שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
באיזה סרט קולנוע השתתפו מיליון ניצבים?
הבימאית הגרמנית ומשרתת הנאצים לני ריפנשטאל היא מי שביימה את אחת ההצגות הגדולות בתולדות הקולנוע. השנה היא 1934 ומתוכנן צילום סרט התעמולה "ניצחון הרצון" (Triumph of the will). הסרט נועד לפאר את הנאציזם ואת היטלר וליצור את הזיהוי של "היטלר הוא גרמניה וגרמניה היא היטלר".
ריפנשטאל הבימאית התכוונה להעמיד את האמנות לשירות הפשיזם הנאצי. היא העריצה את אישיותו של הצורר והוא, חובב קולנוע ומאמין גדול בתעמולה, היה מעורב לחלוטין בתכנון המצעד, בבחירת הצועדים ואפילו בארגון הבמות, הגשרים ומגדלי המצלמות שבאתר הכינוסים של המפלגה הנאצית בנירנברג, שבו צפויה הייתה להיערך הקונגרס של המפלגה הנאצית.
לא פחות מכך הוא היה מצוי ומעורב בכל פרטי צילום הסרט, הבימוי והתפאורה. כל המפלגה הנאצית עמדה לרשות הבימאית וצוותה. היטלר עצמו ראה בסרט את הגורם החשוב ביותר לשלטונו באותה העת. הוא היה זקוק לכוח והבין שהסרט הוא כלי רב עוצמה, שיאפשר לו לזכות בפופולאריות והערצה. הסרט נועד להפוך אותו לאלוהים של הגרמנים, פיהרר.
אחדות, סדר ועוצמה גרמניים היו השחקנים הראשיים כאן. 30 מצלמות שפעלו ללא הפסק, ומיליון ניצבים היו כלי העבודה ששימשו לצילומי ההמונים ולתעמולת הנאצית. צלבי הקרס, המדים, סמלי המפלגה והדגלים המרובים פיארו את השלטון החדש.
אל מול עשרות אלפי הדמויות הקטנות שהופיעו בכל פריים, הוצבו תצלומי תקריב של הפיהרר, שהפכו אותו לגדול וסמכותי בעיני הצופים. כשהראו תקריבים של הקהל, תמיד היו אלה פנים אריות, צעירות, בהירות, של הגרמנים "הנכונים" לפי תיאורית הגזע הנאצית.
הנה לני ריפנשטאל, הבימאית של המפלצת הנאצית:
https://youtu.be/EGm43jieVow
דוגמה לעריכה מכוונת התעמולה בסרט "ניצחון הרצון":
https://youtu.be/QWDrd-1yA5A
בסצנת הפתיחה של הסרט:
https://youtu.be/Yl2iIHRE1ng
וסיפורם של היוצרת והסרט שהציגו את היטלר כמו אלוהים היורד ממרומים:
https://youtu.be/VYjHpC2u7ck?long=yes
מה יש היום באתר כינוסי הנאצים בנירנברג?
הכינוסים המפורסמים של המפלגה הנאצית שאנו רואים בסרטים היסטוריים התקיימו באתר שתכננו ובנו הנאצים במיוחד לשם כך. זהו אתר הכינוסים של המפלגה הנאצית שבעיר הגרמנית העתיקה נירנברג (Nazi party rally grounds).
לאחר שעלו לשלטון, תכננו והתחילו היטלר ואנשיו לבנות אתר מגלומני, פרי שגעון גדלות, שמאדיר את המפלגה, את הרייך השלישי ואת גרמניה הנאצית ומגמד את האיש הקטן, האזרח שנועד להיות צייתן ללא גבול.
אתר הכינוסים היה רק חלק מתכנית ענק להפיכת נירנברג למופת לעיר גרמנית. הם תכננו זאת באמצעות שורה של מבנים שמבלבלים בקנה המידה שלהם ויוצרים תחושה של מקום פולחן אלוהי, על-אנושי. כמובן שבאתר הנאצי המיועד האל יהיה היטלר עצמו.
סרט התעמולה "ניצחון הרצון", שעשתה הבימאית הגרמנית לני ריפנשטאל, הנציח את הכינוסים הללו, והציג אותם ככינוסי הערצה למנהיג הנאצי, בעוד שהם היו מבוימים עד לפרטי פרטים ותוכננו על ידי המפלגה כתעמולה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הרסו כוחות בנות הברית את כל סמלי השלטון והנאציזם שבאתר והמקום נהרס ברובו. עם השנים נסלל על השדרה הרחבה ועל רחבת המסדרים כביש ולמולו, על רחבת המצעדים, נבנו בתי מגורים. חלק גדול מהשטח הפך לגן פורח ולפארק המשמש למסיבות, מופעים וירידים עליזים.
וכך הפך המקום.שנועד להיות אנדרטה לפושעים הנאציים שניסו לעשות הפיכה ב"פוטש של מרתף הבירה", לאנדרטה דווקא לנפגעיהם, האנשים החפים מפשע שנפגעו בהפיכה הכושלת של הנאצים.
על החפירות שאמורות היו להפוך לאצטדיון הגרמני קיים היום אגם קטן, שלידו טמונים הריסות העיר מהמלחמה. גם מנחת הצפלינים שנבנה במקום מוזנח לחלוטין ונותרה בו רק במה עלובה, שלא מזכירה בכלום את ההפקה המבוימת של אז.
הנה אתר הכינוסים הנאציים בנירנברג היום:
https://youtu.be/_4DLH8Nbslg
המקום אז והיום:
https://youtu.be/A7t0afiOdQA?t=2m03s
פינות שונות של האתר:
https://youtu.be/d0-6vH4jTvo
יומן קולנוע שמתעד את החורבן של המקום אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/G9UkXUfNgJs
המקום הפך לאתר הופעות לחיילי בנות הברית:
https://youtu.be/QyBWAQzJpw4
מרכיבי האתר של ימינו:
https://youtu.be/Rbju2cAXBDU
והאתרים של הנאצים בנירנברג - אז והיום:
https://youtu.be/4qmT1cyr1JY?long=yes
מי הקולנוענית שמכרה את נפשה לשטן?
בתולדות האמנות קשה למצוא הרבה אנשים שהיו כה מלאי סתירות כמו לני ריפנשטאל. מצד אחד קראו לה "בימאית השטן" ו"הדיווה של הרוע" ומצד שני, כל מי שמבין בקולנוע יודע שהיא גאון. היא הגתה חידושים מהפכניים בקולנוע ומנגד - היא הציגה בסרטיה את הטיעונים הפרימיטיביים ביותר שיש. היא עשתה עבודה טובה עבור הרע שבמשטרים והייתה אחד הגורמים החשובים שהעלו את האיש הכי סתמי בעולם לדרגה של אל נאצי ושטן שכל העולם החופשי חשש ממנו.
דומה שאין רבים שיכולים להעיד יותר מהצלמת והבמאית הנאצית לני ריפנשטאל על תקופת הרייך השלישי ועל עוצמת התעמולה הנאצית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. זו הייתה תקופה שבה הודחו ונכלאו רבים מהאמנים הטובים והמשכילים של גרמניה, רק מפני שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל השנאה שהיטלר אירגן.
לעומתם, היא הייתה מאלה שלא רק שיתפו פעולה, אלא הצטיינו בכך.
לני ריפנשטאל נולדה בגרמניה של תחילת המאה ה-20. כבר בגיל צעיר הפכה לשחקנית בסרטים. היא הצטיינה כשחקנית בז'אנר של סרטי הרים והופיעה בסרטים עם שמות כמו "הטירוף הלבן" ו"ההר הקדוש". כנראה שהיטלר העריץ אותה כבר אז.
אבל ריפנשטאל המוכשרת החליטה להיות יותר משחקנית. די מהר היא הפכה לצלמת והיו לה רעיונות אמנותיים ויצירתיים להפליא, שלא לדבר על עין ותפיסה מרחבית ונקודת מבט.
גם כשהחליטה לביים סרטים היא הצטיינה מיד. ב-1932 היא ביימה את סרטה הראשון "אור כחול" וזכתה במדליית הזהב בפסטיבל ונציה. כבר אז הבינו כולם שהיא חלוצה. מצילום בנסיעה, דרך צילום על עגורן (קריין) ועד לצילום בו-זמני במצלמות רבות - היא תמציא בסרטיה חידושים קולנועיים מהפכניים ופורצי-דרך שהתעשייה תהפוך מאז לכלי עבודה.
בשלב הזה בקריירה שלה היא פגשה את היטלר ונכבשה. היטלר, רודן עם עבר של אמן מתוסכל, לא הצליח לקשור קשרים עם אמנים איכותיים. בה הוא מצא בה בדיוק את מה שחיפש. היא הייתה מוכשרת להפליא, מוקסמת מדמותו ומוכנה לעשות הכל למען האידיאולוגיה שלו. העתיד היה של שניהם - היא הפכה ל"מוזה שלו" והוא לפטרון שלה.
בשנת 1936 ביימה ריפנשטאל את "אולימפיה", סרט שתיעד את אולימפיאדת ברלין. כרקדנית לשעבר, היא העריצה את הגוף האנושי וצילמה את הספורטאים בצורה מעוררת השתאות. הרבה מהחידושים שלה בסרט הזה הפכו לטכניקות יסוד בקולנוע עד ימינו.
אחד ההישגים הקולנועיים שלה הוא המצאה שהיום נפוצה ומוכרת מאד ואז הייתה חידוש אמנותי מרתק - הצגת מהלכים ספורטיביים בהילוך איטי. אגב, כדי להנציח את חברותה עם הפיהרר ולעלות את ערכה בעיני ההמונים, היא גם כללה בסרט קטע שבו היא מצולמת עם היטלר. אחרי המלחמה היא עתידה כמובן להכחיש כל קשר חברי איתו.
ריפנשטאל המשיכה לצלם ולביים סרטי תעמולה נאציים. מצד אחד הם היו חדשניים, מלאי המצאה ואף גאוניים ומצד שני הסרטים הללו העלו את הנאציזם בגרמניה ובמדינות רבות לדרגה של דת חדשה. האסתטיקה והחזון הקולנועי שלה היו כה מרשימים עד שהם הצליחו לחולל את הלא-יאומן ולהפוך פשיסט מתלהם לאחד האנשים הפופולאריים בעולם.
כך למשל הסרט "ניצחון הרצון", בו הנציחה ריפנשטאל את העצרת הנאצית בנירנברג. זה היה סרט התעמולה הטוב ביותר שהיטלר יכול היה לחלום עליו. זוויות וטכניקות הצילום והעריכה היו כה מבריקים שהם הפכו את היטלר למנהיג שהגרמנים סגדו לו. ז'אן קוקטו, אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים של התקופה אמר לה אז "העלית את אמנות הקולנוע לגבהים שלא ייאמנו".
לאחר המלחמה ריפנשטאל הייתה כה מזוהה עם המשטר הנאצי שלא ניתן היה לראותה עושה דבר אחר. האופן טבעי אנשי הקולנוע נידו אותה.
בהדרגה היא הלכה ושינתה כיוון לחלוטין. הבימאית פורצת הדרך החלה לצלם ובעיקר במצלמת סטילס. היא התמקדה בעולמות רחוקים, שבהם לא הכירו את עברה.
מסרטים תיעודיים באפריקה ועד סרטים בעומק הים, כישרונה של לני ריפנשטאל המשיך לבלוט, אך לעיניהם של מעטים. הצלחתה מעולם לא שבה להיות כבהתחלה והגאונות שלה נבלמה בכעס אדיר על מי שהעמידה את כלי האמנות לשירות הצורר הנאצי ולחסדיו.
וידאו אסיי, מאמר וידאו על הקריירה והבחירה של לני ריפנשטאל:
https://youtu.be/LgBliZmpJFg
סיפור החיבור שלה עם היטלר:
https://youtu.be/UhKSUa-SMk0
ריפנשטאל כשחקנית מעולה בתחילת הקריירה שלה:
https://youtu.be/A8mSFJDf_7U
עבודה מצמררת המשלבת עדות מהשואה על אושוויץ עם חלקי סרט של ריפנשטאל שמראים את האידיליה הגרמנית באותו זמן:
https://youtu.be/2AucSaE80B0
והאסתטיקה שלה שהשפיעה על דורות של יוצרים כמו בקליפ "שיר הקתדרלה" של טניטה טיקרם:
https://youtu.be/URflja3pE3Q
מהו פולחן אישיות?
פולחן אישיות (Cult of personality) נועד להאדרת שמו של מנהיג או אדם חשוב, לרוב כדי להשיג שליטה מוחלטת בעם.
לרוב מופעל פולחן האישיות במשטרים דיקטטוריים וכמעט תמיד הוא ישתמש באינספור שקרים פונקציונליים, שקרים שמטרתם היא להאדיר את המנהיגים ולספר בשבחם.
את המונח "פולחן אישיות" טבע המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כשתיאר את שלטונו של סטלין ואת התדמית האייקונית שהוצמדה לו, בתור מה שכינה אז המשטר הסובייטי "אביב העמים", כדי להאדיר את שמו בקרב כל העמים שבברית המדינות ושנשלטו על ידו.
לצורך פולחן האישיות עושים שימוש בתעמולה רבה. מהצבה של מספר עצום של תמונות המנהיג, פסלי ענק מרשימים, שירים שנכתבים לו, תכניות וטקסים מרשימים באמצעי התקשורת השונים ועוד. גם פרסום של נאומים, ספרים ויצירות שברוב המקרים נכתבים בידי אנשי מקצוע אבל מיוחסים לו וכמובן - דרגות צבאיות, תארים וכינויים שמאדירים את שמו.
בתעמולה של פולחן האישיות מוצג פעמים רבות המנהיג הרודן כ"אבי האומה". לא פעם מוצמדים לו דימויים של "שמש העמים", "החכם באדם" ועוד כינויי הערצה שממחישים לעם את הצורך והתלות של האומה בו והחשיבות שבתמיכה מוחלטת בו ובהחלטותיו, "למען לא יפול העם!".
הנה פולחן האישיות של ולדימיר פוטין (עברית):
https://youtu.be/rEFTEgtaf2c
כך היה אצל מוסוליני:
https://youtu.be/sLIfz4Obnro
פולחן האישיות לדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין:
https://youtu.be/uvJT0B1TigY
בשלב מסוים היה אפילו חשש מה מפולחן אישיות מודרני אצל דונלד טראמפ:
https://youtu.be/xp0o3BvNMvo
בחיוך, כשמגייסים את הרודן הצפון קוריאני לתשדיר פרסומת צפון-קורע (עברית):
https://youtu.be/t8wGPeIy0B0
והסרט "נצחון הרצון" שהציג ובנה את פולחן האישיות להיטלר:
https://youtu.be/p7hJVaTW45M?long=yes
ניצחון הרצון
הבימאית הגרמנית ומשרתת הנאצים לני ריפנשטאל היא מי שביימה את אחת ההצגות הגדולות בתולדות הקולנוע. השנה היא 1934 ומתוכנן צילום סרט התעמולה "ניצחון הרצון" (Triumph of the will). הסרט נועד לפאר את הנאציזם ואת היטלר וליצור את הזיהוי של "היטלר הוא גרמניה וגרמניה היא היטלר".
ריפנשטאל הבימאית התכוונה להעמיד את האמנות לשירות הפשיזם הנאצי. היא העריצה את אישיותו של הצורר והוא, חובב קולנוע ומאמין גדול בתעמולה, היה מעורב לחלוטין בתכנון המצעד, בבחירת הצועדים ואפילו בארגון הבמות, הגשרים ומגדלי המצלמות שבאתר הכינוסים של המפלגה הנאצית בנירנברג, שבו צפויה הייתה להיערך הקונגרס של המפלגה הנאצית.
לא פחות מכך הוא היה מצוי ומעורב בכל פרטי צילום הסרט, הבימוי והתפאורה. כל המפלגה הנאצית עמדה לרשות הבימאית וצוותה. היטלר עצמו ראה בסרט את הגורם החשוב ביותר לשלטונו באותה העת. הוא היה זקוק לכוח והבין שהסרט הוא כלי רב עוצמה, שיאפשר לו לזכות בפופולאריות והערצה. הסרט נועד להפוך אותו לאלוהים של הגרמנים, פיהרר.
אחדות, סדר ועוצמה גרמניים היו השחקנים הראשיים כאן. 30 מצלמות שפעלו ללא הפסק, ומיליון ניצבים היו כלי העבודה ששימשו לצילומי ההמונים ולתעמולת הנאצית. צלבי הקרס, המדים, סמלי המפלגה והדגלים המרובים פיארו את השלטון החדש.
אל מול עשרות אלפי הדמויות הקטנות שהופיעו בכל פריים, הוצבו תצלומי תקריב של הפיהרר, שהפכו אותו לגדול וסמכותי בעיני הצופים. כשהראו תקריבים של הקהל, תמיד היו אלה פנים אריות, צעירות, בהירות, של הגרמנים "הנכונים" לפי תיאורית הגזע הנאצית.
הנה לני ריפנשטאל, הבימאית של המפלצת הנאצית:
https://youtu.be/EGm43jieVow
דוגמה לעריכה מכוונת התעמולה בסרט "ניצחון הרצון":
https://youtu.be/QWDrd-1yA5A
בסצנת הפתיחה של הסרט:
https://youtu.be/Yl2iIHRE1ng
וסיפורם של היוצרת והסרט שהציגו את היטלר כמו אלוהים היורד ממרומים:
https://youtu.be/VYjHpC2u7ck?long=yes
הכינוסים המפורסמים של המפלגה הנאצית שאנו רואים בסרטים היסטוריים התקיימו באתר שתכננו ובנו הנאצים במיוחד לשם כך. זהו אתר הכינוסים של המפלגה הנאצית שבעיר הגרמנית העתיקה נירנברג (Nazi party rally grounds).
לאחר שעלו לשלטון, תכננו והתחילו היטלר ואנשיו לבנות אתר מגלומני, פרי שגעון גדלות, שמאדיר את המפלגה, את הרייך השלישי ואת גרמניה הנאצית ומגמד את האיש הקטן, האזרח שנועד להיות צייתן ללא גבול.
אתר הכינוסים היה רק חלק מתכנית ענק להפיכת נירנברג למופת לעיר גרמנית. הם תכננו זאת באמצעות שורה של מבנים שמבלבלים בקנה המידה שלהם ויוצרים תחושה של מקום פולחן אלוהי, על-אנושי. כמובן שבאתר הנאצי המיועד האל יהיה היטלר עצמו.
סרט התעמולה "ניצחון הרצון", שעשתה הבימאית הגרמנית לני ריפנשטאל, הנציח את הכינוסים הללו, והציג אותם ככינוסי הערצה למנהיג הנאצי, בעוד שהם היו מבוימים עד לפרטי פרטים ותוכננו על ידי המפלגה כתעמולה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הרסו כוחות בנות הברית את כל סמלי השלטון והנאציזם שבאתר והמקום נהרס ברובו. עם השנים נסלל על השדרה הרחבה ועל רחבת המסדרים כביש ולמולו, על רחבת המצעדים, נבנו בתי מגורים. חלק גדול מהשטח הפך לגן פורח ולפארק המשמש למסיבות, מופעים וירידים עליזים.
וכך הפך המקום.שנועד להיות אנדרטה לפושעים הנאציים שניסו לעשות הפיכה ב"פוטש של מרתף הבירה", לאנדרטה דווקא לנפגעיהם, האנשים החפים מפשע שנפגעו בהפיכה הכושלת של הנאצים.
על החפירות שאמורות היו להפוך לאצטדיון הגרמני קיים היום אגם קטן, שלידו טמונים הריסות העיר מהמלחמה. גם מנחת הצפלינים שנבנה במקום מוזנח לחלוטין ונותרה בו רק במה עלובה, שלא מזכירה בכלום את ההפקה המבוימת של אז.
הנה אתר הכינוסים הנאציים בנירנברג היום:
https://youtu.be/_4DLH8Nbslg
המקום אז והיום:
https://youtu.be/A7t0afiOdQA?t=2m03s
פינות שונות של האתר:
https://youtu.be/d0-6vH4jTvo
יומן קולנוע שמתעד את החורבן של המקום אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/G9UkXUfNgJs
המקום הפך לאתר הופעות לחיילי בנות הברית:
https://youtu.be/QyBWAQzJpw4
מרכיבי האתר של ימינו:
https://youtu.be/Rbju2cAXBDU
והאתרים של הנאצים בנירנברג - אז והיום:
https://youtu.be/4qmT1cyr1JY?long=yes
בתולדות האמנות קשה למצוא הרבה אנשים שהיו כה מלאי סתירות כמו לני ריפנשטאל. מצד אחד קראו לה "בימאית השטן" ו"הדיווה של הרוע" ומצד שני, כל מי שמבין בקולנוע יודע שהיא גאון. היא הגתה חידושים מהפכניים בקולנוע ומנגד - היא הציגה בסרטיה את הטיעונים הפרימיטיביים ביותר שיש. היא עשתה עבודה טובה עבור הרע שבמשטרים והייתה אחד הגורמים החשובים שהעלו את האיש הכי סתמי בעולם לדרגה של אל נאצי ושטן שכל העולם החופשי חשש ממנו.
דומה שאין רבים שיכולים להעיד יותר מהצלמת והבמאית הנאצית לני ריפנשטאל על תקופת הרייך השלישי ועל עוצמת התעמולה הנאצית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. זו הייתה תקופה שבה הודחו ונכלאו רבים מהאמנים הטובים והמשכילים של גרמניה, רק מפני שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל השנאה שהיטלר אירגן.
לעומתם, היא הייתה מאלה שלא רק שיתפו פעולה, אלא הצטיינו בכך.
לני ריפנשטאל נולדה בגרמניה של תחילת המאה ה-20. כבר בגיל צעיר הפכה לשחקנית בסרטים. היא הצטיינה כשחקנית בז'אנר של סרטי הרים והופיעה בסרטים עם שמות כמו "הטירוף הלבן" ו"ההר הקדוש". כנראה שהיטלר העריץ אותה כבר אז.
אבל ריפנשטאל המוכשרת החליטה להיות יותר משחקנית. די מהר היא הפכה לצלמת והיו לה רעיונות אמנותיים ויצירתיים להפליא, שלא לדבר על עין ותפיסה מרחבית ונקודת מבט.
גם כשהחליטה לביים סרטים היא הצטיינה מיד. ב-1932 היא ביימה את סרטה הראשון "אור כחול" וזכתה במדליית הזהב בפסטיבל ונציה. כבר אז הבינו כולם שהיא חלוצה. מצילום בנסיעה, דרך צילום על עגורן (קריין) ועד לצילום בו-זמני במצלמות רבות - היא תמציא בסרטיה חידושים קולנועיים מהפכניים ופורצי-דרך שהתעשייה תהפוך מאז לכלי עבודה.
בשלב הזה בקריירה שלה היא פגשה את היטלר ונכבשה. היטלר, רודן עם עבר של אמן מתוסכל, לא הצליח לקשור קשרים עם אמנים איכותיים. בה הוא מצא בה בדיוק את מה שחיפש. היא הייתה מוכשרת להפליא, מוקסמת מדמותו ומוכנה לעשות הכל למען האידיאולוגיה שלו. העתיד היה של שניהם - היא הפכה ל"מוזה שלו" והוא לפטרון שלה.
בשנת 1936 ביימה ריפנשטאל את "אולימפיה", סרט שתיעד את אולימפיאדת ברלין. כרקדנית לשעבר, היא העריצה את הגוף האנושי וצילמה את הספורטאים בצורה מעוררת השתאות. הרבה מהחידושים שלה בסרט הזה הפכו לטכניקות יסוד בקולנוע עד ימינו.
אחד ההישגים הקולנועיים שלה הוא המצאה שהיום נפוצה ומוכרת מאד ואז הייתה חידוש אמנותי מרתק - הצגת מהלכים ספורטיביים בהילוך איטי. אגב, כדי להנציח את חברותה עם הפיהרר ולעלות את ערכה בעיני ההמונים, היא גם כללה בסרט קטע שבו היא מצולמת עם היטלר. אחרי המלחמה היא עתידה כמובן להכחיש כל קשר חברי איתו.
ריפנשטאל המשיכה לצלם ולביים סרטי תעמולה נאציים. מצד אחד הם היו חדשניים, מלאי המצאה ואף גאוניים ומצד שני הסרטים הללו העלו את הנאציזם בגרמניה ובמדינות רבות לדרגה של דת חדשה. האסתטיקה והחזון הקולנועי שלה היו כה מרשימים עד שהם הצליחו לחולל את הלא-יאומן ולהפוך פשיסט מתלהם לאחד האנשים הפופולאריים בעולם.
כך למשל הסרט "ניצחון הרצון", בו הנציחה ריפנשטאל את העצרת הנאצית בנירנברג. זה היה סרט התעמולה הטוב ביותר שהיטלר יכול היה לחלום עליו. זוויות וטכניקות הצילום והעריכה היו כה מבריקים שהם הפכו את היטלר למנהיג שהגרמנים סגדו לו. ז'אן קוקטו, אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים של התקופה אמר לה אז "העלית את אמנות הקולנוע לגבהים שלא ייאמנו".
לאחר המלחמה ריפנשטאל הייתה כה מזוהה עם המשטר הנאצי שלא ניתן היה לראותה עושה דבר אחר. האופן טבעי אנשי הקולנוע נידו אותה.
בהדרגה היא הלכה ושינתה כיוון לחלוטין. הבימאית פורצת הדרך החלה לצלם ובעיקר במצלמת סטילס. היא התמקדה בעולמות רחוקים, שבהם לא הכירו את עברה.
מסרטים תיעודיים באפריקה ועד סרטים בעומק הים, כישרונה של לני ריפנשטאל המשיך לבלוט, אך לעיניהם של מעטים. הצלחתה מעולם לא שבה להיות כבהתחלה והגאונות שלה נבלמה בכעס אדיר על מי שהעמידה את כלי האמנות לשירות הצורר הנאצי ולחסדיו.
וידאו אסיי, מאמר וידאו על הקריירה והבחירה של לני ריפנשטאל:
https://youtu.be/LgBliZmpJFg
סיפור החיבור שלה עם היטלר:
https://youtu.be/UhKSUa-SMk0
ריפנשטאל כשחקנית מעולה בתחילת הקריירה שלה:
https://youtu.be/A8mSFJDf_7U
עבודה מצמררת המשלבת עדות מהשואה על אושוויץ עם חלקי סרט של ריפנשטאל שמראים את האידיליה הגרמנית באותו זמן:
https://youtu.be/2AucSaE80B0
והאסתטיקה שלה שהשפיעה על דורות של יוצרים כמו בקליפ "שיר הקתדרלה" של טניטה טיקרם:
https://youtu.be/URflja3pE3Q
פולחן אישיות (Cult of personality) נועד להאדרת שמו של מנהיג או אדם חשוב, לרוב כדי להשיג שליטה מוחלטת בעם.
לרוב מופעל פולחן האישיות במשטרים דיקטטוריים וכמעט תמיד הוא ישתמש באינספור שקרים פונקציונליים, שקרים שמטרתם היא להאדיר את המנהיגים ולספר בשבחם.
את המונח "פולחן אישיות" טבע המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כשתיאר את שלטונו של סטלין ואת התדמית האייקונית שהוצמדה לו, בתור מה שכינה אז המשטר הסובייטי "אביב העמים", כדי להאדיר את שמו בקרב כל העמים שבברית המדינות ושנשלטו על ידו.
לצורך פולחן האישיות עושים שימוש בתעמולה רבה. מהצבה של מספר עצום של תמונות המנהיג, פסלי ענק מרשימים, שירים שנכתבים לו, תכניות וטקסים מרשימים באמצעי התקשורת השונים ועוד. גם פרסום של נאומים, ספרים ויצירות שברוב המקרים נכתבים בידי אנשי מקצוע אבל מיוחסים לו וכמובן - דרגות צבאיות, תארים וכינויים שמאדירים את שמו.
בתעמולה של פולחן האישיות מוצג פעמים רבות המנהיג הרודן כ"אבי האומה". לא פעם מוצמדים לו דימויים של "שמש העמים", "החכם באדם" ועוד כינויי הערצה שממחישים לעם את הצורך והתלות של האומה בו והחשיבות שבתמיכה מוחלטת בו ובהחלטותיו, "למען לא יפול העם!".
הנה פולחן האישיות של ולדימיר פוטין (עברית):
https://youtu.be/rEFTEgtaf2c
כך היה אצל מוסוליני:
https://youtu.be/sLIfz4Obnro
פולחן האישיות לדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין:
https://youtu.be/uvJT0B1TigY
בשלב מסוים היה אפילו חשש מה מפולחן אישיות מודרני אצל דונלד טראמפ:
https://youtu.be/xp0o3BvNMvo
בחיוך, כשמגייסים את הרודן הצפון קוריאני לתשדיר פרסומת צפון-קורע (עברית):
https://youtu.be/t8wGPeIy0B0
והסרט "נצחון הרצון" שהציג ובנה את פולחן האישיות להיטלר:
https://youtu.be/p7hJVaTW45M?long=yes
