שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהי גאונת הפסנתר ילדת הפלא שמתה בגטו?
יוסימה פלדשוה (Josima Feldschuh) הייתה ילדת פלא מוסיקלית, פסנתרנית ומלחינה יהודיה שמתה בתקופת השואה.
כבר מגיל צעיר הפגינה יוסימה, ילידת ורשה בשנת 1929, כישרון מוזיקלי יוצא דופן. בהיותה בת חמש היא החלה ללמוד מאמה נגינה ובהמשך נשלחה ללמוד אצל מורים מעולים. היא ניחנה בזיכרון מוסיקלי מדהים, שמיעה אבסולוטית, תפיסה מוסיקלית נדירה ושליטה טכנית לא רגילה ועוד פחות לגילה.
יוסימה התאמנה שעות רבות בכל יום. היא ניגנה בעל פה יצירות רבות של שופן, צ'ייקובסקי, באך, מנדלסון, בטהובן ומוצרט, כשהכל עם פרשנות אישית וייחודית. באותה תקופה (שנת 1940) אביה כתב עליה ביומנו: "בתי מראה כישרונות גאוניים ומפליאה כל שומעיה".
בתקופת הכיבוש הגרמני בפולין, ולמרות המציאות הקשה של ימי מלחמת העולם השנייה, היא הרבתה לנגן וטיפחה את כישרון הנגינה וההלחנה שלה.
בהיותה נערה נאלצה יוסימה לעבור ולהתגורר עם משפחתה בגטו ורשה, שם המשיכה הנערה הנוכשרת כל כך להלחין ולהופיע בתנאים קשים ביותר.
בגטו, כבר בגיל 12, זכתה ילדת הפלא להכרה על ביצועיה הוירטואוזיים ליצירות שופן והחלה לבצע יצירות פרי עטה, שזכו לתשואות והכרה. הקונצרט הראשון בחייה עתיד להזכר כאחד האירועים המרגשים ביותר בחיי התרבות של גטו ורשה. בליווי של התזמורת הסימפונית היהודית בגטו, היא הפליאה בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 9 במי במול מז'ור, קכל 271 של מוצרט.
במהלך המלחמה נקטעה הקריירה המבטיחה שלה באופן טראגי. כשהמצב בגטו החמיר, בשנת 1943, הצליחו הוריה של יוסימה למצוא מקום מחבוא מחוץ לגטו ולהבריח אותה אליו. משנאלצו לשוב לגטו, חלתה יוסימה בדלקת ריאות ותוך מספר חודשים היא אובחנה כחולה בשחפת.
בגיל 14, ביום השלישי של מרד גטו ורשה, מתה ילדת הפלא, הפסנתרנית והמלחינה של הגטו ממחלת השחפת. היא נקברה בסוד, בלילה וללא מצבה, כמו שקוברים כלב. אימה של יוסימה, פרלה, לא יכלה לשאת את הצער ותוך שבועות ספורים נטלה את חייה.
וכך איבד העולם מוסיקאית נדירה ומיוחדת במינה ואת כל היצירות שלא כתבה. היא הותירה אחריה 17 יצירות שהלחינה לפסנתר, בהן בולט הכישרון הענקי והרגישות יוצאת הדופן שלה. באורח פלא שרדו מיצירותיה כמה מיניאטורות מקסימות לפסנתר, כולל נוקטורן ופרלודים יפים.
את יצירותיה ניגנו בשנים האחרונות בארצות שונות, כולל ארצות הברית, בריטניה, פולין, צ'כיה ואוסטריה. מנגנים אותן מנגנים צעירים ועד פסנתרנים מקצועיים מכל העולם.
מומחים רואים ביצירותיה של יוסימה פלדשו ערך אמנותי עצום ועדות לכישרון יוצא מן הכלל. יכולותיה, ללא ספק, היו מביאים אותה בקלות לפסגת עולם המוסיקה הקלאסית. ממה שהותירה וכתבה בגיל כה צעיר אפשר להבין בקלות כמה הפסיד עולם המוסיקה מהאובדן של כישרון כה צעיר, מלא פוטנציאל והבטחה, שלא זכה להתממש במלואו.
הנה מזורקה מספר 3 של יוסימה פלדשוה:
https://youtu.be/BjZ4bK6AhOE
נוקטורן אופוס 16 והקדמה קצרה עליה:
https://youtu.be/RLvrSwAvd2w?t=1m27s
עוד ביצוע יפה של הנוקטורן:
https://youtu.be/18FrU0Dfp4k
"לחישת הנחל" של יוסימה:
https://youtu.be/FXG3J2QyFVY
קטע קצר ותוסס אופוס 1 של יוסימה:
https://youtu.be/ykgQ5qJ50ig
וסיפורה של יוסימה פלדשוה (עברית):
https://youtu.be/hJgriO2u9X0
מהי דינמיקה במוסיקה?
כל מוסיקאי יודע שלנגן או לשיר אפשר בעוצמות שונות של צליל. אפשר לנגן חזק מאוד או לשיר חלש, יש קצת חזק או חלש מאוד, יש הולך ומתחזק ויש שנחלש בהדרגה - מוסיקה היא אומנות דינמית משתנה לאורך זמן הביצוע. זוהי הדינמיקה (Dynamics).
במוסיקה מציעה הדינמיקה את מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. סימנים אלו הם אוסף של הוראות שמסבירות למבצע את החוזק הנדרש של הביצוע בכל שלב ואת אופן הנגינה או השירה שלו.
הזמרת או הנגן, מבצעי המוסיקה, מקבלים מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך המדויקת שקבע המלחין או המעבד המוסיקלי לנגן את המוסיקה.
#הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.
פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.
מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.
מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.
פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.
פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.
קרשנדו או קרשצ'נדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.
דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.
ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.
בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או
פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.
פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.
פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.
הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:
https://youtu.be/YQ7zA2_um8s
בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:
https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko
וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:
https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes
איך קוראים מוסיקה מתווים?
קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:
לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.
הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).
זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.
הנה סרטון על עולם התווים (מתורגם):
http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s
החמשה משמשת לכתיבת תווים:
https://youtu.be/OcRdtEGVENo
תווים המוצגים כפרטיטורה בצורה אינטראקטיבית על מסך המחשב, בסנכרון עם המנגינה:
https://youtu.be/ydmRhwVmx6w
היצירה "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:
https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM
וסרטון אמנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:
https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk
מי המציא את התווים?
לעיתים מייחסים בטעות את החמשה לנזיר הנוצרי שהיה גם מורה למוסיקה, גווידו ד'ארצו (גווידו מהעיר האיטלקית ארצו). אבל זוהי טעות. גווידו הוא אמנם מי שנתן שמות לתווים במאה ה-11. השמות ניתנו על פי מילות שיר התפילה "המנון ליוחנן המטביל". כל שורה בשיר החלה בהברה אחרת, שנלקחה בתור שם הצליל שבו היא החלה. הצלילים בהמנון הזה היו בסדר עולה, על פי הסדר בסולם. וכך היו ההברות הראשונות בשוות השיר לשמות הצלילים בסולם: אוּט, רֶה, מִי וכן הלאה. שם הצליל אוּט הוחלף בהמשך ל-do מהמילה Domine (אלוהים) - הוא הצליל דו.
גווידו, אגב, גם המציא עוד שיטה מבריקה להוראת שירה. היא זכתה לכינוי "היד הגווידויאנית", שבעזרתה לימד ואימן את תלמידיו לשיר תווים. המורה הרים את כף ידו ובאצבעו נהג להצביע על מקומות שונים בכף היד וכך סימל לתלמידים תווים שונים לשירה, ללא צורך ברישום של המנגינה.
תווים הם סדרת סימנים וסמלים ושיטה שבעזרתה יחלו עם הזמן לרשום את צלילי המוסיקה. רישום התווים, בדרך אל החמשה המוסיקלית, הלך והתפתח בהדרגה, כשנדרשה שיטה טובה יותר משינון והעברה בעל-פה של מנגינות. אז גווידו אמנם נתן לתווים את שמם, אבל בהתפתחות חמשת התווים, אותה שורה בת 5 קווים שעליה כותבים את התווים המוסיקליים, שם היה גווידו רק אחד התורמים לפיתוח שיטת הרישום המוכרת לנו.
בימי הביניים המוקדמים, במשך מאות שנים, נהגו לרשום את המנגינות בכנסייה באמצעות נוימות. הנוימות, בדומה לטעמי המקרא היהודיים, היו סימנים קבועים שהופיעו מעל הברות ומילים בשיר. כל נוימה סימנה כיצד לשיר את ההברה או המילה שמתחתיה. במאה ה-10 החלו לרשום את הנוימות בגבהים שונים מעל למילים, כשהגובה סימן את הגובה המשתנה שבו יש לשיר את הנוימה. במאה ה-11 הוסיפו שני קווים מאוזנים שעל גבם רשמו את הנוימות. קווים אלה הורו את הגובה המוחלט של הצלילים, לרוב ביחס לצלילים דו ופה.
גווידו ד'ארצו תרם צבעים לשני הקווים הללו. את הקו של הצליל דו הוא ייצג בצבע צהוב, בעוד הקו של הצליל פה נצבע באדום. הקווים הנוספים של שורת התווים התווספו אחריו ורק כשהנוימות פינו את מקומן לרישום תווים מדויקים, תו אחד לצליל אחד. בתחילה התרחבה השורה ל-4 קווים ובהמשך תולדות המוסיקה נוסף קו חמישי והחמשה התקבעה על 5 קווים ובצורה שאותה אנו מכירים היום.
הנה סיפור חייו ופועלו של ממציא התווים גווידו ד'ארצו:
https://youtu.be/l-JMX7tVqog
התפתחות כתב התווים ותרומתו של גווידו ד'ארצו לתהליך:
http://youtu.be/LxkstaYPztM
ספר שמספר על המצאותיו המוסיקליות של גידו ד'ארצו:
http://youtu.be/XBPVpJOFO-s
היד של גווידו ד'ארצו יכולה לסמן גם היום למקהלה כיצד ומה לשיר:
http://youtu.be/MmR716ZTqL8
כך משתמשים ביד הגווידואית:
https://youtu.be/eBq-S_QdU2U
ובחיוך - כשהאמריקאים החלו לקרוא לתווים על שם אותיות ה-ABC, הם לא שיערו שיקרה להם האסון של יניביזם (עברית):
https://youtu.be/4LPeRNLW13c
איך מנגנים על כוסות יין?
כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.
השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".
הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/lAEXH9DAH98
ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":
https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188
מהם תחביבים?
תחביבים (Hobbies) הם פעילויות שאנשים בוחרים לעסוק בהן בזמנם החופשי מתוך עניין אישי והנאה.
מעבר להנאה שהם גורמים, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים שיש להם תפקיד מרכזי בשיפור איכות החיים ובשמירה על בריאות נפשית. היתרונות של תחביבים רבים וכך גם המשמעות והסיפוק מעיסוק המעניק חוויה טובה, מתמשכת ומתגמלת - לאור ההשקעה הנדרשת בהם.
#היתרונות של תחביבים למוח?
למי שמצויים עמוק במדיה החברתית שווה לדעת שהעיסוק בתחביבים עוזר למוחנו להשתקם מההשפעות הלא פשוטות של הרשתות החברתיות הללו ומההתמכרות ל"לייקים", עוקבים או חברים בהן.
לתחביבים תפקיד משמעותי בשיקום המוח מצריכה מופרזת של הרשתות החברתיות, תופעה שזכתה לכינוי "ריקבון מוחי" (Brain Rot).
תרומתם בולטת במיוחד בכמה מישורים. ראשית, יש שיפור ברור במצב הרוח והבריאות הכללית, מה שמפחית את תחושות הדיכאון ומגביר את האושר.
עוד משפר התחביב את הזיכרון, את מבנה המוח ואף מסוגל להגן על מוחנו לטווח הארוך. הוא גם מתקן גם את טווח הקשב ובמקום לקפוץ לגירויים מהירים הוא מאמן את המוח שלנו להתרכז במשימה אחת.
לתחביב תפקיד חשוב גם באיזון מערכת התגמול. את המרדף השטחי אחרי התראות בטלפון הוא מחליף בדברים שמאפשרים לנו להרגיש סיפוק עמוק ומשמעותי - מה שנקרא "דופמין איטי". זה קורה כשבמהלך עיסוק בתחביב, המוח משחרר סרוטונין ודופמין, שהם הנוירוטרנסמיטרים שאחראים על תחושות של הנאה ומצב רוח טוב.
לצד הדופמין משוחררים תוך עיסוק בתחביב גם אנדורפינים שמפחיתים תחושות של מתח וחרדה. מחקרים מאוניברסיטת UCL בלונדון מצאו שאנשים העוסקים בתחביב קבוע מדווחים על רמות נמוכות יותר של הורמוני מתח כמו קורטיזול.
#סוגי תחביבים ותרומתם
תחביבים יצירתיים מפעילים אזורים במוח הקשורים לפתרון בעיות וחשיבה מופשטת. מחקר שנערך באוניברסיטת בוסטון ב-2021 הראה כי אנשים העוסקים בתחביבים יצירתיים לפחות שעתיים בשבוע מציגים שיפור של 23% בפתרון בעיות מורכבות במקום העבודה.
תחביבים פיזיים תורמים לבריאות הגופנית דרך הגברת קצב הלב, שיפור זרימת הדם והגמישות. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית דרך תחביבים מפחיתות את הסיכון למחלות לב ב-30% ולדיכאון ב-20%.
תחביבים חברתיים מעודדים יצירת קשרים משמעותיים ותומכים במיומנויות תקשורת. מחקרי אורך מראים כי אנשים המשתתפים בתחביבים קבוצתיים מפתחים רשתות תמיכה חברתיות חזקות יותר ומדווחים על רמות נמוכות יותר של בדידות.
בהיבט הקוגניטיבי, מחקרים מאוניברסיטת האורווד משנת 2023 מראים כי עיסוק בתחביבים מאתגרים מחשבתית מפחית את הסיכון לדמנציה ב-47% ומשפר זיכרון עבודה ב-28%. תחביבים כמו נגינה בכלי נגינה או למידת שפה חדשה מגבירים את הקישוריות העצבית במוח.
בעידן הדיגיטלי, תחביבים מקוונים מספקים הזדמנויות חדשות ללמידה ולהתפתחות. פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות גישה למשאבים וקהילות עניין גלובליות, אך חשוב לשמור על איזון בין פעילות מקוונת לפעילות בעולם הפיזי.
התרומה של תחביבים לאיזון בין עבודה לחיים אישיים הוכחה במחקרים רבים. עובדים המקדישים זמן קבוע לתחביבים מדווחים על עלייה של 31% בפרודוקטיביות ו-44% בשביעות רצון מהעבודה. תחביבים מספקים הפוגה הכרחית מלחצי היומיום ומאפשרים התחדשות מנטלית.
#תחביבים אפשריים
הנה אוסף תחביבים אהובים בעולם:
אספנות, ציור, רישום, ספורט אתגרי, ציור בצבע, צילום, כתיבה, צילום, עיצוב אופנה, קדרות וקרמיקה בכלל, סריגה, תפירה, הכנת תכשיטים, מייקרים, פארקור, הליכה, ריצה, יוגה, פילאטיס, ריקוד, הייקינג (טיולים רגליים), ציד, רכיבת אופניים, צפרות, הרמת משקולות, כושר, טיפוס צוקים, עיצוב גרפי, שחייה, איגרוף, עריכת סרטים, כתיבת יומן, קריאה, האזנה לפודקאסטים, גינון, צפייה בכוכבים, צביעה, נטוורקינג - כלומר יצירת קשרים חדשים, טיסנאות, לימוד שפות, פאזלים, נגינה בכלי נגינה, חוגי התעמלות, מועדון קריאה, צלילה, גלישה, סדנאות יצירה, קבוצת ספורט, שירה בציבור, התנדבות, טיולים, צילום מתיחות, מפגשי חברים, יצירת מוצרים דיגיטליים, שחייה, אמנות דיגיטלית, סקי, יצירת תוכן ברשתות החברתיות, גלישה, צילום, אפייה, ספוטינג של מטוסים, כתיבת בלוג, אירוח מסיבות, לימוד קורסים אונליין, שיפוץ רהיטים, איסוף בגדי יד שנייה, הכנת נרות, הכנת סבונים, מלאכות יד והתכתבות.
תחביבים שונים של אנשים אנו סוקרים בתגית "תחביבים".
הנה התחביבים - לילדים (עברית):
https://youtu.be/qkTGa41Q6tM
כך אוספים בולים:
https://youtu.be/EeMB9le8WaI
יש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:
https://youtu.be/RMiOjstOb8w
איך מוצאים תחביב? (עברית)
https://youtu.be/eVTBkjgWZzo?long=yes
סרטון ארוך על תחביבים אפשריים:
https://youtu.be/Ye5cKDVnnK4?long=yes
ובמה התחביבים תורמים למוחנו?
https://youtu.be/7b9THb3cQbg?long=yes
מהו סולו גיטרה?
סולו (Solo) במוסיקה הוא ביצוע על ידי אדם אחד בלבד. סולו גיטרה הוא נגינה של מנגינה שבה נגן הגיטרה מבצע קטע אישי ושאר הנגנים מלווים אותו. לרוב הוא מבוצע בגיטרה חשמלית, אם כי יש סולואים נדירים גם בגיטרות אקוסטיות.
בשירי פופ ורוק נחשב סולו הגיטרה לאחד המרכיבים החשובים בסגנון. זהו קטע שבו האווירה מגיעה לשיא מסוים והנגן מפליא בהמצאה של נגינה כלית, ללא שירה בכלל.
השם סולו בא מהמילה האיטלקית "לבד" (איטלקית היא שפת המוסיקה ובה מכונים רוב מונחי המוסיקה).
הנה עשרת הסולואים הגדולים בתולדות הרוק (מתורגם):
https://youtu.be/f4NOJ42-BKM
אחד הסולואים המלודיים והאהובים הוא זה של גרי מור ב"מדרכות פריז":
https://youtu.be/vkUpfw4Hf3w
סולו הגיטרה המדהים של גיטריסט "פינק פלויד" דייב גילמור בשיר "חסר תחושה ונינוח":
http://youtu.be/o5Ht6WIhhmU
הסולו היריב של אותו ענק גיטרה גילמור מיהלום משוגע":
https://youtu.be/Fk0V_GGa2XM
סולו גיטרה אקוסטית, שאינה חשמלית:
http://youtu.be/3j8mr-gcgoI
טאש סולטנה, אחת מגיטריסטיות הרוק המוכרות בעולם:
https://youtu.be/RBw08GbrR-g
הנה 50 הסולואים הגדולים בכל הזמנים:
https://youtu.be/cNlIzJKSZ34?long=yes
הסולואים הגדולים בכל שנה מ-1965 ועד 2024:
https://youtu.be/2-Jb4zHlaZA?long=yes
ומדריך למתחילים לנגינת סולו על כל שיר שתשמעו:
https://youtu.be/AY_a4S44QUw?long=yes
מהו הרובוט המנגן?
הנגינה בכינור אינה דבר קל. את זה יספר לכם כל מי שלמד פעם כינור, גם אם עזב אחרי מספר שיעורים.. רובוט הכינור שחשפה חברת טויוטה היפנית בשנת 2007 הוא רובוט שמסוגל לנגן בכינור. אמנם רמת הנגינה שלו אינה גבוהה במיוחד, אבל הוא בהחלט מרשים ביכולות שאליהן הגיע כמכונה לומדת ומדגים לאיזו רמה ניתן להגיע עם רובוט מודרני.
קצת מצחיק שהרובוט הזה קצת לועג למשפט האלמותי של ממציא המושג "רובוט", הסופר קארל צ'אפק, שכתב "אל לה למכונת העבודה לרצות לנגן בכינור"..
הרובוט המנגן בכינור יודע לנגן גם בחצוצרה ובעתיד הנראה לעין רובוטים יוכלו לנגן ברמה גבוהה הרבה יותר ובכלים נוספים. בעזרת האינטיליגנציה המלאכותית הם יצליחו ודאי להגיע ללמידה קרובה עוד יותר ללמידה האנושית ולהגיע לרמת ביצוע יפה ביותר.
הנה סיפורו של הרובוט המנגן כינור:
https://youtu.be/IW9Mk0Wf3kQ
קטע יפני מביצועיו:
https://youtu.be/eXNhs9q-p_Y
ב"קונצרט" מול קהל:
https://youtu.be/49u8n27zrSQ
ועוד מיכולותיו:
https://youtu.be/yhGg6WhmBJI
באיזו תוכנה ניתן לכתוב מוסיקה בעט?
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
יוסימה פלדשוה (Josima Feldschuh) הייתה ילדת פלא מוסיקלית, פסנתרנית ומלחינה יהודיה שמתה בתקופת השואה.
כבר מגיל צעיר הפגינה יוסימה, ילידת ורשה בשנת 1929, כישרון מוזיקלי יוצא דופן. בהיותה בת חמש היא החלה ללמוד מאמה נגינה ובהמשך נשלחה ללמוד אצל מורים מעולים. היא ניחנה בזיכרון מוסיקלי מדהים, שמיעה אבסולוטית, תפיסה מוסיקלית נדירה ושליטה טכנית לא רגילה ועוד פחות לגילה.
יוסימה התאמנה שעות רבות בכל יום. היא ניגנה בעל פה יצירות רבות של שופן, צ'ייקובסקי, באך, מנדלסון, בטהובן ומוצרט, כשהכל עם פרשנות אישית וייחודית. באותה תקופה (שנת 1940) אביה כתב עליה ביומנו: "בתי מראה כישרונות גאוניים ומפליאה כל שומעיה".
בתקופת הכיבוש הגרמני בפולין, ולמרות המציאות הקשה של ימי מלחמת העולם השנייה, היא הרבתה לנגן וטיפחה את כישרון הנגינה וההלחנה שלה.
בהיותה נערה נאלצה יוסימה לעבור ולהתגורר עם משפחתה בגטו ורשה, שם המשיכה הנערה הנוכשרת כל כך להלחין ולהופיע בתנאים קשים ביותר.
בגטו, כבר בגיל 12, זכתה ילדת הפלא להכרה על ביצועיה הוירטואוזיים ליצירות שופן והחלה לבצע יצירות פרי עטה, שזכו לתשואות והכרה. הקונצרט הראשון בחייה עתיד להזכר כאחד האירועים המרגשים ביותר בחיי התרבות של גטו ורשה. בליווי של התזמורת הסימפונית היהודית בגטו, היא הפליאה בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 9 במי במול מז'ור, קכל 271 של מוצרט.
במהלך המלחמה נקטעה הקריירה המבטיחה שלה באופן טראגי. כשהמצב בגטו החמיר, בשנת 1943, הצליחו הוריה של יוסימה למצוא מקום מחבוא מחוץ לגטו ולהבריח אותה אליו. משנאלצו לשוב לגטו, חלתה יוסימה בדלקת ריאות ותוך מספר חודשים היא אובחנה כחולה בשחפת.
בגיל 14, ביום השלישי של מרד גטו ורשה, מתה ילדת הפלא, הפסנתרנית והמלחינה של הגטו ממחלת השחפת. היא נקברה בסוד, בלילה וללא מצבה, כמו שקוברים כלב. אימה של יוסימה, פרלה, לא יכלה לשאת את הצער ותוך שבועות ספורים נטלה את חייה.
וכך איבד העולם מוסיקאית נדירה ומיוחדת במינה ואת כל היצירות שלא כתבה. היא הותירה אחריה 17 יצירות שהלחינה לפסנתר, בהן בולט הכישרון הענקי והרגישות יוצאת הדופן שלה. באורח פלא שרדו מיצירותיה כמה מיניאטורות מקסימות לפסנתר, כולל נוקטורן ופרלודים יפים.
את יצירותיה ניגנו בשנים האחרונות בארצות שונות, כולל ארצות הברית, בריטניה, פולין, צ'כיה ואוסטריה. מנגנים אותן מנגנים צעירים ועד פסנתרנים מקצועיים מכל העולם.
מומחים רואים ביצירותיה של יוסימה פלדשו ערך אמנותי עצום ועדות לכישרון יוצא מן הכלל. יכולותיה, ללא ספק, היו מביאים אותה בקלות לפסגת עולם המוסיקה הקלאסית. ממה שהותירה וכתבה בגיל כה צעיר אפשר להבין בקלות כמה הפסיד עולם המוסיקה מהאובדן של כישרון כה צעיר, מלא פוטנציאל והבטחה, שלא זכה להתממש במלואו.
הנה מזורקה מספר 3 של יוסימה פלדשוה:
https://youtu.be/BjZ4bK6AhOE
נוקטורן אופוס 16 והקדמה קצרה עליה:
https://youtu.be/RLvrSwAvd2w?t=1m27s
עוד ביצוע יפה של הנוקטורן:
https://youtu.be/18FrU0Dfp4k
"לחישת הנחל" של יוסימה:
https://youtu.be/FXG3J2QyFVY
קטע קצר ותוסס אופוס 1 של יוסימה:
https://youtu.be/ykgQ5qJ50ig
וסיפורה של יוסימה פלדשוה (עברית):
https://youtu.be/hJgriO2u9X0
כל מוסיקאי יודע שלנגן או לשיר אפשר בעוצמות שונות של צליל. אפשר לנגן חזק מאוד או לשיר חלש, יש קצת חזק או חלש מאוד, יש הולך ומתחזק ויש שנחלש בהדרגה - מוסיקה היא אומנות דינמית משתנה לאורך זמן הביצוע. זוהי הדינמיקה (Dynamics).
במוסיקה מציעה הדינמיקה את מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. סימנים אלו הם אוסף של הוראות שמסבירות למבצע את החוזק הנדרש של הביצוע בכל שלב ואת אופן הנגינה או השירה שלו.
הזמרת או הנגן, מבצעי המוסיקה, מקבלים מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך המדויקת שקבע המלחין או המעבד המוסיקלי לנגן את המוסיקה.
#הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.
פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.
מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.
מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.
פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.
פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.
קרשנדו או קרשצ'נדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.
דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.
ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.
בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או
פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.
פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.
פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.
הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:
https://youtu.be/YQ7zA2_um8s
בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:
https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko
וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:
https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes
קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:
לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.
הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).
זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.
הנה סרטון על עולם התווים (מתורגם):
http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s
החמשה משמשת לכתיבת תווים:
https://youtu.be/OcRdtEGVENo
תווים המוצגים כפרטיטורה בצורה אינטראקטיבית על מסך המחשב, בסנכרון עם המנגינה:
https://youtu.be/ydmRhwVmx6w
היצירה "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:
https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM
וסרטון אמנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:
https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk
לעיתים מייחסים בטעות את החמשה לנזיר הנוצרי שהיה גם מורה למוסיקה, גווידו ד'ארצו (גווידו מהעיר האיטלקית ארצו). אבל זוהי טעות. גווידו הוא אמנם מי שנתן שמות לתווים במאה ה-11. השמות ניתנו על פי מילות שיר התפילה "המנון ליוחנן המטביל". כל שורה בשיר החלה בהברה אחרת, שנלקחה בתור שם הצליל שבו היא החלה. הצלילים בהמנון הזה היו בסדר עולה, על פי הסדר בסולם. וכך היו ההברות הראשונות בשוות השיר לשמות הצלילים בסולם: אוּט, רֶה, מִי וכן הלאה. שם הצליל אוּט הוחלף בהמשך ל-do מהמילה Domine (אלוהים) - הוא הצליל דו.
גווידו, אגב, גם המציא עוד שיטה מבריקה להוראת שירה. היא זכתה לכינוי "היד הגווידויאנית", שבעזרתה לימד ואימן את תלמידיו לשיר תווים. המורה הרים את כף ידו ובאצבעו נהג להצביע על מקומות שונים בכף היד וכך סימל לתלמידים תווים שונים לשירה, ללא צורך ברישום של המנגינה.
תווים הם סדרת סימנים וסמלים ושיטה שבעזרתה יחלו עם הזמן לרשום את צלילי המוסיקה. רישום התווים, בדרך אל החמשה המוסיקלית, הלך והתפתח בהדרגה, כשנדרשה שיטה טובה יותר משינון והעברה בעל-פה של מנגינות. אז גווידו אמנם נתן לתווים את שמם, אבל בהתפתחות חמשת התווים, אותה שורה בת 5 קווים שעליה כותבים את התווים המוסיקליים, שם היה גווידו רק אחד התורמים לפיתוח שיטת הרישום המוכרת לנו.
בימי הביניים המוקדמים, במשך מאות שנים, נהגו לרשום את המנגינות בכנסייה באמצעות נוימות. הנוימות, בדומה לטעמי המקרא היהודיים, היו סימנים קבועים שהופיעו מעל הברות ומילים בשיר. כל נוימה סימנה כיצד לשיר את ההברה או המילה שמתחתיה. במאה ה-10 החלו לרשום את הנוימות בגבהים שונים מעל למילים, כשהגובה סימן את הגובה המשתנה שבו יש לשיר את הנוימה. במאה ה-11 הוסיפו שני קווים מאוזנים שעל גבם רשמו את הנוימות. קווים אלה הורו את הגובה המוחלט של הצלילים, לרוב ביחס לצלילים דו ופה.
גווידו ד'ארצו תרם צבעים לשני הקווים הללו. את הקו של הצליל דו הוא ייצג בצבע צהוב, בעוד הקו של הצליל פה נצבע באדום. הקווים הנוספים של שורת התווים התווספו אחריו ורק כשהנוימות פינו את מקומן לרישום תווים מדויקים, תו אחד לצליל אחד. בתחילה התרחבה השורה ל-4 קווים ובהמשך תולדות המוסיקה נוסף קו חמישי והחמשה התקבעה על 5 קווים ובצורה שאותה אנו מכירים היום.
הנה סיפור חייו ופועלו של ממציא התווים גווידו ד'ארצו:
https://youtu.be/l-JMX7tVqog
התפתחות כתב התווים ותרומתו של גווידו ד'ארצו לתהליך:
http://youtu.be/LxkstaYPztM
ספר שמספר על המצאותיו המוסיקליות של גידו ד'ארצו:
http://youtu.be/XBPVpJOFO-s
היד של גווידו ד'ארצו יכולה לסמן גם היום למקהלה כיצד ומה לשיר:
http://youtu.be/MmR716ZTqL8
כך משתמשים ביד הגווידואית:
https://youtu.be/eBq-S_QdU2U
ובחיוך - כשהאמריקאים החלו לקרוא לתווים על שם אותיות ה-ABC, הם לא שיערו שיקרה להם האסון של יניביזם (עברית):
https://youtu.be/4LPeRNLW13c
נגינה
כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.
השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".
הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/lAEXH9DAH98
ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":
https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188
תחביבים (Hobbies) הם פעילויות שאנשים בוחרים לעסוק בהן בזמנם החופשי מתוך עניין אישי והנאה.
מעבר להנאה שהם גורמים, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים שיש להם תפקיד מרכזי בשיפור איכות החיים ובשמירה על בריאות נפשית. היתרונות של תחביבים רבים וכך גם המשמעות והסיפוק מעיסוק המעניק חוויה טובה, מתמשכת ומתגמלת - לאור ההשקעה הנדרשת בהם.
#היתרונות של תחביבים למוח?
למי שמצויים עמוק במדיה החברתית שווה לדעת שהעיסוק בתחביבים עוזר למוחנו להשתקם מההשפעות הלא פשוטות של הרשתות החברתיות הללו ומההתמכרות ל"לייקים", עוקבים או חברים בהן.
לתחביבים תפקיד משמעותי בשיקום המוח מצריכה מופרזת של הרשתות החברתיות, תופעה שזכתה לכינוי "ריקבון מוחי" (Brain Rot).
תרומתם בולטת במיוחד בכמה מישורים. ראשית, יש שיפור ברור במצב הרוח והבריאות הכללית, מה שמפחית את תחושות הדיכאון ומגביר את האושר.
עוד משפר התחביב את הזיכרון, את מבנה המוח ואף מסוגל להגן על מוחנו לטווח הארוך. הוא גם מתקן גם את טווח הקשב ובמקום לקפוץ לגירויים מהירים הוא מאמן את המוח שלנו להתרכז במשימה אחת.
לתחביב תפקיד חשוב גם באיזון מערכת התגמול. את המרדף השטחי אחרי התראות בטלפון הוא מחליף בדברים שמאפשרים לנו להרגיש סיפוק עמוק ומשמעותי - מה שנקרא "דופמין איטי". זה קורה כשבמהלך עיסוק בתחביב, המוח משחרר סרוטונין ודופמין, שהם הנוירוטרנסמיטרים שאחראים על תחושות של הנאה ומצב רוח טוב.
לצד הדופמין משוחררים תוך עיסוק בתחביב גם אנדורפינים שמפחיתים תחושות של מתח וחרדה. מחקרים מאוניברסיטת UCL בלונדון מצאו שאנשים העוסקים בתחביב קבוע מדווחים על רמות נמוכות יותר של הורמוני מתח כמו קורטיזול.
#סוגי תחביבים ותרומתם
תחביבים יצירתיים מפעילים אזורים במוח הקשורים לפתרון בעיות וחשיבה מופשטת. מחקר שנערך באוניברסיטת בוסטון ב-2021 הראה כי אנשים העוסקים בתחביבים יצירתיים לפחות שעתיים בשבוע מציגים שיפור של 23% בפתרון בעיות מורכבות במקום העבודה.
תחביבים פיזיים תורמים לבריאות הגופנית דרך הגברת קצב הלב, שיפור זרימת הדם והגמישות. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית דרך תחביבים מפחיתות את הסיכון למחלות לב ב-30% ולדיכאון ב-20%.
תחביבים חברתיים מעודדים יצירת קשרים משמעותיים ותומכים במיומנויות תקשורת. מחקרי אורך מראים כי אנשים המשתתפים בתחביבים קבוצתיים מפתחים רשתות תמיכה חברתיות חזקות יותר ומדווחים על רמות נמוכות יותר של בדידות.
בהיבט הקוגניטיבי, מחקרים מאוניברסיטת האורווד משנת 2023 מראים כי עיסוק בתחביבים מאתגרים מחשבתית מפחית את הסיכון לדמנציה ב-47% ומשפר זיכרון עבודה ב-28%. תחביבים כמו נגינה בכלי נגינה או למידת שפה חדשה מגבירים את הקישוריות העצבית במוח.
בעידן הדיגיטלי, תחביבים מקוונים מספקים הזדמנויות חדשות ללמידה ולהתפתחות. פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות גישה למשאבים וקהילות עניין גלובליות, אך חשוב לשמור על איזון בין פעילות מקוונת לפעילות בעולם הפיזי.
התרומה של תחביבים לאיזון בין עבודה לחיים אישיים הוכחה במחקרים רבים. עובדים המקדישים זמן קבוע לתחביבים מדווחים על עלייה של 31% בפרודוקטיביות ו-44% בשביעות רצון מהעבודה. תחביבים מספקים הפוגה הכרחית מלחצי היומיום ומאפשרים התחדשות מנטלית.
#תחביבים אפשריים
הנה אוסף תחביבים אהובים בעולם:
אספנות, ציור, רישום, ספורט אתגרי, ציור בצבע, צילום, כתיבה, צילום, עיצוב אופנה, קדרות וקרמיקה בכלל, סריגה, תפירה, הכנת תכשיטים, מייקרים, פארקור, הליכה, ריצה, יוגה, פילאטיס, ריקוד, הייקינג (טיולים רגליים), ציד, רכיבת אופניים, צפרות, הרמת משקולות, כושר, טיפוס צוקים, עיצוב גרפי, שחייה, איגרוף, עריכת סרטים, כתיבת יומן, קריאה, האזנה לפודקאסטים, גינון, צפייה בכוכבים, צביעה, נטוורקינג - כלומר יצירת קשרים חדשים, טיסנאות, לימוד שפות, פאזלים, נגינה בכלי נגינה, חוגי התעמלות, מועדון קריאה, צלילה, גלישה, סדנאות יצירה, קבוצת ספורט, שירה בציבור, התנדבות, טיולים, צילום מתיחות, מפגשי חברים, יצירת מוצרים דיגיטליים, שחייה, אמנות דיגיטלית, סקי, יצירת תוכן ברשתות החברתיות, גלישה, צילום, אפייה, ספוטינג של מטוסים, כתיבת בלוג, אירוח מסיבות, לימוד קורסים אונליין, שיפוץ רהיטים, איסוף בגדי יד שנייה, הכנת נרות, הכנת סבונים, מלאכות יד והתכתבות.
תחביבים שונים של אנשים אנו סוקרים בתגית "תחביבים".
הנה התחביבים - לילדים (עברית):
https://youtu.be/qkTGa41Q6tM
כך אוספים בולים:
https://youtu.be/EeMB9le8WaI
יש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:
https://youtu.be/RMiOjstOb8w
איך מוצאים תחביב? (עברית)
https://youtu.be/eVTBkjgWZzo?long=yes
סרטון ארוך על תחביבים אפשריים:
https://youtu.be/Ye5cKDVnnK4?long=yes
ובמה התחביבים תורמים למוחנו?
https://youtu.be/7b9THb3cQbg?long=yes
סולו (Solo) במוסיקה הוא ביצוע על ידי אדם אחד בלבד. סולו גיטרה הוא נגינה של מנגינה שבה נגן הגיטרה מבצע קטע אישי ושאר הנגנים מלווים אותו. לרוב הוא מבוצע בגיטרה חשמלית, אם כי יש סולואים נדירים גם בגיטרות אקוסטיות.
בשירי פופ ורוק נחשב סולו הגיטרה לאחד המרכיבים החשובים בסגנון. זהו קטע שבו האווירה מגיעה לשיא מסוים והנגן מפליא בהמצאה של נגינה כלית, ללא שירה בכלל.
השם סולו בא מהמילה האיטלקית "לבד" (איטלקית היא שפת המוסיקה ובה מכונים רוב מונחי המוסיקה).
הנה עשרת הסולואים הגדולים בתולדות הרוק (מתורגם):
https://youtu.be/f4NOJ42-BKM
אחד הסולואים המלודיים והאהובים הוא זה של גרי מור ב"מדרכות פריז":
https://youtu.be/vkUpfw4Hf3w
סולו הגיטרה המדהים של גיטריסט "פינק פלויד" דייב גילמור בשיר "חסר תחושה ונינוח":
http://youtu.be/o5Ht6WIhhmU
הסולו היריב של אותו ענק גיטרה גילמור מיהלום משוגע":
https://youtu.be/Fk0V_GGa2XM
סולו גיטרה אקוסטית, שאינה חשמלית:
http://youtu.be/3j8mr-gcgoI
טאש סולטנה, אחת מגיטריסטיות הרוק המוכרות בעולם:
https://youtu.be/RBw08GbrR-g
הנה 50 הסולואים הגדולים בכל הזמנים:
https://youtu.be/cNlIzJKSZ34?long=yes
הסולואים הגדולים בכל שנה מ-1965 ועד 2024:
https://youtu.be/2-Jb4zHlaZA?long=yes
ומדריך למתחילים לנגינת סולו על כל שיר שתשמעו:
https://youtu.be/AY_a4S44QUw?long=yes
הנגינה בכינור אינה דבר קל. את זה יספר לכם כל מי שלמד פעם כינור, גם אם עזב אחרי מספר שיעורים.. רובוט הכינור שחשפה חברת טויוטה היפנית בשנת 2007 הוא רובוט שמסוגל לנגן בכינור. אמנם רמת הנגינה שלו אינה גבוהה במיוחד, אבל הוא בהחלט מרשים ביכולות שאליהן הגיע כמכונה לומדת ומדגים לאיזו רמה ניתן להגיע עם רובוט מודרני.
קצת מצחיק שהרובוט הזה קצת לועג למשפט האלמותי של ממציא המושג "רובוט", הסופר קארל צ'אפק, שכתב "אל לה למכונת העבודה לרצות לנגן בכינור"..
הרובוט המנגן בכינור יודע לנגן גם בחצוצרה ובעתיד הנראה לעין רובוטים יוכלו לנגן ברמה גבוהה הרבה יותר ובכלים נוספים. בעזרת האינטיליגנציה המלאכותית הם יצליחו ודאי להגיע ללמידה קרובה עוד יותר ללמידה האנושית ולהגיע לרמת ביצוע יפה ביותר.
הנה סיפורו של הרובוט המנגן כינור:
https://youtu.be/IW9Mk0Wf3kQ
קטע יפני מביצועיו:
https://youtu.be/eXNhs9q-p_Y
ב"קונצרט" מול קהל:
https://youtu.be/49u8n27zrSQ
ועוד מיכולותיו:
https://youtu.be/yhGg6WhmBJI
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
מה עושים בחדר חזרות?
חדר חזרות (Rehearsal room) הוא חלל אקוסטי ומאובזר, שבו מתאמנים מוסיקאים, להקות ואמנים, יוצרים מוסיקה ומכינים חומרים להופעות, הקלטות או לתרגול והשראה משותפת.
חדרי חזרות כאלה מבודדים מרעש כדי לאפשר עבודה אינטנסיבית מבלי להפריע לסביבה או להיות מופרעים ברעשים מבחוץ.
חדר חזרות אופייניי מצויד בדרך כלל במגברי גיטרות, פסנתר, מערכת תופים, הגברה וציוד נוסף לפי הצורך.
המשתמשים העיקריים הם להקות, הרכבים מוסיקליים מכל הסוגים, לעיתים גם חבורות זמר, מקהלות או קבוצות תיאטרון לתרגול קולי ולעתים גם תלמידי מוסיקה או מוסיקאים וזמרים בודדים.
התחום העיקרי של חדרי חזרות הוא מוסיקה, אך יש חדרי חזרות משמשים גם לאמנויות במה אחרות, כמו תיאטרון או מחול, בהתאם לאופי החדר והציוד שבו.
הנה הביטלס בחדר חזרות מתרגלים את "Don’t Let Me Down":
https://youtu.be/385eTo76OzA
ג'יין בורדו עם רונה קינן בחדר חזרות:
https://youtu.be/hfIa-iBYwKQ
בואו לחזרה עם בוב דילן:
https://youtu.be/di6wU11_4Wg
וחזר-הוט לתכנית טלוויזיה בחדר חזרות לתנועה:
https://youtu.be/IPNCAoXrKOc
חדר חזרות (Rehearsal room) הוא חלל אקוסטי ומאובזר, שבו מתאמנים מוסיקאים, להקות ואמנים, יוצרים מוסיקה ומכינים חומרים להופעות, הקלטות או לתרגול והשראה משותפת.
חדרי חזרות כאלה מבודדים מרעש כדי לאפשר עבודה אינטנסיבית מבלי להפריע לסביבה או להיות מופרעים ברעשים מבחוץ.
חדר חזרות אופייניי מצויד בדרך כלל במגברי גיטרות, פסנתר, מערכת תופים, הגברה וציוד נוסף לפי הצורך.
המשתמשים העיקריים הם להקות, הרכבים מוסיקליים מכל הסוגים, לעיתים גם חבורות זמר, מקהלות או קבוצות תיאטרון לתרגול קולי ולעתים גם תלמידי מוסיקה או מוסיקאים וזמרים בודדים.
התחום העיקרי של חדרי חזרות הוא מוסיקה, אך יש חדרי חזרות משמשים גם לאמנויות במה אחרות, כמו תיאטרון או מחול, בהתאם לאופי החדר והציוד שבו.
הנה הביטלס בחדר חזרות מתרגלים את "Don’t Let Me Down":
https://youtu.be/385eTo76OzA
ג'יין בורדו עם רונה קינן בחדר חזרות:
https://youtu.be/hfIa-iBYwKQ
בואו לחזרה עם בוב דילן:
https://youtu.be/di6wU11_4Wg
וחזר-הוט לתכנית טלוויזיה בחדר חזרות לתנועה:
https://youtu.be/IPNCAoXrKOc
איך אפשר לנגן על כוס?
נבל זכוכית, הרמוניקת זכוכית, או הידרוקריסטלופון, הם שמות לאוסף של כוסות או קערות בגדלים משתנים, או בכמויות שונות של נוזל, היוצרים ביחד כלי נגינה, שבו מפיקים את הצלילים על ידי חיכוך אצבעות רטובות.
כבר מימי הביניים ידוע שעל ידי שפשוף של אצבע רטובה על שפת כוס זכוכית ניתן להשמיע צליל. המדהים ביותר הוא שעם השנים המומחיות הזו כל כך התפתחה, עד שעשרות מגדולי המלחינים, כולל מוצרט, בטהובן, צ'ייקובסקי והנדל, כתבו לו יצירות. כיום מייצרים ממש כלי נגינה כזה, המבוסס על סדרת כוסות ענקית, בגדלים שונים.
הנה השיטה לנגינה על כוס מים פשוטה (עברית):
http://youtu.be/UjDs79pTS30?t=33s
ונגינת הטוקטה ופוגה של באך על כוסות:
http://youtu.be/XKRj-T4l-e8
נבל זכוכית, הרמוניקת זכוכית, או הידרוקריסטלופון, הם שמות לאוסף של כוסות או קערות בגדלים משתנים, או בכמויות שונות של נוזל, היוצרים ביחד כלי נגינה, שבו מפיקים את הצלילים על ידי חיכוך אצבעות רטובות.
כבר מימי הביניים ידוע שעל ידי שפשוף של אצבע רטובה על שפת כוס זכוכית ניתן להשמיע צליל. המדהים ביותר הוא שעם השנים המומחיות הזו כל כך התפתחה, עד שעשרות מגדולי המלחינים, כולל מוצרט, בטהובן, צ'ייקובסקי והנדל, כתבו לו יצירות. כיום מייצרים ממש כלי נגינה כזה, המבוסס על סדרת כוסות ענקית, בגדלים שונים.
הנה השיטה לנגינה על כוס מים פשוטה (עברית):
http://youtu.be/UjDs79pTS30?t=33s
ונגינת הטוקטה ופוגה של באך על כוסות:
http://youtu.be/XKRj-T4l-e8
איך האילתור תורם למוסיקת הג'אז?
אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.
בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.
האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.
במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:
https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s
הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:
https://youtu.be/XwZqmVaAaRg
אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:
https://youtu.be/8eH8jS0DyO0
והרצאת טד על האילתור:
https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes
אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.
בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.
האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.
במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:
https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s
הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:
https://youtu.be/XwZqmVaAaRg
אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:
https://youtu.be/8eH8jS0DyO0
והרצאת טד על האילתור:
https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes
מהי להקה של איש אחד?
להקה של איש אחד היא מושג שמתייחס לנגן שמנגן בו-זמנית בהרבה כלים שונים. רוב האמנים של "להקת איש-אחד" מופיעים ברחוב, כנגני רחוב.
להקות של איש אחד הם נגנים מצוינים, וירטואוזים שמנגנים בו בזמן בידיהם, רגליהם, ברכיהם, כפות רגליהם וכמובן פיהם!
הנה סרטון של להקה של איש-אחד בלובליאנה:
http://youtu.be/gToWQGedLHU
להקת איש אחד שמנגן רוק, עם מערכת תופים שלמה שבנה על גבו:
http://youtu.be/nDLrpG0DCqI
נגן ג'אז שמבצע לבדו בכל הכלים חוץ מהצופים, קטעי ג'אז מורכבים לתזמורת ג'אז:
https://youtu.be/ZpiCEVHtHXM
איש מקרואטיה שהוא להקה-של-איש-אחד:
http://youtu.be/uXMuWi0dUBc
ועם הלופרים והסמפלרים של היום יש גם כאלה שמייצרים שיר לבדם:
https://youtu.be/qafTgd4e2TI
להקה של איש אחד היא מושג שמתייחס לנגן שמנגן בו-זמנית בהרבה כלים שונים. רוב האמנים של "להקת איש-אחד" מופיעים ברחוב, כנגני רחוב.
להקות של איש אחד הם נגנים מצוינים, וירטואוזים שמנגנים בו בזמן בידיהם, רגליהם, ברכיהם, כפות רגליהם וכמובן פיהם!
הנה סרטון של להקה של איש-אחד בלובליאנה:
http://youtu.be/gToWQGedLHU
להקת איש אחד שמנגן רוק, עם מערכת תופים שלמה שבנה על גבו:
http://youtu.be/nDLrpG0DCqI
נגן ג'אז שמבצע לבדו בכל הכלים חוץ מהצופים, קטעי ג'אז מורכבים לתזמורת ג'אז:
https://youtu.be/ZpiCEVHtHXM
איש מקרואטיה שהוא להקה-של-איש-אחד:
http://youtu.be/uXMuWi0dUBc
ועם הלופרים והסמפלרים של היום יש גם כאלה שמייצרים שיר לבדם:
https://youtu.be/qafTgd4e2TI
מהי וירטואוזיות?
וירטוּאוֹז (virtuoso), או וירטואוזית, הם כינוי הערכה מקובל לאמנים מחוננים, בעלי יכולת טכנית גבוהה מאוד, המצטיינים בכישורי הביצוע שלהם והם בעלי טכניקה מעולה, ברמה גבוהה ויוצאת דופן.
על הווירטואוזים המוסיקליים, למשל, נהגו לומר ש"ברק הישגיהם הטכניים היכה את קהל המאזינים בסנוורים..."
המונח מוצמד בעיקר למוסיקאים ששליטתם בכלי הנגינה שלהם נראית מוחלטת. המפורסם שבהם בתולדות המוסיקה הוא הכנר הגדול ניקולו פגניני, שהנגינה שלו הייתה כה מבריקה עד שנוצר סביבו מיתוס שהוא "כרת ברית עם השטן".
עוד מוסיקאים שנודעו בתולדות המוסיקה כווירטואוזים הם נגן הצ'מבלו והמלחין דומניקו סקרלטי, אנטוניו ויוולדי בנגינת הכינור שלו, באך והנדל שנודעו כווירטואוזים בעוגב ובצ'מבלו, פרנץ ליסט וירטואוז הפסנתר ופרדריק שופן, מלחין הפסנתר שהיה גם וירטואוז בנגינה בו.
במאה ה-20 נודעו החלילן הווירטואוז ג'יימס גאלווי, מי שזכה גם לכינוי "האיש עם חליל הזהב" וקית' אמרסון, וירטואוז המקלדת של להקת ELP (אמרסון, לייק ופאלמר).
אבל בעולם הפוסט מודרני של ימינו נוספו למוסיקאים, גם רקדנים, ציירים, ומשוררים עם יכולות אמנותיות מצוינות. לא פעם הכינוי חורג מעולם האמנות וניתן גם ללהטוטנים, קוסמים ואפילו לאנשי עסקים מצטיינים דוגמת וורן באפט, הזוכים להגדרה כזו של וירטואוזים בתחומיהם.
הנה הווירטואוזיות והפרסום שלה בעולם המקוון של ימינו:
https://youtu.be/C8xhqxI8GHc
סרטון של כנר וירטואוז:
http://youtu.be/XOWJdNcbXb4
לוסי הורש היא וירטואוזית חלילית קלאסית שכאן מנגנת ג'אז של צ'ארלי פרקר "אורניתולוגי":
https://youtu.be/5zzCYFL9zfw
הייזל סקוט הפסנתרנית עם "האצבעות המרחפות" בקטע מהסרט "The heat is on":
https://youtu.be/1HdnjTCMzpg
וזה יכול להתחיל בגיל מאד צעיר:
https://youtu.be/OcdqZ6f20Ds?t=21
וירטוּאוֹז (virtuoso), או וירטואוזית, הם כינוי הערכה מקובל לאמנים מחוננים, בעלי יכולת טכנית גבוהה מאוד, המצטיינים בכישורי הביצוע שלהם והם בעלי טכניקה מעולה, ברמה גבוהה ויוצאת דופן.
על הווירטואוזים המוסיקליים, למשל, נהגו לומר ש"ברק הישגיהם הטכניים היכה את קהל המאזינים בסנוורים..."
המונח מוצמד בעיקר למוסיקאים ששליטתם בכלי הנגינה שלהם נראית מוחלטת. המפורסם שבהם בתולדות המוסיקה הוא הכנר הגדול ניקולו פגניני, שהנגינה שלו הייתה כה מבריקה עד שנוצר סביבו מיתוס שהוא "כרת ברית עם השטן".
עוד מוסיקאים שנודעו בתולדות המוסיקה כווירטואוזים הם נגן הצ'מבלו והמלחין דומניקו סקרלטי, אנטוניו ויוולדי בנגינת הכינור שלו, באך והנדל שנודעו כווירטואוזים בעוגב ובצ'מבלו, פרנץ ליסט וירטואוז הפסנתר ופרדריק שופן, מלחין הפסנתר שהיה גם וירטואוז בנגינה בו.
במאה ה-20 נודעו החלילן הווירטואוז ג'יימס גאלווי, מי שזכה גם לכינוי "האיש עם חליל הזהב" וקית' אמרסון, וירטואוז המקלדת של להקת ELP (אמרסון, לייק ופאלמר).
אבל בעולם הפוסט מודרני של ימינו נוספו למוסיקאים, גם רקדנים, ציירים, ומשוררים עם יכולות אמנותיות מצוינות. לא פעם הכינוי חורג מעולם האמנות וניתן גם ללהטוטנים, קוסמים ואפילו לאנשי עסקים מצטיינים דוגמת וורן באפט, הזוכים להגדרה כזו של וירטואוזים בתחומיהם.
הנה הווירטואוזיות והפרסום שלה בעולם המקוון של ימינו:
https://youtu.be/C8xhqxI8GHc
סרטון של כנר וירטואוז:
http://youtu.be/XOWJdNcbXb4
לוסי הורש היא וירטואוזית חלילית קלאסית שכאן מנגנת ג'אז של צ'ארלי פרקר "אורניתולוגי":
https://youtu.be/5zzCYFL9zfw
הייזל סקוט הפסנתרנית עם "האצבעות המרחפות" בקטע מהסרט "The heat is on":
https://youtu.be/1HdnjTCMzpg
וזה יכול להתחיל בגיל מאד צעיר:
https://youtu.be/OcdqZ6f20Ds?t=21
איך כותבים תווים במחשב?
כתיבת תווים הייתה נעשתה פעם באמצעות עט ודפי תווים של ממש. היו לה אז הרבה מגבלות, אבל לא הייתה ברירה וזו הייתה הדרך לכתוב יצירות או קטעי נגינה, שירים ואופרות. כל תיקון או שינוי חייב את המוסיקאי להעתיק קטעים שלמים לדף חדש, לכתוב קטעים שוב ושוב - עד שהגיע למה שרצה.
כיום הרבה יותר קל ונוח לכתוב באמצעות המחשב. ישנן תוכנות מיוחדות לכתיבת מוסיקה בתווים במחשב. הכל בהן יותר קל. מההלחנה והעיבוד, השינויים והתיקונים, החלפת כלים, שינויי סולמות וכמובן - ההדפסה הקלה של התווים. הדפסה לכל נגן או למנצח - הכל נעשה במהירות ובצורה נקייה ומסודרת.
בעידן החדש, כשתוכנות רבות עולות לענן, כלומר פועלות מהאינטרנט ולא מהמחשב דווקא, ניתן להתחבר לשירות שבו אפשר לכתוב יצירות ושירים בתווים. ניתן לכתוב יצירה בכיתה, להמשיך אותה בבית, לתקן בחופשה ולהדפיס בבית את התוצאה, או לשלוח למורה ולקבל משוב על העבודה.
למטה תוכלו לראות את תוכנת הענן נוטפלייט (Noteflight), אחד מעורכי התווים המקוונים המוכרים והטובים שבהם. השימוש ברוב תכונותיה הוא ללא תשלום ואפשר להשתמש בה כדי לפתח את המוסיקליות שלנו וליצור מוסיקה שהעולם ישמע. בהצלחה!
זו נוטפלייט (Note flight) - תוכנה לעריכה של תווים ברשת:
https://youtu.be/5B_6ouw1qIo
כך משתמשים בנוטפלייט:
https://youtu.be/eZ3yHvFhH-k
הסבר על תכונות העריכה היותר מתקדמות של נוטפלייט:
https://youtu.be/yxoHW8uAM9k
ובתוכנה הזו אפשר אפילו להקליט עם מיקרופון את הביצוע שלכם, אל תוך הפרטיטורה:
https://youtu.be/wsdK6oeoSwA
כתיבת תווים הייתה נעשתה פעם באמצעות עט ודפי תווים של ממש. היו לה אז הרבה מגבלות, אבל לא הייתה ברירה וזו הייתה הדרך לכתוב יצירות או קטעי נגינה, שירים ואופרות. כל תיקון או שינוי חייב את המוסיקאי להעתיק קטעים שלמים לדף חדש, לכתוב קטעים שוב ושוב - עד שהגיע למה שרצה.
כיום הרבה יותר קל ונוח לכתוב באמצעות המחשב. ישנן תוכנות מיוחדות לכתיבת מוסיקה בתווים במחשב. הכל בהן יותר קל. מההלחנה והעיבוד, השינויים והתיקונים, החלפת כלים, שינויי סולמות וכמובן - ההדפסה הקלה של התווים. הדפסה לכל נגן או למנצח - הכל נעשה במהירות ובצורה נקייה ומסודרת.
בעידן החדש, כשתוכנות רבות עולות לענן, כלומר פועלות מהאינטרנט ולא מהמחשב דווקא, ניתן להתחבר לשירות שבו אפשר לכתוב יצירות ושירים בתווים. ניתן לכתוב יצירה בכיתה, להמשיך אותה בבית, לתקן בחופשה ולהדפיס בבית את התוצאה, או לשלוח למורה ולקבל משוב על העבודה.
למטה תוכלו לראות את תוכנת הענן נוטפלייט (Noteflight), אחד מעורכי התווים המקוונים המוכרים והטובים שבהם. השימוש ברוב תכונותיה הוא ללא תשלום ואפשר להשתמש בה כדי לפתח את המוסיקליות שלנו וליצור מוסיקה שהעולם ישמע. בהצלחה!
זו נוטפלייט (Note flight) - תוכנה לעריכה של תווים ברשת:
https://youtu.be/5B_6ouw1qIo
כך משתמשים בנוטפלייט:
https://youtu.be/eZ3yHvFhH-k
הסבר על תכונות העריכה היותר מתקדמות של נוטפלייט:
https://youtu.be/yxoHW8uAM9k
ובתוכנה הזו אפשר אפילו להקליט עם מיקרופון את הביצוע שלכם, אל תוך הפרטיטורה:
https://youtu.be/wsdK6oeoSwA
מהם תופי המתכת של טרינידד?
תופי מתכת (Steel Drum) הומצאו באי טרינידד. בעבר היו תופי המתכת בנויים מחביות גדולות שבחלקן העליון יש ריקועים. כל ריקוע הוא שונה ולכן כל הקשה מפיקה צליל בגובה שונה. הנגינה על תופי המתכת היא באמצעות מקלות.
הסיפור ההיסטורי המעניין הוא שתופי המתכת נוצרו בטרינידד לאחר שהצבא האמריקאי עזב את האי והשאיר אחריו חביות דלק רבות.
הנה הרכב של נגני רחוב על תופי מתכת:
http://youtu.be/K4-QC3tOUaM
הרכב תופי המתכת בטרינידד שממנה באו התופים הללו:
http://youtu.be/bQ30uDqOlNs
והרכב יפאני מדהים שמתמחה בנגינת סטיל דראמס:
http://youtu.be/6rRTcqSzWQs
תופי מתכת (Steel Drum) הומצאו באי טרינידד. בעבר היו תופי המתכת בנויים מחביות גדולות שבחלקן העליון יש ריקועים. כל ריקוע הוא שונה ולכן כל הקשה מפיקה צליל בגובה שונה. הנגינה על תופי המתכת היא באמצעות מקלות.
הסיפור ההיסטורי המעניין הוא שתופי המתכת נוצרו בטרינידד לאחר שהצבא האמריקאי עזב את האי והשאיר אחריו חביות דלק רבות.
הנה הרכב של נגני רחוב על תופי מתכת:
http://youtu.be/K4-QC3tOUaM
הרכב תופי המתכת בטרינידד שממנה באו התופים הללו:
http://youtu.be/bQ30uDqOlNs
והרכב יפאני מדהים שמתמחה בנגינת סטיל דראמס:
http://youtu.be/6rRTcqSzWQs
מהו פנאי ומהי תרבות הפנאי?
תרבות הפנאי (Leisure) היא מכלול הפעילויות, ההתנהגויות והערכים שקשורים לזמן החופשי שלנו כבני אדם. בפנאי לא מוקדש הזמן לפעילויות כמו עבודה, שינה או מחויבויות הבסיס שלנו כבני אדם, אלא לדברים שאנו בוחרים לעשות כי הם משמעותיים וגורמים לנו הנאה וסיפוק.
פעילויות פנאי מקובלות ופופולריות הן עיסוק בתחביבים, קריאת ספרים, ספורט, תרבות, אספנות, התנדבות, טיולים, בישול, נגינה, בילויים, כושר, משחקים, טיולים, אמנות, האזנה למוסיקה, למידת מיומנות, בילוי עם חברים, מדיטציה, יוגה, רכיבה על אופניים ועוד.
תרבות הפנאי המודרנית התפתחה גם סביב מוסדות ומרחבים ייעודיים: מוזיאונים, תיאטראות, אולמות קולנוע, מועדוני ספורט, פארקים ציבוריים ומרכזי קניות. במקביל, התפתחו תעשיות שלמות סביב הפנאי, כולל תיירות, ספורט מקצועני, תעשיית הבידור ותעשיית המשחקים.
להיכרות עם פעילויות פנאי מגוונות ותחביבים מעניינים ראו את תגית "פנאי" או תגית "תחביבים".
#תולדות הפנאי
ההתפתחות המודרנית של הפנאי החלה במהפכה התעשייתית של המאה ה-19, כשהמעבר מחברה חקלאית לתעשייתית יצר לראשונה הפרדה ברורה בין זמן עבודה לזמן פנאי.
נקודת מפנה משמעותית בתרבות הפנאי התרחשה בתחילת המאה ה-20, עם המאבק של איגודי העובדים שהוביל לחקיקת יום עבודה בן 8 שעות, סוף שבוע של יומיים וחופשה שנתית בתשלום.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת הפכו הצמיחה הכלכלית והעלייה ברמת החיים את הפנאי לנגיש יותר עבור המעמד הבינוני.
המהפכה הדיגיטלית של שנות ה-90 וה-2000 שינתה מהותית את תרבות הפנאי. האינטרנט, הרשתות החברתיות ומשחקי המחשב יצרו צורות חדשות של בילוי והתקשרות חברתית. הסמארטפון, שהפך נפוץ מ-2007, טשטש עוד יותר את הגבולות בין זמן פנאי לעבודה ויצר תופעה של "פנאי שברירי" - זמן פנוי מקוטע ולא רציף.
#שינוי חברתי והשפעות
להתפתחות תרבות הפנאי יש השפעות מרחיקות לכת על החברה המודרנית. מחקרים מראים כי איכות זמן הפנאי משפיעה ישירות על רווחה נפשית, בריאות פיזית ושביעות רצון מהחיים.
הפנאי מהווה גם מרחב חשוב ליצירת קשרים חברתיים, פיתוח זהות אישית וקהילתית והתפתחות תרבותית.
עם זאת, המאה ה-21 מציבה אתגרים חדשים בפני תרבות הפנאי. העבודה מרחוק והטכנולוגיה הניידת מטשטשות את ההפרדה המסורתית בין עבודה לפנאי. קיים פער דיגיטלי המשפיע על נגישות לפעילויות פנאי מקוונות והתמכרות למסכים הפכה לבעיה חברתית משמעותית. בנוסף, תרבות ה"האסל" (hustle culture) יוצרת לחץ להפוך כל רגע פנאי לפרודוקטיבי.
כיום, השיח סביב תרבות הפנאי מתמקד במציאת איזון בריא בין עבודה לפנאי, בחשיבות של "ניתוק" דיגיטלי ובהכרה בערך של זמן פנוי איכותי לרווחה האישית והחברתית.
הנה תרבות הפנאי של הנוער (עברית):
https://youtu.be/g333gOV16HQ
פעילויות פנאי נהדרות:
https://youtu.be/pRF1vBBZiyo
ופעילויות פנאי לגיל השלישי (עברית):
https://youtu.be/4VYseWl4DUk?long=yes
תרבות הפנאי (Leisure) היא מכלול הפעילויות, ההתנהגויות והערכים שקשורים לזמן החופשי שלנו כבני אדם. בפנאי לא מוקדש הזמן לפעילויות כמו עבודה, שינה או מחויבויות הבסיס שלנו כבני אדם, אלא לדברים שאנו בוחרים לעשות כי הם משמעותיים וגורמים לנו הנאה וסיפוק.
פעילויות פנאי מקובלות ופופולריות הן עיסוק בתחביבים, קריאת ספרים, ספורט, תרבות, אספנות, התנדבות, טיולים, בישול, נגינה, בילויים, כושר, משחקים, טיולים, אמנות, האזנה למוסיקה, למידת מיומנות, בילוי עם חברים, מדיטציה, יוגה, רכיבה על אופניים ועוד.
תרבות הפנאי המודרנית התפתחה גם סביב מוסדות ומרחבים ייעודיים: מוזיאונים, תיאטראות, אולמות קולנוע, מועדוני ספורט, פארקים ציבוריים ומרכזי קניות. במקביל, התפתחו תעשיות שלמות סביב הפנאי, כולל תיירות, ספורט מקצועני, תעשיית הבידור ותעשיית המשחקים.
להיכרות עם פעילויות פנאי מגוונות ותחביבים מעניינים ראו את תגית "פנאי" או תגית "תחביבים".
#תולדות הפנאי
ההתפתחות המודרנית של הפנאי החלה במהפכה התעשייתית של המאה ה-19, כשהמעבר מחברה חקלאית לתעשייתית יצר לראשונה הפרדה ברורה בין זמן עבודה לזמן פנאי.
נקודת מפנה משמעותית בתרבות הפנאי התרחשה בתחילת המאה ה-20, עם המאבק של איגודי העובדים שהוביל לחקיקת יום עבודה בן 8 שעות, סוף שבוע של יומיים וחופשה שנתית בתשלום.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת הפכו הצמיחה הכלכלית והעלייה ברמת החיים את הפנאי לנגיש יותר עבור המעמד הבינוני.
המהפכה הדיגיטלית של שנות ה-90 וה-2000 שינתה מהותית את תרבות הפנאי. האינטרנט, הרשתות החברתיות ומשחקי המחשב יצרו צורות חדשות של בילוי והתקשרות חברתית. הסמארטפון, שהפך נפוץ מ-2007, טשטש עוד יותר את הגבולות בין זמן פנאי לעבודה ויצר תופעה של "פנאי שברירי" - זמן פנוי מקוטע ולא רציף.
#שינוי חברתי והשפעות
להתפתחות תרבות הפנאי יש השפעות מרחיקות לכת על החברה המודרנית. מחקרים מראים כי איכות זמן הפנאי משפיעה ישירות על רווחה נפשית, בריאות פיזית ושביעות רצון מהחיים.
הפנאי מהווה גם מרחב חשוב ליצירת קשרים חברתיים, פיתוח זהות אישית וקהילתית והתפתחות תרבותית.
עם זאת, המאה ה-21 מציבה אתגרים חדשים בפני תרבות הפנאי. העבודה מרחוק והטכנולוגיה הניידת מטשטשות את ההפרדה המסורתית בין עבודה לפנאי. קיים פער דיגיטלי המשפיע על נגישות לפעילויות פנאי מקוונות והתמכרות למסכים הפכה לבעיה חברתית משמעותית. בנוסף, תרבות ה"האסל" (hustle culture) יוצרת לחץ להפוך כל רגע פנאי לפרודוקטיבי.
כיום, השיח סביב תרבות הפנאי מתמקד במציאת איזון בריא בין עבודה לפנאי, בחשיבות של "ניתוק" דיגיטלי ובהכרה בערך של זמן פנוי איכותי לרווחה האישית והחברתית.
הנה תרבות הפנאי של הנוער (עברית):
https://youtu.be/g333gOV16HQ
פעילויות פנאי נהדרות:
https://youtu.be/pRF1vBBZiyo
ופעילויות פנאי לגיל השלישי (עברית):
https://youtu.be/4VYseWl4DUk?long=yes
