לואיס וקלארק (Lewis and Clark) הם שני חוקרים שיצאו בתחילת המאה ה-19 למסע שיפתח את הדרך האמריקאית מערבה, אל החוף המערבי של ארצות הברית.

באותם ימים התגוררו תושביה הראשונים של ארצות הברית בחוף המזרחי של מה שהיום ארצות הברית. הם לא ממש ידעו מה יש במערב הברית של המדינות הללו. לא שחסרו שמועות וסיפורים, כמו אלו שרצו על אינדיאנים תכולי עיניים ובעלי שיער זהוב בלונד שמתגוררים בערבות העצומות, דובי ענק בגובה של כמה מטרים או ממותות ששרדו מימי קדם וחיות עד ימינו.

המסע נולד ב-1803, כשתומס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארה"ב, קרא לקצין בן ה-29 מריוות'ר לואיס והטיל עליו שתי משימות חשובות מאוד. הראשונה הייתה לחקור ולגלות האם נהר המיזורי או אחד מיובליו מתחברים לאוקיינוס השקט. המשימה השנייה הייתה לבדוק האם יש חיבור ימי לאותו אוקיינוס לתושבי מדינות קולורדו, אורגון ולאזור קולומביה.

לואיס ארגן ידיד ותיק, את הקצין וויליאם קלארק שהסכים לחלוק איתו את הפיקוד על המשלחת. השניים יצאו בראש משלחת מחקר מיוחדת, למסע מחקר אל מערב המדינה. עימם יצאו 44 איש, כשהם נושאים איתם גם 400 ליטר וויסקי והכיוון מערבה - אל מעבר לנהר המיסיסיפי ומעבר להרי החושך של אמריקה הצפונית.

נהר המיסיסיפי היה באותם ימים גבולה המערבי של המדינה. לפני המשלחת של לואיס וקלארק היו רק ציידים וחוקרים הרפתקנים אמיצים מספיק בכדי לסייר מעבר לנהר הגדול להסתובב באזורי הבר הפראיים של מערב ארה"ב הצעירה.

הם הגיעו למקומות בהם לא דרכה עד אז רגלו של אף אמריקני. רבים מהמקומות אותם פקדו בדרך יהפכו בהמשך ההיסטוריה לאתרים לאומיים. באומץ ובהצלחה הם פרצו נתיב ממזרח ארצות הברית אל חופי האוקיינוס השקט.

13,000 קילומטרים ו-28 חודשים ארך המסע הזה, עד שהגיעו הסיירים בראשות לואיס וקלארק, אל חופו של האוקיינוס השקט, דרך נהר קולומביה. הם היו הראשונים שמיפו את שטחי המערב בהם עברו.

יומני המסע שלהם היו למקור אינפורמציה משמעותי על מיני בעלי החיים ועולם החי שפגשו בדרכם ועל שבטי האינדיאנים שהכירו שם. בין השאר הם נעזרו בסאקאקאוויה האינדיאנית, אשתו של צייד פרוות שפגשו, שהייתה להם למתורגמנית והצילה אותם שוב ושוב מסכנות חמורות משבטי האינדיאנים שפגשו לאורך המסע. כהוקרה לפועלה, היא זכתה לאגם גדול על שמה בצפון דקוטה.

מסעם של לואיס וקלארק עתיד לפתוח את הדרך של ארצות הברית למערב אמריקה ובעצם לקליפורניה. אבל לא פחות חשוב - הוא יביא את אמריקה בהמשך אל הזהב העצום שיימצא בקליפורניה ולעושר אדיר של האומה שיימצב בעתיד את מעמדה של ארצות הברית של אמריקה כמעצמה החזקה ביותר בעולם.


הנה קיצור סיפורם של לואיס וקלארק:

https://youtu.be/VRyewievj-c


תיאור מסע לואיס וקלארק בשיר:

https://youtu.be/MhsoQJ-O0Fg


קדימון לסרט שעשו עליהם ועל המסע למערב ארצות הברית:

https://youtu.be/vrRvPmKQ5uU


מסלול המסע:

https://youtu.be/D7vCQpqolXw?long=yes


וכמה עובדות מעניינות על המסע המפורסם:

https://youtu.be/NVkHfn6-Zl4?long=yes

על אף שמעטים שמעו עליו, הגיאוגרף והתייר הקדום אבו עבד אללה מחמד אִבֶּן בַּטּוּטָה (Ibn Battuta) הוא אולי הדמות החשובה בתיעוד ההיסטורי של ימי הביניים בארצות האיסלאם.

בטוטה נולד בטנג'יר בשנת 1304. מי שינהגו לכנות בעתיד "נסיך הנוסעים" למד משפט דתי, קוראן וספרות. בגיל 21 הוא כבר היה מומחה לתורת האיסלאם.

האיש היה חוקר ערבי, נוסע קדום שיצא כחלוץ מסוגו ולמד על העולם במסעות ארוכים מאוד. הם היו ארוכים יותר מאלה של מגלי הארצות והנוסעים הקדומים המפורסמים והנערצים ביותר, דוגמת מרקו פולו וקולומבוס. למעשה הוא יצא לסיורים ארוכים יותר מכל מגלי הארצות שפעלו לפני המצאת הרכבת והנסיעות בה לקצווי העולם.

אז אולי כי הוא לא היה נוצרי, או מפני שהוא טייל וחקר בעיקר ארצות איסלאמיות, אולי בגלל שהוא לא כתב את ההיסטוריה אלא סיפר אותה בזקנתו לווזיר הגדול ועשה זאת שנים אחרי ששב ממסעותיו, או שהייתה זו סתם גזענות פשוטה כלפי מישהו מהמזרח, אבל אבן בטוטה לא נחשב במאות הקודמות לחוקר או היסטוריון משמעותי.

כיום, כשהאיש נתפס בעיני רבים במערב כנוסע והמתעד החשוב של ימי הביניים, התמונה מן הסתם שונה.

כי בדיעבד העולם למד שהוא היה מי שבתוך 30 שנה בלבד נסע למרחקים של כ-120 אלף קילומטרים, מי שלידע שמסר על האזורים הרבים שסייר בהם אין תחליף והוא היה אחד המקורות החשובים לידע על ההיסטוריה של העולם באותה תקופה ולגבי לא מעט מקומות היה היחיד שתעשי וסיפר על חייהם אז.

על השיירות של מדבר סהרה, למשל, סיפר אבן בטוטה שהיו מהן שהגיעו למספרים של 12 אלף גמלים בשיירה אחת.

סופו היה במרוקו. נראה שהוא מת בטווח שבין השנים 1368 ל-1377. זה היה בעיר פס, בה הוא נפל קורבן למוות השחור, אותה מגיפה איומה שתקפה ברמות שונות את מרבית העולם של סוף ימי הביניים.

במשך מאות שנים אבן בטוטה לגמרי נשכח. בני דורו לא החשיבו את ספרו במיוחד ולא ידעו להעריך את התיעוד החשוב שלו להיסטוריה. רק במהלך המאה ה-19 גילו את ספרו אירופאים, חוקרי המזרח שפעלו באלג'יריה. הם תרגמו אותו לכמה שפות והחלו לחקור את ממצאיו. השאר? - היסטוריה של העולם בימי הביניים...


הנה סיפורו של אבן בטוטא (ללא מילים):

https://youtu.be/krv9J3KZu3I


סרטון תיעודי על איבן בטוטא:

https://youtu.be/WlQdLLOmW3o?long=yes


תכנית חינוכית על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):

https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes


וסרט תיעודי על כל מסעותיו:

https://youtu.be/FavaU9D9lf8?long=yes

הוא היה התרמילאי הראשון שמכירים אותו בשמו. במאה ה-13 הוא נולד בעיירה הקרואטית קורצ'ולה, עיירה שמכונה בימינו "דוברובניק הקטנה" ושמרה על המראה שלה מאז ימי הביניים. קראו לו מרקו פולו (Marco Polo).

די מהר נדד מרקו פולו ועבר לחיות בעיר האיטלקית ונציה. הוא היה סוחר וחוקר ארצות, אחד האירופאים הראשונים שנסעו לאורך דרך המשי, עד לסין. מרקו פולו התארח אצל קיסר מונגוליה והביא לאירופה מידע רב על המזרח הרחוק. ביחד עם אביו ודודו, הוא גם ערך סיורים במונגוליה, הודו וטיבט. מספרים שהוא הביא לאירופה מהמזרח את הפיצה, הפסטה, הגלידה והמשי.

הוא נשאר בסין למעלה מ-20 שנה אך חזר לוונציה. לאחר החזרה, בקרב ימי בין ונציה לג'נובה, הוא נתפס ונאסר, ובמהלך מאסרו הכתיב את קורותיו ופרסם את הספר "מסעותיו של מרקו פולו". הספר הפך למצליח ומשפיע מאד ורבים בימי הביניים למדו ממנו רבות על ארצות אסיה ובמיוחד על סין. למעשה, ספרו של מרקו פולו היה לספר המסעות החשוב ביותר בהיסטוריה והוא גרם למגלי עולם רבים, כמו קולומבוס, דיאש ווסקו דה גמה, לחפש דרכים לסין והודו.

על אף הגישה המקובלת שמרקו פולו הוא מגדולי המגלים, רבים טענו בחייו שסיפוריו לא היו ולא נבראו והם בדיה גמורה. הוא עצמו הכחיש זאת בתוקף, גם על ערש דווי מול הכומר המוודה שלו. לפני מותו הוא אמר "לא סיפרתי אפילו חצי ממה שראיתי".


הנה סיפורו של מרקו פולו בסרטון אנימציה:

https://youtu.be/YzxT57DHMXU


פרק מהסדרה "היה היה" על מרקו פולו (עברית):

http://youtu.be/Iol3fk4h8rk?t=1m30s


קדימון לסדרה שנעשתה על מסעותיו של מרקו פולו:

https://youtu.be/B4d6zUIxfes


סרטון קצר על הספקות לגבי אמינות סיפוריו של מרקו פולו:

https://youtu.be/wTsp03h7bMg


ומצגת וידאו על תולדות חייו של מרקו פולו:

https://youtu.be/htUiZ4b5Qq8

הסיור הגדול (The Grand Tour), או המסע הגדול, היה מסע חינוכי פופולרי, סיור תיירותי ארוך ומנהג אצולה בקרב בני המעמד הגבוה במאה ה-18 וה-19, שהתחיל בפריז, משם לאיטליה, דרום אירופה ולא פעם גם למזרח התיכון ולעתים נדירות בארצות הברית.

לסיור הזה, טקס מעבר לא רשמי אבל סופר יוקרתי, שיכלול את האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה, יצאו בעיקר בני אצילים וצעירים ממשפחות עשירות בתקופה הוויקטוריאנית.

במאה ה-19, מאה שנה לפני שתיירות וטיולים בעולם יהפכו לפופולריים ורווחים בכל שדרות הציבור, יכולים היו רק המבוססים שבצעירים לצאת לטיול של שנתיים שלוש, ארוך ויקר.


#מטרות המסע הגדול
המסע או הסיור הגדול נועד מבחינה חברתית לחשוף את המטיילים לתרבות הקלאסית ולהיסטוריה של העולם, לפתח טעם אמנותי ואת הכישורים החברתיים והלימודיים שלהם.

הטיול סבב סביב מקומות שונים וידועים, בגדר אתרי החובה למטיילים והמסיירים בסיור הגדול הזה. היו בו אפילו שורשים קדומים וספרותיים של "מסע הגיבור" ולא מעט מהמטיילים אף ינציחו בספרים ויומנים את תגליותיהם מהסיור הגדול שעשו.

היסטורית החל הסיור הגדול עוד באמצע המאה ה-18. לשיאו הוא הגיע במאה ה-19, כשהפך לפופולרי במיוחד בקרב בני האצולה והבורגנות. בתקופה בה נולדים עשירים חדשים, בניגוד למשפחות האצולה המסורתיות, רבים מהמטיילים כך והוריהם ראו במסע היקר והממושך אמצעי להפגין את מעמדם החברתי והתרבותי הנבדל מה"עמך".

השפעתו של הסיור הגדול על החברה האירופית הייתה משמעותית. במיוחד הוא עזר להפיץ את הידע על תרבויות ותקופות אחרות, על היסטוריה, אמנות ופילוסופיה.


#גם היום
באופן מסוים, הסיור הגדול נמשך עד היום. אם זה בטיול הגדול של צעירים מכל העולם, שעובדים לפניו כדי לממן אותו. או בטיול אחרי הצבא של משוחררי ישראל מצה"ל, רגע לפני שהם נכנסים למרוץ החיים - של הרשמה ולימודים גבוהים, עבודה, זוגיות, משכנתא, משפחה וכמובן - משבר גיל הארבעים...

כאז גם היום, המסע הגדול היה ונשאר חוויה מעצבת עבור רבים מהמטיילים הצעירים. הוא סיפק להם הזדמנות להתבגר מעט, אך גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעשיר את השכלתם והיכרותם עם העולם. המסע גם סייע להם לפתח כישורים חברתיים ולימודיים, שהיו ונשארו חשובים להצלחה בחיים הבוגרים של כל אדם.


#מה כלל הסיור הגדול?
המסע החל בדרך כלל באיטליה, בה ביקרו המטיילים הצעירים באתרים ההיסטוריים דוגמת רומא, ונציה ופירנצה. הם נהנו וחוו את האמנות והתרבות האיטלקית, הן החזותית, עם ציורים ופסלים) והן את המוזיקה הקלאסית, האופרה והתיאטרון.

משם המשיכו המטיילים ההיסטוריים הצעירים ליוון. כאן הם פקדו אתרים היסטוריים כמו האקרופוליס, חורבות אתונה העתיקה, כף סוניון ועוד. בהם הם למדו והעשירו את ידיעותיהם על ההיסטוריה והתרבות היוונית הקלאסית.

המסע כלל לא פעם גם ביקור במצרים, בה פקדו המטיילים את המוזיאון הבריטי בקהיר ואת הפירמידה הגדולה של גיזה והספינקס המפורסם. הם למדו על התרבות וההיסטוריה של מצרים העתיקה.

לא פעם הסתיים המסע בירושלים, העיר הקדושה לשלושת הדתות האברהמיות. כאן ביקרו המטיילים באתרים היסטוריים כמו הר הבית, הכותל המערבי והרובעים של העיר העתיקה.


הנה הסיור הגדול של המאה ה-18 וה-19 בתקופה הווקטוריאנית:

https://youtu.be/kGu4eQ65h60


הסבר על הסיור הגדול:

https://youtu.be/BF3SJ6qkCJc


ושחזור עדכני של צעירה אירופית את הגרנד טור:

https://youtu.be/Loaylp03CsI

עד המאה ה-15, זמנו של כריסטופר קולומבוס (Christopher Columbus), סברו כולם שהעולם שטוח ושמי שישוט עד סופו ייפול מכדור הארץ. בזמנו של קולומבוס הועלתה לראשונה באופן מדעי ההשערה שהעולם הוא עגול.

קולומבוס, בן למשפחת יהודים מומרים, כלומר שעברו לנצרות וגורשו דורות לפניו מספרד לאיטליה, היה ספן איטלקי שהציע למלכי ספרד רעיון חדשני - אם ההנחה המדעית החדשה היא שהעולם עגול, הוא יפליג מערבה כדי להגיע להודו וימצא את הנתיב המהיר אל המזרח. המלכים פרדיננד ואיזבלה אכן הסכימו והוא נשלח מערבה להודו.

קולומבוס אכן יצא למסע הנועז אל הלא-נודע והצליח. הוא הפליג מערבה, מנסה למצוא את נתיב המסחר החדש אל הודו. כשנחת קולומבוס בשנת 1492 על חופי האי סן סלבדור שבקאריביים, הוא סבר לתומו שהוא הגיע להודו.

כיום אנו יודעים שלא להודו הוא הגיע כמובן, אלא לאמריקה. אך משהוא הניח שהוא בהודו, הוא קרא לילידים "אינדיאנים", בעברית "הודים" (India היא הודו). כל חייו סבר קולומבוס שהוא גילה את המעבר המערבי להודו והוא מת עם ידיעה הזו. רק אחרי מותו הסיק הספן הספרדי אמריגו וספוצ'י שמדובר ביבשת חדשה. כך נקראה היבשת דווקא על שמו הפרטי של וספוצ'י - "אמריקה".

אגב, קולומבוס הוא אמנם האירופי הראשון שגילה ותיעד באופן מסודר את היבשת החדשה, אך נראה שהיו אירופים שהיו בה הרבה לפניו. כ-500 שנה לפניו ביקרו הוויקינגים ביבשת שתיקרא אמריקה. בהנהגת ויקינג בשם לייף אריקסון, הם הגיעו לאזור ניו פאונדלנד שבצפון אמריקה, יסדו בה מושבות לאורך החוף וקראו לה "וינלנד". אבל לאחר שהאינדיאנים המקומיים פשטו עליהם ככל הנראה שוב ושוב, הם התייאשו, נסוגו בחזרה לאירופה והשאירו את היבשת להמתין לקולומבוס וממשיכיו.


הנה סרטון על קולומבוס וגילוי אמריקה:

http://youtu.be/kuvRFZ4Mxbo


מתוך הסרט על קולומבוס, הנה סצנת גילוי אמריקה:

http://youtu.be/o9W1G3Tn31A


כל מגלי אמריקה:

http://youtu.be/U7HxCsPho34


בדיקה היסטורית של מעשי כריסטופר קולומבוס (מתורגם):

https://youtu.be/GD3dgiDreGc


סרט תיעודי על אמריקה שלפני קולומבוס:

http://youtu.be/brSPQ7sUE84?long=yes


וסרט תיעודי על כריסטופר קולומבוס ומי הוא היה באמת:

https://youtu.be/u0yoVsZfypQ?long=yes

ברק וויליס (Burke and Wills), או ויליס וברק, הם שני אוסטרלים שהיו הראשונים לצאת ולחצות את האאוטבק, המדבר האוסטרלי הענקי והעוין.

מסעם נולד לאחר שבשנת 1859 הציעה ממשלת דרום אוסטרליה פרס למי שיחצה ראשון את היבשת מדרום לצפון. כך נולדה ויצאה לדרכה בשנה שאחרי "משלחת המחקר הוויקטוריאנית", המשלחת האירופית הראשונה שתחצה את כל אוסטרליה, מהחוף הדרומי לחוף הצפוני של היבשת.

באוגוסט 1860 יצאה המשלחת ממלבורן. עם 18 גברים ו-25 גמלים זו המשלחת הגדולה ביותר שידעה עד אז אוסטרליה. בראשה עמד האירי רוברט ברק (Burke).

ביחד עם עמיתו והמלווה שלו וויליאם ווילס (Wills), מתעתד ברק להיות האדם הראשון שיגיע אל החוף הצפוני של היבשת.

אבל נחזור רגע להתחלה. כדי להצליח לחצות את המדבר המאיים, בנו ברק וווילס את המשלחת הגדולה ביותר שיצאה לחקור את אוסטרליה עד אז. לצורך זה הם הביאו מהודו במיוחד 23 גמלים. מעטים אז סברו שרוברט ברק, אדם ללא ניסיון בחקר יבשות או של אזורים נידחים באוסטרליה, הוא האיש המתאים, לעמוד בראש משלחת שכזו.

מכל מקום, מהרגע שהמשלחת יוצאת לדרך מתחיל הסגן וויליאם ווילס לכתוב יומן המפרט את מסע המשלחת.

באוקטובר של אותה שנה המשלחת מגיעה למוטווינגי (Mootwingee) שבאאוטבק, מקום קדוש לאבוריגי'ינים, המקומיים המקוריים של אוסטרליה והיחידים שחיים אז באאוטבק.

למרות החום הלוהט והמנבא רעות של הקיץ, ברק מחליט להמשיך ולנוע צפונה, עם אחדים ממלוויו, עד לקופר קריק, נקודה בעלת שפע של מים ומזון.

בתסכולו מקצב ההתקדמות האיטי של הקבוצה, משאיר ברק בניו סאות' וויילס חלק מהגברים ומהאספקה ​​וממשיך צפונה, עם קבוצה קטנה יותר. ביחד עם ג'ון קינג וצ'רלס גריי מתקדמים ברק ווילס צפונה וב-10 לפברואר 1861 הם מגיעים לבסוף אל חוף הים הצפוני של היבשת, הרחק מקופר קריק.

ברק ווילס ביצעו את המשימה. הם חצו את כל אוסטרליה. האמת היא שהם לא מגיעים ממש עד חוף הים. הסיבה היא יערות עצי מנגרובים (Mangrove), עצים שגדלים במים וגם בתוך מי ים. המנגרובים הללו גדלים בהמוניהם בביצות ענק על החוף הזה ולא מאפשרים להם להגיע אל האוקיינוס עצמו.

אז המטרה עכשיו היא לשוב הביתה בשלום. אבל במהלך המסע בחזרה לקופר קריק, ימות לרוע המזל גריי, אחד מחברי המשלחת.

אותו מזל רע ירדוף אותם גם בהגעה למחנה בקופר קריק, שם יגלו השבים שברהה כבר עזב ולא המתין להם. מה שהם לא ידעו הוא שברהה נטש את המקום שעות ספורות בלבד, לפני שהם הגיעו.

על גזע עץ הוא חרט להם הוראות, שהנחו אותם היכן לחפור והם אכן עשו זאת. בבור הם מצאו את מצרכי האספקה שהוא הטמין בשבילם לחודש ימים ומכתב קצר.

וכאן, במקום לרדוף אחרי ברהה, ברק מחליט דווקא לפנות למאונט הופלס (Mount Hopeless), נקודת משטרה, במרחק של 240 קילומטרים מקופר קריק.

הטרגדיה היא שהאספקה שעמדה לרשותם לא הייתה מספקת והאוכל נגמר. גם לאחר שהמזון שלהם אזל, חברי המשלחת הנותרים לא מתייאשים. הם ניזונים מצמחי מדבר, כמו הקרנר (nardoo). אבל הרעב הולך בהדרגה ומחליש אותם.

ברק ווילס הולכים ונחלשים, מאבדים את שארית כוחם ולא מצליחים לשרוד. ביוני 1861 הם הולכים לעולמם, במדבר שהצליחו לצלוח, אך לא עמדו בשיבה דרכו הביתה.

לבחור השלישי, קינג, יש יותר מזל. תודות לאבוריג'ינים הידידותיים, אנשי המדבר של אוסטרליה, הוא שורד ונותר בחיים. הם מאכילים אותו בחולדות מבושלות, הוא מתחזק וניצל.

משלחת חילוץ, שיצאה כמה חדשים אחר כך לחפשם, איתרה את קינג ומצאה את מקום מותם של וויליס וברק. היומן שניהל ווילס מאפשר להבין את אירועי המסע וכיצד סיימו את חייהם השניים.

כך בא אל סופו סיפורם של השניים, שהובילו את צליחת היבשת הראשונה בתולדות האומה האוסטרלית, אך לא שרדו את השיבה הביתה.


הנה סיפורם של ברק ווויליס וחציית האאוטבק האמיצה שלהם:

https://youtu.be/80uFcbZalf0


על העץ המפורסם ביותר באוסטרליה, לידו הם הלכו לעולמם:

https://youtu.be/DWAEKjh7ONM


על מותם לידו:

https://youtu.be/sIBQHfwHhvk


שרידים ממותם של השניים:

https://youtu.be/cwsYTjZxrdU


וסרטון תיעודי על המשלחת הטראגית שחצתה את מדבר המוות של אוסטרליה:

https://youtu.be/qRrnis6dKMQ?long=yes

פיתגורס, שמוכר לעולם כיום בעיקר בזכות "משפט פיתגורס" שתרם לעולם המתמטיקה, היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני חשוב. הוא נולד באי סאמוס ופעל כל חייו באזורים שמחוץ לאתונה, כשהוא נאלץ לנדוד מעיר לעיר בעולם העתיק של אותם ימים, אבל נהנה מידע מדעי שהוא רוכש בכל מקום מהמקומות בהם שהה.

במתמטיקה שמור לו מקום מיוחד. מעבר למשפט פיתגורס, הוא גם היה זה שחיבר את לוח הכפל שאנו משננים מתחילת לימודינו בבית הספר ומשמש את האדם לאורך כל חייו.

תגליותיו של פיתגורס חשובות מאד לאנושות. בין השאר הוא קבע שכדור הארץ הוא עגול ושהוא אינו נייח אלא נע כל הזמן, הוא עסק ביחסי הגודל של הכוכבים.

גם בעולם המוסיקה תרם פיתגורס תגלית חשובה. באמצעות אורכי מיתרים המפיקים צלילים שונים, הוא הראשון שחישב את היחסים המתמטיים שבין צלילים מוסיקליים שונים והגדיר את הסולם המוסיקלי והחלוקה שלו למרווחים מוסיקליים שיש ביניהם יחסים מתמטיים.

אבל דבר לא פחות מעניין הוא שפיתגורס היה הראשון בהיסטוריה שכינה את עצמו "פילוסוף". אבל האמת, הוא נהג לומר, שייכת בכלל לאלים...


הנה סיפורו של פיתגורס, מדען ואמן נודד שכמותו (עברית):

https://youtu.be/HIONTxNq9Gc


משפט פיתגורס ואיך להוכיח אותו (מתורגם):

https://youtu.be/YompsDlEdtc


הסבר יפה על משפט פיתגורס והמשמעות של הוכחה מתמטית לעומת מה שרואים (עברית):

http://youtu.be/2B7oxgYqfd8?t=1m12s


סרטון על פיתגורס:

http://youtu.be/FdMXjJunb1o


ותגליותיו המוסיקליות-אקוסטיות (מתורגם):

https://youtu.be/FPREFrLYNB0

המצפן הוא מכשיר ניווט שמצביע על הכיוונים לפי הצפון. המצפן מתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ.

משערים שהשימוש במצפן החל לראשונה בסין. כבר מכתב סיני עתיק מהמאה הרביעית לספירה ניתן ללמוד על שימוש במצפן.

הסינים מייחסים באופן מסורתי את המצאתו לקיסר הצהוב, אם כי בימי קדם לא פעם השליטים נטו לקבל את האשראי על המצאות ופיתוחים שנוצרו על ידי המומחים שעבדו בשבילם.

כך או כך, נראה שמגלה הארצות הסיני ג'נג חה (Zheng He) היה האדם הראשון שהשתמש במצפן. הוא עשה זאת במהלך מסעותיו הימיים אל הודו, המפרץ הפרסי, תימן ואפריקה.

לקראת סוף ימי הביניים הגיע המצפן למערב, יתכן שעל ידי הסוחרים שפעלו בדרך המשי. ומשהגיע המצפן לאירופה, במאה ה-15, נראה הדיוק שלו כמעשה של השטן.

המלחים הנוצרים היו שטופי אמונות טפלות ודעות קדומות. בשל חששם שלמצפן יש כוחות שטניים, הם רצו לפגוע בו. לכן נהגו רבי החובלים לנעול את המצפנים בתאיהם שבאניות, כדי שהמלחים לא ימצאו אותם וישליכו אותם אל הים.


המצאת המצפן בסין העתיקה:

http://youtu.be/iKLi88gFBDg


הסבר על המצפן הסיני שהצביע בכלל על הדרום:

https://youtu.be/A0Q6r7Vem04


וסרטון תיעודי בנושא:

https://youtu.be/liet250CbvQ?long=yes

שביל אורגון (Oregon Trail) הוא שמה של דרך היסטורית בארצות הברית, נתיב עגלות, שהוביל אל מערב ארצות הברית. זהו בעצם הנתיב העיקרי של האמריקאים הלבנים בכיבוש המערב, ששימש אותם במסע של 2900 קילומטרים.

הכל מתחיל בשנת 1843, כשבמזרח ארצות הברית החלו לספר אנשים סיפורים על אזור פראי ושופע שנמצא בקצה הרחוק של היבשת, אי-שם במערב. זה היה בהמשך לתגליות של לואיס וקלרק שחקרו את מערב אמריקה הצפונית.

זו הייתה עבור האמריקאים כמו "ארץ מובטחת". משפחות ויחידים רבים התקבצו לקבוצות והחלו לצאת למסע ארוך, ההרפתקה בת 2000 מייל, על נתיב שיוביל בין נהר המיזורי לעמקי מדינת אורגון ויזכה לשם "שביל אורגון".

עבור האמריקאים שעל השביל, המסע המיתולוגי היה אל אורגון והתיישבויות נוספות שהתקיימו וצמחו בחוף המערבי של ארצות הברית. החוף המערבי נדמה לחלוצים באותה תקופה כגן העדן שבקצה היבשת. אז הוא היה ארוך וכרוך בסבל וקשיים נוראים. היום הוא זוכה למשחקי מחשב, סרטים וסדרות טלוויזיה והוא עצמו לא פעיל.

כי השימוש בשביל הלך וירד, בעיקר לאחר השלמת מסילת הברזל הטרנס-יבשתית הראשונה ב-1869, מה שקיצר את זמן הנסיעה מערבה, הפך אותה לזולה ובטוחה יותר. עם הזמן גם נוספו גם כבישים מהירים ומצוינים שייתרו את השימוש בשביל אורגון.


הנה סיפורו בקצרה של שביל אורגון:

https://youtu.be/tHYW1kNSNBU?si=RlJMVEZeoPKDWeD4


על הקרקע כמעט ואינו נראה, אך המראה של שביל או דרך אורגון נראה עד היום מהאוויר:

https://youtu.be/m4qGnEI2-Wg?si=roye83MMPnMfDNNV


פארק לאומי שהוקדש לדרך אורגון מאפשר כיום צעידה על השביל ההיסטורי לאורגון:

https://youtu.be/zoEr-RUvBFI?si=VdGQdZehsVnGVuPC


שיר על הנתיב למערב:

https://youtu.be/_bY07s5VcPo?si=ahtfT_mC8UQPGHAe


קדימון לסרט על נתיב אורגון:

https://youtu.be/dfo2Dr7X_s8?si=u_KrmyuswtXGdAcN


משחק נינטנדו שהוקדש לדרך אורגון:

https://youtu.be/Q623BxXOM0o?si=1YeBTtVhCYgtVL5s


וסרטון לילדים על שביל אורגון והמסעות לקליפורניה:

https://youtu.be/_uLFDDzeqBE?long=yes

המלך ריצ'ארד ה-1, המכונה "ריצ'ארד לב הארי" ("King Richard I "The Lionheart), נחשב באנגליה לאחד המלכים האמיצים והגדולים בתולדות הממלכה. אומץ ליבו הוא שהקנה לו את הכינוי האפי "ריצ'ארד לב אריה".

אבל במקביל, ריצ'ארד ה-1 נודע גם בתור "המלך החסר". הסיבה היא שבמהלך תקופת כל 10 שנות שלטונו, הוא הרבה לשהות מחוץ לאנגליה, בעיקר במסעות המלחמה שלו.

נתון מדהים - לאורך כל שלטונו שהה ריצ'רד לב הארי בממלכתו במצטבר רק חצי שנה - חודשים ספורים בלבד.

שלטונו החל בשחרור אימו מהשבי שבו הוחזקה על ידי אביו. מיד אחרי כן, בשנת 1190, הוא יצא למסע הצלב השלישי בארץ הקודש, אך הראשון שלו. אימו נשארה באנגליה כדי לשלוט בשמו.

בשנת 1191 הוא כבש את קפריסין בדרכו לירושלים. הוא נשא לאישה את הנסיכה ברנגריה מנוורה, בתו של המלך סנצ'ו ה-7.

משם המשיך לארץ הקודש וכבש את עכו מידיו של צלאח א-דין. את אלפי השבויים שבידיו הוא הורה להוציא להורג.

אלוהים החזיר לו כגמולו, כשנכשל בכיבוש ירושלים מהתורכים המוסלמים. אחרי 3 שנים ללא התקדמות, הוא החליט לשוב לאנגליה כדי לטפל באחיו, הנסיך ג'ון. ביחד עם מלך צרפת פיליפ ה-2, ניצל אחיו הנסיך את העדרו של ריצ'ארד וחיזק את כוחו בממלכה.

מזלו הרע הגיע כשבדרכו הביתה ספינתו כמעט וטבעה בסערה. למזלו הרע הוא ניצל בידי אנשיו של המלך לאופולד ה-5 מאוסטריה, ששמר לו טינה עוד מזמן מסע הצלב. ליאופולד החמישי לקח אותו בשבי, לאחר שבזכות טבעת יקרת ערך שענד על אצבעו, זוהה ריצ'ארד מבין חייליו המחופשים לעולי רגל צלבנים השבים הביתה.

כשהקיסר הגרמני היינריך ה-6 קיבל את השבוי היוקרתי לידיו, הדרמה האדירה רק הוחרפה. אימו של ריצ'רד לב הארי, המלכה אלינור, דרשה מהקיסר הגרמני לשחררו. היינריך השישי דרש כופר של 100 אלף מארקים. אגב, היא לא ידעה שבנה השני, הנסיך ג'ון, ביחד עם חברו המלך הצרפתי פיליפ ה-2, הבטיח לגרמני 80 אלף מרקים בכדי שלא ישחרר את ריצ'רד לב הארי בשנים הקרובות.

התוצאה הייתה שכל תושב אנגלי נדרש לתת רבע מהכנסתו השנתית לשחרור המלך מהשבי והוא שוחרר. על אף ההשפלה בשבי, ריצ'רד שב לאנגליה וזוכה לקבלת פנים של גיבור. הוא שב ותופס את השלטון וממהר להשיב לרשותו את האדמות שלקחו אחיו ומלך צרפת פיליפ ה-2.

העלויות האדירות של מסע הצלב שלו וגובה הכופר לשחרורו מהגרמנים הקשו מאוד את המצב הכספי של הממלכה. לאחיו הוא מוחל, כשהוא מנמק זאת בכך שגורמים ערמומיים הוליכו אותו שולל.

אותם גורמים הם פיליפ ה-2 שריצ'רד יוצא ב-1194 לצרפת כדי להילחם בו. והוא אכן נלחם בצרפתי, עד לתבוסה של פיליפ ב-1198. אבל לאנגליה ריצ'ארד לא ישוב עוד לעולם.

כי ריצ'רד לב הארי, הלוחם האמיץ שלא פחד מדבר, מת מוות משפיל ומיותר. בוא מתחיל בכך שריצ'רד דרש לקבל אוצר גדול שנמצא בשדות באקוויטין שבצרפת. כשהוא סורב, הטיל מלך אנגליה מצור על הכפר בו נמצא המטמון. אבל בזמן שהוא צר על כפר צרפתי קטן, יצא ריצ'רד השחצן לרכיבה, מבלי שהוא מקפיד על שריון מלא, אפוד ההגנה של אבירי ימי הביניים.

היה זה קשת שניצב על החומה, שירה חץ במלך אנגליה. יש מספרים שזה היה ילד שנקם את מות אביו מידי החיילים האנגלים, שפגע בו בכתפו. המלך הפצוע שב לחייליו אך סירב לקבל טיפול הולם לפציעתו. כאן נכנסת הביולוגיה לתמונה. חיידקים, כידוע, לא מבדילים בין מלכים לאנשים רגילים ובתוך זמן קצר הולך הפצע שלו ומזדהם.

הזיהום שהתפתח לו בפצע עתיד להביא למותו של ריצ'רד לב הארי. ב-6 באפריל 1199 מת מלך אנגליה, כשאימו סועדת את מיטתו. כשהוא רק בן 41 מת המלך הנועז ושוחר ההרפתקאות. הוא נקבר במנזר בצרפת, לצד אביו, המלך הנרי ה-2. לריצ'רד לא היו צאצאים חוקיים. הנסיך ג'ון, אחיו הסורר ומי שניסה לא פעם להחליפו בחייו, הוא שירש את כס המלכות האנגלי.

מאות שנים עברו מאז. אבל המורשת האנגלית של ריצ'רד לב הארי נותרה כמיתוס אנגלי של אומץ לב, הרפתקנות, מסעות מלחמה, כיבושים נועזים ולחימה צבאית בלתי מתפשרת. אין עוד מלך כמוהו שהותיר אחריו חותם כל כך מרשים בדמיונם של האנגלים, חותם שדומה שככל שעוברות השנים, הוא רק הולך ומתעצם.


הנה סיפורו של המלך ריצ'ארד לב הארי (עברית):

https://youtu.be/N9Hkq23L_0A


הכנסייה הזו היא מקום מנוחתו האחרונה:

https://youtu.be/yJqa_-pCufA


והשריון של המלך ריצ'ארד ה-1:

https://youtu.be/fGS1WudZTI8

פרנסיסקו פיסרו, או ליתר דיוק פרנסיסקו פיזארו (Francisco Pizarro), היה מגלה ארצות ספרדי שיצא לכבוש שטחים באמריקה, מסע משמעותי, בשליחותו של מלך ספרד.

בשנת 1532 ועם 177 חיילים בלבד, כבש פיזארו הקונקיסטאדור (כובש בספרדית) אזור נרחב בפרו שבאמריקה הדרומית וביצע בה טבח והרס היסטוריים איומים.

בזכות תחכומו ואכזריותו ותודות לתמימותם של בני האינקה המאמינים באגדות, החריב פיזארו את אימפריית האינקה המפוארת ולא חס על חיים בדרכו להשלטת שלטון ספרד על היבשת.

אטאהולפה, מלך האינקה, האמין שהלבנים המגיעים מעבר לים הם אלים. הוא כינה אותם "וירקוצ'ה", על שם הבורא העליון, האל הגדול והנורא שלפי אמונת בני האינקה הפליג על פני האוקיינוס ועתיד לשוב. עורם הלבן של הספרדים היה זהה לצבעו של פסל הבורא שנמצא במקדשי האינקה והמלך האמין שעליו לקבלם בברכה.

שליט האינקה רב העוצמה לא שעה לאזהרות מפקדי צבאו וסרב להשמיד את צבאו הזעיר של פיזארו. במקום זאת הוא ארח אותו בכבוד מלכים ודאג ש"האל שחזר מהים" יראה את האימפריה האדירה והעשירה שבראשה הוא עומד.

כדי להכניע את האימפריה של האינקה, הכין פרנסיסקו פיזארו את אחד התרגילים הצבאיים האכזריים והמתוחכמים בהיסטוריה. לאחר שהגיע עם אנשיו אל לב הממלכה, הוא הזמין את מלך האינקה לבקרו. לחייליו המעטים הוא הורה להסתתר ולהמתין לפקודה.

פמליית המלך, בת יותר מ-3000 חיילים, הגיעה למחנה האורחים הספרדים, כשהמלך נישא על אפיריון מזהב. השיירה נכנסה אל המחנה ולפקודת האש זינקו החיילים הספרדים מהמארב והשמידו בתוך שעה את הצבא הגדול ואת פמליית המלך.

זו הייתה האות להשתלטות על האימפריה. קשה להאמין, אבל כל אימפריית האינקה חוסלה בידי כוח של 167 חיילים ספרדים ו-77 סוסים בראשות פיזארו.

מעולם בהיסטוריה לא נכבשה ונהרסה אימפריה מפוארת ועצומה, בהשמדה כה מהירה ואכזרית ועל ידי כוח כה קטן של כובשים.

חדורי אמונה נוצרית שיש להם זכות על הארץ החדשה, השתלטו הספרדים על אימפריית האינקה והרסו תרבות מתקדמת, מפוארת, מתוחכמת ותמימה להפליא. פיזארו יסד את העיר לימה, בירתה המודרנית של פרו, והחליף אימפריה מתוכננת ומוצלחת במיוחד, בעיר ענקית, צפופה, מזוהמת ורועשת.

אגב, מלך האינקה התמים הושאר בחיים ולדרישת פיזארו הועבר תמורתו כופר זהב עצום. אבל משקיבל את מבוקש וכבש את האימפריה שלו, הוציא הכובש הספרדי להורג גם את המלך התמים והאומלל, שכבר איבד את האימפריה שלו ועתה גם את חייו.

התנקשות בחיי פיזארו, מידי נאמן של אחד ממתנגדיו הספרדיים, הביאה אל סופו, זמן קצר אחר כך, את אחד הכובשים הברוטאליים והאכזריים בהיסטוריה.

כך זכה האיש לכבוש אימפריה בעורמה ולהשתלט עליה עם כוח חיילים קטן, אבל לא הספיק ליהנות מנצחונו.


הנה בקצרה על פרנסיסקו פיזארו:

http://youtu.be/j-Px6ZG_NDQ


עלילותיו המלאות של פרנסיסקו פיסארו:

http://youtu.be/kJfa7aExlPw


כך חיסל פיזארו את האימפריה האדירה של האינקה (מתורגם):

https://youtu.be/UO5ktwPXsyM


סיפור כיבוש דרום אמריקה עד למותו של פיזארו מהתנקשות:

http://youtu.be/MZKBdwN02UM


וסרטון תיעודי על ההשתלטות הספרדית על אימפריית האינקה:

https://youtu.be/xPm8E-zWwsQ?long=yes

הכל החל כשבשנת 1095, קרא האפיפיור, מנהיג הנוצרים, להציל את ארץ הקודש מידי המוסלמים. עם אבירים רבים כחיילים ובראשות מלכים אירופיים נוצרים, יצאו לדרך "מסעי הצלב".

מסעי הצלב, או כמו שרבים אומרים "מסעות הצלב", היו מסעות של צלבנים שנלחמו בימי הביניים כנגד המוסלמים, בכל רחבי אירופה ואסיה.

הכוחות החמושים של אבירים נוצרים הגיעו במיוחד מממלכות אירופיות חזקות, כמו צרפת ואנגליה, כדי להילחם על שמירת ארץ ישראל מפני המוסלמים.

ב"מסעי הצלב" רצו הנוצרים לשחרר ולשמור על המקומות הקדושים לנצרות מפני המוסלמים, דת צעירה שצברה כוח רב וכבשה אזורים נרחבים במזרח התיכון. האבירים הצלבנים ניצחו בחלק ממסעי הצלב ובחלק נכשלו והובסו.

הנוצרים במסעי הצלב החשיבו במיוחד את השליטה בירושלים, עיר הקודש בשבילם. הם נלחמו במסע הצלב הראשון לכבוש אותה ואף זכו בה לשליטה. זה היה במהלך תקופה מסוימת, אחרי מסע הצלב הראשון, כשהם הקימו בה את "ממלכת ירושלים" הנוצרית.

אבל בסיום השלב ההיסטורי הזה, הסתיימו כל מסעי הצלב באי הצלחה, עד כישלון צורב. שורה של תבוסות נוצריות, בקרבות חשובים כנגד כוחות האיסלאם, הובילו לכך שארץ ישראל ואזורים רבים במזרח הקדום ובמזרח התיכון במיוחד הפכו למקומות שיישלטו במשך מאות רבות של שנים בידי המוסלמים למיניהם.


#השתשלות היסטורית
כי מסע הצלב הראשון, בו ניצחו בסוף המאה ה-11 הצלבנים ממערב אירופה, הביא להקמת ממלכה גדולה שהשתרעה מסוריה ולבנון בצפון ועד עזה ואילת בדרום. ההישג של הניצחון הצלבני, שבכוח צבאי בן 1,500 איש בלבד הצליח לכבוש שטחים אדירים היה מדהים וחסר תקדים והביא לשאננות נוצרית. מאבקים פנימיים וסכסוכים במחנה הנוצרי פגעו בממלכה הנוצרית והביאו להצלחה הדרגתית של המוסלמים בהשבת הארץ כולה לידיהם.

קרב קרני חיטין, כ-100 שנה אחרי הניצחון הצלבני הגדול, סימן תבוסה מוחצת של הנוצרים הצלבנים. למוסלמים זה היה ניצחון צבאי, תעמולתי ותודעתי בלתי נתפס. תוצאות הקרב הזה הן הפעם הראשונה מאז כינון ממלכת ירושלים שצבא מוסלמי מנצח צבא צלבני גדול באופן מוחץ כל כך. הניצחון הזה גם שבר את המיתוס של הצלבנים הבלתי מנוצחים. השמחה המוסלמית על גודל הניצחון תסייע להם שוב ושוב לעמוד בפני מסעות הצלב הבאים שיגיעו מאירופה. הצלבנים המבוצרים לא יעזו יותר לצאת לקרב גדול בלי להסתמך על כוחות סיוע שיגיעו במיוחד מאירופה. כל התקוות ניתלו במסעות צלב נוספים שישיבו להם את שטחי הממלכה הנוצרית, שנלקחו על ידי המוסלמים.

ואלה לא רק מבצרים וערים בצורות שנכבשו על ידי המוסלמים. חמור מכל היה האובדן הנוצרי הקשה של ירושלים. הזעזוע של כיבוש ירושלים והמקומות הקדושים לנצרות בידי המוסלמים היה הגורם שיניע את מסע הצלב השלישי לארץ ישראל. גם מסע צלב הזה, בו הובס צבא צלבני בן עשרות אלפי חיילים, לא השיב לצלבנים אלא רצועת חוף דלה וצרה שנכבשה בחזרה.

שאר מסעי הצלב יילכו וייכשלו, בזה אחר זה. יעבור כמעט מילניום שלם מאז מסע הצלב הראשון, עד שהמוסלמים העות'מנים יובסו במלחמת העולם הראשונה ובריטניה תשלוט באזור, אבל על כך במקום וזמן אחר.

עוד על הנושא בתגית "מסעי הצלב".


הנה סקירה קצרה על מסעי הצלב (עברית):

https://youtu.be/sXFwD9cHrtM?


באנגלית:

http://youtu.be/dBim4Ma0QKA


כיבוש ירושלים האכזרי בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון (עברית):

https://youtu.be/EjDoO1KGq04


תולדות הצלבנים (עברית):

https://youtu.be/daTskfCs5o0


סקירה של כל מסעי הצלב:

http://youtu.be/XQUMaWgumkU


וראש מסע הצלב השלישי ריצ'ארד לב הארי:

http://youtu.be/eQsrJN0sCMg


בחיוך על מסע הצלב הראשון (עברית):

https://youtu.be/C03jeBpiS3o


וסרט ארוך על מסעי הצלב (עברית):

https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes

אוניית הוד מלכותו "ביגל" (HMS Beagle), שנקראה על שם כלב הציד "ביגל", הוא שמה של אוניית המפרשים שנשאה את צ'ארלס דארווין במסע חקר ארוך, שבמהלכו הוא למד נתונים שיביאו אותו להגיית תורת האבולוציה ולהפיכת הביגל לאחת האוניות המפורסמות בהיסטוריה.

הביגל הושקה ב-1820 במספנת הצי שבנהר התמזה. היא הייתה האונייה הראשונה ששטה תחת גשר לונדון החדש והספיקה להשתתף במשט חגיגי לרגל הכתרתו של המלך ג'ורג' הרביעי. לאחר מכן אוחסנה למשך זמן מה, עד שב-1825 הוחלט שתשמש למחקר.

מכאן היא נטלה חלק ב-3 מסעות מחקר, כשבהפלגת הסקר השנייה הפליג בה צ'ארלס דארווין, ג'נטלמן צעיר שלמד באותה תקופה לקראת הסמכה לכומר כפרי.

במהלך מסע מחקר שערך על אוניית הביגל הוא ניהל יומן בו תיעד את כל ההפלגה. היומן נערך לאחר ההפלגה ופורסם כיומן מסע מדעי ב-1839. הספר, שנודע בשם "הפלגת האונייה ביגל" (The Voyage of the Beagle), זכה לתפוצה רבה ולמהדורות רבות.

מחקריו של דארווין במהלך ההפלגה, בין השאר בתיעוד המפורט שביצע ב-5 השבועות בהם שהתה הביגל באיי גלפגוס (ראו באאוריקה בתגית "איי גלאפגוס"), תרמו להתגבשות תורת האבולוציה והברירה הטבעית (בתגית "אבולוציה").

תיאוריית האבולוציה של דארווין שינתה את פני מדע הביולוגיה והיתה הבסיס לשינוי עצום בכל המחקר ובעולם המדעי כולו. בהמשך למסע הביגל ולתיאוריית האבולוציה, ייוולד גם רעיון "הברירה הטבעית" שחיזק את ההסבר של דרווין לדרך בה התפתחו המינים על פי כדור הארץ.

בני האדם, בכל מקום שאליו, צדו בעלי חיים ובלי להתכוון בצעו "הכחדה" של מינים שונים ובמיוחד מיני חיות גדולים. בכל המקומות האחרים בעולם התיישב האדם הרבה לפני כן והספיק להכחיד מינים רבים של בעלי חיים, במיוחד את הגדולים שבהם אבל לא רק.

איי גלאפגוס שנודעים בעולם עד היום בזכות מגוון מיני בעלי החיים הגדול שבהם והתפתחותם, כמעט ולא הופרעה על ידי האדם. כך יצא שבזכות העובדה שבני האדם הגיעו לאיים רק במאה ה-19, שרד החי בגלאפגוס כמעט במלואו. בכך הוא סייע לתובנות החשובות של דרווין, בדרכו לפתור שאלה מדעית ארוכת שנים.


על מסע הביגל אל איי גלאפגוס ותגלית האבולוציה (עברית):

https://youtu.be/6S_Shu4ykck


מסלול מסעו של דרווין בביגל:

https://youtu.be/uLUxbmgtPKA


סקירת המחקר על הביגל באנגלית:

https://youtu.be/WAKppAtIeh8


הרגע בגאלאפגוס בו עלה בראשו של דרווין רעיון האבולוציה:

https://youtu.be/03YKT7ytJdE

זה היה באמצע שומקום, ביבשת אפריקה של המאה ה-19, כשחוקר הארצות המפורסם הנרי מורטון סטנלי, פגש את דייוויד ליווינגסטון (David Livingstone) שנעלם והיה חשש לגורלו. סטנלי אמר לאיש שאותו חיפש זמן רב את המשפט המפורסם: "דוקטור ליווינגסטון, אני מניח..."

כך נפגשו שניים מהבולטים במגלי הארצות הבריטים של העת ההיא. אבל מי היה ליווינגסטון?

דייוויד ליווינגסטון היה מגלה ארצות ומיסיונר מסקוטלנד, שחקר במאה ה-19 את אפריקה, כדי לייצר בה דרכי מסחר ולהפיץ בה את הנצרות. בהיסטוריה של גילוי הארצות הוא זכור בתור האירופאי הראשון שגילה את מפלי ויקטוריה, אולי תגליתו המפורסמת ביותר.

אבל הייתה לו גם תרומה חשובה ביותר לחופש ולכבוד האדם. הוא היה האיש שהכריז מלחמת חורמה על העבדות, שהפכה את בני השבטים שנתפסו באפריקה לעבדים חסרי אונים של האדונים הלבנים באירופה ובאמריקה בעיקר. ליווינגסטון השתמש בכל יוקרתו והשפעתו בכדי להילחם בעבדות ובשנת 1875 הוא הצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית ולגרום לממשלת בריטניה לעשות את הלא-יאומן - האימפריה הבריטית לחצה על חמוד בן מוחמד, השולטן של זנזיבר ומי שבאי המרכזי שלו התרכז ונוהל סחר העבדים ובכך הופסק באי סחר העבדים.

ליווינגסטון נפטר בזמביה בשנת 1873, בעודו באחד ממסעותיו המפרכים לחיפוש מקורותיו של נהר הנילוס. במסע של חודשים רבים נשלחה גופתו לקבורה בבריטניה, שם קברו אותו בטקס מרשים וגדול, בכנסיית ווסטמינסטר, שבה קוברים הבריטים את גדולי האומה הבריטית.

לזכרו של ליווינגסטון הוקמה בזמביה עיר בשם ליווינגסטון, שיש בה גם מוזיאון על שמו.

על אף שהוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר, שבה קבורים גדולי הממלכה, יש שטוענים שלבו של ליווינגסטון טמון בקופסת מתכת בזמביה. לעומתם, מתגאים בקתדרלה האנגליקנית שבזנזיבר, בכך שליבו של ליווינגסטון טמון בקתדרלה שלהם.


הנה סיפור המפגש של ד"ר ליווינגסטון עם סטנלי:

https://youtu.be/6UOkApfRs9A


על המפגש בין ליווינגסטון וסטנלי שמצא אותו סוף סוף:

https://youtu.be/gV5oexwbn2c


תיעוד האיש ותגליותיו:

https://youtu.be/QKshjYa92hA


מצגת וידאו על האיש והחוקר ליווינגסטון:

https://youtu.be/b0xxCpPC44Q


וסרטון קצר על האיש ואפריקה שלו:

http://youtu.be/noIZrttW7E0

פרדיננד מגלן (Magellan) היה ספן ומגלה ארצות חשוב מהמאה ה-16, הראשון שהגיע ישירות להודו דרך הים. מגלן היה הראשון שיצא למסע על מנת להקיף את העולם בספינה. מסע זה רק חלק קטן מאנשיו הצליחו להשלים, לאחר שמגלן עצמו ורבים מאנשיו נהרג בתקיפת אי בפיליפינים ואחרים במהלך המסע הקשה.

מגלן היה הספן האירופאי הראשון שהפליג באוקיינוס השקט, והוא זה שנתן לו את שמו, בשל השקט ששרר בו כשהגיעו אליו לראשונה. הוא הגיע לשם כשגילה את "מצר מגלן" - מעבר בן 600 קילומטרים ברוחב של 24 ק"מ, בין דרום אמריקה ל"ארץ האש" שמדרום לה ואיפשר מעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.

במסעותיו גילה מגלן את הפינגווין (הוא קרא לו "אווז שחור שנאלצנו להפשיט את עורו במקום למרוט את נוצותיו"), את האלפקה או הלמה ושתי גלקסיות ביקום, שניתן לראות רק מחצי כדור הארץ הדרומי.


הנה סיפורו של פרדיננד מגלן (מתורגם):

https://youtu.be/pFdiX8mj0Es


סרטון קצר עליו:

http://youtu.be/0SVJKXCLooE


חייו של פרדיננד מגלן:

https://youtu.be/YQE0NT233UE


סרט על מסעו של מגלן:

http://youtu.be/_XpxHsYaohg


ומסלול מסעו של מגלן מסביב העולם:

http://youtu.be/OD7Flg4q9kk

זה קרה ב־20 ביולי 1969, כשהחללית הראשונה נחתה על הירח. החללית הראשונה הזו על הירח הייתה "אפולו 11" האמריקנית. בחלל כבר היו עד אז 5 חלליות אמריקאיות מאוישות, כולן חלליות "אפולו" של תכנית החלל של NASA.

זמן הטיסה הראשונה לנחיתה אל הירח היה כ-65 שעות. האדם הראשון שצעד על הירח היה האסטרונאוט ניל ארמסטרונג. זה היה רגע שעיצב את העידן המודרני. למעשה, רגע אחרי שהניח את רגלו על קרקע הירח, הוא הכריז: "זהו צעד קטן לאדם - צעד ענק לאנושות."

המדהים היה שלפני הנחיתה על הירח, כל מי שהיו מעורבים בתכנון המבצע, כולל האסטרונאוטים של אפולו 11, סברו שמדובר במשימת התאבדות. התחושה הייתה שהמשימה אינה אפשרית עדיין, שהחללית לא תגיע אל הירח ושגם אם תגיע, ספק אם תצליח לחזור אל כדור הארץ.

מה שלא רבים יודעים ולא פחות מדהים הוא שבזמן שמודול הירח של אפולו 11 היה בירידה ההיסטורית אל מכתש הירח, החלה נורת הדלק להבהב. בגובה של 30 מטרים מעל הקרקע, נורית האזהרה מהבהבת וצ'ארלי דיוק, המתקשר של נאס"א עם הקפסולה מיוסטון מודיע ​​לאלדרין ולניל ארמסטרונג שנותרו להם 60 שניות בלבד של דלק לצורך הנחיתה על הירח.

הם הספיקו. על טיפות הדלק האחרונות.

ההצלחה המלאה של המשימה הייתה מפתיעה לחלוטין. האסטרונאוטים של אפולו 11 נחתו על הירח, צעדו עליו את אותו "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" - כפי שאמר ארמסטרונג, עשו ניסויים קטנים, הציבו דגל אמריקאי, הא בעתיד עוד יביא צרות רבות ותיאוריית קונספירציה אחת, ואז שבו לכדור הארץ בהצלחה.

זה אכן היה צעד ענק למין האנושי - "אפולו 11" הנחיתה בני אדם על הירח. המין האנושי הגיע לגוף חללי אחר, ראשון. ללא ספק הישג כביר לאנושות.


הנה סיפורו של המסע אל הירח (עברית):

https://youtu.be/0W6ZMDRjAxg


סרטון קצר על המסע לירח:

https://youtu.be/G6A72ufn3l4


השיגור מכדור הארץ:

https://youtu.be/0rZhR6YakNE


התמונות הדרמטיות שהגיעו לראשונה מהירח:

https://youtu.be/B882w2gC22s


הנחיתה על הירח:

https://youtu.be/xLu0Ak9Blog


אנשים זוכרים את הרגע הזה כמהפכה של ממש, שהם ראו בזמן אמת בטלוויזיה:

https://youtu.be/BxMPWIljoSg


וסקירה של המשימה להגיע לראשונה אל הירח, החל מההמראה ועד להמתנה באוקיינוס לאיסוף של האסטרונאוטים:

http://youtu.be/LNm1LVJTJ2k