו בישראל, הוא מכתש הסחיפה (מכתש אירוזי) הגדול מסוגו בעולם. הוא נחשב תופעת טבע ונוף ייחודית בעולם מכיוון שהוא כנראה נוצר כתוצאה משחיקה של שכבות סלע רכות שפעם היו למטה.
וכך הפך מה שהיה בעבר ראש ההר, לקרקע המכתש של היום. דפנות המכתש של היום עדיין פונות כלפי מה שהיה פעם ראש ההר.
אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר.
בעולם כולו קיימים רק שבעה מכתשי סחיפה וכולם נמצאים בנגב ובמדבר סיני. זו גם הסיבה שהשם הגאולוגי למכתש באנגלית הוא Makhtesh והוא בא מהשפה העברית, שכן רק כאן התגלו מכתשים כאלו.
המכתשים שבנגב הם מכתש רמון, המכתש הגדול, המכתש הקטן, ושני מכתשי התאומים שבהר עריף.
הנה סרטון אנימציה שמראה איך נוצר המכתש מסחיפה של הקרקע שמתחת (עברית):
http://youtu.be/z2tMGM-60ss
סרטון אווירי של מכתש רמון:
http://youtu.be/soCyU0fQzro
מדריכה מסבירה באמצעות קרמבו איך נוצר מכתש רמון (עברית):
http://youtu.be/F_xxgOXfgGo
וחיות הלילה של המכתש (עברית):
https://youtu.be/MXySZz60Ys8?long=yes
מהו עלעול?
עלעול (Dust devil), או בעברית "עלעול רוח", הוא תופעה מטאורולוגית של נד ענן של חול או מים.
עלעול החול הוא מעין תימרת אבק שנוצרת מים מערבולת אוויר, שנראית כצינור חול דק ומתנשא לשמיים, עד לגובה של כ-100 מטרים.
קוטרו של עלעול החול הוא כמה מטרים. עלעול חול נוצר בחום ובאזורים צחיחים, לכן הוא יקרה בדרך כלל במדבריות.
אל תתנו לדמיון של עלעול החול לטורנדו להפחיד אתכם. לרוב הוא קטן מכדי להסב נזק של ממש והוא נוטה להתקיים זמן קצר מאוד. מדובר באירוע נדיר במיוחד, שהיא תתחזק ותהיה חזקה על כך, עד כדי העפת עצמים באוויר, כמו גגות או מכוניות קטנות.
קיים גם עלעול מים הנקרא גם "נד מים" (ראו בתגית "נד מים") והוא מעין מערבולת חזקה דמוית עמוד בשמיים, טורנדו-ימי אם תרצו, שלרוב מופיע כענן בצורה של משפך. עלעול מים מתרחש בגוף מים ומחובר לענן ערימה.
הנה סרטון עם עלעול חול בנגב:
http://youtu.be/dut182XLPio
ועולעול מים, מעל הים:
http://youtu.be/8RkSv6nvY0I
מהי ההיסטוריה של התמר?
עץ התמר (Phoenix dactylifera) הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים בהיסטוריה האנושית. ממצאים ארכאולוגיים מראים שבני אדם אספו תמרי בר כבר לפני יותר מ-50 אלף שנה.
אבל הביות האמיתי התרחש לפני כ-7,000 שנה, בין נהרות החידקל והפרת שבמסופוטמיה, האזור שהפך לאחר מכן לעיראק של היום.
אי אפשר לראות את תרבות המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, האנרגטי והקל לנשיאה הזה. עצי התמר גדלים בסמוך למעיינות ובמלחות במדבר ומסייעים אלפי שנים לשיירות והנודדים שהתמרים היו עבורם צידה משמעותית לדרך הארוכה וספקו להם אנרגיה מיידית כשהתעייפו.
בציוויליזציות הקדומות של המזרח התיכון, עץ התמר לא היה רק מזון. הוא היה תשתית חיים שלמה. מהפירות הכינו מזון ומשקאות מותססים, מהגרעינים ייצרו שמן, ומהעלים והגזע בנו בתים, סלים וחבלים. בכל חלקיו נעשה שימוש.
בספר בראשית רבה (מא, א) הוטעם שבתמרים אין פסולת: "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים..."
ניתן להוסיף את העובדה שברשימות עתיקות שנמצאו בשומר ובבבל מופיעים התמרים כאחד ממטבעות הסחר הנפוצים.
מסביב לשנת 4,000 לפני הספירה מגיעים עצי התמר למצרים. שם הם הופכים לסמל דתי ולאחד מסימני הפריחה. בהירוגליפים מצריים מייצג ומסמן ענף תמר את השנה החדשה. הפיניקים, שנתנו לעצים את שמם המודרני בלטינית, מפיצים אותם עוד יותר ממזרח לאגן הים התיכון ובהמשך גם לצפון אפריקה.
בתנ"ך, ארץ ישראל מתוארת כ"ארץ זבת חלב ודבש". ו"דבש" בהקשר זה אינו דבש דבורים אלא דבש תמרים - זה שנכלל גם בשבעת המינים. יריחו כונתה "עיר התמרים". בממצאים ממערת קומראן, ליד ים המלח, נמצאו גרעיני תמר בני 2,000 שנה. בשנת 2005 הצליח צוות מחקר ישראלי להנביט כמה מהם ולגדל מהם עץ חי, שקיבל את השם "מתושלח".
כשהתפשטו הכיבושים הערביים במאות ה-7 וה-8 לספירה, עצי התמר נוסעים איתם. הם מגיעים לספרד, לצפון אפריקה ובסופו של דבר גם לדרום אסיה.
הפסוק במסורת האסלאמית שמציין את הדקל כ"עץ ברוך" תרם להפצתו בכל הרחבת העולם המוסלמי. בספרד כיום, בעיר אלצ'ה (Elche), עדיין עומד יער תמרים עתיק שהגיע ממסורת ערבית זו ואף הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו (UNESCO).
המהפכה התעשייתית תשנה לימים גם את עולם התמרים. בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, מתחילים החוקרים לפתח זנים משופרים, למצוא ולפתח שיטות השקייה מתקדמות ולייצא תמרים בקנה מידה גדול.
במאה ה-20 ארצות הברית מביאה עצי תמר לקליפורניה ובסופו של דבר קמה תעשיית תמרים משגשגת בעמק קואצ'לה (Coachella Valley).
היום, עומד הייצור העולמי על למעלה מ-9 מיליון טון בשנה. מצרים, ערב הסעודית, איראן ועיראק הן המגדלות הגדולות של תמרים. בעיראק לבדה היו פעם 30 מיליון עצי תמר, אבל עשרות שנות מלחמה ורשלנות הורידו את מספרם לכ-9 מיליון.
עץ התמר שרד לאורך ההיסטוריה את הכל: מלחמות, שינויי אקלים ואימפריות שקמו ונפלו. הוא, לעומתם, עדיין ממשיך לצמוח, לגדול ולהניב המון תמרים מזינים ומלאים אנרגיה.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
מי היו הנבטים מלכי המדבר?
הנַבַּטִים (Nabataeans) היו עם נוודים קדום שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית.
היתרון של הנבטים במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו. הם נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים.
הם הביאו סחורות לנמל עזה שממנו נשלחו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם נשלחו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה וברומי.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, תבלינים מהודו, בדים יקרים, מלח וחומרים ליצירת מומיות.
בירת ממלכתם של הנבטים הייתה העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
השם "נבטים" ניתן להם על ידי היוונים, על שם אזור נבטיה, שם שניתן לו על ידי יוספוס פלביוס.
הנבטים נהגו להעביר סחורות לאורך "דרך הבשמים", אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. דרכה עברו סחורות מחצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
הנה הנבטים והעיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
עוד עיר נבטית מהנגב, העיר עבדת בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/F_FAXGOLFw4?t=4m45s
ועיר הנבטים מואה:
http://youtu.be/eFhJfMPPliU
מהו עץ התמר?
תמרים ובני אדם מהלכים יד ביד במשך אלפי שנים. קשה לחשוב על המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, הארנגטי והקל לנשיאה הזה. היהדות רואה בפרי עץ התמר, את אחד משבעת מיני הפירות שארץ ישראל השתבחה בהם.
אז ברור שתמר, או ליתר דיוק תמר מצוי (Date palm), הוא מהגידולים החקלאיים החשובים באזורי האקלים החמים והיבשים, מהמזרח התיכון, דרך צפון אפריקה ועד לאזורים מדבר נוספים.
עתיק, זקוף וגבוה, התמר המצוי הוא עץ פרי בסוג תמר ממשפחת הדקליים. זהו עץ דו-בֵּיתי, בעל עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שבהן יגיע בהמשך פרי התמר.
יכולת השרידות הגבוהה שלו מאפשרת לעץ התמר לשרוד תנאי יובש וחום גבוהים. אך מנגד, התמרים רגישים לשינויים במפלס מי התהום ולאיכות המים בסביבת בית השורשים שלהם.
פרי התמר ידוע בשרידותו הארוכה (יכולת שימור ללא קירור או איחסון מיוחד) ובהיותו בריא מאוד. פרי התומר עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק לאדם אנרגיה מיידית. מובילי השיירות במדבריות היבשים נהגו לשאת תמרים כצידה משמעותית לדרך הארוכה וכספק אנרגיה מיידי בשעות העייפות.
לכן הפך התמר לכל כך מבוקש במסורות של שלושת הדתות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, מה שיוצר לו גם בימינו ביקוש רב, במיוחד באירועים מיוחדים ובחגים של הדתות הללו.
היסטוריונים ונוסעים יוונים, רומים, ערבים, פרסים, צלייני מסעי הצלב ויהודים בכל הדורות מציינים את איכותם המשובחת של תמרי יערות עין-גדי ובקעת בית-שאן
כיום מרבית עצי התמר המצוי בישראל הם מתורבתים ותמר המג'הול הישראלי והטעים הוא פופולרי בארץ ובעולם במיוחד. מעצי תמר הבר, לעומת זאת, נותרו מעט בארץ, בנגב הנמוך, בערבה ובאזורי ים המלח ובקעת הירדן. הם גדלים בסמוך למעיינות ולמלחות במדבר אך נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.
#גדיד
קטיף התמר נקרא "גדיד" ועונת הגדיד נמשכת כחודשיים ודווקא בשני החודשים הלוהטים ביותר בשנה - חודש אוגוסט וספטמבר שאחריו. החום הכבד מעיק על הגודדים ולכן את עיקר מלאכת הגדיד הם עושים מוקדם בבוקר.
#החזרת זנים לחיים
בישראל, חשוב לדעת, הצליח צוות בראשות חוקרות מבריקות מהמרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה הסביבתי של קיבוץ קטורה להחזיר לנו את פרי התמר המקראי.
במכון הצליחו להנביט זרעי תמרים מזן נכחד מתקופת בית שני שהתגלה במדבר יהודה. את 32 הזרעים מצאו בחפירות הארכיאולוגיות במערות קומראן ומהם הצליחו להחיות ולגדל זנים קדומים של התמרים שאכלו אבותינו, בתקופה שלפני החורבן והגלות.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
מי היה דוד בן גוריון?
דוד בן גוריון, מייסד מדינת ישראל, הפך ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון שלה. בן גוריון היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. למרות הסיכון הכרוך בכך, הוא החליט, דחף, שכנע את חבריו והכריז על הקמת המדינה בתאריך ה' באייר, תש"ח.
בן גוריון עיצב את דמות המדינה הצעירה ודמותו של צה"ל, כצבא העם. בעיקר חשובה היתה תפיסתו את צה"ל כצבא העם כולו, יחסו לנושא החינוך וחשיבותו לכל אזרח בישראל ויחסו לעליה לארץ, כשלמרות הקשיים והמצוקה הכלכלית בשנותיה הראשונות של המדינה, התעקש בן גוריון להעלות אליה כל יהודי שניתן.
בן גוריון גם האמין ביישוב הנגב ובשנת 1953 הוא התקבל כחבר ועבר לגור בצריף רעוע בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, יחד עם אשתו פולה וברצון לסמן לאחרים על חשיבות הנושא.
בשנת 1963 כשפרש מהחיים הפוליטיים הוא העביר סופית את מקום מגוריו אל הקיבוץ. שם הוא התגורר עד למותו.
הנה סיפור חייו של דויד בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/N02yTb1URDU
רגעים אישיים של מנהיג אמיתי (עברית):
https://youtu.be/LiPuugbVts4
כך צמח מנהיג ומייסד מדינת ישראל (עברית):
http://youtu.be/xM4GkFMRaAU
בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל (עברית):
https://youtu.be/EfqxqSB5Rl8
מתראיין בטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/jXb5FXtSuJ4
על חומרי ראיון עם בן גוריון שנמצאו והפכו לסרט (עברית):
https://youtu.be/S7ZNTido0yw
הנה סיפור הקמת המדינה ע"י בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/jGDUgvDnZKI?long=yes
סקירה מלאה של דמותו ומעשיו של מייסד המדינה היהודית (מתורגם):
https://youtu.be/IfZPQh5yXgE?long=yes
סרט תיעודי על חייו של בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/PwOjaUArjNE?long=yes
ותכנית חינוכית על דרכו המופתית של מייסד המדינה - בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/lJLzKA6IjvA?long=yes
הנגב הוא אזור בדרום הארץ שמעולם לא הפך פופולארי למגורים וחבל שכך. מדובר בחבל ארץ יפה, שאם ממשלת ישראל הייתה מעודדת את המגורים בו באמת, יכול היה להפוך לאחד מהאזורים השוקקים והאהובים בישראל. בין השאר לא זכה הנגב לנהירה מכיוון שאפשרויות התעסוקה והמרחק ממרכז הארץ לא מצאו פתרון של ממש.
אולי בעתיד יהפוך הנגב למה שקיווה ראש הממשלה הראשון, דויד בן גוריון - מקום הומה אדם, עם משפחות רבות שמגדלות בו את ילדיהם ומגדלות בו יישובים ופרנסה לתפארת.
הנה סרטון על הנגב ועל חזונו של בן גוריון לנגב (עברית):
http://youtu.be/igkzV752gK8
מישור החוף לעומתו מתפוצץ מתושבים (עברית):
https://youtu.be/QnyUROheCr0
וסרטון תיעודי על בן גוריון ואהבתו לחיים בנגב (עברית):
https://youtu.be/dHHl2jaEUlk?long=yes
על גדות נחל באר-שבע ונחל חברון, נמצא תל שבע, או תל באר-שבע. זהו תל שנמצא ממזרח לעיר באר-שבע. השרידים הקדומים ביותר מהתל מתוארכים לאלף הרביעי לפני הספירה. 2000 שנה לאחר מכן התחדשו החיים במקום והתפתחו לעיר בתקופת ממלכת יהודה.
על פי המקרא חפר אברהם אבינו בארות בבאר שבע והקים מזבח לאלוהים, אך המזבח בן ארבע-הקרניים שהתגלה במקום הוא מתקופה מאוחרת יותר.
באר שבע העתיקה בנויה מלבני בוץ על אבני גוויל. היא בנויה כעיר יהודית שבמרכזה מבני המגורים והמחסנים שבהם נשמר המזון בכדי חרס.
הפרויקט המרשים בעיר הוא ללא ספק מפעל המים שניצל את השיטפונות בנחל חברון ואגר את המים הללו בחללים מטויחים תת-קרקעיים בעיר.
הנה סרטון על תל באר שבע:
http://youtu.be/o0odKTf2hJ8
תל ערד הוא אתר ארכאולוגי בבקעת ערד שבנגב המזרחי, כ-10 קילומטרים ממערב לעיר ערד. תל ערד נמצא על צומת דרכים חשוב מתקופה הקדומה ועד ימינו. גובה תל ערד הוא 576 מטר מעל פני הים.
הארכיאולוגיה בתל מתחלקת לעיר התחתונה שהיא מתקופת הברונזה הקדומה בלבד, ולתל המצודות (העיר העליונה) שבו שרידים מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית.
בתל ערד סגנון בנייה אופייני ואחיד שנקרא "הבית הערדי". הבית הערדי מורכב מחדר גדול שבצידו הרחב הכניסה אל הבית וצמוד אליו חדר קטן ששימש ככל הנראה כמחסן, מזווה או מטבח.
הנה סרטון הדרכה לתל ערד:
http://youtu.be/XhVxty53pTE
מכתש רמון שנמצא בנגב שלנו בישראל, הוא מכתש הסחיפה (מכתש אירוזי) הגדול מסוגו בעולם. הוא נחשב תופעת טבע ונוף ייחודית בעולם מכיוון שהוא כנראה נוצר כתוצאה משחיקה של שכבות סלע רכות שפעם היו למטה.
וכך הפך מה שהיה בעבר ראש ההר, לקרקע המכתש של היום. דפנות המכתש של היום עדיין פונות כלפי מה שהיה פעם ראש ההר.
אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר.
בעולם כולו קיימים רק שבעה מכתשי סחיפה וכולם נמצאים בנגב ובמדבר סיני. זו גם הסיבה שהשם הגאולוגי למכתש באנגלית הוא Makhtesh והוא בא מהשפה העברית, שכן רק כאן התגלו מכתשים כאלו.
המכתשים שבנגב הם מכתש רמון, המכתש הגדול, המכתש הקטן, ושני מכתשי התאומים שבהר עריף.
הנה סרטון אנימציה שמראה איך נוצר המכתש מסחיפה של הקרקע שמתחת (עברית):
http://youtu.be/z2tMGM-60ss
סרטון אווירי של מכתש רמון:
http://youtu.be/soCyU0fQzro
מדריכה מסבירה באמצעות קרמבו איך נוצר מכתש רמון (עברית):
http://youtu.be/F_xxgOXfgGo
וחיות הלילה של המכתש (עברית):
https://youtu.be/MXySZz60Ys8?long=yes
נגב
עלעול (Dust devil), או בעברית "עלעול רוח", הוא תופעה מטאורולוגית של נד ענן של חול או מים.
עלעול החול הוא מעין תימרת אבק שנוצרת מים מערבולת אוויר, שנראית כצינור חול דק ומתנשא לשמיים, עד לגובה של כ-100 מטרים.
קוטרו של עלעול החול הוא כמה מטרים. עלעול חול נוצר בחום ובאזורים צחיחים, לכן הוא יקרה בדרך כלל במדבריות.
אל תתנו לדמיון של עלעול החול לטורנדו להפחיד אתכם. לרוב הוא קטן מכדי להסב נזק של ממש והוא נוטה להתקיים זמן קצר מאוד. מדובר באירוע נדיר במיוחד, שהיא תתחזק ותהיה חזקה על כך, עד כדי העפת עצמים באוויר, כמו גגות או מכוניות קטנות.
קיים גם עלעול מים הנקרא גם "נד מים" (ראו בתגית "נד מים") והוא מעין מערבולת חזקה דמוית עמוד בשמיים, טורנדו-ימי אם תרצו, שלרוב מופיע כענן בצורה של משפך. עלעול מים מתרחש בגוף מים ומחובר לענן ערימה.
הנה סרטון עם עלעול חול בנגב:
http://youtu.be/dut182XLPio
ועולעול מים, מעל הים:
http://youtu.be/8RkSv6nvY0I
עץ התמר (Phoenix dactylifera) הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים בהיסטוריה האנושית. ממצאים ארכאולוגיים מראים שבני אדם אספו תמרי בר כבר לפני יותר מ-50 אלף שנה.
אבל הביות האמיתי התרחש לפני כ-7,000 שנה, בין נהרות החידקל והפרת שבמסופוטמיה, האזור שהפך לאחר מכן לעיראק של היום.
אי אפשר לראות את תרבות המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, האנרגטי והקל לנשיאה הזה. עצי התמר גדלים בסמוך למעיינות ובמלחות במדבר ומסייעים אלפי שנים לשיירות והנודדים שהתמרים היו עבורם צידה משמעותית לדרך הארוכה וספקו להם אנרגיה מיידית כשהתעייפו.
בציוויליזציות הקדומות של המזרח התיכון, עץ התמר לא היה רק מזון. הוא היה תשתית חיים שלמה. מהפירות הכינו מזון ומשקאות מותססים, מהגרעינים ייצרו שמן, ומהעלים והגזע בנו בתים, סלים וחבלים. בכל חלקיו נעשה שימוש.
בספר בראשית רבה (מא, א) הוטעם שבתמרים אין פסולת: "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים..."
ניתן להוסיף את העובדה שברשימות עתיקות שנמצאו בשומר ובבבל מופיעים התמרים כאחד ממטבעות הסחר הנפוצים.
מסביב לשנת 4,000 לפני הספירה מגיעים עצי התמר למצרים. שם הם הופכים לסמל דתי ולאחד מסימני הפריחה. בהירוגליפים מצריים מייצג ומסמן ענף תמר את השנה החדשה. הפיניקים, שנתנו לעצים את שמם המודרני בלטינית, מפיצים אותם עוד יותר ממזרח לאגן הים התיכון ובהמשך גם לצפון אפריקה.
בתנ"ך, ארץ ישראל מתוארת כ"ארץ זבת חלב ודבש". ו"דבש" בהקשר זה אינו דבש דבורים אלא דבש תמרים - זה שנכלל גם בשבעת המינים. יריחו כונתה "עיר התמרים". בממצאים ממערת קומראן, ליד ים המלח, נמצאו גרעיני תמר בני 2,000 שנה. בשנת 2005 הצליח צוות מחקר ישראלי להנביט כמה מהם ולגדל מהם עץ חי, שקיבל את השם "מתושלח".
כשהתפשטו הכיבושים הערביים במאות ה-7 וה-8 לספירה, עצי התמר נוסעים איתם. הם מגיעים לספרד, לצפון אפריקה ובסופו של דבר גם לדרום אסיה.
הפסוק במסורת האסלאמית שמציין את הדקל כ"עץ ברוך" תרם להפצתו בכל הרחבת העולם המוסלמי. בספרד כיום, בעיר אלצ'ה (Elche), עדיין עומד יער תמרים עתיק שהגיע ממסורת ערבית זו ואף הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו (UNESCO).
המהפכה התעשייתית תשנה לימים גם את עולם התמרים. בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, מתחילים החוקרים לפתח זנים משופרים, למצוא ולפתח שיטות השקייה מתקדמות ולייצא תמרים בקנה מידה גדול.
במאה ה-20 ארצות הברית מביאה עצי תמר לקליפורניה ובסופו של דבר קמה תעשיית תמרים משגשגת בעמק קואצ'לה (Coachella Valley).
היום, עומד הייצור העולמי על למעלה מ-9 מיליון טון בשנה. מצרים, ערב הסעודית, איראן ועיראק הן המגדלות הגדולות של תמרים. בעיראק לבדה היו פעם 30 מיליון עצי תמר, אבל עשרות שנות מלחמה ורשלנות הורידו את מספרם לכ-9 מיליון.
עץ התמר שרד לאורך ההיסטוריה את הכל: מלחמות, שינויי אקלים ואימפריות שקמו ונפלו. הוא, לעומתם, עדיין ממשיך לצמוח, לגדול ולהניב המון תמרים מזינים ומלאים אנרגיה.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
הנַבַּטִים (Nabataeans) היו עם נוודים קדום שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית.
היתרון של הנבטים במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו. הם נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים.
הם הביאו סחורות לנמל עזה שממנו נשלחו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם נשלחו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה וברומי.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, תבלינים מהודו, בדים יקרים, מלח וחומרים ליצירת מומיות.
בירת ממלכתם של הנבטים הייתה העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
השם "נבטים" ניתן להם על ידי היוונים, על שם אזור נבטיה, שם שניתן לו על ידי יוספוס פלביוס.
הנבטים נהגו להעביר סחורות לאורך "דרך הבשמים", אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. דרכה עברו סחורות מחצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
הנה הנבטים והעיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
עוד עיר נבטית מהנגב, העיר עבדת בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/F_FAXGOLFw4?t=4m45s
ועיר הנבטים מואה:
http://youtu.be/eFhJfMPPliU
תמרים ובני אדם מהלכים יד ביד במשך אלפי שנים. קשה לחשוב על המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, הארנגטי והקל לנשיאה הזה. היהדות רואה בפרי עץ התמר, את אחד משבעת מיני הפירות שארץ ישראל השתבחה בהם.
אז ברור שתמר, או ליתר דיוק תמר מצוי (Date palm), הוא מהגידולים החקלאיים החשובים באזורי האקלים החמים והיבשים, מהמזרח התיכון, דרך צפון אפריקה ועד לאזורים מדבר נוספים.
עתיק, זקוף וגבוה, התמר המצוי הוא עץ פרי בסוג תמר ממשפחת הדקליים. זהו עץ דו-בֵּיתי, בעל עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שבהן יגיע בהמשך פרי התמר.
יכולת השרידות הגבוהה שלו מאפשרת לעץ התמר לשרוד תנאי יובש וחום גבוהים. אך מנגד, התמרים רגישים לשינויים במפלס מי התהום ולאיכות המים בסביבת בית השורשים שלהם.
פרי התמר ידוע בשרידותו הארוכה (יכולת שימור ללא קירור או איחסון מיוחד) ובהיותו בריא מאוד. פרי התומר עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק לאדם אנרגיה מיידית. מובילי השיירות במדבריות היבשים נהגו לשאת תמרים כצידה משמעותית לדרך הארוכה וכספק אנרגיה מיידי בשעות העייפות.
לכן הפך התמר לכל כך מבוקש במסורות של שלושת הדתות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, מה שיוצר לו גם בימינו ביקוש רב, במיוחד באירועים מיוחדים ובחגים של הדתות הללו.
היסטוריונים ונוסעים יוונים, רומים, ערבים, פרסים, צלייני מסעי הצלב ויהודים בכל הדורות מציינים את איכותם המשובחת של תמרי יערות עין-גדי ובקעת בית-שאן
כיום מרבית עצי התמר המצוי בישראל הם מתורבתים ותמר המג'הול הישראלי והטעים הוא פופולרי בארץ ובעולם במיוחד. מעצי תמר הבר, לעומת זאת, נותרו מעט בארץ, בנגב הנמוך, בערבה ובאזורי ים המלח ובקעת הירדן. הם גדלים בסמוך למעיינות ולמלחות במדבר אך נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.
#גדיד
קטיף התמר נקרא "גדיד" ועונת הגדיד נמשכת כחודשיים ודווקא בשני החודשים הלוהטים ביותר בשנה - חודש אוגוסט וספטמבר שאחריו. החום הכבד מעיק על הגודדים ולכן את עיקר מלאכת הגדיד הם עושים מוקדם בבוקר.
#החזרת זנים לחיים
בישראל, חשוב לדעת, הצליח צוות בראשות חוקרות מבריקות מהמרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה הסביבתי של קיבוץ קטורה להחזיר לנו את פרי התמר המקראי.
במכון הצליחו להנביט זרעי תמרים מזן נכחד מתקופת בית שני שהתגלה במדבר יהודה. את 32 הזרעים מצאו בחפירות הארכיאולוגיות במערות קומראן ומהם הצליחו להחיות ולגדל זנים קדומים של התמרים שאכלו אבותינו, בתקופה שלפני החורבן והגלות.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
דוד בן גוריון, מייסד מדינת ישראל, הפך ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון שלה. בן גוריון היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. למרות הסיכון הכרוך בכך, הוא החליט, דחף, שכנע את חבריו והכריז על הקמת המדינה בתאריך ה' באייר, תש"ח.
בן גוריון עיצב את דמות המדינה הצעירה ודמותו של צה"ל, כצבא העם. בעיקר חשובה היתה תפיסתו את צה"ל כצבא העם כולו, יחסו לנושא החינוך וחשיבותו לכל אזרח בישראל ויחסו לעליה לארץ, כשלמרות הקשיים והמצוקה הכלכלית בשנותיה הראשונות של המדינה, התעקש בן גוריון להעלות אליה כל יהודי שניתן.
בן גוריון גם האמין ביישוב הנגב ובשנת 1953 הוא התקבל כחבר ועבר לגור בצריף רעוע בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, יחד עם אשתו פולה וברצון לסמן לאחרים על חשיבות הנושא.
בשנת 1963 כשפרש מהחיים הפוליטיים הוא העביר סופית את מקום מגוריו אל הקיבוץ. שם הוא התגורר עד למותו.
הנה סיפור חייו של דויד בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/N02yTb1URDU
רגעים אישיים של מנהיג אמיתי (עברית):
https://youtu.be/LiPuugbVts4
כך צמח מנהיג ומייסד מדינת ישראל (עברית):
http://youtu.be/xM4GkFMRaAU
בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל (עברית):
https://youtu.be/EfqxqSB5Rl8
מתראיין בטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/jXb5FXtSuJ4
על חומרי ראיון עם בן גוריון שנמצאו והפכו לסרט (עברית):
https://youtu.be/S7ZNTido0yw
הנה סיפור הקמת המדינה ע"י בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/jGDUgvDnZKI?long=yes
סקירה מלאה של דמותו ומעשיו של מייסד המדינה היהודית (מתורגם):
https://youtu.be/IfZPQh5yXgE?long=yes
סרט תיעודי על חייו של בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/PwOjaUArjNE?long=yes
ותכנית חינוכית על דרכו המופתית של מייסד המדינה - בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/lJLzKA6IjvA?long=yes
מה היסטורי בכיבוש באר שבע במלחמה הגדולה?
יש עיר בישראל, באר שבע, שקנתה את עולמה בקרב אחד וביום אחד, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בעיר הזו, לא להאמין, התמודדו זו מול זו שתי אימפריות של ממש, האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מנית. בבאר שבע גם נרשמו אז שני אירועים היסטוריים מטורפים - אחד שישפיע על העתיד ואחד שסיים את העבר.
זה היה ב-31 באוקטובר 1917, כשהעיר החדשה שהקימו העות'מנים בנגב, באזור המשוער של באר שבע העתיקה, נכבשה על ידי כוחות בריטיים ואוסטרלים. המבצע נודע בתור "קרב באר שבע" והוא היה לחלק מהמערכה הרחבה יותר של הבריטים כנגד האימפריה העות'מנית בארץ ישראל.
קדם לקרב תכנון מדוקדק והוכנסה בו הטעייה והפתעה טקטית, שהכינו הבריטים לטורקים. הם החליטו להסיח את דעת הצבא העות'מני, על ידי סימנים להתקפה שלישית על עזה, לאחר שני כשלונות בכיבושה.
וכאן באה ההונאה המודיעינית של הבריטים. יזם אותה קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן. הוא הציע לעשות תרגיל ולהטעות את האויב. התכנית התקבלה והוא יצא על סוסו לסיור בנגב. בזמן שעבר מולו סיור טורקי, מיינרצהגן דאג למשוך את תשומת לב הסיור ולכאורה ברח בבהלה. בבריחתו הוא שמט את תיק הסיור שלו ו"איבד" את תכניות המתקפה על עזה. התכניות הללו היו מזויפות כמובן ונועדו להטעות את הטורקים.
ההטעיה, שנועדה לסייע לכיבוש מהיר וקל יחסית של העיר, הצליחה מעל המשוער. הטורקים עיבו את ההגנה על עזה, בעוד הכוח שהגן על באר שבע היה מצומצם מאוד.
בלילה שלפני הקרב מתקדם הכוח העיקרי של צבא האימפריה ומגיע בסמוך לבאר שבע. מכיוון שזו עיר חדשה שבנו העות'מנים, היא לא נחשבה בעיניהם כיעד משמעותי או אסטרטגי שהאויב ירצה לכבוש, מה שהוביל לכך שכוחות הצבא הטורקי בעיר לא היו גדולים מדי.
יש טענה היסטורית שמספרת שהבריגדה הרביעית של הפרשים הקלים הייתה אמורה להמתין לכוח נוסף, אבל הם מאסו בהמתנה ותוך התעלמות מסוימת מהפקודות, הם החליטו לנסות ולכבוש את העיר בעצמם. כאן נכנס גם הקשר הנפשי של האוסטרלים והניו-זילנדים אל סוסיהם, שבאו איתם מהמולדת. הם החליטו, בניגוד ללחימה הקודמת שלהם בתל-א-סבא, לכבוש את באר שבע כשהם רכובים על הסוסים.
ןכך, היה המהלך המכריע בקרב התקפת הפרשים המפורסמת של חיל הפרשים האוסטרלי הקל (Australian Light Horse). בניגוד לטקטיקות המקובלות של התקופה, הכוח פרשי הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי, שנודע בתור "הפרשים הקלים", ביצעו מתקפת הסתערות ישירה על העמדות הראשונות של הצבא העות'מני, כשהם רוכבים במהירות גבוהה ומשתמשים ברובים עם כידונים, במקום באש מנשק.
זו הייתה התקפה נועזת ולא שגרתית. היא הפתיעה את המגינים העות'מנים ואפשרה לפרשים לדהור ולמעשה לעבור בדהירה את העמדות הטורקיות. הבריטים לא עצרו והתקדמו מיידית לכיבוש מהיר של כל העיר. על סוסים ורובים מכודנים בידיהם, הם פרצו אל העיר, כשהם צורחים ומטילים אימה ורעש כמו טורנדו.
כאן, ובניגוד להגנה העיקשת שלהם בקו העמדות, שותקו הטורקים בעיר לחלוטין. המומים מנפילת ההגנה החיצונית שלהם, הם הופתעו מהמתקפה המהירה ונאלצו להיכנע לפרשים הקלים.
רק בדיעבד הובן עד כמה מכריע היה כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה. הוא סימן את תחילת הסוף של השלטון העות'מאני באזור. הקרב היווה את הניצחון הראשון של הבריטים במערכה על ארץ ישראל ולמעשה בכל מסע הכיבושים שלהם בפלשתינה. אחריו נפרץ קו החזית הטורקית וכחודש אחר כך נכבשה ירושלים. עם השלמת הניצחון ישלטו הבריטים בארץ ישראל למשך עשרות שנים, עד לביטול המנדט והקמת מדינת ישראל.
ויש עוד נקודה מעניינת אחת - בקרב הזה הסתיימה למעשה היסטוריה עולמית בת אלפי שנים. לא רבים יודעים שבאר שבע הייתה זירת קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה המערבית. כאן מומשו בפעם האחרונה טכניקות מלחמה ששימשו את הצבאות ההיסטוריים, באלפי מלחמות וקרבות עבר, במשך יותר מ-10 אלפים שנה. כאן נלחמו בפעם האחרונה המוני פרשים וחיילים רכובים על סוסים, בקרבות או מלחמות כלשהם.
הנה שחזור כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/-s4x2rN_wzI
עוד משחזור הכיבוש ההיסטורי והמבריק ההוא (עברית):
https://youtu.be/sQzrS14dTbI
קטע מסרט שמשחזר את תבוסת הבריגדה הקלה והנצחון שאחריה:
https://youtu.be/dD9lL6Z0RBA
שחזור הקרב המפורסם 100 שנה אחרי:
https://youtu.be/ku_T49qWLUQ
תולדות הבריגדה:
https://youtu.be/b73IaK2zQk8
וקטע מתכנית חינוכית על כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/XXSvHyDS8aw?t=6m57s?long=yes
יש עיר בישראל, באר שבע, שקנתה את עולמה בקרב אחד וביום אחד, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בעיר הזו, לא להאמין, התמודדו זו מול זו שתי אימפריות של ממש, האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מנית. בבאר שבע גם נרשמו אז שני אירועים היסטוריים מטורפים - אחד שישפיע על העתיד ואחד שסיים את העבר.
זה היה ב-31 באוקטובר 1917, כשהעיר החדשה שהקימו העות'מנים בנגב, באזור המשוער של באר שבע העתיקה, נכבשה על ידי כוחות בריטיים ואוסטרלים. המבצע נודע בתור "קרב באר שבע" והוא היה לחלק מהמערכה הרחבה יותר של הבריטים כנגד האימפריה העות'מנית בארץ ישראל.
קדם לקרב תכנון מדוקדק והוכנסה בו הטעייה והפתעה טקטית, שהכינו הבריטים לטורקים. הם החליטו להסיח את דעת הצבא העות'מני, על ידי סימנים להתקפה שלישית על עזה, לאחר שני כשלונות בכיבושה.
וכאן באה ההונאה המודיעינית של הבריטים. יזם אותה קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן. הוא הציע לעשות תרגיל ולהטעות את האויב. התכנית התקבלה והוא יצא על סוסו לסיור בנגב. בזמן שעבר מולו סיור טורקי, מיינרצהגן דאג למשוך את תשומת לב הסיור ולכאורה ברח בבהלה. בבריחתו הוא שמט את תיק הסיור שלו ו"איבד" את תכניות המתקפה על עזה. התכניות הללו היו מזויפות כמובן ונועדו להטעות את הטורקים.
ההטעיה, שנועדה לסייע לכיבוש מהיר וקל יחסית של העיר, הצליחה מעל המשוער. הטורקים עיבו את ההגנה על עזה, בעוד הכוח שהגן על באר שבע היה מצומצם מאוד.
בלילה שלפני הקרב מתקדם הכוח העיקרי של צבא האימפריה ומגיע בסמוך לבאר שבע. מכיוון שזו עיר חדשה שבנו העות'מנים, היא לא נחשבה בעיניהם כיעד משמעותי או אסטרטגי שהאויב ירצה לכבוש, מה שהוביל לכך שכוחות הצבא הטורקי בעיר לא היו גדולים מדי.
יש טענה היסטורית שמספרת שהבריגדה הרביעית של הפרשים הקלים הייתה אמורה להמתין לכוח נוסף, אבל הם מאסו בהמתנה ותוך התעלמות מסוימת מהפקודות, הם החליטו לנסות ולכבוש את העיר בעצמם. כאן נכנס גם הקשר הנפשי של האוסטרלים והניו-זילנדים אל סוסיהם, שבאו איתם מהמולדת. הם החליטו, בניגוד ללחימה הקודמת שלהם בתל-א-סבא, לכבוש את באר שבע כשהם רכובים על הסוסים.
ןכך, היה המהלך המכריע בקרב התקפת הפרשים המפורסמת של חיל הפרשים האוסטרלי הקל (Australian Light Horse). בניגוד לטקטיקות המקובלות של התקופה, הכוח פרשי הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי, שנודע בתור "הפרשים הקלים", ביצעו מתקפת הסתערות ישירה על העמדות הראשונות של הצבא העות'מני, כשהם רוכבים במהירות גבוהה ומשתמשים ברובים עם כידונים, במקום באש מנשק.
זו הייתה התקפה נועזת ולא שגרתית. היא הפתיעה את המגינים העות'מנים ואפשרה לפרשים לדהור ולמעשה לעבור בדהירה את העמדות הטורקיות. הבריטים לא עצרו והתקדמו מיידית לכיבוש מהיר של כל העיר. על סוסים ורובים מכודנים בידיהם, הם פרצו אל העיר, כשהם צורחים ומטילים אימה ורעש כמו טורנדו.
כאן, ובניגוד להגנה העיקשת שלהם בקו העמדות, שותקו הטורקים בעיר לחלוטין. המומים מנפילת ההגנה החיצונית שלהם, הם הופתעו מהמתקפה המהירה ונאלצו להיכנע לפרשים הקלים.
רק בדיעבד הובן עד כמה מכריע היה כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה. הוא סימן את תחילת הסוף של השלטון העות'מאני באזור. הקרב היווה את הניצחון הראשון של הבריטים במערכה על ארץ ישראל ולמעשה בכל מסע הכיבושים שלהם בפלשתינה. אחריו נפרץ קו החזית הטורקית וכחודש אחר כך נכבשה ירושלים. עם השלמת הניצחון ישלטו הבריטים בארץ ישראל למשך עשרות שנים, עד לביטול המנדט והקמת מדינת ישראל.
ויש עוד נקודה מעניינת אחת - בקרב הזה הסתיימה למעשה היסטוריה עולמית בת אלפי שנים. לא רבים יודעים שבאר שבע הייתה זירת קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה המערבית. כאן מומשו בפעם האחרונה טכניקות מלחמה ששימשו את הצבאות ההיסטוריים, באלפי מלחמות וקרבות עבר, במשך יותר מ-10 אלפים שנה. כאן נלחמו בפעם האחרונה המוני פרשים וחיילים רכובים על סוסים, בקרבות או מלחמות כלשהם.
הנה שחזור כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/-s4x2rN_wzI
עוד משחזור הכיבוש ההיסטורי והמבריק ההוא (עברית):
https://youtu.be/sQzrS14dTbI
קטע מסרט שמשחזר את תבוסת הבריגדה הקלה והנצחון שאחריה:
https://youtu.be/dD9lL6Z0RBA
שחזור הקרב המפורסם 100 שנה אחרי:
https://youtu.be/ku_T49qWLUQ
תולדות הבריגדה:
https://youtu.be/b73IaK2zQk8
וקטע מתכנית חינוכית על כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/XXSvHyDS8aw?t=6m57s?long=yes
מה הייתה דרך הבשמים?
דרך הבשמים (Incense route) הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. כחלק מרשת של דרכי מסחר בין אירופה והמזרח, הועברו בדרך הבשמים סחורות מדרום חצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
מי שהובילו את השיירות שעברו בדרך הבשמים היו הנַבַּטִים (Nabataeans), עם קדום של נוודים שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית. יתרונם במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו.
הנבטים נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים. מתימן ועומאן הם הביאו סחורות בדרך המדברית, עד לנמל עזה. ממנו נשלחו הסחורות הללו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם המשיכו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, משי, אבנים טובות, תבלינים מהודו, צבעים, בדים יקרים, מלח, חומרים ליצירת מומיות ועוד.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן הייתה בירת ממלכתם של הנבטים וישבה על דרך הבשמים. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים הללו שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
הנה סיפורה של דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/azvsHnw4cRI
שרידי מואה הנבטית, שעל דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/eFhJfMPPliU
העיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
יצירה על שם דרך הבשמים של המוזיקאי יאיר דלאל:
https://youtu.be/39a9SOwj3k8
ומסע מודרני בחלק הירדני - ישראלי של הדרך (עברית):
https://youtu.be/gnp2DAJ_JP8?long=yes
דרך הבשמים (Incense route) הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. כחלק מרשת של דרכי מסחר בין אירופה והמזרח, הועברו בדרך הבשמים סחורות מדרום חצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
מי שהובילו את השיירות שעברו בדרך הבשמים היו הנַבַּטִים (Nabataeans), עם קדום של נוודים שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית. יתרונם במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו.
הנבטים נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים. מתימן ועומאן הם הביאו סחורות בדרך המדברית, עד לנמל עזה. ממנו נשלחו הסחורות הללו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם המשיכו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, משי, אבנים טובות, תבלינים מהודו, צבעים, בדים יקרים, מלח, חומרים ליצירת מומיות ועוד.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן הייתה בירת ממלכתם של הנבטים וישבה על דרך הבשמים. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים הללו שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
הנה סיפורה של דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/azvsHnw4cRI
שרידי מואה הנבטית, שעל דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/eFhJfMPPliU
העיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
יצירה על שם דרך הבשמים של המוזיקאי יאיר דלאל:
https://youtu.be/39a9SOwj3k8
ומסע מודרני בחלק הירדני - ישראלי של הדרך (עברית):
https://youtu.be/gnp2DAJ_JP8?long=yes
איך נוצר מכתש? מהו מכתש?
מכתש הוא שקע שנותר בקרום כדור הארץ, על פני האדמה. ישנם סוגי מכתשים רבים:
מכתשי הפגיעה - שנוצרים כתוצאה מפגיעה של מטאוריט בגוף כדור הארץ (או גוף שמיימי אחר). מטאוריט הוא חלק של האסטרואיד שהצליח להגיע עד לפני הקרקע.
מכתשי קלדרה ושקיעה - הקלדרה נוצר כתוצאה מהתפרצות הר געש ומכתש השקיעה נוצר על מורדות הר הגעש, עקב זרימה תת-קרקעית של המאגמה.
מכתש קרחוני - יוצרת אותו שחיקת קרקע סלעית, על ידי חצץ ואבנים המסתחררים בעוצמה במערבולת מים מתחת לקרחון.
מכתש רוח - לאחר שהרוח מסירה את החול מדיונות חול הוא נוצר.
מכתש סחיפה - שנוצר מזרימה של מי משקעים על שכבות הסלע. כל המכתשים מסוג זה נמצאים בישראל ובסביבתה, כמו מכתש רמון, מכתשי התאומים, המכתש הגדול והמכתש הקטן שבנגב ומכתשים במדבר סיני.
הנה מכתש המטאור באריזונה שנוצר כתוצאה מפגיעת מטאוריט:
http://youtu.be/k1MivXXrn2A
מכתש סחיפה - כך נוצר מכתש רמון:
http://youtu.be/O_Wt3Sz2B0E
ומכתש הפגיעה באריזונה מהאוויר:
http://youtu.be/H3nZqSBee40
מכתש הוא שקע שנותר בקרום כדור הארץ, על פני האדמה. ישנם סוגי מכתשים רבים:
מכתשי הפגיעה - שנוצרים כתוצאה מפגיעה של מטאוריט בגוף כדור הארץ (או גוף שמיימי אחר). מטאוריט הוא חלק של האסטרואיד שהצליח להגיע עד לפני הקרקע.
מכתשי קלדרה ושקיעה - הקלדרה נוצר כתוצאה מהתפרצות הר געש ומכתש השקיעה נוצר על מורדות הר הגעש, עקב זרימה תת-קרקעית של המאגמה.
מכתש קרחוני - יוצרת אותו שחיקת קרקע סלעית, על ידי חצץ ואבנים המסתחררים בעוצמה במערבולת מים מתחת לקרחון.
מכתש רוח - לאחר שהרוח מסירה את החול מדיונות חול הוא נוצר.
מכתש סחיפה - שנוצר מזרימה של מי משקעים על שכבות הסלע. כל המכתשים מסוג זה נמצאים בישראל ובסביבתה, כמו מכתש רמון, מכתשי התאומים, המכתש הגדול והמכתש הקטן שבנגב ומכתשים במדבר סיני.
הנה מכתש המטאור באריזונה שנוצר כתוצאה מפגיעת מטאוריט:
http://youtu.be/k1MivXXrn2A
מכתש סחיפה - כך נוצר מכתש רמון:
http://youtu.be/O_Wt3Sz2B0E
ומכתש הפגיעה באריזונה מהאוויר:
http://youtu.be/H3nZqSBee40
