עץ קוֹקוֹס (Coconut tree) הוא סוג של דקל. לכן הוא נקרא בעצם דֶּקֶל הקוֹקוֹס (Coconut palm). גובהו יכול להגיע ל-30 מטרים ואורכם של עליו מגיע ל-6 מטרים.

העץ ידוע בפרי המפורסם שלו, אגוז הקוקוס. תוכלו לקרוא עליו בתגית "קוקוס".

העץ, המשתייך למשפחת הדקליים, הוא המין היחידי מהסוג "קוֹקוֹס". תנאי הגידול הטבעיים שלו מחייבים לחות גבוהה של לפחות 70%. לכן הוא לא גדל במדבריות ובאזור הים התיכון, כולל בישראל - גם אם שאר תנאי הגידול האחרים מתקיימים בהם.

בזכות מאובני דקלים, שהתגלו בניו זילנד ובראג'סטאן שבהודו, סבורים החוקרים שעץ הקוקוס קיים כבר יותר מ-15 מיליון שנה. נהוג לחשוב שמקורו בדרום-מזרח אסיה, אם כי יש סברה שגורסת שמקורו איפה שהוא בדרום אמריקה.

אגוזי קוקוס שהגיעו לחופים רחוקים רמזו על מה שהסתבר כעובדה. לפרי הקוקוס כושר ציפה גבוה במיוחד ומבית הגידול הטבעי שלו הוא התפשט לאזורים טרופיים רבים, לצד אזורים שאינם טרופיים.


הנה דקל הקוקוס המופלא ושימושיו בהודו:

https://youtu.be/gKjvpjlceYE


מחזור חייו:

https://youtu.be/wxBeY23bcQY


השימושים של הקוקוס ועץ הקוקוס:

https://youtu.be/rdw77C5Yivc


מחזור חייו של עץ הקוקוס:

https://youtu.be/Z0_5MdQ2sGk


וכך מאלפים קופים לקטוף את הקוקוס (עברית):

https://youtu.be/PzHov5PEnyU

ביפאן כולם מדברים על פריחת הדובדבן, או ה"סאקורה" בלשון היפאנית. הפריחה המדהימה הזו מגיעה בכל אביב ועצי הדובדבן פורחים בה בשלל הגוונים שבין לבן לאדום. בכל שנה, תיירים מכל העולם זורמים לערי יפאן לצפות במחזה המיוחד של פריחת עץ הדובדבן.

הסאקורה מופיעה רבות באמנות היפאנית. בתרבות היפאנית היא מסמלת את החיים החמקמקים וברי-החלוף. ביפאן הקדישו לסאקורה את פסטיבל ה"האנאמי" השנתי, שחוגג את יופי הסאקורה ומוקדש לצפייה בפרחים.


הנה פריחת הדובדבן היפאנית:

http://youtu.be/K4v0N-g3c5U


התקופה בה הדובדבן פורח היא הוורודה ביותר:

https://youtu.be/xO3_9U0wwA8


עוד ממראות הסקורה ביפן:

http://youtu.be/cfxZAZmC3lo


מצגת וידאו על הפריחה של הדובדבן:

http://youtu.be/oP8U7hd76AA


והסקורה בעיר קיוטו, כולל ב"נתיב הפילוסופים" שבו נשתלו מאות עצי דובדבן הפורחים באביב:

https://youtu.be/nGX3etBZBl0

את הגומי מייצרים משרף של עצים. העץ העיקרי ממנו מפיקים גומי הוא עץ הגומי, ששמו הרשמי הוא "הוואה ברזילאית" (Hevea brasiliens).

מעץ הגומי מפיקים כבר שנים רבות נוזל חלבי שהוא החומר שממנו מייצרים את הגומי שאנו מכירים.

תאילנד למשל, היא מהארצות הטרופיות שבהן מגדלים את עצי הגומי.

חשוב לדעת שיש גומי המופק מזנים שונים של עץ הקסטילואה (Castilla). זהו ה"קאוצ'וק", סוג של גומי טבעי שנעשה מעץ הקסטילואה אלסטיקה, בדרום ובמרכז אמריקה, במדינות כמו קולומביה, אקוודור, פרו ובוליביה.

את הקאוצ'וק, בשונה מההוואה הברזילאית לא מפיקים באמצעות החתכים בגזע ואיסוף החלב, אלא על ידי גדיעה של העץ כולו וניקוז הצמג, הנוזלים שלו שמהווים את הגומי.


ביקור בעצי גומי:

https://youtu.be/tpAFPJ8pEdA


כך מפיקים את הגומי הטבעי מהעץ:

https://youtu.be/5iTz9yN4v4k


הנוזל מועבר למפעל ושם הופך ליריעות גומי:

https://youtu.be/lUg7r7fu_eo


ועוד על ייצור הגומי מהעץ:

http://youtu.be/DQX374QYvt8

ערבה בוכייה (Weeping willow) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.

הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.

הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.

במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.

בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".


הנה עץ ערבה בוכייה:

http://youtu.be/XEqVBSzg0W4


אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:

http://youtu.be/aAy9dwRMCxE


ועצי הערבה הבוכיה בגנו של קלוד מונה:

http://youtu.be/rVNakLfaimw

עץ דם הדרקון (Dragon's Blood Tree) הוא עץ שגדל באי סוקוטרה, השייך לתימן. סוקוטרה הוא אי באוקיינוס ההודי, שנמצא כ-350 קילומטרים מדרום לתימן ויש בו לא מעט עצים ייחודיים לו (אנדמיים). עצי דם הדרקון וצורתם הייחודית, הם מהסיבות העיקריות למראהו המוזר, שלא מהעולם הזה, של האי הצחיח והמרוחק הזה.

עץ הדם של הדרקון נקרא בשם זה על שום השרף האדום בצבע דם שניגר מהגזע שלו. כבר מאות שנים שהמקומיים מפיקים מהשרף הזה צבע שהיה בשימוש קוסמטי וחומרי שטיפה לניקוי הפה והשיניים. התימנים גם מאמינים בכוחו של השרף האדום של העץ הזה להחזיר אהבות אבודות ולהביא כסף וממון לעושה בו שימוש.


משימת חיפוש
==========
האם תוכלו לאתר על האי העצום עצי דרקון בתצלומי הלוויין של הביקור הווירטואלי שלמטה?


הנה עץ דם הדרקון:

https://youtu.be/hnIBdNqx2So


סיור באי סוקוטרה ולקול צלילי תפילות התימנים:

https://youtu.be/Cid9azOHGFY


מצגת וידאו:

https://youtu.be/tyJU4e5Tyjo


צובעים את הפנים ב"דם" הדרקון:

https://youtu.be/2chLYk2o0O4


ועצים אנדמיים (יחודיים) נוספים לסוקוטרה:

https://youtu.be/4WGc4Mll31k

דקלי הדום (Doum palms) הם עצים גבוהים, שאפשר לראותם בארץ רק באילת ובשמורת הדקלים מצפון לעיר. דקל דום שונה מדקל התמר בכך שעליו הם דמויי כף יד ויש לו גזע מסתעף. פירותיו של דקל הדום הם אגוזים חומים, שמוצאים רק בעצי נקבה. הפירות אכילים לקופים, אך לא רק להם. בחבל טורקנה שבצפון קניה, הוא העץ החשוב ביותר לכלכלת התושבים. פירותיו נאכלים על ידי הילדים.

גם עליו של הדקל דום משמשים אמצעי חיוני לכיסוי הבקתות שבהן חיים התושבים. את עלי הדקל אורגים לסלים, מגשים ושלל כלי קש, שמשמשים את משק הבית של בני טורקנה והם גם נמכרים לתיירים, כפי שמראה הסרטון שהבאנו.

קבוצת העצים האילתית היא הצפונית ביותר בעולם. לאחרונה ניטעו עצים אלה גם ב"פארק הולנד" של הקק"ל באילת.


הנה החיים בצל דקל הדום בטורקנה שבקניה:

https://youtu.be/OHmV_IKFKMU


והנה סרטון עם דקל הדום באילת:

https://youtu.be/V4mif6zj2vc?t=8s


וגם כאן:

http://youtu.be/v-3iCh0RaiU


עצי דקל גבוהים מלמטה:

https://youtu.be/4-8uv2ne9Zo

עולים מארצות ערב יספרו לכם תמיד על הדקלים בארצות שמהן באו. ילידי עיראק ייזכרו בגעגוע בתמרים הלחים והגדולים שאכלו כילדים מהדקלים שעל גדות נהר הפרת. העולים ממצרים יספרו בערגה על הדקלים בכפר שעל שפת הנילוס ולאחרים יזכיר "פרי התומר", הפרי של הדקל, כמו שכינה אותו אלתרמן בשירתו, את הפלמ"ח.

עצי הדקל (Palm tree), או בעצם בני משפחת הדקליים, הם צמחי יבשה קדמונים. ממצאים מראים שהמינים הראשונים של משפחת הדקליים הופיעו עוד לפני 85 מיליון שנה.

עץ התמר הוא עץ גבוה מאוד, מהגבוהים שבעצים. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".

בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל ואת העם היהודי שבה. הוכחה סמלית לכך נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, במטבע ושמו "יהודה שבויה", שהוציאו לרגל דיכוי המרד היהודי. על המטבע הופיעה יהודיה אבלה, כשהיא ישובה תחת עץ תמר ולידה חייל רומי עם רומח בידו.

כמה סוגי דקלים משמשים אצלנו וחלקם גם במדינות המערב. בישראל גדלים חלקם בר, כמו התמר המצוי ודקל דום מצרי, אך מרביתם מתורבתים ומשמשים לצורכי נוי וגינון - ביניהם וושינגטוניה חוטית שמקורה בקליפורניה ואריזונה שבארה"ב, וושינגטוניה חסונה, שמגיעה לגובה של 20 מטרים ויותר, הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר, צמח ביתי גבוה שמקורו באוסטרליה ותמר קנרי, שפירותיו אכילים אבל די תפלים.


#שימושים עתיקים
במוצרי הדקל עשו שימוש גם לייצור תרופות וגם בפולחן הדתי של דתות שונות.

ביהדות משמשים כפות תמרים לא פעם כסכך לסוכה. פרי העץ, התמר, הוא היחיד שנזכר גם בארבעת המינים וגם בשבעת המינים.

הנוצרים מקשטים את הכנסיות, ביום ראשון של שבוע לפני הפסחא, בכפות תמרים. אצלם הוא גם נקרא "יום ראשון של הדקלים", מתוך האמונה שישו התקבל כך על ידי תושבי ירושלים בימים שלפני צליבתו.


מגוון של עצי הדקל מהיפים בעולם:

https://youtu.be/QgUrsT7fUXI


קולומביה - עצי הדקל הגבוהים בעולם:

https://youtu.be/0zNkVybr8aE?t=4m04s


משתלה עם דקלי זנב שועל:

https://youtu.be/XtBhI4Cbuz8


כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):

https://youtu.be/TitTfnRtaNg


גדיד בקיץ:

https://youtu.be/vjDWaOOtVLY


והשיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):

https://youtu.be/vdzysWujnhI

עץ שכינויו "הגנרל שרמן" הוא העץ הגדול בעולם. גובהו של עץ הגנרל שרמן הוא כ-84 מטרים והיקפו מעל 30 מטרים. יש גבוהים ממנו אבל הוא העץ הגדול מכולם. הנפח שלו הוא עצום!

הגנרל שרמן נקרא על שם גיבור לאומי ממלחמת האזרחים האמריקאית, הגנרל ויליאם שרמן.

העץ העצום הזה שוקל כמעט 6000 טון וגילו מוערך בכ-2,500 שנה. הוא נמצא בפארק הלאומי "סקויה פארק" בקליפורניה, שבו נמצאים עצי הסקויה הענקיים, שמגיעים לגיל של 3,000 שנה!


כך שומרים על עץ הסקויה הגנרל שרמן משריפות (בעברית):

https://youtu.be/k1s2obVrQoc


עץ הגנרל שרמן:

http://youtu.be/j3JwBxKFaaI


והגנרל שרמן מכל הצדדים:

http://youtu.be/QJvtJeB2Iq0

השעם (Cork) שאנו מכירים בלוחות תלייה ובפקקים של יין הוא למעשה קליפת הגנה שמייצר אלון השעם, עץ שגדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית נוצרת בעצים בוגרים, בני 20 שנה לפחות. אחת ל-10 שנים מתחדשת קליפת השעם ואז ניתן להסירה מהעץ ולנוח.

עץ השעם חי כ-150 שנים ובמהלך חייו הוא מייצר עד 15 שכבות שעם לקילוף.

השעם אטום במיוחד לנוזלים וגמיש מאד. לכן מרבים לייצר ממנו פקקים לבקבוקי יין, שהאטימה שלהם חשובה מאד לשמירת טעמו ואיכותו של היין. השעם הוא גם עץ קל מאד, מה שמאפשר לייצר ממנו מצופים לדיג. גם בלוחות מודעות ותזכורות מרבים להשתמש בעץ שעם, כיוון שהוא אינו צפוף וקל לנעוץ בו נעצים.


הנה סרטון על ייצור השעם:

http://youtu.be/fY90yzeSfU8


כך מגדלי השעם בפורטוגל מסירים אותו מהעצים:

http://youtu.be/SHyNuOhScvI


וגידול שעם לייצור פקקים (בעברית):

https://youtu.be/obdg2q8s33E?t=1m04s

הדקלים הגבוהים ביותר בעולם נמצאים בעמק קוקורה (Cocora Valley) שבקולומביה. עמק קוקורה הוא אזור הקפה של קולומביה, אזור עשיר בצמחיה, עם שפע של מיני ציפורים ובראש ובראשונה - עם עצי הדקל הגבוהים בעולם.

מדובר בעצי דקל השעווה (Wax palm), המין הגבוה ביותר בתבל של עצי דקל והעץ הלאומי של קולומביה. דקלי השעווה קווינדיו (Ceroxylon quindiuense), כמו שהם נקראים בספרדית, יכולים להגיע לגובה של עד 60 מטר.

הדקלים הללו גדלים על שיפולי ההרים, אל מול המישורים המוריקים של עמק קוקורה. היופי המרהיב של מאות הדקלים הגבוהים הללו הופך את העמק הקולומביאני למקום קסום ומיוחד והם גם מוסיפים לחשיבות האקולוגית והייחודיות של האזור.

כיום העצים הללו מייפים את הנוף בעמק קוקורה. אבל במשך שנים רבות, נוצלו עצי הדקל הללו, יתר על המידה. חקלאים מקומיים נהגו לכרות אותם ולהשתמש בגזעים שלהם לייצור של תעלות השקייה ולחיזוק מבנים בסביבה.

אך בימינו העניין הזה הוא נחלת העבר. גם אם מאוחר יחסית, הממשלה של קולומביה הבינה את החשיבות של העצים הללו ואת העניין שהם מעוררים בקרב תיירים. היא שינתה את הכללים וכיום החוקים בה אוסרים על כריתה של העצים הללו ואפילו על הסרת השעווה מהם. מבחינת מבקרים, לעומת זאת, רבים מגיעים אל העמק, רק כדי לצפות בהם, לצלם ולהתפעל מהמראה המרהיב שהם יוצרים.


הנה עמק קוקורה ובו גדל בהמוניו דקל השעווה - עץ הדקל הגבוה בעולם:

https://youtu.be/hMe6dorEUpc


קולומביה - עצי הדקל הגבוהים בעולם:

https://youtu.be/0zNkVybr8aE?t=4m04s


סיפורם של עצי הדקל הגבוהים הללו:

https://youtu.be/09SAa08C7GU


סיפורם בספרדית:

https://youtu.be/ezZqaZdiZKU

עץ הנברשת (Chandelier tree) נקרא כך בגלל צורת הנברשת של ענפיו. הוא נמצא בקליפורניה, גילו 2400 שנה וכמו עצים גדולים רבים הוא ממין הסקויה הנאה. עץ הנברשת מתנשא לגובה של 96 מטר ורק בגובה של 30 מטר מתחילים לצאת ממנו ענפים.

אחד הדברים המיוחדים בו, שהוא רחב וחצוב וכך יכולים כלי רכב לנסוע דרכו!


הנה סרטון קצר של עץ הנברשת:

http://youtu.be/D00YL-Kzk4w


והנה כמה "מומחים" שמנתחים באופן מסוים את מה שהם רואים:

http://youtu.be/q3biFWAgIWg

המנגרובים הם עצים ושיחים שגדלים במים מלוחים. יערות הים של המנגרובים מצויים לאורך חופי ים, באזורי אקלים שבאזור קו המשווה.

יערות המנגרובים גדלים בחופים הרדודים ובשפכי הנהרות, שבין הים והיבשה. המנגרובים נראים כמו חורשות צפופות של עצי מים, עם שורשים וענפים. מינים רבים של בעלי חיים חיים בין המנגרובים.


הנה המנגרובים:

http://youtu.be/9SMM7x7qKE4


הנה הדרך שבה חיים המנגרובים במי הים המלוחים:

http://youtu.be/4mSDrAQp4dQ?t=17s


שיט בין מנגרובים:

http://youtu.be/atZkhoo_9fc

היפאנים מעריצים את עץ הג'ינקו בילובה. בתרבות היפנית יש לעצי הג'ינקו מקום מכובד, במיוחד מאז שהתגלה ש-6 עצי ג'ינקו הצליחו לשרוד את הפצצה האטומית בהירושימה. עד היום הם חיים והיפאנים מתייחסים לזן העצים השורד הזה כ"עץ התקווה".

שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו, ורבות נוספות בערים אחרות, הן מהמקומות היפים והשלווים. גווני הצהוב של השדרה הזו מעניקים גוון אחר ונעים לצועדים ולשוהים בהם. זהו היופי הנשגב של הבלתי-רגיל!


הנה שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו:

http://youtu.be/MkZvVIgThP0


ועוד סרטון של שדרת עצי הגינקו:

http://youtu.be/LfUqB-dCDJc

עצי הסקויה הם הצמחים הגדולים בעולם, הן בגובה והן בנפח שלהם. עץ הסקויה הוא גם העץ שיכול להאריך שנים ויכול להגיע בקלות לגילאים של מעל 2,000 שנה והרבה יותר.

השם "סקוויה" היה שמו של ראש שבט הצ'ירוקי האינדיאני. בדרך כלל קוראים לעץ בארצות הברית בשם "רדווד", כלומר עץ אדום. זאת בשל הגזע החום-אדמדם של העץ.

הסקוויה הענקית היא העץ הגדול ביותר ממשפחת הסקוויה. עצי סקויה ענקית נחשבים לעצים בעלי הנפח הגדול ביותר בעולם. הם מגיעים לגובה של כמעט 100 מטרים (לאחרונה נמדד עץ כזה בגובה של 95 מטרים) וקוטר הגזע שלהם מגיע ל-7 מטרים. גם באורך החיים הסקוויות הענקיות הן מדהימות, שכן התגלו כבר עצים ממין זה שהיו בני 3,000 שנה ויותר!

רבים מגיעים כדי לראות את הסקוויות בפארק הלאומי "סקויה פארק" בקליפורניה, שבו נמצאים עצי הסקויה הענקיים בהמוניהם ובכללם גם העץ שנחשב לעץ הכי גדול בעולם.


הנה עצי הסקויה הגדולים:

http://youtu.be/vNCH6uhB_Bs


כמה עצים יכולים להיות גבוהים (מתורגם):

https://youtu.be/vvtPJKWUb2g


וצילומי אווירה ביער של עצי סקויה:

http://youtu.be/_gqNU1MLzEE

עץ הבאובב (Baobab) הוא הגדול שבעצי אפריקה ומהעצים המפורסמים בעולם. רבים רואים בו את עץ החיים, הן בזכות מגוון השימושים שמצא האדם לכל אחד מחלקיו והן בשל עושר החיים שרוחשים בין ענפיו, במיוחד בעונת הפריחה ועם בוא הלבלוב שלו.

אבל הדבר המופלא ביותר בעץ הבאובב הוא שהעץ הענקי הזה אוגר בגזע הנפוח שלו כל כך הרבה מים, שאם היינו מוציאים מעץ אחד את כל המים שבו, הם היו ממלאים עד 500 אמבטיות שלמות של רחצה!

מעל 120,000 ליטרים של מים יכול להכיל עץ באובב אחד. מטרת היכולת הזאת היא לאפשר לו לשרוד תקופות של בצורת.

עצי הבאובב יכולים להגיע לגובה של 30 מטרים. הם נקראים לעתים גם "לחם הקופים" ויש להם צורה מעניינת - הבאובב נראה כאילו שורשיו התהפכו והם למעלה. לכן יש המכנים אותו "העץ ההפוך".

אגב, האמת היא שאפריקה היא לא ממלכת הבאובב. שבעה מינים של באובב גדלים באי מדגסקר, לעומת מין אחד בלבד בכל יבשת אפריקה.


#אגדת העץ המהופך
לבאובב ענפים קצרים ועבים, שמזכירים את המראה של מערכת השורשים של העץ דווקא. צורת הענפים הזו נתנה לעץ את הכינוי "העץ המהופך" (The upside-down tree).

סביב זה יש אפילו אגדה שמספרת על אלוהים. בכעסו על עצי הבאובב, אלוהים יודע למה, הוא עקר אותם. אך די מהר הוא חזר בו ולכן שתל אותם בחזרה, אבל הפוך, עם השורשים שלהם למעלה.


הנה עצי הבאובב שבמדגסקר:

http://youtu.be/M9V9bVEDSVs


הסיבה שעצי הבאובב המקודשים לא נעקרו בידי תושבי מדגסקר:

http://youtu.be/vcF8LnDiGgw


שדירת עצי הבאובב המפורסמת במדגסקר:

https://youtu.be/sm92H358fzg


ומבט מרשים על עצי הבאובב שבאי מדגסקר:

https://youtu.be/pOcWpSlLnnU

עץ השיטה (Acacia) הוא עץ מדברי, לרוב קוצני, שמשמש בדרך כלל לצל ולמרעה. לשיטים לפחות כ-1300 מינים והם נחשבים עצים מאד עתיקים. יודעים זאת לפי העובדה שנמצאו עצי שיטה כמעט בכל היבשות, כולל דרום אמריקה ואוסטרליה, מה שאומר שהשיטים היו קיימים כבר לפני 150 מליון שנה, עוד לפני תחילת נדידת היבשות.

השיטה גדלה לרוב בערבות, באקלים ערבתי. בארץ ניתן לראותה בעיקר בנגב ובערבה. היא משתמשת בית גידול לבעלי חיים שונים.

השיטה הוזכרה במקרא כחומר בנייה נפוץ למבנים, החל מבתים ועד למקדשים דתיים (שמות כ"ה, כ, ן). בימי קדם השתמשו בעץ ובתוצריו גם לייצור של תרופות, בשמים, גומי, שמנים, חומרי צבע ועוד. כך למשל, משמש שרף עץ השיטה, הידוע בשמו "גומי ערביקום" כדבק תעשייתי וביתי וכצמח מרפא עממי. כבר בימי קדם השרף של השיטה שימש כתרופה.

כדי לשרוד במדבר יש לשיטה שיטות משלה. ראשונה, מעניינת הסימביוזה של השיטה עם נמלים. הן תוקפות חרקים ויונקים שבאים לאכול את עלי השיטה והשיטה מפרישה מזון בשבילן, מבלוטות בעלים שלה. כך מטפחת השיטה את מגיניה. אחלה שיטה, נכון?

גם ההפצה של זרעי השיטה, היא חכמה. היא נעשית באמצעות זרעים שמכילים זחלי חיפושיות. הזחלים מתים בקיבתם של צבאים שאוכלים את זרעי השיטה הללו ולאחר ההפרשה מוכנים הזרעים לנביטה במקום חדש.


הנה היחסים של עצי השיטה במדבר והיעלים:

https://youtu.be/ePIf1y9cdRY


גם הם בסכנת הכחדה בישראל (עברית):

https://youtu.be/CUw1-K0mMGE


והמדענים נחלצים לנושא (עברית):

https://youtu.be/cPe8NTTz86o?long=yes

תולדות עצי הזית (Olive Tree) מתחילים בסוריה ובארץ ישראל, בהם הם תורבתו וטופחו לפני כ-4,000 שנה. בארץ, למשל, נמצאו בחפירות מאתרים עתיקים שונים גלעינים של זית תרבותי מתקופה זו.

גם במקרא ניתן למצוא את הזית, עוד בסיפור המבול, עת שבה לעת ערב היונה, שנשלחה מתיבתו של נוח, כשבפיה עלה של זית.

עדות על חשיבותו הרבה בחיי הממלכה היהודית נמצאת גם בהמשך המקרא. למשל כשמינה דוד המלך אחראים על עצי הזית ואוצרות השמן של הממלכה וכששלמה המלך המיר את עצי הארז לבניין המקדש ב-20 כר שמן כתית שנתן בכל שנה לחירם מלך צור.

מטעי הזיתים ביהודה נכרתו בימי מרד בר-כוכבא בידי הרומאים, לבניית מבצרים וסוללות הגנה.

עם פרוץ האיסלאם החריבו המוסלמים מחצי האי ערב מטעים רבים, אך בהמשך הם למדו את עבודת האדמה ונטעו עצים רבים של זית. התורכים, כששלטו בארץ, תרמו לחידושם של מטעי הזיתים ומאז השלטון הבריטי חזרו הזיתים להיות מבוקשים ומכניסים למגדליהם.

עץ הזית ידוע באריכות ימים, מה שהופך אותו, במזרח התיכון למשל, לסמל ולגאווה לבעליו. בארץ יש עץ זית בן 4,000 שנה.

במהלך השנים עץ הזית גם זכה להפוך לסמל. ביהדות הוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. ענף עץ זית הוא גם סמל לשלום.

בנוסף גם מסמל עץ הזית, ודאי יותר מכל עץ אחר, את החיבור והשורשיות של כל חקלאי לארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל, למשל, רואים בעץ הזית סמל לשורשיות והוותק שלהם באזור. עקירה שלו היא מבחינתם פגיעה לא רק בפרנסתם אלא גם בהיותם אנשי הארץ הזו.


הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):

https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s


הם יכולים לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:

https://youtu.be/QUY53336ETo


ועץ זית בן 4,000 שנה בישראל:

https://youtu.be/utPCjEXwKc8


יפי הגזעים של עצי הזית:

https://youtu.be/9y2h4UPhlJY


קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):

https://youtu.be/bjAMq5vRwMk


הפקת שמן זית מעצי הזית (עברית):

https://youtu.be/sCsiA9zG9BY


ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):

https://youtu.be/spvNspie5kA

עץ המייפל (Maple tree) או אדר (Acer), הוא מהעצים הקדמוניים על פני כדור הארץ. כבר בתקופת הדינואורים כיסו עצי מייפל רבים את כוכב הלכת שלנו.

מהשרף של עץ המייפל יוצרים את הסירופ המתוק שאנחנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו. עוד הרבה לפני המצאת הפנקייק, האינדיאנים הם שגילו את המתיקות של השרף הזה.

מהשרף של עץ האדר, או ליתר דיוק מלשד העצה של מספר מיני אדר, מייצרים את סירופ המייפל, הממתיק המפורסם. משתמשים בו כתוספת גם לפנקייקס (בעברית: חביתיות), אך גם לוופלים ולפרנץ' טוסט. הסירופ מייפל גם משמש כתוספת לקינוחים, באפייה ולייצור של ממתקים.

את מרבית סירופ המייפל לעולם מפיקים בקנדה, שממנה מגיעים 80% מרוטב המייפל העולמי.

מהעץ של המייפל עצמו מייצרים כלי נגינה שונים, כולל סוגי נבל שונים וצווארי גיטרות חשמליות של חברת פנדר (Fender).


הנה עץ המייפל:

https://youtu.be/V95P0gFus1k


ברז בעץ ויוצא מייפל טרי:

https://youtu.be/3B0iOyhkzi4


עוד הברזה של עצי מייפל:

https://youtu.be/7lrYeDH4orE


וכך גילו את סירופ המייפל:

https://youtu.be/qn3Wkh_Cjkw