שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם פונטים או גופני סריף וסן-סריף?
בעולם הגופנים, באנגלית "פונטים" (Fonts), יש שני סוגים של גופנים - עם זיפים ובלי זיפים.
פונטי סֶרִיף הם פונטים עם "זיפים", מעין תגים קטנים בקצות האותיות, משיכות עיצוב קטנות המזכירות את אלו של עט הסופרים העתיקה.
מולם יש את פונטי סן-סֶרִיף (sans serif), גופנים ללא סריפים, בלי אותם זיפים בקצות האותיות. כלומר הם חסרים את התגים הקטנים - את אותן משיכות העיצוב העדינות והמסוגננות שניתן לראות בקצות האותיות של גופני סריף.
#דוגמאות
פונטי סֶרִיף שכאלו הם פונטים עם תגים קטנים בקצוות האותיות. גופנים כמו David או Times New Roman הם הסריפים הכי מוכרים ומשתמשים בהם לא פעם בספרים.
גופני סן-סֶרִיף, לעומת זאת, הם פונטים מודרניים יחסית וללא תג, שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעידן המחשבים. יש המכנים אותם "גותיים".
בימינו סדרת Arial מהאינטרנט היא אולי סדרת הגופנים נטולי הסריפים הכי מוכרת, אבל חוץ מאריאל חזקים מאוד גם גופני הלווטיקה (Helvetica) ופוטורה (Futura), שקדמו לו ופופולריים לא פחות.
#מהי צורת הסֶרִיף?
סֶרִיפים הם קווים קטנים ועיטורים שהצמיד מעצב האותיות אליהן, כקישוט. יש ויכוחים על מקורו של הסריף. אולי מקורם של הסֶרִיפים, אותם גופנים עם תגים, הוא בכלל מהתקופה שבה כתבו ביד. עניין של סגנון ויופי, אבל אולי גם מגבלה שהציבו העט העתיקה, הקולמוס או המכחול, שבהם נהגו לכתוב בימי קדם.
יש סיפור, שלא ברור עד כמה הוא מדויק אבל הוא מסופר יפה, אז הסיפור הוא שהסריף נולד מהקולמוס, העט הקווי שהותיר כתם דיו קטן בסוף הכתיבה של אות. לכן נהגו הכותבים אז, למשוך משיכת קו עדינה בסוף הקו וכך ליצור את התג הקטן, מה שנתן סיומת נאה לכל אות, במקום כתם.
סברה אחרת שהוא נולד בכלל מאמני הכתיבה על אבנים, חוצבים באיזמל שידעו לחצוב כיתובים על האבן. החוצבים הללו יצרו לאותיות מעין בסיס רחב שהיה גם הבסיס לסריפים.
מכל מקום יש גופנים סריפיים יותר ישנים ויש מודרניים. תוכלו להבחין ביניהם בקלות רבה - ככל שפונט סריף הוא מודרני יותר, ההבדל שבין הקווים העבים של האות לקווים הדקים שבה הופך מוקצן יותר. למשל באות O תראו את ההבדל שבין הקווים האופקיים שבה והקווים הניצבים שלה.
#מתי משתמשים בפונט סן סריף ואיפה בסריף?
בגופני סן-סריף מרבים להשתמש באתרי אינטרנט. יש כמה קבוצות של גופנים ללא תגים, כולל גופנים גרוטסקיים, גופנים ניאו-גרוטסקים, הומניסטיים וגאומטריים. עליהם נמנים פונט אריאל, אותו פונט שמשמש המון באינטרנט ומאוד קריא על צגי מחשב, אבל גם כוכבי הפוסטרים, החל מהפונט הגאומטרי פוטורה ועד פונט ההלווטיקה האהוב.
גופני סריף מופיעים בספרות היסטורית, דפוס קדום ובגילופי כתובות עתיקים על אבן. הם רציניים יותר ומקרינים סמכות רבה ולכן כיום הם יופיעו לא פעם בכותרות מכתבים רשמיים, מסמכים היסטוריים, מגזינים וספרים לאנשים מבוגרים וספרי קודש.
הכירו את העולם הזה בתגית "פונטים".
הנה הסבר על פונט הסריף שהפך לקונצנזוס (עברית):
https://youtu.be/6ZuV9C-pUrc
עוד הסבר קצר על סריף וסאנס סריף בגופנים:
https://youtu.be/ocvUGN-OD0w
גופני הסן סריף עוצבו ברוח העיצוב והפילוסופיה של הבאוהאוס:
https://youtu.be/vuE6Jz-tZWQ
וכך השתלטו הסן סריפים על העולם, האינטרנט והפוסטרים:
https://youtu.be/dbpQns1WQQU
איך הפונט Futura ניצח את הנאצים והגיע לירח?
גופן הפוטורה (Futura) הוא מהפונטים המעניינים והמשפיעים בהיסטוריה, עם סיפור ותפקיד מרתק במהלך המאה ה-20.
הפוטורה ניחן בעיצוב פשוט, פונקציונלי ואלגנטי. הוא עוצב לפני מאה ועד היום הוא מככב בפרסומות, בספרים ובעיצוב גרפי שאפשר לראות בכל מקום ובלוגואים של חברות שונות.
זהו פונט סן-סֶרִיף (sans serif), כלומר גופן ללא תגים. גופנים ללא תג, סן-סריף, הם פונטים מודרניים יחסית שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעיקר בעידן המחשב. יש המכנים אותם "גותיים".
הסיפור ההיסטורי של הפוטורה מעניין הרבה יותר מפונטים אחרים. הוא נוצר בגרמניה שלפני היטלר ובה תפס אותו המשטר הנאצי כקורא תיגר על האסתטיקה המסורתית שלו.
בתקופה מסוימת הכתב גאומטרי שלו נחשב לאחד הפופולריים בפוסטרים ואם מישהו מכם יגיע במקרה לירח, הביטו בלוחית המפורסמת שהותירו עליו האסטרונאוטים של אפולו 11 - הכתב שכתוב עליה הוא בפונט... ניחשתם נכון, פוטורה.
#היסטוריה
הסיפור המרתק של הפונט הזה מתחיל בגרמניה של שנות העשרים, כשמעצב מבריק בשם פול רנר (Paul Renner) החליט ליצור פונט שישקף את רוח התקופה המודרנית.
רנר, שהושפע עמוקות מרעיונות הבאוהאוס והמודרניזם הגרמני, האמין בעיצוב המבוסס על צורות גיאומטריות נקיות ופונקציונליות מושלמת. ב-1927 הוא יצר את הפוטורה – פונט שהיה מהפכני בפשטותו ובקריאותו המעולה. הצורות הגיאומטריות המדויקות שלו שיקפו את האמונה שחשו רבים אז בקדמה ובעתיד טכנולוגי.
אבל האמונה הזו חטפה מכה קשה.
כי כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, הם רצו פונט שיבטא את הזהות הגרמנית לפי תפיסת הרייך ההיטלראי. אז הם קידמו את השימוש בפרקטור, הכתב הגותי המסורתי. אך המציאות הייתה מורכבת ובעוד שהפרקטור שימש לפרסומים מקומיים, בחומרים שיועדו לציבור הבינלאומי הם נאלצו להמשיך ולהשתמש בפוטורה, פונט שגילם את רוח תנועת הבאוהאוס דווקא, התנועה העיצובית שהם תיעבו בכל ליבם.
רנר עצמו, שהתנגד לאידיאולוגיה הנאצית, פוטר ממשרתו האקדמית ב-1933. הוא עבר לעיר אחרת בגרמניה והמשיך לעבוד כמעצב וטיפוגרף, אם כי תחת המגבלות של המשטר.
ובזמן שגרמניה התמודדה עם השינויים הפוליטיים הדרמטיים, הפוטורה כבר החל את מסעו העולמי. מעצבים ומו"לים ברחבי אירופה ואמריקה התאהבו בצורות הנקיות והמודרניות שלו. חברות מובילות כמו "של" (Shell) וקודאק (Kodak) אימצו אותו כפונט הרשמי שלהן.
הפוטורה הפך לסמל של חדשנות ויעילות בעיצוב המודרני.
אחרי מלחמת העולם השנייה הפוטורה המשיך לעצב את השפה הוויזואלית המודרנית. מפוסטרים פוליטיים ועד לגרפיקה בסרטים של במאים כמו ווס אנדרסון וסטנלי קובריק, הגופן שדוכא על ידי המשטר הנאצי הפך לאחד הגופנים הנפוצים בתבל.
כשנאס"א חיפשה פונט ללוחית שתונח על הירח, הפוטורה נבחר בזכות הקריאות המעולה שלו והצורה הברורה של האותיות, שהתאימה במיוחד לחריטה במתכת. בפוטורה נחרטו אז המילים "HERE MEN FROM THE PLANET EARTH FIRST SET FOOT UPON THE MOON" והפכו לעדות נצחית של ההישג האנושי הגדול בהגעה ובנחץץיתה על פני הירח.
היום, הפוטורה ממשיך להיות אחד הפונטים המשפיעים והפופולריים בעולם העיצוב. מהרפובליקה של ויימאר ועד לעידן החלל - העיצוב האיכותי שלו מאז נוצר עבר תהפוכות רבות, תוך שהוא תופס מקום חשוב וברור בשפה החזותית של התרבות האנושית.
הנה הפונט שהפחיד את הדיקטטור:
https://youtu.be/G6llwIdPXYE
סיפורו של פונט הפוטורה:
https://youtu.be/SaX_PwxSh5M
סרטון אנימציה על הפונט החדשני (ללא מילים):
https://youtu.be/2JWB4B6ylAQ
ההתפעלות האמנותית מהגופן המדויק והמאוזן:
https://youtu.be/DmOGDAFcEqc
מהו הפונט הנאצי שנולד ככתב נזירים?
כשמסתכלים על כרזות תעמולה נאציות מתקופת השלטון הנאצי, קופץ לעיניים מיד הכתב המסורתי הגרמני הזה, עם האותיות הזוויתיות והמעוטרות שנראות כאילו קפצו היישר מכתב יד של נזיר מימי הביניים.
הגופן הזה נקרא פרקטור (Fraktur) והוא הפונט הכי טעון מבחינה רגשית בעולם. כי אם במשך מאות שנים הוא היה חלק בלתי נפרד מהתרבות והזהות הגרמנית, בידי הנאצים הוא היה בעיקר לכלי תעמולה רב עוצמה והרסני.
פרקטור התפתח בתחילת המאה ה-16 כשהקיסר מקסימיליאן הראשון (Maximilian I) הזמין את עיצובו על בסיס כתב היד של מזכירות החצר הקיסרית.
הגופן הזה החליף את השוואבכר (Schwabacher) הקדום יותר והפך פופולרי במיוחד בזכות אמנים כמו אלברכט דירר (Albrecht Dürer). הגרמנים השתמשו בו במשך דורות לספרים, עיתונים ומסמכים רשמיים, כשהוא נתפס כביטוי אותנטי של התרבות הגרמנית העתיקה. בעיני רבים הכתב היה סמל לגאווה לאומית ולמסורת ההיסטורית הגרמנית ארוכת-השנים.
יוזף גֶבֶּלס (Joseph Goebbels), שר התעמולה הנאצי, הבין את כוחם של סמלים ויזואליים. לכן, די מהר לאחר שהנאצים עלו לשלטון ב-1933 הם מיהרו לאמץ את פרקטור כחלק מהתעמולה הלאומנית שלהם.
הכתב הגותי שידר מסר ברור של המשכיות היסטורית, קשר למורשת הגרמנית העתיקה ותחושה של עליונות תרבותית. כרזות, ספרים, שלטים והודעות שיצאו מהמשטר הנאצי נשאו את החותם הוויזואלי הזה שמבחינת הציבור הגרמני הוסיף להם סמכות ואמינות מסורתית.
העיתון הרשמי של המפלגה הנאצית, פֶלקישֶר בֶּאוֹבַכְטֶר (Völkischer Beobachter), למשל, הודפס כולו בפרקטור כמו גם עיקר הפרסומים הרשמיים.
במקביל, גרסאות מודרניות יותר של גופנים גותיים כמו טנֶנבֶּרְג (Tannenberg) שעוצבו בשנות ה-30 היו למעשה הפופולריים ביותר בשימוש היומיומי של המשטר.
כבר ב-1934 הביע אדולף היטלר עצמו בנאום ברייכסטאג (Reichstag) את אי-חיבתו לפרקטור, וטען כי שההתלהבות מהמראה הגותי שלו לא מתאימה לעידן של פלדה וברזל, זכוכית ובטון. הוא גם הוסיף ש"בעוד 100 שנה, השפה שלנו תהיה השפה האירופית."
אבל ב-3 בינואר 1941, בשיא המלחמה, התרחש דבר מפתיע לחלוטין. מרטין בורמן (Martin Bormann), מזכיר המפלגה הנאצית, פרסם צו רשמי שאסר את השימוש בפרקטור ובכל הגופנים הגותיים.
הצו אסר גם את הוראת כתב היד המסורתי Kurrent ו-Sütterlin בבתי הספר. במכתב הרשמי הוכרז שהגופנים הללו הם למעשה "גופני יהודים" (Judenlettern או Schwabacher Judenlettern), טענה שמבחינה היסטורית הייתה מופרכת לחלוטין.
ואגב, הפרט האירוני במכתב הזה של בורמן היה נעוץ בעובדה שהוא עצמו הודפס על נייר מכתבים שכותרתו הייתה מודפסת בפונט... ובכן, פרקטור.
ההחלטה הרשמית קבעה אז שכל הפרסומים יעברו לגופן אנטיקווה (Antiqua), הגופן הרומי הרגיל ששימש בשאר אירופה. ב-1 בפברואר 1941 הודפס העיתון פֶלקישֶר בֶּאוֹבַכְטֶר לראשונה באנטיקווה, וגֶבֶּלס רשם ביומנו: "הפירר מצווה שמעתה רק אנטיקווה תיחשב לגופן גרמני. מצוין מאוד."
ההחלטה לוותה בתירוצים אידיאולוגיים מפוברקים, אבל הסיבה האמיתית הייתה מעשית ופרגמטית לחלוטין. ככל שהנאצים כבשו שטחים נרחבים באירופה הם גילו שהכתב הגותי יוצר בעיות תקשורת חמורות עם האוכלוסיות הכבושות. אף אחד מחוץ לגרמניה לא ידע לקרוא אותו, והדבר הפריע ליעילות השלטונית של המשטר.
התעשייה הגרמנית נאלצה, אם כן, לתקשר עם עולם החוץ ופרקטור הקשה על כך. כמו שכתב בנימוק רשמי אחד: "השימוש בגופן הזה פוגע באינטרסים הגרמניים גם בפנים וגם בחוץ, כי רוב הזרים שמדברים גרמנית אינם יכולים לקרוא אותו."
האירוניה המרה היא שהגופן שהנאצים השתמשו בו כסמל לטוהר הגרמני נזרק לפח בן לילה עם הסבר מפוברק שהיה סתירה מוחלטת לשנים של תעמולה.
והאבסורד המושלם מתגלה בפרט קטן נוסף: בית ההוצאה של היטלר, Franz Eher Verlag, המשיך להדפיס עותקים של ספרו שלו, "מיין קמפף" (Mein Kampf) בפרקטור. זה נמשך עד 1943, שנתיים שלמות אחרי האיסור שיצא ממשרדו של היטלר - הסתבר שלבעלי ההוצאה, מקס אמן (Max Amann) ואדולף מילר (Adolf Müller), לא היה נוח, מסיבות כלכליות גרידא, להחליף את כל מערכות ההדפסה היקרות, מה שלא הפריע להיטלר.
זוהי עוד דוגמה מושלמת לגמישות האידיאולוגית של משטרים טוטליטריים, מי שיכולים לשנות את "האמת" שלהם כשנוח להם ובהתאם לצרכים הפוליטיים של הרגע.
היום פרקטור עדיין משמש בגרמניה, אך באופן מוגבל ובעיקר לצרכי עיצוב וקישוט, כמו שלטי פאבים ומותגי בירה שמעוניינים לשדר תחושה של כפריות ומורשת.
אבל הקשר שלו לנאציזם הפך אותו לגופן בעייתי, נושא לוויכוחים וזיכרון היסטורי מורכב. גרמנים רבים כיום מתקשים לפענח מכתבים או תעודות של הוריהם, סביהם-סבתותיהם שנכתבו בכתב היד המסורתי, כתב שהוראתו הופסקה לחלוטין במערכות החינוך והלימוד.
הגדילו מסך מלא לשורט על הפונט של הנאצים:
https://youtu.be/TiVL6YWlww8
הנה סרטון עם הפונט שהיה הקליגרפיה הנאצית:
https://youtu.be/yEk6zGYwyhc
הפרקטור מאפיין כיום קבוצות שנאה וגזענות:
https://youtu.be/27ElCbPtyMs
שימוש בפרקטור בספרים:
https://youtu.be/Lzui58T1Mfo
כתיבה בפרקטור:
https://youtu.be/TIFF4t0MeGQ
האלפבית בפונט הגותי הזה:
https://youtu.be/YYCU7mujP2A
ותולדותיו של פונט פרקטור:
https://youtu.be/YLwZ2pyPNAs
סאנס-סריף
בעולם הגופנים, באנגלית "פונטים" (Fonts), יש שני סוגים של גופנים - עם זיפים ובלי זיפים.
פונטי סֶרִיף הם פונטים עם "זיפים", מעין תגים קטנים בקצות האותיות, משיכות עיצוב קטנות המזכירות את אלו של עט הסופרים העתיקה.
מולם יש את פונטי סן-סֶרִיף (sans serif), גופנים ללא סריפים, בלי אותם זיפים בקצות האותיות. כלומר הם חסרים את התגים הקטנים - את אותן משיכות העיצוב העדינות והמסוגננות שניתן לראות בקצות האותיות של גופני סריף.
#דוגמאות
פונטי סֶרִיף שכאלו הם פונטים עם תגים קטנים בקצוות האותיות. גופנים כמו David או Times New Roman הם הסריפים הכי מוכרים ומשתמשים בהם לא פעם בספרים.
גופני סן-סֶרִיף, לעומת זאת, הם פונטים מודרניים יחסית וללא תג, שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעידן המחשבים. יש המכנים אותם "גותיים".
בימינו סדרת Arial מהאינטרנט היא אולי סדרת הגופנים נטולי הסריפים הכי מוכרת, אבל חוץ מאריאל חזקים מאוד גם גופני הלווטיקה (Helvetica) ופוטורה (Futura), שקדמו לו ופופולריים לא פחות.
#מהי צורת הסֶרִיף?
סֶרִיפים הם קווים קטנים ועיטורים שהצמיד מעצב האותיות אליהן, כקישוט. יש ויכוחים על מקורו של הסריף. אולי מקורם של הסֶרִיפים, אותם גופנים עם תגים, הוא בכלל מהתקופה שבה כתבו ביד. עניין של סגנון ויופי, אבל אולי גם מגבלה שהציבו העט העתיקה, הקולמוס או המכחול, שבהם נהגו לכתוב בימי קדם.
יש סיפור, שלא ברור עד כמה הוא מדויק אבל הוא מסופר יפה, אז הסיפור הוא שהסריף נולד מהקולמוס, העט הקווי שהותיר כתם דיו קטן בסוף הכתיבה של אות. לכן נהגו הכותבים אז, למשוך משיכת קו עדינה בסוף הקו וכך ליצור את התג הקטן, מה שנתן סיומת נאה לכל אות, במקום כתם.
סברה אחרת שהוא נולד בכלל מאמני הכתיבה על אבנים, חוצבים באיזמל שידעו לחצוב כיתובים על האבן. החוצבים הללו יצרו לאותיות מעין בסיס רחב שהיה גם הבסיס לסריפים.
מכל מקום יש גופנים סריפיים יותר ישנים ויש מודרניים. תוכלו להבחין ביניהם בקלות רבה - ככל שפונט סריף הוא מודרני יותר, ההבדל שבין הקווים העבים של האות לקווים הדקים שבה הופך מוקצן יותר. למשל באות O תראו את ההבדל שבין הקווים האופקיים שבה והקווים הניצבים שלה.
#מתי משתמשים בפונט סן סריף ואיפה בסריף?
בגופני סן-סריף מרבים להשתמש באתרי אינטרנט. יש כמה קבוצות של גופנים ללא תגים, כולל גופנים גרוטסקיים, גופנים ניאו-גרוטסקים, הומניסטיים וגאומטריים. עליהם נמנים פונט אריאל, אותו פונט שמשמש המון באינטרנט ומאוד קריא על צגי מחשב, אבל גם כוכבי הפוסטרים, החל מהפונט הגאומטרי פוטורה ועד פונט ההלווטיקה האהוב.
גופני סריף מופיעים בספרות היסטורית, דפוס קדום ובגילופי כתובות עתיקים על אבן. הם רציניים יותר ומקרינים סמכות רבה ולכן כיום הם יופיעו לא פעם בכותרות מכתבים רשמיים, מסמכים היסטוריים, מגזינים וספרים לאנשים מבוגרים וספרי קודש.
הכירו את העולם הזה בתגית "פונטים".
הנה הסבר על פונט הסריף שהפך לקונצנזוס (עברית):
https://youtu.be/6ZuV9C-pUrc
עוד הסבר קצר על סריף וסאנס סריף בגופנים:
https://youtu.be/ocvUGN-OD0w
גופני הסן סריף עוצבו ברוח העיצוב והפילוסופיה של הבאוהאוס:
https://youtu.be/vuE6Jz-tZWQ
וכך השתלטו הסן סריפים על העולם, האינטרנט והפוסטרים:
https://youtu.be/dbpQns1WQQU
גופן הפוטורה (Futura) הוא מהפונטים המעניינים והמשפיעים בהיסטוריה, עם סיפור ותפקיד מרתק במהלך המאה ה-20.
הפוטורה ניחן בעיצוב פשוט, פונקציונלי ואלגנטי. הוא עוצב לפני מאה ועד היום הוא מככב בפרסומות, בספרים ובעיצוב גרפי שאפשר לראות בכל מקום ובלוגואים של חברות שונות.
זהו פונט סן-סֶרִיף (sans serif), כלומר גופן ללא תגים. גופנים ללא תג, סן-סריף, הם פונטים מודרניים יחסית שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעיקר בעידן המחשב. יש המכנים אותם "גותיים".
הסיפור ההיסטורי של הפוטורה מעניין הרבה יותר מפונטים אחרים. הוא נוצר בגרמניה שלפני היטלר ובה תפס אותו המשטר הנאצי כקורא תיגר על האסתטיקה המסורתית שלו.
בתקופה מסוימת הכתב גאומטרי שלו נחשב לאחד הפופולריים בפוסטרים ואם מישהו מכם יגיע במקרה לירח, הביטו בלוחית המפורסמת שהותירו עליו האסטרונאוטים של אפולו 11 - הכתב שכתוב עליה הוא בפונט... ניחשתם נכון, פוטורה.
#היסטוריה
הסיפור המרתק של הפונט הזה מתחיל בגרמניה של שנות העשרים, כשמעצב מבריק בשם פול רנר (Paul Renner) החליט ליצור פונט שישקף את רוח התקופה המודרנית.
רנר, שהושפע עמוקות מרעיונות הבאוהאוס והמודרניזם הגרמני, האמין בעיצוב המבוסס על צורות גיאומטריות נקיות ופונקציונליות מושלמת. ב-1927 הוא יצר את הפוטורה – פונט שהיה מהפכני בפשטותו ובקריאותו המעולה. הצורות הגיאומטריות המדויקות שלו שיקפו את האמונה שחשו רבים אז בקדמה ובעתיד טכנולוגי.
אבל האמונה הזו חטפה מכה קשה.
כי כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, הם רצו פונט שיבטא את הזהות הגרמנית לפי תפיסת הרייך ההיטלראי. אז הם קידמו את השימוש בפרקטור, הכתב הגותי המסורתי. אך המציאות הייתה מורכבת ובעוד שהפרקטור שימש לפרסומים מקומיים, בחומרים שיועדו לציבור הבינלאומי הם נאלצו להמשיך ולהשתמש בפוטורה, פונט שגילם את רוח תנועת הבאוהאוס דווקא, התנועה העיצובית שהם תיעבו בכל ליבם.
רנר עצמו, שהתנגד לאידיאולוגיה הנאצית, פוטר ממשרתו האקדמית ב-1933. הוא עבר לעיר אחרת בגרמניה והמשיך לעבוד כמעצב וטיפוגרף, אם כי תחת המגבלות של המשטר.
ובזמן שגרמניה התמודדה עם השינויים הפוליטיים הדרמטיים, הפוטורה כבר החל את מסעו העולמי. מעצבים ומו"לים ברחבי אירופה ואמריקה התאהבו בצורות הנקיות והמודרניות שלו. חברות מובילות כמו "של" (Shell) וקודאק (Kodak) אימצו אותו כפונט הרשמי שלהן.
הפוטורה הפך לסמל של חדשנות ויעילות בעיצוב המודרני.
אחרי מלחמת העולם השנייה הפוטורה המשיך לעצב את השפה הוויזואלית המודרנית. מפוסטרים פוליטיים ועד לגרפיקה בסרטים של במאים כמו ווס אנדרסון וסטנלי קובריק, הגופן שדוכא על ידי המשטר הנאצי הפך לאחד הגופנים הנפוצים בתבל.
כשנאס"א חיפשה פונט ללוחית שתונח על הירח, הפוטורה נבחר בזכות הקריאות המעולה שלו והצורה הברורה של האותיות, שהתאימה במיוחד לחריטה במתכת. בפוטורה נחרטו אז המילים "HERE MEN FROM THE PLANET EARTH FIRST SET FOOT UPON THE MOON" והפכו לעדות נצחית של ההישג האנושי הגדול בהגעה ובנחץץיתה על פני הירח.
היום, הפוטורה ממשיך להיות אחד הפונטים המשפיעים והפופולריים בעולם העיצוב. מהרפובליקה של ויימאר ועד לעידן החלל - העיצוב האיכותי שלו מאז נוצר עבר תהפוכות רבות, תוך שהוא תופס מקום חשוב וברור בשפה החזותית של התרבות האנושית.
הנה הפונט שהפחיד את הדיקטטור:
https://youtu.be/G6llwIdPXYE
סיפורו של פונט הפוטורה:
https://youtu.be/SaX_PwxSh5M
סרטון אנימציה על הפונט החדשני (ללא מילים):
https://youtu.be/2JWB4B6ylAQ
ההתפעלות האמנותית מהגופן המדויק והמאוזן:
https://youtu.be/DmOGDAFcEqc
כשמסתכלים על כרזות תעמולה נאציות מתקופת השלטון הנאצי, קופץ לעיניים מיד הכתב המסורתי הגרמני הזה, עם האותיות הזוויתיות והמעוטרות שנראות כאילו קפצו היישר מכתב יד של נזיר מימי הביניים.
הגופן הזה נקרא פרקטור (Fraktur) והוא הפונט הכי טעון מבחינה רגשית בעולם. כי אם במשך מאות שנים הוא היה חלק בלתי נפרד מהתרבות והזהות הגרמנית, בידי הנאצים הוא היה בעיקר לכלי תעמולה רב עוצמה והרסני.
פרקטור התפתח בתחילת המאה ה-16 כשהקיסר מקסימיליאן הראשון (Maximilian I) הזמין את עיצובו על בסיס כתב היד של מזכירות החצר הקיסרית.
הגופן הזה החליף את השוואבכר (Schwabacher) הקדום יותר והפך פופולרי במיוחד בזכות אמנים כמו אלברכט דירר (Albrecht Dürer). הגרמנים השתמשו בו במשך דורות לספרים, עיתונים ומסמכים רשמיים, כשהוא נתפס כביטוי אותנטי של התרבות הגרמנית העתיקה. בעיני רבים הכתב היה סמל לגאווה לאומית ולמסורת ההיסטורית הגרמנית ארוכת-השנים.
יוזף גֶבֶּלס (Joseph Goebbels), שר התעמולה הנאצי, הבין את כוחם של סמלים ויזואליים. לכן, די מהר לאחר שהנאצים עלו לשלטון ב-1933 הם מיהרו לאמץ את פרקטור כחלק מהתעמולה הלאומנית שלהם.
הכתב הגותי שידר מסר ברור של המשכיות היסטורית, קשר למורשת הגרמנית העתיקה ותחושה של עליונות תרבותית. כרזות, ספרים, שלטים והודעות שיצאו מהמשטר הנאצי נשאו את החותם הוויזואלי הזה שמבחינת הציבור הגרמני הוסיף להם סמכות ואמינות מסורתית.
העיתון הרשמי של המפלגה הנאצית, פֶלקישֶר בֶּאוֹבַכְטֶר (Völkischer Beobachter), למשל, הודפס כולו בפרקטור כמו גם עיקר הפרסומים הרשמיים.
במקביל, גרסאות מודרניות יותר של גופנים גותיים כמו טנֶנבֶּרְג (Tannenberg) שעוצבו בשנות ה-30 היו למעשה הפופולריים ביותר בשימוש היומיומי של המשטר.
כבר ב-1934 הביע אדולף היטלר עצמו בנאום ברייכסטאג (Reichstag) את אי-חיבתו לפרקטור, וטען כי שההתלהבות מהמראה הגותי שלו לא מתאימה לעידן של פלדה וברזל, זכוכית ובטון. הוא גם הוסיף ש"בעוד 100 שנה, השפה שלנו תהיה השפה האירופית."
אבל ב-3 בינואר 1941, בשיא המלחמה, התרחש דבר מפתיע לחלוטין. מרטין בורמן (Martin Bormann), מזכיר המפלגה הנאצית, פרסם צו רשמי שאסר את השימוש בפרקטור ובכל הגופנים הגותיים.
הצו אסר גם את הוראת כתב היד המסורתי Kurrent ו-Sütterlin בבתי הספר. במכתב הרשמי הוכרז שהגופנים הללו הם למעשה "גופני יהודים" (Judenlettern או Schwabacher Judenlettern), טענה שמבחינה היסטורית הייתה מופרכת לחלוטין.
ואגב, הפרט האירוני במכתב הזה של בורמן היה נעוץ בעובדה שהוא עצמו הודפס על נייר מכתבים שכותרתו הייתה מודפסת בפונט... ובכן, פרקטור.
ההחלטה הרשמית קבעה אז שכל הפרסומים יעברו לגופן אנטיקווה (Antiqua), הגופן הרומי הרגיל ששימש בשאר אירופה. ב-1 בפברואר 1941 הודפס העיתון פֶלקישֶר בֶּאוֹבַכְטֶר לראשונה באנטיקווה, וגֶבֶּלס רשם ביומנו: "הפירר מצווה שמעתה רק אנטיקווה תיחשב לגופן גרמני. מצוין מאוד."
ההחלטה לוותה בתירוצים אידיאולוגיים מפוברקים, אבל הסיבה האמיתית הייתה מעשית ופרגמטית לחלוטין. ככל שהנאצים כבשו שטחים נרחבים באירופה הם גילו שהכתב הגותי יוצר בעיות תקשורת חמורות עם האוכלוסיות הכבושות. אף אחד מחוץ לגרמניה לא ידע לקרוא אותו, והדבר הפריע ליעילות השלטונית של המשטר.
התעשייה הגרמנית נאלצה, אם כן, לתקשר עם עולם החוץ ופרקטור הקשה על כך. כמו שכתב בנימוק רשמי אחד: "השימוש בגופן הזה פוגע באינטרסים הגרמניים גם בפנים וגם בחוץ, כי רוב הזרים שמדברים גרמנית אינם יכולים לקרוא אותו."
האירוניה המרה היא שהגופן שהנאצים השתמשו בו כסמל לטוהר הגרמני נזרק לפח בן לילה עם הסבר מפוברק שהיה סתירה מוחלטת לשנים של תעמולה.
והאבסורד המושלם מתגלה בפרט קטן נוסף: בית ההוצאה של היטלר, Franz Eher Verlag, המשיך להדפיס עותקים של ספרו שלו, "מיין קמפף" (Mein Kampf) בפרקטור. זה נמשך עד 1943, שנתיים שלמות אחרי האיסור שיצא ממשרדו של היטלר - הסתבר שלבעלי ההוצאה, מקס אמן (Max Amann) ואדולף מילר (Adolf Müller), לא היה נוח, מסיבות כלכליות גרידא, להחליף את כל מערכות ההדפסה היקרות, מה שלא הפריע להיטלר.
זוהי עוד דוגמה מושלמת לגמישות האידיאולוגית של משטרים טוטליטריים, מי שיכולים לשנות את "האמת" שלהם כשנוח להם ובהתאם לצרכים הפוליטיים של הרגע.
היום פרקטור עדיין משמש בגרמניה, אך באופן מוגבל ובעיקר לצרכי עיצוב וקישוט, כמו שלטי פאבים ומותגי בירה שמעוניינים לשדר תחושה של כפריות ומורשת.
אבל הקשר שלו לנאציזם הפך אותו לגופן בעייתי, נושא לוויכוחים וזיכרון היסטורי מורכב. גרמנים רבים כיום מתקשים לפענח מכתבים או תעודות של הוריהם, סביהם-סבתותיהם שנכתבו בכתב היד המסורתי, כתב שהוראתו הופסקה לחלוטין במערכות החינוך והלימוד.
הגדילו מסך מלא לשורט על הפונט של הנאצים:
https://youtu.be/TiVL6YWlww8
הנה סרטון עם הפונט שהיה הקליגרפיה הנאצית:
https://youtu.be/yEk6zGYwyhc
הפרקטור מאפיין כיום קבוצות שנאה וגזענות:
https://youtu.be/27ElCbPtyMs
שימוש בפרקטור בספרים:
https://youtu.be/Lzui58T1Mfo
כתיבה בפרקטור:
https://youtu.be/TIFF4t0MeGQ
האלפבית בפונט הגותי הזה:
https://youtu.be/YYCU7mujP2A
ותולדותיו של פונט פרקטור:
https://youtu.be/YLwZ2pyPNAs
