» «
האשטאג
מה זה האשטאג?



ראיתם פעם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם או טוויטר, משהו שנראה כמו # ואחריו מילה לא ברורה? - הכירו את האשטאג (Hashtag). המאגד של פוסטים לנושא אחד, או השיוך של הפוסט לדיון בנושא שמעסיק את הקהילה.

האשטאג הוא האמצעי לתייג פוסטים בפייסבוק, תמונות באינסטגרם או ציוצים בטוויטר כדי להכניסם להיות חלק מנושא מסוים. עושים זאת על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. זוהי הדרך המהירה ביותר לשייך פריט שלך לקבוצת פריטים שקשורים אליו בנושא מסוים. השטגים כמו #Selfie#, YOLO או #Girlboss כבר מזמן הפכו להצלחות ענקיות בחיבור של פוסטים או טוויטים לקבוצות נחשבות ומסוקרות.

לא רבים יודעים שאת ההשטג הציע משתמש להנהלת טוויטר, אבל הם סרבו והתעלמו מההצעה. רק לאחר גל שריפות קשות בארה"ב, כשמשתמשים עצמם החלו להשתמש בהאשטג, כדי לדון בנושאי השריפות, הבינה טוויטר שזו דרך מעולה ליצור שיח בריא והכניסה אותו לקוד.

האשטאג יהיה לרוב מקושר, כך שלחיצה עליו תוביל את המשתמש לכל התמונות או הפוסטים שכוללים אותו. הוא ייראה תמיד כמילה אחת או כמה מילים המחוברות ביניהן בלי רווחים - בצמידות או בקו תחתון שמפריד ביניהן.

כולם מבינים עד כמה האשטאג הוא עניין שהפך חברתי ואופנתי. הוא מאפשר גם איגוד של פריטים רבים לקבוצה משותפת, אך גם הוספה של רבדים נוספים (סאבטקסט) לפריטים עצמם. חברות מסחריות מוסיפות את סמל ההאשטאג לפני כותרות ושמות מוצרים, רק כדי להשיג שיווק חינם.


כך נולד ההאשטג - מהמשתמשים עצמם:

https://youtu.be/LN6_S5_FE3o


מצגת מהירה שמסבירה מהו האשטג:

https://youtu.be/NH3fq3oKlPo


הנה הסבר ההאשטאג:

https://youtu.be/-4A_wdR0Ukc


ואחד המצליחים - האשטאג "#Selfie":

https://youtu.be/kdemFfbS5H0
חוות החיות
מה המשל בספר "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול?



הספר "חוות החיות" (Animal Farm) שפורסם בשנת 1945 על ידי ג'ורג' אורוול, הוא אלגוריה. כלומר הוא מציג באמצעות משל, את ביקורתו של הסופר על המשטר הקומוניסטי בברית המועצות.

הדבר נעשה דרך תיאור חברה של חיות, שבה החזירים הם הכת השלטת במדינה.

מה שאורוול עשה זה לשתול ביצירה רעיון סמוי, מה שנקרא "סאבטקסט".

במרכז הספר קבוצת חיות בחווה באנגליה שרוצה להפוך מ"עם משועבד" ל"עם חופשי". בספר מגשימות החיות את חלומן ונתקלות במכשולים ולא מעט קשיים, אך מצליחות להתגבר על הקשיים ולהגשים את המטרה. אך בתוך החופש שזכו לו החיות שבחווה, מנהיגי המרד הופכים את עצמם בהדרגה לעריצים וממש כמו שקרה בבברית המועצות שלאחר מלחמת העולם הראשונה, החיות הנשלטות לא מתנגדות ולא שמות לב שהשתלטה עליהן קבוצת מנהיגים מושחתת.

הספר שמדבר על מעמדו של היחיד בחברה וזכויותיו, גם דן ביחסים החברתיים של כלל החברה. אורוול סיפר כיצד הגיע לכתיבת הספר כשראה ילד קטן מוביל סוס ומצליף בו בשוט. לדבריו, הוא הבין ש"בני-האדם למעשה מנצלים חיות באותו אופן שהעשירים מנצלים את מעמד הפועלים."


בקולנוע נעשו גם כמה גרסאות של סיפור "חוות החיות". הסרטים מ-1954 ומ-1999 ידועים יותר.


הנה קדימון הסרט "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול:

http://youtu.be/LAeKX5n-5IE


הסבר על האלגוריה המבריקה שהצליחה להעביר היטב את הרעיון של שלטון רקוב וקשוח המוציא את האזרחים למרד:

https://youtu.be/SIZ8i9UUQMI


נאום ההמרדה האחרון של החיות:

https://youtu.be/Rx5iLRpw8jg


והסיפור כולו בווידאו מצויר:

https://youtu.be/BFP1IMyKyy4
אמינם
מי היה המלך הלבן של ההיפ הופ?



בתקופה שיש לא מעט ראפרים מעולים, די קל להספיד את מי שכונה לא פעם "השייקספיר של הראפ", הראפר הלבן אמינם (Eminem).

שוב ושוב הוכיח הראפר המוכשר והמדויק הזה שהחיבור בין מיץ הזבל של החיים שלו לחוש ההומור שמאפשר לו להתמודד מולו, הוא מושלם. עם מסגרות חריזה מורכבות מחד וברורות להפליא מאידך, האיש עדיין יודע לעשות את האמנות שלו היטב.

למרשל מאד'רס הצעיר לא היו חיים קלים. ילדות קשה זו הטבה משמעותית עם מה שהלך שם. עם אב נוטש, אם מכורה לסמים, דוד אהוב נפש שמתאבד בשל אהבה נכזבת ושלל קשיים בשכונה שחורה, שבה משפחתו הענייה היא הלבנה היחידה והוא חוטף מכות מנערים שחורים יותר ממה שנער ממוצע משחק כדורסל בפרברים - חיים קלים לא היו לו.

הראפר הזה התחיל כילד עני בעיר דטרויט. כנער מתבגר הוא היה שטוף בחלומות גדולים ובפנטזיות על איך יכבוש את העולם. הוא נהג להתחרות אז ב"באטלים", קרבות היפ-הופ, בהן שייף את היכולת האגדית שלו לחרוז חרוזים בלתי אפשריים בזמן אמת.

עם הכינוי שבחר לו מרשל ברוס מאד'רס השלישי (Marshall Bruce Mathers III), שבתחילה היה "מניקס" ואחר-כך שילב את ראשי התיבות של שמו האמיתי עם ממתק אינפנטילי משהו והיה ל-M&M, הוא עתיד להפוך בהמשך לאמינם. השם הזה הפך אותו כוכב או שהוא הפך אותו לשם של הכוכב הגדול ביותר בהיסטוריה הלא ארוכה של ההיפ הופ.

מי שגילה אותו היה הראפר והמפיק הגדול ד"ר דרה. זה קרה כשקלטת שלו הגיעה אל ד"ר דרה והוא התפעל. אמינם של אותו זמן מחלק את הזמן בין הרחוב, כהומלס מוסמך ובין מוטל זול בדטרויט. ד"ר דרה היה האליל שלו ומי שיצר את מוסיקת ה"גנגסטר ראפ", שהשפיעה על חייו ולדבריו פעם "גרמה לי להתנהג כמו מטורף". אמינם הושפע מהמוסיקה של דרה והשתמש בה לדבריו, כתירוץ לעשות עם עצמו משהו בחיים.

דוקטור דרה היה מפיק וכבר הספיק עד אז לגלות עוד ראפר מדהים, סנופ דוג. הוא אהב את מה ששמע, מאוד אהב והחליט להוציא לאמינם דיסק. היה בבחור הלבן מדטרויט משהו שחור וכל כך בוהק.

והמשהו הזה, שיצא באלבום הבכורה שלו, הייתה התפוצצות. זה היה לא פחות ממפץ גדול של אור שהעלה את עולם ההיפ הופ לגבהים שאיש לא חלם שיגיע אליהם. כשיוצא אלבומו המסחרי הראשון, בחסותו האדיבה של ד"ר דרה, אמינם זוכה להצלחה מיידית והופך לתופעה המוסיקלית, פחות או יותר הכי מרתקת בעולם. לאלבום השני והאגדי שלו משנת 2000, "The Marshall Mathers LP", הוא מוציא את כל הבטן, מהפהפ, מלשון היפ הופ, את הדברים הכי אישיים שלו וזוכה להכרה בתור גאון.

בהדרגה הוא גם חושף בפני מעריציו את סיפור הסינדרלה שלו ומתאר בראיונות ובעיקר בשירים, כיצד הפך מצעיר עני שמזונו העיקרי הוא אבקת חלב לראפר המפורסם ביותר בעולם. בסרט שהתבסס פחות או יותר על חייו כראפר עני בשנים שלפני הפרסום, הוא מתגלה כשחקן מצוין (לפחות כשהוא משחק את עצמו) והסרט הופך לשובר קופות מטורף.

כמה שנים אחרי שהתפוצץ בעולם כולו, באמצע העשור הראשון למילניום החדש, לאחר שיצא אלבומו החמישי "Encore", חשו רבים שאמינם הולך ונשחק. המלך הלבן של ההיפ הופ הפך עשיר יותר ויותר והתבגר. השנינות, החריזה וגאונות הפריסטייל שלו עמדו לו עדיין, אבל קשה לנהל קריירה זועמת ומתריסה כשאתה גבר עשיר, לבן ומסודר ברמות קשות, ממש החלום האמריקאי.

גם אם לא קיבל את זה, דומה היה שמי שהצהיר על עצמו שהוא "ווייט טראש", זבל לבן באמריקה, הפך עם השנים לדמות שיותר מזכירה גבר פריבילגי לבן מה-wasps של אמריקה.

מצד שני, מי שאמרו עליו שהוא "ראפר לבן עם עבר שחור" מתגלה יותר ויותר כראפר לבן שעובד קשה כדי לשמור על קשר עם העולם שהוא אוהב. וכך, הוא הוציא ב-2010 את "Recovery", אלבום קאמבק מדהים שבעיני רבים השיב אותו ישירות לטופ של עולם ההיפ הופ. חדש ומחודש, מפוכח, שלא לומר מאושר, אחרי כל הסמים שכמעט גמרו את הקריירה שלו ואותו, אמינם התגלה כאנרגטי וכעוס לא פחות, אבל בוגר והרבה פחות מרושע.

אחרי בחירתו של דונלד טראמפ, אמינם עלה שוב עם זעם אמיתי על המנהיג הדמגוג החדש שלו. כמו שעשה שוב ושוב, התגלה למעריצים מלך ההיפ הופ והראפר הלבן, עם השליטה המוחלטת והמפורסמת שלו בשפה ועם השנינות המרוככת יותר, אבל עדיין מעט מרושעת שלו.

גם אם הוא מבוגר וקשה לראות את הקשר המיידי בין הטקסטים שלו לעולם של ההיפ-הופ העכשווי, אמינם הוא הקוסם של המילים, אלוף בחריזה, בהגייה ובהלחמה גאונית של מילים באנגלית והוא ממשיך להפציץ. כי יש לו מה לומר והוא, בניגוד להרבה ראפרים של ימינו, יודע להגיד את זה בשכבות, עם משמעויות כפולות ומכופלות, בשימוש חכם בסאב טקסטים נהדרים ובעיקר בשירים שעוד יזכו יום אחד בפרס נובל לספרות.


הנה סיפור חייו המדהים של אמינם:

https://youtu.be/730eh89WacU


פריסטייל שלו מהסרט "8 מייל", בו הנציח את קרבות ההיפ הופ שניהל בצעירותו (מתורגם):

https://youtu.be/b9Gx0mKYl_w


הוא נחשב למלך הלבן של ההיפ הופ:

https://youtu.be/1wYNFfgrXTI


אמינם היה כוכב ענק בהיפ הופ:

https://youtu.be/D4hAVemuQXY


הוא הפך את הראפ להצלחה עולמית, במיוחד כששילב כוכבי פופ כמו דיידו, בשיר "סטן":

https://youtu.be/gOMhN-hfMtY


כאן סאטירה על הראפ שלו (מתורגם):

https://youtu.be/mA-o3KJcYx0


וכך התגלה אמינם בידי ד"ר דרה ששמע קלטת אקראית באולפן והבין את התגלית:

https://youtu.be/wgztAU7p-WM?long=yes
סאבטקסט
מהו הרעיון הסמוי שנקרא סאבטקסט?



סַאבְּטֵקְסְט (Subtext) הוא רעיון סמוי, תוכן או טקסט משנה שהוסתר בתוך הטקסט הכתוב.

התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.

את הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה של הסאבטקסט טומנים בדרך כלל מחברי היצירה עצמם.

לא פעם הכנסת סאבטקסט ליצירה בדיונית נעשית כביקורת פוליטית או חברתית, שדעת הקהל או אפילו צנזורה מונעות את הדיון הגלוי או המפורש בה. במקרים אחרים הסאבטקסט מוסיף עומק ומורכבות ליצירות כאלה, כדי להעשיר אותן ולמשוך את הקוראים, הצופים, המאזינים והצרכנים של היצירה.

דוגמאות? - במשל שהכניס לספרו "חוות החיות" טמן המחבר ג'ורג' אורוול רעיון סמוי שכזה. החיות בחווה עוברות תהליכים חברתיים המדגימים את הביקורת המוחצת שלו על ברית המועצות הקומוניסטית.

בסאבטקסט של סדרות טלוויזיה שונות הסתתרו רעיונות שונים. ב"מסע בין כוכבים" למשל, לוהקו שחקן רוסי ושחקנית שחורה. כך וללא מילים, העבירו היוצרים בעדינות ובעיקר בהדגמה של הפעילות המשותפת על המסך, ביקורת חברתית - הן על גזענות והן על המלחמה הקרה שבין ברית המועצות וארצות הברית. קשה להשתחרר מהמחשבה ששם הוטמן הזרע לשיתוף הפעולה ארוך השנים בין האומות הללו בתחנת החלל הבינלאומית.

מעניין שתוכן סמוי ורעיונות חתרניים מסתתרים כבר שנים רבות בתוך סרטי קולנוע. אבל רבים מהם לא היו בולטים וגלויים, לפחות לא לקהל הצופים הרחב. רק עם המצאת הווידאו והכניסה של מכשירי הוידיאו לבתינו, החלו קלטות הווידאו והאפשרות לשוב ולצפות בסרטים שוב לחשוף דימויים, מסרים חברתיים ורעיונות עמוקים שהסתתרו בסרטים שונים.

אחד הסרטים שיצא מכך נשכר במיוחד הוא הסרט "בלייד ראנר". בשנות השמונים, רק בצפיות חוזרות בו גילו הצופים רעיונות מרתקים, שהסתתרו בו ולא בלטו בצפיה רגילה. זה הפך את הסרט למעניין ומדובר והביא לו מעריצים חדשים. אפילו מבקרים שקטלו אותו בעבר, עברו את התהליך הזה והודו שטעו. כל זה הפך אותו לבעל מעמד כמעט מיתי. אם כשיצא הוא היה פלופ קולנועי עצוב, היום הוא נחשב לסרט המדע הבדיוני הטוב מכולם.

יש הטומנים את הסאבטקסט כסוד של ממש ולא בטקסט אלא בקוד מחשב. מדובר במעשה החתרני או ההיתולי של מתכנתים המכניסים "ביצי פסחא" מדומות, מעין סודות טקסט החבויים בתוך הקוד של תוכנות ואתרי אינטרנט. ראו אותם בתגית "ביצי פסחא, תוכנה".


הנה סרט על סאבטקסט (עברית):

https://youtu.be/BLKjfBfI_LI


שיר תמים שמחביא סאבטקסט שמנסה להיות שנון (עברית):

https://youtu.be/QriTj1SHv3c


ובחיוך עם קצת דיבור לא הולם - מה קורה כשהסאב הופך לטקסט (עברית):

https://youtu.be/7OXvU7ES3dA

סאב טקסט

מטפורה
מהם דימויים ומה ההבדל בין דימוי למטפורה?



"דימוי" (Simile), שהוא השוואה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף ודומה, אך לא זהה. דימוי בדרך כלל יכלול מילה או אות שמתארת הקבלה. לדוגמה "כמו", "כ", ("צדיק כתמר יפרח") "מ", או "יותר מ" ("גדול מהחיים").

מֶטָפוֹרָה (Metaphor), יותר מדימוי, היא שימוש במשהו אחד או בתכונותיו כדי להדגים דבר אחר. במטפורה, בניגוד לדימוי, לא תהיה מילת השוואה, דוגמת "כמו", "כ" ודומותיהן.

כשמישהו מספר על אדם אחר שהוא והוא "גנבו כמה סוסים יחד" הוא ממש לא מתכוון להתוודות על פשע שביצעו הוא עם ההוא. הוא משתמש במטאפורה שנועדה להסביר שלשניהם עבר של פעולות משותפות. אומרים את זה לא פעם אנשי עסקים מכובדים, פוליטיקאים מורמים מעם ואנשי תרבות שפעילות פלילית היא ממש לא עניינם. אגב, בניגוד לתדמית הציבורית של רבים מהפוליטיקאים - מרביתם באמת אינם כאלה.

אז אם דימויים משמשים בעיקר אנשים שכותבים ספרות ושירה, מטפורות משמשות ביום יום אנשים רבים ולאו דווקא כותבים או יוצרים. כשאומרים על מישהו בחדשות או בשיחה בבית, שהוא "פשט רגל", מתכוונים שהוא איבד את כל נכסיו. מישהו ש"גמר את הסוס" ממש לא הרג סוס כלשהו אלא במטפורה פשוטה איבד את היכולת שלו...

לא פעם, אגב, יכול להסתתר בין שני המושגים עוד מושג חשוב והוא הסַאבְּטֵקְסְט (Subtext), שהוא הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה שלא פעם טומנים מחברי היצירה. התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.


דוגמאות?
========
"אאוריקה חכמה כאיינשטיין" הוא דימוי.

"איינשטיין כבר הספיק לשכוח את מה שאאוריקה לומדת עכשיו" זו מטפורה.

"מאחורי ארכימדס העירום הרוקד ברחוב בסירקוזה" מסתתר לו ודאי סאבטקסט כלשהו.

"הוא הרים לה" היא מטפורה עכשווית, המתארת מישהו שהחמיא למישהי ולא מישהו שהרים לה את החצאית.


הנה הכוח של המטפורה (מתורגם):

https://youtu.be/A0edKgL9EgM


וכך קיבלו הלומברדים בימי הביניים דימוי של שבלולים:

https://youtu.be/6ISOK-XtvYs
ביצת פסחא (מחשבים)
מה למתכנתים ולביצי פסחא?



ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים, משהו שמזכיר את האפיקומן היהודי של פסח.

באופן משעשע התגלגל הביטוי הזה בשנות ה-70 גם לעולם המחשבים, כשמתכנתים משועממים החלו טומנים הפתעות שונות ויצירתיות במיוחד, בתוך משחקי וידאו של אותה תקופה ובהמשך גם בתוכנות, באתרי אינטרנט ובמחשבים. הן כונו "ביצי פסחא וירטואליות" או בלועזית "איסטר-אגגס" (Easter eggs) ואין בהן שום שימוש, למעט השעשוע הצרוף.

האיסטר אגסס יכולים להיות תמונה, קול או מסר נסתר בתוכנה או במשחק מחשב, בדיחה או חתימה אישית של המתכנת בשורות הקוד שלהן, רמזים על הגרסה הבאה, דמות משעשעת שמשמיעה קול או מזכירה דמות בסרט אנימציה, תגובה משעשעת של התוכנה לפעולה סודית שעוברת מפה לאוזן בצ'אטים ברשת ועד לכיתוב חבוי על רכיב חומרה ועוד.

ה"ביצים" הללו כבר הפכו לחלק מהווי הרשת. לכל חברה שמכבדת את עצמה יש איסטר-אגס שמוכמנים בתוך מוצריה או אתריה. לא פעם אף תוצג ביצת האיסטר בחלון ה-"אודות" של התוכנה. חלק מה"ביצים" ידועים ומפורסמים בכל פינה ברשת, בעוד אחרים ממתינים ל"חנון" שיחשוף ויספר עליהם לכולם.

נסו דוגמה לאיסטר אג בגוגל תרגום:
הדביקו בגוגל טרנסלייט את הרצף הבא:
pv zk pv pv zk pv zk kz zk pv pv pv zk pv zk zk pzk pzk pvzkpkzvpvzk kkkkkk bsch
ואז בחרו תרגום מגרמנית לגרמנית ולחצו על אייקון הרמקול הקטן שישמיע את התוצאה.


הנה ביצי הפסחא הגדולות של משחקי המחשב:

https://youtu.be/sirz0TnTje4
הקפלה הסיסטינית
האם טמן מיכלאנג'לו סוד יהודי בציורי הבריאה שצייר בקפלה הסיסטינית?



"בריאת האדם" הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הוא חלק מפרסקו - ציור קיר שמציירים על טיח כשהוא עדיין לח. בפרסקו הזה, שנמצא בקפלה הסיסטינית בוותיקן שברומא, מה שיכול להיחשב כקודש הקודשים של הנצרות הקתולית בוותיקן, מצוירים נושאים שונים מספר בראשית.

ציור "בריאת האדם" הוא רק חלק קטן מהפרסקו רב הציורים שבמבנה המיוחד כל כך הזה.

האלוהים מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. אדם, שבצד שמאל של הציור, מוצג עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.

אבל הסוד האמיתי שהגאון שתל בקפלה הסיסטינית מצוי בציור "אדם וחווה". בספר בראשית מעולם לא נכתב שאדם וחווה התפתו לאכול את התפוח האסור. שם נכתב בפירוש על "פרי". אבל המתרגם הנוצרי של התנ"ך, אי-שם במאה ה-4 לספירה, תרגם למילה malus, שיש לה שתי משמעויות. מצד אחד פירושה "תפוח" ומצד שני היא גם קשורה ב"רע" (Evil). הוא ודאי אהב את כפל המשמעויות של המילה והכניסה בגדול אל תרגום ספר "בראשית" שבברית החדשה של הנצרות.

מיכלאנג'לו, אמן שלא פעם טמן ביצירותיו "הפתעות", מעין איסטר-אגס, ביצי פסחא של תקופתו, עשה זאת גם פה. בציור שכאן, במקום התפוח המקובל בנצרות הוא הכניס לידו של אדם תאנה דווקא.


הנה סיפור הסוד שבציור המפורסם:

https://youtu.be/-sYiW49wOuM
רוי ליכטנשטיין
איך רוי ליכטנשטיין הכניס את הקומיקס לאמנות?



האמן רוי ליכטנשטיין היה מראשי זרם הפופ בארה"ב (קראו לזה פופ-ארט). הוא היה בעיקר צייר אמריקאי, אם כי הוא גם פיסל ופסלים שלו נמצאים היום בחוצות ירושלים, ברצלונה וערים גדולות נוספות.

ליכטנשטיין זכה לשם עולמי בשילוב וההשפעה שספג מתרבות הקומיקס והדרך שבה שילב את הקומיקס באמנות שלו.

שיטות כמו שימוש בנקודות בנדיי (נקודות ששימשו למילוי משטחים בדפוס וקומיקס), צבעים בסיסיים כמו אדום וכחול, קווים שחורים עבים, דמויות קומיקס ובועות עם משפטים - כל אלה שולבו ביצירותיו ושימשו בהם בצורה מוגדלת, שריתקה את הקהל האמריקאי והפכה אותו לאמן ידוע ונערץ. הוא לא ניסה לצייר את המציאות אלא להעבירה "באופן מלאכותי ככל האפשר".

כמו חברו לתנועת ה"פופ ארט", אנדי וורהול, גם ליכטנשטיין לא עסק רק באמנות. בעברו הוא שימש גם כשרטט וכמעצב חלונות ראווה ורכש כלים והיכרות עם חומרים ושיטות עיצוב שהשפיעו מאד על האמנות שייצר מאוחר יותר. כמו אחרים בזרם הפופ, גם הוא נהג לתת יחס מרומם לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה, בתור אמנות.

לפרסום זכה ליכטנשטיין מאותם ציורים מבוססי קומיקס. יצירתו הראשונה בסגנון זה הייתה "הבט מיקי" (Look Mickey), מ-1961, שבה שילב את דמותו של מיקי מאוס, הגיבור הגדול של סרטי האנימציה של וולט דיסני.


כמעט תמיד נלווה לציוריו רעיון סמוי כלשהו (סאב טקסט). בציור "יצירת מופת" (1962) למשל, הוא הציב בפי הגיבורים את שאיפותיו שלו כצייר, כשבלונדינית מצודדת אומרת לצייר החתיך על ציורו המופשט וחסר משמעות "הו בראד יקירי, הציור הזה הוא יצירת מופת! עוד מעט כולם יעמדו בתור לקנות את העבודות שלך!"

לליכטנשטיין שמורה תהילת עולם באמנות המודרנית. בזכותו החלו תמונות קומיקס, שעד אז נחשבו בידור לילדים, לקבל מקום של כבוד על קירות המוזיאונים, באוספים של אספני אמנות מכובדים ובתולדות האמנות בכלל.


הנה סרטון על רוי ליכטנשטיין:

https://youtu.be/6jowA-pH-Y8


עליו ועל עבודתו בסטודיו אל מול רבות מיצירותיו:

http://youtu.be/f1s-nAijk_g?t=26s


סרטון עם המחשה קולית ליצירות של האמן רוי ליכטנשטיין:

http://youtu.be/aPQKI1ejcWA?t=20s


ואנימציה יפה שנעשתה בסגנון של רוי ליכטנשטיין:

http://youtu.be/8jdTNGGj5e4


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.