הנה הסבר של השימוש הנכון ברווחים ובסימני פיסוק בכתיבה באאוריקה:


רווח
====
אין לכתוב רווח לפני סימן פיסוק.
אחרי כל סימן פיסוק, לעומת זאת, חייב להיות רווח!

דוגמאות: אני נכון. אני לא נכון. וגם אני לא נכון.


נקודה
======
בכל סוף משפט חייבת להיות נקודה. מטרתה היא לחייב את הקורא לעצור לרגע ואז להמשיך לקרוא. אחרי נקודה יכול לבוא משפט עם ו' החיבור בתחילתו, גם אם זה נדיר.

דוגמאות: בסוף משפט נכון תבוא נקודה. ואז יתחיל משפט חדש בנושא חדש.


שלוש נקודות (..)
=================
משתמשים בהן כדי להבהיר שיש המשך למשפט, אך הוא אינו גלוי כאן (הקורא יכול לחשוב לבד. זה פתוח למחשבה..).

דוגמאות: לפעמים יש המשך למשפט אבל...


שתי נקודות
===========
לא קיימות בדקדוק העברי.

דוגמאות לא טובות: אנחנו לא קיימות..


פסיק (,)
========
בא בין נושא לנושא, אם המשפט עוסק בכמה נושאים. כך יבוא בין כל נושא ונושא סימן פסיק, שיפריד ביניהם.

דוגמאות: אני כותב עם פסיק, מפסק עם פסיק, שותה קצת פסיקים ובסוף הולך לישון.


ו' החיבור
=========
אין לכתוב ו' החיבור אחרי פסיק או נקודה. כלומר, לפני ו' החיבור אין לכתוב פסיק. או שכותבים ו' או שכותבים פסיק. כנ"ל אין לכתוב ו' החיבור אחרי נקודה.

חשוב: אמנם האקדמיה ללשון עברית מתירה זאת בשניהם, אבל רק במקרים מסוימים, נדירים יחסית, כמו נושא ונשוא חדשים אחרי פסיק או בשפה גבוהה (עם לגיטימציה מהתנ"ך) למקרה של ו' החיבור אחרי נקודה. אנחנו באאוריקה עדיין לא שם אז לא!

דוגמאות: זה, וזה, וזה. וגם זה - כולם אסורים כאן בתכלית האיסור.


סימן שאלה
=========
בסוף שאלה יבוא תמיד סימן שאלה (?)

דוגמאות: אתם הבנתם שתמיד בסוף שאלה יבוא סימן קריאה?


סימן קריאה
==========
בסוף הבעת רגש יכול לבוא סימן הקריאה (!). מבחינתנו, נשמח שיהיו כמה שפחות סימני קריאה.

דוגמאות: אל תשכחו שאיכפת לנו מסימני הקריאה כאן!


סימן שאלה וסימן קריאה (?!)
==========================
אם אתם גם שואלים שאלה וגם מביעים רגש, רק אז תוכלו להשתמש בשניהם (?!).

דוגמאות: אתם מודעים לזה שאנחנו דואגים לכם?!


הערה: יש שמשתמשים בצורה הפוכה בשניהם, (עם סיום בסימן שאלה -!?) לתיאור הפתעה או הלם.

דוגמאות: זה מדהים שאתם לא מסוגלים לפסק נכון!?


מקפים
=====
במידה ואחרי אותיות החיבור (ב כ ל מ) יבואו מספר או מילה בשפה זרה, יבוא תמיד מקף ביניהם.

דוגמאות: ב-2 אני הולך, אולי אסע מחר ל-New York.


נקודותיים
==========
כשעומדת לבוא רשימה יוצגו לפניה הנקודותיים (:) - הרשימה תבוא תמיד בשורה הבאה ובין הפריטים בשורה יבואו פסיקים ().

דוגמאות לסימני פיסוק: פסיק, נקודה, נקודותיים, סימן שאלה וסימן קריאה.


גרשיים
=======
נהוג להכניס ציטטות בתוך "גרשיים כפולים".

מחשבות נהוג להכניס לתוך 'גרשיים בודדים'.


דוגמאות אמיתיות לשאלות שכתובות רע:
==================================
נכתב: מאמינים במזלות? אסטרולוגיה, התאמה לפי מזלות..?
הנכון: מאמינים במזלות, אסטרולוגיה והתאמה לפי מזלות?


והנה סרטון שמסביר יפה את השימוש בסימן הפסיק (עם תרגום לעברית):

https://youtu.be/GHnl1O3NGJk

אם תסתכלו היטב על הציור של ז'ורז' סרה, יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי "לה גרנד ז'אט", תראו שהוא מצויר מאלפי נקודות צבע בודדות, שביחד מרכיבות את התמונה המלאה.

זו טכניקה מרתקת של ציור בנקודות, שנקראת "פוינטיליזם", שיטה אמנותית לציור שאפשר לתרגם אותה למשהו כמו "נקודתיות". הצייר שכאן, ז'ורז' סרה, היה החלוץ בפיתוח הפוינטיליזם. תוכלו להכירה בתגית "פוינטיליזם" אבל שימו לב שכמו בתמונה שכאן, בשיטת הפוינטיליזם מצוירת התמונה בנקודות ובכתמים מבודדים של צבע, במקום בקווים ובמשיכות מכחול, כמו שמקובל בציורים ה"רגילים" של אותה התקופה.

בציור זה הציג סרה את מה שיהפוך לעיקר משימתו האמנותית - הוא התחיל את זרם ה"נאו-אימפרסיוניזם", תנועה שהמשיכה את האימפרסיוניזם ברעיונותיה אבל רצתה לחדש ולחקור טכניקות חדשות, כמו הציור בנקודות שרואים פה.

התנועה הזו זכתה בזמנה להרבה ביקורת על הגישה האמנותית שלה, אבל היא היוותה גשר חשוב לסגנון המרכזי שיבוא מאוחר יותר - המודרניזם.

נושא הציור כאן דומה למה שהעסיק את מרבית ציירי האימפרסיוניזם והפוינטליזם באותה תקופה - תיאור של חיי המעמד הבורגני ושעות הפנאי שלו בפריז של סוף המאה ה-19.


הנה סיפורו של סרה:

https://youtu.be/BOdmp7_BUhY


סרטון המציע עיון מדוקדק ביצירה "dimanche après-midi à l'Île de la Grande Jatte":

http://youtu.be/9ifYz4bcpn8


והסבר על גדולתו של הציור הזה והסגנון הנקודתי שבו הוא מצויר:

http://youtu.be/3rD-MrDxfl0?t=37s

מרפסת בית הקפה בלילה (Cafe Terrace at Night) הוא אחד הציורים הידועים ביותר בתולדות הציור, בהצגת סביבה יומיומית. הוא צוייר בידי הצייר ואן גוך, שהתאפיין בכותרות הפשוטות שנתן לציוריו, כמו זו. בתחילה, אגב, הוא נקרא סתם "המרפסת".

נושא הציור, בית הקפה, הוא המוקד המואר והבהיר בציור. מדובר ככל הנראה בבית קפה אמיתי שהתקיים במציאות בעיירה ארל. גם אם לא היה פרי דמיונו של ואן גוך, הציור מתעד את המציאות באופן מהתל. הרי במציאות אין סיכוי שהעין תבחין בצורה כה ברורה בכוכבי השמיים, כשלפניהם יש מוקד תאורה כה חזק, כמו זה שמופיע סביב בית הקפה. הנקודה הזו, כמו אלמנטים אחרים בציוריו, מציגה שוב את התפיסה האישית של ואן גוך את המציאות, כפי שהוא ראה אותה בחזיונותיו האמנותיים והאישיים כל כך.

למרות שואן גוך מעולם לא חתם על היצירה, הוא מתייחס אליה רבות במסמכים מקצועיים רבים. הוא החל להכין את הרישומים לציור במקביל לציור אחר ומפורסם שלו, הציור "ליל כוכבים". זה היה בתקופה שבה סבל, כמו שאר אנשי העיירה ארל שבחבל פרובנס, מעוני, רעב וחולי. אבל יצירתיותו של ואן-גוך, כידוע, ניזונה דווקא מהמחסור שידע בתקופות חייו השונות.

בניגוד למנהגו באותה תקופה, צייר ואן גוך את הציור בגוונים נועזים. במיוחד הוא השתמש בו בהרבה מהגוון הצהוב. בשחור, לעומת זאת, כמעט ולא השתמש. זאת על אף שמדובר בלילה. באומץ הוא החליף את הצבע השחור והמתבקש ללילה, באריגת צבעים רבים שגורמת למתבונן להשלימו לבד.

בציור הוא גם הצמיד גוונים בהירים לגוונים כהים וכך יצר מצב שבו גם השמיים הבהירים שצייר הפכו קודרים, מגוון הבניינים הכהה שסמוכים להם. האפקט הזה נקרא "אפקט ההסמכה".

אגב, יש סברה שבציור רפרר ואן גוך לציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו. זה כולל את 12 הדמויות היושבות לשולחנות בית הקפה, ממש כמו הציור המפורסם של דה וינצ'י, דרך האיש העוזב את בית הקפה (יהודה איש קריות?) ועוד רמזים הקושרים את ואן גוך, בן לאיש דת שאף חשב בצעירותו להיות איש דת בעצמו, לציור הנודע על ארוחתו האחרונה של ישו.


הנה סיפורו של הציור "מרפסת בית קפה בלילה":

https://youtu.be/MAEw6G5dCLU


תרגיל אנימציה של סטודנט שנותן פרשנות וחיים לציור המופלא:

https://youtu.be/-8IPIfUwu78


יש מקומות שבהם המרפסת הופכת לשמלה:

https://youtu.be/K-K2HKyhDgE


או משחק בדו-וחצי ממד:

https://youtu.be/6wYdtYMKlQw

בגיל 90 הציירת היפנית יאיואי קוסאמה (Yayoi Kusama) היא האמנית המצליחה ביותר ביפאן והאמנית היפנית המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם.

יש לה מיליוני מעריצים באינסטגרם והתורים לתערוכות של עבודותיה האמנותיות ארוכים משל מרבית האמנים החיים כיום.

ציור שלה נמכר במחיר של כמעט 6 מיליון דולרים החזיק במחיר שיא לאמנית חיה. גם ציוריה האחרים נמכרים במחירי עתק, מה שיוצר לחשבון הבנק שלה עומס אדיר של הון, שלא ברור אם יש לה בכלל מה לעשות בו כרגע.

כי תולדות חייה של יאיואי קוסמה הם מפתיעים ומורכבים לא פחות מהיצירות המיוחדות שלה.

בראש ובראשונה הוא קשור במוסד לחולי נפש שבו היא מאושפזת.

יאיוי נחשבת לבעלת סגנון יחודי ונדיר, שכן היא יוצרת ציורים המורכבים תמיד מהמוני נקודות, אותן מציירת אחת אחת על הבד. לא רבים היו נשארים שפויים אחרי עבודה כל כך קשה ומדויקת, אבל קוסאמה יאיוי חייבת את יצירותיה דווקא לעובדה שהיא אינה שפויה.

ציוריה האובססיביים והמדהימים ניתנים לביצוע בזכות מחלת הנפש שלה. המחלה התגלתה לראשונה בימי ילדותה, בזמן מלחמת העולם השנייה. היא ראתה אז חזיונות כמו פרחי סיגליות שהיו בעלי פנים אנושיות המשוחחות עימה ודמיינה לראות אז כיצד החדר נעטף ומתמלא בהן.

בילדותה נהגה אימה, אישה מרירה וקשה איתה, לצבוט אותה ולהשאיר על עורה סימני נקודות ועיגולים רבים. הנקודות הללו יהפכו לסימן ההיכר שלה ומקור הקסם של אמנותה. היא מכנה אותן "נקודות הפולקה" ואומרת שהן סמל של אהבה לנצח ומסמלות את המעגל של האדמה, השמש והירח.

יאיוי מתגוררת בהסכמתה כבר יותר מ-30 שנה בבית חולים פסיכיאטרי בטוקיו ושם היא גם יוצרת. יש לה בבית החולים סטודיו והיא חשה שם בטוחה מאד. כך גם בחיבור הטבעי שהיא עושה בין אמנות לעיצוב אופנה.

כבר בשנות ה-60 היא עיצבה מוצרי אופנה ויצרה מותג משלה, בשם "חברת העירום". גם כיום היא מעצבת בגדים, בשיתוף פעולה מצליח מאד עם בית האופנה לואי ויטון.


הנה עבודותיה של קוסאמה יאיואי מוצגות בתערוכות היוקרתיות בעולם:

https://youtu.be/8-XR6MxkDTs


יאיואי קוסמה בעבודה:

https://youtu.be/rRZR3nsiIeA


פרויקט שעשתה במוזיאון הטייט מודרן בלונדון ובו חדר לבן כוסה במיליוני מדבקות עגולות על ידי הקהל:

https://youtu.be/-xNzr-fJHQw


התיקים האופנתיים שהיא יוצרת עם לואי ויטון מכילים את נקודות הפולקה הידועות שלה:

https://youtu.be/nz2nen1Gtlg


וילדים מגיבים לעבודותיה של קוסאמה:

https://youtu.be/Z4OhwL7WyHg