"פופאי המלח" הוא גיבור ילדות של רבים מהילדים שגדלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. פופאי הוא מלח חייכן ומעשן מקטרת שלאורך כל סדרת הסרטונים המצוירים הללו עושה הכל כדי לשמור על אהובתו שנקראת "אוליב אויל", בעברית "שמן זית"...

מי שמנסה לגזול אותה ממנו הוא האויב הנצחי והאימתני שלו בלוטו (בעברית כינו אותו ברוטוס). פופאי החלש מבלוטו מצליח להתגבר עליו תמיד בסוף הפרק, כיוון שכשהוא אוכל תרד מקופסת שימורים, הוא מקבל כוח רב ומצליח לנצח כל אחד.

אגב, היום אנו יודעים שתרד אינו מזון שמחזק. הטעות הזו נגרמה ככל הנראה ממחקר שפורסם בכתב עת בתחילת המאה ה-20. בגלל טעות במיקום הנקודה העשרונית במספר שציין את כמות הברזל בתרד חשבו שיש לתרד כמות ברזל הגבוהה פי 10 ממה שיש בו באמת. גם כך, עם זאת, התרד נחשב כיום כ"מזון על" - בריא ומזין מאוד.

הדמות המצוירת של "פופאי המלח" נוצרה על ידי אלזי סיגר בשנת 1929. בתחילה היא צוירה כקומיקס בעיתונים והצליחה מאד עד שהגיעה לתפוצה במאות עיתונים שונים בארה"ב. רק שנים לאחר מכן היא הפכה לסדרה מצוירת, מהמצליחות בהיסטוריה של הטלוויזיה.

יש סיפורים על כך שכל הדמויות בסדרה מבוססות על אנשים אמיתיים בעיירה צ'סטר, שבה גדל יוצר הקומיקס ושבה יש עד היום מוזיאון פופאי. כך, פרוק פיגל, המתקוטט הקבוע של העיירה הוא ההשראה לפופאי. על דורה פסקל הרזה והגבוהה, שלבשה תמיד מטפחת על צווארה, מבוססת דמותה של אוליב אויל. והדמות של ווימפי חובב ההמבורגרים מבוססת על בעל בית הקולנוע המקומי, ויליאם שכוצ'רט, שנהג לשלוח את עובדיו, ביניהם סיגר המאייר, לקנות לו המבורגרים.


הנה סיפורו של פופאי:

https://youtu.be/OUn9W5dk0Nc


אוסף קטעי פופאיי שמדגימים את יכולותיו בזכות התרד:

https://youtu.be/gxO758l7JVM


וסרט של פופאי משנת 1933:

https://youtu.be/yZi5plJeLYY

סדרת האנימציה משפחת סימפסון (The Simpsons) היא סדרת טלוויזיה חדשנית, נשכנית, ביקורתית, חתרנית ובעיקר פוחזת. אולי זו הסיבה להצלחתה הבלתי נתפסת של ה"סימפסונז" - הסדרה המצוירת הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית והסדרה הקומית הכתובה הארוכה ביותר בתולדות הטלוויזיה. עשרות פעמים היא זכתה בפרסים היוקרתיים של עולם הטלוויזיה והמגזין "טיים" בחר בה כיצירת הטלוויזיה הטובה במאה ה-20.

כבר מהעונה הראשונה שלה, סחפה הסדרה, שנוצרה על ידי מאט גריינינג עבור רשת פוקס, את הצעירים ובני הנוער באמריקה. ה"סימפסונז" עסקה במשפחה אמריקנית "רגילה" המתגוררת בעיר הבדיונית ספרינגפילד והציגה בחיוך סטריאוטיפים על התרבות, החברה והטלוויזיה האמריקנית. אמנם היא הייתה מעין בועה מנותקת מהמציאות, אך לא פעם נדמה שהיא משקפת את המציאות באופן מדויק מהמציאות עצמה.

הרעיון ל"משפחת סימפסון" נולדה ה"בארטמניה", שגעת שהזכירה את ה"ביטלמניה" המפורסמת שהוקדשה לביטלס בשנות ה-60. אחרי הכל, סדרת הטלוויזיה המצוירת הזו חידשה בהמון תחומים, אבל במיוחד בכך שהיא העלתה אל המרקע פחדים, הפרעות ותסביכים שהחברה האמריקאית נהגה להדחיק. בועה מנותקת מהמציאות, שמצליחה לשקף את המציאות טוב יותר מהמציאות עצמה.

מבחינה תרבותית, כללה "סימפסון" המוני ציטוטים תרבותיים מעולמות הספרות, המוסיקה, הקולנוע ועוד. היו בה פרקים שלמים שכללו שלל מחוות ליצירות אמנות מוכרות ונכסי צאן ברזל. הוטמנו בה המוני רמזים, ציטוטים, בדיחות, מחוות, פאנצ'ים והתכתבויות עם התרבות הפופולארית והאמנות הגבוהה גם יחד, מה שהפך את המעריצים לבלשים שניסו להפתיע ולגלותם ולדווח על כאלה לכל העולם.

פול מקרטני, האבנים המתגלגלות ומייקל ג'קסון היו רק חלק קטן ממאות המפורסמים והסלבס שהשתתפו בפרקי הסדרה במהלך השנים.

"משפחת סימפסון" הצליחה גם לחזות לא מעט פיתוחים טכנולוגיים, כמו השעון החכם שניתן לתת לו פקודות קוליות ושיחות הווידאו בטלפונים. היה בה אפילו רובוט של ספרנית שהציע ספרים מתאימים לקוראים.

במהלך השנים הסדרה הזו העמידה סדרות שנוצרו ברוחה, ביניהן "סאותפארק" ו"איש משפחה".


הנה סיפורה של הסדרה "משפחת סימפסון" (עברית):

https://youtu.be/GkZC51pEV8M


איך נולדה סדרת האנימציה המצליחה על הסימפסונים:

https://youtu.be/rPzgH-bJZJg


קטע שמדגים את השפה והסגנון של משפחת סימפסון (מתורגם):

https://youtu.be/8cahD3cT9xU


וכמה דברים שלא ידעתם על הסימפסונים:

https://youtu.be/SZ5gBXjd_gE

רבים רואים בסדרה הזו סדרה גאונית ואחרים רואים בה סדרה שבועטת בערכים מקובלים. אבל בובספוג, או בשמה הרשמי "בובספוג מכנסמרובע" (SpongeBob SquarePants), היא קודם כל סדרה מצוירת איכותית, שמציגה את ההנאה וההומור שבעולם התמים והחווייתי של בובספוג.

וזה מתחיל מהעובדה שאת הסדרה הזו יצר ביולוג ימי, שהוא גם אנימטור מוכשר ושמו סטיבן הילנבורג. הוא יצר ב-1999 את הסדרה, שהפכה לאגדה. בין השאר היא נבחרה על ידי מגזין ה"טיים" לאחת מ־100 הסדרות הטובות ביותר אי-פעם. היא גם המשיכה לסרט "בובספוג - הסרט" שיצא לקולנוע בשנת 2004,

בסדרה מככבים ספוג ים בשם "בובספוג מכנסמרובע" וחבריו. כולם חיים בעיר תת-ימית בדיונית שנקראת "ביקיני בוטום" ומהווה את הרקע להרפתקאותיהם המשעשעות ומעוררות מחשבה גם יחד.

אותו בובספוג, גיבור הסדרה, הוא גיבור בעל אופי פשוט ושובה לב. הוא ספונטני ומקיים חיים מלאי הנאה וכיף, חי בהרמוניה נפלאה עם סביבתו וחבריו, בקיצור חיים של אושר אינסופי, לא הישגי וללא רדיפה אחרי כסף או כוח. פשוט כיף מזוקק, גם אם לא פעם בוב ספוג נקלע לצרות לא צפויות.

ביחד עם גארי החילזון, חיית המחמד שלו, בובספוג מתגורר בבית שעשוי מאננס. הוא מקפיד להיקלע בכל פרק, ביחד עם חבריו הטובים, פטריק סטאר, כוכב ים ורוד והסנאית החכמה סנדי צ'יקס, להרפתקאות ותסבוכות שונות ומשונות. לא פעם הוא מרגיז מאד את השכן הממורמר שלו, הדיונון סקווידוויד טנטקלס.

בובספוג בכלל עובד כטבח אצל מר קראב, בעליה של מסעדת המזון המהיר "הסרטן הפריך". בסדרה מופיעים גם פלנקטון, האויב המושבע של מר קראב, המנסה כל הזמן לגנוב את המתכון הסודי שלו לקציצת סרטן פריך.


כך נראה בובספוג (עברית):

https://youtu.be/3KHS5IQJNBA


כך מדבבים את בובספוג וחבריו (עברית):

https://youtu.be/d5-7v-Ne0Pg


וקליפ מתוך הסרט שיצא לבוב ספוג (עברית):

https://youtu.be/U1Ucs4sWDNA

סדרת האנימציה סאות' פארק (South Park) היא סדרת אנימציה חתרנית שנולדה בטלוויזיה האמריקאית והפכה להצלחה מסחררת. מדובר בסדרת טלוויזיה חצופה וחריפה ביותר, סאטירית וביקורתית, רוויה בהומור שחור ובגסויות, מהסדרות המצחיקות שידע המסך הקטן.

ואכן, לסדרה הזו, שאחראית לחלק משמעותי בפופולריות של ערוץ "קומדי סנטרל", אין גבולות. יוצריה משתמשים בארבעה תלמידים בבית ספר יסודי, כשופר לביקורת חתרנית ושוברת מוסכמות, עם פרובוקציות שאינן נגמרות. היא בועטת ללא הפסקה בחברה האמריקאית והמודרנית בכלל, מבקרת בלי חשש את כל מה שזז, במיוחד אם יש בו צביעות, פוליטיקלי קורקט, הכחשה ואינטרס.

הסדרה נולדה לאחר שיוצריה, טריי פארקר ומאט סטון, יצרו שני סרטי אנימציה קצרים ובוטים לאינטרנט. אלו היו להצלחה ויראלית באינטרנט הצעיר של אותם ימים והם הובילו ליצירת הסדרה הטלוויזיונית ב-1997, סדרה שמסרבת להסתיים. האשימו אותם בעידוד אלימות, אבל יוצרי הסדרה טוענים שהיא רק משקפת את המצב בחברה האמריקנית.

במרכז הסדרה עומדים, כאמור, 4 ילדים: סטן מארש, קייל ברופלובסקי, אריק קרטמן וקני מקורמיק. הם חיים בעיירה קטנה והזויה בקולורדו, ששמה סאות' פארק. לא זו בלבד שבעיירה חיים אנשים הזויים, שכל אחד מהם מרתק ומגוחך בפני עצמו, היא גם מקום שאליו מתנקזים שלל ידוענים, סלבריטאים, שבאים להתארח בסדרה, לספוג עלבונות וצחוקים על חשבונם ועדיין לראות כבוד גדול בהשתתפות בפרק בסדרה.

כבר שנים שסאות' פארק מנהלת יחסים מעורבים עם איכות וגסות. יוצריה, טריי פארקר ומאט סטון, עשו את הלא יאומן. מצד אחד, זו אחת הסדרות שזוכות לביקורת שלילית על התכנים ועל הדרך שבה היא מוצגת ומנגד - מדובר בסדרה איכותית שזוכה כמעט בכל שנה בפרסי אמי, הפרסים המובילים של תעשיית הטלוויזיה. היא ממכרת והפכה לחלק מהיום יום של צופי הטלוויזיה האמריקאים. הם צוחקים, נעלבים, בוכים ומשתאים מהגסות שלה, אבל לא יכולים בלעדיה...


הנה סיפורה של סדרת האנימציה סאות' פארק (עברית):

https://youtu.be/IaqlKtaqG9c


ההיסטוריה האמריקאית ע"פ סאות' פארק (עברית):

https://youtu.be/ZgwdyYxFDe8


הדרך שעשתה סאות' פארק עד שהפכה למראה לא מחמיאה של החברה האמריקאית (עברית):

https://youtu.be/gE-to6ZuNS0?t=17s


ובאווירה משעשעת - הנה פרומו של הסדרה בצורת מפגש-תת בין סאות' פארק לאפס הישראלי (עברית):

https://youtu.be/HrcdfbiH2TY

דורה, הילדה העומדת במרכז הסדרה "מגלים עם דורה", היא גיבורת אחד ההישגים החשובים בקשר הטלוויזיוני שבין הנפשה ללימוד. זוהי סדרת אנימציה אמריקאית לילדים שמטרתה ללמד ילדים אנגלית בדרך של חוויה ובעזרת הנטייה של ילדים לאהוד גיבורי סרטים מצוירים. היא זכתה להצלחה אדירה וחסרת-תקדים לתכניות מסוג זה.

בכל פרק בסדרה דורה יוצאת למסע ותמיד פוגשת את בוטס הקוף החבר, את חטפני השועל שמנסה לחטוף ולגנוב לה דברים, ודמויות נוספות כמו דייגו ואברום. דורה ובוטס נעזרים תמיד במפה, שבה מופיעים אתגרים ומשימות. על הילדים הצופים בבית לסייע לדורה בפתרון הבעיות והמשימות על ידי כך שהם אומרים מילה באנגלית או מבצעים משימה כלשהי.

אגב, פרט מעניין הוא שהסדרה לימדה במקור את השפה הספרדית לילדים דוברי אנגלית. רק כשהתחילו לשווק אותה ברחבי העולם היא נערכה מחדש כך שתלמד את ילדי המדינות השונות את השפה האנגלית דווקא.


הנה סרטון עם דורה בשפת המקור (מתורגם):

http://youtu.be/vNeUXYdwk1M

"דימוי" (Simile), שהוא השוואה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף ודומה, אך לא זהה. דימוי בדרך כלל יכלול מילה או אות שמתארת הקבלה. לדוגמה "כמו", "כ", ("צדיק כתמר יפרח") "מ", או "יותר מ" ("גדול מהחיים").

מֶטָפוֹרָה (Metaphor), יותר מדימוי, היא שימוש במשהו אחד או בתכונותיו כדי להדגים דבר אחר. במטפורה, בניגוד לדימוי, לא תהיה מילת השוואה, דוגמת "כמו", "כ" ודומותיהן.

כשמישהו מספר על אדם אחר שהוא והוא "גנבו כמה סוסים יחד" הוא ממש לא מתכוון להתוודות על פשע שביצעו הוא עם ההוא. הוא משתמש במטאפורה שנועדה להסביר שלשניהם עבר של פעולות משותפות. אומרים את זה לא פעם אנשי עסקים מכובדים, פוליטיקאים מורמים מעם ואנשי תרבות שפעילות פלילית היא ממש לא עניינם. אגב, בניגוד לתדמית הציבורית של רבים מהפוליטיקאים - מרביתם באמת אינם כאלה.

אז אם דימויים משמשים בעיקר אנשים שכותבים ספרות ושירה, מטפורות משמשות ביום יום אנשים רבים ולאו דווקא כותבים או יוצרים. כשאומרים על מישהו בחדשות או בשיחה בבית, שהוא "פשט רגל", מתכוונים שהוא איבד את כל נכסיו. מישהו ש"גמר את הסוס" ממש לא הרג סוס כלשהו אלא במטפורה פשוטה איבד את היכולת שלו...

לא פעם, אגב, יכול להסתתר בין שני המושגים עוד מושג חשוב והוא הסַאבְּטֵקְסְט (Subtext), שהוא הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה שלא פעם טומנים מחברי היצירה. התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.


דוגמאות?
========
"אאוריקה חכמה כאיינשטיין" הוא דימוי.

"איינשטיין כבר הספיק לשכוח את מה שאאוריקה לומדת עכשיו" זו מטפורה.

"מאחורי ארכימדס העירום הרוקד ברחוב בסירקוזה" מסתתר לו ודאי סאבטקסט כלשהו.

"הוא הרים לה" היא מטפורה עכשווית, המתארת מישהו שהחמיא למישהי ולא מישהו שהרים לה את החצאית.


הנה הכוח של המטפורה (מתורגם):

https://youtu.be/A0edKgL9EgM


וכך קיבלו הלומברדים בימי הביניים דימוי של שבלולים:

https://youtu.be/6ISOK-XtvYs