חץ וקשת הם מכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם. כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. בתקופה הנאוליתית החלו להשתמש בקשת וחיצים ככלי נשק. ציורי מערות נאוליתיים שנמצאו בספרד מציגים קבוצות קשתים שיורות חיצים זו על זו. בהיל פורטס (Hill forts) שבאנגליה נמצאו גולגלות מנוקבות בראשי חץ משנת 3,400 לפני הספירה.

האימפריות האירופיות המאוחרות יותר, כמו היוונים והרומים, לא ראו בחץ והקשת כלי נשק יעילים. ההונים לעומתם, החזיקו יחידות של קשתים רכובים שנלחמו באופן מרשים והשיגו תוצאות מצוינות גם מכלי הנשק הפשוט והמיושן הזה. הצבא המונגולי שכבש את האימפריה הרחבה בכל הזמנים, היה מורכב כמעט כולו מקשתים!

כשהאירופאים הגיעו ליבשת אמריקה, הם גילו שהשבטים האינדיאנים הרבו להשתמש בחץ וקשת. קלות ההכנה של הנשק הזה, היעילות שלו בציד ובלוחמה, השקט שמאפיין את השימוש בו והחומרים הזמינים מסביב - כל אלה הפכו אותו לנשק מעולה בשביל השבטים, שהטכנולוגיה שעמדה לרשותם הייתה די מוגבלת. גם במזרח הרחוק הרבו הסמוראים היפאנים להשתמש בחיצים וקשתות ללוחמה והגיעו למיומנות גבוהה מאד בשימוש בהם.

כיום, החץ והקשת משמשים לספורט ופעילות לשעת הפנאי בלבד. הם אסורים במרבית המדינות לציד ובצבאות המודרניים לא מוצאים בהם ערך רב. לפני כמה שנים, החזירה אותם לאופנה סדרת הטלוויזיה "משחקי הרעב" והצעירים החלו מגלים בהם עניין מחודש.


הנה מייצר חיצים וקשתות בעבודת יד (עברית):

https://youtu.be/4bNidFxs4JU


ההיסטוריה של החץ והקשת:

https://youtu.be/ajxNlwmcpD0


שחזור של יכולות ההונים בירי בחץ וקשת:

https://youtu.be/2yorHswhzrU


המסורת המונגולית של החץ והקשת:

http://youtu.be/H2NSjbK6SgQ


הסמוראים היפאנים שהיו מצוינים בלוחמת חץ וקשת:

https://youtu.be/Zy-ITFpaR3I


וחזרתם לאופנה של החץ והקשת, תודות לסרטי "משחקי הרעב":

https://youtu.be/5XmzSjqIPHs

מגדל המצור היה מתקן מלחמתי נייד בעולם העתיק. הוא שימש להתקפה מעל החומות של ערים מוגנות או מבצרים.

החיילים התוקפים היו מסיעים את מגדל המצור אל החומה ומזרימים חיילים מעליה. מגדל המצור היה מכוסה בעורות של חיות בצדו העליון, כדי להגן על חלקי העץ שלו מהחיצים הבוערים של המגינים שניצבו מעל לחומה וירו במגדל המצור המאיים.

מגדלי המצור הופעלו על ידי הרומאים בין השאר בכיבוש ירושלים במרד הגדול.


הסבר על מגדל המצור:

http://youtu.be/qXsYJD3BJlQ


מגדל מצור משוחזר בסגנון של ימי הביניים:

http://youtu.be/eFKzRdoAgJE


וכך שימשו מגדלי המצור בקרב האחרון של המצור על העיר טולוז:

http://youtu.be/l3zOmu8m3cQ?t=2m43s

בתור מכונות מלחמה מיומנות, הצטיידו האבירים במבחר של כלי נשק אכזריים. בראשם עמדה כמובן החרב, שבה היו האבירים מיומנים מאד. לצד החרב השתמשו האבירים גם בחנית ארוכה, שנשלחה באוויר אל עבר האוייב, בפגיונות קצרים למאבק אישי, באלה כבדה שבראשה כדור קוצני עם מסמרים, מחבט מלחמה שהורכב ממוט עץ שחובר בשרשרת לכדור משונן ובגרזן מלחמה קטלני.

מאוחר יותר פותח גם רובה הקשת, מעין רובה קדום שירה חיצים. הוא איפשר לאביר להילחם גם ממרחקים גדולים יותר.


הנה החץ והקשת הארוכה של ימי הביניים:

https://youtu.be/UGg3dqrzaY4


הם תפסו תפקיד חשוב בחיי האבירים:

https://youtu.be/pG0dMxybV_8


מלחמות האבירים בכלי הנשק הללו, מתוך משחק מחשב של אבירים:

http://youtu.be/5CIdAMdg-OU


כך שימשו אותם כלי הנשק של האבירים:

https://youtu.be/_yO8BpynTQo?long=yes


וסרט ארוך על כלי הנשק בימי הביניים:

https://youtu.be/ITFrlv0sbiU?long=yes

חץ וקשת הם מכלי הנשק העתיקים והשימושיים של העת העתיקה. אחד המעניינים מבין הפיתוחים שנוצרו מהם ברבות השנים היה כלי נשק מכני בשם "הקשת המוצלבת" (Crossbow), או "רובה הקשת".

בקשת זו סייע לדריכת המיתר מנגנון מכני עם ידית וגלגלת, מה שנתן גם לקשתים שאינם חזקים לירות בה. מנגד, חסרון שיטה זו היה האיטיות של ירי החיצים, שגרמה לקצב ירי נמוך בהרבה מהקשת הוותיקה.

היסטוריונים צבאיים משערים שהקשת המוצלבת מבוססת על הבליסטרה, כלי נשק ענקי שעובד בצורה דומה לשל רובה-הקשת.

הקשת המוצלבת היא אולי כלי הנשק דמוי-רובה העתיק ביותר שיש. זוהי קשת שמותקנת אופקית על ידית עץ. בניגוד לקשת הרגילה, שבה נורה החץ על ידי שחרור המיתר, היורה בקשת המוצלבת משתמש בהדק, הגורם לשחרור המיתר שיורה מעין קליעים. אמנם נדרש זמן רב יותר בכדי לדרוך קשת מוצלבת, אך היא לא חייבה את היורה לידע או מיומנות רבה, כמו אלה שנדרשו מהיורה בקשת חיצים.

ככל הידוע נולדה הקשת המוצלבת בסין, כמה מאות לפני הספירה. היתרונות שלה הגדילו את צבאות הלחימה הסינית משמעותית ומאד שינו את הטקטיקה הצבאית. לאירופה הגיעה הקשת המוצלבת עם תחילת ימי הביניים והפכה לכלי לחימה מועדף. שם גם זכתה לפרסום ככלי יעיל מאד, בעל טווח של מאות מטרים וחודר מגן ושריון. למעט האנגלים, שהיו מנוסים ומיומנים מאד בחץ וקשת, ברוב חלקי אירופה אומץ רובה-הקשת במהירות.

בתקופת מסעי הצלב הראשונים נחשבה הקשת המוצלבת כה אכזרית שהכנסייה אסרה להשתמש בה כנגד נוצרים באירופה והתירה להלחם בה רק כנגד המוסלמים הכופרים.

הקשת המוצלבת ידועה גם בכינויים נוספים שלה, כמו קשת אופקית, רובה קשת, רובה חיצים ועוד.



הנה הקשת המוצלבת של ימי הביניים:

https://youtu.be/Ziq5zm4uO-Y


יתרונות רובה הקשת המוצלבת יושמו במטוסים (עברית):

https://youtu.be/4S7iy1wl1l4


ירי בקשת מוצלבת:

https://youtu.be/nTH_5M7Q-pA


והסבר מפורט על תכונות רובה הקשת הזה:

https://youtu.be/3D64oZCHAns

בין כל הישגיו המדהימים של גדול אנשי המדע המוקדם, לאונרדו דה וינצ'י, היו גם מספר כלי נשק. על אף שלאונרדו היה אחד ממתנגדי המלחמה, כך הוא שרת את פטרונו, הדוכס של מילאן ומי שהיה "שר הביטחון" של האזור. מדובר בפיתוחים שהקדימו את זמנם בהרבה.

הטנק של לאונרדו דה וינצ'י (Leonardo da Vinci's tank) היה אחד המרשימים שבהם. זה היה כלי רכב משוריין, שדומה בדרך מסוימת לטנק שאנו מכירים היום, דה וינצ'י המציא ותכנן את הטנק, כ-400 שנה לפני שייבנה הטנק הראשון, ערב מלחמת העולם הראשונה.

הטנק, או המכונה המשוריינת של לאונרדו, היה למעשה עגלה שהונעה על ידי בני-אדם, וכוסתה בשכבות של מתכת. הוא היה מסוגל לנוע לכל הכיוונים ותוכנן להיות מצויד במספר תותחים. אלה הציצו החוצה מבין חרכים, שתוכננו לשמור על החיילים מפגיעה. 3-4 לוחמים היו אמורים לשבת בתוכו. ממש כמו הצריח של הטנק המודרני, תותחי הטנק תוכננו להיות מסודרים על גבי מבנה עגול ומסתובב, שאפשר לטווח לכל הכיוונים ב-360 מעלות.


הנה סיפורו של הטנק של ליאונרדו דה וינצ'י:

https://youtu.be/cKdWkW2S7S0


אנימציה של הטנק הקדום הזה:

http://youtu.be/u3befMiZK7s


וטנק כזה מבפנים:

http://youtu.be/YdfEmJdkNz4

הנשק הסודי של חניבעל היה חיל השריון שלו. ולא מדובר בטנקים, אלא בפילים! - אמנם איש לא יכול להיכנס לתוכם כמו לתוך טנק והם גם לא יורים פגזים כמו תותחים, אבל הפילים של חניבעל הם הדוגמה הקדומה של שימוש במפלצות ענק מאיימות ומרתיעות בקרב. הפחד והרתיעה שהטילו הפילים הללו של צבא קרתגו בפיקודו של חניבעל, היו עצומים. פילי ענק במשקל של 5 טון, אולפו כבהמות רכיבה ללוחמים וכשריון שמאפשר ללוחם לתקוף, כשהוא מוגן יחסית מלמעלה. החוקרים משערים שבאמצעות אלכוהול הצליחו הפיניקים של חניבעל להפוך את הפילים לבהמות משא קרביות ומאיימות.

ההשפעה של הפילים התוקפים על החיילים הרומיים שמנגד הייתה מהממת. לא מעט בזכותם, הצליח חניבעל לזכות בניצחונות מדהימים על הצבא החזק בעולם בתקופתו. לקח לרומאים זמן רב עד שסיגלו את שיטות הלוחמה שאפשרו להלחם בהם באופן יעיל ולנצח אותם בקרב. בינתיים השפיל צבא קרתגו בפיקודו, שוב ושוב, את הצבא של האימפריה הרומית.


הנה פילי הקרב של חניבעל:

http://youtu.be/nuVb51MGERY


קדימון של משחק מחשב העוסק במלחמות של חניבעל ברומאים:

http://youtu.be/-QjzH3hqztk


סרט תיעודי על מלחמות חניבעל, צבאו והפילים שלהם:

https://youtu.be/uFhuWHMkUQo?long=yes

סוללת המצור (Siege ramp), או רמפת מצור, הייתה אימת הערים הנצורות בעת העתיקה. מדובר בסוללת אבנים אלכסונית שנבנתה כדי לאפשר לצבא הצר על העיר המבוצרת ליצור משטח שיהיה קל לדחוף בו את מכונות המצור הכבדות, ממפלס הקרקע שלמרגלות הצוק ועד לבסיס חומת העיר.

כך הצליחו לקדם את איל הניגוח, שבעזרתו יוכלו לפרוץ את שערי העיר ולעתים גם מגדלי מצור שנועדו להעלות את חייליהם אל מעל לחומות.

יום אחרי יום, ראו הנצורים בפחד את סוללת האבנים והעפר, הנבנית ומתקרבת אל שער העיר. על ראש הסוללה המתקרבת לחומת העיר, היה מגן גדול, שהוזז קדימה ככל שהעבודה התקדמה. הוא נועד להגן על הבנאים ולשמור עליהם מאבני הקלע והחיצים של מגיני העיר הנצורה.

סוללת המצור הייתה מהאמצעים ההנדסיים הראשונים, שהפעילו צבאות העולם העתיק. האשורים הם שפיתחו אותו ואף הותירו סוללת מצור שניתן לראות עד ימינו. רמפה זו אפשרה למלך סנחריב לכבוש את העיר לכיש ולטבוח בתושביה, כחלק מדיכוי המרד של ממלכת יהודה בימי המלך חזקיהו. הסוללה הזו נראית עד היום באתר הארכיאולוגי שבמקום.

גם את מצדה, שנבנתה על מצוק ענקי, כבש הצבא הרומי באמצעות סוללת מצור עצומת ממדים, הנראית בסמוך לחומותיה עד ימינו. זוהי אחת מסוללות המצור העתיקות ומהיחידות בעולם שנותרו ללא שינוי, מאז נבנו.


#ההמצאה
הפתרון ההנדסי הזה, שנועד לסייע לכיבוש מבצרים וערים מוקפות חומה, היה ככל הנראה המצאה של צבא אשור. לפריצת חומות הערים המבוצרות שנבנו בראשי תל גבוה, נהגו האשורים לבנות את הסוללה, שתוביל אותם מבסיס התל אל החומה שבראשה.

פעולת הבנייה המחושבת היטב הייתה מדויקת ביותר. שבויי מלחמה ועובדי כפייה מהאוכלוסייה המקומית נלקחו כעבדים לבנייתה. הם אספו או חצבו אבנים מגבעה סמוכה, מה שיצר מצוק תלול המאפיין מחצבות עתיקות. בשורה ארוכה של עבדים, הם העבירו אבנים מיד ליד, מקצה המחצבה ועד לסוללה ההולכת ונהנית.

בניית הסוללה יכולה הייתה אז לארוך מספר שבועות. בהמשך יצטרכו הרומאים לבנות סוללות מצור גם במשך חודשים.

כשהייתה מוכנה, הועלה על רמפת המצור אייל הניגוח. במרכזו היה גזע עץ ענקי ותלוי שהוטח והיכה שוב ושוב בשער העיר או בחומה, עד שנוצר פתח בחומה או שנפלו שעריה וחיילי הצבא האשורי יכולים היו לפרוץ אל העיר.


הנה סוללת המצור בלכיש:

https://youtu.be/BN8o8AiFSOM


טיול בלכיש (עברית):

https://youtu.be/hdxzed3AbGM


רמפת המצור במצדה:

https://youtu.be/AYCwckEWPPA


והסבר על איל הניגוח שהוסע על הסוללה:

http://youtu.be/kz60knnHNaU

הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.

שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.


הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:

https://youtu.be/cIwNBX7k4vs


וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:

https://youtu.be/jamZyBva_LE

האבירים היו לוחמים שלחמו באירופה של ימי הביניים ואף יצאו למלחמות על ירושלים וארץ הקודש, מלחמות הרחק מהבית שזכו לשם "מסעי הצלב".

האבירים רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. היו להם כמובן גם מגינים, בכדי להגן על גופם מכלי הנשק של לוחמי האויב, או אבירים שבהם מצא עצמו האביר נלחם.

אבל לא רק ציוד מגן היה לאבירים, אלא גם כלי לוחמה אכזריים ויעילים לאותם זמנים.

ללוחמה שימשו את האבירים כלי נשק מגוונים ואישיים. כל אביר נשא עימו חרבות, חץ וקשת, אלה לחבטות באויב, מחבט עם כדור מסמרים, פגיונות, לעתים פטיש מלחמה ולא פעם גם חנית ארוכה או גרזן מלחמה.

כל אלה היו כלי הנשק הטיפוסיים של האבירים באירופה. כלי נשק כאלו ודומים להם שימשו אותם ואת מקביליהם באסיה ובמזרח הרחוק, במהלך הקרבות שניהלו - בתנאי לוחמה שונים ולמגוון צרכים ושימושים בשדה הקרב.


הנה קרב חרבות האבירים:

http://youtu.be/C4UQcN_vJbs


קרב אבירים בחניתות:

https://youtu.be/2fSjfNczqlM


פטיש מלחמה, ששימש לפיצוח ראש היריב גם מבעד לקסדה:

https://youtu.be/dsEzB4jxXt8


חץ וקשת:

https://youtu.be/UGg3dqrzaY4


פירוט כלי הנשק האישיים של האבירים:

http://youtu.be/XnrNq7vR46k


האביר לובש את כל חלקי השריון שלו:

https://youtu.be/zGl_UXc9HIE


קרב אבירים עם חניתות על גבי סוסים:

https://youtu.be/jamZyBva_LE


ומופע לתיירים שמדגים את האבירים לוחמים עם כלי הנשק שלהם:

http://youtu.be/1BxAEbf_eBM

טְרֵבּוּשֶה (Trebuchet) או טריבושה, קלע מצור, היה מעין מרגמה קדומה. זהו אחד מכלי המצור העתיקים והחזק מבין סוגי הקטפולטות, שכללו גם את הבליסטרה והמנגונל.

זהו כלי נשק גדול, שבימי הביניים השתמשו בו ליידוי אבנים ענקיות על חומות של טירות וערים מוגנות. מטרתו הייתה לבקוע את החומה או לפגוע בחיילי האויב.

הטריבושה הומצא בסין עוד במאה ה-3 לפני הספירה ותרבויות שונות במרחב העתיקו אותו מהם. לאירופה הוא הגיע כשהועתק על ידי הנוצרים של אירופה, ככל הנראה מכלי נשק ערבי, שהנוצרים נתקלו בו בשדה הקרב.

הטריבושה היעיל והחזק יותר, החליף את הבליסטרה והקטפולטה בלוחמת ימי הביניים. הם היו כלי הנשק הרומיים המיושנים, שעם נפילת האימפריה הרומית נחשבו פחות יעילים. טריבושה היה נשק פריצה מצוין נגד הטירות החזקות של התקופה ובאופן מסוים הוא היה הנשק הקדום שממנו תיוולד המרגמה המודרנית.


כך בנו את הטרבושה:

http://youtu.be/ApwIGvUjZoE


הטרבושה הגדול בעולם יורה בשיטת המשיכה, שבו המון אנשים משכו וגלגלו חבלים עם כוח פוטנציאלי:

http://youtu.be/RN18I-RBVm4


המרגמה המודרנית, שתיוולד ממנו:

https://youtu.be/boOyuySovko


וטרבושה בשיטת "משקל נגד" שבו אבנים או משקולת סיפקו את הכוח להטלה:

http://youtu.be/ZpCWSzvy5O4

מנגונל היה כלי נשק שמשליך כדורי אבן. הוא הומצא על ידי הרומאים במאה ה-4 לפני הספירה. המנגונל היה כלי נשק חזק מהבליסטה אך חלש מהטריבושה. הקליעים נורו בו למרחקים של עד כ-400 מטרים.

שיטת הירי שלו הייתה בהטלה. הייתה למנגונל זרוע ארוכה, שבקצה שלה היה סל או לולאה. אל תוכם הכניסו הלוחמים את כדורי האבן ששימשו כקליעים.

מקור השם "מנגונל" הוא מהמילה הלטינית "Manganon" ופירושה "מנוע מלחמה".


הנה המנגונל בפעולה:

http://youtu.be/yi4p8ZR4n28

זה היה בשנת 674 לספירה, בימי הביניים. באותה שנה ניסה הצי הערבי של הח'ליפות האומיית להטיל מצור על העיר הביזנטית קונסטנטינופול, איסטנבול של היום.

אבל בקרב ההוא גילו התוקפים נשק הגנה יעיל ואכזרי שהפעילו מגיני העיר נגדם. זה היה נשק שהם לא הצליחו לנצח.

קראו לו "האש היוונית".

מדובר היה בחומר נוזלי מסוכן והרסני מאוד, שהותז עליהם מהאוניות הביזנטיות או מהיבשה, בצורה של סילוני אש, כמו מלהביור. ככל הידוע, השתמשו באש הזו כאן לראשונה.

אש בעולם העתיק שימשה לא פעם בלוחמה ימית בין ספינות. כל צד ניסה לשרוף את ספינות האויב. לרוב ניתן היה לכבותה בקלות, עם בד, מים וכדומה. אבל כאן היה מדובר בנשק אש שונה ועמיד. נשק שלא ניתן היה לכבותו.

כי "האש היוונית" (Greek Fire) היה הכינוי של מכונת מוות קדומה, שפותחה באימפריה הביזנטית. זה היה להביור קדום, שידוע גם בשם "אש ביזנטית". לשם הזה הוא זכה משום שגם הרומאים וגם הביזנטים הרבו להשתמש בו בהגנה על מבצרים וערים כמו קונסטנטינופול.

המיוחד באש הזו, שלאחר שהוצתה לא ניתן היה לכבות אותה. גם אחרי שכל הצי שלהם נשרף, נראה הים עצמו כעולה באש מסביבם.

להביור "האש היוונית" הומצא על ידי קליניקוס, אדריכל פליט מהליופוליס, לבנון של היום. הוא היה נשק שונה ואלים מכל מה שהעולם העתיק הכיר. גיים צ'יינג'ר צבאי של ממש. מרגע שהחלו לעשות בו שימוש הפך הנשק הזה לנשק יעיל והרסני, שמנע מספינות אויב להתקרב אל הצי הביזנטי ומתוקפים אחרים לכבוש אותה.

אגב, טענה שונה מעט לגבי טכניקת הירי של האש היוונית, היא שלא להביור אלא דווקא קטפולטות שימשו את הרומאים לשיגורה על הצבאות שניסו לפלוש, כשהיא מאוחסנת בתוך כדים עשויי חימר.

האש היוונית היא גם אחת הסיבות שאיפשרו את קיומה של האימפריה הביזנטית, שנים רבות לאחר שחייליה התמעטו וכוחה היה דל יחסית בשדה הקרב האופייני של התקופה.

ביחד עם חיצים וחניתות, שימשה אש יוונית כנשק שניצת במגע ואפילו מים לא הצליחו לכבות. היא הייתה מוטחת על ידי המגינים, בתוקפים המטפסים על החומות. זה התאפשר באמצעות סיפוני גז שהוצבו על הביצורים. הסיפונים הללו יצרו מעין להביורים ניידים, שריססו אש על כל מי שניסו לטפס מהחפיר המלא במים.

כך היו השורות הקדמיות הופכות לכבשן לוהט ולא זו בלבד ששרפו את הראשונים, אלא גם נתנו לאדמה מראה שהטעה את התוקפים שאחריהם לחשוב שהאדמה עצמה עולה באש.

שמות רבים היו לה. אבל בין אם אש יוונית, אש רומית, אש ימית או אש נוזלית - כיום אין ידע מדויק על מרכיביה של האש היוונית הקדומה.

ההיסטוריונים משערים שככל הנראה היה בה מרכיב של גופרית, נפט או אבק שריפה. דווקא הנפט נראה החומר הסביר מבין השלושה, שכן לגופרית לא היה כוח ההרס שתיארו משקיפים ערבים ואבק שריפה לא היה זמין באסיה הקטנה, לפחות עד המאה ה-14.

מכל מקום, גם אחרי נפילת הרומאים והביזנטים נותרה האש היוונית בזיכרון הצבאי כאחד מכלי הנשק האכזריים ביותר של ימי הביניים. גם אם רב הנסתר בה על הגלוי, היא נתפסת עד היום כאחד מכלי הנשק המתקדמים של העולם העתיק.


הנה הנשק הסודי של האימפריה הביזנטית:

https://youtu.be/6gx9-O3eZ_0


הסבר על האש היוונית:

http://youtu.be/ZnHCw2in9DU


תולדות האש היוונית:

https://youtu.be/lPUgvYZ5UDk


וסרטון ארוך יותר על תולדות האש היוונית:

https://youtu.be/wZfm2avqEeM?long=yes

חץ וקשת (Bow and arrow) הם מכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם. כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. בתקופה הנאוליתית (סוף תקופת האבן) החלו בני אדם להשתמש בקשת וחיצים ככלי נשק, נגד שבטים אחרים, האחד נגד רעהו.

לעומת היוונים והרומים, שלא ראו בחץ והקשת כלי נשק יעילים, הרבו צבאות ההונים והמונגולים להשתמש בהם ולנצח בשדה הקרב.

גם האנגלים היו משתמשים מיומנים מאד בחץ וקשת והקשתים האנגלים היו קלעים מצוינים ומהירים במיוחד. במלחמת מאה השנים הם ניצחו את הקשתים הצרפתים שהשתמשו ברובה הקשת המשוכלל ועלו עליהם בביצועיהם.


הנה ההיסטוריה של הקשת והחיצים:

https://youtu.be/qsgK8tuJquc


קשתות מעוקלות פעמיים יצרו יכולת עוד יותר טובה:

https://youtu.be/RQrM8EwJ9uM


וסרט תיעודי על החיצים והקשתות:

https://youtu.be/5tuJvei2Uw8?long=yes

טורטווז או טסטודו (Testudo) הן צורות הצב של ההגנה של חיילי רומי. בעת שהם תקפו מבצר או עיר הם נהגו להרים את מגיניהם מעל לראשיהם, כך שכל המגינים התחברו לשריון לכל הקבוצה. ממש כמו שריון של צב, הגנו עליהם המגינים מלמעלה ושמרו עליהם.

המבנה הזה הגן עליהם היטב מחיצי האויב וזכה לשם תואם. "טסטודו" פירושו ברומית "צב". גם טורטווז הוא צב, בצרפתית.


הנה סרטון שמדגים כיצד הגנה צורת הצב על החיילים הרומיים מחיצים:

http://youtu.be/CgmFycuRwAw


לעיתים פתחו את צורת הצב גם להתנפלות של חיילי האויב על הלוחמים:

http://youtu.be/Ae9Pj2JIero


שחזור מודרני של צורת הצב:

http://youtu.be/WaT0QvHQWhY


וקטע מסרט צרפתי של שיטת הטורטווז:

https://youtu.be/MOtrN-yVhU4

בין כלי הנשק המעניינים שתכנן לאונרדו דה וינצ'י עבור הפטרון שלו, לודוביקו ספורצה, הדוכס של מילאן, שהיה מעין רמטכ"ל איטליה והגן עליה מפלישה אפשרית של הצבא הצרפתי. אחד מהכלים שתכנן לאונרדו היה כלי נשק עצום שכמעט ולא מוזכר בין המצאותיו. זה היה כלי נשק מסוג "הקשת המוצלבת" (Crossbow). אבל לאונרדו תכנן קשת זו בממדי ענק, שמזכירים יותר תותח ענק מאשר כלי ירי קדום.

הרעיון בכלי הנשק האימתני הזה היה לירות באמצעותו אבנים גדולות ופצצות למרחק גדול מכל מה שנראה עד אז. אבל היה בו גם ממד של הפחדה והטלת אימה על האוייב. אם היו בונים אותה אז, הייתה הקדת המוצלבת של לאונרדו מטילה מורא על הלוחמים שמנגד.

הקשת המוצלבת של גדול הממציאים של הרנסאנס לא נבנתה מעולם. בעצם, כמעט מעולם... בשנת 2003 החליטו בתכנית טלוויזיה "מכונות החלומות של לאונרדו" בערוץ 4 של הבי בי סי לבנות אותה לראשונה בהיסטוריה. היא פעלה והתנהגה בדיוק כמו שציפה המתכנן הגאון ששרטט אותה ב"קודקס אטלנטיקוס" (Codex Atlanticus), מחברת הרעיונות הידועה שלו.


כך לוחמים נהגו לירות בקשת המוצלבת שתכנן לאונרדו דה וינצ'י:

https://youtu.be/9lpOJAt9Gpc


בשפה אחרת:

https://youtu.be/rqSfl-YEg5o


תכנית טלוויזיה בה הדגימו כיצד יוצרים את הקשת המוצלבת של לאונרדו:

https://youtu.be/6y4bgibiRdg


ותכנית שלמה על ההנדסה הזו של לאונרדו:

https://youtu.be/Zxf1mHWUtb4?long=yes

איל הברזל או איל ניגוח היה כלי פריצה מלחמתי ששימש בימי קדם. זה היה גזע עץ גדול ומוארך שהוסע על ידי הלוחמים, כדי לשבור את השער או החומות בעת התקפה על מבצרים או ערים מוגנות בחומה.

לאורכו של איל הניגוח היה מותקן גזע עץ גדול ותלוי. עליו הותקנו ידיות אחיזה, שאיפשרו ללוחמים להטיחו בשער או בחומה. גוש הברזל שבקצהו נועד לשבור את השער במהלך ההטחות.

מקורו של האיל הוא עוד מהתקופה הפרהיסטורית. הוא שימש בתפקיד פורץ החומות עד לסוף ימי הביניים. בתחילה השתמשו בגזעי עץ ענקיים או בעמודי אבן. רק בהמשך ההיסטוריה יצקו את איל הנגוח שעל גזע העץ, מברזל או מברונזה.

לאיל היה גג שהגן על מפעיליו מיורי חיצים ושופכי שמן רותח שעמדו מעל החומות והגנו כנגד ההתקפה. כך יכולים היו המפעילים להתקרב למטרה ולהשתמש בכוח התנופה כדי לשחרר את ה"מגח", כך שיוטח בעוצמה קדימה, שוב ושוב, עד לשבירת החומה או השער המגן.

גם בארץ ישראל הצליחו הרומאים, בזכות איל הניגוח, לפרוץ למבצרים כמו מצדה. בשביל להעלותו אל חומת המצדה הם בנו סוללת מצור, סוללת עפר עצומה שנועדה להביא את איל הניגוח עד לשערי המבצר הגבוה, שנבנה על הצוק. את רמפת המצור הזו ניתן לראות במצדה עד היום.

הנה איל ניגוח בסרט "שר הטבעות":

http://youtu.be/MShWnTlP60E


הנה הסבר על איל הניגוח:

http://youtu.be/kz60knnHNaU


איל עץ שנמצא בעיר פומפיי:

http://youtu.be/3M4ynPfGd5U


ומתקן לונה פארק בצורת איל ניגוח:

http://youtu.be/P3ucVyAelMA

הקטפולטה הייתה כלי מצור ששימש כדי להעיף סלעים למרחקים גדולים על חומות מבצר או עיר. הקטפולטה היא שם כולל למכונות שעושות זאת ולכן גם טרבושה, בליסטרה ומנגונל הן סוג של קטפולטה.

מקור השם "קטפולטה" בא מהשפה היוונית, שבה "קטה" פירושו כלפי מטה, ו"פולטוס"הוא נשק מגן.

המצביא הראשון שהשתמש בהן כדי להבקיע חומות בעזרת אבנים כבדות שהוטחו שוב ושוב בחומה, עד שהפילו אותה, היה אלכסנדר הגדול. זה קרה בקרב הראשון שלו, זמן קצר לאחר שאביו המלך מת והוא זכה במלוכה. העיר תבאי מרדה במלך הצעיר, שהיה בן 20 בלבד. הוא הביא את הנשק החדש הזה והכריע את חומותיה. אלכסנדר טבח באנשיה, הפך את הנותרים לעבדים והרס את העיר עד היסוד. כך נודע לראשונה על מלך מוקדון האכזרי ושום עיר מדינה יוונית לא תמרוד בו יותר.

בימי הביניים נהגו לא פעם לבנות את הקטפולטות בשדה הקרב. כשהכוחות התוקפים הגיעו לאתר המצור, נשלחו חיילים להביא עצים והמהנדסים היו בונים בתוך זמן קצר את הקטפולטות הנחוצות להתקפה.


הנה הסבר על הקטפולטה והמחשה באמצעות ירי של מרשמלו:

https://youtu.be/7lrrXsXXgok


קטפולטה משוחזרת:

http://youtu.be/RMqkL2qRdvY


צוות שבנה קטפולטה בסגנון יווני:

http://youtu.be/CgNlPOMOps0


קטפולטה שיורה כדורי טניס:

http://youtu.be/WO1IWt6zE2c

חפיר הוא תעלה שמקיפה מבצר או טירה, כדי להגן עליהם מתוקפים. בעולם העתיק הוא נחשב כקו ההגנה הראשון מפני תוקפים, זה שמונע מהם להתקרב לחומות שבקו ההגנה השני.

החפיר מקיף את חומת המבצר כדי למנוע גישה אל החומה מכלי מצור. כלי המצור כמו איל ניגוח או מגדל מצור, חייבים להתקרב אל החומה או השער על מנת לסייע ללוחמים לפרוץ למתחם המבוצר. החפיר, במיוחד כשהוא מלא מים, מונע התקרבות אליהם וגם חפירת מנהרות מתחת לחומה, כדי לפרוץ פנימה או לגרום לקריסתה.

בטירות באירופה של ימי הביניים נהגו למלא את החפירים במים מהנהרות שבסביבה. את החפיר היו חוצים בעזרת גשר מתקפל. זה היה גשר הרמה, שבעת התקפה ובלילות היה מורם, כדי למנוע התקפות פתע.

לעתים החפיר היה עצום בגודלו. התפיר של העיר הענקית ביזנטיון, למשל, התמתח בימי קדם לאורך של 6.5 קילומטרים. הוא הקיף את הבירה הקדומה והמבוצרת של האימפריה הביזנטית ונבנה כך שלמראה ראשון של אוייב, מילאו אותו מצינורות ענקיים שהובילו אליו מתוך העיר.

החפיר העתיק ביותר נמצא בעיר העתיקה של יריחו. אך עד היום משתמשים בעיקרון החפיר בביצורים צבאיים, כמו התעלות נגד טנקים, שנועדו למנוע מתקפה של טנקים ורכבים משוריינים בשדה הקרב ובהתקפות פתע על מוצבים.


הנה חפיר מסביב למבצר מהמאה ה-14:

http://youtu.be/ht_iJ1B98yY


חפיר של טירה:

http://youtu.be/qcuT7wPCoic


המפקח קלוזו מ"הפנתר הוורוד" מנסה לחצות חפיר בעזרת גשר ההרמה שלו:

http://youtu.be/_jOtVy3t7-Q


חפיר המצודה במגדל דוד בירושלים:

http://youtu.be/Z9sFIj3H__c


וסרט על כל כלי המצור שהחפיר נועד לעצור:

https://youtu.be/QVO8VznqMeQ?long=yes

הבליסטרה הייתה מעין רובה קשת גדול, שהומצא על ידי היוונים ופותח על ידי הרומאים. היא נחשבת הסוג הקדום ביותר של קטפולטה והייתה החלשה מבין סוגי הקטפולטות, כמו המנגונל והטרבושה.

הירי של הבליסטרה היה שטוח מסלול, כמו חץ שנורה מקשת, או כדור של רובה.

הבליסטראות ירו חץ גדול או כמה חצים קטנים על האוייב. הן היו מדוייקות מאד והחיילים שעמדו נגדן פחדו מהן מאד.

המילה בליסטרה מגיעה מהמילה היוונית Ballistes שפירושה "לזרוק".


הנה סרטון על הירי של הבליסטרה היוונית:

http://youtu.be/GP7VK8qiV7E


הנה שחזור של בליסטרה וירי:

http://youtu.be/jolYDinb_50?t=23s

המגן (Shield) הוא כלי הגנה עתיק ששימש את הלוחמים בבלימת התקפות של האויב בכלי נשק כמו חרבות, גרזני קרב, חצים שנורו עליהם וחניתות.

המגן שימש בעיקר להגנה עצמית. כוונתו להגן על הלוחם האוחז בו. למגן טוב הייתה היכולת את מרבית סוגי ההתקפה של כלי הנשק השונים.

המגינים השתנו בין אזורים ותקופות. צורת הייתה מגוונת וכך גם גודלם והחומרים מהם הם נעשו. לרוב יוצרו מלוח עץ או מתכת.


#צורות המגינים
עוד מימי קדם נשאו בדרך כלל חיילי הרגלים הקלים מגינים קטנים ועגולים, שהיו עשויים עץ או מתכת.

השומרים היו הראשונים להשתמש במגנים באופן משמעותי. מערך הפלנקס סו הם סודרו שמר עליהם היטב. המגנים שלהם היו בדרך כלל גדולים, כך שיכסו בקלות על כל גופם של הלוחמים.

הלגיון הרומי לעומתם, החל לשאת מגינים בצורת מלבן ומקומר, כדי להסיט את החיצים הפוגעים בו. המגינים שלהם היו כבדים וגדולים והם נקראו "סקוטום". גם הוויקינגים והשבטים הגרמאנים נשאו בעבר מגיני עץ גדולים.

בימי הביניים הפרשים אחזו בידיהם מגינים מעויינים או אליפטיים עומדים. בכך זכה הפרש להגנה מרבית, אך אחז בידו מגן נוח יחסית לתקיפה ולנהיגת הסוס. במשך השנים הוסר מהמגן החלק העליון שלו, מה שהקל על הפרש לראות. מהצורה החדשה הזו, אגב, נוצרה צורת המגן של האבירים, זו שמוכרת היום בעולם ומשמשת מעין תבנית גרפית לסמלי מדינות, ערים ומשפחות אצולה.

והיו גם מגיני קשתים שנקראו אז "Pavise". אלה היו מגינים גדולים, מלבניים בדרך כלל והם הגנו על הקשתים והצלפים ברובי-הקשת, בעת שטענו מחדש בחיצים. את המגינים הללו הם הציבו על הקרקע לפניהם, במקום לאחוז אותם ביד.

בצרפתית טורטווז וברומית טסטודו (Testudo), הן צורות הצב של ההגנה של חיילי רומי. המבנה הזה הגן עליהם היטב מחיצי האויב וזכה לשם תואם. בעת שהם תקפו מבצר או עיר הם נהגו להרים את מגיניהם מעל לראשיהם, כך שכל המגינים התחברו לשריון לכל הקבוצה. בצורה כזו, ממש כמו שריון של צב, המגינים יצרו מעין גג מעל ראשם, שהגן עליהם מלמעלה ושמר עליהם מהחיצים שנורו עליהם.

המגנים לאבד מחשיבותם, עם המצאת שריון הלוחות המלא, אף שהשתמשו בהם עד המאות ה-16.

השוטרים של ימינו בעולם משתמשים לעתים בהפגנות במגינים שקופים וקטנים יחסית, עשויים מחומרים חדישים שהם קלים, חזקים ונוחים לשימוש.


הנה מגן המלחמה:

https://youtu.be/mNnrG9jfCIY


הגנה בצורת הצב על החיילים הרומיים מחיצים:

http://youtu.be/CgmFycuRwAw


שחזור מודרני של צורת הצב:

http://youtu.be/WaT0QvHQWhY


על המגינים בימי הביניים:

https://youtu.be/tzG6sLMhGd8


וסקירה על מגינים היסטוריים שונים:

https://youtu.be/jkLfPyEPijs?t=24s

בין כלי המצור של העולם העתיק בלטו כלי הירי השונים. מוכרות ביותר הן הבליסטראות, קשתות ענק הרסניות שירו חיצים בוערים. למעשה אלה היו חיצים שעל ראשיהם עטפו מטליות ספוגות שמן, שהובערו רגע לפני שנורו על האויב וניסו להבעיר את הטירה על יושביה ומגיניה.

חשובות גם הקטפולטות, שירו אבנים גדולות וכבדות והיו איום על המגינים עצמם. הקטפולטה התחלקה למתקנים שונים כמו הטרבושה (trebuchet), סוג של קטפולטה גדולה והמנגונל.

היו גם כלי פריצה, כמו איל הניגוח שהוסע אל החומה והיה כה כבד, עד שהטחת גזע העץ על החומה שוב ושוב גרמה לשבירתה ולפריצה פנימה. ידוע גם מגדל המצור, ששימש להזרמה של חיילים אל ראש החומה ופנימה אל הטירה המותקפת.


הנה הבליסטרה היוונית ששימשה לקרבות גם בימי הביניים:

http://youtu.be/hlC51FbnNSw


הטרבושה בימי הביניים:

https://youtu.be/i_6LeWzNx_c


כך יוצרים טרבושה בסגנון של ימי הביניים:

https://youtu.be/9-Hwxw4fgqk


ומנגונל - כלי הנשק שמשליך כדורי אבן:

http://youtu.be/yi4p8ZR4n28