שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי נקודת מיליון הדולר בוונואטו?
נקודת מיליון הדולר (Million Dollar Point) היא תואר שהוענק למקום נדיר, בו הושלכו בסוף שנות ה-40, לאחר מלחמת העולם השנייה, כמויות גדולות של ציוד צבאי אמריקאי אל קרקעית האוקיינוס השקט.
במהלך מלחמת העולם השנייה השתמש צבא ארה"ב במימי האי גן עדן ונואטו, באספיריטו סנטו, כבסיס לביצוע התקפות על היפנים.
הסחורה נזרקה לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר ארה"ב לא הצליחה להגיע להסכם למכירתם. כי לפני שהטביע את כל הציוד, ניסה צבא ארה"ב ולא הצליח למכור למקומיים את הציוד. במקום להעבירו בחזרה לארה"ב, הוא העדיף להשליכו אל הים.
כך הושלך ציוד צבאי אמריקאי יקר בקרקעית האוקיינוס השקט. השרידים שבמעמקי הים כוללים ג'יפים, משאיות, סמי טריילרים, דחפורים, מלגזות, טרקטורים, ביגוד וגם לא מעט בקבוקי קולה.
הפסולת הצבאית של נקודת מיליון הדולר:
https://youtu.be/7gQwL1OEHko
מבט בצלילה אל נקודת מיליון הדולר:
https://youtu.be/KPxT6wQhhhI
ועוד צלילה לפסולת הצבאית של הצבא האמריקאי:
https://youtu.be/FyXEndSr24k
איך הומצא דבק חזק במיוחד כמעט בטעות?
מי לא מכיר את הסופר-גלו, אותו דבק 3 שניות שמדביק בחוזק בלתי נתפס כל דבר כמעט? - הסיפור של הדבק הזה מתחיל מחוקר בשם הארי קובר. כשניסה קובר לפתח פלסטיק שקוף כדי לייצר כוונות לאקדחים ורובים, הוא שם לב לחומר בשם ציאנואקרילאט, שמתגבש למוצק קשה ביותר, במגע עם לחות. שימוש מיידי בתגלית המקרית לא היה לו והיא הונחה בצד.
כמה שנים לאחר מכן, בעת שהועסק בחברה שפיתחה חומרי דבק לשימוש במטוסי סילון, הוא נזכר בחומר הקשה שיצר פעם. השאר הפך להיסטוריה. לאחר שפותח, הצליח ה"סופר-גלו" להדביק הכל. שיא האירוניה היה בעת מלחמת וייטנאם, אז נהגו לרסס את החומר שהתגלה במחקר לפיתוח כלי נשק, על פצעיהם הפתוחים של חיילים, כדי לעצור את הדימומים שיצרו כלי הנשק...
כך הומצא הדבק הטוב ביותר (מתורגם):
https://youtu.be/K2mv7kX3q2s
עוד סרטון על גילוי הדבק החזק והמהיר ביותר:
http://youtu.be/uGguGE_1Xus
פרסומת לסופר גלו חדשני שפותר את הבעיה של התייבשות הדבק בשפופרת:
https://youtu.be/h3AL6JdCe3A
הדגמות לכוחו של הדבק החזק סופר גלו:
http://youtu.be/3tPxfdK5wtk
איש מכירות מסביר על יתרונותיו (עברית):
https://youtu.be/4ZHHH4JszXU
ובחיוך - כך פרסמו אותו פעם:
https://youtu.be/Nx1s4WCC53Q
מהן 41 היריות שהרגו את אמאדו דיאלו?
"האם זה אקדח? האם זה סכין? האם זה ארנק? אלה חייך - זה לא סוד חבר, אתה עלול למות רק מפני שאתה חי בעור האמריקני שלך" - שר הזמר האמריקאי ברוס ספרינגסטין בשיר "עור אמריקאי", או כמו שכולם מכנים "41 יריות". את השיר הוא כתב על הריגת בחור שחור בידי שוטרים, בניו יורק סיטי בשנת 1999.
41 היריות הגורליות הללו לא נורו כלפי מפיונר מסוכן, או רוצח אלים. הן נורו לעבר בחור רגיל בשם אמאדו דיאלו (Amadou Diallo). כל פשעו היה שחזותו תאמה לזו של מבוקש שהמשטרה חיפשה זמן רב והשוטרים הגיעו לביתו לאחר שאספו מידע שהחשיד אותו.
אמאדו שהיה מהגר שחור, נורה על ידי ארבעה שוטרים בכניסה לביתו. השוטרים טענו במשפט שסברו שהוא שולח את ידו לאקדח, בעוד שהוא שלח את היד אל ארנקו. אז הם ירו בו 41 יריות. לא פחות.
רבים גינו במהלך המשפט את הקלות שבה נוהגים שוטרים להפעיל אלימות כלפי חשודים שחורים באמריקה. המחמירים רואים בהריגה הזו, כמו במקרים דומים לא מעטים לאורך השנים, סוג של משפט שדה או הוצאה להורג, בחסות הלא-אדיבה של הגזענות הלבנה באמריקה.
כשהסתיים המשפט בזיכויים של השוטרים שירו באמאדו דיאלו, פרצו הפגנות ענק בניו-יורק והולידו מחאה גדולה. הרצח של דיאלו נגרם לדברי המוחים רק בשל צבע עורו.
את השיר, שאומר בסוף ש"אתה עלול למות רק משום שאתה חי בעור האמריקאי שלך", כתב ספרינגסטין, היוצר הכי חברתי באמריקה, בכדי להעלות את הבעיה החברתית שהשחורים של אמריקה צועקים כבר חצי מאה ללא הפסקה. ספרינסטין ועוד רבים כמוהו באמריקה, לאו דווקא שחורים, מסכימים שגזענות וסטריאוטיפים מובילים לכך שהאצבע של השוטרים על ההדק נוטה להיות קלה יותר, כשמדובר בגברים שחורים.
הנה סיפורו של אמאדו דיאלו:
https://youtu.be/jVDblWOBZGA
שירו המצמרר של ברוס ספרינגסטין על 41 היריות הללו:
https://youtu.be/aQMqWAiWPMs
מצגת וידאו עם תמונות של הברוטאליות והגזענות נגד שחורים באמריקה:
https://youtu.be/zKk5NpH3Hl0
וגם כאן:
https://youtu.be/nghqjBwZTiE
מתי נ"מ הפך להגנה אווירית?
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
נשק
נקודת מיליון הדולר (Million Dollar Point) היא תואר שהוענק למקום נדיר, בו הושלכו בסוף שנות ה-40, לאחר מלחמת העולם השנייה, כמויות גדולות של ציוד צבאי אמריקאי אל קרקעית האוקיינוס השקט.
במהלך מלחמת העולם השנייה השתמש צבא ארה"ב במימי האי גן עדן ונואטו, באספיריטו סנטו, כבסיס לביצוע התקפות על היפנים.
הסחורה נזרקה לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר ארה"ב לא הצליחה להגיע להסכם למכירתם. כי לפני שהטביע את כל הציוד, ניסה צבא ארה"ב ולא הצליח למכור למקומיים את הציוד. במקום להעבירו בחזרה לארה"ב, הוא העדיף להשליכו אל הים.
כך הושלך ציוד צבאי אמריקאי יקר בקרקעית האוקיינוס השקט. השרידים שבמעמקי הים כוללים ג'יפים, משאיות, סמי טריילרים, דחפורים, מלגזות, טרקטורים, ביגוד וגם לא מעט בקבוקי קולה.
הפסולת הצבאית של נקודת מיליון הדולר:
https://youtu.be/7gQwL1OEHko
מבט בצלילה אל נקודת מיליון הדולר:
https://youtu.be/KPxT6wQhhhI
ועוד צלילה לפסולת הצבאית של הצבא האמריקאי:
https://youtu.be/FyXEndSr24k
מי לא מכיר את הסופר-גלו, אותו דבק 3 שניות שמדביק בחוזק בלתי נתפס כל דבר כמעט? - הסיפור של הדבק הזה מתחיל מחוקר בשם הארי קובר. כשניסה קובר לפתח פלסטיק שקוף כדי לייצר כוונות לאקדחים ורובים, הוא שם לב לחומר בשם ציאנואקרילאט, שמתגבש למוצק קשה ביותר, במגע עם לחות. שימוש מיידי בתגלית המקרית לא היה לו והיא הונחה בצד.
כמה שנים לאחר מכן, בעת שהועסק בחברה שפיתחה חומרי דבק לשימוש במטוסי סילון, הוא נזכר בחומר הקשה שיצר פעם. השאר הפך להיסטוריה. לאחר שפותח, הצליח ה"סופר-גלו" להדביק הכל. שיא האירוניה היה בעת מלחמת וייטנאם, אז נהגו לרסס את החומר שהתגלה במחקר לפיתוח כלי נשק, על פצעיהם הפתוחים של חיילים, כדי לעצור את הדימומים שיצרו כלי הנשק...
כך הומצא הדבק הטוב ביותר (מתורגם):
https://youtu.be/K2mv7kX3q2s
עוד סרטון על גילוי הדבק החזק והמהיר ביותר:
http://youtu.be/uGguGE_1Xus
פרסומת לסופר גלו חדשני שפותר את הבעיה של התייבשות הדבק בשפופרת:
https://youtu.be/h3AL6JdCe3A
הדגמות לכוחו של הדבק החזק סופר גלו:
http://youtu.be/3tPxfdK5wtk
איש מכירות מסביר על יתרונותיו (עברית):
https://youtu.be/4ZHHH4JszXU
ובחיוך - כך פרסמו אותו פעם:
https://youtu.be/Nx1s4WCC53Q
"האם זה אקדח? האם זה סכין? האם זה ארנק? אלה חייך - זה לא סוד חבר, אתה עלול למות רק מפני שאתה חי בעור האמריקני שלך" - שר הזמר האמריקאי ברוס ספרינגסטין בשיר "עור אמריקאי", או כמו שכולם מכנים "41 יריות". את השיר הוא כתב על הריגת בחור שחור בידי שוטרים, בניו יורק סיטי בשנת 1999.
41 היריות הגורליות הללו לא נורו כלפי מפיונר מסוכן, או רוצח אלים. הן נורו לעבר בחור רגיל בשם אמאדו דיאלו (Amadou Diallo). כל פשעו היה שחזותו תאמה לזו של מבוקש שהמשטרה חיפשה זמן רב והשוטרים הגיעו לביתו לאחר שאספו מידע שהחשיד אותו.
אמאדו שהיה מהגר שחור, נורה על ידי ארבעה שוטרים בכניסה לביתו. השוטרים טענו במשפט שסברו שהוא שולח את ידו לאקדח, בעוד שהוא שלח את היד אל ארנקו. אז הם ירו בו 41 יריות. לא פחות.
רבים גינו במהלך המשפט את הקלות שבה נוהגים שוטרים להפעיל אלימות כלפי חשודים שחורים באמריקה. המחמירים רואים בהריגה הזו, כמו במקרים דומים לא מעטים לאורך השנים, סוג של משפט שדה או הוצאה להורג, בחסות הלא-אדיבה של הגזענות הלבנה באמריקה.
כשהסתיים המשפט בזיכויים של השוטרים שירו באמאדו דיאלו, פרצו הפגנות ענק בניו-יורק והולידו מחאה גדולה. הרצח של דיאלו נגרם לדברי המוחים רק בשל צבע עורו.
את השיר, שאומר בסוף ש"אתה עלול למות רק משום שאתה חי בעור האמריקאי שלך", כתב ספרינגסטין, היוצר הכי חברתי באמריקה, בכדי להעלות את הבעיה החברתית שהשחורים של אמריקה צועקים כבר חצי מאה ללא הפסקה. ספרינסטין ועוד רבים כמוהו באמריקה, לאו דווקא שחורים, מסכימים שגזענות וסטריאוטיפים מובילים לכך שהאצבע של השוטרים על ההדק נוטה להיות קלה יותר, כשמדובר בגברים שחורים.
הנה סיפורו של אמאדו דיאלו:
https://youtu.be/jVDblWOBZGA
שירו המצמרר של ברוס ספרינגסטין על 41 היריות הללו:
https://youtu.be/aQMqWAiWPMs
מצגת וידאו עם תמונות של הברוטאליות והגזענות נגד שחורים באמריקה:
https://youtu.be/zKk5NpH3Hl0
וגם כאן:
https://youtu.be/nghqjBwZTiE
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
