שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו תותח הלייזר המהפכני?
טכנולוגיית ירי באמצעות קרני לייזר בסגנון "מלחמת הכוכבים" מפותחת על ידי ארצות הברית וישראל לקראת עתיד שכלל אינו בדיוני.
ארכימדס החל עוד ביוון העתיקה במיקוד קרני שמש לקרן מרוכזת ששרפה ספינות אויב. אלברט איינשטיין היה זה שהציב את התשתית התיאורטית לנשק הלייזר שיפעל בקרן לייזר מרכזת. ניקולה טסלה יצר, גם בתחום הזה, חזון טכנולוגי של "קרני מוות" ובימינו מהנדסים מנסים להשלים את פיתוח ירי הלייזר לכדי נשק יעיל וחדשני.
באמצעות סוכנות המחקר והפיתוח שלו לאמצעי הגנה DARPA, וחברת לוקהיד מרטין, מפתח הצבא האמריקאי תותח לייזר (Laser attack weapon) שיופעל מהקרקע להשמדת רקטות לטווח קצר, מספינות או ממטוסים, בהם ישמיד כלי טיס וטילים של האוייב, בקלות, מהירות ודיוק בלתי נתפסים.
בניגוד לטילים של ההווה, הנשק העתידני הזה יוכל לחלוש על 360 מעלות מסביבת המטוס היורה. האפשרות המדהימה היא היכולת לירות על כלי טיס של האויב לכל הצדדים שמסביב למטוס אך גם מעליו ומתחתיו ואפילו מאחורי המטוס היורה.
המבחנים הצבאיים והאיירודינמיים שנעשים כיום על הנשק העתידני יוכיחו אם מדובר בנשק בטוח ויעיל. על פניו, לפחות בגרסה הישראלית "מגן אור" (Iron Beam), הוא יהיה מדהים - עם קרן לייזר הפוגעת כמעט מיד ומהירה מכל טיל הגנה, השמדת טילים בלתי מוגבלת במלאי, עם אפס זמן טעינה מחדש של משגרים (שבכיפת ברזל נמשכת כמה שעות) ובמחיר השמדה כמעט אפסי לעומת מערכות ההגנה הרגילות.
מגבלותיו העיקריות של נשק הלייזר הן כרגע בטווח הפעילות ובמזג אוויר. קרן הלייזר פחות יעילה בערפל ומזג אוויר קשה ובטווחים היא מוגבלת כרגע לכ-10 קילומטרים.
אגב, אם תותחי הלייזר האווייריים ייכנסו לשירות פעיל הרי שמדובר בהגשמת חזונו של גאון הטכנולוגיה ניקולה טסלה, שחזה כבר לפני 100 שנים את קיומן של "קרני מוות" ללוחמה כזו וניבא שיום יבוא וקרני לייזר רבות עוצמה יאפשרו בדיוק את זה.
בקרוב יגיע נשק הלייזר הזה למטוסי קרב (עברית):
https://youtu.be/bFBl4TWduJ8
ניסויי "מגן אור" הישראלי ב-2022 (עברית):
https://youtu.be/DQBaFpWA2eo
דיווח של הצי האמריקאי על תותחי הלייזר הללו:
https://youtu.be/EqN2v8iVuqg
דיווחים וציטטות של בכיר בצבא האמריקאי על שימוש מבצעי שנעשה בנשק הזה במפרץ הפרסי:
https://youtu.be/hFPl2O84xJU
התקנות ראשונות כבר פועלות באמריקה:
https://youtu.be/N-SCnrmRrKg
חזונו של טסלה שהופך לממשי:
http://youtu.be/3bEs7IvBToM
וסרטון תיעודי על תותחי הלייזר שישראל מפתחת:
https://youtu.be/aIZd325AeGs?long=yes
מתי נ"מ הפך להגנה אווירית?
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
נשק לייזר
טכנולוגיית ירי באמצעות קרני לייזר בסגנון "מלחמת הכוכבים" מפותחת על ידי ארצות הברית וישראל לקראת עתיד שכלל אינו בדיוני.
ארכימדס החל עוד ביוון העתיקה במיקוד קרני שמש לקרן מרוכזת ששרפה ספינות אויב. אלברט איינשטיין היה זה שהציב את התשתית התיאורטית לנשק הלייזר שיפעל בקרן לייזר מרכזת. ניקולה טסלה יצר, גם בתחום הזה, חזון טכנולוגי של "קרני מוות" ובימינו מהנדסים מנסים להשלים את פיתוח ירי הלייזר לכדי נשק יעיל וחדשני.
באמצעות סוכנות המחקר והפיתוח שלו לאמצעי הגנה DARPA, וחברת לוקהיד מרטין, מפתח הצבא האמריקאי תותח לייזר (Laser attack weapon) שיופעל מהקרקע להשמדת רקטות לטווח קצר, מספינות או ממטוסים, בהם ישמיד כלי טיס וטילים של האוייב, בקלות, מהירות ודיוק בלתי נתפסים.
בניגוד לטילים של ההווה, הנשק העתידני הזה יוכל לחלוש על 360 מעלות מסביבת המטוס היורה. האפשרות המדהימה היא היכולת לירות על כלי טיס של האויב לכל הצדדים שמסביב למטוס אך גם מעליו ומתחתיו ואפילו מאחורי המטוס היורה.
המבחנים הצבאיים והאיירודינמיים שנעשים כיום על הנשק העתידני יוכיחו אם מדובר בנשק בטוח ויעיל. על פניו, לפחות בגרסה הישראלית "מגן אור" (Iron Beam), הוא יהיה מדהים - עם קרן לייזר הפוגעת כמעט מיד ומהירה מכל טיל הגנה, השמדת טילים בלתי מוגבלת במלאי, עם אפס זמן טעינה מחדש של משגרים (שבכיפת ברזל נמשכת כמה שעות) ובמחיר השמדה כמעט אפסי לעומת מערכות ההגנה הרגילות.
מגבלותיו העיקריות של נשק הלייזר הן כרגע בטווח הפעילות ובמזג אוויר. קרן הלייזר פחות יעילה בערפל ומזג אוויר קשה ובטווחים היא מוגבלת כרגע לכ-10 קילומטרים.
אגב, אם תותחי הלייזר האווייריים ייכנסו לשירות פעיל הרי שמדובר בהגשמת חזונו של גאון הטכנולוגיה ניקולה טסלה, שחזה כבר לפני 100 שנים את קיומן של "קרני מוות" ללוחמה כזו וניבא שיום יבוא וקרני לייזר רבות עוצמה יאפשרו בדיוק את זה.
בקרוב יגיע נשק הלייזר הזה למטוסי קרב (עברית):
https://youtu.be/bFBl4TWduJ8
ניסויי "מגן אור" הישראלי ב-2022 (עברית):
https://youtu.be/DQBaFpWA2eo
דיווח של הצי האמריקאי על תותחי הלייזר הללו:
https://youtu.be/EqN2v8iVuqg
דיווחים וציטטות של בכיר בצבא האמריקאי על שימוש מבצעי שנעשה בנשק הזה במפרץ הפרסי:
https://youtu.be/hFPl2O84xJU
התקנות ראשונות כבר פועלות באמריקה:
https://youtu.be/N-SCnrmRrKg
חזונו של טסלה שהופך לממשי:
http://youtu.be/3bEs7IvBToM
וסרטון תיעודי על תותחי הלייזר שישראל מפתחת:
https://youtu.be/aIZd325AeGs?long=yes
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
