שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ההיסטוריה של הסנדלים?
ההיסטוריה של הסנדלים (Sandals) קשורה קשר הדוק להתפתחות הציוויליזציה האנושית ולאבולוציה של הנעל.
בסנדלים השתמש האדם במשך אלפי שנים, עוד מימי קדם. העדויות לשימוש בהם מתחילות כבר מתרבויות העולם העתיק. הם מרבים להופיע באיורים עתיקים ואינספור שרידי סנדלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות.
השתמשו בהם באימפריות כמו אלה של מצרים העתיקה, יוון ורומי.
הסנדלים המוקדמים ביותר היו סוליות שטוחות ופשוטות שיצרו הקדמונים מחומרים כמו עורות בעלי חיים, עשב ארוג או קליפות. אלה הוצמדו לכפות הרגליים בעזרת רצועות עור, חבל או חוט.
הסוליות שימשו בעיקר להגנה מפני משטחים חמים או גסים, אך גם מטעמי היגיינה במקומות חוליים או בוציים.
בימי המקרא הסנדלים הם מה שמכונה בתנ"ך נעליים. לעברית תגיע המילה "סנדל" מהשפה היוונית. הסנדלים, מכל מקום, ננעלו אז עם חבל או עם רצועת עור שנמתחה לאורך כף הרגל.
סנדלים במצרים העתיקה לבשו כולם - גברים ונשים כאחד, מפשוטי העם ועד בני משפחת המלוכה. סנדלי האצבע שנמצאו בקברו של תות ענח' אמון, היו מעור, שעליו שובצו אבנים טובות ורקעו ריקועי זהב.
הסנדל העתיק מעוטר לא פעם בעיטורים, קישוטים ועיצובים מורכבים, כשיש הערכה ליופי ולאסתטיקה העיצובית של הסנדלים.
היוונים והרומאים הקדמונים נועלים גם הם סנדלים, כשהסנדלים שלהם לרוב משוכללים יותר, שימושיים ומעוצבים כחלק מהאופנה.
האלים והאלות היוונים תוארו לא פעם כשהם נועלים סנדלים מעוטרים בעיצובים דקורטיביים, אזרחים רגילים, לעומתם, נעלו סנדלים פשוטים יותר עשויים מחומרים כמו עור או בד ארוג.
אצל חיילים רומאים השתמשו כבר בסנדלים חזקים, בעלי סוליות עור עבות וניטים ממתכת שמגדילים את האחיזה של הסנדל במשטחים חלקים.
באירופה של ימי הביניים, כמו בתחומים רבים, הסנדלים יוצאים מהאופנה, שגם היא נחלשת לטובת שימושיות פשוטה ועוני השורר בה. את הסנדלים מחליפות אז נעליים סגורות ומגפיים.
במקומות ואזורים אחרים בעולם, כולל באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, ממשיכים להשתמש בהם. הם עונים על הצורך האנושי לאיוורור הרגל במקומות עם אקלים חם הרבה יותר.
במאה ה-20, הסנדלים חוזרים בגדול וחווים פריחה מחודשת ופופולריות עצומה. במיוחד היא בולטת החל משנות ה-60, כחלק מהתנועה של ההיפים. הסנדל משתלט עוד יותר גם בשנות ה-70 הבוהמיינית. בארץ הופכים אותם בני הקיבוצים לסמל של הצבר שחורש את הארץ והסנדלים התנ"כיים הופכים ואופנתיים.
בניינטיז מגיעות התפתחויות חדשות. חומרים חדשים, חזקים ועמידים מבעבר בפני מים, כמו גם הסקוץ' המאפשר סגירה ופתיחה נוחים בהרבה, מאפשרים לסנדלים להפוך נוחים, צבעוניים ואופנתיים מאי פעם.
משם הופכת הפופולריות של הסנדל לעולמית. הם הבחירה הפופולרית והפרקטית ביותר למזג אוויר חם ולאירועים מזדמנים ולא מחייבים.
הסנדלים ננעלים היום על ידי אנשים בכל גיל ולכל צורך. מכפכפים לים ועד לסנדלי טיולים עמידים במיוחד, מסנדלי יום יום פשוטים וסנדלי מעצבים יוקרתיים - הסנדלים של היום זמינים במגוון אינסופי של סגנונות, עיצובים, חומרים ושימושים ולמבוגרים שבינינו הם גם סוג של הצהרה אישית וביטוי עצמי למי שהם חשים שהם - לא רשמיים, לא כבדים, צעירים לנצח.
כך מייצרים סנדלים לטיולים (עברית):
https://youtu.be/I1hmNfl54gY
הסנדלים הרומיים נעשו מעור כך:
https://youtu.be/gC-Cu73TjY4
סנדלי הטיולים שלנו הם ממש לא רעים:
https://youtu.be/RqBMfZVuCLc
והסנדלים המשעשעים של אנדרדוס (עברית):
https://youtu.be/YazsxvoJc7I
איך הסנדלר מתקן נעליים וסנדלים?
זוכרים את הסנדלר (Shoemaker, או cobbler) שפעם תיקן נעליים וסנדלים ולא פעם אפילו יצר נעליים בעבודת יד?
בעידן החד פעמי בו אנו חיים דומה שברוב המקרים גם את הנעליים שלנו אנחנו נועלים עד שהם מתבלות או נקרעות. אם פעם היינו לוקחים אותן לסנדלר, כדי לתקן, היום רבים נוטשים אותן ורצים לקנות נעליים חדשות.
גם סנדלים רובנו מתקנים לעתים, אבל את הכפכפים, למשל, כמעט ולא ומרביתם היום מתפקדים כמוצר חד-פעמי.
אז כן. הסנדלר, מתקן הנעליים של פעם, הוא מקצוע שהולך ונכחד מהעולם. אין לו עבודה, או לפחות לא כמו פעם. בעיקר נעלי עור ונעלי עקב או נעליים יקרות ממשיכים להיות שוות בעינינו מספיק, כדי שניקח אותן לתיקון.
לתיקון הנעל משתמש הסנדלר בכלים שונים. סוליה רופפת מחוברת מחדש לנעל, באמצעות דבק מיוחד או על ידי מסמרים המחזקים אותה בחזרה למקום.
הסנדלר גם מחליף חלקים בלויים בנעל, כמו החלפה לעקב חדש בנעלי סטילטו. כך הוא גם עושה, בכדי לחבר חלקים לנעל קרועה, כשהסנדלר תופר חלקי עור באמצעות חוט ומחט.
לאחר התיקון נהג הסנדלר לנקות ולהבריק את הנעליים ולהגישן ללקוח מבריקות ויפות. יש ואף הוסיף לנעל ציפוי מגן כדי שתחזיק זמן רב יותר.
במהפכה התעשייתית החליפו מפעלי ייצור את הסנדלר, שבתקופות קדומות היה גם זה שנהג לייצר בעצמו את הנעליים והסנדלים.
בימינו גם המפעלים הקטנים כמעט ונעלמו. מרבית הנעליים המגפיים והסנדלים מיוצרים כיום במפעלי המותגים הגדולים שממוקמים בדרך כלל במדינות עולם שלישי. במקומות כאלה השכר לעובדי הייצור הוא מזערי והייצור ההמוני מתמחר אותם במחיר זול יחסית או משווק אותם להמונים כנעליים מותג יקרות המכניסות הון לבעלי המניות של המותג.
הנה סנדלר בעבודה (ללא מילים):
https://youtu.be/8wfGu75tXIs
תיקון נעליים בקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/W3hprje2Ntw?t=19s
והסנדלר האחרון בצה"ל (עברית):
https://youtu.be/8Oxy41D5Nuk
למה נשים אוהבות נעלי עקב?
לאחרונה חתמו יותר מ-200 דיילות בחברת "אל על", על עצומה כנגד הוראה חדשה של הנהלת החברה, שמאריכה את משך הזמן שבו עליהן לנעול נעלי עקב, על גבי המטוס. אבל מהן נעלי העקב וכיצד הפכו לפריט כה חשוב בסדר היום של האישה המודרנית?
נעלי עקב הן נעלי נשים, שעקב הרגל מוגבהת בהן יותר מאצבעות הרגל על ידי עקב מוגבה בנעל. יתרונן הוא בכך שהן משוות לרגל הנשית מראה נשי ומפתה. נעלי עקב מייצרות אשלייה שהרגל ארוכה ורזה יותר. למעשה הן "מגביהות" את האישה, על ידי הוספת אורך העקב לגובהה הכללי והבלטת החזה והאגן הנשיים.
יתכן שמקורן של נעלי העקב הוא במצרים העתיקה, שבה נמצאו נעלי העקב העתיקות בהיסטוריה. נעליים כאלה שימשו כבר בשנת 3,500 לפני הספירה כוהני דת גברים בטקסים דתיים במצרים העתיקה.
בימי הביניים, בסביבות המאה ה-15 נעלו לראשונה גם נשים נעלי עקב גבוהות שנקראו נעלי שופין או נעלי צ'ופין, כדי לשמור על השמלות מלכלוך. כיוון שגובהן שימש כסמל סטטוס, הגיעו לא פעם נעלי השופין לגבהים של 20 סנטימטרים ויותר. הגבהים המגוחכים שאליהן הגיעו נעליים אלה, בעיר ונציה למשל, הביאו לאיסור שהוציאה העיריה כנגד נעילת השופין. לא פעם נאלצו נשים להיעזר בבעליהן, בכדי שלא ליפול מנעלי שופין בגבהים לא סבירים.
מאה שנים אחר כך, ב-1533, הייתה זו קטרינה לבית מדיצ'י העשיר באיטליה שהזמינה מהסנדלר שלה נעלי עקב שאינן בצורת פלטפורמה אחידה, דוגמת אלה של הפאטן והשופין. היא ביקשה שהעקב הגבוה שבהן יהיה מתחת לעקב הרגל בלבד. צורת הנעל החדשה עוררה קנאה ברשתות החברתיות של התקופה, שקראו להן "רכילות". כך הפכו הנעליים החדשות לפופולריות בקרב נשים וגברים רבים, בעיקר באצולה הצרפתית.
אבל נעלי העקב הללו ספגו מהלומה בצרפת של אחרי המהפכה הצרפתית. מכיוון שהיו מזוהות עם המעמד הגבוה שהופל, הפסיקו הצרפתים לנעול נעלי עקב. זו הייתה שבירה ידה באופנת הנעליים בצרפת, כי לפני המהפכה היו נעלי העקב פופולאריות בקרב רבים מאצילי צרפת. אחד מהם היה מלך צרפת לואי ה-14 שציור מפורסם שלו מציג אותו בנעלי עקב.
רק בסוף המאה ה-19 הנשים חזרו לנעול נעלי עקב גבוהות. באותה תקופה הפכו נעלי העקב לפריט אופנה כמעט הכרחי לנשים מטופחות ואופנתיות.
בשנות ה-50 נולדו נעלי הסטילטו הנשיות מאד, נעליים עם עקב סטילטו, עקב צר וארוך.
נעלי הסטילטו זוהו עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו והיו לאופנתיות בכל העולם. במהלך השנים הן אף קיבלו תדמית פתיינית ומינית, כשהופיעו בסרטים לא צנועים. אך עם הזמן וכמו שקורה לא פעם בעולם האופנה, הפך עקב הסטילטו בהדרגה לפריט אופנתי ומבוקש גם בקרב נשים מהוגנות בעולם המודרני.
בשנות ה-70 כבשו את העולם נעלי הפלטפורמה הגבוהות והמצועצעות להחריד. נשים אז הלכו על נעליים גבוהות במיוחד ובאופרת הרוק "טומי" הופיע הכוכב של התקופה, אלטון ג'ון, בנעלי פלטפורמה בגובה עצום.
כיום, כמעט ואי אפשר לדמיין אישה אלגנטית ומטופחת, היוצאת בערב ללא נעלי עקב. גם כשברור שאינן נוחות וחלקן אף יכולות לגרום לבעיות בריאות, נעלי העקב הן ה-Go to של האופנה הנשית בבחירת נעלי ערב.
הנה תולדות נעלי העקב:
https://youtu.be/Xput-89ELJo
מדריך להליכה בנעלי עקב:
https://youtu.be/W6QqCi_aBg8
האם ילדות בגיל 7 צריכות לנעול נעלי עקב? (עברית)
https://youtu.be/gnNaPXaSUII
גבר שהחליט לבדוק איך זה לנעול נעלי עקב:
http://youtu.be/TgT4xG1FGd4
ואחד אחר שניסה זאת במשך יום שלם:
http://youtu.be/ylNy3cM12tA
מהי ההיסטוריה של נעלי האולסטאר?
נעלי "אול סטאר" (Converse All Star) נולדו בתחילת המאה ה-20 במפעל קטן בבוסטון שבארצות הברית, בשם קונוורס.
המפעל שהתמחה בנעלי גומי עלה על רעיון מקורי. ב-1917 נוצרו הנעליים הללו, עם סוליית גומי וחלק עליון עשוי בד קנווס חזק. הן היו אז שחורות בלבד, קצת כמו הצבע של רכבי הפורד טי, שנודעו בהיותם שחורים בלבד.
מ-1923 הן החלו לשאת את הטלאי העגול עם שמו של שחקן הכדורסל האמריקאי צ'ארלס ("צ'אק") טיילור. הוא היה למקדם המכירות שלהן והפיץ אותם בכל רחבי ארה"ב, כשלימד והדריך רבים בטכניקות הכדורסל שלו.
אז גם נוספה חתימתו של צ'אק טיילור לנעליים והן הפכו רשמית לאגדה. טיילור גם נתן עצות טובות ששיפרו את הנעליים והן הפכו לנעלי הספורט המצליחים בכדורסל ובספורט האולימפי של אמריקה. אחרי מלחמת העולם השנייה נעלו אותם 90% משחקני הכדורסל האמריקאים!
בשנת 1966 החלו לייצר את נעלי האולסטאר בצבעים רבים ובגזרות בגבהים שונים. הן הפכו יותר ויותר מצליחות ועברו את המכירות של 800 מיליון זוגות נעליים, מה שהפך את האולסטאר לנעליים הנמכרות ביותר בהיסטוריה.
הנה ההיסטוריה של נעלי אולסטאר:
https://youtu.be/3HA1yGIXF34
היתרונות של האולסטאר הקלאסיות:
https://youtu.be/Rhus2Py0iMU
האולסטאר בין ובראש נעלי הספורט המצליחים:
https://youtu.be/iBtueK-5p_Q
מהן הנעליים שעל גדת הדנובה?
עם 60 זוגות נעליים מכל הגדלים והסוגים האפשריים, שכמו ממתינים לבעליהם שיחזרו, הפסל "נעליים על הדנובה" (Shoes on the Danube Bank) הוא פסל שצובט את הלב. הפסל שעל גדות נהר הדנובה הוא אנדרטה שהוצבה בבודפשט בירת הונגריה בשנת 2005, במלאת 60 שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה. הוא פוסל בידי צמד האמנים ההונגריים גיולה פאואר וקאן טוגאי.
הנעליים הקפואות והנטושות עשויות המתכת שעל גדת הנהר הן לזכר הקורבנות היהודיים, שאולצו להסיר את נעליהם רגע לפני שנורו באכזריות על ידי הפשיסטים ההונגריים. אבל ההנצחה שעושה "נעליים על הדנובה" לא נועדה להזכיר רק את היהודים שנרצחו בזמן מלחמת העולם השנייה, אלא גם את הפשעים האיומים של ההונגרים, אנשי תנועת "צלב החץ", מי שהיו אז המנהיגים הגזעניים של הונגריה. חברי "צלב החץ" שיתפו פעולה עם הנאצים והמעשים נעשו בפקודת שליט הונגריה דאז, כהפגנת שיתוף פעולה עם הנאצים והתנדבות לסייע ברצח העם, פרי השנאה העיוורת ליהודים בהונגריה של אותם ימים.
הנה אנדרטת נעלי הברונזה שעל גדות נהר הדנובה:
http://youtu.be/JgOVJ2qPwus
עוד קצת על המקום העצוב עם הפער הבלתי נתפס בין שלוות הדנובה לבין האירועים שקרו בו:
http://youtu.be/EuzFSVUR42k
והנה מצגת על האנדרטה ופשעיהם של אנשי "צלב החץ":
http://youtu.be/o-0b4EjfTW0
מה הסיפור של הסניקרס?
בשנות ה-90 של המאה הקודמת היו הסניקרס (Sneakers), נעלי הספורט, אולי הפריט הכי אופנתי אצל הצעירים.
נעלי הספורט קיימים כבר מאז המאה ה-19, עת הוצגו לראשונה נעליים עם סוליות גומי וענו על הצרכים של ספורטאים וחובבי ספורט. בסוף אותה מאה ייוולד המונח "סניקרס" (Sneakers), באנגלית "התגנבות", מונח שנגזר מהעובדה שסוליות הגומי אפשרו הליכה וריצה שקטה.
במהלך המאה ה-20 נולדו נעלי הספורט מבד. מותגים כמו קונברס וקדס הפכו פופולריים במיוחד. עם זאת, תרבות נעלי הספורט וההצלחה הגדולה שלהם המריאו משנות ה-70, עם נעלי ספורט של חברות כמו "אדידס" ו"נייקי". באמצע שנות ה-80 מופיעים דגמי נעלי כדורסל איקוניות.
נעלי ה-Nike Air Jordan שיצאו ב-1985, הוקדשו לענק הכדורסל מייקל ג'ורדן ועם הצלחה חסרת תקדים של דגם אחד הן חוללו מהפכה בענף הסניקרס.
מאז הפכו נעלי ספורט ממוצר הנעלה אתלטי ושימושי להצהרה אופנתית ולסמל סטטוס של ממש. ללא הפסקה ממשיכות נעלי הספורט להתפתח, כשאינספור מותגים, דגמים וסגנונות, מיועדים לקהלי יעד שונים ומספקים שלל טעמים.
לצד נעלי ספורט ממוקדות ביצועים יוצאים דגמים מיוחדים ומהדורות אופנתיות. אחרות יוצאות בסדרות מוגבלות המיועדות לאספנים.
מגוון נעלי סניקרס לנשים לגברים מיוצר כיום על ידי מותגי האופנה המובילים בתחום הזה, ביניהם ואנס, נטורל וורלד, ניו באלאנס ועוד. בעולם כולו נמכרים נעלי סניקרס של המותגים הנחשקים ביותר, כמו לחמניות טריות.
בעשורים האחרונים מצליחים במיוחד נעלי סניקרס בסגנון ה"סופרגה" (Superga). מדובר במותג סניקרס איטלקי, שייסד ברנש בשם וולטר מרטיני וקיים מאז שנת 1911. במקור, אגב, הוא רצה לייצר נעלי טניס. אבל ההתמקדות הזו נעלמה עם ההצלחה, כשהסופרגה הלך והפך למותג סניקרס מצליח בכל העולם.
תולדות נעלי הספורט הם עדות לפופולריות המתמשכת והעצומה של הנעליים שנולדו לשימוש עולם הספורט והפכו למוצר אופנה לכל דבר.
הנה סיפורן של נעלי הסניקרס (עברית):
https://youtu.be/w4bhB2JOSRE
נעלי הסופרגה, הסניקרס האהובים על הבנות:
https://youtu.be/7NOdPwEUlpk
פרסומת לסניקרס, כלומר נעליים, אבל ללא ידיים:
https://youtu.be/WsBPTnTz-ro
סניקרס עם טכנולוגיה עכשווית ומפותחת מאוד:
https://youtu.be/S-jg1S5piK8
כך מייצרים את הסניקרס הלא תמיד מגניבות של ניו באלאנס:
https://youtu.be/Xd7j0mJ1OSo
פרסומת לעיתונות רחבת האופקים של ה"ניו יורק טיימס" בעזרת סניקרס:
https://youtu.be/pVJi_taqKd0
והסבר הנעליים ללא ידיים:
https://youtu.be/jsfyzOflZTg
מהן הנעליים עם המסך?
לא פעם נמאס לנו מאיך שנעלי הספורט שלנו נראות. זה בכלל דבר מופלא, כמה שחפץ שימושי, שפעם נעלנו כדי לשמור על הרגליים, צריך היום להיות מעוצב כדי שנהיה מרוצים ממנו..
כדי לפתור את בעיית השעמום והצורך בהתחדשות הנעליים, יתכן שנעלי העתיד יהיו נעליים בעלי מסכים. המסכים הללו יהיו חלק ממרקם הנעליים ויאפשרו הקרנת דוגמאות עיצוב שמתאימות את עצמן למצב הרוח או הצורך של הנועל.
הנעליים ה-ShiftWear הן בדיוק כאלה. לאחר שיושלם פיתוחן הן יאפשרו להשתמש באפליקציה על הטלפון שלנו כדי לבחור ולהציג אנימציות מרהיבות שיוצגו על מסך גמיש וצבעוני, שהוא חלק מהנעליים. המסך הצבעוני, שבנוי כ"נייר אלקטרוני" (ePaper) יחליף את בדי הצד של הנעליים ויציג את המראה החדש של הנעליים שלכם.
סוללת הנעליים תספיק ל-30 ימים של שימוש. הטעינה תהיה אמנם אלחוטית, אבל הכי מעניין הוא שהן יאפשרו לנועל לטעון אותה בעזרת הרטט שמייצרת ההליכה היומיומית. ואגב, כדי למנוע מהנעליים המשוכללות האלה להיגמר מהר יותר מהסוללה שלהן, יהיו הנעליים עמידות במים. ניתן יהיה להיכנס עימן למים עד לעומק של 5 מטרים.
הנה נעלי המסכים האלקטרוניים של העתיד:
https://youtu.be/O5XhzmjUVnk
מי משליך נעליים על חוטי החשמל?
זוהי אחת התופעות העולמיות הלא-ברורות ושחוזרות על עצמן בהמון מקומות בעולם. לכאורה היא ללא הסבר ואיש לא מצליח להוכיח למה היא מכוונת. אבל המנהג לזרוק נעליים ולהשאירן תלויות על כבלי החשמל או הטלפון, הפך למנהג עולמי משונה ומרתק.
הדיעה הרווחת היא שהנעליים התלויות הן סימן של מקומות למסחר בסמים. הטענה של מצדדי העניין הזה היא שהנעליים התלויות הן משהו כמו שלט של חנות, אבל "שלט סודי" ומוסכם רק על יודעי דבר, המבינים שזהו סימון של חנות או מקום פעילות של סוחרי סמים.
אחרים מדברים על הנעליים שעל חוטי הטלפון כסימן גבול. הוא נועד לסמן את תחום השליטה של כנופיית רחוב. כל כנופיה אחרת תימנע מלהיכנס לתחומה, אלא אם כן כוונתה לייצר אלימות. כך מסמלות הנעליים על כבלי החשמל והטלפון את הטריטוריה, קצת כמו שהשתנה של בעלי חיים היא אמצעי לסימון הטריטוריה שלהם.
מצד שני, בכלל לא ברור שזו אכן טכניקה של כנופיות רחוב, בעיקר מכיוון שרבים הם הילדים הצעירים שמשליכים נעליים אל כבלי רשת החשמל ושאין בינם לבין הכנופיות הללו דבר.
רבים סבורים שבכלל מדובר באקט תמים של פרידה מהנעליים הישנות. כולנו יודעים כמה קשה לעיתים להתנתק מהנעליים והבגדים הישנים שלנו. כך מתאפשרת לנו פגישה עם הנעליים הישנות שלנו, למשך תקופה ארוכה. בכל עת שנרצה בכך, ניתן להגיע ולהצביע עליהם ולומר: "הי, הנה הנעליים שלי!".
כך או כך, המסתורין של הנעליים התלויות על עמוד הטלפון והחשמל ימשיך ללוות אותנו עוד זמן, עד שתתגלה (או שלא) הסיבה למנהג הלא מובן הזה.
הנה הסבר לתופעה המוזרה של נעליים התלויות על כבלי חשמל (עברית):
https://youtu.be/2UqteSVLUH4
באנגלית על הנעליים על כבלי חשמל:
https://youtu.be/lU5Vcc79gv4
כתבת טלוויזיה של רשת פוקס על הנושא:
https://youtu.be/wxcM8R1R43o
זה מה שאנשים ברחוב חושבים על הסיבה לתופעה של נעליים על כבלי חשמל:
https://youtu.be/IXzzAi6feEg
יש מקומות שבהם זה מוגזם, כמו באותו שביל צעידה שכל מי שמשלים אותו מרגיש צורך להשליך את נעליו למעלה:
https://youtu.be/mCO2V7hFIcI
וסרטון תיעודי על תופעת הנעליים שעל חוטי החשמל והטלפון:
https://youtu.be/BuXwPtgjFGU?long=yes
למה ומי מייצרים נעלי עץ הולנדיות?
נעלי העץ (Clog), קבקבים עשויים מעץ צפצפה, הם סמל לאומי בהולנד ומסימני ההיכר של ההולנדים. מדובר במסורת הולנדית בת מאות שנים. במקומות רבים ניתן עדיין לראותן בשימוש יומיומי, במיוחד באזורים הכפריים ובאתרי התיירות.
הקבקבים ההולנדיות נולדו כדי למנוע את הרטבת כפות הרגליים אצל החקלאים ההולנדיים. האדמה בהולנד היא בוצית ורטובה והחקלאים שבאים במגע יומיומי עם הקרקע הרטובה נהגו להשתמש בקבקבים העשויים עץ צפצפה מיוחד, עץ שאינו חדיר למים, כדי לעבוד בצורה נוחה ויבשה.
יתרון נוסף לקפקפי העץ של החקלאים ההולנדים הוא בשמירה על כף רגלו של החקלאים מפני דריכה של הפרות שאותן הם חולבים ומטפלים בהן.
הולנדי ממוצע לא ינעל את קבקבי העץ ביומיום ובעיר כנראה שבכלל לא. נעלי העץ ההולנדיות נשמרות רק לאירועים מיוחדים וחגיגות מסורתיות.
את הקבקבים יוצרים בשתי שיטות עיקריות. בעבודת יד השיטה היא לפסל את החלק הפנימי, החור של הקבקב, במפסלת ביד. המפסלת למעשה יוצרת את החור בתוך הנעל החיצונית שיצר האמן בגזר עץ שנכרת בגיליוטינה ידנית. אמן נעליים יוצר בעבודת יד בממוצע כ-5 זוגות של קבקבים ביום עבודה.
כמובן שהצביעה והקישוט הן פונקציה של סוג הנעל ומטרותיה. נעל חקלאית תהיה פחות מסוגננת ומושקעת, בעוד שנעל ייצוגית תהיה מקושטת מאד.
#איך מייצרים קבקבים הולנדיים בימינו?
בשיטה המודרנית להכנת קבקבים הולנדיים חותכים ומעצבים את החלק החיצוני של הקבקב מגזרי עץ שנחתכו בגיליוטינה והוקצעו במקצוע. לאחר מכן משרים את העץ במים במשך 4 שעות וכך מרככים אותו. אז משמשת מכונה לעיבוד חיצוני של צורת הנעל, באמצעות שבלונה, בצורה שמזכירה שכפול מפתחות.
בשלב הבא נכנסות הנעליים למכונת כרסום שמעצבת את החלק הפנימי של הקבקב. המפסלות שבמכונה מסתובבות במהירות גבוהה ומבצעות את הכרסום במהירות. הצביעה והקישוט נעשים בדרך כלל בשילובים משתנים של אדם ומכונה, בהתאם למפעל.
מפעלים ובתי מלאכה קטנים שכאלה מייצרים עד 100 זוגות ביום, בעוד שמפעלים המצוידים במכונות ממוחשבות מייצרים אלפי זוגות קבקבים ביום.
הנה סיפורן של נעלי העץ מהולנד:
https://youtu.be/lwF6mJSwgpo
ההולנדיות נהגו אפילו לרקוד בקבקבי העץ ההולנדיים:
https://youtu.be/a3lkTZ49ejU
אמן מייצר ביד את הנעליים המסורתיות של ההולנדים:
https://youtu.be/V60N53qsjVw
וכך מייצרים את הנעליים של ההולנדים במפעל ממוכן:
https://youtu.be/Spd0qcljurs
מוזיאון נעלי העץ ההולנדיות, עם הסבר ששווה לבחון:
https://youtu.be/FWdvUdzszvw
ההיסטוריה של הסנדלים (Sandals) קשורה קשר הדוק להתפתחות הציוויליזציה האנושית ולאבולוציה של הנעל.
בסנדלים השתמש האדם במשך אלפי שנים, עוד מימי קדם. העדויות לשימוש בהם מתחילות כבר מתרבויות העולם העתיק. הם מרבים להופיע באיורים עתיקים ואינספור שרידי סנדלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות.
השתמשו בהם באימפריות כמו אלה של מצרים העתיקה, יוון ורומי.
הסנדלים המוקדמים ביותר היו סוליות שטוחות ופשוטות שיצרו הקדמונים מחומרים כמו עורות בעלי חיים, עשב ארוג או קליפות. אלה הוצמדו לכפות הרגליים בעזרת רצועות עור, חבל או חוט.
הסוליות שימשו בעיקר להגנה מפני משטחים חמים או גסים, אך גם מטעמי היגיינה במקומות חוליים או בוציים.
בימי המקרא הסנדלים הם מה שמכונה בתנ"ך נעליים. לעברית תגיע המילה "סנדל" מהשפה היוונית. הסנדלים, מכל מקום, ננעלו אז עם חבל או עם רצועת עור שנמתחה לאורך כף הרגל.
סנדלים במצרים העתיקה לבשו כולם - גברים ונשים כאחד, מפשוטי העם ועד בני משפחת המלוכה. סנדלי האצבע שנמצאו בקברו של תות ענח' אמון, היו מעור, שעליו שובצו אבנים טובות ורקעו ריקועי זהב.
הסנדל העתיק מעוטר לא פעם בעיטורים, קישוטים ועיצובים מורכבים, כשיש הערכה ליופי ולאסתטיקה העיצובית של הסנדלים.
היוונים והרומאים הקדמונים נועלים גם הם סנדלים, כשהסנדלים שלהם לרוב משוכללים יותר, שימושיים ומעוצבים כחלק מהאופנה.
האלים והאלות היוונים תוארו לא פעם כשהם נועלים סנדלים מעוטרים בעיצובים דקורטיביים, אזרחים רגילים, לעומתם, נעלו סנדלים פשוטים יותר עשויים מחומרים כמו עור או בד ארוג.
אצל חיילים רומאים השתמשו כבר בסנדלים חזקים, בעלי סוליות עור עבות וניטים ממתכת שמגדילים את האחיזה של הסנדל במשטחים חלקים.
באירופה של ימי הביניים, כמו בתחומים רבים, הסנדלים יוצאים מהאופנה, שגם היא נחלשת לטובת שימושיות פשוטה ועוני השורר בה. את הסנדלים מחליפות אז נעליים סגורות ומגפיים.
במקומות ואזורים אחרים בעולם, כולל באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, ממשיכים להשתמש בהם. הם עונים על הצורך האנושי לאיוורור הרגל במקומות עם אקלים חם הרבה יותר.
במאה ה-20, הסנדלים חוזרים בגדול וחווים פריחה מחודשת ופופולריות עצומה. במיוחד היא בולטת החל משנות ה-60, כחלק מהתנועה של ההיפים. הסנדל משתלט עוד יותר גם בשנות ה-70 הבוהמיינית. בארץ הופכים אותם בני הקיבוצים לסמל של הצבר שחורש את הארץ והסנדלים התנ"כיים הופכים ואופנתיים.
בניינטיז מגיעות התפתחויות חדשות. חומרים חדשים, חזקים ועמידים מבעבר בפני מים, כמו גם הסקוץ' המאפשר סגירה ופתיחה נוחים בהרבה, מאפשרים לסנדלים להפוך נוחים, צבעוניים ואופנתיים מאי פעם.
משם הופכת הפופולריות של הסנדל לעולמית. הם הבחירה הפופולרית והפרקטית ביותר למזג אוויר חם ולאירועים מזדמנים ולא מחייבים.
הסנדלים ננעלים היום על ידי אנשים בכל גיל ולכל צורך. מכפכפים לים ועד לסנדלי טיולים עמידים במיוחד, מסנדלי יום יום פשוטים וסנדלי מעצבים יוקרתיים - הסנדלים של היום זמינים במגוון אינסופי של סגנונות, עיצובים, חומרים ושימושים ולמבוגרים שבינינו הם גם סוג של הצהרה אישית וביטוי עצמי למי שהם חשים שהם - לא רשמיים, לא כבדים, צעירים לנצח.
כך מייצרים סנדלים לטיולים (עברית):
https://youtu.be/I1hmNfl54gY
הסנדלים הרומיים נעשו מעור כך:
https://youtu.be/gC-Cu73TjY4
סנדלי הטיולים שלנו הם ממש לא רעים:
https://youtu.be/RqBMfZVuCLc
והסנדלים המשעשעים של אנדרדוס (עברית):
https://youtu.be/YazsxvoJc7I
זוכרים את הסנדלר (Shoemaker, או cobbler) שפעם תיקן נעליים וסנדלים ולא פעם אפילו יצר נעליים בעבודת יד?
בעידן החד פעמי בו אנו חיים דומה שברוב המקרים גם את הנעליים שלנו אנחנו נועלים עד שהם מתבלות או נקרעות. אם פעם היינו לוקחים אותן לסנדלר, כדי לתקן, היום רבים נוטשים אותן ורצים לקנות נעליים חדשות.
גם סנדלים רובנו מתקנים לעתים, אבל את הכפכפים, למשל, כמעט ולא ומרביתם היום מתפקדים כמוצר חד-פעמי.
אז כן. הסנדלר, מתקן הנעליים של פעם, הוא מקצוע שהולך ונכחד מהעולם. אין לו עבודה, או לפחות לא כמו פעם. בעיקר נעלי עור ונעלי עקב או נעליים יקרות ממשיכים להיות שוות בעינינו מספיק, כדי שניקח אותן לתיקון.
לתיקון הנעל משתמש הסנדלר בכלים שונים. סוליה רופפת מחוברת מחדש לנעל, באמצעות דבק מיוחד או על ידי מסמרים המחזקים אותה בחזרה למקום.
הסנדלר גם מחליף חלקים בלויים בנעל, כמו החלפה לעקב חדש בנעלי סטילטו. כך הוא גם עושה, בכדי לחבר חלקים לנעל קרועה, כשהסנדלר תופר חלקי עור באמצעות חוט ומחט.
לאחר התיקון נהג הסנדלר לנקות ולהבריק את הנעליים ולהגישן ללקוח מבריקות ויפות. יש ואף הוסיף לנעל ציפוי מגן כדי שתחזיק זמן רב יותר.
במהפכה התעשייתית החליפו מפעלי ייצור את הסנדלר, שבתקופות קדומות היה גם זה שנהג לייצר בעצמו את הנעליים והסנדלים.
בימינו גם המפעלים הקטנים כמעט ונעלמו. מרבית הנעליים המגפיים והסנדלים מיוצרים כיום במפעלי המותגים הגדולים שממוקמים בדרך כלל במדינות עולם שלישי. במקומות כאלה השכר לעובדי הייצור הוא מזערי והייצור ההמוני מתמחר אותם במחיר זול יחסית או משווק אותם להמונים כנעליים מותג יקרות המכניסות הון לבעלי המניות של המותג.
הנה סנדלר בעבודה (ללא מילים):
https://youtu.be/8wfGu75tXIs
תיקון נעליים בקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/W3hprje2Ntw?t=19s
והסנדלר האחרון בצה"ל (עברית):
https://youtu.be/8Oxy41D5Nuk
לאחרונה חתמו יותר מ-200 דיילות בחברת "אל על", על עצומה כנגד הוראה חדשה של הנהלת החברה, שמאריכה את משך הזמן שבו עליהן לנעול נעלי עקב, על גבי המטוס. אבל מהן נעלי העקב וכיצד הפכו לפריט כה חשוב בסדר היום של האישה המודרנית?
נעלי עקב הן נעלי נשים, שעקב הרגל מוגבהת בהן יותר מאצבעות הרגל על ידי עקב מוגבה בנעל. יתרונן הוא בכך שהן משוות לרגל הנשית מראה נשי ומפתה. נעלי עקב מייצרות אשלייה שהרגל ארוכה ורזה יותר. למעשה הן "מגביהות" את האישה, על ידי הוספת אורך העקב לגובהה הכללי והבלטת החזה והאגן הנשיים.
יתכן שמקורן של נעלי העקב הוא במצרים העתיקה, שבה נמצאו נעלי העקב העתיקות בהיסטוריה. נעליים כאלה שימשו כבר בשנת 3,500 לפני הספירה כוהני דת גברים בטקסים דתיים במצרים העתיקה.
בימי הביניים, בסביבות המאה ה-15 נעלו לראשונה גם נשים נעלי עקב גבוהות שנקראו נעלי שופין או נעלי צ'ופין, כדי לשמור על השמלות מלכלוך. כיוון שגובהן שימש כסמל סטטוס, הגיעו לא פעם נעלי השופין לגבהים של 20 סנטימטרים ויותר. הגבהים המגוחכים שאליהן הגיעו נעליים אלה, בעיר ונציה למשל, הביאו לאיסור שהוציאה העיריה כנגד נעילת השופין. לא פעם נאלצו נשים להיעזר בבעליהן, בכדי שלא ליפול מנעלי שופין בגבהים לא סבירים.
מאה שנים אחר כך, ב-1533, הייתה זו קטרינה לבית מדיצ'י העשיר באיטליה שהזמינה מהסנדלר שלה נעלי עקב שאינן בצורת פלטפורמה אחידה, דוגמת אלה של הפאטן והשופין. היא ביקשה שהעקב הגבוה שבהן יהיה מתחת לעקב הרגל בלבד. צורת הנעל החדשה עוררה קנאה ברשתות החברתיות של התקופה, שקראו להן "רכילות". כך הפכו הנעליים החדשות לפופולריות בקרב נשים וגברים רבים, בעיקר באצולה הצרפתית.
אבל נעלי העקב הללו ספגו מהלומה בצרפת של אחרי המהפכה הצרפתית. מכיוון שהיו מזוהות עם המעמד הגבוה שהופל, הפסיקו הצרפתים לנעול נעלי עקב. זו הייתה שבירה ידה באופנת הנעליים בצרפת, כי לפני המהפכה היו נעלי העקב פופולאריות בקרב רבים מאצילי צרפת. אחד מהם היה מלך צרפת לואי ה-14 שציור מפורסם שלו מציג אותו בנעלי עקב.
רק בסוף המאה ה-19 הנשים חזרו לנעול נעלי עקב גבוהות. באותה תקופה הפכו נעלי העקב לפריט אופנה כמעט הכרחי לנשים מטופחות ואופנתיות.
בשנות ה-50 נולדו נעלי הסטילטו הנשיות מאד, נעליים עם עקב סטילטו, עקב צר וארוך.
נעלי הסטילטו זוהו עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו והיו לאופנתיות בכל העולם. במהלך השנים הן אף קיבלו תדמית פתיינית ומינית, כשהופיעו בסרטים לא צנועים. אך עם הזמן וכמו שקורה לא פעם בעולם האופנה, הפך עקב הסטילטו בהדרגה לפריט אופנתי ומבוקש גם בקרב נשים מהוגנות בעולם המודרני.
בשנות ה-70 כבשו את העולם נעלי הפלטפורמה הגבוהות והמצועצעות להחריד. נשים אז הלכו על נעליים גבוהות במיוחד ובאופרת הרוק "טומי" הופיע הכוכב של התקופה, אלטון ג'ון, בנעלי פלטפורמה בגובה עצום.
כיום, כמעט ואי אפשר לדמיין אישה אלגנטית ומטופחת, היוצאת בערב ללא נעלי עקב. גם כשברור שאינן נוחות וחלקן אף יכולות לגרום לבעיות בריאות, נעלי העקב הן ה-Go to של האופנה הנשית בבחירת נעלי ערב.
הנה תולדות נעלי העקב:
https://youtu.be/Xput-89ELJo
מדריך להליכה בנעלי עקב:
https://youtu.be/W6QqCi_aBg8
האם ילדות בגיל 7 צריכות לנעול נעלי עקב? (עברית)
https://youtu.be/gnNaPXaSUII
גבר שהחליט לבדוק איך זה לנעול נעלי עקב:
http://youtu.be/TgT4xG1FGd4
ואחד אחר שניסה זאת במשך יום שלם:
http://youtu.be/ylNy3cM12tA
נעלי "אול סטאר" (Converse All Star) נולדו בתחילת המאה ה-20 במפעל קטן בבוסטון שבארצות הברית, בשם קונוורס.
המפעל שהתמחה בנעלי גומי עלה על רעיון מקורי. ב-1917 נוצרו הנעליים הללו, עם סוליית גומי וחלק עליון עשוי בד קנווס חזק. הן היו אז שחורות בלבד, קצת כמו הצבע של רכבי הפורד טי, שנודעו בהיותם שחורים בלבד.
מ-1923 הן החלו לשאת את הטלאי העגול עם שמו של שחקן הכדורסל האמריקאי צ'ארלס ("צ'אק") טיילור. הוא היה למקדם המכירות שלהן והפיץ אותם בכל רחבי ארה"ב, כשלימד והדריך רבים בטכניקות הכדורסל שלו.
אז גם נוספה חתימתו של צ'אק טיילור לנעליים והן הפכו רשמית לאגדה. טיילור גם נתן עצות טובות ששיפרו את הנעליים והן הפכו לנעלי הספורט המצליחים בכדורסל ובספורט האולימפי של אמריקה. אחרי מלחמת העולם השנייה נעלו אותם 90% משחקני הכדורסל האמריקאים!
בשנת 1966 החלו לייצר את נעלי האולסטאר בצבעים רבים ובגזרות בגבהים שונים. הן הפכו יותר ויותר מצליחות ועברו את המכירות של 800 מיליון זוגות נעליים, מה שהפך את האולסטאר לנעליים הנמכרות ביותר בהיסטוריה.
הנה ההיסטוריה של נעלי אולסטאר:
https://youtu.be/3HA1yGIXF34
היתרונות של האולסטאר הקלאסיות:
https://youtu.be/Rhus2Py0iMU
האולסטאר בין ובראש נעלי הספורט המצליחים:
https://youtu.be/iBtueK-5p_Q
נעליים
עם 60 זוגות נעליים מכל הגדלים והסוגים האפשריים, שכמו ממתינים לבעליהם שיחזרו, הפסל "נעליים על הדנובה" (Shoes on the Danube Bank) הוא פסל שצובט את הלב. הפסל שעל גדות נהר הדנובה הוא אנדרטה שהוצבה בבודפשט בירת הונגריה בשנת 2005, במלאת 60 שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה. הוא פוסל בידי צמד האמנים ההונגריים גיולה פאואר וקאן טוגאי.
הנעליים הקפואות והנטושות עשויות המתכת שעל גדת הנהר הן לזכר הקורבנות היהודיים, שאולצו להסיר את נעליהם רגע לפני שנורו באכזריות על ידי הפשיסטים ההונגריים. אבל ההנצחה שעושה "נעליים על הדנובה" לא נועדה להזכיר רק את היהודים שנרצחו בזמן מלחמת העולם השנייה, אלא גם את הפשעים האיומים של ההונגרים, אנשי תנועת "צלב החץ", מי שהיו אז המנהיגים הגזעניים של הונגריה. חברי "צלב החץ" שיתפו פעולה עם הנאצים והמעשים נעשו בפקודת שליט הונגריה דאז, כהפגנת שיתוף פעולה עם הנאצים והתנדבות לסייע ברצח העם, פרי השנאה העיוורת ליהודים בהונגריה של אותם ימים.
הנה אנדרטת נעלי הברונזה שעל גדות נהר הדנובה:
http://youtu.be/JgOVJ2qPwus
עוד קצת על המקום העצוב עם הפער הבלתי נתפס בין שלוות הדנובה לבין האירועים שקרו בו:
http://youtu.be/EuzFSVUR42k
והנה מצגת על האנדרטה ופשעיהם של אנשי "צלב החץ":
http://youtu.be/o-0b4EjfTW0
בשנות ה-90 של המאה הקודמת היו הסניקרס (Sneakers), נעלי הספורט, אולי הפריט הכי אופנתי אצל הצעירים.
נעלי הספורט קיימים כבר מאז המאה ה-19, עת הוצגו לראשונה נעליים עם סוליות גומי וענו על הצרכים של ספורטאים וחובבי ספורט. בסוף אותה מאה ייוולד המונח "סניקרס" (Sneakers), באנגלית "התגנבות", מונח שנגזר מהעובדה שסוליות הגומי אפשרו הליכה וריצה שקטה.
במהלך המאה ה-20 נולדו נעלי הספורט מבד. מותגים כמו קונברס וקדס הפכו פופולריים במיוחד. עם זאת, תרבות נעלי הספורט וההצלחה הגדולה שלהם המריאו משנות ה-70, עם נעלי ספורט של חברות כמו "אדידס" ו"נייקי". באמצע שנות ה-80 מופיעים דגמי נעלי כדורסל איקוניות.
נעלי ה-Nike Air Jordan שיצאו ב-1985, הוקדשו לענק הכדורסל מייקל ג'ורדן ועם הצלחה חסרת תקדים של דגם אחד הן חוללו מהפכה בענף הסניקרס.
מאז הפכו נעלי ספורט ממוצר הנעלה אתלטי ושימושי להצהרה אופנתית ולסמל סטטוס של ממש. ללא הפסקה ממשיכות נעלי הספורט להתפתח, כשאינספור מותגים, דגמים וסגנונות, מיועדים לקהלי יעד שונים ומספקים שלל טעמים.
לצד נעלי ספורט ממוקדות ביצועים יוצאים דגמים מיוחדים ומהדורות אופנתיות. אחרות יוצאות בסדרות מוגבלות המיועדות לאספנים.
מגוון נעלי סניקרס לנשים לגברים מיוצר כיום על ידי מותגי האופנה המובילים בתחום הזה, ביניהם ואנס, נטורל וורלד, ניו באלאנס ועוד. בעולם כולו נמכרים נעלי סניקרס של המותגים הנחשקים ביותר, כמו לחמניות טריות.
בעשורים האחרונים מצליחים במיוחד נעלי סניקרס בסגנון ה"סופרגה" (Superga). מדובר במותג סניקרס איטלקי, שייסד ברנש בשם וולטר מרטיני וקיים מאז שנת 1911. במקור, אגב, הוא רצה לייצר נעלי טניס. אבל ההתמקדות הזו נעלמה עם ההצלחה, כשהסופרגה הלך והפך למותג סניקרס מצליח בכל העולם.
תולדות נעלי הספורט הם עדות לפופולריות המתמשכת והעצומה של הנעליים שנולדו לשימוש עולם הספורט והפכו למוצר אופנה לכל דבר.
הנה סיפורן של נעלי הסניקרס (עברית):
https://youtu.be/w4bhB2JOSRE
נעלי הסופרגה, הסניקרס האהובים על הבנות:
https://youtu.be/7NOdPwEUlpk
פרסומת לסניקרס, כלומר נעליים, אבל ללא ידיים:
https://youtu.be/WsBPTnTz-ro
סניקרס עם טכנולוגיה עכשווית ומפותחת מאוד:
https://youtu.be/S-jg1S5piK8
כך מייצרים את הסניקרס הלא תמיד מגניבות של ניו באלאנס:
https://youtu.be/Xd7j0mJ1OSo
פרסומת לעיתונות רחבת האופקים של ה"ניו יורק טיימס" בעזרת סניקרס:
https://youtu.be/pVJi_taqKd0
והסבר הנעליים ללא ידיים:
https://youtu.be/jsfyzOflZTg
לא פעם נמאס לנו מאיך שנעלי הספורט שלנו נראות. זה בכלל דבר מופלא, כמה שחפץ שימושי, שפעם נעלנו כדי לשמור על הרגליים, צריך היום להיות מעוצב כדי שנהיה מרוצים ממנו..
כדי לפתור את בעיית השעמום והצורך בהתחדשות הנעליים, יתכן שנעלי העתיד יהיו נעליים בעלי מסכים. המסכים הללו יהיו חלק ממרקם הנעליים ויאפשרו הקרנת דוגמאות עיצוב שמתאימות את עצמן למצב הרוח או הצורך של הנועל.
הנעליים ה-ShiftWear הן בדיוק כאלה. לאחר שיושלם פיתוחן הן יאפשרו להשתמש באפליקציה על הטלפון שלנו כדי לבחור ולהציג אנימציות מרהיבות שיוצגו על מסך גמיש וצבעוני, שהוא חלק מהנעליים. המסך הצבעוני, שבנוי כ"נייר אלקטרוני" (ePaper) יחליף את בדי הצד של הנעליים ויציג את המראה החדש של הנעליים שלכם.
סוללת הנעליים תספיק ל-30 ימים של שימוש. הטעינה תהיה אמנם אלחוטית, אבל הכי מעניין הוא שהן יאפשרו לנועל לטעון אותה בעזרת הרטט שמייצרת ההליכה היומיומית. ואגב, כדי למנוע מהנעליים המשוכללות האלה להיגמר מהר יותר מהסוללה שלהן, יהיו הנעליים עמידות במים. ניתן יהיה להיכנס עימן למים עד לעומק של 5 מטרים.
הנה נעלי המסכים האלקטרוניים של העתיד:
https://youtu.be/O5XhzmjUVnk
זוהי אחת התופעות העולמיות הלא-ברורות ושחוזרות על עצמן בהמון מקומות בעולם. לכאורה היא ללא הסבר ואיש לא מצליח להוכיח למה היא מכוונת. אבל המנהג לזרוק נעליים ולהשאירן תלויות על כבלי החשמל או הטלפון, הפך למנהג עולמי משונה ומרתק.
הדיעה הרווחת היא שהנעליים התלויות הן סימן של מקומות למסחר בסמים. הטענה של מצדדי העניין הזה היא שהנעליים התלויות הן משהו כמו שלט של חנות, אבל "שלט סודי" ומוסכם רק על יודעי דבר, המבינים שזהו סימון של חנות או מקום פעילות של סוחרי סמים.
אחרים מדברים על הנעליים שעל חוטי הטלפון כסימן גבול. הוא נועד לסמן את תחום השליטה של כנופיית רחוב. כל כנופיה אחרת תימנע מלהיכנס לתחומה, אלא אם כן כוונתה לייצר אלימות. כך מסמלות הנעליים על כבלי החשמל והטלפון את הטריטוריה, קצת כמו שהשתנה של בעלי חיים היא אמצעי לסימון הטריטוריה שלהם.
מצד שני, בכלל לא ברור שזו אכן טכניקה של כנופיות רחוב, בעיקר מכיוון שרבים הם הילדים הצעירים שמשליכים נעליים אל כבלי רשת החשמל ושאין בינם לבין הכנופיות הללו דבר.
רבים סבורים שבכלל מדובר באקט תמים של פרידה מהנעליים הישנות. כולנו יודעים כמה קשה לעיתים להתנתק מהנעליים והבגדים הישנים שלנו. כך מתאפשרת לנו פגישה עם הנעליים הישנות שלנו, למשך תקופה ארוכה. בכל עת שנרצה בכך, ניתן להגיע ולהצביע עליהם ולומר: "הי, הנה הנעליים שלי!".
כך או כך, המסתורין של הנעליים התלויות על עמוד הטלפון והחשמל ימשיך ללוות אותנו עוד זמן, עד שתתגלה (או שלא) הסיבה למנהג הלא מובן הזה.
הנה הסבר לתופעה המוזרה של נעליים התלויות על כבלי חשמל (עברית):
https://youtu.be/2UqteSVLUH4
באנגלית על הנעליים על כבלי חשמל:
https://youtu.be/lU5Vcc79gv4
כתבת טלוויזיה של רשת פוקס על הנושא:
https://youtu.be/wxcM8R1R43o
זה מה שאנשים ברחוב חושבים על הסיבה לתופעה של נעליים על כבלי חשמל:
https://youtu.be/IXzzAi6feEg
יש מקומות שבהם זה מוגזם, כמו באותו שביל צעידה שכל מי שמשלים אותו מרגיש צורך להשליך את נעליו למעלה:
https://youtu.be/mCO2V7hFIcI
וסרטון תיעודי על תופעת הנעליים שעל חוטי החשמל והטלפון:
https://youtu.be/BuXwPtgjFGU?long=yes
נעלי העץ (Clog), קבקבים עשויים מעץ צפצפה, הם סמל לאומי בהולנד ומסימני ההיכר של ההולנדים. מדובר במסורת הולנדית בת מאות שנים. במקומות רבים ניתן עדיין לראותן בשימוש יומיומי, במיוחד באזורים הכפריים ובאתרי התיירות.
הקבקבים ההולנדיות נולדו כדי למנוע את הרטבת כפות הרגליים אצל החקלאים ההולנדיים. האדמה בהולנד היא בוצית ורטובה והחקלאים שבאים במגע יומיומי עם הקרקע הרטובה נהגו להשתמש בקבקבים העשויים עץ צפצפה מיוחד, עץ שאינו חדיר למים, כדי לעבוד בצורה נוחה ויבשה.
יתרון נוסף לקפקפי העץ של החקלאים ההולנדים הוא בשמירה על כף רגלו של החקלאים מפני דריכה של הפרות שאותן הם חולבים ומטפלים בהן.
הולנדי ממוצע לא ינעל את קבקבי העץ ביומיום ובעיר כנראה שבכלל לא. נעלי העץ ההולנדיות נשמרות רק לאירועים מיוחדים וחגיגות מסורתיות.
את הקבקבים יוצרים בשתי שיטות עיקריות. בעבודת יד השיטה היא לפסל את החלק הפנימי, החור של הקבקב, במפסלת ביד. המפסלת למעשה יוצרת את החור בתוך הנעל החיצונית שיצר האמן בגזר עץ שנכרת בגיליוטינה ידנית. אמן נעליים יוצר בעבודת יד בממוצע כ-5 זוגות של קבקבים ביום עבודה.
כמובן שהצביעה והקישוט הן פונקציה של סוג הנעל ומטרותיה. נעל חקלאית תהיה פחות מסוגננת ומושקעת, בעוד שנעל ייצוגית תהיה מקושטת מאד.
#איך מייצרים קבקבים הולנדיים בימינו?
בשיטה המודרנית להכנת קבקבים הולנדיים חותכים ומעצבים את החלק החיצוני של הקבקב מגזרי עץ שנחתכו בגיליוטינה והוקצעו במקצוע. לאחר מכן משרים את העץ במים במשך 4 שעות וכך מרככים אותו. אז משמשת מכונה לעיבוד חיצוני של צורת הנעל, באמצעות שבלונה, בצורה שמזכירה שכפול מפתחות.
בשלב הבא נכנסות הנעליים למכונת כרסום שמעצבת את החלק הפנימי של הקבקב. המפסלות שבמכונה מסתובבות במהירות גבוהה ומבצעות את הכרסום במהירות. הצביעה והקישוט נעשים בדרך כלל בשילובים משתנים של אדם ומכונה, בהתאם למפעל.
מפעלים ובתי מלאכה קטנים שכאלה מייצרים עד 100 זוגות ביום, בעוד שמפעלים המצוידים במכונות ממוחשבות מייצרים אלפי זוגות קבקבים ביום.
הנה סיפורן של נעלי העץ מהולנד:
https://youtu.be/lwF6mJSwgpo
ההולנדיות נהגו אפילו לרקוד בקבקבי העץ ההולנדיים:
https://youtu.be/a3lkTZ49ejU
אמן מייצר ביד את הנעליים המסורתיות של ההולנדים:
https://youtu.be/V60N53qsjVw
וכך מייצרים את הנעליים של ההולנדים במפעל ממוכן:
https://youtu.be/Spd0qcljurs
מוזיאון נעלי העץ ההולנדיות, עם הסבר ששווה לבחון:
https://youtu.be/FWdvUdzszvw
מהי הנעל החכמה והאם נעל רגילה יכולה להיות כזו?
נעליים חכמות (Smart Shoes) הן מכשירי IOT (אינטרנט של הדברים) שכמו כל המכשירים הללו מושתלים בהן שבבים וחיישנים.
רכיבים כאלה מאפשרים לאגור ולנתח מידע או לשדר אותו דרך האינטרנט, כדי לבצע משימות ייעודיות. נעלי ספורט חכמות יודעות להעביר מידע ספורטיבי ונעליים חכמות אחרות מעבירות מידע על התנהלות במהלך היום.
באחרות ניתן להחליף את העיצוב, דרך אפליקציה השולטת במסכי הצד שמוטמעים בצידי הנעליים.
נעלי לצ'אל שפותחו בהודו מחוברות למפות מקוונות ומסייעות לעיוורים להגיע ליעדם. הן עושות זאת באמצעות רטט או איתות בכל פניה והכוונה לכיוון הנכון.
בנעלי Glagla יש חיישנים ושבבים שסופרים את הצעדים במהלך היום, מודדים את חום הרגל ומחממים אותה במידת הצורך, מחשבים את שריפת הקלוריות ועוד.
את מדרסי DigitSole החכמים ניתן לשים בנעליים הרגילות והם עושים דברים דומים - אבל עם הנעליים הרגילות שאתם אוהבים או אוהבות כל כך.
כיום פותחו אפשרויות רבות להרכבת מעגלים ואלקטרוניקה של מחשוב לביש מבוסס ארדואינו, המולבש על נעליים רגילים והופך אותן חכמות בפעולות שונות. כך שהוכנה, כמו אצלנו בני האדם, נרכשת וניתן לרכישה וליצירה עצמית - עם אוטודידקטיקה טכנולוגית של ימינו.
הנה קונספט הנעליים החכמות:
https://youtu.be/BHdIz-FeMQ8
כמה דגמי נעליים חכמות:
https://youtu.be/P0ipdsPMxe4
בעקבות הנעליים החכמות של לצ'אל לעיוורים פיתחו גם מייקרים מעגלים שהופכים נעליים רגילות לחכמות:
https://youtu.be/b2JgTbAGM70
שיתוף פעולה חכם של נייקי ושיאומי:
https://youtu.be/9JMIfJ4Oz5o
נעלי DigitSole המשנות טמפרטורה לבחירת הנועל:
https://youtu.be/sQLjDUyJUqs
ומדרסים חכמים שלהם שמשדרים נתונים על הצועד איתם:
https://youtu.be/mPgSntJwHwE
נעליים חכמות (Smart Shoes) הן מכשירי IOT (אינטרנט של הדברים) שכמו כל המכשירים הללו מושתלים בהן שבבים וחיישנים.
רכיבים כאלה מאפשרים לאגור ולנתח מידע או לשדר אותו דרך האינטרנט, כדי לבצע משימות ייעודיות. נעלי ספורט חכמות יודעות להעביר מידע ספורטיבי ונעליים חכמות אחרות מעבירות מידע על התנהלות במהלך היום.
באחרות ניתן להחליף את העיצוב, דרך אפליקציה השולטת במסכי הצד שמוטמעים בצידי הנעליים.
נעלי לצ'אל שפותחו בהודו מחוברות למפות מקוונות ומסייעות לעיוורים להגיע ליעדם. הן עושות זאת באמצעות רטט או איתות בכל פניה והכוונה לכיוון הנכון.
בנעלי Glagla יש חיישנים ושבבים שסופרים את הצעדים במהלך היום, מודדים את חום הרגל ומחממים אותה במידת הצורך, מחשבים את שריפת הקלוריות ועוד.
את מדרסי DigitSole החכמים ניתן לשים בנעליים הרגילות והם עושים דברים דומים - אבל עם הנעליים הרגילות שאתם אוהבים או אוהבות כל כך.
כיום פותחו אפשרויות רבות להרכבת מעגלים ואלקטרוניקה של מחשוב לביש מבוסס ארדואינו, המולבש על נעליים רגילים והופך אותן חכמות בפעולות שונות. כך שהוכנה, כמו אצלנו בני האדם, נרכשת וניתן לרכישה וליצירה עצמית - עם אוטודידקטיקה טכנולוגית של ימינו.
הנה קונספט הנעליים החכמות:
https://youtu.be/BHdIz-FeMQ8
כמה דגמי נעליים חכמות:
https://youtu.be/P0ipdsPMxe4
בעקבות הנעליים החכמות של לצ'אל לעיוורים פיתחו גם מייקרים מעגלים שהופכים נעליים רגילות לחכמות:
https://youtu.be/b2JgTbAGM70
שיתוף פעולה חכם של נייקי ושיאומי:
https://youtu.be/9JMIfJ4Oz5o
נעלי DigitSole המשנות טמפרטורה לבחירת הנועל:
https://youtu.be/sQLjDUyJUqs
ומדרסים חכמים שלהם שמשדרים נתונים על הצועד איתם:
https://youtu.be/mPgSntJwHwE
מה ההיסטוריה של נעלי הסטילטו?
נעלי הסטילטו (Stiletto heel) הן מפריטי האופנה המרכזיים של האישה המודרנית וכבר תקופה ארוכה שהן מזוהות עם מראה נשי מסוגנן ומושך.
כל נעלי הסטילטו מתאפיינות בעקב סטילטו, שהוא עקב צר במיוחד, דקיק וארוך. בין סוגי העקבים של נעלי העקב המודרניות תופסים בימינו עקבי סטילטו מקום ייחודי משלהם. גובה העקב בהן מתחיל מ-5 סנטימטרים ומגיע ל-20 סנטימטר ויותר.
המילה האיטלקית "סטילטו" משמעותה "פגיון חד", על שם פגיון הסטילטו (stiletto dagger) הצר והחודרני שהחזיקו גברים שם. אאוץ'...
המעניין הוא שאף שעקבים כאלו התקיימו בנעליים זמן רב לפני כן, עקבים צרים וארוכים מופיעים בציורים מתחילת המאה ה-19, רק ב-1930 הוצמד להם השם "סטילטו".
לידתן של נעלי הסטילטו המודרניות באה בשנות ה-50 של המאה העשרים. הייתה זו קריסטין ווגנר שהכניסה לתוך עקב העץ ב-1950 מוט מתכת. בכך היא הפכה את העקב הדקיק לחזק, עמיד ואמין עבור נשים.
הנעליים דקיקות העקב התפרסמו בעולם והפכו מזוהות עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו שהצטלמה איתן. לא מעט בזכותה הן זכו לפופולריות עצומה והפכו אופנתיות וסמל נשי מתקדם בכל העולם.
במהלך השנים קיבלו נעליים אלה תדמית פתיינית ומינית, בין השאר כשהופיעו בסרטים לא צנועים. בהמשך הגיעו נעלי הסטילטו לסרטי "פילם נואר" והיו למאפיין נפוץ של ה"פאם פאטאל", דמות האישה המפתה והמסתורית שהופיעה בהם.
וכמו שקורה לא פעם, עם הזמן והתרבות הפופולרית, כשנעלי הסטילטו מופיעות שוב ושוב בספרות ובסרטים, היה עקב הסטילטו לפריט אופנתי מבוקש בקרב נשים מכול הסוגים, כולל נשות עסקים ונשים מכובדות בעולם המודרני.
הנה נעלי הסטילטו:
https://youtu.be/MoRxf2HoU_I
תולדות נעלי העקב והשלב בו הסטילטו מככב:
https://youtu.be/DzSaV7ewI6w
נעלי סטילטו מוגזמות?
https://youtu.be/k7cx5ITv6S8
וסיפורן בהיסטוריה של נעלי העקב:
http://youtu.be/LTzGj2u5vNs
נעלי הסטילטו (Stiletto heel) הן מפריטי האופנה המרכזיים של האישה המודרנית וכבר תקופה ארוכה שהן מזוהות עם מראה נשי מסוגנן ומושך.
כל נעלי הסטילטו מתאפיינות בעקב סטילטו, שהוא עקב צר במיוחד, דקיק וארוך. בין סוגי העקבים של נעלי העקב המודרניות תופסים בימינו עקבי סטילטו מקום ייחודי משלהם. גובה העקב בהן מתחיל מ-5 סנטימטרים ומגיע ל-20 סנטימטר ויותר.
המילה האיטלקית "סטילטו" משמעותה "פגיון חד", על שם פגיון הסטילטו (stiletto dagger) הצר והחודרני שהחזיקו גברים שם. אאוץ'...
המעניין הוא שאף שעקבים כאלו התקיימו בנעליים זמן רב לפני כן, עקבים צרים וארוכים מופיעים בציורים מתחילת המאה ה-19, רק ב-1930 הוצמד להם השם "סטילטו".
לידתן של נעלי הסטילטו המודרניות באה בשנות ה-50 של המאה העשרים. הייתה זו קריסטין ווגנר שהכניסה לתוך עקב העץ ב-1950 מוט מתכת. בכך היא הפכה את העקב הדקיק לחזק, עמיד ואמין עבור נשים.
הנעליים דקיקות העקב התפרסמו בעולם והפכו מזוהות עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו שהצטלמה איתן. לא מעט בזכותה הן זכו לפופולריות עצומה והפכו אופנתיות וסמל נשי מתקדם בכל העולם.
במהלך השנים קיבלו נעליים אלה תדמית פתיינית ומינית, בין השאר כשהופיעו בסרטים לא צנועים. בהמשך הגיעו נעלי הסטילטו לסרטי "פילם נואר" והיו למאפיין נפוץ של ה"פאם פאטאל", דמות האישה המפתה והמסתורית שהופיעה בהם.
וכמו שקורה לא פעם, עם הזמן והתרבות הפופולרית, כשנעלי הסטילטו מופיעות שוב ושוב בספרות ובסרטים, היה עקב הסטילטו לפריט אופנתי מבוקש בקרב נשים מכול הסוגים, כולל נשות עסקים ונשים מכובדות בעולם המודרני.
הנה נעלי הסטילטו:
https://youtu.be/MoRxf2HoU_I
תולדות נעלי העקב והשלב בו הסטילטו מככב:
https://youtu.be/DzSaV7ewI6w
נעלי סטילטו מוגזמות?
https://youtu.be/k7cx5ITv6S8
וסיפורן בהיסטוריה של נעלי העקב:
http://youtu.be/LTzGj2u5vNs
מהן הנעליים שנקשרות לבד?
בין מכוניות מעופפות, הולגרמות שטסות אליך משלטי חוצות וסקייטבורדים מרחפים, הציג הסרט "בחזרה לעתיד 2" את הפנטזיות של פיתוחי העתיד. זה היה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ורבים התלהבו מהמצאה קטנה אבל מעוררת חיוך - נעלי ספורט שקושרות את עצמן לבד.. "נייקי מאג" היה שמן של הנעליים הללו, שנרכסות בעצמן, ושאותן נועל מרטי מק'פליי (בגילומו של מייקל ג'יי פוקס) בסרט ויוצא לרחף עם הסקייטבורד המרחף שלו, ההוברבורד.
משך שנים רבות היו הנעליים בשריכה אוטומטית, בחזקת "הנעליים שמעולם לא יוצרו.." - ואכן, לנעליים המופלאות הללו, שנעל מרטי בסרט, לא היה שום בסיס טכנולוגי. בסרט, אגב, כדי שייראה כאילו הנעלים נשרכות מעצמן, נשכבו על הרצפה עשרות עוזרי הפקה, שברגע הנכון פשוט משכו בשרוכים מהצד.. במציאות, סברו רבים שכמו חלק מההמצאות המעופפות שבסרט, ייקח עוד זמן רב עד שניתן יהיה לרכוש את הנעליים האוטומטיות האלה בחנויות הקרובות למקום מגוריהם.
אבל חברת נייקי, החברה שייצרה את הנעליים המיוחדות להפקת הסרט לפני 30 שנה, החליטה להפתיע והצליחה. אמנם היו שמועות ועיתונאים דיווחו שנייקי הגישה בקשה לפטנט על נעל שנקשרת לבד, אבל איש לא חשב ש"נעלי מרטי מק'פליי" יהפכו למציאות כל כך מהר. לרגל שנת 2015, שנת העתיד של "בחזרה", השיקה נייקי רשמית את "נעלי מרטי מק'פליי", או בשם הרשמי והחדש שלהן נעלי "נייקי מאג". במילים אחרות - הנעליים הנרכסות בעצמן כבר כאן ולא כמעט - מסוף 2016 הן הפציעו באמת ומוצעות למכירה בחנויות הנעליים היוקרתיות, לטובת שוחרי הנוסטלגיה והמון של בטלנים שמתעצלים לרכוס את השרוכים לבד..
הנה נעלי "בחזרה לעתיד" שיוצרו על ידי חברת נייק בשביל הסרט:
https://youtu.be/7wrw19K_g_M
הפרסומת לנעלי "נייקי מאג" החדשות:
http://youtu.be/n_Cz7efpQQk
הודעה מוקדמת על הנעליים החדשות שייצאו למכירה באביב 2016:
http://youtu.be/7vo_NfhkyZw
הנעליים למכירה:
https://youtu.be/mRBNCGgzBFc
המון זמן חלמו על הנעליים הללו:
http://youtu.be/9X2mtW2IUgE
וב-CNN דיווחו עליהן בהתלהבות:
http://youtu.be/6sO-faFVLLQ
בין מכוניות מעופפות, הולגרמות שטסות אליך משלטי חוצות וסקייטבורדים מרחפים, הציג הסרט "בחזרה לעתיד 2" את הפנטזיות של פיתוחי העתיד. זה היה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ורבים התלהבו מהמצאה קטנה אבל מעוררת חיוך - נעלי ספורט שקושרות את עצמן לבד.. "נייקי מאג" היה שמן של הנעליים הללו, שנרכסות בעצמן, ושאותן נועל מרטי מק'פליי (בגילומו של מייקל ג'יי פוקס) בסרט ויוצא לרחף עם הסקייטבורד המרחף שלו, ההוברבורד.
משך שנים רבות היו הנעליים בשריכה אוטומטית, בחזקת "הנעליים שמעולם לא יוצרו.." - ואכן, לנעליים המופלאות הללו, שנעל מרטי בסרט, לא היה שום בסיס טכנולוגי. בסרט, אגב, כדי שייראה כאילו הנעלים נשרכות מעצמן, נשכבו על הרצפה עשרות עוזרי הפקה, שברגע הנכון פשוט משכו בשרוכים מהצד.. במציאות, סברו רבים שכמו חלק מההמצאות המעופפות שבסרט, ייקח עוד זמן רב עד שניתן יהיה לרכוש את הנעליים האוטומטיות האלה בחנויות הקרובות למקום מגוריהם.
אבל חברת נייקי, החברה שייצרה את הנעליים המיוחדות להפקת הסרט לפני 30 שנה, החליטה להפתיע והצליחה. אמנם היו שמועות ועיתונאים דיווחו שנייקי הגישה בקשה לפטנט על נעל שנקשרת לבד, אבל איש לא חשב ש"נעלי מרטי מק'פליי" יהפכו למציאות כל כך מהר. לרגל שנת 2015, שנת העתיד של "בחזרה", השיקה נייקי רשמית את "נעלי מרטי מק'פליי", או בשם הרשמי והחדש שלהן נעלי "נייקי מאג". במילים אחרות - הנעליים הנרכסות בעצמן כבר כאן ולא כמעט - מסוף 2016 הן הפציעו באמת ומוצעות למכירה בחנויות הנעליים היוקרתיות, לטובת שוחרי הנוסטלגיה והמון של בטלנים שמתעצלים לרכוס את השרוכים לבד..
הנה נעלי "בחזרה לעתיד" שיוצרו על ידי חברת נייק בשביל הסרט:
https://youtu.be/7wrw19K_g_M
הפרסומת לנעלי "נייקי מאג" החדשות:
http://youtu.be/n_Cz7efpQQk
הודעה מוקדמת על הנעליים החדשות שייצאו למכירה באביב 2016:
http://youtu.be/7vo_NfhkyZw
הנעליים למכירה:
https://youtu.be/mRBNCGgzBFc
המון זמן חלמו על הנעליים הללו:
http://youtu.be/9X2mtW2IUgE
וב-CNN דיווחו עליהן בהתלהבות:
http://youtu.be/6sO-faFVLLQ
מהי הפרסה של הסוס ולמה היא נחוצה?
קצת כמו נעליים לסוס, פרסות סוסים (Horseshoes) הן מעין "נעליים" המשמשות להגנת כפות רגלי הסוסים ומסייעות לשיפור יכולותיהם ולתפקוד מיטבי שלהם.
אבל מדוע הסוסים זקוקים לפרסות?
מטרתם העיקרית של הפרסות היא להגן על הפרסות הטבעיות של הסוס מפני בלאי. סוסים בטבע לא שוחקים את רגליהם כמו בשירות האדם. אבל לאדם הם משמשים לרכיבה, לעבודה ולמרוצי סוסים וחשופים לסכנה של פציעות ונזקים בפרסה.
נזקים כאלו עלולים להיות כואבים ומתישים ולכן הפרסות מספקות לסוס שכבת הגנה השומרת על הפרסות הטבעיות שלו, כמו גם על בריאותו ועל העמידות שלו במהלך מילוי המשימות.
השמירה העיקרית על רגלי הסוס היא מפני משטחים קשים, כמו פני שטח סלעיים, בטון או אספלט.
אך הפרסות גם עוזרות לחלק את משקלו של הסוס באופן שווה על פני הפרסה, מה שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לפציעה.
עוד מסייעות הפרסות להפחית את סכנת ההחלקה של הסוס, מה שעלול להיות מסוכן לו מאוד ומסכן גם את הרוכב. סוסים עם פרסות קשיחות זוכים ביציבות ואחיזה טובים יותר על פני משטחים שונים ובכך מתאפשר להם לבצע טוב יותר מגוון של משימות.
#צורות וגדלים
ראיתם פרסות בצורת לב או ביצה וכדומה? - לא טעיתם וגם לא מדובר בעניין עיצובי או אסתטי של המפרזל, בעל המקצוע שמתקין לסוסים את הפרסות. גודלו של הסוס, הגזע שלו (שמבדיל את מבנה גופו) ומטרות השימוש בו - הם שמשפיעים על גודלן וצורתן של הפרסות שיותקנו לו.
צורות שונות של פרסות ישמשו לשיפור הביצועים והצעידה של הסוסים. לחלק מהן, למשל, מחברים זיזים או בליטות, המקנים לסוס יכולת משיכה נוספת, כשהוא צועד על משטחים חלקים.
#התפתחות הפרסות
ההיסטוריה של הפרסות מתחילה עוד מימי קדם. פרסות שימשו את הצבא הרומי כדי להגן על רגלי הסוסים שלהם.
בתחילה, הן היו עשויות עור גולמי, אך עם הזמן הן התפתחו והפכו עמידות יותר ושרדו לאורך זמן. כיום, הפרסות עשויות מפלדה או אלומיניום, חומרים שמקנים לפרסות הסוסים הגנה טובה יותר.
במהלך הדורות התפתחו הפרסות עוד יותר. בנוסף להגנה והמשיכה הטובים יותר לסוסים, הן גם הפכו ליותר עמידות והשרידות שלהן לאורך זמן, גם היא השתפרה פלאים.
כך לומדים לפרזל סוסים (עברית):
https://youtu.be/cLxpGHXwVIg?t=17s
למה סוסים צריכים פרסות?
https://youtu.be/yk1M1jQGnCQ
הסבר לילדים:
https://youtu.be/Di6zV8RPd9s
מפרזל סוסים בעבודה:
https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s
וכך מטפלים בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
קצת כמו נעליים לסוס, פרסות סוסים (Horseshoes) הן מעין "נעליים" המשמשות להגנת כפות רגלי הסוסים ומסייעות לשיפור יכולותיהם ולתפקוד מיטבי שלהם.
אבל מדוע הסוסים זקוקים לפרסות?
מטרתם העיקרית של הפרסות היא להגן על הפרסות הטבעיות של הסוס מפני בלאי. סוסים בטבע לא שוחקים את רגליהם כמו בשירות האדם. אבל לאדם הם משמשים לרכיבה, לעבודה ולמרוצי סוסים וחשופים לסכנה של פציעות ונזקים בפרסה.
נזקים כאלו עלולים להיות כואבים ומתישים ולכן הפרסות מספקות לסוס שכבת הגנה השומרת על הפרסות הטבעיות שלו, כמו גם על בריאותו ועל העמידות שלו במהלך מילוי המשימות.
השמירה העיקרית על רגלי הסוס היא מפני משטחים קשים, כמו פני שטח סלעיים, בטון או אספלט.
אך הפרסות גם עוזרות לחלק את משקלו של הסוס באופן שווה על פני הפרסה, מה שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לפציעה.
עוד מסייעות הפרסות להפחית את סכנת ההחלקה של הסוס, מה שעלול להיות מסוכן לו מאוד ומסכן גם את הרוכב. סוסים עם פרסות קשיחות זוכים ביציבות ואחיזה טובים יותר על פני משטחים שונים ובכך מתאפשר להם לבצע טוב יותר מגוון של משימות.
#צורות וגדלים
ראיתם פרסות בצורת לב או ביצה וכדומה? - לא טעיתם וגם לא מדובר בעניין עיצובי או אסתטי של המפרזל, בעל המקצוע שמתקין לסוסים את הפרסות. גודלו של הסוס, הגזע שלו (שמבדיל את מבנה גופו) ומטרות השימוש בו - הם שמשפיעים על גודלן וצורתן של הפרסות שיותקנו לו.
צורות שונות של פרסות ישמשו לשיפור הביצועים והצעידה של הסוסים. לחלק מהן, למשל, מחברים זיזים או בליטות, המקנים לסוס יכולת משיכה נוספת, כשהוא צועד על משטחים חלקים.
#התפתחות הפרסות
ההיסטוריה של הפרסות מתחילה עוד מימי קדם. פרסות שימשו את הצבא הרומי כדי להגן על רגלי הסוסים שלהם.
בתחילה, הן היו עשויות עור גולמי, אך עם הזמן הן התפתחו והפכו עמידות יותר ושרדו לאורך זמן. כיום, הפרסות עשויות מפלדה או אלומיניום, חומרים שמקנים לפרסות הסוסים הגנה טובה יותר.
במהלך הדורות התפתחו הפרסות עוד יותר. בנוסף להגנה והמשיכה הטובים יותר לסוסים, הן גם הפכו ליותר עמידות והשרידות שלהן לאורך זמן, גם היא השתפרה פלאים.
כך לומדים לפרזל סוסים (עברית):
https://youtu.be/cLxpGHXwVIg?t=17s
למה סוסים צריכים פרסות?
https://youtu.be/yk1M1jQGnCQ
הסבר לילדים:
https://youtu.be/Di6zV8RPd9s
מפרזל סוסים בעבודה:
https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s
וכך מטפלים בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
מהו צמח נעלי הבית הצהובות?
נעלי הבית הצהובות (Yellow Lady's Slipper) הוא כינוי עממי לצמח משעשע ויקר להפליא. שמו האמתי בעברית הוא "נעלון גברת". זהו פרח סחלב צנוע, אך יפה להפליא, שפרחיו מזכירים נעלי מוקאסין צהובות.
אבל נעלון הגברת הוא לא רק יפה, אלא גם בריא. רבים משתמשים בו כתרופה טבעית למתח נפשי, דיכאון, חרדות, עצבים, היסטריה, מצבי לחץ ונדודי שינה. יש הרואים בו גם פתרון או הקלה על כאבי ראש, אפילפסיה ועיוות שרירים.
הביקוש לשורשיו של "נעלי הבית הצהובים" גורם להיעלמותו המהירה. רבים מחפשים את הנעליים האבודות לשווא והוא הולך ונעלם. יש מי שכבר הירשה לעצמו לשלם במכירה פומבית כ-5,000 דולרים, עבור גבעול אחד.
הנה פרחי נעלי הבית הצהובות:
https://youtu.be/n6Dkp_jbNEA
עוד מהצמח היפה להפליא הזה:
https://youtu.be/4TmVtDxA684
כדרכן של נעליים, יש אותן בצבעים נוספים:
https://youtu.be/6-Y8xzKVhiQ
ויש מי שמגדלים אותם בעציצים:
https://youtu.be/eDTe_NB52fg
נעלי הבית הצהובות (Yellow Lady's Slipper) הוא כינוי עממי לצמח משעשע ויקר להפליא. שמו האמתי בעברית הוא "נעלון גברת". זהו פרח סחלב צנוע, אך יפה להפליא, שפרחיו מזכירים נעלי מוקאסין צהובות.
אבל נעלון הגברת הוא לא רק יפה, אלא גם בריא. רבים משתמשים בו כתרופה טבעית למתח נפשי, דיכאון, חרדות, עצבים, היסטריה, מצבי לחץ ונדודי שינה. יש הרואים בו גם פתרון או הקלה על כאבי ראש, אפילפסיה ועיוות שרירים.
הביקוש לשורשיו של "נעלי הבית הצהובים" גורם להיעלמותו המהירה. רבים מחפשים את הנעליים האבודות לשווא והוא הולך ונעלם. יש מי שכבר הירשה לעצמו לשלם במכירה פומבית כ-5,000 דולרים, עבור גבעול אחד.
הנה פרחי נעלי הבית הצהובות:
https://youtu.be/n6Dkp_jbNEA
עוד מהצמח היפה להפליא הזה:
https://youtu.be/4TmVtDxA684
כדרכן של נעליים, יש אותן בצבעים נוספים:
https://youtu.be/6-Y8xzKVhiQ
ויש מי שמגדלים אותם בעציצים:
https://youtu.be/eDTe_NB52fg
