כששואלים מי המציא את הנורה, צריך קודם כל לשאול את איזו נורה. במהלך המאות האחרונות פותחו נורות שונות וכל אחת מהן הומצאה על ידי ממציאים וחברות אחרות.

אז בואו נדבר על נורת החשמל המקורית, או נורת הלהט, שהיא הנורה הראשונה בהיסטוריה.

נורת הלהט הומצאה בידי תומאס אלווה אדיסון. הוא עבד על המנורה שתחליף את עששית הנפט במשך שנים ולא הצליח. הרי כבר בשנת 1800 הצליחו לפתח נורת חשמל, אבל האור שהן הפיצו היה דל יחסית והנורות "נגמרו" בתוך זמן קצר, בשל התלהטות פיסות הפחם שהובילה להתפוררות מהירה.

אדיסון רצה נורה איכותית, שתאיר ממש ושתדלוק זמן רב ולא תתכלה. את המשימה לייצר נורה חשמלית שלא תישרף במהירות הוא נטל על עצמו אחרי שהמון אחרים נכשלו. הוא ניסה עוד ועוד חומרים כחומרי בעירה שיפיקו אור למשך זמן רב, אך לא צלח.

אבל מי שהסיסמה שלו הייתה "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפי דרכים שלא עובדות", המשיך לחפש. פריצת דרך חשובה חלה כשתומס אדיסון גילה שבסביבה נטולת חמצן מחזיק תיל פחם מעמד עד 40 שעות שימוש.

אבל התפנית האמיתית הגיעה כשאדיסון גילה שסיבי במבוק מצופים בפחם הם חומר-בעירה מעולה בנורה החשמלית. כשחיבר את סיבי הבמבוק המצופים לסביבה נטולת חמצן הוא הצליח לפתח נורות שהחזיקו מעמד כ-1,500 שעות שימוש, לפני שנשרפו כליל.

כך פותחו נורות הלהט של אדיסון. כשיצאו לשוק הן היו הצלחה מסחרית מדהימה. פרט משעשע - לכל עמודי התאורה ברחובות הוסיפו אז הודעות עם הכיתוב "לא להדליק עם גפרור!".

אדיסון לא הבין מיד עד כמה המצאת הנורה החשמלית עתידה לשנות את החברה המודרנית ועד כמה היא תפתח את הכלכלה והתעשייה בעולם, כמו גם של המדע והחברה. אבל זה לא הפריע לו לפתח די מהר מפעלים לייצור חשמל ומגוון המצאות שמתבססות ומייעלות את השימוש בנורה החשמלית.

בדיעבד זו תתגלה כהמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.

אגב, אחת הנורות שיצר אדיסון בשנת 1880, לאחר ניסיונות רבים שנכשלו, עדיין דולקת במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון. כמובן שזו הייתה נורה שחוט הלהט שלה הוא מבמבוק מצופה פחם. איך לא?


הנה סרטון על המצאת נורת הליבון (מתורגם):

http://youtu.be/9MPCKWREnIo


שיר קצר שמדגים היטב את גודל ההצלחה אל מול כל מי שנכשלו לפניו:

https://youtu.be/b1lKwZTtzIY


כך הומצאה נורת החשמל:

https://youtu.be/XWWgDn0C6DA


ההיסטוריה יודעת לספר סודות לא ידועים, על ממציאים אחרים שקדמו לאדיסון:

http://youtu.be/-Q4rQDN6Z4s


וסקירה של התפתחות הנורות החשמליות מאז אדיסון ועד היום:

http://youtu.be/afp8IRUUJUo

נורת הליבון פותחה בהדרגה על ידי ממציאים רבים אך תומאס אלווה אדיסון קידם אותה מאד ורשם עליה פטנט. בכך הוא קיבע את מעמדו כממציא (גם) של נורת הליבון.

אבל הנורה שמחממת פתיל, חימום שגורם לו לבעור מאירה על ידי בעירה. זה סוד עוצמתה אבל גם סיבת הבזבזנות שלה. עם השנים הסתבר שיש דרכים חסכוניות יותר, הצורכות הרבה פחות אנרגיה, כדי להאיר.

זו הסיבה שבשנים האחרונות מוחלפות נורות הליבון על ידי נורות חדשות וחסכוניות יותר, כמו נורות הפלורסנט ונורות הלד. הנורות הללו חוסכות המון חשמל ומשכך הן טובות לסביבה. מדינות שונות כבר חוקקו ותיקנו תקנות האוסרות על תאורה בנורות ליבון ולמעשה כפו על מעבר לנורות חסכוניות בחשמל.


הנה נורת הליבון:

http://youtu.be/1eOpxaIZvRQ?t=28s


ובזבוז החשמל של נורת הליבון לעומת נורות הפלורסנט והחד החסכוניות של היום:

http://youtu.be/KPdCYXngXTc

נורת הליבון, או נורת הלהט, היא אחת הנורות הנפוצות בעולם. כיום היא פחות פופולארית, בעיקר משום שנורת הלהט מבזבזת יותר חשמל מנורות חדישות כמו נורת הפלורסנט או נורת הלד.

נורת הלהט פועלת על ידי זרם חשמלי שמלהיט את חוט הלהט, שבו הוא עובר. החום הגבוה גורם להתנדפות של אטומי הטונגסטן. זה גורם להקטנת עוביו של חוט הלהט ולהגדלת ההתנגדות החשמלית שלו. העובדה שחוט הלהט הולך וצר גורמת בהדרגה להתכתו המוחלטת ולהתנתקותו, מה שגורם לנורה "להישרף", כלומר לסיים את חייה.


כך פועלת נורת הלהט או הליבון:

https://youtu.be/pnK9tEPkp5c


הסבר על אופן פעולתה (עברית):

http://youtu.be/1eOpxaIZvRQ?t=16s


הסבר באנגלית לילדים על דרך פעולתה והמבנה של נורת הליבון:

https://youtu.be/gmyGKIprpBQ


וכך פועלת נורת הליבון שפתרה את בעיות התאורה בעולם:

https://youtu.be/YnMP1Uj2nz0

נורות חשמל מסוג הלוגן שונות מנורות הליבון, בכך שהן מלאות בגז. האור של נורות ההלוגן מתבסס על האור שנוצר בעת חימום גז היוד, אחד מהגזים ההלוגנים, שעליית הטמפטורה שלו גורמת לו לזרוח ולהאיר.

מכיוון שניתן לחמם את נורות ההלוגן מאד ולהביאן לטמפרטורה גבוהה מאד, האור של הנורות הללו הוא חזק במיוחד. זו הסיבה שמשתמשים בהן למנורות שצריכות להפיק אור בעוצמה גבוהה, כמו זרקורים, אורות דרך של מכוניות וכדומה.


הנה נורת הלוגן שהוטמעה בתוך מבנה של נורה רגילה:

http://youtu.be/2W7I06nvMLM


אורך החיים וניצול האנרגיה של נורת ההלוגן טובים יותר:

http://youtu.be/1VOoSxh3-m4

במנורת פלורסנט מרוח על צידה הפנימי של הזכוכית חומר זורח. חומר זה הוא שמאיר כשמפעילים את הנורה.

בזמן שהנורה מופעלת, נוצרת בה קרינה אולטרה-סגולה, שפוגעת בחומר הזרחני שמצוי על הזכוכית. לאחר שניה ובתגובה לקרינה האולטרה-סגולה, החומר פולט אור, שאותו אנחנו רואים - זהו האור של הפלורסנט.


הנה סרטון שמציג את דרך הפעולה של נורת הפלורסנט:

http://youtu.be/xRTOC0AoTlc

נורת פלורסנט, או נורת פלואורסצנט כמו שלפעמים כותבים זאת, היא מהנורות החסכוניות והנפוצות בעולם. שנים רבות היכרנו בעיקר את נורות הפלורסנט הארוכות, אבל בעשר השנים האחרונות נעשו נורות פלורוסנט קטנות וחסכוניות מאד פופולאריות בעולם כולו.

תאורת הפלורסנט מבוססת על עיקרון שאנרגיה יכולה להפוך לאור - עיקרון שכל נורה עובדת לפיו. אבל בניגוד לנורות הלהט הישנות, נורת הפלורסנט מלאה בגז. כשמעלים את האלקטרונים של אטומי הגז לרמת אנרגיה גבוהה והם צוברים הרבה אנרגיה, משתחרר מהם לאיטו אור. האור הזה אינו נראה. מדובר בקרינה אולטרה-סגולה שרק כשהיא פוגעת בציפוי הזרחני שעל זכוכית הנורה מצידה הפנימי, היא גורמת לה להאיר (תהליך שנקרא פלורסנציה). זהו אורה של נורת הפלורוסנט.

מבחינה כימית, יש כאן תהליך של עירור - השקעת אנרגיה באטום. כשמשקיעים אנרגיה באטום, האלקטרון שלו עולה לרמת אנרגיה גבוהה וכשהוא יורד בחזרה לרמת האנרגיה המקורית שלו הוא פולט פוטון באורך גל קבוע. אורך הגל הזה קובע את הצבע שלו ובמקרה של הפלורסנט מדובר בצבע סגול, או בטווח האולטרא סגול. רק כשהפוטונים הללו פוגשים בציפוי הפנימי הזרחני של שפופרת הזכוכית, משתחררים הפוטונים מהחומר הזרחני הזה ומאירים באור לבן.


הנה סרטון שמדגים את התהליך של אור הפלורסנט:

http://youtu.be/xRTOC0AoTlc


אנימציה שמראה כיצד נורת פלורסנט פועלת:

http://youtu.be/z55566ep0Hg


הדגמת תהליך הפלורסנציה - פליטת אור כתוצאה מעירור אלקטרונים באטום וצניחתם חזרה לרמתם המקורית:

http://youtu.be/vVij5CG-UUc

כמו גופי התאורה מבוססי ההכפלות, דוגמת "שנדלייר 85" של רודי גרומנס מקבוצת דרוך, "דיר אינגו" של רון גלעד הישראלי, או "נורת הפתקים" הידועה של אינגו מאורר, גם "שנדליר בקבוקי החלב" (Milk bottles chandelier) של טיו רמי הוא הברקת עיצוב-מיחזור שהפכה לאגדה.

השנדליר, המצרף הרבה בקבוקי חלב לצורך תאורה, מציב את אוסף הבקבוקים בהקשר חדש וכאלטרנטיבה מודרנית וזולה, המבוססת על אקלקטיקה של מוצרים ממוחזרים, להחלפה של המוצרים היקרים המשמשים לריבוי בתחום השנדלירים.

זוהי אחת דוגמאות היפות לעיצוב שבא מאמנות המיחזור, או במושג החדש יותר "מיחדוש", אגב קריצה צינית למחירם היקר של מוצרי התאורה המודרניים.


הנה השנדליר בין עיצובים מודרניים שונים:

https://youtu.be/E8BFWR5jb3s


רבים כיום יוצרים וריאציות של השנדליר הזה בעצמם:

https://youtu.be/rGscXF1HxoQ


ועם נורות לד:

https://youtu.be/0wtJzw3F01M

נורה חכמה (Smart Bulb) מבטיחה שאפשר לצפות ממנה לעשות דברים חכמים. הנורות החכמות הן חלק מהטרנד של "האינטרנט של הדברים" ו מוצרי "הבית החכם".

כך למשל הנורה של חברת פיליפס המכונה Hue מותקנת בבית נורה רגיל אך נשלטת על ידי האייפון והאייפד באמצעות אפליקציה. בפקודה מהטלפון החכם הנורה מחליפה צבעים וכך ניתן להכניס אווירה צבעונית לחדר במחיר זול. מספר הצבעים האפשרי נושק, אגב, ל-16 מיליון גוונים... בעלי החוש האמנותי יוכלו לשלב מספר נורות בחדר ולעצב באמצעות האפליקציה שילובי צבעים היוצרים סגנונות תאורה מרהיבים. את נורת היו ניתן לכוון כך שהשעון המעורר של הטלפון יעביר את התאורה למצב המתאים לבוקר, מעין "תסריט זריחה".

הנורה של Lifx מאפשרת לשלוט בה מרחוק, לכוון את עוצמת האור וצבעי התאורה שלה. הנורה החכמה הזו גם לומדת מצבים שונים, כמו יום ולילה, מצב אירוח, מצב לצפייה בסרטים ועוד. ניתן לגרום לנורה לשנות מדי פעם את התאורה כשאנו בחופשה, מה שמצוין כדי להטעות פורצים. הנורות של ליפקס יודעות להגיב למוסיקה ועוד.

לנורות של פיליפס יש אפשרות הנקראת גיאופנסינג (Geofencing). הפיצ'ר הזה מזהה באפליקציה מתי אנו מתקרבים הביתה וכשאנו קרובים, תדליק האפליקציה את הנורות והבית המואר יקבל את פנינו.


הנה התאורה החכמה של ההווה:

http://youtu.be/oQkdQlXOBGU


נורות חכמות מסדרת hue, סדרת הנורות החכמות של פיליפס:

https://youtu.be/Yyiip6HRKcA


כך שולטים באור מהאפליקציה:

https://youtu.be/6BHKwS72fNM


גם במטבח:

https://youtu.be/Msed0Z8KKVQ


סדרת נורות חכמות ונשלטות אפליקציה יכולה להיות מערכת מצוינת לתאורת מסיבות:

https://youtu.be/EneFZagiOIY


והדור החדש של הנורות החכמות, קטנות וחכמות מאי-פעם:

https://youtu.be/BfJDcGfOUxE

נורות הניאון שהומצאו בשנת 1911 עשויות משפופרות - צינורות זכוכית שמולאו בגזים. ישנם 5 חמישה גזים שבהם משתמשים בנורות הניאון והם: ניאון, קריפטון, קסנון, הליום וארגון. כשרוצים צבע אחר מהצבעים שלהם, משתמשים בשפופרות צבועות או בעירוב של כמה גזים בשפופרת אחת.

כשהגז מקבל חשמל משני צידי השפופרת, מתחיל תהליך של עירור האלקטרונים - האלקטרונים שלו מתחילים "להתלהב" ולשחרר פוטונים, שהם האור שאנו רואים. בהתאם לסוג הגז מתקבלים צבעי הניאון. ריבוי הצבעים הוא שמאפשר ליצור מנורות ניאון המון צבעים ושלטים צבעוניים.

בשנים האחרונות הולכות נורות הלד החסכוניות והמתוחכמות ומחליפות את נורות הניאון היקרות בשלטי הענק.


כך פועלות נורות הניאון:

http://youtu.be/zPDoBjlpxXY

במשך שנים רבות שימשו אורות הניאון לשלטי פרסום מוארים בכל הערים הגדולות בעולם. נוחות העיצוב של שלטים מוארים בעזרת אורות הניאון איפשרה ליוצרי שלטים ליצור בקלות שלטי חוצות מסחריים שמזמינים לקוחות בהמוניהם.

היתרון הגדול של נורות הניאון הוא שהן עשויות צינורות זכוכית. את צינורות האור הללו ניתן לכופף לצורת הכיתובים והשלטים שבהם שולבו ובכך לעצב שלטים מיוחדים ומושכים לעין.

אמנם ניו-יורק וערים רבות בעולם היו גם הן מלאות בשלטי ניאון, אבל הייתה זו העיר הונג קונג שהפכה במהלך השנים לבעלת נוף מנצנץ וצבעוני של אורות ניאון באלפיהם.

המגוון העצום של שלטי הניאון שלה, הפך לסמלה המסחרי של הונג קונג בעולם. עשרות אלפי שלטי ניאון היו מוצבים בה מעל לכל בית עסק. הן יצרו בלגן צבעוני ומקסים של אורות ומסרים מוארים והעניקו לעיר הזו מראה מרהיב ובלתי נשכח.

אבל בשנים האחרונות, עם המצאת נורות הלד החסכוניות, הולכות ונעלמות נורות הניאון, לטובת מסכי לד עצומים המאפשרים פרסום וידאו בגדלים ענקיים. הניאון הולך והופך לזיכרון נוסטלגי של עולם שהיה ונגמר.


הנה נורות הניאון בנוף העירוני של הונג קונג:

http://youtu.be/6MHyeB9MmPg


נורות הניאון הולכות ונעלמות מהונג קונג:

https://youtu.be/DdpEYzvi8pI


ונורות הלד החדשניות והזולות שמחליפות את הניאון:

http://youtu.be/7Y9PyXalDvA

נורת לד (LED) היא סוג של ראש תאורה שיש בו כמה דיודות. זוהי נורה יעילה, בעלת אורך חיים מטורף, שמגיע לכ-60 אלף שעות חיים.

גם צריכת חשמל של הלד היא נמוכה פי 10 עד 30 ויותר ממנורת הפלורסנט ועוד יותר מנורות הלהט המקבילות. לפיכך, לא פלא שהתאורה מבוססת הלד נחשבת חסכונית להפליא.

לא בכדי זכו ממציאי ה-LED בפרס נובל. בעולם שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות באות בקצב מטורף, פיתוח של טכנולוגיה המאפשרת צמצום של צריכת החשמל היא מעשה גדול.

ממש כמו המעבר לטלוויזיות לד ולמסכי LED והרבה יותר מהם, המעבר לתאורת לד הציע תרומה אדירה ומשמעותית ביותר לריסון של צריכת החשמל ולאיכות הסביבה הגלובלית.

הנורה המבוססת על לד היא בעצם דיודה פולטת אור ומכאן המילה לד, שהיא ראשי תיבות באנגלית של Light-Emitting Diode. דיודה היא רכיב אלקטרוני הפועל כשסתום חד-כיווני ומאפשר מעבר זרם חשמלי מחיבור אחד שלו אל החיבור השני, בכיוון אחד בלבד.

נורת הלד מכילה דיודה שהזרם החשמלי העובר דרכה גורם לה לפלוט אור. דיודות כאלה הן גם הבסיס למסכים של טלפונים סלולריים ולא מעט מסכי טלוויזיה ומסכי מחשב.

גם התאורה המקצועית השתנתה פלאים תודות לנורות הלד. אם תאורה לקולנוע למשל זקוקה ל-800 ואט ולכן דרשה נורות יקרות מאד, הצורכות המון חשמל, נורת לד של 100 ואט עושה כיום את אותה עבודה - בזול וביעילות. נורה כזו זקוקה לכל כך מעט מתח שהיא מתבססת על סוללות פשוטות, המציעות שעות תאורה רבות. על הסט לא צריך יותר גנרטורים, כבלי חשמל, אישורי בטיחות וכדומה.

נורת הלד היא גם נורה שלא מפיקה חום כמו נורות הלהט. תאורה על דמות בקולנוע באמצעות נורת לד מאפשרת לקרב את הנורה אל הדמות, מבלי שהחום יגרום להזעה ולאיפור מחדש של השחקן. קירוב הנורה אל השחקן גם מרככת את האור. בנורות ה"פרנל" הקודמות והחמות זה היה בלתי אפשרי.

חוץ מהיותה זולה במיוחד, נורת הלד היא קלה וקטנה ונוחה לנשיאה. אפשר להעמיד את נורת הלד על סטנד פשוט, או להדביק אותו לקיר, תקרה וכדומה, בעזרת פס הדבקה הנקרא "גאפר טייפ". גם החשמל, שבעבר חייב חיבור של ה"תפוז" אליו כבר לא נחוץ, כי הלד מחובר לסוללה שלו או לעיתים אפילו לסוללות אצבע.

הלדים כראשי תאורה קטנים אינם תאורה חמה. בניגוד לנורות הפלורסנט, החסכוניות גם הן, יש לנורות לד גם דימר, שמחליש את התאורה על פי רצוננו.

את טמפרטורת נורת הלד אפשר לשנות בעזרת ג'לטין. בצילום וידאו במצלמות הקנון, עדיף להשתמש באור הרגיל של הלד.

הלד משנה את צבע האור ברחובות. אם פעם היה האור ברחוב צהוב, כיוון שהיה מבוסס על גז סודיום, כיום הוא נוטה להפוך ללבן יותר. בכך הוא נעשה הרבה יותר טוב לצילום סרטים למשל. תאורת הסודיום לא אפשרה טווח צבע מספיק רחב והסקין טון היה מוגבל, מה שחייב הוספת תאורה רבה, כדי להרחיב את אפשרויות הצבע בצילומי לילה ברחוב.


אלה האיכויות והיתרונות של נורות הלד שמשתלטות על העולם (עברית):

http://youtu.be/jWMHE-PsGOg


כך פתחה נורת הלד הכחולה את עידן תאורת הלד העולמית:

https://youtu.be/idwKHQEw78g


את הלד ניתן לעצב בצורות שונות של הרכבי דיודות, כולל רצועות לד ומשטחי לד (עברית):

http://youtu.be/YmzXDf-QlJw?t=54s


ולחלק מנורות הלד החכמות יש גם בלוטות' המאפשר לשלוט בהן מאפליקציה המאפשרת שינויי צבע ועוצמת התאורה:

http://youtu.be/6BHKwS72fNM