שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו נהר הגנגס הקדוש של הודו?
ההודים רואים בגנגס את הנהר הקדוש שלהם. הם נוהגים להצטופף על גדות הגנגס, לטבול במימיו ולרחוץ את גופם ובכך להיטהר מחטאיהם.
הגנגס הוא נהר מרכזי וקדוש במיוחד בצפון הודו. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ. בין השאר זורם הגנגס דרך מישורי צפון הודו הנרחבים, דרך בבנגלדש, עד שהוא נשפך למפרץ בנגל. זאת לאחר שהוא מתפצל לשלוחות רבות.
לאורך גדות הגנגס ישנן כמה ערים קדושות להינדים, כולל רישיקש, הארידוואר וואראנסי ומקומות נוספים קטנים יותר.
קראו על מנהג פיזור אפר המתים על פני הנהר בתגית "גנגס".
הנה העיר וארנאסי שעל נהר הגנגס:
https://youtu.be/SkR8zuRpat4
שריפת הגופות על הנהר:
https://youtu.be/Iy-EzYo1rf4
מראות מהעיר וארנאסי שעל גדות הגנגס הקדוש:
https://youtu.be/cYzN85MdSso
וסרט תיעודי בעברית על הגנגס:
https://youtu.be/_KMToB8pVts?long=yes
מהו הינדואיזם, הדת החשובה בהודו?
דת ההינדו, או ההינדואיזם, היא הדת של מרבית תושבי הודו והדת העיקרית בהודו, הכוללת כ-80% מהאוכלוסיה. זוהי דת פאנתיאסטית, שרואה את קיום האל בכל. ההינדואיזם נחשב לדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות בעולם ולשלישית בגודלה בעולם (עם כ-1.05 מיליארד מאמינים).
זו היא הדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות הקיימות כיום והשלישית בגודלה בעולם. היא החלה להתפתח בסביבות השנים 5,000 - 10,000 לפני הספירה. דת זו קידשה את נהר הגנגס ומכל רחבי הודו נוהרים המאמינים בכל שנה, כדי לרחוץ בו ולנקות את חטאיהם.
ההינדואיזם היא הדת השלישית בגודלה בעולם מבחינת מספר מאמינים, וממוקמת אחרי הנצרות שבמקום הראשון והאיסלם שבמקום השני. יש בעולם למעלה ממיליארד מאמינים בדת ההינדו והם מהווים כ15% מאוכלוסית העולם, מרביתם חיים בהודו, נפאל, וסרי לנקה.
בהינדואיזם ישנם לא פחות מ-33 מיליון אלים ואלות, מה שהופך אותה לדת שמאמינה בהכי הרבה אלים ואלות מבין הדתות הקיימות כיום, שנמצאים כולם באופן סימבולי בגוף הפרה הקדושה להם כל כך. היא גם מאמינה שהפרה היא חיה קדושה ואין לאכול מבשרה. לכן אחד המראות נפוצים בהודו הוא זה של הפרות העומדות באין מפריע באמצע הרחוב.
הנה סקירה על ההינדואיזם וההיסטוריה שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=lmV2Wd8bOcc
ומצגת תמונות על דת ההינדו של הודו:
http://youtu.be/zsPAYUe-LIk
למה בהודו מפזרים אפר מתים על נהר הגנגס?
גם בחייהם וגם במותם רואים ההודים בנהר הגנגס את הנהר הקדוש שלהם. אל בחייהם הם מרבים לטבול בו כדי לטהר את גופם מהחטאים, הרי שבמותם הם מצפים שיפזרו את אפרם על פני מימיו של הנהר.
מקור המנהג של פיזור אפר המת על פני הנהר הוא באמונתם של ההינדים שבהודו בקדושתו של הגנגס. ההינדים מאמינים שפיזור אפר גופות בנהר ישפר את החיים של המת בגלגול הבא. בנוסף לפיזור האפר בנהר ההינדים גם מאמינים שטבילה בנהר שוטפת את החטאים והינדים אדוקים רבים עורכים עליות לרגל לנהר כדי לרחוץ בו ולעשות מדיטציה על גדותיו.
הנה שריפת הגופות בעיר ורנאסי, על גדות נהר הגנגס:
http://youtu.be/g4A96rMyHSA
הטקס הדתי של שריפת גופות המתים (עברית):
https://youtu.be/riSBfOGONpU
וסרטון מקיף על שריפת ופיזור האפר עת נהר הגנגס (עברית):
https://youtu.be/wFO1niwBRnk?long=yes
מהי מגפת הכולרה?
כולרה היא אחת המחלות הזיהומיות הקטלניות ביותר שפגעו באנושות ועד היום היא לא נעלמה מהעולם.
הגורם לה הוא חיידק בשם ויבריו כולרה (Vibrio cholerae) שחי במים מלוחים למחצה ומגיע אל גוף האדם דרך מים או מזון מזוהמים בצואה של נשאים. ברגע שהחיידק מגיע למעי הדק, הוא מפריש רעלן שמשבש לחלוטין את פעולת המעי.
הסימן הקלאסי של כולרה הוא שלשול מימי קיצוני שנראה כמו "מי אורז" בשל עכירותו הלבנבנה. חולה קשה יכול לאבד מגופו עד 20 ליטר נוזלים ביממה, מה שמוביל לייבוש מסכן חיים, ירידה חדה בלחץ הדם, התכווצויות שרירים ובמקרים קיצוניים גם למוות תוך שעות בודדות.
ללא טיפול, שיעור התמותה יכול להגיע ל-50 אחוז. עם טיפול, הוא צונח לפחות מ-1 אחוז, ולרוב מדובר בפתרון פשוט להפליא: שתיית תמיסת מלחים ונוזלים.
סיפור מפורסם בתולדות הרפואה מתחיל בשנת 1854, עת פרצה מגפת כולרה קשה בלונדון. הרופא הבריטי ג'ון סנו (John Snow) מיפה את הנדבקים וגילה שכולם שתו ממשאבת מים אחת ברחוב ברוד סטריט (Broad Street). הוא שכנע את פקידי העיר להסיר את ידית המשאבה, המגפה נפסקה ועמה נולדה האפידמיולוגיה המודרנית. מה שמשעשע במיוחד הוא שגם אחרי שסנו הוכיח שיש הגיון זיהומי במחלה, המשיכו רוב עמיתיו להאמין שמחלות מגיעות מ"אוויר רע".
עוד מעניין שהקרדיט לגילוי החיידק ניתן בדרך כלל לרוברט קוך (Robert Koch) הגרמני שזיהה אותו ב-1883. אבל כבר ב-1854, כמעט 30 שנה לפני קוך, תיאר אותו האיטלקי פיליפו פאצ'יני (Filippo Pacini) שלא זכה לכל הכרה בימי חייו.
שבע מגפות כולרה עולמיות פקדו את האנושות מאז 1817. ששת הראשונות פרצו מדלתת נהר הגנגס שבהודו. המגפה השביעית, שפרצה ב-1961 מאינדונזיה, נמשכת עד ימינו. בכל שנה נרשמים בעולם בין 1.3 ל-4 מיליון חולים, כשבין 21,000 ל-143,000 מהם מתים, בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה, בדרום אסיה ובחלקים מאמריקה הלטינית.
לחסן מפני כולרה ניתן באמצעות חיסון פומי (חיסון שנלקח דרך הפה, בשתייה או בכדורים), בשתי מנות וברווח של 7 עד 14 יום.
הנה הכולרה וכיצד למנוע אותה:
https://youtu.be/jG1VNSCsP5Q
על ג'ון סנואו שהבין את הכולרה (עברית):
https://youtu.be/zI7r-62HWaM
כך מתפשטת הכולרה:
https://youtu.be/cvMN_YjDiCI
נהר הגנגס

ההודים רואים בגנגס את הנהר הקדוש שלהם. הם נוהגים להצטופף על גדות הגנגס, לטבול במימיו ולרחוץ את גופם ובכך להיטהר מחטאיהם.
הגנגס הוא נהר מרכזי וקדוש במיוחד בצפון הודו. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ. בין השאר זורם הגנגס דרך מישורי צפון הודו הנרחבים, דרך בבנגלדש, עד שהוא נשפך למפרץ בנגל. זאת לאחר שהוא מתפצל לשלוחות רבות.
לאורך גדות הגנגס ישנן כמה ערים קדושות להינדים, כולל רישיקש, הארידוואר וואראנסי ומקומות נוספים קטנים יותר.
קראו על מנהג פיזור אפר המתים על פני הנהר בתגית "גנגס".
הנה העיר וארנאסי שעל נהר הגנגס:
https://youtu.be/SkR8zuRpat4
שריפת הגופות על הנהר:
https://youtu.be/Iy-EzYo1rf4
מראות מהעיר וארנאסי שעל גדות הגנגס הקדוש:
https://youtu.be/cYzN85MdSso
וסרט תיעודי בעברית על הגנגס:
https://youtu.be/_KMToB8pVts?long=yes

דת ההינדו, או ההינדואיזם, היא הדת של מרבית תושבי הודו והדת העיקרית בהודו, הכוללת כ-80% מהאוכלוסיה. זוהי דת פאנתיאסטית, שרואה את קיום האל בכל. ההינדואיזם נחשב לדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות בעולם ולשלישית בגודלה בעולם (עם כ-1.05 מיליארד מאמינים).
זו היא הדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות הקיימות כיום והשלישית בגודלה בעולם. היא החלה להתפתח בסביבות השנים 5,000 - 10,000 לפני הספירה. דת זו קידשה את נהר הגנגס ומכל רחבי הודו נוהרים המאמינים בכל שנה, כדי לרחוץ בו ולנקות את חטאיהם.
ההינדואיזם היא הדת השלישית בגודלה בעולם מבחינת מספר מאמינים, וממוקמת אחרי הנצרות שבמקום הראשון והאיסלם שבמקום השני. יש בעולם למעלה ממיליארד מאמינים בדת ההינדו והם מהווים כ15% מאוכלוסית העולם, מרביתם חיים בהודו, נפאל, וסרי לנקה.
בהינדואיזם ישנם לא פחות מ-33 מיליון אלים ואלות, מה שהופך אותה לדת שמאמינה בהכי הרבה אלים ואלות מבין הדתות הקיימות כיום, שנמצאים כולם באופן סימבולי בגוף הפרה הקדושה להם כל כך. היא גם מאמינה שהפרה היא חיה קדושה ואין לאכול מבשרה. לכן אחד המראות נפוצים בהודו הוא זה של הפרות העומדות באין מפריע באמצע הרחוב.
הנה סקירה על ההינדואיזם וההיסטוריה שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=lmV2Wd8bOcc
ומצגת תמונות על דת ההינדו של הודו:
http://youtu.be/zsPAYUe-LIk

גם בחייהם וגם במותם רואים ההודים בנהר הגנגס את הנהר הקדוש שלהם. אל בחייהם הם מרבים לטבול בו כדי לטהר את גופם מהחטאים, הרי שבמותם הם מצפים שיפזרו את אפרם על פני מימיו של הנהר.
מקור המנהג של פיזור אפר המת על פני הנהר הוא באמונתם של ההינדים שבהודו בקדושתו של הגנגס. ההינדים מאמינים שפיזור אפר גופות בנהר ישפר את החיים של המת בגלגול הבא. בנוסף לפיזור האפר בנהר ההינדים גם מאמינים שטבילה בנהר שוטפת את החטאים והינדים אדוקים רבים עורכים עליות לרגל לנהר כדי לרחוץ בו ולעשות מדיטציה על גדותיו.
הנה שריפת הגופות בעיר ורנאסי, על גדות נהר הגנגס:
http://youtu.be/g4A96rMyHSA
הטקס הדתי של שריפת גופות המתים (עברית):
https://youtu.be/riSBfOGONpU
וסרטון מקיף על שריפת ופיזור האפר עת נהר הגנגס (עברית):
https://youtu.be/wFO1niwBRnk?long=yes

כולרה היא אחת המחלות הזיהומיות הקטלניות ביותר שפגעו באנושות ועד היום היא לא נעלמה מהעולם.
הגורם לה הוא חיידק בשם ויבריו כולרה (Vibrio cholerae) שחי במים מלוחים למחצה ומגיע אל גוף האדם דרך מים או מזון מזוהמים בצואה של נשאים. ברגע שהחיידק מגיע למעי הדק, הוא מפריש רעלן שמשבש לחלוטין את פעולת המעי.
הסימן הקלאסי של כולרה הוא שלשול מימי קיצוני שנראה כמו "מי אורז" בשל עכירותו הלבנבנה. חולה קשה יכול לאבד מגופו עד 20 ליטר נוזלים ביממה, מה שמוביל לייבוש מסכן חיים, ירידה חדה בלחץ הדם, התכווצויות שרירים ובמקרים קיצוניים גם למוות תוך שעות בודדות.
ללא טיפול, שיעור התמותה יכול להגיע ל-50 אחוז. עם טיפול, הוא צונח לפחות מ-1 אחוז, ולרוב מדובר בפתרון פשוט להפליא: שתיית תמיסת מלחים ונוזלים.
סיפור מפורסם בתולדות הרפואה מתחיל בשנת 1854, עת פרצה מגפת כולרה קשה בלונדון. הרופא הבריטי ג'ון סנו (John Snow) מיפה את הנדבקים וגילה שכולם שתו ממשאבת מים אחת ברחוב ברוד סטריט (Broad Street). הוא שכנע את פקידי העיר להסיר את ידית המשאבה, המגפה נפסקה ועמה נולדה האפידמיולוגיה המודרנית. מה שמשעשע במיוחד הוא שגם אחרי שסנו הוכיח שיש הגיון זיהומי במחלה, המשיכו רוב עמיתיו להאמין שמחלות מגיעות מ"אוויר רע".
עוד מעניין שהקרדיט לגילוי החיידק ניתן בדרך כלל לרוברט קוך (Robert Koch) הגרמני שזיהה אותו ב-1883. אבל כבר ב-1854, כמעט 30 שנה לפני קוך, תיאר אותו האיטלקי פיליפו פאצ'יני (Filippo Pacini) שלא זכה לכל הכרה בימי חייו.
שבע מגפות כולרה עולמיות פקדו את האנושות מאז 1817. ששת הראשונות פרצו מדלתת נהר הגנגס שבהודו. המגפה השביעית, שפרצה ב-1961 מאינדונזיה, נמשכת עד ימינו. בכל שנה נרשמים בעולם בין 1.3 ל-4 מיליון חולים, כשבין 21,000 ל-143,000 מהם מתים, בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה, בדרום אסיה ובחלקים מאמריקה הלטינית.
לחסן מפני כולרה ניתן באמצעות חיסון פומי (חיסון שנלקח דרך הפה, בשתייה או בכדורים), בשתי מנות וברווח של 7 עד 14 יום.
הנה הכולרה וכיצד למנוע אותה:
https://youtu.be/jG1VNSCsP5Q
על ג'ון סנואו שהבין את הכולרה (עברית):
https://youtu.be/zI7r-62HWaM
כך מתפשטת הכולרה:
https://youtu.be/cvMN_YjDiCI