» «
נטפליקס
מה המהפכה של ענקית הסטרימינג נטפליקס?



נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה לשלל המושגים החדשים, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.

היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם.

שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאד. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.

כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם.

איך זה קרה?

במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.

היא הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את הכבלים וה-VOD שלהן. השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא.

בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.

ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. מטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד טלפונים חכמים, דומה שהיא בכל מקום. היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כ-150 מיליארד דולר ושינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.

כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או הפרק, בדיוק במקום שבו עצרת. אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת!


הנה הסיפור של נטפליקס:

https://youtu.be/XL6zNexyt8o


נטפליקס בישראל (עברית):

https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk


פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:

https://youtu.be/EkIDUB3SpPY


ופרסומת לשירות הסטרימינג:

https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
חותכי הכבלים
מיהם "חותכי הכבלים"?


הטרנד הצעיר הזה הפך כבר לתופעה חברתית ודורית וזכה לשם - תופעת "חותכי הכבלים" (Cord cutters). מדובר בצעירים המתנתקים משירותי הכבלים והלוויין לטובת צפייה בסדרות ובסרטים דרך האינטרנט. בעצם הם מסתמכים על התכנים שזמינים ברשת האינטרנט, תכנים שהם לרוב חינמיים ולעיתים בתשלום, לרוב גם הוא נמוך יחסית.

חיתוך הכבלים כבר הפך לעובדה קיימת וגדלה בארה"ב, אבל כזו ההולכת ומתגברת בארצות רבות, בעיקר בקרב הצעירים. אלה מרוויחים פעמיים, כי בצד החיסכון הכספי הניכר, הם גם חוסכים את הזפזופ והחיפוש המייאש אחרי תוכן מעניין בטלוויזיה.

תרמה לתופעת "חיתוך הכבלים" תופעת הבינג', עוד עניין של מילניאלס, צעירים מדור ה-Y, שצופים ברצף, בעונה שלמה או עונות שלמות של סדרה, מהתחלה ועד הסוף. זאת במקום להמתין לפרק הבא, שיבוא בשבוע הבא. צורת הצפייה הזו נקראת בינג' והיא תופסת במהירות הבזק. כי למי לעזאזל בדור הזה יש סבלנות להמתין שבוע?

כך הצעירים חותכים מהכבלים, או חותכים את הכבלים, לפי הדימוי, כי הם מסרבים לשלם כל כך הרבה לחבילות ערוצים מנופחות ולערוצים שאינם מעוניינים לצפות בהם. הם גם לא צריכים להמתין, כי הם רואים כל פרק מיד אחרי שהוא משודר בחו"ל וכמעט תמיד באיכות טובה יותר.

אז במקום הכבלים או הלוויין הם משתמשים בשירותים מקוונים, בתשלום זעום, או בתוכנות ובאפליקציות פיראטיות. בשנים האחרונות נוטשים צעירים בגילאי 18-34 לא רק את רשתות הכבלים והלוויין אלא גם את ערוצי הטלוויזיה. הם פשוט עברו לצרוך את הסדרות המובילות, בסטרימינג או בהורדות, אבל בכל מקרה דרך הרשת.

אגב, המעבר לסטרימרים הוא לא נטישה של מכשיר הטלוויזיה, כי בשביל לצפות בתוכן כך, משתמשים אמנם בסמארטפון, לפטופ או טאבלט, אבל הצפייה היא עדיין במסכים שמגיעים ל-60 אינץ' ויותר - מסכי הטלוויזיה המוכרים והטובים.

ואם חשבתם שזה הכל, אז המתינו עוד קצת, כי בקרוב יתבגר וייצא לחיים דור ה-Z, דור צעיר עוד יותר, שנולד למציאות נטולת ממיר לחלוטין.


הנה חותכי הכבלים:

https://youtu.be/YvmRbV9AUzk


סטרימרים וטלוויזיות חכמות מזרימים כבר מהעשור השני מדיה בחינם או בזול:

https://youtu.be/BMW85fWELgA


יש מי שמתפרנסים מעזרה לאנשים שרוצים לחתוך את הכבלים וצריכים סיוע:

https://youtu.be/twzJQ7t_V3c


6 אפליקציות לחותכי כבלים:

https://youtu.be/Z7wofSNDi3E


רבים משתמשים בשירותים שכאן:

https://youtu.be/ALDL1lKiTkc


וכך תעשו זאת באמריקה:

https://youtu.be/9_IP2UJfYKU
צפיית בינג'
מה זו צפיית בינג'?



הכל התחיל כשהאתר נטפליקס העלה את הסדרה "בית הקלפים" בשלמותה והציע למנויים שלו לצפות ברצף בעונה שלמה בבת אחת - מהתחלה ועד הסוף. זו הייתה תחילתה של תופעת הבינג', תופעה ששינתה ותשנה את עולם הטלוויזיה, כמו שאנו מכירים אותו.

צפיית בינג' (Binge) היא צפיית רצף, צפייה מרתונית בכל הפרקים הנגישים של סדרת טלוויזיה, ללא הפסקה. הבינג' נולד משירותי הצפייה בסטרימינג, דוגמת נטפליקס והולו ומהאפשרויות שמציעות תוכנות כמו פופקורן טיים, לצפייה רציפה בסרטים המועברים בקבצי טורנט איכותיים.

המשותף לכל אלה הוא שהתוכן עובר בהם לבחירת הצופה, דרך האינטרנט. צפייה כזו בסדרות, ללא הפסקה, לא הייתה אפשרית בעבר. אבל כיום, בעידן הסטרימינג והצפייה הישירה דרך האינטרנט ובממירים החכמים של חברות הלוויין והכבלים, היא אפשרית ורבים אכן מתמסרים ואפילו מתמכרים לה.

צפיית בינג' פופולארית מאד אצל צעירים. היא אמנם לא מומלצת בתקופות שבהן לומדים או עוסקים בפרויקטים שמחייבים ריכוז, אך בתקופות חופש ארוך או בזמנים של שהייה ארוכה בבית, ערבי חורף, או סתם כשמתים משעמום, אפשר להתמסר לצפיה כזו בסדרה טובה ואז לחזור לפעילות בריאה, שונה כמובן מרביצה מול המסך.

צפיית בינג' אפשרית גם בהתחברות לשירותי צפייה, כמו אימפריות הסטרימינג נטפליקס והולו וגם בצפייה בסדרות שהורדו מהרשת, תוך שימוש באתרי צפייה ישירה או תוכנות ביטורנט ושיתוף קבצים.

אגב, יתכן ששירותי הצפייה הללו עושים כיום צעד אחורה בנושא הבינג'. יותר ויותר מהם מנסים לחזור ולשחרר פרקים חדשים אחת לשבוע. ההשערה היא שזה יחזיק את הצופים במתח, יחזיר להם את החוויה החברתית של השיחה עם החבר'ה בעבודה או בבית הספר על אירועי הפרק של אתמול בערב ויגדיל את הנאמנות לחברת הסטרימינג שבה מוזרמת כל סדרה כזו.

אז האם יתכן שהבינג' עתיד להיעלם ויהפוך לאפיזודה שהייתה והסתיימה?


כך יכולה להשפיע הצפייה בבינג':

https://youtu.be/uy_qmhac0xQ


הדרך בה מציעים את זה ללקוחות:

http://youtu.be/DDyukofEf4U


החיפוש אחרי בינג'ר מקצועי:

https://youtu.be/xzDuSZeoRAg


אדם שמקבל משכורת מנטפליקס כדי לצפות בינג' בסדרות:

https://youtu.be/gtzhaeapWzs


כמה מומחי בינג' שעונים על שאלות בהרגליהם במרתוני צפיה:

https://youtu.be/fNjZu4hZRR4


ובחיוך, מה שמציעים להורים לעשות עם הילדים בזמן שהם בבינג':

http://youtu.be/27p9zFJUn-M
סטרימר
מה זה סטרימר ואיך הוא משמש את "חותכי הכבלים"?



סטרימר (Streamer), בעברית "מזרים רשת", הוא מכשיר טכנולוגי המחובר לטלוויזיה ומאפשר צפייה בה, בתכנים המגיעים מרשת האינטרנט.

כלומר, הסטרימר מתחבר לטלוויזיה דרך חיבור ה-HDMI שלה. הוא מחובר למחשב בכבל או בקישור אלחוטי וכך הופך טלוויזיה פשוטה למכונת צפייה בסרטים וסדרות, מאפשר לגשת לתכני סטרימינג מאתרים כמו YouTube, Netflix וכמובן לגלוש ברשת.

הסטרימר הופך כל טלוויזיה פשוטה לטלוויזיה חכמה ויכול לחסוך הרבה כסף למתנתקים מחברות הכבלים והלוויין, מי שמכונים "חותכי הכבלים".

בין הסטרימרים הבולטים ניתן למנות את כרומקאסט (Chromecast), המיני סטרימר של חברת גוגל, שמוצע כדפדפן בתוך דונגל, חיבור קטנטן ופשוט הננעץ בחיבור HDMI ונשלט באמצעות הסמארטפון, הטאבלט או המחשב. בקליק אחד תוכלו לצפות בעזרתו בכל תוכן מהדפדפן, מהמחשב עצמו או מכל תוכנה שמציעה חיבור ישיר אליו.

אבל הסטרימרים לא רק מאפשרים חיסכון כספי ניכר, אלא גם את הזפזופ והחיפוש המייאש של מי שאין להם זמן פנוי או חשק למצוא תוכן מעניין בטלוויזיה.

מה שהופך את הסטרימרים לחלק מתופעת הבינג', שבה צופים צעירי דור ה-Y, ה"מילניאלס", בעונות שלמות של סדרות ברצף, ללא הפסקה או המתנה לשבוע הבא, דוגמת ההרגלים ה"מיושנים" של הוריהם בצעירותם, כלומר לצרוך תכני טלוויזיה ללא המתנה כלשהי ל"המשך יבוא"...


הנה הסטרימרים שמנגישים מקורות מקוונים של מדיה בחינם או בזול:

https://youtu.be/aHRcO9Y-M9Y


הכרומקאסט - מיני סטרימר פשוט וזול, המאפשר לשדר לטלוויזיה תוכן לצפייה מסמארטפון, טאבלט או מחשב:

https://youtu.be/5qZG3sJpHIo


הסטרימר המצליח של שיאומי Xiaomi Mi Box:

https://youtu.be/7arXfI7JpDg


וכך משתמשים בסטרימר כזה:

https://youtu.be/e6q2U9JwKXs

נטפליקס

הזרמת מדיה
מהי טכנולוגיית הסטרימינג?



סטרימינג (Streaming), או "הזרמת מדיה", היא טכנולוגיית אינטרנט שבה מעבירים מדיה דיגיטלית, כמו מוסיקה, רדיו או וידאו, באופן רציף ומתמשך. המשתמש נהנה מהמדיה בזמן אמת, כשהיא משוגרת אליו דרך האינטרנט והוא לא נאלץ להמתין עד שתרד כולה למכשיר שלו ורק אז יוכל ליהנות ממנה (כך היו הדברים בעבר).

בימים שהמחשב הפך למוקד בידור מרכזי והטלפון הנייד שלנו הפך לכל כך הרבה יותר מטלפון, סטרימינג היא אחת התופעות החזקות ביותר בטכנולוגיה הבידורית המודרנית. שירותים כמו "ספוטיפיי" (Spotify) ו"אפל מיוזיק" (Apple music) מספקים שירים בהזרמה, מהשרתים שלהם לאוזניות שלכם. הצעירים של ימינו, דור ה-X אם תרצו, אפילו לא יודעים מהם קבצי mp3.

הרעיון הפשוט בסטרימינג הוא שמרגע שהמשתמשים "התחברו" לספק המדיה, תוכן כמו מוסיקה וסרטים מועברים אליהם באופן שוטף וכמעט ללא המתנה. בדרך זו מאפשר הסטרימינג התגברות על עומסי העברת המידע ברשת האינטרנט תוך האזנה קלה ורציפה למוסיקה מהענן, צפייה בשידורים חיים באינטרנט ובסרטים ממאגרים מקוונים.

יכולות נהדרות אלה גם עודדו את הפרסונליזציה של שירותים כאלה, שלומדים כיום את המשתמשים וממליצים להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים, למשל, שהם עשויים לאהוב. בכך הם מגבירים את הנאמנות לשירות, את השימוש בו וההמלצות עליו לחברים.

בסטרימינג משתמשים גם שירותי הווידאו, הסרטים וסדרות כמו יוטיוב (YouTube), או "נטפליקס" (Netflix), שנוהגים להזרים סרטונים וסרטים, גם באיכות גבוהה מאד - לטלוויזיות החכמות שבבית, למחשבים ולסמארטפונים בתנועה.

בשידור תוכן בסטרימינג, הוא מושמע או מוצג למשתמש, עוד בטרם הסתיים תהליך ההעברה של כל המידע המרכיב אותו. כלומר, כבר בזמן הזרמת התוכן דרך האינטרנט יכול המשתמש לשמוע או לצפות בחלק שכבר הספיק להגיע למחשבו או אל הטלפון שלו עד אותו הרגע.

השיטה לבצע זאת היא ב"הזרמת" המדיה בחלקים ולא בבת-אחת. במקום שהמשתמש יקבל את כל השיר למשל, ורק אז יתחיל להאזין לו, מועבר אליו חלק קטן מהשיר והוא מתחיל להתנגן, כשבזמן שהוא שומע את החלק שכבר אצלו, מוזרם אליו החלק הבא. כך מושמעים ברצף כל חלקי השיר, כיחידה אחת. כך בדיוק מנוגנים גם סרטים בסטרימינג, כשבכל שלב עוברים חלקים מהסרט (כמה אלפי פריימים), במקביל לצפייה בו.


הנה שוק הסטרימינג המודרני שבמרכזו נטפליקס (עברית):

https://youtu.be/aeeFnx0nzDI


הסבר על הסטרימינג ויתרונותיו:

https://youtu.be/UpbfcI7Zbqw


ספוטיפיי - שירות הסטרימינג המוסיקלי המוביל כיום (עברית):

https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
אלגוריתם
מהו אלגוריתם?



אם התפלאתם כיצד יודעים שירותים כמו ספוטיפיי או אפל מיוזיק להציע לכם שירים ואמנים שאינכם מכירים ולקלוע לטעם שלכם, או שנדהמתם מהסדרות והסרטים שנטפליקס מציע לכם לצפות בהם ומכמה שהם מתאימים לטעמכם, אם אתם נדהמים מזה שאתם מוקפים בפייסבוק באנשים שחושבים כמוכם, או הפוך, ממש בדיוק הפוך מכם - בכל המקרים הללו נראה שאתם מתפעלים מאלגוריתמים.

בכלל, זה העידן של האלגוריתמים, אותם חלקי תוכנות שמאפשרות לתוכנות ללמוד היטב את הטעם שלכם, הדיעות שלכם, ההתנהגות, החיפושים בגוגל ומה לא - הכל כדי לשרת אתכם היטב. טוב, לגבי החלק האחרון לא בטוח שהוא מדויק... בואו נאמר שהכל בעיקר כדי לשרת את הרווחים של התאגידים הללו ואת המשקיעים ובעלי המניות שלהם.

אבל רגע, מה הם אלגוריתמים בכלל?

אלגוריתם (Algorithm) הוא מתכון כללי לפתרון של בעיה כלשהי. מדובר במתכון שניתן להזין למחשב והוא יסייע לפתור אותה.

זהו רצף של הוראות לביצוע משימה או פתרון של בעיה מסוימת. אפשר לומר שאלגוריתם מציע סדרת הוראות וסדר ביצוע שמוגדר היטב. או במילים פשוטות, אלגוריתם הוא דרך שכוללת צעדים מדויקים ומסודרים לפי סדר, לביצוע משימה או לפתרון בעיה.

תכנית מחשב היא ייצוג בשפת תכנות, של אלגוריתם. היא מאפשרת להריץ את האלגוריתם על מחשב.

גם מי שלא מתעסקים במחשבים מכירים מחיי היום-יום אלגוריתמים פשוטים. למשל מתכונים למטבח (כן אדוני השף החובב - מתכון הוא אלגוריתם פשוט וקלאסי שכולנו משתמשים בו, אפילו כדי להכין חביתה). גם הוראות ההרכבה של איקאה או מדריכי DIY מספרי "עשה זאת בעצמך" הם אלגוריתמים.

ועדיין, לרוב משתמשים במונח "אלגוריתם" כדי לכנות פתרון מתמטי או דרך לביצוע של משימה בעולם המחשבים ומערכות דיגיטליות מתקדמות דומות.

משימות כמו התאמה של פריטים לפי טעם המשתמשים, מכירה מקוונת של מוצרים שאמזון מעריכה שסביר שתרצו לקנות, המלצה על שירים שיגרמו הנאה, או סרטים וסדרות כאלה, או חברים ופוסטים בפייסבוק שיביאו את המשתמש להגיב ולהיות מעורב בדיון - אלה רק דוגמאות.

אז כן. האלגוריתם הוא רכיב תוכנה שנועד לייצר פעולה מסוימת. אם כשהוא מכוון ללמוד אותנו, משתמשי התוכנה, האתר, האפליקציה או שירות כלשהו, אז הוא כבר הופך למכונה לומדת - משהו שמתעקש ללמוד עלינו דברים שאפילו אנחנו לא יודעים על עצמנו. זה הכוח של הכלי הזה ואת הכוח הזה הוא מעביר לבעליו. כך יכולים התאגידים החזקים בעולם להתאים לנו פרסומות מטורגטות, שיפעילו אותנו ולכן יכניסו להם סכומי כסף אדירים. כך הם יכולים לסחור בידע שהאלגוריתמים הללו הקנו להם עלינו, כדי להרוויח הרבה יותר כסף מאיזה שהן חברות תוכנה או שירותי אינטרנט בעבר.

אגב, ודאי יפתיע אתכם שהמילה הכל כך טרנדית ואופנתית הזו, "אלגוריתם", מקורה הוא משיבוש שמו של מוחמד אבן מוסא "אל-ח'וואריזמי", שהיה מתמטיקאי פרסי מהמאה ה-9.


הנה סרטון שמסביר בצורה פשוטה יחסית מהו אלגוריתם (מתורגם):

http://youtu.be/6hfOvs8pY1k


האלגוריתם הוא המלך בעולם המחשבים ולכן התכנות חייב להתחיל ממנו:

https://youtu.be/MRPpYX8SOA8


אלגוריתמים לפתרון הקוביה ההונגרית:

http://youtu.be/RQo8WoHQIz8


בחיוך מסוים - מסתבר שיש אלגוריתם אפילו לתרמילאים שרוצים לשרוד:

https://youtu.be/PQKOpvypN2Y


ותכנית חינוכית על אלגוריתמים (עברית):

https://youtu.be/nMJ8R9K9EQw?long=yes
פרסונליזציה
למה טובה פרסונליזציה ברשת?



פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט או באפליקציות, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.

החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.

כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לחידוש, דיסראפשן, או חדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? תרתי משמע...

באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות. אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות...

דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.

עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.

פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.

בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה. בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...


הנה פרסונליזציית התוכן:

https://youtu.be/iZko_YquwjU


איש מכירות מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):

https://youtu.be/3wYkgclinDM


גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):

https://youtu.be/08zPDkfRnJw


ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:

https://youtu.be/U39SZCB_i9w


יש לה המון יתרונות והיבטים:

https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M


ואנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:

https://youtu.be/fJT4xP1oZNE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.