שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה אוקסימורון?
מה משותף ל"שתיקה רועמת", ל"צלף העיוור" ול"עצב המתוק" של גבי שושן? - כולם אוקסימורונים! - אבל מה זה בעצם אוקסימורון?
אוקסימורון (Oxymoron) הוא מטבע לשון שמורכב משני מרכיבים סותרים ולכן המשמעות שלו היא מעבר להגיון הרגיל - במילים אחרות "פרדוקס".
האוקסימורון הוא דבר והיפוכו, ניב ניגודים. משהו שיוצר משמעות חדשה. רבים משתמשים במילה לתיאור של ניגוד כלשהו, גם אם לא מכוון, משהו שיש בו עומק משל עצמו.
מושגים שמדגימים אוקסימורון הם למשל "מציאות מדומה", שמות הסרטים "המתים החיים" ו"עיניים עצומות לרווחה", משחק "גמד ענק" או המהתלה הילדותית של פעם, על "הצלף העיוור".
מקור המונח הוא משתי המילים: "אוקסי" ו"מורון". ביוונית פירושם "חד" (oxy) ו"קהה" (moros), או בקיצור ניגודים.
משימה יצירתית:
============
הביטו בתמונות שבגלריה של הערך ואחרי שהבנתם את האוקסימורון הוויזואלי שבכל תמונה, נסו לצאת ולצלם אוקסימורון שאתם רואים מסביב. בהצלחה!
הנה הסבר לילדים באנגלית:
http://youtu.be/zmtawB3Hurk
הסבר של ילדים למונח אוקסימורון (עברית):
https://youtu.be/twUaveYVASc
כך פוליטיקאים משתמשים במונח אוקסימורון לגבי דמוקרטיה ויהדות בישראל (עברית):
https://youtu.be/72Ig0hg_auI
דוגמאות באנגלית לאוקסימורונים:
https://youtu.be/cWY_NTLFSa4
גם בשירים יפים כמו זה יש שימוש במושג הזה (עברית):
https://youtu.be/SsLlrkYXWtQ
והסבר מעייף על אוקסימורונים עם 20 דוגמאות באנגלית:
https://youtu.be/btyRN7va5hg?long=yes
מה זה דיסוננס קוגניטיבי?
ראיתם פעם בן אדם, שמגלה שהוא פועל בניגוד לאמונה או דעה שבה הוא מאמין ומתחיל בתירוצים? או אדם שמכחיש את המציאות הפשוטה ומתפתל בהסברים למה מה שנראה הוא לא האמת ומה שהוא חושב ואמר בעבר - דווקא הוא הנכון?
זה מצב שבו מישהו מאמין מאוד במשהו וכשהמציאות מראה שהאמונה שלו מכזיבה, הוא ממשיך ודבק באמונה המכזיבה ו"לא נותן לעובדות לבלבל אותו".
זה מצב שפסיכולוגים מכירים היטב ונקרא דיסוננס קוגניטיבי (Cognitive dissonance). כשאמונה חזקה של אדם מתנגשת עם המציאות שסותרת אותה, האדם חווה מתח נפשי קשה ובמקום לוותר על האמונה, הוא נוטה בדרך כלל דווקא לפתח הסברים מורכבים שישמרו על האמונה המקורית שלו נכונה.
במילים פשוטות, במקום להודות בטעותו ולתקן יעדיף המאמין המאוכזב לגונן על דעתו ולכופף את העובדות בפרשנות מעוותת.
נתאר מצבים נוספים.
שמתם לב שאנשים מנסים תמיד למצוא מידע שמחזק את דעותיהם ולא מידע שסותר את דעותיהם? - כל אדם יעדיף למשל לקרוא או להקשיב לפרשנים פוליטיים שיהללו את המפלגה שהוא תומך בה ויתעלם מדעות של מי שחושבים ההיפך.
כל אדם משתדל לפעול בעקביות ובכלל - שואף בבסיסו להיות עקבי בקשר שבין עמדותיו, אמונותיו וערכיו לבין התנהגותו. אבל לעתים, והאמת שלא פעם, אנו נתקלים בניגוד שבין ההתנהגות לאמונות והערכים הללו.
תיאוריית דיסוננס קוגניטיבי היא אחת הטענות המעניינות בתחום הפסיכולוגיה. היא טוענת שאדם שסובל מקונפליקט פנימי כזה, ישנה מבלי משים את פעולתו, או יאמץ דעה או עמדה חדשה - רק כדי לפתור את הקונפליקט הפנימי הזה ולהתאים את התנהגותו לעמדה שלו. בכך הוא מעוניין להקטין את הדיסוננס ("תצרים" מלשון צרימה, משהו צורם), או את הקונפליקט, הניגוד או הפער שבין דעתו למה שלא מסתדר לו במציאות.
הדיסוננס הקוגניטיבי מסייע לנו לשמור על עקביות ושלום עם עצמנו, אבל הוא גם מסוכן, כי תמיד נצליח להצדיק בעזרתו את ההתנהגויות או האמונות שלנו, או את הפסיביות שלנו, גם כשכל הסימנים יצביעו על כך ששגינו בהן.
העניין הזה יגרום לנו להיסגר בפני רעיונות חדשים ולהתמודד עם שינויים, התפתחויות לא צפויות וכדומה. תירוצים והסברים מפותלים יחליפו את ההתמודדות עם ההפתעות בחיינו ואת השינוי המתבקש מעובדות חדשות ובלתי צפויות.
את תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי הגה לאון פסטינגר, בשנת 1957. התיאורייה הזו מסבירה המון פעולות של אנשים, המנוגדות למצופה מהם, כמו גם תירוצים לאי עשייה והסברים לדברים שכן עשו, או דעות שנשמעות מפתיעות לאור היכרות קודמת איתם.
המקרים הקלאסיים של דיסוננס קוגניטיבי כזה הם:
כשאנו נחשפים למידע שסותר את האמונה או הדעה שלנו, למשל, או שנכחיש את המידע הסותר את אמונתנו או שנשנה את דעתנו. אם קנינו אוטו יקר והוא מתגלה כבעייתי, אז או שנשכנע את עצמנו שהוא יפה ונהדר ולכן הוא שווה, או שנסביר שבעצם המחיר לא היה כזה יקר...
הדיסוננס הקוגניטיבי מכנס לפעולה גם כששתי אמונות או ערכים שבהם אנו מאמינים סותרים זה את זה. אם קיבוצניק למשל, שהאמין שקפטיליזם זה רע, יתעשר לפתע, הוא יפסיק להאמין שכסף זה רע, או יסרב לכסף ויתרום אותו לצדקה.
בדומה לכך, אדם עני יסרב להתאמץ או להשקיע, כדי להרוויח כסף רב יותר ויסביר שכסף זה רע או שכל העשירים גנבים (הוא לא עשיר ולכן הוא בסדר), או ש"העיקר הבריאות".
המקרה השלישי והחזק ביותר הוא של אדם שעומד או פועל בניגוד לאמונתו או ערכיו. כמו אדם המקפיד על נאמנות אבל מחליט לבגוד. או שהדיסוננס הקוגניטיבי יגרום לו לא לבגוד, או שיצדיק את הבגידה בטענה שדווקא האחרים סטו מהדרך, בגדו או איזה שהוא תירוץ משונה אחר.
הנה הסבר על הדיסוננס הקוגניטיבי:
https://youtu.be/9Y17YaZRRvY
דרכי התמודדות עם דיסוננס קוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lJdf0i6vOus
הדיסוננס הקוגניטיבי בהקשר של כתות שמאמינות במשהו והוא לא מתקיים - האם הן יודו בטעות?
https://youtu.be/5yVuauQjkDc
והסבר מקיף על הדיסוננס הקוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lbxiWBA2isU?long=yes
מהי הסלמת המחויבות?
מכירים את זה שמישהו שאתם מכירים, חבר או קולגה, עומד על דעתו מהעבר, גם כשהמציאות מראה בבירור שהוא טועה ואין ספק שטעה בעבר?
נכון שלא פעם הוא ממש לא רק ממשיך לדבוק במה שאמר אלא לעתים אפילו מקצין?
כשמדובר בהיצמדות לדעה מהעבר זו תופעה ידועה שתוכלו להכיר בתגית "דיסוננס קוגניטיבי". אבל כשמדובר בתירוצים משעשעים בטפשותם, או החמרת המסר והקצנה עוד יותר גדולה - זו כבר תופעה פסיכולוגית ידועה שנקראת "הסלמת המחויבות".
סיפור.
בשנת 1954 הקליטה עקרת בית בת 54 בשם דורותי מרטין (Dorothy Martin) מלייק סיטי שבמישיגן מסרים מחייזרים באמצעות כתיבה. הישויות מכוכב קלאריון הודיעו לה כי כדור הארץ עומד להיהרס בשיטפון עולמי ב-21 בדצמבר 1954, אך קבוצת נבחרים תינצל על ידי צלחות מעופפות.
מרטין, שכונתה בספר המחקר המפורסם "כאשר הנבואה כושלת" בשם הבדוי "מריאן קיץ'" (Marion Keech), הקימה קבוצת מאמינים שכונו "המחפשים". חברי הקבוצה מכרו בתים, הפסיקו עבודות ונתנו כל רכושם לעניין הקבוצה, כהכנה לגאולה הקרבה.
שלושה פסיכולוגים חברתיים התחפשו כמאמינים והצטרפו אל הקבוצה: ליאון פסטינגר (Leon Festinger), הנרי ריקן (Henry Riecken) וסטנלי שכטר (Stanley Schachter). הם רצו לבדוק מה קורה כאשר נבואה ברורה ומפורטת נכזבת לעיני כולם.
כשהגיע הלילה הגורלי, המאמינים ישבו בסלון בלבוש לבן, מוכנים לעלייה. בהתאם לתדריך שקיבלו מהחייזרים, הם הסירו כל חפץ מתכתי מגופם. מרטין הוציאה אפילו את הסיכות מהחזייה שלה.
אבל שעת חצות עברה ושום צלחת מעופפת לא הגיעה.
במקום להכיר בכישלון הנבואה, קרה דבר מדהים: מסתבר שמרטין קיבלה מסר חדש מהחייזרים. הם הודיעו כי בזכות האמונה החזקה של הקבוצה והאור שהם פיזרו בעולם, כדור הארץ ניצל מההרס.
למחרת, הקבוצה לא רק שלא התפזרה, אלא החלה בפעילות מיסיונרית נמרצת לגיוס מאמינים נוספים.
על סמך תצפיותיו פסטינגר טבע את תורת הדיסוננס הקוגניטיבי. כאשר אמונה חזקה מתנגשת עם מציאות סותרת, האדם חווה מתח נפשי קשה. במקום לוותר על האמונה, הוא נוטה לפתח הסברים מורכבים שישמרו על האמונה המקורית. מרטין והמחפשים הציגו דוגמה קלאסית לתופעה זו.
המקרה מדגים גם את מושג "הסלמת המחויבות" שפיתח מאוחר יותר בארי סטאו (Barry Staw). כאשר אנשים משקיעים זמן, כסף וזהות אישית ברעיון כלשהו, קשה להם לוותר עליו גם כשמצטברות ראיות נגדו. ההשקעה הרגשית והחברתית גורמת להם להעמיק את המחויבות - דווקא למול הכישלון.
אחרי האכזבה של דצמבר 1954, מרטין עברה לפרו ושינתה את שמה ל"סיסטר תהדרה". היא המשיכה לקבל מסרים מחייזרים ולהוביל קבוצות רוחניות עד מותה ב-1992. רבים מחברי הקבוצה המקורית נותרו מאמינים לשנים רבות, מה שמדגיש עד כמה עמוק נטוע הצורך האנושי להאמין, גם כשהמציאות מציגה תמונה אחרת לחלוטין.
הסיפור של המחפשים מדגים שוב ושוב שהתקבצות סביב אמונות מוטעות (מפלצת הספגטי המעופפת, מישהו?) אינה עניין של טיפשות או חוסר השכלה, אלא תוצאה של מנגנונים פסיכולוגיים עמוקים שפועלים בכולנו, גם ואולי במיוחד כשהאמונות שלנו מתמודדות עם אתגרים.
הנה סיפורה של מריאן קיץ' וכת המחפשים:
https://youtu.be/8fweFu_zUyY
על הסלמת המחויבות:
https://youtu.be/D_5-N1l-XjQ
התעלמות מהעובדות לטובת מחויבות לדעתך הקיימת:
https://youtu.be/wo3xpigIjts
ההסלמה של מחויבות בקצרה:
https://youtu.be/xBLQfDtKk7o
הדיסוננס הקוגניטיבי בהקשר של כתות שמאמינות במשהו והוא לא מתקיים - האם הן יודו בטעות?
https://youtu.be/5yVuauQjkDc
גם בעולם העסקי זה רווח:
https://youtu.be/5KUdL2M_t9E
והסבר מקיף על הדיסוננס הקוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lbxiWBA2isU?long=yes
ניגודים
מה משותף ל"שתיקה רועמת", ל"צלף העיוור" ול"עצב המתוק" של גבי שושן? - כולם אוקסימורונים! - אבל מה זה בעצם אוקסימורון?
אוקסימורון (Oxymoron) הוא מטבע לשון שמורכב משני מרכיבים סותרים ולכן המשמעות שלו היא מעבר להגיון הרגיל - במילים אחרות "פרדוקס".
האוקסימורון הוא דבר והיפוכו, ניב ניגודים. משהו שיוצר משמעות חדשה. רבים משתמשים במילה לתיאור של ניגוד כלשהו, גם אם לא מכוון, משהו שיש בו עומק משל עצמו.
מושגים שמדגימים אוקסימורון הם למשל "מציאות מדומה", שמות הסרטים "המתים החיים" ו"עיניים עצומות לרווחה", משחק "גמד ענק" או המהתלה הילדותית של פעם, על "הצלף העיוור".
מקור המונח הוא משתי המילים: "אוקסי" ו"מורון". ביוונית פירושם "חד" (oxy) ו"קהה" (moros), או בקיצור ניגודים.
משימה יצירתית:
============
הביטו בתמונות שבגלריה של הערך ואחרי שהבנתם את האוקסימורון הוויזואלי שבכל תמונה, נסו לצאת ולצלם אוקסימורון שאתם רואים מסביב. בהצלחה!
הנה הסבר לילדים באנגלית:
http://youtu.be/zmtawB3Hurk
הסבר של ילדים למונח אוקסימורון (עברית):
https://youtu.be/twUaveYVASc
כך פוליטיקאים משתמשים במונח אוקסימורון לגבי דמוקרטיה ויהדות בישראל (עברית):
https://youtu.be/72Ig0hg_auI
דוגמאות באנגלית לאוקסימורונים:
https://youtu.be/cWY_NTLFSa4
גם בשירים יפים כמו זה יש שימוש במושג הזה (עברית):
https://youtu.be/SsLlrkYXWtQ
והסבר מעייף על אוקסימורונים עם 20 דוגמאות באנגלית:
https://youtu.be/btyRN7va5hg?long=yes
ראיתם פעם בן אדם, שמגלה שהוא פועל בניגוד לאמונה או דעה שבה הוא מאמין ומתחיל בתירוצים? או אדם שמכחיש את המציאות הפשוטה ומתפתל בהסברים למה מה שנראה הוא לא האמת ומה שהוא חושב ואמר בעבר - דווקא הוא הנכון?
זה מצב שבו מישהו מאמין מאוד במשהו וכשהמציאות מראה שהאמונה שלו מכזיבה, הוא ממשיך ודבק באמונה המכזיבה ו"לא נותן לעובדות לבלבל אותו".
זה מצב שפסיכולוגים מכירים היטב ונקרא דיסוננס קוגניטיבי (Cognitive dissonance). כשאמונה חזקה של אדם מתנגשת עם המציאות שסותרת אותה, האדם חווה מתח נפשי קשה ובמקום לוותר על האמונה, הוא נוטה בדרך כלל דווקא לפתח הסברים מורכבים שישמרו על האמונה המקורית שלו נכונה.
במילים פשוטות, במקום להודות בטעותו ולתקן יעדיף המאמין המאוכזב לגונן על דעתו ולכופף את העובדות בפרשנות מעוותת.
נתאר מצבים נוספים.
שמתם לב שאנשים מנסים תמיד למצוא מידע שמחזק את דעותיהם ולא מידע שסותר את דעותיהם? - כל אדם יעדיף למשל לקרוא או להקשיב לפרשנים פוליטיים שיהללו את המפלגה שהוא תומך בה ויתעלם מדעות של מי שחושבים ההיפך.
כל אדם משתדל לפעול בעקביות ובכלל - שואף בבסיסו להיות עקבי בקשר שבין עמדותיו, אמונותיו וערכיו לבין התנהגותו. אבל לעתים, והאמת שלא פעם, אנו נתקלים בניגוד שבין ההתנהגות לאמונות והערכים הללו.
תיאוריית דיסוננס קוגניטיבי היא אחת הטענות המעניינות בתחום הפסיכולוגיה. היא טוענת שאדם שסובל מקונפליקט פנימי כזה, ישנה מבלי משים את פעולתו, או יאמץ דעה או עמדה חדשה - רק כדי לפתור את הקונפליקט הפנימי הזה ולהתאים את התנהגותו לעמדה שלו. בכך הוא מעוניין להקטין את הדיסוננס ("תצרים" מלשון צרימה, משהו צורם), או את הקונפליקט, הניגוד או הפער שבין דעתו למה שלא מסתדר לו במציאות.
הדיסוננס הקוגניטיבי מסייע לנו לשמור על עקביות ושלום עם עצמנו, אבל הוא גם מסוכן, כי תמיד נצליח להצדיק בעזרתו את ההתנהגויות או האמונות שלנו, או את הפסיביות שלנו, גם כשכל הסימנים יצביעו על כך ששגינו בהן.
העניין הזה יגרום לנו להיסגר בפני רעיונות חדשים ולהתמודד עם שינויים, התפתחויות לא צפויות וכדומה. תירוצים והסברים מפותלים יחליפו את ההתמודדות עם ההפתעות בחיינו ואת השינוי המתבקש מעובדות חדשות ובלתי צפויות.
את תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי הגה לאון פסטינגר, בשנת 1957. התיאורייה הזו מסבירה המון פעולות של אנשים, המנוגדות למצופה מהם, כמו גם תירוצים לאי עשייה והסברים לדברים שכן עשו, או דעות שנשמעות מפתיעות לאור היכרות קודמת איתם.
המקרים הקלאסיים של דיסוננס קוגניטיבי כזה הם:
כשאנו נחשפים למידע שסותר את האמונה או הדעה שלנו, למשל, או שנכחיש את המידע הסותר את אמונתנו או שנשנה את דעתנו. אם קנינו אוטו יקר והוא מתגלה כבעייתי, אז או שנשכנע את עצמנו שהוא יפה ונהדר ולכן הוא שווה, או שנסביר שבעצם המחיר לא היה כזה יקר...
הדיסוננס הקוגניטיבי מכנס לפעולה גם כששתי אמונות או ערכים שבהם אנו מאמינים סותרים זה את זה. אם קיבוצניק למשל, שהאמין שקפטיליזם זה רע, יתעשר לפתע, הוא יפסיק להאמין שכסף זה רע, או יסרב לכסף ויתרום אותו לצדקה.
בדומה לכך, אדם עני יסרב להתאמץ או להשקיע, כדי להרוויח כסף רב יותר ויסביר שכסף זה רע או שכל העשירים גנבים (הוא לא עשיר ולכן הוא בסדר), או ש"העיקר הבריאות".
המקרה השלישי והחזק ביותר הוא של אדם שעומד או פועל בניגוד לאמונתו או ערכיו. כמו אדם המקפיד על נאמנות אבל מחליט לבגוד. או שהדיסוננס הקוגניטיבי יגרום לו לא לבגוד, או שיצדיק את הבגידה בטענה שדווקא האחרים סטו מהדרך, בגדו או איזה שהוא תירוץ משונה אחר.
הנה הסבר על הדיסוננס הקוגניטיבי:
https://youtu.be/9Y17YaZRRvY
דרכי התמודדות עם דיסוננס קוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lJdf0i6vOus
הדיסוננס הקוגניטיבי בהקשר של כתות שמאמינות במשהו והוא לא מתקיים - האם הן יודו בטעות?
https://youtu.be/5yVuauQjkDc
והסבר מקיף על הדיסוננס הקוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lbxiWBA2isU?long=yes
מכירים את זה שמישהו שאתם מכירים, חבר או קולגה, עומד על דעתו מהעבר, גם כשהמציאות מראה בבירור שהוא טועה ואין ספק שטעה בעבר?
נכון שלא פעם הוא ממש לא רק ממשיך לדבוק במה שאמר אלא לעתים אפילו מקצין?
כשמדובר בהיצמדות לדעה מהעבר זו תופעה ידועה שתוכלו להכיר בתגית "דיסוננס קוגניטיבי". אבל כשמדובר בתירוצים משעשעים בטפשותם, או החמרת המסר והקצנה עוד יותר גדולה - זו כבר תופעה פסיכולוגית ידועה שנקראת "הסלמת המחויבות".
סיפור.
בשנת 1954 הקליטה עקרת בית בת 54 בשם דורותי מרטין (Dorothy Martin) מלייק סיטי שבמישיגן מסרים מחייזרים באמצעות כתיבה. הישויות מכוכב קלאריון הודיעו לה כי כדור הארץ עומד להיהרס בשיטפון עולמי ב-21 בדצמבר 1954, אך קבוצת נבחרים תינצל על ידי צלחות מעופפות.
מרטין, שכונתה בספר המחקר המפורסם "כאשר הנבואה כושלת" בשם הבדוי "מריאן קיץ'" (Marion Keech), הקימה קבוצת מאמינים שכונו "המחפשים". חברי הקבוצה מכרו בתים, הפסיקו עבודות ונתנו כל רכושם לעניין הקבוצה, כהכנה לגאולה הקרבה.
שלושה פסיכולוגים חברתיים התחפשו כמאמינים והצטרפו אל הקבוצה: ליאון פסטינגר (Leon Festinger), הנרי ריקן (Henry Riecken) וסטנלי שכטר (Stanley Schachter). הם רצו לבדוק מה קורה כאשר נבואה ברורה ומפורטת נכזבת לעיני כולם.
כשהגיע הלילה הגורלי, המאמינים ישבו בסלון בלבוש לבן, מוכנים לעלייה. בהתאם לתדריך שקיבלו מהחייזרים, הם הסירו כל חפץ מתכתי מגופם. מרטין הוציאה אפילו את הסיכות מהחזייה שלה.
אבל שעת חצות עברה ושום צלחת מעופפת לא הגיעה.
במקום להכיר בכישלון הנבואה, קרה דבר מדהים: מסתבר שמרטין קיבלה מסר חדש מהחייזרים. הם הודיעו כי בזכות האמונה החזקה של הקבוצה והאור שהם פיזרו בעולם, כדור הארץ ניצל מההרס.
למחרת, הקבוצה לא רק שלא התפזרה, אלא החלה בפעילות מיסיונרית נמרצת לגיוס מאמינים נוספים.
על סמך תצפיותיו פסטינגר טבע את תורת הדיסוננס הקוגניטיבי. כאשר אמונה חזקה מתנגשת עם מציאות סותרת, האדם חווה מתח נפשי קשה. במקום לוותר על האמונה, הוא נוטה לפתח הסברים מורכבים שישמרו על האמונה המקורית. מרטין והמחפשים הציגו דוגמה קלאסית לתופעה זו.
המקרה מדגים גם את מושג "הסלמת המחויבות" שפיתח מאוחר יותר בארי סטאו (Barry Staw). כאשר אנשים משקיעים זמן, כסף וזהות אישית ברעיון כלשהו, קשה להם לוותר עליו גם כשמצטברות ראיות נגדו. ההשקעה הרגשית והחברתית גורמת להם להעמיק את המחויבות - דווקא למול הכישלון.
אחרי האכזבה של דצמבר 1954, מרטין עברה לפרו ושינתה את שמה ל"סיסטר תהדרה". היא המשיכה לקבל מסרים מחייזרים ולהוביל קבוצות רוחניות עד מותה ב-1992. רבים מחברי הקבוצה המקורית נותרו מאמינים לשנים רבות, מה שמדגיש עד כמה עמוק נטוע הצורך האנושי להאמין, גם כשהמציאות מציגה תמונה אחרת לחלוטין.
הסיפור של המחפשים מדגים שוב ושוב שהתקבצות סביב אמונות מוטעות (מפלצת הספגטי המעופפת, מישהו?) אינה עניין של טיפשות או חוסר השכלה, אלא תוצאה של מנגנונים פסיכולוגיים עמוקים שפועלים בכולנו, גם ואולי במיוחד כשהאמונות שלנו מתמודדות עם אתגרים.
הנה סיפורה של מריאן קיץ' וכת המחפשים:
https://youtu.be/8fweFu_zUyY
על הסלמת המחויבות:
https://youtu.be/D_5-N1l-XjQ
התעלמות מהעובדות לטובת מחויבות לדעתך הקיימת:
https://youtu.be/wo3xpigIjts
ההסלמה של מחויבות בקצרה:
https://youtu.be/xBLQfDtKk7o
הדיסוננס הקוגניטיבי בהקשר של כתות שמאמינות במשהו והוא לא מתקיים - האם הן יודו בטעות?
https://youtu.be/5yVuauQjkDc
גם בעולם העסקי זה רווח:
https://youtu.be/5KUdL2M_t9E
והסבר מקיף על הדיסוננס הקוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lbxiWBA2isU?long=yes
